Difference between revisions of "Tzara'at/1/he"
< Tzara'at
Jump to navigation
Jump to search
Rose.Kochin (talk | contribs) |
|||
| (4 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 3: | Line 3: | ||
<page type="Introduction"> | <page type="Introduction"> | ||
<h1>צרעת</h1> | <h1>צרעת</h1> | ||
| − | |||
<h2>נגע אפוף במסתורין</h2> | <h2>נגע אפוף במסתורין</h2> | ||
| − | <p>בפרקים | + | <p>בפרקים י"ג-י"ד בספר ויקרא מתוארות צורות שונות של צרעת, הטומאה הנובעת ממנה ודרכי ההיטהרות של המנוגעים ממנה. בכל זאת, למרות הפירוט הרב, עולות שאלות רבות בנוגע למחלה הנשארת אפופה בתחום הלא נודע: </p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>טבעה של הצרעת </b> | + | <li><b>טבעה של הצרעת </b>– מהי הצרעת? למה אדם חולה בנגעים? האם זוהי מחלה טבעית שכל אדם עלול לחלות בה, או שמא מדובר בתופעה על-טבעית הנשלחת מן השמים?</li> |
| − | <li><b>צורות הנגעים</b> | + | <li><b>צורות הנגעים</b> – מה הקשר בין צרעת הגוף, הבגדים, והבית? האם אלו ביטויים שונים של אותה המחלה, או האם יש כאן שיתוף שם למגוון רחב של נגעים השונים במהותם?</li> |
| − | <li><b>טומאה</b> | + | <li><b>טומאה</b> – אלו מאפיינים יש לצרעת הגורמים לטומאה? האם ניתן להצביע על קשר בין הצרעת לבין הדברים האחרים המטמאים (כמו נבלת אדם או חיה, טומאות היוצאות מגוף האדם, לידה)?</li> |
</ul> | </ul> | ||
<h2>מקרי צרעת בתנ"ך</h2> | <h2>מקרי צרעת בתנ"ך</h2> | ||
| − | <p>ישנם מספר | + | <p>ישנם מספר סיפורים בתנ"ך המתארים אדם המנוגע בצרעת. בחינת מקרים אלו יכולה לעזור בהבנת אופי המחלה.</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><a href="Shemot4-1-7" data-aht="source">שמות ד׳</a>  | + | <li><a href="Shemot4-1-7" data-aht="source">שמות ד׳</a> – במעמד הסנה, כאשר משה מביע את חששותיו לגבי אמון העם בשליחותו, הקב"ה נותן לו צרעת בידו כאות.</li> |
| − | <li><a href="Bemidbar12-1-15" data-aht="source">במדבר י״ב</a> | + | <li><a href="Bemidbar12-1-15" data-aht="source">במדבר י״ב</a> – לאחר שמרים ואהרן מדברים נגד משה, מרים נענשת בצרעת.</li> |
| − | <li><a href="ShemuelII3-26-30" data-aht="source">שמואל ב׳ ג׳</a> | + | <li><a href="ShemuelII3-26-30" data-aht="source">שמואל ב׳ ג׳</a> – לאחר שגוזר יואב על אבנר דין מוות ללא אישורו של דוד, מקלל אותו דוד שינוגע בצרעת.</li> |
| − | <li><a href="MelakhimII5-1-18" data-aht="source">מלכים ב׳ ה׳</a>  | + | <li><a href="MelakhimII5-1-18" data-aht="source">מלכים ב׳ ה׳</a> – נעמן, שר צבא ארם, מתרפא מצרעתו לאחר שטובל שבע פעמים בירדן במצוות אלישע.</li> |
