Wanted: A Wife for Yitzchak/2/he

דרושה: אשה ליצחק

גישות פרשניות

עדיפות לקרובי משפחה

הקריטריון החשוב ביותר בחיפוש אחר אישה ליצחק היה שתהיה קרובת משפחה של אברהם.

מקורות: יוספוסAntiquities 1:16:1-3אודות יוספוס,¹ ר׳ סעדיה גאוןCommentary Bereshit 24:4Commentary Bereshit 24:22Tafsir Bereshit 24:23אודות ר׳ סעדיה גאון, רש״יBereshit 24:7Bereshit 24:8Bereshit 24:21Bereshit 24:23Bereshit 24:37Bereshit 24:39Bereshit 24:47Bereshit 24:49אודות ר' שלמה יצחקי,² רשב״םBereshit 24:1Bereshit 24:4Bereshit 24:22Bereshit 24:42אודות ר' שמואל בן מאיר, אבן עזראBereshit 24:4Bereshit 24:14אודות ר' אברהם אבן עזרא, ר׳ יוסף בכור שורBereshit 24:3בראשית כ״ד:י״דBereshit 24:22-23Bereshit 24:37אודות ר׳ יוסף בכור שור, רד״קBereshit 24:4Bereshit 24:6Bereshit 24:10Bereshit 24:12Bereshit 24:14Bereshit 24:22Bereshit 24:39Bereshit 24:49אודות ר' דוד קמחי³

למה דווקא ממשפחתו של אברהם?

• פוטנציאל דתי – ר' סעדיה גאון מציע שאברהם סבר שסיכוי יותר גדול שאחת מקרובי משפחתו תסכים לקבל מונותאיזם.⁴
• תכונות אופי מתאימות – אבן עזרא מציע שהעבד חשב שסביר ביותר למצוא אשת חסד בקרב משפחתו של אברהם.⁵

הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"

• משפחה – רשב"ם מבין את המילה "מוֹלַדְתִּי" כמשפחה.⁶ על פי הבנה זו, אברהם משביע את עבדו באופן מפורש למצוא אישה מבין קרובי משפחתו.
• ארץ מוצא – ר' סעדיה, אבן עזרא ורד"ק מסבירים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ מוצאו.⁷ מוסיפים על כך ר' סעדיה ורד"ק ששמה היה צריך למצוא את משפחתו של אברהם.⁸

האם הכנעניות היו אופציה ב'? רש"י⁹ אומר שאילו העבד לא היה מוצא אישה מתוך משפחתו של אברהם, היה עליו למצוא אישה מבנות הכנעני - מבנות ענר, אשכול וממרא.¹⁰ בבסיס שיטה זו עומדת ההנחה שאברהם דרש רק להעדיף את משפחתו, ולא להיבדל באופן מהותי מהכנענים.¹¹

הניסיון בבאר – עמדה זו נדרשת להתמודד עם השאלה מדוע בשלב הראשון, בהגיעו לחרן, לא חיפש העבד את משפחתו של אברהם,¹² כמו שעושה יעקב בבראשית כ"ט.¹³

• עמדה זו יכולה להציע שהמבחן היה רעיונו של העבד, שביקש להוסיף על דרישותיו של אברהם. אברהם השביע אותו שיביא אישה מהמשפחה הנכונה,¹⁴ והעבד רצה לוודא שתהיה בעלת האופי המתאים.¹⁵ כנראה שאברהם התעלם מהיבט זה, והוטרד יותר מעניין הפוטנציאל הדתי שלה.¹⁶
• בנוסף לכך, המבחן נועד לשמש כהוכחה למשפחתה של רבקה שהזיווג משמים.¹⁷ מכיוון שהיה סיכוי טוב שמשפחתה של האישה הנבחרת לא יסכימו לעזיבתה, העבד היה צריך סימן מובהק שהאישה נועדה משמיים להיות אישתו של יצחק, ולא מספיק לחפש מבין קרובי משפחתו של אברהם. הניסיון בבאר השיג מטרה זו והוכיח שיד אלוהית הובילה את רבקה דווקא הישר לעבד.¹⁸

חוסר ודאותו של העבד בפסוק כ"א – רש"י¹⁹ ורד"ק מסבירים שאפילו אחרי שעברה רבקה את הניסיון בבאר, העבד היה צריך לברר אם היא היתה קרובת משפחתו של אברהם לפני שידע אם הצליח במשימתו.

