Difference between revisions of "Wanted: A Wife for Yitzchak/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 7: Line 7:
 
<category name="Preference for Relatives">
 
<category name="Preference for Relatives">
 
עדיפות לקרובי משפחה
 
עדיפות לקרובי משפחה
<p>הקריטריון החשוב ביותר בחיפוש אחר אישה ליצחק היה שתהיה קרובת משפחה של אברהם.</p>
+
<p>הקריטריון החשוב ביותר בחיפוש אחר אישה ליצחק היה שתהיה קרובת משפחתו של אברהם.</p>
 
<mekorot>
 
<mekorot>
 
<multilink><a href="Josephus1-16-1" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus1-16-1" data-aht="source">Antiquities 1:16:1-3</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>,<fn>על פי יוספוס ורד"ק, העבד נשלח במטרה למצא את רבקה ספיציפית. פירושם מתבסס על הסמיכות בין שליחת העבד לבין כך שמקבל אברהם הודעה על לידתה של רבקה, בבראשית כ"ב כ"ג.</fn> <multilink><a href="RasagCommentaryBereshit24-4" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RasagCommentaryBereshit24-4" data-aht="source">Commentary Bereshit 24:4</a><a href="RasagCommentaryBereshit24-22" data-aht="source">Commentary Bereshit 24:22</a><a href="RasagTafsirBereshit24-23" data-aht="source">Tafsir Bereshit 24:23</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר׳ סעדיה גאון</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit24-7" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit24-7" data-aht="source">Bereshit 24:7</a><a href="RashiBereshit24-8" data-aht="source">Bereshit 24:8</a><a href="RashiBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="RashiBereshit24-23" data-aht="source">Bereshit 24:23</a><a href="RashiBereshit24-37" data-aht="source">Bereshit 24:37</a><a href="RashiBereshit24-39" data-aht="source">Bereshit 24:39</a><a href="RashiBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="RashiBereshit24-49" data-aht="source">Bereshit 24:49</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>,<fn>מפירוש רש"י לפרק כ"ד כ"א וכן לפסוק כ"ג, עולה שתנאי קריטי במציאת אישה היה שתהיה ממשפחתו של אברהם. בנוסף, רש"י על כ"ד ח' מבין שהכנענים (ענר, אשכול וממרא) הם ברירת מחדל במקרה שהאישה "לא תאבה.. ללכת אחריך" (ראו גם בראשית כ"ד ל"ז). מצד שני, רש"י על כ"ד ל"ט מצטט מדרש בראשית רבה הפוסל את ביתו של העבד (אליעזר) בגלל מוצאה הכנעני. שני הפירושים האחרונים נראים סותרים, וראו את פירוש רמב"ם כ"ד ח' המצביע על הסתיר בין פירושו של רש"י לבין המדרש.</fn> <multilink><a href="RashbamBereshit24-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit24-1" data-aht="source">Bereshit 24:1</a><a href="RashbamBereshit24-4" data-aht="source">Bereshit 24:4</a><a href="RashbamBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="RashbamBereshit24-42" data-aht="source">Bereshit 24:42</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit24-4" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit24-4" data-aht="source">Bereshit 24:4</a><a href="IbnEzraBereshit24-14" data-aht="source">Bereshit 24:14</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit24-3" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="RYBSBereshit24-14" data-aht="source">בראשית כ״ד:י״ד</a><a href="RYBSBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22-23</a><a href="RYBSBereshit24-37" data-aht="source">Bereshit 24:37</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר׳ יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit24-4" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit24-4" data-aht="source">Bereshit 24:4</a><a href="RadakBereshit24-6" data-aht="source">Bereshit 24:6</a><a href="RadakBereshit24-10" data-aht="source">Bereshit 24:10</a><a href="RadakBereshit24-12" data-aht="source">Bereshit 24:12</a><a href="RadakBereshit24-14" data-aht="source">Bereshit 24:14</a><a href="RadakBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="RadakBereshit24-39" data-aht="source">Bereshit 24:39</a><a href="RadakBereshit24-49" data-aht="source">Bereshit 24:49</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink><fn>ראו את ההערה לעיל על יוספוס.</fn>
 
