Difference between revisions of "Wanted: A Wife for Yitzchak/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
Rose.Kochin (talk | contribs) m |
||
| Line 60: | Line 60: | ||
<point><b>"לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי"</b> – לפי הפרשנים האלה, אברהם לא התנגד לכנענים בגלל היותם עובדי אלילים, שהרי גם משפחתו עבדו עבודה זרה, אלא בגלל שחיתותם המוסרית. ספר היובלים מדגיש שהאיסור להתחתן איתם נבע משחיתות מינית וחברתית, והר"ן מבדיל בין אמונה באלילים שניתן להוקיע על ידי חינוך לבין תכונות אופי רעות הטבועות באדם מהיוולדו - כמו אלו של הכנענים.<fn>ראו גם את הכלי יקר לעיל.</fn></point> | <point><b>"לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי"</b> – לפי הפרשנים האלה, אברהם לא התנגד לכנענים בגלל היותם עובדי אלילים, שהרי גם משפחתו עבדו עבודה זרה, אלא בגלל שחיתותם המוסרית. ספר היובלים מדגיש שהאיסור להתחתן איתם נבע משחיתות מינית וחברתית, והר"ן מבדיל בין אמונה באלילים שניתן להוקיע על ידי חינוך לבין תכונות אופי רעות הטבועות באדם מהיוולדו - כמו אלו של הכנענים.<fn>ראו גם את הכלי יקר לעיל.</fn></point> | ||
<point><b>הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"</b> – מלבי"ם והאבן עזרא מבינים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ לידה ולא כהבעת עדיפות לנשיאת אישה ממשפחתו של אברהם.<fn>See also the Hoil Moshe. Ramban presents both possible interpretations of "מוֹלַדְתִּי".</fn><span class="aht-chrome-space"> יתר על כן, מוסיף מלבי"ם שהעבד היה מופתע שקרוביו העמידים של אברהם שולחים את ביתם, ולא עבד, לשאוב מים.</span></point> | <point><b>הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"</b> – מלבי"ם והאבן עזרא מבינים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ לידה ולא כהבעת עדיפות לנשיאת אישה ממשפחתו של אברהם.<fn>See also the Hoil Moshe. Ramban presents both possible interpretations of "מוֹלַדְתִּי".</fn><span class="aht-chrome-space"> יתר על כן, מוסיף מלבי"ם שהעבד היה מופתע שקרוביו העמידים של אברהם שולחים את ביתם, ולא עבד, לשאוב מים.</span></point> | ||
| − | <point><b>האם הכנענים היו אופציה ב'?</b> גישה זו שוללת את האפשרות לבחירת אישה כנענית ליצחק.<fn>This is the position taken by Ri in Tosafot Kiddushin, and adopted by Ramban. Ri asserts that Avraham made the servant take two different oaths: one that he would not take a wife for Yitzchak from the Canaanites, and the other that he would take a wife for him from Avraham's family. According to Ri, the extra word "זֹאת" in "וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת" teaches that in a case where the servant could not find a wife from Mesopotamia, Avraham absolved him only from the second oath, but that the first oath would always remain in effect.</fn> לפיכך | + | <point><b>האם הכנענים היו אופציה ב'?</b> גישה זו שוללת את האפשרות לבחירת אישה כנענית ליצחק.<fn>This is the position taken by Ri in Tosafot Kiddushin, and adopted by Ramban. Ri asserts that Avraham made the servant take two different oaths: one that he would not take a wife for Yitzchak from the Canaanites, and the other that he would take a wife for him from Avraham's family. According to Ri, the extra word "זֹאת" in "וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת" teaches that in a case where the servant could not find a wife from Mesopotamia, Avraham absolved him only from the second oath, but that the first oath would always remain in effect.</fn> לפיכך ספר היובלים ורמב"ן סוברים שהאיסור להתחתן עם בנות הכנעני תקף לא רק ליצחק אלא גם לכל אבותיהם של עם ישראל, כולל בני יעקב.<fn><p>ראו <a href="Did Yaakov's Sons Marry Canaanites" data-aht="page">האם בני יעקב נשאו כנעניות?</a>. ספר היובלים מרחיב את נמעני האיסור לשאת אישה כנענית לכל זרעו של אברהם.</p> |
| − | <point><b>הניסיון בבאר</b> – This approach would likely suggest that, despite the silence in the text, after expressing how abominable he found the Canaanites, Avraham proceeded to tell his servant that he should instead find a wife of upright morals and character.  This led the servant to devise his water test. As such, Avraham's specification to avoid the Canaanites and the servant's character test are flip-sides of the same coin.  Malbim further points outs that the test was designed to identify a kindhearted woman from a poor family, who would presumably be more willing to emigrate to a foreign land. The servant assumed that the wealthy inhabitants of the city would send their servants to draw water, rather than their daughters, and thus never even thought of the possibility that a relative of Avraham would be the one to pass the test.</point> | + | <p>להרחבה ביחס בין האבות למצוות ראו <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a>. לגבי נשותיו של אברהם בעצמו ודמותה של קטורה, ראו <a href="Avraham's Many Wives" data-aht="page">נשותיו הרבות של אברהם</a>.</p></fn></point> |