מתי ניתנו התכשיטים? כמעט כל הפרשנים טוענים שהעבד הביא לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא שהיא ממשפחתו של אברהם.²⁰ ר"י בכור שור מסביר שהפסוק "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב", המופיע לפני ששואל העבד אודות משפחתה, מתאר רק את הכנת התכשיטים, עוד לפני שנתן לה אותם.²¹ רש"י הוא היחיד²² המסביר שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני ששאל, וזאת מכיוון שהאמין שיש השגחה אלוקית המכריחה ומוודאת את הצלחת המשימה.

השינויים בגרסתו של העבד – גישה זו מבטלת כל הבדל מהותי בין תיאורו של המספר לבין זה של העבד.²³ שני התיאורים היו עקביים בכך שהוראת אברהם היתה ללכת למצוא אישה מקרב משפחתו, וכן שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא זאת. למרות זאת, על פי רש"י, בתיאורו שינה העבד את זמן נתינת התכשיטים כדי שמשפחתה של רבקה לא יראו בעין ראה את העובדה שנתן לה מתנות לפני שבירר את זהותה.²⁴

עיקר העניין/ הנקודה המרכזית – גישה זו מבינה את הוראותיו של אברהם (ואת יישומן) לאור הידיעה על היוולדה של רבקה לפני השליחות ותיאורו של העבד לאחר ההתרחשויות. היא סוברת שהעבד לא שינה מן האמת רק כדי להתחנף. הגישה יוצאת מנקודת הנחה שהסיבה ההגיונית ביותר שהעבד ילך ישירות לעיר בה משפחתו של אברהם גרים, היא כדי למצוא אישה ליצחק מבין קרובות משפחתו.

סלידה מקרובי משפחה מקומיים

אברהם רצה לוודא שיצחק ומשפחתו לעתיד לא יהיו מושפעים על ידי משפחתה של האישה, וכן להימנע מתביעה על זכות בירושתו העתידית של יצחק.

מקורות: חזקוניBereshit 24:3Bereshit 24:4Bereshit 24:13Bereshit 24:22-23Devarim 20:16אודות ר' חזקיה בן מנוח, כלי יקרBereshit 24:3Bereshit 24:21אודות ר' שלמה מלונטשיץ,²⁵ שד״לBereshit 24:3Bereshit 24:4Bereshit 24:14Bereshit 24:21Bereshit 24:22Bereshit 24:47אודות ר' שמואל דוד לוצאטו, רש״ר הירשBereshit 24:3Bereshit 24:21Bereshit 24:22אודות ר' שמשון רפאל הירש

למה "מקומי" גרוע יותר?

• השפעה מתמדת – לפי הכלי יקר והרש"ר הירש, למרות שייתכן והארמים היו מושחתים מבחינה מוסרית ודתית באותה המידה כמו הכנענים היושבים בארץ, ההשפעה השלילית של קרובי משפחה מקומיים גדולה בהרבה מזו של הגרים רחוק.²⁶ הכלי יקר גם רואה הקבלה בין אזהרתו של אברהם נגד נישואי יצחק לאישה כנענית, לבין האיסור שמגיע מאוחר יותר בדברים ז'.
• סכנה לנחלה – חיזקוני ושד"ל מתמקדים בבעיה שקרובי משפחה מכנען עלולים ליצור ביחס לירושת אברהם את הארץ. חיזקוני סובר שאברהם רצה לוודא שלא יטענו שירושת הארץ היא בגלל נישואי יצחק לכנענית, ויהיה ברור שזכותם היא אלוהית.²⁷ לעומתו, מציע שד"ל שקשר משפחתי עם הכנענים יקשה על גירושם או חיסולם מאוחר יותר.²⁸

הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"

