Difference between revisions of "Two Accounts of Creation: Bereshit 1–2/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(37 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Approaches">
 
<page type="Approaches">
 
<h1>שני סיפורי הבריאה: בראשית א'–ב'</h1>
 
<h1>שני סיפורי הבריאה: בראשית א'–ב'</h1>
−
 
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>סקירה</h2>
 
<h2>סקירה</h2>
−
<p>Commentators attempt to understand both the need for and the discrepancies between the two accounts of Creation.&#160; The majority of sources view the issue from a literary perspective, claiming that Chapter 1 presents an overview of Creation, while Chapter 2 provides the details, focusing on the formation of man.&#160; Others, such as R. Y"D Soloveitchik and R"M Breuer, are more philosophical in their approach. They claim that the two accounts complement each other, each relaying a different aspect of man and the world.&#160; Since man himself, and the world at large, have contradictory yet coexisting facets, so does the narrative.&#160;</p>
+
<p>פרשנים רבים מנסים להבין מדוע&#160;מופיעים בתורה שני סיפורי בריאה, וכן לספק הסבר למה שנדמה&#160;כסתירות ביניהם. רוב&#160;הפרשנים ניגשים לסוגייה&#160;הזו מנקודת מבט סיפרותית, וטוענים כי בפרק א'&#160;ישנה סקירה כללית של הבריאה, בעוד פרק ב' מספק את הפרטים, ומתמקד בבריאת האדם. אחרים, כגון ר' יוסף דב סולובייצ'יק ור' מרדכי ברויאר, ניגשים לסוגייה זו באופן הרבה יותר פילוסופי. הם טוענים כי שני התיאורים משלימים זה את זה, כשכל אחד מהם מייצג פן אחר של האדם ושל העולם. מאחר&#160;והאדם, וכן העולם כולו, הינם בעלי היבטים רבים הסותרים אלו את אלו אך בכל זאת מתקיימים יחדיו, הדבר נכון גם ביחס לסיפור המקראי.</p>
−
<p>A final approach is suggested by Hoil Moshe and elaborated upon by R"D Nissani.&#160; They suggest that the two chapters do not describe the same event at all, and as such, have no need to conform to each other.&#160; While Chapter 1 describes the initial creation of the world and the entire human race, Chapter 2 depicts the much later creation of the individual named Adam.&#160; This solution is used to explain other troubling issues in Bereshit as well, including the age of the world and the longevity of early humans.</p></div>
+
<p>לבסוף, בעל הואיל משה מציע גישה נוספת,&#160;אותה מרחיב ר"ד ניסני. הם מציעים כי שני הפרקים אינם מתארים את אותו האירוע כלל, ולכן, אין שום צורך&#160;לנסות להתאים בין הפרקים. בעוד פרק א' מתאר את הבריאה הראשונית של העולם כולו ושל כל המין האנושי, פרק ב' מתאר את היצירה המאוחרת בהרבה של איש אחד בשם אדם. פיתרון זה היה שימושי על מנת לפתור בעיות נוספות בספר בראשית, כגון גילו של העולם ואורך חייהם של בני האדם הראשונים.&#160;</p></div>
 
<approaches>
 
<approaches>
  
−
<category>Literary Device
+
<category>כלים סיפרותיים
−
<p>The repetition of the Creation story is a literary technique, in which the Torah first presents a general overview of the world's creation and then returns to provide greater detail about its most significant individual components.</p>
+
<p>החזרה על סיפור הבריאה הינה כלי סיפרותי, בה התורה מציגה תחילה סקירה כללית של בריאת העולם, ולאחר מכן חוזרת אחורה על מנת לפרט לגבי החלקים החשובים ביותר.</p>
−
<mekorot><multilink><a href="MishnatREliezer1" data-aht="source">Mishnat R. Eliezer</a><a href="MishnatREliezer1" data-aht="source">1</a><a href="Mishnat R. Eliezer" data-aht="parshan">About Mishnat R. Eliezer</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit2-5" data-aht="source">Rashi<multilink data-aht=""></multilink></a><a href="RashiBereshit2-5" data-aht="source">Bereshit 2:5</a><a href="RashiBereshit2-8" data-aht="source">Bereshit 2:8</a><a href="RashiBereshit2-19" data-aht="source">Bereshit 2:19</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit1-27" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit1-27" data-aht="source">Bereshit 1:27</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBereshit1-27" data-aht="source">Rashbam</a><a href="RashbamBereshit1-27" data-aht="source">Bereshit 1:27</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="RadakBereshit2-4-5" data-aht="source">Radak</a><a href="RadakBereshit2-4-5" data-aht="source">Bereshit 2:4-5</a><a href="RadakBereshit2-19" data-aht="source">Bereshit 2:19</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About R. David Kimchi</a></multilink>, <multilink><a href="UCassutoBereshit2-4" data-aht="source">U. Cassuto</a><a href="UCassutoBereshit2-4" data-aht="source">Bereshit 2:4</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">About Prof. Umberto Cassuto</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="MishnatREliezer1" data-aht="source">משנת רבי אליעזר</a><a href="MishnatREliezer1" data-aht="source">א׳</a><a href="Mishnat R. Eliezer" data-aht="parshan">אודות משנת רבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit2-5" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit2-5" data-aht="source">בראשית ב׳:ה׳</a><a href="RashiBereshit2-8" data-aht="source">בראשית ב׳:ח׳</a><a href="RashiBereshit2-19" data-aht="source">בראשית ב׳:י״ט</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorBereshit1-27" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorBereshit1-27" data-aht="source">בראשית א׳:כ״ז</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBereshit1-27" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit1-27" data-aht="source">בראשית א׳:כ״ז</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="RadakBereshit2-4-5" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit2-4-5" data-aht="source">בראשית ב׳:ד׳-ה׳</a><a href="RadakBereshit2-19" data-aht="source">בראשית ב׳:י״ט</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, <multilink><a href="UCassutoBereshit2-4" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit2-4" data-aht="source">בראשית ב׳:ד׳</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink></mekorot>
−
<point><b>Structural unit</b> – This position views Chapters 1–2 as one unit.&#160; Chapter 1 provides an overview of Creation, while Chapter 2 presents the details, with a specific focus on the creation of man.</point>
+
<point><b>מבנה היחידות</b> – עמדה זו רואה בפרקים א'-ב' יחידה מבנית אחת. פרק א' מספק סקירה כללית של הבריאה, בעוד פרק ב' מספק פרטים, ומתמקד במיוחד ביצירת האדם.</point>
−
<point><b>Creation of man and woman&#160;– together or separate?</b> Chapter 1 describes the end result of mankind's creation, that both male and female were created.&#160; The specifics of how that transpired are expressed only in Chapter 2, where the reader learns that this was a staged process, with man being created prior to his mate, and woman being formed only later from one of his ribs.</point>
+
<point><b>יצירת הזכר&#160;והנקבה - ביחד או בנפרד?</b> פרק א' מתאר רק את התוצאה הסופית של הבריאה, שהיא שגם הזכר וגם הנקבה נוצרו. פרטי ההתרחשות הזו מובאים רק בפרק ב', שם הקורא מבין כי מדובר בבריאה הדרגתית, כשהזכר נוצר ראשון, והנקבה נבניתה לאחר מכן מאחת מצלעותיו.</point>
−
<point><b>Man in the "image of God" or from earth</b> – While Chapter 1 makes the general statement that mankind was made in Hashem's image, Chapter 2 elaborates on exactly how this occurred:&#160; Man was first formed from the dust of the earth and then Hashem breathed into him a living soul.</point>
+
<point><b>האדם "בצלם א-לוהים" או מעפר האדמה</b> – בעוד בפרק א' ישנה&#160;הצהרה כללית כי האדם נברא בדמות ה', פרק ב' מפרט בדיוק כיצד הדבר נעשה: האדם נוצר מעפר האדמה ולאחר מכן ה' הפיח נשמת חיים באפיו.</point>
−
<point><b>Order of creation</b> – This approach maintains that Chapter 1's description of Creation matches the true chronological sequence of the events.&#160; The differences that emerge from Chapter 2 are given local explanations:<br/>
+
<point><b>סדר הבריאה</b> – לפי גישה זו, בפרק א' תיאור הבריאה&#160;הובא&#160;בסדר הכרונולוגי הנכון. להבדלים בין פרק זה לבין פרק ב', ניתנו הסברים מקומיים:<br/>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>Man: first or last?</b>&#160; Since the entire purpose of retelling the Creation story in Chapter 2 is to move into a discussion of Adam and the particulars that relate to him alone, this account veers from the actual order and begins by recounting man's creation.</li>
+
<li><b>אדם: ראשון או אחרון?&#160;</b>מאחר ומטרת החזרה על סיפור הבריאה הייתה להתמקד באדם ובסובבים אותו, הפרק השני סוטה מן הסדר הכרונולוגי, ומתחיל בתיאור בריאת האדם.</li>
−
<li><b>Vegetation: b</b><b>efore or after man?</b>&#160; Both Rashi and Cassuto assert that Chapter 2 speaks of a new event but differ in how they relate it to the plants of Chapter 1:</li>
+
<li><b>הצמחים: לפני או אחרי האדם?&#160;</b>הן רש"י והן קאסוטו טוענים כי פרק ב' מתאר אירוע חדש, אך הם חלוקים ביניהם באשר ליחס בין אירוע זה לבין הצמחים בפרק א'.&#160;</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
<ul>
 
