Difference between revisions of "Two Accounts of Creation: Bereshit 1–2/2/he"
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
||
Line 33: | Line 33: | ||
</ul> | </ul> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>ציוויים לאדם: לכבוש או לשמור?</b> פרק ב', המתמקד בחייו של אדם מרגע הגעתו לגן העדן, כולל הוראות ספציפיות המתייחסות לגן. להוראות הללו אין מקום בתיאוריו הכלליים של פרק א', שם נמצאים רק הציוויים העל-זמניים המיועדים לכל בני האדם: להתרבות ולכבוש את האדמה.</point> |
− | <point><b> | + | <point><b>שמות ה'</b><ul> |
− | <li> | + | <li>רד"ק, בעקבות <multilink><a href="BereshitRabbah13-13" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah13-13" data-aht="source">י״ג:א׳, ג׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, מציע כי לאורך כל פרק א', בו הבריאה עוד לא הושלמה, לא נעשה שימוש בשמו המלא של ה'. רק בפרק ב', כשכל העולם כבר קיים, התורה משתמשת בשמו המלא.<fn>רד"ק מצביע גם על אבן עזרא המספק הסבר דומה. לפיו, רק כאשר נבראה תמצית הבריאה, האדם ונשמתו, נעשה שימוש בשם ה'. בנוסף, הוא מציין כי מאחר וה' יצר בעזרת המלאכים, הבריאות שבפרק א' מיוחסות להם, באמצעות שם העצם "אֱלֹהִים" (אשר יכול להתייחס לשליחי ה').</fn></li> |
− | <li>Cassuto asserts that the name Elohim is a general term used to refer to God, while Hashem is His proper name.  Thus, in the general description of the material world, the more distant term, "Elohim", is used.  However, in the detailed description of His personal interaction with Adam, the proper name "Hashem" is used.<fn>Cassuto suggests that Chapter 2 does not suffice with "Hashem" but combines the terms "Hashem-Elohim" to teach the reader that the two are one and the same.</fn></li> | + | <li>Cassuto asserts that the name Elohim is a general term used to refer to God, while Hashem is His proper name.  Thus, in the general description of the material world, the more distant term, "Elohim", is used.  However, in the detailed description of His personal interaction with Adam, the proper name "Hashem" is used.<fn>Cassuto suggests that Chapter 2 does not suffice with "Hashem" but combines the terms "Hashem-Elohim" to teach the reader that the two are one and the same.</fn> </li> |
+ | <li>קאסוטו טוען כי השם "אֱלֹהִים" הינו מונח כללי יותר המתייחס לה', בעוד "י"י" הינו שמו האמיתי. כך, בתיאור הכללי של בריאת העולם הגשמי, נעשה שימוש בביטוי המרוחק יותר "אֱלֹהִים". אולם, בפרק ב', בו ה' מתואר באינטרקציה אישית עם אדם, נעשה שימוש בשמו האמיתי.<fn>קאסוטו מציע כי פרק ב' אינו מסתפק ב"י"י", אלא מחבר את השמות "י"י אֱלֹהִים" על מנת ללמד את הקוראים ששני השמות מתייחסים לאותו הא-לוהים.</fn></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>הפעלים השונים (עשה/ברא לעומת יצר)</b> – הפרשנים התומכים בגישה הזו לא מתייחסים לסוגייה הזו ישירות, וייתכן כי אינם מייחסים חשיבות להבדל זה, ורואים בגיוון בפעלים לא יותר מגיוון ספרותי סטנדרטי בתורה. אף על פי כן, העובדה כי ישנה חלוקת פעלים כה ברורה בין הפרקים נותרת מפתיעה במידת מה.</point> |
</category> | </category> | ||
<category>Two Facets of Creation | <category>Two Facets of Creation |
Version as of 10:56, 4 July 2019
שני סיפורי הבריאה: בראשית א'–ב'
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים רבים מנסים להבין מדוע מופיעים בתורה שני סיפורי בריאה, וכן לספק הסבר למה שנדמה כסתירות ביניהם. רוב המקורות ניגשים לסוגייה הזו מנקודת מבט ספרותית, וטוענים כי בפרק א' ישנה סקירה כללית של הבריאה, בעוד פרק ב' מספק את הפרטים, ומתמקד בבריאת האדם. אחרים, כגון ר. יוסף דב סולובייצ'יק ור. מרדכי ברויאר, ניגשים לסוגייה זו באופן הרבה יותר פילוסופי. הם טוענים כי שני התיאורים משלימים זה את זה, כשכל אחד מהם מייצג פן אחר של האדם ושל העולם. מאחר ולאדם וכן לעולם כולו, ישנם היבטים רבים הסותרים אלו את אלו אך בכל זאת מתקיימים יחדיו, הדבר נכון גם ביחס לסיפור המקראי.
לבסוף, הואיל משה מציע גישה נוספת, אותה מרחיב ר"ד ניסני. הם מציעים כי שני הפרקים אינם מתארים את אותו האירוע כלל, ולכן, אין שום צורך לנסות להתאים בין הפרקים. בעוד פרק א' מתאר את הבריאה הראשונית של העולם כולו ושל כל המין האנושי, פרק ב' מתאר את הבריאה המאוחרת בהרבה של איש אחד בשם אדם. פיתרון זה היה שימושי על מנת לפתור בעיות נוספות העולות מספר בראשית, כגון גילו של העולם ואורך חייהם של בני האדם הראשונים.
