Difference between revisions of "Tzara'at/1/he"
< Tzara'at
Jump to navigation
Jump to search
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
||
| Line 15: | Line 15: | ||
<p>ישנם מספר נרטיבים בתנ"ך המתארים אדם המוכה בנגעי צרעת. בחינת מקרים אלו יכולה לעזור להבין את אופי המחלה.</p> | <p>ישנם מספר נרטיבים בתנ"ך המתארים אדם המוכה בנגעי צרעת. בחינת מקרים אלו יכולה לעזור להבין את אופי המחלה.</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li>שמות | + | <li><a href="Shemot4-1-7" data-aht="source">שמות ד׳</a> - במעמד הסנה, כאשר משה מביע את חששותיו לגבי אמון העם בשליחותו, נותן הקב"ה צרעת בידו כאות.</li> |
| − | <li>במדבר | + | <li><a href="Bemidbar12-1-15" data-aht="source">במדבר י״ב</a>-  מרים מדברת לשון הרע על משה, ולאחר מכן היא נענשת בצרעת.</li> |
| − | <li>שמואל | + | <li><a href="ShemuelII3-26-30" data-aht="source">שמואל ב׳ ג׳</a>- לאחר שגוזר יואב על אבנר דין מוות ללא אישורו של דוד, מקלל אותו דוד שיוכה בצרעת.</li> |
| − | <li>מלכים | + | <li><a href="MelakhimII5-1-18" data-aht="source">מלכים ב׳ ה׳</a> - נעמן, שר צבא ארם, מתרפא מצרעת לאחר שטובל שבע פעמים בירדן כמצוות אלישע.</li> |
| − | <li> <a href="MelakhimII5- | + | <li> <a href="MelakhimII5-20-27" data-aht="source">מלכים ב׳ ה׳</a> - לאחר שגחזי מדבר בשם אלישע ללא אישורו, הוא מקולל שיהיה נגוע בצרעתו של נעמן.</li> |
<li><a href="MelakhimII7" data-aht="source">מלאכים ב', ז' -</a> ארבעה מצורעים הגרים מחוץ לשומרון הם הראשונים לגלות שצבא ארם ברחו ונטשו מספיק אוכל ע"מ להציל את הישראלים מהמערב.</li> | <li><a href="MelakhimII7" data-aht="source">מלאכים ב', ז' -</a> ארבעה מצורעים הגרים מחוץ לשומרון הם הראשונים לגלות שצבא ארם ברחו ונטשו מספיק אוכל ע"מ להציל את הישראלים מהמערב.</li> | ||
| − | <li><a href="DivreiHaYamimII26-16-21" data-aht="source">דברי הימים ב', | + | <li><a href="DivreiHaYamimII26-16-21" data-aht="source">דברי הימים ב', כ"ו -</a><span class="aht-chrome-space"> לאחר שחורג מגבולות המותר ומקטיר קטורת, המלך עוזיהו מוכה בצרעת.</span></li> |
</ul> | </ul> | ||
<p>בחלק מהמקרים הנ"ל, נאמר מפורשות שהצרעת מגיעה כעונש שמימי, אך במקרים האחרים הגורם אינו ידוע ויכול להיות שמדובר מהתרחשות טבעית. מה הסיפורים הללו מלמדים אותנו על הצרעת ולמה אדם עלול להיות נגוע בה? </p> | <p>בחלק מהמקרים הנ"ל, נאמר מפורשות שהצרעת מגיעה כעונש שמימי, אך במקרים האחרים הגורם אינו ידוע ויכול להיות שמדובר מהתרחשות טבעית. מה הסיפורים הללו מלמדים אותנו על הצרעת ולמה אדם עלול להיות נגוע בה? </p> | ||
<h2 name="אבחון והשפעות">אבחון הנגעים והשפעותיהם</h2> | <h2 name="אבחון והשפעות">אבחון הנגעים והשפעותיהם</h2> | ||
| − | <p>חלק גדול | + | <p>חלק גדול מפרק י"ג בויקרא מוקדש לשאלת אבחון טומאתו של האדם המצורע, וכיצד לטפל במקרה שכך נקבע. בנוסף לקושי בהבנת התיאור הטכני של תהליך האיבחון וההיטהרות, מספר היבטים נוספים של התהליך מעלים שאלות גם:</p> |
<ul> | <ul> | ||
<li><b>תפקיד הכהן</b> - תפקיד הכהן הוא לאבחן את סטטוס נגעי המצורע, נגעי ביתו או בגדיו. האם מדובר בתפקיד דתי בלבד, הקשור לענייני טהרה או שמא מדובר בתפקיד רפואי של איבחון מחלה?</li> | <li><b>תפקיד הכהן</b> - תפקיד הכהן הוא לאבחן את סטטוס נגעי המצורע, נגעי ביתו או בגדיו. האם מדובר בתפקיד דתי בלבד, הקשור לענייני טהרה או שמא מדובר בתפקיד רפואי של איבחון מחלה?</li> | ||