<ul>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>Second stage</b> – Rashi, following R. Assi in <multilink><a href="BavliChulin60b" data-aht="source">Bavli Chulin</a><a href="BavliChulin60b" data-aht="source">Chulin 60b</a><a href="Bavli Chulin" data-aht="parshan">About Bavli Chulin</a></multilink>, harmonizes the two accounts by suggesting that vegetation appeared on the earth on Day Three, but did not grow until after man's creation on Day Six.<fn>He points out that in <a href="Bereshit2-4-25" data-aht="source">verse 5</a>, the word "טֶרֶם" does not mean "before" (in which case the verse would seem to be saying, "before the grass grew, God created man"), but rather "not yet". This explanation works well for the phrase "וְכׇל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח" which, according to Rashi, now means that the grass had not yet grown.&#160; However, the phrase "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ" suggests that the vegetation did not yet exist at all.</fn></li>
+
<li><b>שלב שני&#160;–&#160;</b>רש"י, בעקבות רבי אסי ב<multilink><a href="BavliChulin60b" data-aht="source">בבלי חולין</a><a href="BavliChulin60b" data-aht="source">חולין ס׳:</a><a href="Bavli Chulin" data-aht="parshan">About Bavli Chulin</a></multilink>, מנסה לפתור את הסתירה שבין שני התיאורים בהצעה כי הצמחים הופיעו על פני האדמה ביום השלישי, אך לא צמחו עד אחרי בריאת האדם ביום השישי.<fn>הוא מצביע על כך שב<a href="Bereshit2-4-25" data-aht="source">פסוק ה'</a>, משמעותה של המילה&#160;"טֶרֶם" אינה "לפני" (במקרה כזה נדמה היה כי הפסוק אומר, "לפני שהדשא צמח, ה' ברא את האדם"), אלא, "עדיין לא". הסבר זה מסתדר היטב&#160;עם הביטוי&#160;"וְכׇל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח", אשר על פי רש"י, משמעותו היא שהדשא עדיין לא צמח. אולם, הביטוי&#160;"וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ" עדיין רומז כי הצמחים עוד לא נבראו כלל.</fn></li>
−
<li><b>New creation</b> – Cassuto suggests, in contrast, that most vegetation was created before man, as described in Chapter 1.&#160; Bereshit 2:5 is speaking only about very specific plants ("שִׂיחַ הַשָּׂדֶה" and "עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה") which were created afterwards.&#160; These terms refer to wheat and barley which were necessary only after man sinned and could no longer benefit from the Garden of Eden.&#160; As Chapter 2 leads into the story of the sin, this fact is mentioned only here.<fn>Cf. Radak who also suggests that the verse is saying that only vegetation that required human efforts was not yet created. He further emphasizes that the verse is simply coming to explain how it was possible for vegetation to grow at all before man was created to work the land, and points out that certain greenery could sprout because God created a vapor to water them.</fn></li>
+
<li><b>בריאה חדשה&#160;– </b>לעומת זאת, קאסוטו מציע שרוב הצמחים נבראו לפני בריאת האדם, כפי שתואר בפרק א'. בבראשית ב':ה', מדובר רק בצמחים מסויימים מאוד&#160;("שִׂיחַ הַשָּׂדֶה"&#160;ו"עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה"), אשר נבראו לאחר מכן. הביטויים הללו מובנים כחיטה ושעורה, מאחר ואלו נעשו&#160;להכרחיים רק לאחר שאדם חטא וכבר לא יכל לאכול מגן עדן. פרק ב' מוביל לסיפורו של החטא הזה, ולכן עובדה זו מובאת רק כאן.<fn>השוו רד"ק המציע אף הוא כי הפסוק אומר שרק הצמחים שדורשים את עבודת האדם לא נבראו עדיין. הוא מדגיש כי הפסוק פשוט בא להסביר כיצד היה זה אפשרי שצמחים צמחו לפני שנברא אדם שיעבוד את האדמה, ומצביע על כך שהיו צמחים מסויימים שיכלו לצמוח מאחר וה' ברא אדים שישקו אותם.</fn></li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</ul>
 