| + | <point><b>הניסיון בבאר</b> – סביר להניח שגישה זו תסבור שאחרי שאברהם אסר על לקיחת אישה מבנות הכנעני, הוא המשיך וביקש מעבדו למצוא אישה בעלת This approach would likely suggest that, despite the silence in the text, after expressing how abominable he found the Canaanites, Avraham proceeded to tell his servant that he should instead find a wife of upright morals and character.  This led the servant to devise his water test. As such, Avraham's specification to avoid the Canaanites and the servant's character test are flip-sides of the same coin.  Malbim further points outs that the test was designed to identify a kindhearted woman from a poor family, who would presumably be more willing to emigrate to a foreign land. The servant assumed that the wealthy inhabitants of the city would send their servants to draw water, rather than their daughters, and thus never even thought of the possibility that a relative of Avraham would be the one to pass the test.</point> | ||
<point><b>חוסר ודאותו של העבד ב<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">פסוק כ"א</a></b> – According to Malbim, the uncertainty did not relate to Rivka's as-of-yet unknown lineage (which was unimportant to the servant) but rather to the concern that Rivka might still ask for remuneration for her efforts, thereby diminishing her good deed.<fn>Cf. Seforno.</fn> Alternatively, it is possible that the servant was concerned that the woman's family might not consent to the marriage.<fn>According to this, this uncertainty continued until the family agreed, and it is only in 24:52-56 ("וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי") that the servant is finally confident that his mission was successful.</fn></point> | <point><b>חוסר ודאותו של העבד ב<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">פסוק כ"א</a></b> – According to Malbim, the uncertainty did not relate to Rivka's as-of-yet unknown lineage (which was unimportant to the servant) but rather to the concern that Rivka might still ask for remuneration for her efforts, thereby diminishing her good deed.<fn>Cf. Seforno.</fn> Alternatively, it is possible that the servant was concerned that the woman's family might not consent to the marriage.<fn>According to this, this uncertainty continued until the family agreed, and it is only in 24:52-56 ("וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי") that the servant is finally confident that his mission was successful.</fn></point> | ||
<point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> Ibn Kaspi and Malbim assert that, as it would appear from the narrator's account, the servant gave Rivka the jewelry before finding out her lineage. They point out that this is consistent with their position that the woman's family background was irrelevant to the servant's mission.<fn>Ramban, who raises both possibilities as to whether it was a desideratum that the woman be from Avraham's family, interprets like R"Y Bekhor Shor and Radak above, that the servant merely prepared the jewelry before asking of Rivka's lineage, but did not give it until after.</fn> Malbim adds that the servant's asking for the identity of Rivka's family was merely the lead-up to his inquiry as to whether they could find lodging in her home.<fn>Cf. Radak and Shadal who maintain the exact opposite that asking about lodging was merely an excuse and a means for obtaining information about Rivka's family.</fn></point> | <point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> Ibn Kaspi and Malbim assert that, as it would appear from the narrator's account, the servant gave Rivka the jewelry before finding out her lineage. They point out that this is consistent with their position that the woman's family background was irrelevant to the servant's mission.<fn>Ramban, who raises both possibilities as to whether it was a desideratum that the woman be from Avraham's family, interprets like R"Y Bekhor Shor and Radak above, that the servant merely prepared the jewelry before asking of Rivka's lineage, but did not give it until after.</fn> Malbim adds that the servant's asking for the identity of Rivka's family was merely the lead-up to his inquiry as to whether they could find lodging in her home.<fn>Cf. Radak and Shadal who maintain the exact opposite that asking about lodging was merely an excuse and a means for obtaining information about Rivka's family.</fn></point> | ||
Version as of 01:08, 17 May 2019
דרושה: אשה ליצחק
גישות פרשניות
עדיפות לקרובי משפחה
הקריטריון החשוב ביותר בחיפוש אחר אישה ליצחק היה שתהיה קרובת משפחה של אברהם.