<li><b>מקטעי שבעה ימים</b> - במספר נקודות בתהליך יש זמן המתנה של שבעה ימים בין בדיקה לבדיקה של הנגעים. מהם מטרת מקטעים אלו?</li> | <li><b>מקטעי שבעה ימים</b> - במספר נקודות בתהליך יש זמן המתנה של שבעה ימים בין בדיקה לבדיקה של הנגעים. מהם מטרת מקטעים אלו?</li> | ||
| − | <li>מי נחשב טמא? - האם יש קו לוגי להגדרתו של אדם כטמא? לדוגמא, האם ניתן להבין מדוע אדם המכוסה כולו בנגעי הצרעת נחשב טהור (<a href="Vayikra13" data-aht="source">ויקרא | + | <li>מי נחשב טמא? - האם יש קו לוגי להגדרתו של אדם כטמא? לדוגמא, האם ניתן להבין מדוע אדם המכוסה כולו בנגעי הצרעת נחשב טהור (<a href="Vayikra13" data-aht="source">ויקרא י"ג/י"ג</a>) ואילו נגעים לבנים קטנים יותר מטמאים אותו?</li> |
<li>מהי מטרת המעשים:<b> "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה"</b> - הבגדים הקרועים והשיער הפרוע הם סממנים קלאסיים של אבלות, אבל האמנם שייכת פה אבלות? יתר על כן, למה שפתו העליונה של המצורע צריכה להיות מכוסה?</li> | <li>מהי מטרת המעשים:<b> "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה"</b> - הבגדים הקרועים והשיער הפרוע הם סממנים קלאסיים של אבלות, אבל האמנם שייכת פה אבלות? יתר על כן, למה שפתו העליונה של המצורע צריכה להיות מכוסה?</li> | ||
<li><b>היבדלות</b> - למה המצורע מובדל ומושלח מן המחנה? למרות שכל סוגי הטומאה מחייבים התרחקות מהמקדש, זהו המצב היחיד המחייב יציאה ממחנה ישראל. האם זה אמצעי זהירות של בידוד מפחד הידבקות או שזה חלק מעונש על חטא?</li> | <li><b>היבדלות</b> - למה המצורע מובדל ומושלח מן המחנה? למרות שכל סוגי הטומאה מחייבים התרחקות מהמקדש, זהו המצב היחיד המחייב יציאה ממחנה ישראל. האם זה אמצעי זהירות של בידוד מפחד הידבקות או שזה חלק מעונש על חטא?</li> | ||
| Line 39: | Line 39: | ||
<p><b>"עֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב"</b> – מה מסמלים הארז, האזוב וחוט השני?</p> | <p><b>"עֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב"</b> – מה מסמלים הארז, האזוב וחוט השני?</p> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>"שְׁתֵּי צִפֳּרִים"</b> – כיצד יש להבין את הטקס עם שני הציפורים שהאחת נשחטת והשניה משוחררת לחופשי? הטקס מזכיר את הגורל ביום כיפור, שעיר אחד קרבן לה' והשני משתלח במדבר.<fn>לעיון מעמיק ראו: <a href="Why is the Goat Sent to Azazel" data-aht="page"> | + | <li><b>"שְׁתֵּי צִפֳּרִים"</b> – כיצד יש להבין את הטקס עם שני הציפורים שהאחת נשחטת והשניה משוחררת לחופשי? הטקס מזכיר את הגורל ביום כיפור, שעיר אחד קרבן לה' והשני משתלח במדבר.<fn>לעיון מעמיק ראו: <a href="Why is the Goat Sent to Azazel" data-aht="page">מדוע נשלח השעיר לעזאזל?</a>?</fn>  מה ניתן ללמוד מהשוואה זו?</li> |
<li><b>מַיִם חַיִּים / הַצִּפֹּר הַחַיָּה </b>– מה משמעות הכפילות בשימוש בשורש "חיים" לגבי המים והציפור?<b><br/></b></li> | <li><b>מַיִם חַיִּים / הַצִּפֹּר הַחַיָּה </b>– מה משמעות הכפילות בשימוש בשורש "חיים" לגבי המים והציפור?<b><br/></b></li> | ||
<li><b>גילוח</b> - למה המצורעים נדרשים לגלח את שיער ראשם בסיום התהליך? </li> | <li><b>גילוח</b> - למה המצורעים נדרשים לגלח את שיער ראשם בסיום התהליך? </li> | ||
Version as of 07:58, 7 April 2019
צרעת
הקדמה
נגע אפוף במסתורין
בפרקים יג'-יד' בספר ויקרא מתוארים צורות שונות של צרעת, הטומאה הנובעת ממנה ודרכי ההיטהרות של בעל הנגעים. בכל זאת, למרות הפירוט הרב, עולות שאלות רבות בנוגע למחלה הנשארת אפופה בתחום הלא נודע:
- טבעה של הצרעת - מהי הצרעת? למה אדם חולה בנגעים? האם זוהי מחלה טבעית שכל אדם עלול לחלות בו, או שמא מדובר בתופעה על-טבעית הנשלחת משמים?