</ul>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>Animals: before or after man?</b>&#160;</li>
+
<li><b>החיות: לפני או אחרי האדם?</b>&#160;</li>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b> Old event</b> – Rashi and Radak explain that the word "וַיִּצֶר" in 2:19 refers back to the previous formation of animals, completed already in Chapter 1.&#160; The fact is repeated simply to introduce Adam's naming of the animals.</li>
+
<li><b>אירוע&#160;ישן –&#160;</b>רש"י ורד"ק מסבירים שהמילה&#160;"וַיִּצֶר" בב':י"ט מתייחסת לבריאת החיות שתוארה עוד קודם, בפרק א'. ישנה התייחסות חוזרת לבריאה זו כאן על מנת להכין את הקרקע לכך שאדם קורא לחיות בשמות.</li>
−
<li><b>New event</b> – Cassuto argues that "וַיִּצֶר" is not a past perfect form and thus must refer to a new creation. Though many animals had already been created, Hashem now formed specific ones to introduce to Adam in the Garden.</li>
+
<li><b>אירוע חדש&#160;–&#160;</b>קאסוטו טוען כי המילה&#160;"וַיִּצֶר" אינה בלשון עבר ולכן חייבת להתייחס לבריאה חדשה. על אף שחיות רבות כבר נבראו, ה' יצר חיות חדשות מסויימות על מנת להציגם בפני אדם בגן העדן.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>Commands to man: to conquer or to guard?</b> Chapter 2 which focuses on man's life once he moves into the Garden of Eden includes the specific instructions related to the Garden.&#160; Such directives have no place in the general account of Chapter 1 which instead includes the timeless command to multiply and subdue the earth.</point>
+
<point><b>ציוויים לאדם: לכבוש או לשמור?</b> פרק ב', המתמקד בחייו של אדם מרגע הגעתו לגן העדן, כולל הוראות ספציפיות המתייחסות לגן. להוראות הללו אין מקום בתיאורים הכלליים של פרק א',&#160;שם כתובים רק&#160;הציוויים העל-זמניים המיועדים לכל בני האדם: להתרבות ולכבוש את האדמה.</point>
−
<point><b>Names of Hashem</b><ul>
+
<point><b>שמות ה'</b><ul>
−
<li>Radak, following <multilink><a href="BereshitRabbah13-13" data-aht="source">Bereshit Rabbah</a><a href="BereshitRabbah13-13" data-aht="source">13:1,3</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>, suggests that throughout Chapter 1, when Creation was not yet complete, Hashem's full name is not used.&#160; Only in Chapter 2, when the entire world already exists, does the Torah use His full name.<fn>Radak also points to Ibn Ezra who explains similarly, that only by the epitome of Creation, the formation of man and his soul, is the full name of Hashem used.&#160; He also points out that since Hashem created via His angels, the creations in Chapter 1 are attributed to them, using the noun "אֱלֹהִים" (which can refer to Hashem's messengers).</fn></li>
+
<li>רד"ק, בעקבות&#160;<multilink><a href="BereshitRabbah13-13" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah13-13" data-aht="source">י״ג:א׳, ג׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, מציע כי&#160;בזמן פרק א', בו הבריאה עוד לא הושלמה, לא נעשה שימוש בשמו המלא של ה'. רק בפרק ב', כשכל העולם כבר קיים, התורה משתמשת בשמו המלא.<fn>רד"ק מצביע גם על אבן עזרא המספק הסבר דומה. לפיו, רק כאשר נבראה תמצית הבריאה, האדם ונשמתו, נעשה שימוש בשם ה'. בנוסף, הוא מציין כי מאחר וה' ברא בפרק א' באמצעות&#160;המלאכים, הבריאות שבפרק א' מיוחסות להם, על ידי שימוש בשם העצם&#160;"אֱ-לֹהִים" (אשר יכול להתייחס לשליחי ה').</fn></li>
−
<li>Cassuto asserts that the name Elohim is a general term used to refer to God, while Hashem is His proper name.&#160; Thus, in the general description of the material world, the more distant term, "Elohim", is used.&#160; However, in the detailed description of His personal interaction with Adam, the proper name "Hashem" is used.<fn>Cassuto suggests that Chapter 2 does not suffice with "Hashem" but combines the terms "Hashem-Elohim" to teach the reader that the two are one and the same.</fn></li>
+
<li>קאסוטו טוען כי השם&#160;"אֱ-לֹהִים" מתייחס לה' בצורה&#160;כללית יותר,&#160;בעוד&#160;ה'&#160;הינו שמו האמיתי. כך, בתיאור הכללי של בריאת העולם הגשמי, נעשה שימוש בביטוי המרוחק יותר&#160;"אֱ-לֹהִים". אולם, בפרק ב', בו ה' מתואר כדמות הנמצאת באינטרקציה אישית עם אדם, נעשה שימוש בשמו האמיתי.<fn>קאסוטו מציע כי פרק ב' אינו מסתפק בשם ה', אלא מחבר את השמות "ה' א-לוהים" על מנת ללמד את הקוראים ששני השמות מתייחסים לאותו הא-לוהים.</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>Verbs used (עשה/ברא versus יצר)</b> – These commentators do not explicitly address this issue, and they might not attribute any significance to the differences, viewing the assorted verbs as no more than standard literary variation in Torah.&#160; Nonetheless, the fact that the verbs are so distinctive in each chapter is still somewhat surprising.</point>
+
<point><b>הפעלים השונים (עשה/ברא לעומת יצר)</b> – הפרשנים התומכים בגישה זו אינם מתייחסים לסוגייה הזו ישירות, וייתכן כי אינם מייחסים חשיבות רבה להבדל זה, ורואים בגיוון בפעלים לא יותר מכלי&#160;סיפרותי סטנדרטי בתורה. אף על פי כן, העובדה כי ישנה חלוקת פעלים כה ברורה בין הפרקים&#160;עודנה מפתיעה במידת מה.</point>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Two Facets of Creation
+
<category>שתי פנים לבריאה
−
<p>The two chapters describe different aspects of the same event of Creation.&#160; Since man and the world at large have contradictory, but nonetheless, coexisting facets, each aspect of the world is spoken of separately.&#160; This approach has been developed in two similar, but distinct, ways by R. Y"D Soloveitchik and R"M Breuer:<fn>For a comprarison and analysis of the differences in their approaches, see N. Bindiger, "כפילות פרשת הבריאה בפרשנותם של הרי"ד סולובייציק והרב מרדכי ברויאר", Talelei Orot 14 (2008): 181-204.</fn></p>
+
<p>שני הפרקים מתארים פנים שונות של אותו אירוע הבריאה. מאחר ולאדם וכן לעולם בכלל, ישנם היבטים רבים הסותרים אלו את אלו אך בכל זאת מתקיימים יחדיו, הפרקים מתייחסים לכל אחד מן&#160;ההיבטים הללו בנפרד. גישה זו פותחה בשתי דרכים דומות, אך נפרדות, על ידי רי"ד&#160;סולוביצ'יק&#160;ור'&#160;מרדכי ברויאר.<fn>להשוואה וניתוח ההבדלים בין הגישות, ראו נ. בינדיגר,&#160;"כפילות פרשת הבריאה בפרשנותם של רי"ד סולוביצ'יק והרב מרדכי ברויאר",&#160;טללי אורות י"ד (תשס"ח): 204-181.</fn></p>
−
<opinion>Creative Man vs. Man of Faith
+
<opinion>איש ההדר לעומת איש האמונה
−
<p>Chapter 1 focuses on man in his majestic and creative capacity and his search for dignity through control over his environment, while Chapter 2 describes the submissive man of faith and his search for redemption.&#160; As each prototype approaches his surroundings differently, the descriptions of each creation differ.</p>
+
<p>פרק א' מתמקד באדם המלכותי והיצירתי, ובחיפושו אחר כבוד&#160;באמצעות שליטה על סביבתו, בעוד פרק ב' מתאר את האדם הכנוע והמאמין, ואת חיפושו אחר גאולה. מאחר וכל טיפוס ניגש לסביבתו באופן אחר, התיאורים של כל אחד מהם משתנים בהתאם.</p>
−
<mekorot>R. Y"D Soloveitchik<fn>In "The Lonely Man of Faith", Tradition 7 (1965): 5-67. [Hebrew translation: "האיש האמונה הבודד" in איש האמונה (Jerusalem, 1981): 9-61.]</fn></mekorot>
+
<mekorot>רי"ד סולוביצ'יק<fn>מתוך "איש האמונה הבודד" ב"איש האמונה" (ירושלים תשמ"א): 61-9.</fn></mekorot>
−
<point><b>Structural unit</b> – This approach views Chapters 1 and 2 as forming a single unit. Only when read together can one appreciate the complexity and multifaceted character of mankind.&#160; Humans are are neither solely the creative, utilitarian, men of Chapter 1, nor the deep thinkers of Chapter 2, but rather a somewhat paradoxical conglomerate of both.</point>
+
<point><b>מבנה היחידות</b> – גישה זו רואה בפרקים א' וב', יחידה מבנית אחת. רק כאשר אלו נקראים יחדיו, ניתן להעריך את מורכבותה של האנושות ואת אופיה הרב-גוני. בני אדם אינם רק יצירתיים, תועלתנים, אנשי פרק א', ואינם רק בעלי החשיבה העמוקה של פרק ב', אלא הינם ערבוב&#160; פרדוקסלי מעט של שניהם.</point>
−
<point><b>Man in the image of God or from earth</b> – Adam 1 is created in the "image of God" and imitates Him; more than anything else he aspires to create, like his Creator.&#160; In contrast, Hashem forms Adam 2 from the dust of the earth and then breathes into him a soul.&#160; This breath of God instills in man his spiritual yearning for a relationship with Hashem,<fn>R.&#160;Soloveitchik writes: "The Biblical metaphor referring to God breathing life into Adam alludes to actual preoccupation of the latter with God; to his genuine living experience of God rather than to some Divine potential or endowment in Adam symbolized by imagio dei."</fn> while his humble origins make him ever cognizant of his lowliness in his search for Hashem.</point>
+
<point><b>האדם "בצלם א-לוהים" או מעפר האדמה</b> – אדם א' נברא "בצלם א-לוהים"&#160; ומחקה אותו; יותר מכל דבר אחר, הוא שואף לייצר, כמו יוצרו. לעומת זאת, ה' יצר את אדם ב' מעפר האדמה ואז הפיח בו נשמת חיים. נשמה זו היא המחדירה באדם את ערגתו הרוחנית למערכת יחסים עם ה',<fn>רי"ד&#160;סולוביצ'יק כותב: "המיטאפורה המקראית האומרת על הא-לוהים שנפח רוח חיים בתוך האדם, מתייחסת אל התעסקותו של האדם בדבר הא-לוהים, אל חווייתו הא-לוהית, האמיתית והחיונית&#160;– והיא אינה מכוונת לאיזה כישרון א-לוהי הטבוע באדם והמסומל ב'צלם הא-לוהים'".</fn> בעוד מקורו השפל מכריח אותו להכיר בשיפלותו שלו בעודו מחפש את ה'.</point>
−
<point><b>Names of Hashem</b> – The name Elohim connotes a God who is the source of cosmic dynamism while the name Hashem reflects an intimate and personal God.&#160; The former reflects the God of the practical, creative man of Chapter 1 while the latter reflects the relationship yearned for by the man of faith of Chapter 2.</point>
+
<point><b>שמות ה'</b> – השם "א-לוהים" מתקשר לא-ל שהינו מקור האנרגיה הקוסמית כולה, בעוד שם ה' מתקשר לא-ל אינטימי ואישי. הראשון מייצג את א-לוהיו של האדם הפרקטי והיצירתי של פרק א', בעוד השני מייצג את מערכת היחסים לה עורג איש האמונה של פרק ב'.</point>
−
<point><b>Creation of man and woman&#160;– together or separate?</b> Adam 1 is created together with his female counterpart, symbolizing his need for society.&#160; This prototype strives for glory and needs a community in which to achieve this.&#160; There are pragmatic tasks which he can accomplish only through the cooperation of others, and so he attaches himself to those around him.&#160; Adam 2, in contrast, is existentially lonely in his quest to understand the purpose of life and the world around him.&#160; It is only through surrender and sacrifice (sleep and the loss of a rib) that he can find a true friend who deeply shares his experiences.<fn>R.&#160;Soloveitchik describes this as a covenantal relationship.</fn></point>
+
<point><b>יצירת הזכר והנקבה - ביחד או בנפרד?</b> אדם א' נברא יחד עם בת זוגתו חווה, מה שמסמל את הצורך הבלתי פוסק שלו בחברה. טיפוס זה משתוקק לתהילה, והוא&#160;זקוק&#160;לקהילה בה יוכל להשיג תהילה זו. יש לו משימות עסקיות אותן הוא&#160;יכול לבצע רק באמצעות שיתוף פעולה עם אחרים, ולכן הוא מתחבר לנמצאים בסביבתו. לעומתו, אדם ב' חווה בדידות אקסיסטנציאליסטית בחתירתו להבין את משמעות החיים ואת העולם הסובב אותו. רק דרך כניעה והקרבה (לקיחת הצלע בשנתו) הוא יכול למצוא חבר אמת השותף לעומק חווייתו.<fn>רי"ד&#160;סולוביצ'יק מתאר זאת כיחסי ברית.</fn></point>
−
<point><b>Commands to man: to conquer or to guard?</b> Adam 1 is commanded to conquer the world for that is his essence.&#160; Adam 2, in contrast, is told to work and preserve the garden rather than subdue it.&#160; He is further warned against eating from the Tree of Knowledge, as he is assigned, not to control the world, but rather only to control himself.</point>
+
<point><b>ציוויים לאדם: לכבוש או לשמור?</b> אדם א' צווה לכבוש את העולם מכיוון שזוהי מהותו. אדם ב', לעומת זאת, צווה לעבוד ולשמור את הגן, ולא לשלוט עליו. אדם ב' מוזהר שלא לאכול מעץ הדעת, מאחר ומשימתו אינה לשלוט בעולם, אלא לשלוט בעצמו.</point>
−
<point><b>Order of creation</b> – As Adam 1 is essentially a natural being, he is created on the same day as the animals.&#160; He is made last, as the pinnacle of Creation, for he aims to dominate all lesser beings.&#160; The same is not true of Adam 2.</point>
+
<point><b>סדר הבריאה</b> – אדם א' הוא ביסודו של דבר ייצור טבעי, הוא נברא באותו היום בו נבראו החיות. הוא נברא אחרון, כפסגת הבריאה, מאחר והוא חותר לשלוט בכל היצורים הפחותים ממנו.&#160;כל זה אינו נכון לגבי אדם ב'.</point>
 