<multilink><a href="Josephus1-16-1" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus1-16-1" data-aht="source">Antiquities 1:16:1-3</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>,<fn>על פי יוספוס ורד"ק, העבד נשלח במטרה למצא את רבקה ספיציפית. פירושם מתבסס על הסמיכות בין שליחת העבד לבין כך שמקבל אברהם הודעה על לידתה של רבקה, בבראשית כ"ב כ"ג.</fn> <multilink><a href="RasagCommentaryBereshit24-4" data-aht="source">ר׳ סעדיה גאון</a><a href="RasagCommentaryBereshit24-4" data-aht="source">Commentary Bereshit 24:4</a><a href="RasagCommentaryBereshit24-22" data-aht="source">Commentary Bereshit 24:22</a><a href="RasagTafsirBereshit24-23" data-aht="source">Tafsir Bereshit 24:23</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר׳ סעדיה גאון</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit24-7" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit24-7" data-aht="source">Bereshit 24:7</a><a href="RashiBereshit24-8" data-aht="source">Bereshit 24:8</a><a href="RashiBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="RashiBereshit24-23" data-aht="source">Bereshit 24:23</a><a href="RashiBereshit24-37" data-aht="source">Bereshit 24:37</a><a href="RashiBereshit24-39" data-aht="source">Bereshit 24:39</a><a href="RashiBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="RashiBereshit24-49" data-aht="source">Bereshit 24:49</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>,<fn>מפירוש רש"י לפרק כ"ד כ"א וכן לפסוק כ"ג, עולה שתנאי קריטי במציאת אישה היה שתהיה ממשפחתו של אברהם. בנוסף, רש"י על כ"ד ח' מבין שהכנענים (ענר, אשכול וממרא) הם ברירת מחדל במקרה שהאישה "לא תאבה.. ללכת אחריך" (ראו גם בראשית כ"ד ל"ז). מצד שני, רש"י על כ"ד ל"ט מצטט מדרש בראשית רבה הפוסל את ביתו של העבד (אליעזר) בגלל מוצאה הכנעני. שני הפירושים האחרונים נראים סותרים, וראו את פירוש רמב"ם כ"ד ח' המצביע על הסתיר בין פירושו של רש"י לבין המדרש.</fn> <multilink><a href="RashbamBereshit24-1" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit24-1" data-aht="source">Bereshit 24:1</a><a href="RashbamBereshit24-4" data-aht="source">Bereshit 24:4</a><a href="RashbamBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="RashbamBereshit24-42" data-aht="source">Bereshit 24:42</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit24-4" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit24-4" data-aht="source">Bereshit 24:4</a><a href="IbnEzraBereshit24-14" data-aht="source">Bereshit 24:14</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit24-3" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="RYBSBereshit24-14" data-aht="source">בראשית כ״ד:י״ד</a><a href="RYBSBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22-23</a><a href="RYBSBereshit24-37" data-aht="source">Bereshit 24:37</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר׳ יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit24-4" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit24-4" data-aht="source">Bereshit 24:4</a><a href="RadakBereshit24-6" data-aht="source">Bereshit 24:6</a><a href="RadakBereshit24-10" data-aht="source">Bereshit 24:10</a><a href="RadakBereshit24-12" data-aht="source">Bereshit 24:12</a><a href="RadakBereshit24-14" data-aht="source">Bereshit 24:14</a><a href="RadakBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="RadakBereshit24-39" data-aht="source">Bereshit 24:39</a><a href="RadakBereshit24-49" data-aht="source">Bereshit 24:49</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink><fn>ראו את ההערה לעיל על יוספוס.</fn>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
 
<point><b>למה דווקא ממשפחתו של אברהם?</b><ul>
 
<point><b>למה דווקא ממשפחתו של אברהם?</b><ul>
<li><b>פוטנציאל דתי</b>&#160;– ר' סעדיה גאון מציע שאברהם סבר שסיכוי יותר גדול שאחת מקרובי משפחתו תסכים לקבל מונותאיזם.<fn>בניגוד למלבי"ם להלן שסובר שהעבד ציפה שרק משפחה עניה ללא אמצעים, כלומר שאינם ממשפחתו של אברהם, תסכים לביתם להגר.</fn></li>
+
<li><b>פוטנציאל דתי</b>&#160;– ר' סעדיה גאון מציע שאברהם חשב שסיכוי יותר גדול שאחת מקרובי משפחתו תסכים לקבל מונותאיזם מנשים אחרות.<fn>בניגוד למלבי"ם המובא להלן, הסובר שהעבד ציפה שרק משפחה עניה, כלומר שאינם ממשפחתו של אברהם, תסכים לביתם להגר מארץ מוצאה.</fn></li>
<li><b>תכונות אופי מתאימות</b>&#160;– אבן עזרא מציע שהעבד חשב שסביר ביותר למצוא אשת חסד בקרב משפחתו של אברהם.<fn>בניגוד לר' סעדיה גאון, אבן עזרא מייחס את הדרישה שתהיה ממשפחה מסויימת לעבד ולא לאברהם. פירוש זה מתקשר להבנתו את ההנחייה "מוֹלַדְתִּי" – ראו להלן.</fn></li>
+
<li><b>תכונות אופי מתאימות</b>&#160;– אבן עזרא סובר שהעבד חשב שסביר ביותר למצוא אשת חסד בקרב משפחתו של אברהם.<fn>בניגוד לר' סעדיה גאון, אבן עזרא מייחס את הדרישה שתהיה ממשפחה מסויימת לעבד ולא לאברהם. פירוש זה מתקשר להבנתו את ההנחייה "מוֹלַדְתִּי" – ראו להלן.</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
 