למה דווקא ממשפחתו של אברהם?
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"
האם הכנעניות היו אופציה ב'? רש"י9 אומר שאילו העבד לא היה מוצא אישה מתוך משפחתו של אברהם, היה עליו למצוא אישה מבנות הכנעני - מבנות ענר, אשכול וממרא.10 בבסיס שיטה זו עומדת ההנחה שאברהם דרש רק להעדיף את משפחתו, ולא להיבדל באופן מהותי מהכנענים.11
הניסיון בבאר – עמדה זו נדרשת להתמודד עם השאלה מדוע בשלב הראשון, בהגיעו לחרן, לא חיפש העבד את משפחתו של אברהם,12 כמו שעושה יעקב בבראשית כ"ט.13
- עמדה זו יכולה להציע שהמבחן היה רעיונו של העבד, שביקש להוסיף על דרישותיו של אברהם. אברהם השביע אותו שיביא אישה מהמשפחה הנכונה,14 והעבד רצה לוודא שתהיה בעלת האופי המתאים.15 כנראה שאברהם התעלם מהיבט זה, והוטרד יותר מעניין הפוטנציאל הדתי שלה.16
- בנוסף לכך, המבחן נועד לשמש כהוכחה למשפחתה של רבקה שהזיווג משמים.17 מכיוון שהיה סיכוי טוב שמשפחתה של האישה הנבחרת לא יסכימו לעזיבתה, העבד היה צריך סימן מובהק שהאישה נועדה משמיים להיות אישתו של יצחק, ולא מספיק לחפש מבין קרובי משפחתו של אברהם. הניסיון בבאר השיג מטרה זו והוכיח שיד אלוהית הובילה את רבקה דווקא הישר לעבד.18
חוסר ודאותו של העבד בפסוק כ"א – רש"י19 ורד"ק מסבירים שאפילו אחרי שעברה רבקה את הניסיון בבאר, העבד היה צריך לברר אם היא היתה קרובת משפחתו של אברהם לפני שידע אם הצליח במשימתו.
מתי ניתנו התכשיטים? כמעט כל הפרשנים טוענים שהעבד הביא לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא שהיא ממשפחתו של אברהם.20 ר"י בכור שור מסביר שהפסוק "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב", המופיע לפני ששואל העבד אודות משפחתה, מתאר רק את הכנת התכשיטים, עוד לפני שנתן לה אותם.21 רש"י הוא היחיד22 המסביר שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני ששאל, וזאת מכיוון שהאמין שיש השגחה אלוקית המכריחה ומוודאת את הצלחת המשימה.
השינויים בגרסתו של העבד – גישה זו מבטלת כל הבדל מהותי בין תיאורו של המספר לבין זה של העבד.23 שני התיאורים היו עקביים בכך שהוראת אברהם היתה ללכת למצוא אישה מקרב משפחתו, וכן שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא זאת. למרות זאת, על פי רש"י, בתיאורו שינה העבד את זמן נתינת התכשיטים כדי שמשפחתה של רבקה לא יראו בעין ראה את העובדה שנתן לה מתנות לפני שבירר את זהותה.24
עיקר העניין/ הנקודה המרכזית – גישה זו מבינה את הוראותיו של אברהם (ואת יישומן) לאור הידיעה על היוולדה של רבקה לפני השליחות ותיאורו של העבד לאחר ההתרחשויות. היא סוברת שהעבד לא שינה מן האמת רק כדי להתחנף. הגישה יוצאת מנקודת הנחה שהסיבה ההגיונית ביותר שהעבד ילך ישירות לעיר בה משפחתו של אברהם גרים, היא כדי למצוא אישה ליצחק מבין קרובות משפחתו.
סלידה מקרובי משפחה מקומיים
אברהם רצה לוודא שיצחק ומשפחתו לעתיד לא יהיו מושפעים על ידי משפחתה של האישה, וכן להימנע מתביעה על זכות בירושתו העתידית של יצחק.