</opinion>
 
</opinion>
−
<opinion>Natural World vs. Revelatory World
+
<opinion>עולם הטבע&#160;לעומת עולם&#160;ההתגלות
−
<p>Chapter 1 presents the world as run by nature, where Hashem is hidden and His attribute of justice is at the fore. Chapter 2, in contrast, presents a world in which Hashem is revealed and His mercy dominates.</p>
+
<p>פרק א' מציג עולם הנשלט בידי הטבע, בו ה' מסתתר, ומידת הדין היא השולטת. בניגוד לכך, פרק ב' מציג עולם בו ה' מתגלה, ומידת הרחמים היא השולטת.</p>
−
<mekorot>R"M Breuer<fn>R. Breuer discusses the contrasting accounts numerous times in his various works.&#160; See his Pirkei Moadot, (Jerusalem, 1986): 14-16, Pirkei Bereshit (Jerusalem, 1998): 82-122, and Pirkei Mikraot, (Jerusalem, 2009): 9-12.</fn></mekorot>
+
<mekorot>ר"מ ברויאר<fn>ר"מ&#160;ברויאר מציג את התיאורים הסותרים הללו כמה פעמים בחיבוריו השונים. ראו פרקי מועדות (ירושלים, תשמ"ו): 122-82, ופרקי מקראות (ירושלים, תשס"ט): 12-9.</fn></mekorot>
−
<point><b>Structural unit</b> – This approach views the first two chapters of Bereshit as one unit, each complementing the other's presentation of the world.</point>
+
<point><b>מבנה היחידות</b> – גישה זו רואה בשני הפרקים הראשונים של ספר בראשית יחידה מבנית אחת, כשכל אחת משלימה את תמונת העולם המוצגת בשנייה.</point>
−
<point><b>Order of creation</b> – In the natural order world of Chapter One, the simple precedes the complex, and therefore creation proceeds from plant to animal to human.&#160; However, in Chapter Two's miraculous world of overt revelation, natural laws of development do not apply.&#160; Instead, the essential precedes the incidental, and thus man, the&#160;raison d'etre of the world's creation, is mentioned before the vegetation and animals.</point>
+
<point><b>סדר הבריאה</b> – בעולם הטבע של פרק א', הפשוט קודם למורכב, ולכן הבריאה מתקדמת מצמחים, לחיות, לאדם. אולם, בעולם הניסים וההתגלות של פרק ב', חוקי הטבע אינם תקפים. במקום זאת, החיוני קודם למשני, וכך האדם, שהוא סיבת הקיום של העולם כולו, מוזכר לפני הצמחים והחיות.</point>
−
<point><b>Names of Hashem</b> – According to R. Breuer, the name Elohim connotes Hashem's attribute of justice which rules the natural world.&#160; Here, Hashem is hidden and not known by His proper name.&#160; In the revelatory world, though, there is room for Hashem's mercy, and thus the name Hashem (which implies this attribute) is added in this account of Creation.<fn>One might have expected that the name Hashem alone (rather than Hashem Elohim) would be found throughout Chapter 2.&#160; R. Breuer suggests that the names are combined because the whole point of juxtaposing the two accounts is to show that both aspects of Creation co-exist and that in reality God is both a God of justice and mercy, both a personal and lofty God.</fn>&#160; Moreover, the name Hashem implies a personal God who relates to man, fitting the God of revelation.</point>
+
<point><b>שמות ה'</b> – לפי ר"מ ברויאר, השם "א-לוהים" מתקשר למידת הדין של ה', אשר שולטת בעולם הטבעי. כאן, ה' מסתתר ואינו נודע בשמו האמיתי. לעומת זאת, בעולם ההתגלות ישנו מקום למידת הרחמים של ה', וכך שם&#160;ה' (אשר רומז למידה זו) נוסף לתיאור הבריאה בפרק זה.<fn>ניתן היה לצפות כי שם ה' לבדו (לעומת ה' א-לוהים) יימצא בפרק ב'. ר"מ ברויאר מציע כי השמות מובאים יחדיו כיוון שכל מטרת הצמדת הפרקים היא להראות ששתי הפנים הללו של הבריאה<br/>מתקיימים יחדיו, ושבאמת, א-לוהים הוא גם מידת הדין וגם מידת הרחמים, גם אישי וגם מרוחק.</fn> יתר על כן,&#160;משם&#160;ה' משתמע א-ל המתייחס ישירות לאדם, כזה המתאים&#160;לעולם ההתגלות.</point>
−
<point><b>Creation of man and woman&#160;– together or separate?</b> In the natural world, the continuation of the species is of prime import.&#160; Thus, the account in Chapter 1 describes males and females as being created together, since their partnership is necessary for the continued existence of mankind.&#160; Chapter 2, which speaks of a world in which Hashem is involved and in which He desires that His creations be happy, instead describes man's search for his appropriate mate.&#160; A period of loneliness is required before she can be created, for only afterwards can man truly appreciate and love her.<fn>Cf. R D"Z Hoffmann.</fn></point>
+
<point><b>יצירת הזכר והנקבה - ביחד או בנפרד?</b> בעולם הטבע, המשך קיום המין האנושי הינו בעל חשיבות עצומה. כך, בפרק א' הזכר והנקבה מתוארים כנבראים יחדיו, מאחר&#160;והשותפות ביניהם הינה קריטית להמשך קיומה&#160;של האנושות. פרק ב', אשר&#160;מתאר עולם בו ה' מתערב בקיום ורוצה בשמחת בריאותיו, מתאר את חיפושו של האדם אחר בת זוג מתאימה. תקופת בדידות הינה הכרחית לפני שנבראת האישה הזו, מאחר ורק לאחר תקופה זו האדם יכול להעריך אותה ולאהוב אותה באמת.<fn>השוו רד"צ הופמן.</fn></point>
−
<point><b>Man in the "image of God" or from earth</b> – R. Breuer might explain that when describing a world of nature that revolves around survival of the species, man is created in the image of God, for it is the Godly attributes of dominance and wisdom which ensure his existence.&#160; In contrast, when speaking of the revelatory world which is infused with meaning, it is important than man be given a living soul.&#160; In addition, perhaps man is created from the earth because in this world of mercy it is important that he have empathy for those lesser than him.</point>
+
<point><b>האדם "בצלם א-לוהים" או מעפר האדמה</b> – ר"מ ברויאר יכול להסביר כי כשמתואר עולם הטבע הסובב סביב הישרדות המינים, האדם נברא בצלם א-לוהים, מאחר והתכונות הא-לוהיות של שליטה ובינה הן אלו המבטיחות את המשך קיומו של האדם. לעומת זאת, כשמדובר בעולם ההתגלות הרווי במשמעות, חשוב שלאדם ניתנה נשמה חיה. בנוסף, ייתכן כי האדם נברא מעפר האדמה משום שבעולם הרחמים, חשוב שלאדם תהיה חמלה לפחותים ממנו.</point>
−
<point><b>Commands to man: to conquer or to guard?</b> R. Breuer might explain that conquest and dominance are crucial for survival in the world of nature and justice, while preservation and guarding are key components of a world of mercy.</point>
+
<point><b>ציוויים לאדם: לכבוש או לשמור?</b> ר"מ ברויאר יכול להסביר כי תכונות הכיבוש והשליטה הינן קריטיות להישרדות בעולם הטבע והדין, בעוד העבודה והשמירה, הינן תכונות מפתח בעולם הרחמים.</point>
 