<point><b>הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"</b><ul>
 
<point><b>הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"</b><ul>
 
<li><b>משפחה</b>&#160;– רשב"ם מבין את המילה "מוֹלַדְתִּי" כמשפחה.<fn>בראשית מ"ג ז' ומגילת אסתר ב' י', ח' ו' וראו&#160;<a href="Bereshit24-1" data-aht="source">לתקן!מולדתי</a>&#160;.</fn>&#160;על פי הבנה זו, אברהם משביע את עבדו באופן מפורש למצוא אישה מבין קרובי משפחתו.</li>
 
<li><b>משפחה</b>&#160;– רשב"ם מבין את המילה "מוֹלַדְתִּי" כמשפחה.<fn>בראשית מ"ג ז' ומגילת אסתר ב' י', ח' ו' וראו&#160;<a href="Bereshit24-1" data-aht="source">לתקן!מולדתי</a>&#160;.</fn>&#160;על פי הבנה זו, אברהם משביע את עבדו באופן מפורש למצוא אישה מבין קרובי משפחתו.</li>
<li><b>ארץ מוצא</b>&#160;– ר' סעדיה, אבן עזרא ורד"ק מסבירים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ מוצאו.<fn>אבן עזרא ורד"ק מזהים את מקום הולדתו של אברהם ("מוֹלַדְתִּי") כאור כשדים, אך הם חולקים על היחס בין זה לבין "אַרְצִי". אבן עזרא חושב שהעבד נדרש להמשיך לחפש אישה באור כשדים אילו לא היה מוצא אחת בחרן, ואילו רד"ק (כ"ד י') סובר שמשפחתה של רבקה גרים באור כשדים ולא בחרן (והתיאורים "אַרְצִי" ו"מוֹלַדְתִּי" מתייחסים לאותו המקום). [ראו Geography למקרים נוספים בהם פרשני ימי הביניים הוגבלו במידע הגיאוגרפי המצומצם שהיה להם.] הפסוק כאן הוא אחד הראיות המרכזיות בדיון בין אבן עזרא לרמב"ן בבראשית י"ב, על ארץ מולדתו של אברהם (ראה אברהם הגירה ולראות "מוֹלֶדֶת"), וראו רמב"ן להלן.<br/>&#160;[See Geography for other cases where medieval commentators were hamstrung by the limited geographical information they possessed.] Our verse is one of the central prooftexts in the debate between Ibn Ezra and Ramban on Bereshit 11:28 regarding the identity of Avraham's birthplace (see <a href="$">Avraham's Migrations</a> and see <a href="$">"מוֹלֶדֶת"</a>), and see Ramban below.</fn>&#160;מוסיפים על כך ר' סעדיה ורד"ק ששמה היה צריך למצוא את משפחתו של אברהם.<fn>&#160;לעומתם, אבן עזרא סובר שאברהם לא נתן הוראות מפורשות לחפש קרובת משפחה, והתנאי הוא תוספת של עבדו.</fn></li>
+
<li><b>ארץ לידה&#160;</b>– ר' סעדיה, אבן עזרא ורד"ק מסבירים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ מוצאו של אברהם.<fn>אבן עזרא ורד"ק מזהים את מקום הולדתו של אברהם ("מוֹלַדְתִּי") כאור כשדים, אך הם חולקים על היחס בין זה לבין "אַרְצִי". אבן עזרא חושב שהעבד נדרש להמשיך לחפש אישה באור כשדים אילו לא היה מוצא אחת בחרן, ואילו רד"ק (כ"ד י') סובר שמשפחתה של רבקה גרים באור כשדים ולא בחרן (והתיאורים "אַרְצִי" ו"מוֹלַדְתִּי" מתייחסים לאותו המקום). [ראו Geography למקרים נוספים בהם פרשני ימי הביניים הוגבלו במידע הגיאוגרפי המצומצם שהיה להם.] הפסוק כאן הוא אחד הראיות המרכזיות בדיון בין אבן עזרא לרמב"ן בבראשית י"ב, על ארץ מולדתו של אברהם (ראה אברהם הגירה ולראות "מוֹלֶדֶת"), וראו רמב"ן להלן.<br/>&#160;[See Geography for other cases where medieval commentators were hamstrung by the limited geographical information they possessed.] Our verse is one of the central prooftexts in the debate between Ibn Ezra and Ramban on Bereshit 11:28 regarding the identity of Avraham's birthplace (see <a href="$">Avraham's Migrations</a> and see <a href="$">"מוֹלֶדֶת"</a>), and see Ramban below.</fn>&#160;מוסיפים על כך ר' סעדיה ורד"ק שהיה צריך למצוא את משפחתו של אברהם במקום הזה.<fn>&#160;לעומתם, אבן עזרא סובר שאברהם לא נתן הוראות מפורשות לחפש קרובת משפחה, והתנאי הוא תוספת של עבדו.</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
<point><b>האם הכנעניות היו אופציה ב'?</b> רש"י<fn>See Rashi on 24:8 and 24:37, and see also Rashi's comments on Kiddushin 61b which imply the same (as noted by Tosafot there).</fn>&#160;אומר שאילו העבד לא היה מוצא אישה מתוך משפחתו של אברהם, היה עליו למצוא אישה מבנות הכנעני - מבנות ענר, אשכול וממרא.<fn>See below that Ramban 24:8 notes that Rashi (on 24:8) contradicts Bereshit Rabbah, and for Ri and Ramban's alternate interpretation of 24:8. See also Rashi on 24:49 that the servant would have found a wife from the families of Lot or Yishmael. On the issue of Patriarchal observance of the mitzvot, see <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">Avot and Mitzvot</a>.</fn>&#160;בבסיס שיטה זו עומדת ההנחה שאברהם דרש רק להעדיף את משפחתו, ולא להיבדל באופן מהותי מהכנענים.<fn>ראו גם ר"י בכור שור שמסביר את דברי אברהם בכ"ד ג' כSee also R"Y Bekhor Shor who interprets 24:3 as Avraham merely saying that there was no need for Yitzchak to marry a local Canaanite woman in order to inherit the land, rather than his having any objection to Yitzchak marrying a Canaanite woman. [R"Y Bekhor Shor apparently differentiates between our story and the parallel instructions given to Yaakov in Bereshit 28. In the latter case, the text is explicit that Canaanite wives were viewed negatively.]</fn></point>