למה "מקומי" גרוע יותר?
- השפעה מתמדת – לפי הכלי יקר והרש"ר הירש, למרות שייתכן והארמים היו מושחתים מבחינה מוסרית ודתית באותה המידה כמו הכנענים היושבים בארץ, ההשפעה השלילית של קרובי משפחה מקומיים גדולה בהרבה מזו של הגרים רחוק.26 הכלי יקר גם רואה הקבלה בין אזהרתו של אברהם נגד נישואי יצחק לאישה כנענית, לבין האיסור שמגיע מאוחר יותר בדברים ז'.
- סכנה לנחלה – חיזקוני ושד"ל מתמקדים בבעיה שקרובי משפחה מכנען עלולים ליצור ביחס לירושת אברהם את הארץ. חיזקוני סובר שאברהם רצה לוודא שלא יטענו שירושת הארץ היא בגלל נישואי יצחק לכנענית, ויהיה ברור שזכותם היא אלוהית.27 לעומתו, מציע שד"ל שקשר משפחתי עם הכנענים יקשה על גירושם או חיסולם מאוחר יותר.28
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"
- ארץ לידה – חיזקוני ורש"ר הירש מציעים שהמילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת לארצו או עירו של אברהם.29 רש"ר הירש מוסיף וסובר שהמילה מרמזת על הדרישה שהאישה תהיה קרובת משפחתו של אברהם.
- משפחה – שד"ל טוען שהשימוש במילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת למשפחתו של אברהם, אך שזו עדיפות בלבד ולא תנאי. כהוכחה לכך, הוא מצביע על העובדה שעבד אברהם מתחיל בניסיון בבאר למציאת אישה, דרך שאינה יעילה כלל למציאת דווקא קרובת משפחה של אדונו.30
האם הכנענים היו אופציה ב'? מכיוון שהתנגדותו של אברהם היתה לקירבתם הגיאוגרפית, הם לא היו אופציה אפשרית לחיתון בכל מקרה.31
הניסיון בבאר – חיזקוני מציע שהעבד רצה לבחון את אישיותה של רבקה, כשהיא לבד ולא תחת השפעתם הישירה של בני משפחתה.32 מכיוון שהעבד לא חיפש ספיציפית קרובת משפחה של אברהם, הוא חיפש מאפיינים חיוביים אחרים בכלה הפוטנציאלית.33 לעומתו שד"ל מציע שהעבד רצה סימן מהקב"ה,34 והאישה שתעבור את המבחן תיחשב לאישה המתאימה ליצחק, ללא שאלה מאיזו משפחה היא.
השתאותו של העבד בפסוק כ"א – הכלי יקר מציין שהעבד השתהה כי רצה לבדוק אם רבקה תשאב את המים כפי שהבטיחה, וללא קשר לשאלתו לגבי משפחתה. לעומתו, רש"ר הירש ושד"ל מקשרים בין היסוסו של העבד לבין אי ודאותו לגבי ייחוסה.35
מתי ניתנו התכשיטים? שד"ל מציע שהתכשיטים ניתנו לפני הבירור אודות משפחתה של רבקה, כפי שמתואר האירוע בפעם הראשונה במקרא.36 רבקה ראויה לשכר על השקעתה גם לולא הייתה מהמשפחה הנכונה.37 בנוסף לכך, העבד רצה להראות את עושרו ואת אופיו הנדיב. בניגוד אליו, מציע רש"ר הירש שהעבד הכין את התכשיטים לפני, ורק נתן אותם אחרי שתשאל את רבקה.38
השינויים בגרסתו של העבד – חיזקוני, שד"ל ורש"ר הירש טוענים שהעבד שינה בגרסת סיפורו כדי לשמור על נורמות הנימוס במטרה לכבד את משפחתו של אברהם.39
נישואי בני יעקב – הבנת מניעיו של אברהם כסלידה מהכנענים והרחקתם, יכולה להסביר מדוע יעקב חשש פחות מאבותיו שבניו יתחתנו עם בנות הכנעני. בעוד יצחק ויעקב היו יורשים יחידים לאבותיהם ובקלות יכלו להתבולל במשפחות נשותיהם, בניו של יעקב כבר היו שבט בפני עצמם ומן הצפוי שלאחר הנישואים האישה תימנה עם שבטם. מכאן שלא היה ליעקב חשש לגבי מחותנים מקומיים. להרחבה ראוהאם בני יעקב נשאו נשים כנעניות?
