Tzara'at/1/he

צרעת

הקדמה

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

נגע אפוף במסתורין

בפרקים י"ג-י"ד בספר ויקרא מתוארות צורות שונות של צרעת, הטומאה הנובעת ממנה ודרכי ההיטהרות של בעל הנגעים. בכל זאת, למרות הפירוט הרב, עולות שאלות רבות בנוגע למחלה הנשארת אפופה בתחום הלא נודע: 

• טבעה של הצרעת – מהי הצרעת? למה אדם חולה בנגעים? האם זוהי מחלה טבעית שכל אדם עלול לחלות בו, או שמא מדובר בתופעה על-טבעית הנשלחת משמים?
• צורות הנגעים – מה הקשר בין צרעת הגוף, הבגדים והבית? האם אלו ביטויים שונים של אותה המחלה או שיש כאן שיתוף שם למגוון רחב של נגעים חיצוניים השונים במהותם?
• טומאה – אלו מאפיינים יש לצרעת הגורמים לטומאה? האם ניתן להצביע על קשר בין הצרעת לבין הדברים האחרים המטמאים (אדם או חיה שמתו, טומאות היוצאות מגוף האדם, לידה וכו')?

מקרי צרעת בתנ"ך

ישנם מספר נרטיבים בתנ"ך המתארים אדם המוכה בנגעי צרעת. בחינת מקרים אלו יכולה לעזור להבין את אופי המחלה.

• שמות ד׳ – במעמד הסנה, כאשר משה מביע את חששותיו לגבי אמון העם בשליחותו, נותן הקב"ה צרעת בידו כאות.
• במדבר י״ב – מרים מדברת לשון הרע על משה, ולאחר מכן היא נענשת בצרעת.
• שמואל ב׳ ג׳ – לאחר שגוזר יואב על אבנר דין מוות ללא אישורו של דוד, מקלל אותו דוד שיוכה בצרעת.
• מלכים ב׳ ה׳ – נעמן, שר צבא ארם, מתרפא מצרעת לאחר שטובל שבע פעמים בירדן כמצוות אלישע.
•  מלכים ב׳ ה׳ – לאחר שגיחזי מדבר בשם אלישע ללא אישורו, הוא מקולל שיהיה נגוע בצרעתו של נעמן.
• מלכים ב' ז' – ארבעה מצורעים הגרים מחוץ לשומרון, הם הראשונים לגלות שצבא ארם ברחו ממחנם ונטשו מספיק אוכל על מנת להציל את הישראלים מהרעב.
• דברי הימים ב' כ"ו – לאחר שחורג מגבולות המותר ומקטיר קטורת, המלך עוזיהו מוכה בצרעת.

בחלק מהמקרים האלו, נאמר מפורשות שהצרעת מגיעה כעונש שמיימי, אך במקרים האחרים הגורם אינו ידוע ויכול להיות שמדובר בהתרחשות טבעית. צריך לשאול מה סיפורים אלו מלמדים אותנו על הצרעת ולמה אדם עלול להיות נגוע בה? 

אבחון הנגעים והשפעותיהם

חלק גדול מפרק י"ג בויקרא מוקדש לשאלת אבחון טומאתו של האדם המצורע והטיפול באדם שהכהן קבע שהוא מצורע. בנוסף לקושי בהבנת התיאור הטכני של תהליך האיבחון וההיטהרות, מספר היבטים נוספים של התהליך מעלים שאלות:

• תפקיד הכהן – תפקיד הכהן הוא לאבחן את סטטוס נגעי המצורע, ביתו, או בגדיו. האם מדובר בתפקיד דתי בלבד, הקשור לענייני טהרה או שמא מדובר בתפקיד רפואי של איבחון מחלה?
• מקטעי שבעה ימים – במספר נקודות בתהליך יש זמן המתנה של שבעה ימים בין בדיקה לבדיקה של הנגעים. מהם מטרת מקטעים אלו?
• מי נחשב טמא? – האם ניתן להסביר באופן לוגי את הגדרתו של אדם נגוע כטמא? לדוגמא, האם ניתן להבין מדוע אדם המכוסה כולו בנגעי הצרעת נחשב טהור (ויקרא י"ג:י"ג) ואילו נגעים קטנים בלבד כן מטמאים אותו?
• מהי מטרת ההוראה: "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה" - הבגדים הקרועים והשיער הפרוע הם סממנים קלאסיים של אבלות, אבל האמנם שייכת פה האבלות? יתר על כן, למה שפתו העליונה של המצורע צריכה להיות מכוסה?
• היבדלות – למה המצורע מובדל ומושלח מן המחנה? למרות שכל סוגי הטומאה מחייבים התרחקות מהמקדש, זהו המצב היחיד המחייב יציאה ממחנה ישראל. האם זה אמצעי זהירות של בידוד מפחד הידבקות או שזה חלק מעונש על חטא?

תהליך ההיטהרות

פרטי טקסי ההיטהרות מעלים גם כן שאלות רבות:

"עֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב" – מה מסמלים הארז, האזוב וחוט השני?

• "שְׁתֵּי צִפֳּרִים" – כיצד יש להבין את הטקס עם שני הציפורים שהאחת נשחטת והשניה משוחררת לחופשי? הטקס מזכיר את הגורל ביום הכיפורים, שבו הוקרב שעיר אחד לה' והשני משתלח במדבר.¹  מה ניתן ללמוד מהשוואה זו?
• מַיִם חַיִּים / הַצִּפֹּר הַחַיָּה – מה משמעות הכפילות בשימוש בשורש "חיים" לגבי המים והציפור?
  
• גילוח – למה המצורעים נדרשים לגלח את שיער ראשם בסיום התהליך? 
• קרבן חטאת – לבסוף, מדוע המצורע נדרש להביא קרבן חטאת? האם הדבר מעיד על חטאו של הנגוע?

¹ לעיון מעמיק ראו: מדוע נשלח השעיר לעזאזל??