+
<point><b>האם הכנעניות היו אפשרות גיבוי?</b> רש"י<fn>See Rashi on 24:8 and 24:37, and see also Rashi's comments on Kiddushin 61b which imply the same (as noted by Tosafot there).</fn>&#160;סובר שאילו העבד לא היה מוצא אישה מתוך משפחתו של אברהם, היה עליו למצוא אישה מבנות הכנעני - מבנות ענר, אשכול וממרא.<fn>See below that Ramban 24:8 notes that Rashi (on 24:8) contradicts Bereshit Rabbah, and for Ri and Ramban's alternate interpretation of 24:8. See also Rashi on 24:49 that the servant would have found a wife from the families of Lot or Yishmael. On the issue of Patriarchal observance of the mitzvot, see <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">Avot and Mitzvot</a>.</fn>&#160;בבסיס שיטה זו עומדת ההנחה שאברהם דרש רק <span style="text-decoration: underline;">להעדיף</span> את משפחתו, ולא להיבדל באופן מהותי מהכנענים.<fn>ראו גם ר"י בכור שור שמסביר את דברי אברהם בכ"ד ג' כSee also R"Y Bekhor Shor who interprets 24:3 as Avraham merely saying that there was no need for Yitzchak to marry a local Canaanite woman in order to inherit the land, rather than his having any objection to Yitzchak marrying a Canaanite woman. [R"Y Bekhor Shor apparently differentiates between our story and the parallel instructions given to Yaakov in Bereshit 28. In the latter case, the text is explicit that Canaanite wives were viewed negatively.]</fn></point>
<point><b>הניסיון בבאר</b> – עמדה זו נדרשת להתמודד עם השאלה מדוע בשלב הראשון, בהגיעו לחרן, לא חיפש העבד את משפחתו של אברהם,<fn>This is especially difficult for Josephus and Radak who assume that the servant was sent specifically for Rivka.</fn>&#160;כמו שעושה יעקב בבראשית כ"ט.<fn>See Shadal who raises this as an objection to this approach. Cf. Josephus and Ibn Ezra who appear to understand the test as a way for the servant to identify a woman from Avraham's family (who were known to be generous and kind-hearted). It is not clear, though, why he did not simply ask for the family.</fn> <br/>
+
<point><b>הניסיון בבאר</b> – עמדה זו נדרשת להתמודד עם השאלה מדוע בשלב הראשון, בהגיעו לחרן, לא חיפש העבד את משפחתו של אברהם,<fn>This is especially difficult for Josephus and Radak who assume that the servant was sent specifically for Rivka.</fn>&#160;כמו שעושה יעקב בבראשית כ"ט, אלא התחיל במבחן מברר בבאר.<fn>See Shadal who raises this as an objection to this approach. Cf. Josephus and Ibn Ezra who appear to understand the test as a way for the servant to identify a woman from Avraham's family (who were known to be generous and kind-hearted). It is not clear, though, why he did not simply ask for the family.</fn> <br/>
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>עמדה זו יכולה להציע שהמבחן היה רעיונו של העבד, שביקש להוסיף על דרישותיו של אברהם. אברהם השביע אותו שיביא אישה מהמשפחה הנכונה,<fn>ראו פירוש&#160;<multilink><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink>,<span class="aht-chrome-space"> הסובר שהיו נשים רבות ממשפחתו של אברהם שהיו ראויות לחיתון בחרן. אם כך, ייתכן שמטרת המבחן היתה לברר מי מביניהם מתאימה להיות כלה ליצחק.</span></fn> והעבד רצה לוודא שתהיה בעלת האופי המתאים.<fn>ראו את דברי ר"י בכור שור, המבין שעל העבד לבחון את האישה בשלושה קריטריונים: חן, ייחוס ואופי. את השניים הראשונים הוא מסוגל לוודא בעצמו, על ידי חקירת האישה ותפיסתו אותה. לעומת זאת, כדי לברר את אופיה היא נדרשה לעבור מבחן בפומבי בתנאי החיים האמיתי, ולא בבית הוריה, באזור הנוחות שלה אחרי הכנה והתארגנות.</fn>&#160;כנראה שאברהם התעלם מהיבט זה, והוטרד יותר מעניין הפוטנציאל הדתי שלה.<fn>לחלופין, הוא הניח שקרובי משפחתו חלקו איתו את תכונותו כגומל חסדים ואוהב הבריות ולא היה צורך לבחנם על כך.</fn></li>
 