• ארץ לידה – חיזקוני ורש"ר הירש מציעים שהמילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת לארצו או עירו של אברהם.²⁹ רש"ר הירש מוסיף וסובר שהמילה מרמזת על הדרישה שהאישה תהיה קרובת משפחתו של אברהם.
• משפחה – שד"ל  טוען שהשימוש במילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת למשפחתו של אברהם, אך שזו עדיפות בלבד ולא תנאי. כהוכחה לכך, הוא מצביע על העובדה שעבד אברהם מתחיל בניסיון בבאר למציאת אישה, דרך שאינה יעילה כלל למציאת דווקא קרובת משפחה של אדונו.³⁰

האם הכנענים היו אופציה ב'? מכיוון שהתנגדותו של אברהם היתה לקירבתם הגיאוגרפית, הם לא היו אופציה אפשרית לחיתון בכל מקרה.³¹

הניסיון בבאר – חיזקוני מציע שהעבד רצה לבחון את אישיותה של רבקה, כשהיא לבד ולא תחת השפעתם הישירה של בני משפחתה.³² מכיוון שהעבד לא חיפש ספיציפית קרובת משפחה של אברהם, הוא חיפש מאפיינים חיוביים אחרים בכלה הפוטנציאלית.³³ לעומתו שד"ל מציע שהעבד רצה סימן מהקב"ה,³⁴ והאישה שתעבור את המבחן תיחשב לאישה המתאימה ליצחק, ללא שאלה מאיזו משפחה היא.

השתאותו של העבד בפסוק כ"א – הכלי יקר מציין שהעבד השתהה כי רצה לבדוק אם רבקה תשאב את המים כפי שהבטיחה,  וללא קשר לשאלתו לגבי משפחתה. לעומתו, רש"ר הירש ושד"ל מקשרים בין היסוסו של העבד לבין אי ודאותו לגבי ייחוסה.³⁵

מתי ניתנו התכשיטים? שד"ל מציע שהתכשיטים ניתנו לפני הבירור אודות משפחתה של רבקה, כפי שמתואר האירוע בפעם הראשונה במקרא.³⁶ רבקה ראויה לשכר על השקעתה גם לולא הייתה מהמשפחה הנכונה.³⁷ בנוסף לכך, העבד רצה להראות את עושרו ואת אופיו הנדיב. בניגוד אליו, מציע רש"ר הירש שהעבד הכין את התכשיטים לפני, ורק נתן אותם אחרי שתשאל את רבקה.³⁸

השינויים בגרסתו של העבד – חיזקוני, שד"ל ורש"ר הירש טוענים שהעבד שינה בגרסת סיפורו כדי לשמור על נורמות הנימוס במטרה לכבד את משפחתו של אברהם.³⁹

נישואי בני יעקב – הבנת מניעיו של אברהם כסלידה מהכנענים והרחקתם, יכולה להסביר מדוע יעקב חשש פחות מאבותיו שבניו יתחתנו עם בנות הכנעני. בעוד יצחק ויעקב היו יורשים יחידים לאבותיהם ובקלות יכלו להתבולל במשפחות נשותיהם, בניו של יעקב כבר היו שבט בפני עצמם ומן הצפוי שלאחר הנישואים האישה תימנה עם שבטם. מכאן שלא היה ליעקב חשש לגבי מחותנים מקומיים. להרחבה ראוהאם בני יעקב נשאו נשים כנעניות?

עיקר העמדה – גישה זו מבינה שאברהם חושש מהתבוללות וזאת לאור האיסור לנשיאת כנענית הנלמד מאוחר יותר בספר דברים ז׳. הציווי למצוא אישה מארץ רחוקה והאיסור לבחור אחת מהאוכלוסיה המקומית מובנים כצדדים שונים של אותה מטרה - ניסיון לבודד את יצחק מהשפעות רעות.

Search for a Wife of Noble Character

הקריטריון העיקרי היה שאשתו העתידית של יצחק תהיה נדיבה, רחבת לב ובעלת מצפן מוסרי בוער.