</opinion>
 
</opinion>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Completely Distinct Events
+
<category>אירועים נפרדים לחלוטין
−
<p>While Chapter 1 describes the earlier creation of the whole world and the entire human race, Chapter 2 speaks of a subsequent and wholly separate creation of the Garden of Eden and the individual Adam.</p>
+
<p>בעוד פרק א' מתאר את הבריאה הראשונית של העולם כולו, ושל כל המין האנושי, פרק ב' מתאר בריאה מאוחרת יותר ונפרדת לחלוטין של גן העדן ושל איש בשם אדם.</p>
−
<mekorot><multilink><a href="HoilMosheBereshit1-26" data-aht="source">Hoil Moshe</a><a href="HoilMosheBereshit1-26" data-aht="source">Bereshit 1:26</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink>,<fn>The Hoil Moshe does not develop the idea as a solution to the problem of the two Creation accounts.&#160; His starting point is instead an attempt to reconcile the scientific opinions regarding the age of the world with the Torah's account.&#160; In so doing, he posits that a more primitive human species (אדם הקדמון - Preadamiti) was created thousands of years before Adam and Chavvah were formed.</fn> R"D Nissani<fn>See his article "בראשית א-ב: הסיפור הכפול על הבריאה"&#160; in כפשוטו: ביאורים וחידושים לסוגיות התורה, (Modi'in, 2014): 3-14.</fn></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="HoilMosheBereshit1-26" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheBereshit1-26" data-aht="source">בראשית א׳:כ״ו</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>,<fn>הואיל משה אינו מפתח רעיון זה כפיתרון לבעיה של שתי תיאורי הבריאה. במקום זאת, נקודת הפתיחה שלו הינה הניסיון ליישב בין הדעות המדעיות לגבי גילו של העולם, לבין התיאור בתורה. הוא עושה זאת בעזרת הטענה כי האדם הקדמון בעצם נברא אלפי שנים לפני שאדם וחווה נוצרו.</fn> <a href="1Bereshit/01/Two Accounts of Creation/RD Nissani.pdf" data-aht="file">ר' דוד ניסני</a><fn>ראו מאמרו (צילום באדיבות המחבר): <a href="1Bereshit/01/Two Accounts of Creation/RD Nissani.pdf" data-aht="file">"בראשית א-ב: הסיפור הכפול על הבריאה"</a>, <b>כפשוטו: ביאורים וחידושים לסוגיות התורה</b>, (מודיעין, תשע"ד): 14-3.</fn></mekorot>
−
<point><b>Structural unit</b> – This approach views Chapters 1 and 2 as two distinct units, describing different events.&#160; Chapter 2 is connected to the chapters which follow it rather than to Chapter 1.</point>
+
<point><b>מבנה היחידות</b> – גישה זו רואה בפרקים א' וב' שתי יחידות נפרדות, המתארות אירועים שונים בתכלית. פרק ב' קשור לפרקים שבאים אחריו, ולא לפרק א'.</point>
−
<point><b>Why two creations?</b><ul>
+
<point><b>מדוע התרחשו שתי בריאות?</b><ul>
−
<li>The Hoil Moshe appears to suggest that the pre-Adamites of Chapter 1 are a lesser form of the human species later fathered by Adam.&#160; He does not explain why Hashem did not simply start by creating a more perfect creature.</li>
+
<li>נדמה שבעל הואיל משה מציע כי הקדם-אדמים בפרק א' הינם&#160;אנשים&#160;מסוג&#160;שפל יותר מאשר הסוג שהתחיל מאדם. הוא אינו מסביר מדוע ה' הזדקק לשתי בריאות, ולא ברא מלכתחילה יצור מושלם יותר.</li>
−
<li>According to R. Nissani, Adam was uniquely created and placed in the Garden of Eden since he was to father a special race, distinct from the rest of mankind which had been previously created.</li>
+
<li>לפי ר' ניסני, אדם&#160;נברא באופן ייחודי, והוצב בגן עדן, מאחר והוא יועד להיות אב לגזע מיוחד, שהובחן משאר האנושות שכבר נבראה קודם לכן.</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>Order of creation</b> – Since the two chapters describe totally different events, there is no reason for the order of creation to be the same in both.<fn>The vegetation, man, water, etc. of Chapter 2 are distinct from those of Chapter 1, and were all created much later.</fn></point>
+
<point><b>סדר הבריאה</b> – מאחר ושני הפרקים מתארים אירועים נפרדים לחלוטין, אין סיבה כי סדר הבריאה יהיה אותו הדבר בשניהם.<fn>הצמחים, האדם, המים וכו' המצויינים בפרק ב' נפרדים כולם מאלו שבפרק א' ונבראו מאוחר&#160;יותר בהרבה.</fn></point>
−
<point><b>Names of Hashem</b> – R. Nissani suggests that the name Elohim connotes a universal God, and is thus used when discussing the creation of the world at large.&#160; The name Hashem, on the other hand, reflects God's personal providence, and is thus added when describing the creation of an individual race whom God cares for in particular and with whom He converses.</point>
+
<point><b>שמות ה'</b> – ר' ניסני מציע כי השם א-לוהים מתקשר לא-ל&#160;אוניברסלי, ולכן משתמשים בשם זה כאשר דנים בבריאת העולם בכללותה. לעומת זאת, שם ה' מתקשר להשגחה פרטית, ולכן נוסף כאשר מתארים את בריאתו של גזע לו ה' דואג במיוחד ואיתו הוא משוחח.</point>
−
<point><b>"צֶלֶם אֱלֹהִים" versus "נִשְׁמַת חַיִּים"</b> – The Hoil Moshe asserts that although both pre-Adamites and post-Adamites were created "in the image of God", with the ability to rule over others, only Adamites merited that Hashem breathed into them a living soul, making them much wiser and closer to Hashem.</point>
+
<point><b>"צֶלֶם אֱ-לֹהִים"&#160;לעומת "נִשְׁמַת חַיִּים"</b> – בעל הואיל משה טוען שגם אלו שנבראו לפני אדם, וגם אלו שנבראו אחריו, נבראו "בצלם א-לוהים", עם היכולת לשלוט באחרים, אך רק באדם ובצאצאיו ה' הפיח נשמת חיים, ובכך עשה אותם נבונים יותר וקרובים יותר לה'.</point>
−
<point><b>Creation of man and woman – together or separate?</b> In Chapter 1, when the human species as a whole is created, both male and female are created simultaneously since the procreation necessary to produce a species requires a male and female.&#160; When Hashem forms the individual, Adam, though, there was no special reason to create Chavvah simultaneously.</point>
+
<point><b>יצירת הזכר והנקבה - ביחד או בנפרד?</b> בפרק א', כאשר האנושות נבראת בכללותה, הזכר והנקבה נבראים בו זמנית מאחר ופריה ורביה הינם קריטיים לשימור המין. אולם, כאשר ה' בורא את אדם, אין סיבה מיוחדת לברוא את חווה יחד עמו.</point>
−
<point><b>"זָכָר וּנְקֵבָה" versus איש ואשה</b> – The Hoil Moshe suggests that the lesser pre-Adamites might have engaged in sexual relations only out of animalistic desire and thus they are referred to only as male and female.&#160; Adam, in contrast, looked for a spiritual partner in Chavvah.</point>
+
<point><b>"זָכָר וּנְקֵבָה" לעומת איש ואשה</b> – בעל הואיל משה מציע כי ייתכן שהקדם-אדמים הפחותים, קיימו יחסי מין רק מתוך תשוקה חייתית לכן נקראו זכר ונקבה. אדם, לעומתם, חיפש בחווה שותפה רוחנית.</point>
−
<point><b>Verbs used (עשה/ברא versus יצר)</b> – In Chapter 1, when Hashem created ex nihilo, the verbs "ברא" and "עשה" are used.&#160; The creations of Chapter 2, though, were formed from pre-existing matter, and therefore the more appropriate verb "יצר" is used.</point>
+
<point><b>הפעלים השונים (עשה/ברא לעומת יצר)</b> – בפרק א', כאשר ה' בורא יש מאין, הפעלים הראויים הם "עשה" ו"ברא". לעומת זאת, הייצורים בפרק ב' נוצרו מחומר שכבר נברא, ולכן הפועל המתאים יותר בהקשר זה הוא "יצר".</point>
−
<point><b>Commands to man: to conquer or to guard?</b> Hashem blesses the human species as a whole to multiply, and He places them at the apex of Creation, in control of the lesser beings.&#160; In Chapter 2, in contrast, Hashem gives very specific commands to Adam, meant for him alone in his unique abode, the Garden of Eden.</point>
+
<point><b>ציוויים לאדם: לכבוש או לשמור?</b> ה' מברך את המין האנושי כולו שיתרבה, וממקם אותו בפסגת הבריאה, כשולט על היצורים הפחותים ממנו. בפרק ב', לעומת זאת, ה' נותן לאדם הוראות ספיציפיות, הוראות שכוונו אליו בלבד במשכנו הייחודי, גן העדן.</point>
−
<point><b>Evidence of multiple humans</b> – R. Nissani supports his claim that many humans existed besides Adam and Eve from the following:<br/>
+
<point><b>ראיות לקיומם של אנשים רבים</b> – ר' ניסני מגבה את טענתו כי אנשים רבים&#160;היו קיימים מלבד אדם וחווה בעזרת ההוכחות הבאות:<br/>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>"כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי"</b> – Kayin's lament after his punishment for killing Hevel that "all who will find me will kill me" only makes sense on the backdrop of other existing humans.</li>
+
<li><b>"כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי"</b> – קין מקונן לאחר עונשו על שהרג את הבל כי כל מי שימצא אותו יהרוג אותו, קינה שניתן להבין רק על רקע ההנחה כי קיימים בעולם אנשים אחרים.</li>
−
<li><b>Progeny</b> – If there were no other people in the world besides Adam, Chavvah, and their children, whom did Kayin marry and how did he bear children?<fn>R. Nissani notes that though one might posit that Kayin married one of Adam and Chavvah's later offspring, since Kayin had been exiled from them and was no longer living with them, this was unlikely.&#160; R. Natan in Bavli Yevamot 62a solves the problem by suggesting that Kayin was born with a twin sister.</fn></li>
+
<li><b>צאצאים&#160;–&#160;</b>בהנחה ולא היו עוד אנשים בעולם מלבד אדם, חווה, וילדיהם, עם מי קין התחתן וכיצד היו לו צאצאים?<fn>ר' ניסני מעיר כי על אף שניתן לטעון כי קין התחתן עם אחת הצאצאות המאוחרות יותר של אדם וחווה, מאחר וקין גורש ממשפחתו וכבר לא חי עימהם, דבר זה אינו סביר. רבי נתן בבבלי יבמות ס"ב. פותר את הבעיה הזו בהצעה כי קין נולד עם אחות תאומה.</fn></li>
−
<li><b>"וַיְהִי בֹּנֶה עִיר"</b> – After Kayin bears his son, Chanokh, the verse states that he built a city.&#160; A city connotes an area inhabited by many, not just Kayin's immediate family.</li>
+
<li><b>"וַיְהִי בֹּנֶה עִיר"</b> – לאחר שנולד לקין בן, חנוך, הפסוק מציין כי הוא בנה עיר. המילה עיר&#160;מתקשרת&#160;למקום בו מתגוררים רבים, ולא רק קין ומשפחתו הקרובה.&#160;</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
−
<point><b>"לְמִינוֹ"</b> – With regard to the creation of all other forms of life (vegetation, fish, birds, and animals), the verses explicitly state that Hashem created each according to its species ("לְמִינוֹ").&#160; By man, though, this term is absent, and this is somewhat difficult for this position which claims that mankind, too, was created as an entire species and not just as a single individual.</point>
+
<point><b>"לְמִינוֹ"</b> – בהתייחסותם לכל שאר סוגי היצורים החיים (צמחים, דגים, ציפורים, ובעלי חיים) הפסוקים מציינים בפירוש כי ה' יצר כל אחד בהתאם&#160;"לְמִינוֹ". אולם,&#160; מונח זה נעדר כאשר הפסוקים מתארים את יצירת האנושות, דבר המקשה על הטענה כי גם האנושות נבראה כמין שלם ולא רק כאדם אחד.</point>
−
<point><b>זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם</b> – The opening two verses of Chapter 5, which preface the genealogy of Adam (and presumably thus speak of Adam of Chapter 2) are also difficult for R. Nissani, since the language in Chapter 5 parallels the terminology used regarding the creation of the human species in Chapter 1<fn>It uses the verb "ברא" rather than "יצר", speaks of formation "in the likeness of God" similar to Bereshit 1's "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ", and echoes verbatim that "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם".</fn> rather than that of Chapter 2.&#160; R. Nissani thus suggests that these two opening verses serve as a summary of the entire Creation account in Chapters 1-4, rather than an introduction to Chapter 5 itself.</point>
+
<point><b>זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם</b> – שני הפסוקים הראשונים של פרק ה', אשר מספקים הקדמה לגנאלוגיה של אדם, (ולכן ככל הנראה מתייחסים לאדם המתואר בפרק ב') מקשים גם הם על ר' ניסני, מאחר והמונחים בפרק ה' מקבילים לאלו בהם מתוארת יצירת האנושות בפרק א',<fn>הפסוקים משתמשים בפועל "ברא" ולא בפועל "יצר", הם מדברים על בריאה "בִּדְמוּת אֱ-לֹהִים" בדומה למילים "בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" בבראשית א', וחוזרים מילה במילה על המילים "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם".</fn> ולא בפרק ב'. ר' ניסני מציע כי שני הפסוקים הללו נועדו לסכם את כל תיאורי הבריאה בפרקים א'-ד', ולא להוות הקדמה לפרק ה' עצמו.</point>
−
<point><b>Age of the world</b> – Both the Hoil Moshe and R. Nissani posit that the creation of Adam in the Garden might have occurred thousands of years after the original creation of humans.&#160; This allows for harmonization with scientific data according to which the world and human life is much older than dating in Torah would seem to imply.<fn>This is the starting point for the Hoil Moshe's comments. He assumes that each day of Creation was an era and could have lasted thousands of years. The Pre-Adamites were created in Day/Era 6 while the Adamites were created on Day/Era 7.</fn></point>
+
<point><b>גילו של העולם</b> – הן בעל הואיל משה והן ר' ניסני טוענים כי ייתכן שיצירת האדם בגן העדן ארעה אלפי שנים לאחר בריאת המין האנושי בכללותו. גישה זו מצליחה ליישב את הפסוקים עם הנתונים המדעיים, על פיהם העולם והאנושות עתיקים בהרבה משעולה מן התיארוך בפסוקים.<fn>זוהי נקודת הפתיחה לפירושו של בעל הואיל משה. הוא מניח כי כל יום בבריאה היה למעשה עידן שלם ויכל להתפרס על פני אלפי שנים. האדם הקדמון נוצר ביום/עידן השישי בעוד אדם נוצר ביום/עידן השביעי.</fn></point>
−
<point><b>Permission to eat meat</b> – To explain the differing commands regarding eating meat in Chapters 1 and 9 of Bereshit, the Hoil Moshe suggests that the Pre-Adamites were commanded to eat only vegetation, while Adam and Chavvah's descendants were permitted to also eat meat.&#160; For other opinions regarding this issue, see <a href="Permission to Eat Meat" data-aht="page">Permission to Eat Meat</a>.</point>
+
<point><b>הרשות לאכול בשר</b> – על מנת להסביר את הציוויים השונים הנוגעים לאכילת בשר בפרקים א' וט' בספר בראשית, בעל הואיל משה מציע כי האדם הקדמון צווה לאכול רק צמחים, בעוד לצאצאיהם של אדם וחווה הותר לאכול גם בשר. לדעות נוספות בנושא זה, ראו <a href="Permission to Eat Meat" data-aht="page">ההיתר לאכול בשר</a>.</point>
−
<point><b>Longevity</b> – R. Nissani suggests that the long life spans of the people listed in the generations from Adam to Noach likely refer only to Adam's descendants and are not representative of the rest of the people living in the world at the time.&#160; Having originated in the Garden of Eden, and perhaps having tasted from the Tree of Life, they merited long life.&#160; Over the generations, though, Adam's descendants mingled with and married other humans and eventually life spans were lowered for all.</point>
+
<point><b>אריכות ימים?</b> ר' ניסני מציע כי סביר להניח שחייהם הארוכים של האנשים הרשומים בדורות שבין אדם לנח, מתייחסים רק לצאצאיו של אדם, ואינם מייצגים את אורך חייהם של שאר האנשים בעולם. מאחר ונוצרו במקור בגן עדן, ואולי אפילו אכלו מעץ החיים, זכו אלו לחיים ארוכים מן הרגיל. אולם, לאורך הדורות צאצאי אדם התחתנו והתערבבו עם בני אדם אחרים ובסופו של דבר אורך החיים של כולם התקצר.</point>
−
<point><b>בְּנֵי הָאֱלֹהִים and בְּנוֹת הָאָדָם</b> – R. Nissani posits that the "בְּנֵי הָאֱלֹהִים" of Bereshit 6 are the descendants of Adam who had lived in the Garden and eaten of the Tree of Knowledge.&#160; They took advantage of their special status and knowledge to capture the daughters of the rest of mankind to whom they had taken a liking.<fn>According to R. Nissani, though, one might have thought that the terms should be reversed.&#160; The emphasis on being made in the image of God (and hence perhaps the term, "בְּנֵי הָאֱלֹהִים") is in reference to the creation of all of mankind.&#160; Similarly, according to R. Nissani, the phrase "בְּנוֹת הָאָדָם" which emphasizes a connection to Adam specifically would better describe the daughters of the individual Adam.</fn>&#160; See <a href="בני הא־להים and בנות האדם" data-aht="page">בני הא־להים and בנות האדם </a>for other understandings of this enigmatic passage.</point>
+
<point><b>בְּנֵי הָאֱ-לֹהִים&#160;ובְּנוֹת הָאָדָם</b> – ר' ניסני טוען כי&#160;"בְּנֵי הָאֱ-לֹהִים" בבראשית ו' הינם צאצאי אדם אשר חיו בגן העדן ואכלו מעץ הדעת. הם ניצלו את מעמדם המיוחד ואת הידע שלהם על מנת&#160;לקחת לעצמם את הבנות בהן הם חפצו.<fn>אולם, לפי ר' ניסני, ניתן לחשוב כי על הביטויים למעשה להיות הפוכים. כל האנושות נוצרה&#160;בדמות ה' (שהוא אולי מקור הביטוי, "בְּנֵי הָאֱ-לֹהִים"), ולכן מוזר להשתמש בביטוי זה כדי לתאר דווקא את צאצאי אדם. בדומה לכך, הקישור לאדם היה מתאים יותר לתיאור צאצאיו של אדם ספציפית, ולא בביטוי&#160;"בְּנוֹת הָאָדָם" המתייחס, על פי פירוש זה, לבנות שאר האנושות.</fn> ראו&#160;<a href="בני הא־להים and בנות האדם" data-aht="page">בני הא־להים ובנות האדם</a>&#160;להסברים שונים לפסקה החידתית הזו.</point>
 