| − | <li> <a href="MelakhimII5-20-27" data-aht="source">מלכים ב׳ ה׳</a>  | + | <li> <a href="MelakhimII5-20-27" data-aht="source">מלכים ב׳ ה׳</a> – לאחר שגיחזי מדבר בשם אלישע ללא אישורו, הוא מקולל שיהיה נגוע בצרעתו של נעמן.</li> |
| − | <li><a href="MelakhimII7" data-aht="source"> | + | <li><a href="MelakhimII7" data-aht="source">מלכים ב' ז'</a> – ארבעה מצורעים הגרים מחוץ לשומרון, הם הראשונים לגלות שצבא ארם ברחו ממחנם ונטשו מספיק אוכל על מנת להציל את תושבי שומרון מהרעב.</li> |
| − | <li><a href="DivreiHaYamimII26-16-21" data-aht="source">דברי הימים ב' | + | <li><a href="DivreiHaYamimII26-16-21" data-aht="source">דברי הימים ב' כ"ו</a><span class="aht-chrome-space"> – לאחר שהמלך עוזיהו חורג מגבולות המותר ומקטיר קטורת, הוא מוכה בצרעת.</span></li> |
</ul> | </ul> | ||
| − | <p>בחלק מהמקרים | + | <p>בחלק מהמקרים האלו, נאמר מפורשות שהצרעת מגיעה כעונש שמיימי, אך במקרים אחרים הגורם אינו ידוע ואפשר שמדובר בהתרחשות טבעית. צריך לשאול מה סיפורים אלו מלמדים אותנו על אופי צרעת ולמה אדם עלול להיות נגוע בה? </p> |
<h2 name="אבחון והשפעות">אבחון הנגעים והשפעותיהם</h2> | <h2 name="אבחון והשפעות">אבחון הנגעים והשפעותיהם</h2> | ||
| − | <p>חלק גדול | + | <p>חלק גדול מ<a href="Vayikra13" data-aht="source">ויקרא י״ג</a> מוקדש לשאלת אבחון טומאתו של האדם המצורע והטיפול באדם שהכהן קבע שהוא מצורע. בנוסף לקושי בהבנת התיאור הטכני של תהליך האיבחון וההיטהרות, מספר היבטים נוספים של התהליך מעלים שאלות:</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>תפקיד הכהן</b> | + | <li><b>תפקיד הכהן</b> – תפקיד הכהן הוא לאבחן את סטטוס נגעי המצורע, ביתו, או בגדיו. האם מדובר בתפקיד דתי בלבד, הקשור לענייני טהרה, או שמא מדובר בתפקיד רפואי של איבחון מחלה?</li> |
| − | <li><b>מקטעי שבעה ימים</b> | + | <li><b>מקטעי שבעה ימים</b> – במספר נקודות בתהליך יש זמן המתנה של שבעה ימים בין בדיקה לבדיקה של הנגעים. מהי מטרת הפוגות אלה?</li> |
| − | <li><b>מי נחשב טמא?</b> | + | <li><b>מי נחשב טמא?</b> – האם ניתן להסביר באופן לוגי את הסימפטומים שגורמים לאדם להיגדר כטמא? לדוגמא, מדוע אדם המכוסה כולו בצרעת נחשב טהור (<a href="Vayikra13" data-aht="source">ויקרא י"ג:י"ג</a>) בעוד שנגעים קטנים יותר כן מטמאים אותו?</li> |
| − | <li> | + | <li><b>"בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה"</b> – מהי תכלית פעולות אלה? הבגדים הקרועים והשיער הפרוע הם סממנים קלאסיים של אבלות, אבל האמנם שייכת פה האבלות? יתר על כן, למה שפתו העליונה של המצורע צריכה להיות מכוסה?</li> |
| − | <li><b>היבדלות</b> | + | <li><b>היבדלות</b> – למה המצורע מובדל ומשולח מן המחנה? למרות שכל סוגי הטומאה מחייבים התרחקות מהמקדש, זהו המצב היחיד המחייב יציאה ממחנה ישראל. האם זה אמצעי זהירות של בידוד מפחד הידבקות, או האם זה חלק מעונש על חטא?</li> |