מקורות: JubileesChapter 20:1-14Chapter 30:1-16Chapter 34:26-33About Jubilees, Bereshit Rabbah59:9About Bereshit Rabbah, RambanBereshit 12:1Bereshit 24:7Bereshit 24:8Bereshit 24:22Bereshit 25:6Bereshit 38:2About R. Moshe Nachmanides, R. Yosef ibn KaspiBereshit 24:23Tirat Kesef pp. 105-107About R. Yosef ibn Kaspi, RanDerashot HaRan 5About R. Nissim Gerondi, MalbimBereshit 24:3Bereshit 24:10Bereshit 24:11Bereshit 24:21Bereshit 24:22Bereshit 24:23Bereshit 24:27Bereshit 24:37Bereshit 24:47About R. Meir Leibush Weiser, Hoil MosheBereshit 24:3About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi

"לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי" – לפי הפרשנים האלה, אברהם לא התנגד לכנענים בגלל היותם עובדי אלילים, שהרי גם משפחתו עבדו עבודה זרה, אלא בגלל שחיתותם המוסרית. ספר היובלים מדגיש שהאיסור להתחתן איתם נבע משחיתות מינית וחברתית, והר"ן מבדיל בין אמונה באלילים שניתן להוקיע על ידי חינוך לבין תכונות אופי רעות הטבועות באדם מהיוולדו - כמו אלו של הכנענים.⁴⁰

הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי" – מלבי"ם והאבן עזרא מבינים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ לידה ולא כהבעת עדיפות לנשיאת אישה ממשפחתו של אברהם.⁴¹ יתר על כן, מוסיף מלבי"ם שהעבד היה מופתע שקרוביו העמידים של אברהם שולחים את ביתם, ולא עבד, לשאוב מים.

האם הכנענים היו אופציה ב'? גישה זו שוללת את האפשרות לבחירת אישה כנענית ליצחק.⁴² לפיכך ספר היובלים ורמב"ן סוברים שהאיסור להתחתן עם בנות הכנעני תקף לא רק ליצחק אלא גם לכל אבותיהם של עם ישראל, כולל בני יעקב.⁴³

הניסיון בבאר – סביר להניח שגישה זו תסבור שאחרי שאברהם אסר על לקיחת אישה מבנות הכנעני, הוא המשיך ודרש שתהיה אישה בעלת אופי מוסרי ומידות טובות אפילו שאין פירוט על כך בפסוקים. הנחיות אלו הביאו את העבד לעשות את הניסיון בבאר. לפיכך, בקשתו של אברהם להימנע מבנות הכנעני ומבחן האישיות שעושה העבד הם צדדים שונים של אותה המטרה - למצוא אישה בעלת מידות טובות. מלבי"ם מוסיף ומצביע על כך שהמבחן נועד למצוא אישה טובת לב ממשפחה עניה, והסיכוי שתסכים להגר לארץ נוכריה גבוה יותר. העבד הניח שהמשפחות העשירות בעיר ישלחו עבדים לשאוב ממימי הבאר, ולא העלה בדעתו שקרובת משפחתו של אברהם תהיה הנבחנת.

חוסר ודאותו של העבד בפסוק כ"א – לפי מלבי"ם, חוסר הודאות לגבי רבקה לא נבע מהפער במידע אודות משפחתה אלא לחשש שרבקה תדרוש שכר על עבודתה וכך יופחת ערך חסדיה.⁴⁴ לחילופין, אפשרי שהעבד פחד שמשפחתה לא תסכים לנישואין.⁴⁵

מתי ניתנו התכשיטים? אבן כספי ומלבי"ם טוענים שהרקע המשפחתי של האישה אינו רלוונטי, וכהוכחה מצביעים על התיאור הראשון של האירוע בו העבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שבירר על אילן יוחסיה.⁴⁶ מלבי"ם מוסיף שהשאלות על משפחתה היו רק שאלות מקדימות לבקשה לדור בביתם.⁴⁷

השינויים בגרסתו של העבד – רמב"ן, אבן כספי והמלבי"ם⁴⁸ מפתחים את האפשרות שהעבד שינה בגרסתו ושיקר כדי להשיג את מטרתו.⁴⁹ הם סוברים שהעבד שינה מן האמת רק כדי להחמיא למשפחתה של רבקה וכך לוודא את הסכמתם לשידוך.⁵⁰

עיקר השיטה\העניין העמדה – This approach underscores the opening part of Avraham's admonition, the prohibition of taking a Canaanite wife, reading into it the importance of finding a spouse of upright character. It concludes, in light of the Torah's earlier curse of Canaan⁵¹ and later revulsion from Canaanite behavior,⁵² that Canaanite society was unique in the depth of its depravity.