</category>
 
</category>
 
</approaches>
 
</approaches>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 05:56, 15 December 2019

שני סיפורי הבריאה: בראשית א'–ב'

גישות פרשניות

סקירה

פרשנים רבים מנסים להבין מדוע מופיעים בתורה שני סיפורי בריאה, וכן לספק הסבר למה שנדמה כסתירות ביניהם. רוב הפרשנים ניגשים לסוגייה הזו מנקודת מבט סיפרותית, וטוענים כי בפרק א' ישנה סקירה כללית של הבריאה, בעוד פרק ב' מספק את הפרטים, ומתמקד בבריאת האדם. אחרים, כגון ר' יוסף דב סולובייצ'יק ור' מרדכי ברויאר, ניגשים לסוגייה זו באופן הרבה יותר פילוסופי. הם טוענים כי שני התיאורים משלימים זה את זה, כשכל אחד מהם מייצג פן אחר של האדם ושל העולם. מאחר והאדם, וכן העולם כולו, הינם בעלי היבטים רבים הסותרים אלו את אלו אך בכל זאת מתקיימים יחדיו, הדבר נכון גם ביחס לסיפור המקראי.

לבסוף, בעל הואיל משה מציע גישה נוספת, אותה מרחיב ר"ד ניסני. הם מציעים כי שני הפרקים אינם מתארים את אותו האירוע כלל, ולכן, אין שום צורך לנסות להתאים בין הפרקים. בעוד פרק א' מתאר את הבריאה הראשונית של העולם כולו ושל כל המין האנושי, פרק ב' מתאר את היצירה המאוחרת בהרבה של איש אחד בשם אדם. פיתרון זה היה שימושי על מנת לפתור בעיות נוספות בספר בראשית, כגון גילו של העולם ואורך חייהם של בני האדם הראשונים. 

כלים סיפרותיים

החזרה על סיפור הבריאה הינה כלי סיפרותי, בה התורה מציגה תחילה סקירה כללית של בריאת העולם, ולאחר מכן חוזרת אחורה על מנת לפרט לגבי החלקים החשובים ביותר.