</ul> | </ul> | ||
<h2 name="היטהרות">תהליך ההיטהרות</h2> | <h2 name="היטהרות">תהליך ההיטהרות</h2> | ||
<p>פרטי טקסי ההיטהרות מעלים גם כן שאלות רבות:</p> | <p>פרטי טקסי ההיטהרות מעלים גם כן שאלות רבות:</p> | ||
| − | <p><b>"עֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב"</b> – מה מסמלים הארז, האזוב וחוט השני?</p> | + | <p><b>"עֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב"</b> – מה מסמלים הארז, האזוב, וחוט השני?</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>"שְׁתֵּי צִפֳּרִים"</b> – כיצד יש להבין את הטקס | + | <li><b>"שְׁתֵּי צִפֳּרִים"</b> – כיצד יש להבין את הטקס של שתי הציפורים, בו האחת נשחטת והשנייה משוחררת לחופשי? הטקס מזכיר את הגורל ביום הכיפורים, שבו הוקרב שעיר אחד לה' והשני משתלח במדבר.<fn>לעיון מעמיק ראו: <a href="Why is the Goat Sent to Azazel" data-aht="page">מדוע נשלח השעיר לעזאזל?</a></fn> מה ניתן ללמוד מהשוואה זו?</li> |
| − | <li><b>מַיִם חַיִּים / הַצִּפֹּר הַחַיָּה </b>– | + | <li><b>מַיִם חַיִּים / הַצִּפֹּר הַחַיָּה </b>– מהי משמעות הכפילות בשימוש בשורש "חיים" לגבי המים והציפור?<b><br/></b></li> |
| − | <li><b>גילוח</b> | + | <li><b>גילוח</b> – למה המצורעים נדרשים לגלח את שיער ראשם בסיום התהליך? </li> |
| − | <li><b>קרבן חטאת</b> | + | <li><b>קרבן חטאת</b> – לבסוף, מדוע המצורע שנטהר נדרש להביא קרבן חטאת? האם הדבר מעיד שהוא חטא?</li> |
</ul> | </ul> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 10:27, 18 April 2020
צרעת
הקדמה
נגע אפוף במסתורין
בפרקים י"ג-י"ד בספר ויקרא מתוארות צורות שונות של צרעת, הטומאה הנובעת ממנה ודרכי ההיטהרות של המנוגעים ממנה. בכל זאת, למרות הפירוט הרב, עולות שאלות רבות בנוגע למחלה הנשארת אפופה בתחום הלא נודע:
- טבעה של הצרעת – מהי הצרעת? למה אדם חולה בנגעים? האם זוהי מחלה טבעית שכל אדם עלול לחלות בה, או שמא מדובר בתופעה על-טבעית הנשלחת מן השמים?
- צורות הנגעים – מה הקשר בין צרעת הגוף, הבגדים, והבית? האם אלו ביטויים שונים של אותה המחלה, או האם יש כאן שיתוף שם למגוון רחב של נגעים השונים במהותם?
- טומאה – אלו מאפיינים יש לצרעת הגורמים לטומאה? האם ניתן להצביע על קשר בין הצרעת לבין הדברים האחרים המטמאים (כמו נבלת אדם או חיה, טומאות היוצאות מגוף האדם, לידה)?
מקרי צרעת בתנ"ך
ישנם מספר סיפורים בתנ"ך המתארים אדם המנוגע בצרעת. בחינת מקרים אלו יכולה לעזור בהבנת אופי המחלה.
- שמות ד׳ – במעמד הסנה, כאשר משה מביע את חששותיו לגבי אמון העם בשליחותו, הקב"ה נותן לו צרעת בידו כאות.
- במדבר י״ב – לאחר שמרים ואהרן מדברים נגד משה, מרים נענשת בצרעת.
- שמואל ב׳ ג׳ – לאחר שגוזר יואב על אבנר דין מוות ללא אישורו של דוד, מקלל אותו דוד שינוגע בצרעת.