- צורות הנגעים - מה הקשר בין צרעת הגוף, הבגדים והבית? האם אלו ביטויים שונים של אותה המחלה או שיש כאן שיתוף שם למגוון רחב של נגעים חיצוניים השונים במהותם?
- טומאה - אלו מאפיינים יש לצרעת הגורמים לטומאה? האם ניתן להצביע על קשר בין הצרעת לבין הדברים המטמאים האחרים (אדם או חיה שמתו, טומאות היוצאות מגוף האדם, לידה וכו')?
מקרי צרעת בתנ"ך
ישנם מספר נרטיבים בתנ"ך המתארים אדם המוכה בנגעי צרעת. בחינת מקרים אלו יכולה לעזור להבין את אופי המחלה.
- שמות ד׳ - במעמד הסנה, כאשר משה מביע את חששותיו לגבי אמון העם בשליחותו, נותן הקב"ה צרעת בידו כאות.
- במדבר י״ב- מרים מדברת לשון הרע על משה, ולאחר מכן היא נענשת בצרעת.
- שמואל ב׳ ג׳- לאחר שגוזר יואב על אבנר דין מוות ללא אישורו של דוד, מקלל אותו דוד שיוכה בצרעת.
- מלכים ב׳ ה׳ - נעמן, שר צבא ארם, מתרפא מצרעת לאחר שטובל שבע פעמים בירדן כמצוות אלישע.
- מלכים ב׳ ה׳ - לאחר שגחזי מדבר בשם אלישע ללא אישורו, הוא מקולל שיהיה נגוע בצרעתו של נעמן.
- מלאכים ב', ז' - ארבעה מצורעים הגרים מחוץ לשומרון הם הראשונים לגלות שצבא ארם ברחו ונטשו מספיק אוכל ע"מ להציל את הישראלים מהמערב.
- דברי הימים ב', כ"ו - לאחר שחורג מגבולות המותר ומקטיר קטורת, המלך עוזיהו מוכה בצרעת.
בחלק מהמקרים הנ"ל, נאמר מפורשות שהצרעת מגיעה כעונש שמימי, אך במקרים האחרים הגורם אינו ידוע ויכול להיות שמדובר מהתרחשות טבעית. מה הסיפורים הללו מלמדים אותנו על הצרעת ולמה אדם עלול להיות נגוע בה?
אבחון הנגעים והשפעותיהם
חלק גדול מפרק י"ג בויקרא מוקדש לשאלת אבחון טומאתו של האדם המצורע, וכיצד לטפל במקרה שכך נקבע. בנוסף לקושי בהבנת התיאור הטכני של תהליך האיבחון וההיטהרות, מספר היבטים נוספים של התהליך מעלים שאלות גם:
- תפקיד הכהן - תפקיד הכהן הוא לאבחן את סטטוס נגעי המצורע, נגעי ביתו או בגדיו. האם מדובר בתפקיד דתי בלבד, הקשור לענייני טהרה או שמא מדובר בתפקיד רפואי של איבחון מחלה?
- מקטעי שבעה ימים - במספר נקודות בתהליך יש זמן המתנה של שבעה ימים בין בדיקה לבדיקה של הנגעים. מהם מטרת מקטעים אלו?
- מי נחשב טמא? - האם יש קו לוגי להגדרתו של אדם כטמא? לדוגמא, האם ניתן להבין מדוע אדם המכוסה כולו בנגעי הצרעת נחשב טהור (ויקרא י"ג/י"ג) ואילו נגעים לבנים קטנים יותר מטמאים אותו?
- מהי מטרת המעשים: "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה" - הבגדים הקרועים והשיער הפרוע הם סממנים קלאסיים של אבלות, אבל האמנם שייכת פה אבלות? יתר על כן, למה שפתו העליונה של המצורע צריכה להיות מכוסה?
- היבדלות - למה המצורע מובדל ומושלח מן המחנה? למרות שכל סוגי הטומאה מחייבים התרחקות מהמקדש, זהו המצב היחיד המחייב יציאה ממחנה ישראל. האם זה אמצעי זהירות של בידוד מפחד הידבקות או שזה חלק מעונש על חטא?
תהליך ההיטהרות
פרטי טקסי ההיטהרות מעלים גם כן שאלות רבות:
"עֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב" – מה מסמלים הארז, האזוב וחוט השני?
- "שְׁתֵּי צִפֳּרִים" – כיצד יש להבין את הטקס עם שני הציפורים שהאחת נשחטת והשניה משוחררת לחופשי? הטקס מזכיר את הגורל ביום כיפור, שעיר אחד קרבן לה' והשני משתלח במדבר.1 מה ניתן ללמוד מהשוואה זו?
- מַיִם חַיִּים / הַצִּפֹּר הַחַיָּה – מה משמעות הכפילות בשימוש בשורש "חיים" לגבי המים והציפור?
- גילוח - למה המצורעים נדרשים לגלח את שיער ראשם בסיום התהליך?
- קרבן חטאת - ולבסוף, מדוע המצורע נדרש להביא קרבן חטאת? האם הדבר מעיד על חטאו של הנגוע?