מקורות:משנת רבי אליעזרא׳אודות משנת רבי אליעזר, רש"יבראשית ב׳:ה׳בראשית ב׳:ח׳בראשית ב׳:י״טאודות ר' שלמה יצחקי, ר׳ יוסף בכור שורבראשית א׳:כ״זאודות ר' יוסף בכור שור, רשב״םבראשית א׳:כ״זאודות ר' שמואל בן מאיר, רד״קבראשית ב׳:ד׳-ה׳בראשית ב׳:י״טאודות ר' דוד קמחי, מ״ד קאסוטובראשית ב׳:ד׳אודות פרופ' משה דוד קאסוטו
מבנה היחידות – עמדה זו רואה בפרקים א'-ב' יחידה מבנית אחת. פרק א' מספק סקירה כללית של הבריאה, בעוד פרק ב' מספק פרטים, ומתמקד במיוחד ביצירת האדם.
יצירת הזכר והנקבה - ביחד או בנפרד? פרק א' מתאר רק את התוצאה הסופית של הבריאה, שהיא שגם הזכר וגם הנקבה נוצרו. פרטי ההתרחשות הזו מובאים רק בפרק ב', שם הקורא מבין כי מדובר בבריאה הדרגתית, כשהזכר נוצר ראשון, והנקבה נבניתה לאחר מכן מאחת מצלעותיו.
האדם "בצלם א-לוהים" או מעפר האדמה – בעוד בפרק א' ישנה הצהרה כללית כי האדם נברא בדמות ה', פרק ב' מפרט בדיוק כיצד הדבר נעשה: האדם נוצר מעפר האדמה ולאחר מכן ה' הפיח נשמת חיים באפיו.
סדר הבריאה – לפי גישה זו, בפרק א' תיאור הבריאה הובא בסדר הכרונולוגי הנכון. להבדלים בין פרק זה לבין פרק ב', ניתנו הסברים מקומיים:
  • אדם: ראשון או אחרון? מאחר ומטרת החזרה על סיפור הבריאה הייתה להתמקד באדם ובסובבים אותו, הפרק השני סוטה מן הסדר הכרונולוגי, ומתחיל בתיאור בריאת האדם.
  • הצמחים: לפני או אחרי האדם? הן רש"י והן קאסוטו טוענים כי פרק ב' מתאר אירוע חדש, אך הם חלוקים ביניהם באשר ליחס בין אירוע זה לבין הצמחים בפרק א'. 
    • שלב שני – רש"י, בעקבות רבי אסי בבבלי חוליןחולין ס׳:About Bavli Chulin, מנסה לפתור את הסתירה שבין שני התיאורים בהצעה כי הצמחים הופיעו על פני האדמה ביום השלישי, אך לא צמחו עד אחרי בריאת האדם ביום השישי.1
    • בריאה חדשה – לעומת זאת, קאסוטו מציע שרוב הצמחים נבראו לפני בריאת האדם, כפי שתואר בפרק א'. בבראשית ב':ה', מדובר רק בצמחים מסויימים מאוד ("שִׂיחַ הַשָּׂדֶה" ו"עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה"), אשר נבראו לאחר מכן. הביטויים הללו מובנים כחיטה ושעורה, מאחר ואלו נעשו להכרחיים רק לאחר שאדם חטא וכבר לא יכל לאכול מגן עדן. פרק ב' מוביל לסיפורו של החטא הזה, ולכן עובדה זו מובאת רק כאן.2
  • החיות: לפני או אחרי האדם? 
    • אירוע ישן – רש"י ורד"ק מסבירים שהמילה "וַיִּצֶר" בב':י"ט מתייחסת לבריאת החיות שתוארה עוד קודם, בפרק א'. ישנה התייחסות חוזרת לבריאה זו כאן על מנת להכין את הקרקע לכך שאדם קורא לחיות בשמות.
    • אירוע חדש – קאסוטו טוען כי המילה "וַיִּצֶר" אינה בלשון עבר ולכן חייבת להתייחס לבריאה חדשה. על אף שחיות רבות כבר נבראו, ה' יצר חיות חדשות מסויימות על מנת להציגם בפני אדם בגן העדן.
ציוויים לאדם: לכבוש או לשמור? פרק ב', המתמקד בחייו של אדם מרגע הגעתו לגן העדן, כולל הוראות ספציפיות המתייחסות לגן. להוראות הללו אין מקום בתיאורים הכלליים של פרק א', שם כתובים רק הציוויים העל-זמניים המיועדים לכל בני האדם: להתרבות ולכבוש את האדמה.
שמות ה'
  • רד"ק, בעקבות בראשית רבהי״ג:א׳, ג׳אודות בראשית רבה, מציע כי בזמן פרק א', בו הבריאה עוד לא הושלמה, לא נעשה שימוש בשמו המלא של ה'. רק בפרק ב', כשכל העולם כבר קיים, התורה משתמשת בשמו המלא.3
  • קאסוטו טוען כי השם "אֱ-לֹהִים" מתייחס לה' בצורה כללית יותר, בעוד ה' הינו שמו האמיתי. כך, בתיאור הכללי של בריאת העולם הגשמי, נעשה שימוש בביטוי המרוחק יותר "אֱ-לֹהִים". אולם, בפרק ב', בו ה' מתואר כדמות הנמצאת באינטרקציה אישית עם אדם, נעשה שימוש בשמו האמיתי.4
הפעלים השונים (עשה/ברא לעומת יצר) – הפרשנים התומכים בגישה זו אינם מתייחסים לסוגייה הזו ישירות, וייתכן כי אינם מייחסים חשיבות רבה להבדל זה, ורואים בגיוון בפעלים לא יותר מכלי סיפרותי סטנדרטי בתורה. אף על פי כן, העובדה כי ישנה חלוקת פעלים כה ברורה בין הפרקים עודנה מפתיעה במידת מה.

שתי פנים לבריאה

שני הפרקים מתארים פנים שונות של אותו אירוע הבריאה. מאחר ולאדם וכן לעולם בכלל, ישנם היבטים רבים הסותרים אלו את אלו אך בכל זאת מתקיימים יחדיו, הפרקים מתייחסים לכל אחד מן ההיבטים הללו בנפרד. גישה זו פותחה בשתי דרכים דומות, אך נפרדות, על ידי רי"ד סולוביצ'יק ור' מרדכי ברויאר.5

איש ההדר לעומת איש האמונה

פרק א' מתמקד באדם המלכותי והיצירתי, ובחיפושו אחר כבוד באמצעות שליטה על סביבתו, בעוד פרק ב' מתאר את האדם הכנוע והמאמין, ואת חיפושו אחר גאולה. מאחר וכל טיפוס ניגש לסביבתו באופן אחר, התיאורים של כל אחד מהם משתנים בהתאם.

מקורות:רי"ד סולוביצ'יק6
מבנה היחידות – גישה זו רואה בפרקים א' וב', יחידה מבנית אחת. רק כאשר אלו נקראים יחדיו, ניתן להעריך את מורכבותה של האנושות ואת אופיה הרב-גוני. בני אדם אינם רק יצירתיים, תועלתנים, אנשי פרק א', ואינם רק בעלי החשיבה העמוקה של פרק ב', אלא הינם ערבוב  פרדוקסלי מעט של שניהם.
האדם "בצלם א-לוהים" או מעפר האדמה – אדם א' נברא "בצלם א-לוהים"  ומחקה אותו; יותר מכל דבר אחר, הוא שואף לייצר, כמו יוצרו. לעומת זאת, ה' יצר את אדם ב' מעפר האדמה ואז הפיח בו נשמת חיים. נשמה זו היא המחדירה באדם את ערגתו הרוחנית למערכת יחסים עם ה',7 בעוד מקורו השפל מכריח אותו להכיר בשיפלותו שלו בעודו מחפש את ה'.
שמות ה' – השם "א-לוהים" מתקשר לא-ל שהינו מקור האנרגיה הקוסמית כולה, בעוד שם ה' מתקשר לא-ל אינטימי ואישי. הראשון מייצג את א-לוהיו של האדם הפרקטי והיצירתי של פרק א', בעוד השני מייצג את מערכת היחסים לה עורג איש האמונה של פרק ב'.
יצירת הזכר והנקבה - ביחד או בנפרד? אדם א' נברא יחד עם בת זוגתו חווה, מה שמסמל את הצורך הבלתי פוסק שלו בחברה. טיפוס זה משתוקק לתהילה, והוא זקוק לקהילה בה יוכל להשיג תהילה זו. יש לו משימות עסקיות אותן הוא יכול לבצע רק באמצעות שיתוף פעולה עם אחרים, ולכן הוא מתחבר לנמצאים בסביבתו. לעומתו, אדם ב' חווה בדידות אקסיסטנציאליסטית בחתירתו להבין את משמעות החיים ואת העולם הסובב אותו. רק דרך כניעה והקרבה (לקיחת הצלע בשנתו) הוא יכול למצוא חבר אמת השותף לעומק חווייתו.8
ציוויים לאדם: לכבוש או לשמור? אדם א' צווה לכבוש את העולם מכיוון שזוהי מהותו. אדם ב', לעומת זאת, צווה לעבוד ולשמור את הגן, ולא לשלוט עליו. אדם ב' מוזהר שלא לאכול מעץ הדעת, מאחר ומשימתו אינה לשלוט בעולם, אלא לשלוט בעצמו.
סדר הבריאה – אדם א' הוא ביסודו של דבר ייצור טבעי, הוא נברא באותו היום בו נבראו החיות. הוא נברא אחרון, כפסגת הבריאה, מאחר והוא חותר לשלוט בכל היצורים הפחותים ממנו. כל זה אינו נכון לגבי אדם ב'.

עולם הטבע לעומת עולם ההתגלות

פרק א' מציג עולם הנשלט בידי הטבע, בו ה' מסתתר, ומידת הדין היא השולטת. בניגוד לכך, פרק ב' מציג עולם בו ה' מתגלה, ומידת הרחמים היא השולטת.