- מלכים ב׳ ה׳ – נעמן, שר צבא ארם, מתרפא מצרעתו לאחר שטובל שבע פעמים בירדן במצוות אלישע.
- מלכים ב׳ ה׳ – לאחר שגיחזי מדבר בשם אלישע ללא אישורו, הוא מקולל שיהיה נגוע בצרעתו של נעמן.
- מלכים ב' ז' – ארבעה מצורעים הגרים מחוץ לשומרון, הם הראשונים לגלות שצבא ארם ברחו ממחנם ונטשו מספיק אוכל על מנת להציל את תושבי שומרון מהרעב.
- דברי הימים ב' כ"ו – לאחר שהמלך עוזיהו חורג מגבולות המותר ומקטיר קטורת, הוא מוכה בצרעת.
בחלק מהמקרים האלו, נאמר מפורשות שהצרעת מגיעה כעונש שמיימי, אך במקרים אחרים הגורם אינו ידוע ואפשר שמדובר בהתרחשות טבעית. צריך לשאול מה סיפורים אלו מלמדים אותנו על אופי צרעת ולמה אדם עלול להיות נגוע בה?
אבחון הנגעים והשפעותיהם
חלק גדול מויקרא י״ג מוקדש לשאלת אבחון טומאתו של האדם המצורע והטיפול באדם שהכהן קבע שהוא מצורע. בנוסף לקושי בהבנת התיאור הטכני של תהליך האיבחון וההיטהרות, מספר היבטים נוספים של התהליך מעלים שאלות:
- תפקיד הכהן – תפקיד הכהן הוא לאבחן את סטטוס נגעי המצורע, ביתו, או בגדיו. האם מדובר בתפקיד דתי בלבד, הקשור לענייני טהרה, או שמא מדובר בתפקיד רפואי של איבחון מחלה?
- מקטעי שבעה ימים – במספר נקודות בתהליך יש זמן המתנה של שבעה ימים בין בדיקה לבדיקה של הנגעים. מהי מטרת הפוגות אלה?
- מי נחשב טמא? – האם ניתן להסביר באופן לוגי את הסימפטומים שגורמים לאדם להיגדר כטמא? לדוגמא, מדוע אדם המכוסה כולו בצרעת נחשב טהור (ויקרא י"ג:י"ג) בעוד שנגעים קטנים יותר כן מטמאים אותו?
- "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה" – מהי תכלית פעולות אלה? הבגדים הקרועים והשיער הפרוע הם סממנים קלאסיים של אבלות, אבל האמנם שייכת פה האבלות? יתר על כן, למה שפתו העליונה של המצורע צריכה להיות מכוסה?
- היבדלות – למה המצורע מובדל ומשולח מן המחנה? למרות שכל סוגי הטומאה מחייבים התרחקות מהמקדש, זהו המצב היחיד המחייב יציאה ממחנה ישראל. האם זה אמצעי זהירות של בידוד מפחד הידבקות, או האם זה חלק מעונש על חטא?
תהליך ההיטהרות
פרטי טקסי ההיטהרות מעלים גם כן שאלות רבות:
"עֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב" – מה מסמלים הארז, האזוב, וחוט השני?
- "שְׁתֵּי צִפֳּרִים" – כיצד יש להבין את הטקס של שתי הציפורים, בו האחת נשחטת והשנייה משוחררת לחופשי? הטקס מזכיר את הגורל ביום הכיפורים, שבו הוקרב שעיר אחד לה' והשני משתלח במדבר.1 מה ניתן ללמוד מהשוואה זו?
- מַיִם חַיִּים / הַצִּפֹּר הַחַיָּה – מהי משמעות הכפילות בשימוש בשורש "חיים" לגבי המים והציפור?
- גילוח – למה המצורעים נדרשים לגלח את שיער ראשם בסיום התהליך?
- קרבן חטאת – לבסוף, מדוע המצורע שנטהר נדרש להביא קרבן חטאת? האם הדבר מעיד שהוא חטא?