עיקר העמדה – גישה זו מבינה שאברהם חושש מהתבוללות וזאת לאור האיסור לנשיאת כנענית הנלמד מאוחר יותר בספר דברים ז׳. הציווי למצוא אישה מארץ רחוקה והאיסור לבחור אחת מהאוכלוסיה המקומית מובנים כצדדים שונים של אותה מטרה - ניסיון לבודד את יצחק מהשפעות רעות.
Search for a Wife of Noble Character
הקריטריון העיקרי היה שאשתו העתידית של יצחק תהיה נדיבה, רחבת לב ובעלת מצפן מוסרי בוער.
"לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי" – לפי הפרשנים האלה, אברהם לא התנגד לכנענים בגלל היותם עובדי אלילים, שהרי גם משפחתו עבדו עבודה זרה, אלא בגלל שחיתותם המוסרית. ספר היובלים מדגיש שהאיסור להתחתן איתם נבע משחיתות מינית וחברתית, והר"ן מבדיל בין אמונה באלילים שניתן להוקיע על ידי חינוך לבין תכונות אופי רעות הטבועות באדם מהיוולדו - כמו אלו של הכנענים.40
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי" – מלבי"ם והאבן עזרא מבינים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ לידה ולא כהבעת עדיפות לנשיאת אישה ממשפחתו של אברהם.41 יתר על כן, מוסיף מלבי"ם שהעבד היה מופתע שקרוביו העמידים של אברהם שולחים את ביתם, ולא עבד, לשאוב מים.
האם הכנענים היו אופציה ב'? גישה זו שוללת את האפשרות לבחירת אישה כנענית ליצחק.42 לפיכך ספר היובלים ורמב"ן סוברים שהאיסור להתחתן עם בנות הכנעני תקף לא רק ליצחק אלא גם לכל אבותיהם של עם ישראל, כולל בני יעקב.43
הניסיון בבאר – סביר להניח שגישה זו תסבור שאחרי שאברהם אסר על לקיחת אישה מבנות הכנעני, הוא המשיך וביקש מעבדו למצוא אישה בעלת This approach would likely suggest that, despite the silence in the text, after expressing how abominable he found the Canaanites, Avraham proceeded to tell his servant that he should instead find a wife of upright morals and character. This led the servant to devise his water test. As such, Avraham's specification to avoid the Canaanites and the servant's character test are flip-sides of the same coin. Malbim further points outs that the test was designed to identify a kindhearted woman from a poor family, who would presumably be more willing to emigrate to a foreign land. The servant assumed that the wealthy inhabitants of the city would send their servants to draw water, rather than their daughters, and thus never even thought of the possibility that a relative of Avraham would be the one to pass the test.
חוסר ודאותו של העבד בפסוק כ"א – According to Malbim, the uncertainty did not relate to Rivka's as-of-yet unknown lineage (which was unimportant to the servant) but rather to the concern that Rivka might still ask for remuneration for her efforts, thereby diminishing her good deed.44 Alternatively, it is possible that the servant was concerned that the woman's family might not consent to the marriage.45
מתי ניתנו התכשיטים? Ibn Kaspi and Malbim assert that, as it would appear from the narrator's account, the servant gave Rivka the jewelry before finding out her lineage. They point out that this is consistent with their position that the woman's family background was irrelevant to the servant's mission.46 Malbim adds that the servant's asking for the identity of Rivka's family was merely the lead-up to his inquiry as to whether they could find lodging in her home.47
השינויים בגרסתו של העבד – Ramban, Ibn Kaspi, and the Malbim48 all develop the possibility that the servant altered the truth in order to achieve his goals.49 Thus, they contend that the servant only pretended that his marching orders were to find a woman from Avraham's family and that he gave Rivka the jewelry only after learning of her pedigree, all in order to flatter Rivka's family and ensure their approval of the marriage.50
עיקר השיטה\העניין העמדה – This approach underscores the opening part of Avraham's admonition, the prohibition of taking a Canaanite wife, reading into it the importance of finding a spouse of upright character. It concludes, in light of the Torah's earlier curse of Canaan51 and later revulsion from Canaanite behavior,52 that Canaanite society was unique in the depth of its depravity.