מקורות:ר"מ ברויאר9
מבנה היחידות – גישה זו רואה בשני הפרקים הראשונים של ספר בראשית יחידה מבנית אחת, כשכל אחת משלימה את תמונת העולם המוצגת בשנייה.
סדר הבריאה – בעולם הטבע של פרק א', הפשוט קודם למורכב, ולכן הבריאה מתקדמת מצמחים, לחיות, לאדם. אולם, בעולם הניסים וההתגלות של פרק ב', חוקי הטבע אינם תקפים. במקום זאת, החיוני קודם למשני, וכך האדם, שהוא סיבת הקיום של העולם כולו, מוזכר לפני הצמחים והחיות.
שמות ה' – לפי ר"מ ברויאר, השם "א-לוהים" מתקשר למידת הדין של ה', אשר שולטת בעולם הטבעי. כאן, ה' מסתתר ואינו נודע בשמו האמיתי. לעומת זאת, בעולם ההתגלות ישנו מקום למידת הרחמים של ה', וכך שם ה' (אשר רומז למידה זו) נוסף לתיאור הבריאה בפרק זה.10 יתר על כן, משם ה' משתמע א-ל המתייחס ישירות לאדם, כזה המתאים לעולם ההתגלות.
יצירת הזכר והנקבה - ביחד או בנפרד? בעולם הטבע, המשך קיום המין האנושי הינו בעל חשיבות עצומה. כך, בפרק א' הזכר והנקבה מתוארים כנבראים יחדיו, מאחר והשותפות ביניהם הינה קריטית להמשך קיומה של האנושות. פרק ב', אשר מתאר עולם בו ה' מתערב בקיום ורוצה בשמחת בריאותיו, מתאר את חיפושו של האדם אחר בת זוג מתאימה. תקופת בדידות הינה הכרחית לפני שנבראת האישה הזו, מאחר ורק לאחר תקופה זו האדם יכול להעריך אותה ולאהוב אותה באמת.11
האדם "בצלם א-לוהים" או מעפר האדמה – ר"מ ברויאר יכול להסביר כי כשמתואר עולם הטבע הסובב סביב הישרדות המינים, האדם נברא בצלם א-לוהים, מאחר והתכונות הא-לוהיות של שליטה ובינה הן אלו המבטיחות את המשך קיומו של האדם. לעומת זאת, כשמדובר בעולם ההתגלות הרווי במשמעות, חשוב שלאדם ניתנה נשמה חיה. בנוסף, ייתכן כי האדם נברא מעפר האדמה משום שבעולם הרחמים, חשוב שלאדם תהיה חמלה לפחותים ממנו.
ציוויים לאדם: לכבוש או לשמור? ר"מ ברויאר יכול להסביר כי תכונות הכיבוש והשליטה הינן קריטיות להישרדות בעולם הטבע והדין, בעוד העבודה והשמירה, הינן תכונות מפתח בעולם הרחמים.

אירועים נפרדים לחלוטין

בעוד פרק א' מתאר את הבריאה הראשונית של העולם כולו, ושל כל המין האנושי, פרק ב' מתאר בריאה מאוחרת יותר ונפרדת לחלוטין של גן העדן ושל איש בשם אדם.

מקורות:הואיל משהבראשית א׳:כ״ואודות ר' משה יצחק אשכנזי,12 ר' דוד ניסני13
מבנה היחידות – גישה זו רואה בפרקים א' וב' שתי יחידות נפרדות, המתארות אירועים שונים בתכלית. פרק ב' קשור לפרקים שבאים אחריו, ולא לפרק א'.
מדוע התרחשו שתי בריאות?
  • נדמה שבעל הואיל משה מציע כי הקדם-אדמים בפרק א' הינם אנשים מסוג שפל יותר מאשר הסוג שהתחיל מאדם. הוא אינו מסביר מדוע ה' הזדקק לשתי בריאות, ולא ברא מלכתחילה יצור מושלם יותר.
  • לפי ר' ניסני, אדם נברא באופן ייחודי, והוצב בגן עדן, מאחר והוא יועד להיות אב לגזע מיוחד, שהובחן משאר האנושות שכבר נבראה קודם לכן.
סדר הבריאה – מאחר ושני הפרקים מתארים אירועים נפרדים לחלוטין, אין סיבה כי סדר הבריאה יהיה אותו הדבר בשניהם.14
שמות ה' – ר' ניסני מציע כי השם א-לוהים מתקשר לא-ל אוניברסלי, ולכן משתמשים בשם זה כאשר דנים בבריאת העולם בכללותה. לעומת זאת, שם ה' מתקשר להשגחה פרטית, ולכן נוסף כאשר מתארים את בריאתו של גזע לו ה' דואג במיוחד ואיתו הוא משוחח.
"צֶלֶם אֱ-לֹהִים" לעומת "נִשְׁמַת חַיִּים" – בעל הואיל משה טוען שגם אלו שנבראו לפני אדם, וגם אלו שנבראו אחריו, נבראו "בצלם א-לוהים", עם היכולת לשלוט באחרים, אך רק באדם ובצאצאיו ה' הפיח נשמת חיים, ובכך עשה אותם נבונים יותר וקרובים יותר לה'.
יצירת הזכר והנקבה - ביחד או בנפרד? בפרק א', כאשר האנושות נבראת בכללותה, הזכר והנקבה נבראים בו זמנית מאחר ופריה ורביה הינם קריטיים לשימור המין. אולם, כאשר ה' בורא את אדם, אין סיבה מיוחדת לברוא את חווה יחד עמו.
"זָכָר וּנְקֵבָה" לעומת איש ואשה – בעל הואיל משה מציע כי ייתכן שהקדם-אדמים הפחותים, קיימו יחסי מין רק מתוך תשוקה חייתית לכן נקראו זכר ונקבה. אדם, לעומתם, חיפש בחווה שותפה רוחנית.
הפעלים השונים (עשה/ברא לעומת יצר) – בפרק א', כאשר ה' בורא יש מאין, הפעלים הראויים הם "עשה" ו"ברא". לעומת זאת, הייצורים בפרק ב' נוצרו מחומר שכבר נברא, ולכן הפועל המתאים יותר בהקשר זה הוא "יצר".
ציוויים לאדם: לכבוש או לשמור? ה' מברך את המין האנושי כולו שיתרבה, וממקם אותו בפסגת הבריאה, כשולט על היצורים הפחותים ממנו. בפרק ב', לעומת זאת, ה' נותן לאדם הוראות ספיציפיות, הוראות שכוונו אליו בלבד במשכנו הייחודי, גן העדן.
ראיות לקיומם של אנשים רבים – ר' ניסני מגבה את טענתו כי אנשים רבים היו קיימים מלבד אדם וחווה בעזרת ההוכחות הבאות:
  • "כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי" – קין מקונן לאחר עונשו על שהרג את הבל כי כל מי שימצא אותו יהרוג אותו, קינה שניתן להבין רק על רקע ההנחה כי קיימים בעולם אנשים אחרים.
  • צאצאים – בהנחה ולא היו עוד אנשים בעולם מלבד אדם, חווה, וילדיהם, עם מי קין התחתן וכיצד היו לו צאצאים?15
  • "וַיְהִי בֹּנֶה עִיר" – לאחר שנולד לקין בן, חנוך, הפסוק מציין כי הוא בנה עיר. המילה עיר מתקשרת למקום בו מתגוררים רבים, ולא רק קין ומשפחתו הקרובה. 
"לְמִינוֹ" – בהתייחסותם לכל שאר סוגי היצורים החיים (צמחים, דגים, ציפורים, ובעלי חיים) הפסוקים מציינים בפירוש כי ה' יצר כל אחד בהתאם "לְמִינוֹ". אולם,  מונח זה נעדר כאשר הפסוקים מתארים את יצירת האנושות, דבר המקשה על הטענה כי גם האנושות נבראה כמין שלם ולא רק כאדם אחד.
זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם – שני הפסוקים הראשונים של פרק ה', אשר מספקים הקדמה לגנאלוגיה של אדם, (ולכן ככל הנראה מתייחסים לאדם המתואר בפרק ב') מקשים גם הם על ר' ניסני, מאחר והמונחים בפרק ה' מקבילים לאלו בהם מתוארת יצירת האנושות בפרק א',16 ולא בפרק ב'. ר' ניסני מציע כי שני הפסוקים הללו נועדו לסכם את כל תיאורי הבריאה בפרקים א'-ד', ולא להוות הקדמה לפרק ה' עצמו.
גילו של העולם – הן בעל הואיל משה והן ר' ניסני טוענים כי ייתכן שיצירת האדם בגן העדן ארעה אלפי שנים לאחר בריאת המין האנושי בכללותו. גישה זו מצליחה ליישב את הפסוקים עם הנתונים המדעיים, על פיהם העולם והאנושות עתיקים בהרבה משעולה מן התיארוך בפסוקים.17
הרשות לאכול בשר – על מנת להסביר את הציוויים השונים הנוגעים לאכילת בשר בפרקים א' וט' בספר בראשית, בעל הואיל משה מציע כי האדם הקדמון צווה לאכול רק צמחים, בעוד לצאצאיהם של אדם וחווה הותר לאכול גם בשר. לדעות נוספות בנושא זה, ראו ההיתר לאכול בשר.
אריכות ימים? ר' ניסני מציע כי סביר להניח שחייהם הארוכים של האנשים הרשומים בדורות שבין אדם לנח, מתייחסים רק לצאצאיו של אדם, ואינם מייצגים את אורך חייהם של שאר האנשים בעולם. מאחר ונוצרו במקור בגן עדן, ואולי אפילו אכלו מעץ החיים, זכו אלו לחיים ארוכים מן הרגיל. אולם, לאורך הדורות צאצאי אדם התחתנו והתערבבו עם בני אדם אחרים ובסופו של דבר אורך החיים של כולם התקצר.
בְּנֵי הָאֱ-לֹהִים ובְּנוֹת הָאָדָם – ר' ניסני טוען כי "בְּנֵי הָאֱ-לֹהִים" בבראשית ו' הינם צאצאי אדם אשר חיו בגן העדן ואכלו מעץ הדעת. הם ניצלו את מעמדם המיוחד ואת הידע שלהם על מנת לקחת לעצמם את הבנות בהן הם חפצו.18 ראו בני הא־להים ובנות האדם להסברים שונים לפסקה החידתית הזו.
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Two_Accounts_of_Creation:_Bereshit_1–2/2/he&oldid=63799&useskin=vector"