<li>עמדה זו יכולה להציע שהמבחן היה רעיונו של העבד, שביקש להוסיף על דרישותיו של אברהם. אברהם השביע אותו שיביא אישה מהמשפחה הנכונה,<fn>ראו פירוש&#160;<multilink><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink>,<span class="aht-chrome-space"> הסובר שהיו נשים רבות ממשפחתו של אברהם שהיו ראויות לחיתון בחרן. אם כך, ייתכן שמטרת המבחן היתה לברר מי מביניהם מתאימה להיות כלה ליצחק.</span></fn> והעבד רצה לוודא שתהיה בעלת האופי המתאים.<fn>ראו את דברי ר"י בכור שור, המבין שעל העבד לבחון את האישה בשלושה קריטריונים: חן, ייחוס ואופי. את השניים הראשונים הוא מסוגל לוודא בעצמו, על ידי חקירת האישה ותפיסתו אותה. לעומת זאת, כדי לברר את אופיה היא נדרשה לעבור מבחן בפומבי בתנאי החיים האמיתי, ולא בבית הוריה, באזור הנוחות שלה אחרי הכנה והתארגנות.</fn>&#160;כנראה שאברהם התעלם מהיבט זה, והוטרד יותר מעניין הפוטנציאל הדתי שלה.<fn>לחלופין, הוא הניח שקרובי משפחתו חלקו איתו את תכונותו כגומל חסדים ואוהב הבריות ולא היה צורך לבחנם על כך.</fn></li>
<li>בנוסף לכך, המבחן נועד לשמש כהוכחה למשפחתה של רבקה שהזיווג משמים.<fn>This is pointed out by Josephus, Rashbam, and Radak. However, they do not present this as the motivation for the test, but rather as a consequence. Cf. <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/8-parsha/05chayei.php">R. Meir Spiegelman</a> who suggests that the entire need and purpose for the test was to persuade Rivka and her family that this was Hashem's will.</fn>&#160;מכיוון שהיה סיכוי טוב שמשפחתה של האישה הנבחרת לא יסכימו לעזיבתה, העבד היה צריך סימן מובהק שהאישה נועדה משמיים להיות אישתו של יצחק, ולא מספיק לחפש מבין קרובי משפחתו של אברהם. הניסיון בבאר השיג מטרה זו והוכיח שיד אלוהית הובילה את רבקה דווקא הישר לעבד.<fn>And indeed, when Lavan and Betuel hear of the test they say: "מה' יצא הדבר".</fn></li>
+
<li>בנוסף לכך, המבחן נועד להוכיח למשפחתה של רבקה שהזיווג משמים.<fn>This is pointed out by Josephus, Rashbam, and Radak. However, they do not present this as the motivation for the test, but rather as a consequence. Cf. <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/8-parsha/05chayei.php">R. Meir Spiegelman</a> who suggests that the entire need and purpose for the test was to persuade Rivka and her family that this was Hashem's will.</fn>&#160;מכיוון שהיה סיכוי טוב שמשפחתה של האישה הנבחרת לא יסכימו לעזיבתה, העבד היה צריך סימן מובהק שהאישה נועדה להיות אישתו של יצחק, ולא מספיק לחפש מבין קרובי משפחתו של אברהם. הניסיון בבאר השיג מטרה זו והוכיח שיד אלוהית הובילה את דווקא את רבקה הישר לעבד.<fn>And indeed, when Lavan and Betuel hear of the test they say: "מה' יצא הדבר".</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
<point><b>חוסר ודאותו של העבד ב<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">פסוק כ"א</a></b> – רש"י<fn>See also <multilink><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">Midrash Aggadah (Buber)</a><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn>&#160;ורד"ק מסבירים שאפילו אחרי שעברה רבקה את הניסיון בבאר, העבד היה צריך לברר אם היא היתה קרובת משפחתו של אברהם לפני שידע אם הצליח במשימתו.</point>
+
<point><b>חוסר ודאותו של העבד ב<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">פסוק כ"א</a></b> – רש"י<fn>See also <multilink><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">Midrash Aggadah (Buber)</a><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn>&#160;ורד"ק מסבירים שאפילו אחרי שעברה רבקה את הניסיון בבאר, העבד היה צריך לברר אם היא היתה קרובת משפחתו של אברהם לפני שידע סופית אם הצליח בשליחותו.</point>