כלים ספרותיים
החזרה על סיפור הבריאה הינה כלי ספרותי, בה התורה מציגה תחילה סקירה כללית של בריאת העולם, ולאחר מכן חוזרת על מנת לספק פרטים לגבי החלקים החשובים ביותר.
- אדם: ראשון או אחרון? מאחר ומטרת החזרה על סיפור הבריאה הייתה להתמקד באדם ובסובבים אותו, הפרק השני סוטה מן הסדר הכרונולוגי הנכון, ומתחיל בתיאור בריאת האדם.
- הצמחים: לפני או אחרי האדם? הן רש"י והן קאסוטו טוענים כי פרק ב' מתאר אירוע חדש, אך הם חלוקים ביניהם באשר ליחס בין אירוע זה לבין הצמחים בפרק א'.
- שלב שני – רש"י, בעקבות רבי אסי בבבלי חולין, מנסה לפתור את הסתירה שבין שתי התיאורים בהצעה כי הצמחים הופיעו על פני האדמה ביום השלישי, אך לא צמחו עד אחרי בריאת האדם ביום השישי.1
- בריאה חדשה – לעומת זאת, קאסוטו מציע שרוב הצמחים נבראו לפני בריאת האדם, כפי שתואר בפרק א'. בבראשית ב':ה', מדובר רק בצמחים מסויימים מאוד ("שִׂיחַ הַשָּׂדֶה" ו"עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה"), אשר נבראו לאחר מכן. הביטויים הללו מתייחסים לחיטה ולשעורה, מאחר ואלו הפכו להכרחיים רק לאחר שאדם חטא ולא יכל לאכול מגן עדן. פרק ב' מוביל לסיפורו של החטא הזה, ולכן עובדה זו מצויינת רק כאן.2
- החיות: לפני או אחרי האדם?
- אירוע ישן – רש"י ורד"ק מסבירים שהמילה "וַיִּצֶר" בב':י"ט מתייחסת לבריאת החיות שתוארה עוד קודם, בפרק א'. ישנה התייחסות חוזרת לבריאה זו כאן על מנת לבנות רקע לכך שאדם קורא לחיות בשמות.
- אירוע חדש – קאסוטו טוען כי המילה "וַיִּצֶר" אינה בלשון עבר ולכן חייבת להתייחס לבריאה חדשה. על אף שחיות רבות כבר נבראו, ה' יצר חיות חדשות מסויימות על מנת להציגם בפני אדם בגן העדן.
- רד"ק, בעקבות בראשית רבה, מציע כי לאורך כל פרק א', בו הבריאה עוד לא הושלמה, לא נעשה שימוש בשמו המלא של ה'. רק בפרק ב', כשכל העולם כבר קיים, התורה משתמשת בשמו המלא.3
- Cassuto asserts that the name Elohim is a general term used to refer to God, while Hashem is His proper name. Thus, in the general description of the material world, the more distant term, "Elohim", is used. However, in the detailed description of His personal interaction with Adam, the proper name "Hashem" is used.4
- קאסוטו טוען כי השם "אֱלֹהִים" הינו מונח כללי יותר המתייחס לה', בעוד "י"י" הינו שמו האמיתי. כך, בתיאור הכללי של בריאת העולם הגשמי, נעשה שימוש בביטוי המרוחק יותר "אֱלֹהִים". אולם, בפרק ב', בו ה' מתואר באינטרקציה אישית עם אדם, נעשה שימוש בשמו האמיתי.5
Two Facets of Creation
The two chapters describe different aspects of the same event of Creation. Since man and the world at large have contradictory, but nonetheless, coexisting facets, each aspect of the world is spoken of separately. This approach has been developed in two similar, but distinct, ways by R. Y"D Soloveitchik and R"M Breuer:6
Creative Man vs. Man of Faith
Chapter 1 focuses on man in his majestic and creative capacity and his search for dignity through control over his environment, while Chapter 2 describes the submissive man of faith and his search for redemption. As each prototype approaches his surroundings differently, the descriptions of each creation differ.
Natural World vs. Revelatory World
Chapter 1 presents the world as run by nature, where Hashem is hidden and His attribute of justice is at the fore. Chapter 2, in contrast, presents a world in which Hashem is revealed and His mercy dominates.
Completely Distinct Events
While Chapter 1 describes the earlier creation of the whole world and the entire human race, Chapter 2 speaks of a subsequent and wholly separate creation of the Garden of Eden and the individual Adam.
- The Hoil Moshe appears to suggest that the pre-Adamites of Chapter 1 are a lesser form of the human species later fathered by Adam. He does not explain why Hashem did not simply start by creating a more perfect creature.
- According to ר' ניסני, Adam was uniquely created and placed in the Garden of Eden since he was to father a special race, distinct from the rest of mankind which had been previously created.
- "כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי" – Kayin's lament after his punishment for killing Hevel that "all who will find me will kill me" only makes sense on the backdrop of other existing humans.
- Progeny – If there were no other people in the world besides Adam, Chavvah, and their children, whom did Kayin marry and how did he bear children?16
- "וַיְהִי בֹּנֶה עִיר" – After Kayin bears his son, Chanokh, the verse states that he built a city. A city connotes an area inhabited by many, not just Kayin's immediate family.