¹ על פי יוספוס ורד"ק, העבד נשלח במטרה למצא את רבקה ספיציפית. פירושם מתבסס על הסמיכות בין שליחת העבד לבין כך שמקבל אברהם הודעה על לידתה של רבקה, בבראשית כ"ב כ"ג.

² מפירוש רש"י לפרק כ"ד כ"א וכן לפסוק כ"ג, עולה שתנאי קריטי במציאת אישה היה שתהיה ממשפחתו של אברהם. בנוסף, רש"י על כ"ד ח' מבין שהכנענים (ענר, אשכול וממרא) הם ברירת מחדל במקרה שהאישה "לא תאבה.. ללכת אחריך" (ראו גם בראשית כ"ד ל"ז). מצד שני, רש"י על כ"ד ל"ט מצטט מדרש בראשית רבה הפוסל את ביתו של העבד (אליעזר) בגלל מוצאה הכנעני. שני הפירושים האחרונים נראים סותרים, וראו את פירוש רמב"ם כ"ד ח' המצביע על הסתיר בין פירושו של רש"י לבין המדרש.

³ ראו את ההערה לעיל על יוספוס.

⁴ בניגוד למלבי"ם להלן שסובר שהעבד ציפה שרק משפחה עניה ללא אמצעים, כלומר שאינם ממשפחתו של אברהם, תסכים לביתם להגר.

⁵ בניגוד לר' סעדיה גאון, אבן עזרא מייחס את הדרישה שתהיה ממשפחה מסויימת לעבד ולא לאברהם. פירוש זה מתקשר להבנתו את ההנחייה "מוֹלַדְתִּי" – ראו להלן.

⁶ בראשית מ"ג ז' ומגילת אסתר ב' י', ח' ו' וראו לתקן!מולדתי .

⁷ אבן עזרא ורד"ק מזהים את מקום הולדתו של אברהם ("מוֹלַדְתִּי") כאור כשדים, אך הם חולקים על היחס בין זה לבין "אַרְצִי". אבן עזרא חושב שהעבד נדרש להמשיך לחפש אישה באור כשדים אילו לא היה מוצא אחת בחרן, ואילו רד"ק (כ"ד י') סובר שמשפחתה של רבקה גרים באור כשדים ולא בחרן (והתיאורים "אַרְצִי" ו"מוֹלַדְתִּי" מתייחסים לאותו המקום). [ראו Geography למקרים נוספים בהם פרשני ימי הביניים הוגבלו במידע הגיאוגרפי המצומצם שהיה להם.] הפסוק כאן הוא אחד הראיות המרכזיות בדיון בין אבן עזרא לרמב"ן בבראשית י"ב, על ארץ מולדתו של אברהם (ראה אברהם הגירה ולראות "מוֹלֶדֶת"), וראו רמב"ן להלן.
 [See Geography for other cases where medieval commentators were hamstrung by the limited geographical information they possessed.] Our verse is one of the central prooftexts in the debate between Ibn Ezra and Ramban on Bereshit 11:28 regarding the identity of Avraham's birthplace (see Avraham's Migrations and see "מוֹלֶדֶת"), and see Ramban below.

⁸  לעומתם, אבן עזרא סובר שאברהם לא נתן הוראות מפורשות לחפש קרובת משפחה, והתנאי הוא תוספת של עבדו.

⁹ See Rashi on 24:8 and 24:37, and see also Rashi's comments on Kiddushin 61b which imply the same (as noted by Tosafot there).

¹⁰ See below that Ramban 24:8 notes that Rashi (on 24:8) contradicts Bereshit Rabbah, and for Ri and Ramban's alternate interpretation of 24:8. See also Rashi on 24:49 that the servant would have found a wife from the families of Lot or Yishmael. On the issue of Patriarchal observance of the mitzvot, see Avot and Mitzvot.

¹¹ ראו גם ר"י בכור שור שמסביר את דברי אברהם בכ"ד ג' כSee also R"Y Bekhor Shor who interprets 24:3 as Avraham merely saying that there was no need for Yitzchak to marry a local Canaanite woman in order to inherit the land, rather than his having any objection to Yitzchak marrying a Canaanite woman. [R"Y Bekhor Shor apparently differentiates between our story and the parallel instructions given to Yaakov in Bereshit 28. In the latter case, the text is explicit that Canaanite wives were viewed negatively.]