<point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> כמעט כל הפרשנים טוענים שהעבד הביא לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא שהיא ממשפחתו של אברהם.<fn>See Ibn Ezra who explicitly says that had he found out that the woman was not from Avraham's family, the servant would not have given her the jewelry.</fn>&#160;ר"י בכור שור מסביר שהפסוק "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב", המופיע לפני ששואל העבד אודות משפחתה, מתאר רק את הכנת התכשיטים, עוד לפני שנתן לה אותם.<fn>Radak explains similarly. In contrast, R. Saadia, Rashbam, and Ibn Ezra posit that the text is simply not in chronological order, with Rashbam suggesting that the Torah did this so as not to interrupt the transcript of the dialogue.</fn>&#160;רש"י הוא היחיד<fn>See also <multilink><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">Midrash Aggadah (Buber)</a><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn>&#160;המסביר שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני ששאל, וזאת מכיוון שהאמין שיש השגחה אלוקית המכריחה ומוודאת את הצלחת המשימה.</point>
+
<point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> כמעט כל הפרשנים טוענים שהעבד הביא לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא שהיא ממשפחתו של אברהם.<fn>See Ibn Ezra who explicitly says that had he found out that the woman was not from Avraham's family, the servant would not have given her the jewelry.</fn>&#160;ר"י בכור שור מסביר שהפסוק "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב", המופיע לפני ששואל העבד אודות משפחתה, מתאר רק את הכנת התכשיטים, עוד לפני שנתן לה אותם.<fn>Radak explains similarly. In contrast, R. Saadia, Rashbam, and Ibn Ezra posit that the text is simply not in chronological order, with Rashbam suggesting that the Torah did this so as not to interrupt the transcript of the dialogue.</fn>&#160;רש"י הוא הפרשן היחיד<fn>See also <multilink><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">Midrash Aggadah (Buber)</a><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn>&#160;המבין שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שתשאל אותה, וזאת מכיוון שהאמין שיש השגחה אלוהית המכריחה ומוודאת את הצלחת המשימה.</point>
<point><b>השינויים בגרסתו של העבד</b> – גישה זו מבטלת כל הבדל מהותי בין תיאורו של המספר לבין זה של העבד.<fn>ראו רד"ק המוסיף שההבדלים המינוריים נובעים ממנהגם של הכתובים לגוון בשפתם.</fn>&#160;שני התיאורים היו עקביים בכך שהוראת אברהם היתה ללכת למצוא אישה מקרב משפחתו, וכן שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא זאת. למרות זאת, על פי רש"י, בתיאורו שינה העבד את זמן נתינת התכשיטים כדי שמשפחתה של רבקה לא יראו בעין ראה את העובדה שנתן לה מתנות לפני שבירר את זהותה.<fn>יכול להיות שרש"י התכוון שהעבד לא רצה שמשפחתה של רבקה יזלזלו באמונתו שה' יחולל ניסים וידאג לכך שרבקה היא קרובת משפחתו של אברהם. ראו גם&#160;<multilink><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn></point>
+
<point><b>השינויים בגרסתו של העבד</b> – גישה זו מבטלת כל הבדל מהותי בין תיאורו של המספר לבין זה של העבד.<fn>ראו רד"ק המוסיף שההבדלים המינוריים נובעים ממנהגם של הכתובים לגוון בשפתם.</fn>&#160;שני התיאורים היו עקביים בכך שהוראת אברהם היתה ללכת למצוא אישה מקרב משפחתו, וכן שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא זאת. למרות זאת, על פי רש"י, בתיאורו שינה העבד את זמן נתינת התכשיטים כדי שמשפחתה של רבקה לא יראו בעין רעה את העובדה שנתן לה מתנות לפני שבירר את זהותה.<fn>יכול להיות שרש"י התכוון שהעבד לא רצה שמשפחתה של רבקה יזלזלו באמונתו שה' יחולל ניסים וידאג לכך שרבקה היא קרובת משפחתו של אברהם. ראו גם&#160;<multilink><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn></point>
<point><b>עיקר העניין/ הנקודה המרכזית</b> – גישה זו מבינה&#160;את הוראותיו של אברהם (ואת יישומן) לאור הידיעה על היוולדה של רבקה לפני השליחות&#160;ותיאורו של העבד לאחר ההתרחשויות. היא סוברת שהעבד לא שינה מן האמת רק כדי להתחנף. הגישה יוצאת מנקודת הנחה שהסיבה ההגיונית ביותר שהעבד ילך ישירות לעיר בה משפחתו של אברהם גרים, היא כדי למצוא אישה ליצחק מבין קרובות משפחתו.</point>
+
<point><b>עיקר העניין/ הנקודה המרכזית</b> – גישה זו מבינה&#160;את הוראותיו של אברהם (ואת יישומן) לאור הידיעה על היוולדה של רבקה לפני השליחות&#160;ותיאורו של העבד לאחר ההתרחשויות. היא סוברת שהעבד לא שינה מן האמת בשם החנופה, אלא תיאר את המקרה כפי שהיה. הגישה יוצאת מנקודת הנחה שהסיבה ההגיונית ביותר שהעבד ילך ישירות לעיר בה משפחתו של אברהם גרים, היא כדי למצוא אישה ליצחק מבין קרובות משפחתו.</point>
 
</category>
 
</category>
 
<category name="Aversion to Local In-laws">
 
<category name="Aversion to Local In-laws">
 
סלידה מקרובי משפחה מקומיים
 
סלידה מקרובי משפחה מקומיים
<p>אברהם רצה לוודא שיצחק ומשפחתו לעתיד לא יהיו מושפעים על ידי משפחתה של האישה, וכן להימנע מתביעה על זכות בירושתו העתידית של יצחק.</p>
+
<p>אברהם רצה לוודא שיצחק ומשפחתו לעתיד לא יהיו מושפעים ממשפחתה של האישה, וכן להימנע מתביעה על זכות בירושתו העתידית של יצחק.</p>
 
<mekorot>
 
<mekorot>
 
<multilink><a href="ChizkuniBereshit24-3" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="ChizkuniBereshit24-4" data-aht="source">Bereshit 24:4</a><a href="ChizkuniBereshit24-13" data-aht="source">Bereshit 24:13</a><a href="ChizkuniBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22-23</a><a href="ChizkuniDevarim20-16" data-aht="source">Devarim 20:16</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>, <multilink><a href="KeliYekarBereshit24-3" data-aht="source">כלי יקר</a><a href="KeliYekarBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="KeliYekarBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="R. Shelomo Ephraim Luntschitz (Keli Yekar)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה מלונטשיץ</a></multilink>,<fn>בנוסף, הכלי יקר משלב גישה זו עם גישתו של הר"ן להלן.</fn> <multilink><a href="ShadalBereshit24-3" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="ShadalBereshit24-4" data-aht="source">Bereshit 24:4</a><a href="ShadalBereshit24-14" data-aht="source">Bereshit 24:14</a><a href="ShadalBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="ShadalBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="ShadalBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, <multilink><a href="RHirschBereshit24-3" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RHirschBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="RHirschBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="RHirschBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>
 
<multilink><a href="ChizkuniBereshit24-3" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="ChizkuniBereshit24-4" data-aht="source">Bereshit 24:4</a><a href="ChizkuniBereshit24-13" data-aht="source">Bereshit 24:13</a><a href="ChizkuniBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22-23</a><a href="ChizkuniDevarim20-16" data-aht="source">Devarim 20:16</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>, <multilink><a href="KeliYekarBereshit24-3" data-aht="source">כלי יקר</a><a href="KeliYekarBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="KeliYekarBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="R. Shelomo Ephraim Luntschitz (Keli Yekar)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה מלונטשיץ</a></multilink>,<fn>בנוסף, הכלי יקר משלב גישה זו עם גישתו של הר"ן להלן.</fn> <multilink><a href="ShadalBereshit24-3" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="ShadalBereshit24-4" data-aht="source">Bereshit 24:4</a><a href="ShadalBereshit24-14" data-aht="source">Bereshit 24:14</a><a href="ShadalBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="ShadalBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="ShadalBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, <multilink><a href="RHirschBereshit24-3" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RHirschBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="RHirschBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="RHirschBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
 
<point><b>למה "מקומי" גרוע יותר?</b><ul>
 
<point><b>למה "מקומי" גרוע יותר?</b><ul>
<li><b>השפעה מתמדת</b>&#160;– לפי הכלי יקר והרש"ר הירש, למרות שייתכן והארמים היו מושחתים מבחינה מוסרית ודתית באותה המידה כמו הכנענים היושבים בארץ, ההשפעה השלילית של קרובי משפחה מקומיים גדולה בהרבה מזו של הגרים רחוק.<fn>Importing a wife allowed her to be molded after the values of Avraham, whereas being surrounded by problematic relatives puts Yitzchak in danger of being shaped by them. Finding wives from afar, however, was an adequate solution only for a couple of generations. As Avraham's descendants became a larger family, the dangers of harmful local influences and assimilation multiplied. According to some commentators, this created the need for the Egyptian Exile - For elaboration, see <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">Purposes of the Egyptian Bondage</a>.</fn>&#160;הכלי יקר גם רואה הקבלה בין אזהרתו של אברהם נגד נישואי יצחק לאישה כנענית, לבין האיסור שמגיע מאוחר יותר ב<a href="Devarim7-1" data-aht="source">דברים ז'</a>.</li>
+
<li><b>השפעה מתמדת</b>&#160;– לפי הכלי יקר והרש"ר הירש, למרות שייתכן והארמים היו מושחתים מבחינה מוסרית ודתית באותה מידה כמו הכנענים היושבים בארץ, ההשפעה השלילית של קרובי משפחה מקומיים גדולה בהרבה מזו של הגרים רחוק.<fn>Importing a wife allowed her to be molded after the values of Avraham, whereas being surrounded by problematic relatives puts Yitzchak in danger of being shaped by them. Finding wives from afar, however, was an adequate solution only for a couple of generations. As Avraham's descendants became a larger family, the dangers of harmful local influences and assimilation multiplied. According to some commentators, this created the need for the Egyptian Exile - For elaboration, see <a href="Purposes of the Egyptian Bondage" data-aht="page">Purposes of the Egyptian Bondage</a>.</fn>&#160;הכלי יקר גם רואה הקבלה בין אזהרתו של אברהם נגד נישואי יצחק לאישה כנענית, לבין האיסור שמגיע מאוחר יותר ב<a href="Devarim7-1" data-aht="source">דברים ז'</a>.</li>
 