¹² This is especially difficult for Josephus and Radak who assume that the servant was sent specifically for Rivka.

¹³ See Shadal who raises this as an objection to this approach. Cf. Josephus and Ibn Ezra who appear to understand the test as a way for the servant to identify a woman from Avraham's family (who were known to be generous and kind-hearted). It is not clear, though, why he did not simply ask for the family.

¹⁴ ראו פירוש הואיל משהBereshit 24:3About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi, הסובר שהיו נשים רבות ממשפחתו של אברהם שהיו ראויות לחיתון בחרן. אם כך, ייתכן שמטרת המבחן היתה לברר מי מביניהם מתאימה להיות כלה ליצחק.

¹⁵ ראו את דברי ר"י בכור שור, המבין שעל העבד לבחון את האישה בשלושה קריטריונים: חן, ייחוס ואופי. את השניים הראשונים הוא מסוגל לוודא בעצמו, על ידי חקירת האישה ותפיסתו אותה. לעומת זאת, כדי לברר את אופיה היא נדרשה לעבור מבחן בפומבי בתנאי החיים האמיתי, ולא בבית הוריה, באזור הנוחות שלה אחרי הכנה והתארגנות.

¹⁶ לחלופין, הוא הניח שקרובי משפחתו חלקו איתו את תכונותו כגומל חסדים ואוהב הבריות ולא היה צורך לבחנם על כך.

¹⁷ This is pointed out by Josephus, Rashbam, and Radak. However, they do not present this as the motivation for the test, but rather as a consequence. Cf. R. Meir Spiegelman who suggests that the entire need and purpose for the test was to persuade Rivka and her family that this was Hashem's will.

¹⁸ And indeed, when Lavan and Betuel hear of the test they say: "מה' יצא הדבר".

¹⁹ See also Midrash Aggadah (Buber)Bereshit 24:21About Midrash Aggadah (Buber).

²⁰ See Ibn Ezra who explicitly says that had he found out that the woman was not from Avraham's family, the servant would not have given her the jewelry.

²¹ Radak explains similarly. In contrast, R. Saadia, Rashbam, and Ibn Ezra posit that the text is simply not in chronological order, with Rashbam suggesting that the Torah did this so as not to interrupt the transcript of the dialogue.

²² See also Midrash Aggadah (Buber)Bereshit 24:22About Midrash Aggadah (Buber).

²³ ראו רד"ק המוסיף שההבדלים המינוריים נובעים ממנהגם של הכתובים לגוון בשפתם.

²⁴ יכול להיות שרש"י התכוון שהעבד לא רצה שמשפחתה של רבקה יזלזלו באמונתו שה' יחולל ניסים וידאג לכך שרבקה היא קרובת משפחתו של אברהם. ראו גם מדרש אגדה (בובר)Bereshit 24:47About Midrash Aggadah (Buber).

²⁵ בנוסף, הכלי יקר משלב גישה זו עם גישתו של הר"ן להלן.

²⁶ Importing a wife allowed her to be molded after the values of Avraham, whereas being surrounded by problematic relatives puts Yitzchak in danger of being shaped by them. Finding wives from afar, however, was an adequate solution only for a couple of generations. As Avraham's descendants became a larger family, the dangers of harmful local influences and assimilation multiplied. According to some commentators, this created the need for the Egyptian Exile - For elaboration, see Purposes of the Egyptian Bondage.

²⁷ ראו לעיל את גרסתו המעט שונה של ר"י בכור שור.

²⁸ הוא משווה את זה לאיסור הלחימה בעמון, מואב או אדום, שהם כולם קרובי משפחה של עם ישראל.

²⁹ Chizkuni explicitly states that "מוֹלַדְתִּי" refers to Ur Kasdim.

³⁰ אם הוא היה מחפש קרובת משפחה דווקא, היה יותר קל למצוא את בתואל תחילה.

³¹ ראו את שיטת ר"י ורמב"ן להלן.

³² חזקוני הולך אחר שיטתו של ר"י בכור שור המובא לעיל. גם הכלי יקר וכן רש"ר הירש רואים באופן דומה את הניסיון כמבחן אישיותי.  . R. Hirsch, who asserts that Avraham required the wife to be from his family, suggests that in testing the trait of kindness and hospitality, the servant was simultaneously checking for signs of relation, as those very traits were emblematic of Avraham.

³³ It is possible that Rivka was tested to see if she possessed two qualities that were the hallmarks of Avraham:

• A willingness to leave her family and homeland (note the parallel usage of the terms from our story in Bereshit 12:1 "מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ").
• A devotion to doing kindness even for utter strangers (note the parallels between Rivka's "וַתְּמַהֵר... וַתָּרָץ" and Avraham's "וַיְמַהֵר... רָץ" in Bereshit 18).

³⁴ Cf. Radak above. On the appropriateness of the test and the issue of divination, see The Test at the Well.

³⁵ לפי שד"ל זו היתה עדיפותו של אברהם ולפי רש"ר הירש זו היתה דרישתו.

³⁶ He also raises the possibility that the two actions were simultaneous.

³⁷ Chizkuni explains similarly, but also brings the opposite possibility that the servant asked about her family first. He brings a third compromise possibility, like R. Hirsch below, as well.

³⁸ As R. Hirsch maintains that the family criterion was important, he asserts that the servant asks about that before actually giving the gifts. He notes, like R"Y Bekhor Shor above, that the usage of "וַיִּקַּח" rather than "ויתן" allows for the possibility that it was just prepared to be given. This eliminates any real contradiction between the servant's retelling and the original narrative.

³⁹ לרשימה שלמה של פרשנים קדומים יותר המאמצים שיטה זו, ראו להלן.

⁴⁰ ראו גם את הכלי יקר לעיל.

⁴¹ See also the Hoil Moshe. Ramban presents both possible interpretations of "מוֹלַדְתִּי".

⁴² This is the position taken by Ri in Tosafot Kiddushin, and adopted by Ramban. Ri asserts that Avraham made the servant take two different oaths: one that he would not take a wife for Yitzchak from the Canaanites, and the other that he would take a wife for him from Avraham's family. According to Ri, the extra word "זֹאת" in "וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת" teaches that in a case where the servant could not find a wife from Mesopotamia, Avraham absolved him only from the second oath, but that the first oath would always remain in effect.

⁴³

ראו האם בני יעקב נשאו כנעניות?. ספר היובלים מרחיב את נמעני האיסור לשאת אישה כנענית לכל זרעו של אברהם.

להרחבה ביחס בין האבות למצוות ראו אבות ומצוות. לגבי נשותיו של אברהם בעצמו ודמותה של קטורה, ראו נשותיו הרבות של אברהם.

⁴⁴ ראו ספורנו

⁴⁵ לפי גישה זו, חוסר הוודאות המשיך עד שהמשפחה הסכימה, ורק בפרק כ"ד נ"ב-נ"ו ("וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי") העבד סוף-סוף בטוח שמשימתו צלחה.

⁴⁶ רמב"ן מציג את שתי האפשרויות לשאלה אם זה היה תנאי שהאישה תהיה ממשפחתו של אברהם, ומפרש כמו ר"י בכור שור ורד"ק לעיל, שהעבד רק הכין את התכשיטים אבל לא נתן לה אותם עד שבירר ושאל.

⁴⁷ ראו רד"ק ושד"ל Cf. Radak and Shadal who maintain the exact opposite that asking about lodging was merely an excuse and a means for obtaining information about Rivka's family.

⁴⁸ See also Akeidat YitzchakBereshit #22About R. Yitzchak Arama, AbarbanelBereshit 24About R. Yitzchak Abarbanel, and R. D"Z HoffmannBereshit 24:22Bereshit 24:47About R. D"Z Hoffmann.

⁴⁹ The Hoil Moshe takes the reverse approach, suggesting that "מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי" in the servant's account could refer to almost the entire city, as there were many other families in Avraham's hometown who were all Avraham's relatives.

⁵⁰ ראו את דברי אברבנאלBereshit 24אודות ר' יצחק אברבנאל לסקירה מלאה של ההבדלים בין גרסת המספר הראשונה לבין גרסתו של העבד.

⁵¹ See Bereshit 9:25-27.

⁵² See Vayikra 18.