<li><b>סכנה לנחלה&#160;</b>– חיזקוני ושד"ל מתמקדים בבעיה שקרובי משפחה מכנען עלולים ליצור ביחס לירושת אברהם את הארץ. חיזקוני סובר שאברהם רצה לוודא שלא&#160;יטענו שירושת הארץ היא בגלל נישואי יצחק לכנענית, ויהיה ברור שזכותם&#160;היא אלוהית.<fn>ראו לעיל את גרסתו המעט שונה של ר"י בכור שור.</fn>&#160;לעומתו, מציע שד"ל שקשר משפחתי עם הכנענים&#160;יקשה על גירושם או חיסולם מאוחר יותר.<fn>הוא משווה את זה לאיסור הלחימה בעמון, מואב או אדום, שהם כולם קרובי משפחה של עם ישראל.</fn></li>
 
<li><b>סכנה לנחלה&#160;</b>– חיזקוני ושד"ל מתמקדים בבעיה שקרובי משפחה מכנען עלולים ליצור ביחס לירושת אברהם את הארץ. חיזקוני סובר שאברהם רצה לוודא שלא&#160;יטענו שירושת הארץ היא בגלל נישואי יצחק לכנענית, ויהיה ברור שזכותם&#160;היא אלוהית.<fn>ראו לעיל את גרסתו המעט שונה של ר"י בכור שור.</fn>&#160;לעומתו, מציע שד"ל שקשר משפחתי עם הכנענים&#160;יקשה על גירושם או חיסולם מאוחר יותר.<fn>הוא משווה את זה לאיסור הלחימה בעמון, מואב או אדום, שהם כולם קרובי משפחה של עם ישראל.</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
 
<point><b>הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"</b><ul>
 
<point><b>הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"</b><ul>
<li><b>ארץ לידה</b>&#160;– חיזקוני ורש"ר הירש מציעים שהמילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת לארצו או עירו של אברהם.<fn> Chizkuni explicitly states that "מוֹלַדְתִּי" refers to Ur Kasdim.</fn><span class="aht-chrome-space"> רש"ר הירש מוסיף וסובר שהמילה מרמזת על הדרישה שהאישה תהיה קרובת משפחתו של אברהם.</span></li>
+
<li><b>משפחה</b>&#160;– שד"ל&#160; טוען שהשימוש במילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת למשפחתו של אברהם, אך שזו עדיפות בלבד ולא תנאי. כהוכחה לכך, הוא מצביע על העובדה שעבד אברהם מתחיל בניסיון בבאר למציאת אישה, דרך שאינה יעילה כלל למציאת דווקא קרובת משפחה של אדונו.<fn>אם הוא היה מחפש קרובת משפחה דווקא, היה יותר קל למצוא את בתואל תחילה.</fn>&#160;</li>
<li><b>משפחה</b>&#160;– שד"ל&#160; טוען שהשימוש במילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת למשפחתו של אברהם, אך שזו עדיפות בלבד ולא תנאי. כהוכחה לכך, הוא מצביע על העובדה שעבד אברהם מתחיל בניסיון בבאר למציאת אישה, דרך שאינה יעילה כלל למציאת דווקא קרובת משפחה של אדונו.<fn>אם הוא היה מחפש קרובת משפחה דווקא, היה יותר קל למצוא את בתואל תחילה.</fn></li>
+
<li><b>ארץ לידה</b>&#160;– חיזקוני ורש"ר הירש מציעים שהמילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת לארצו או עירו של אברהם.<fn>חיזקוני מציין באופן מפורש שהמילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסץ לאור כשדים.</fn> רש"ר הירש מוסיף וסובר שהמילה מרמזת על הדרישה שהאישה תהיה קרובת משפחתו של אברהם.</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
<point><b>האם הכנענים היו אופציה ב'?</b> מכיוון שהתנגדותו של אברהם היתה לקירבתם הגיאוגרפית, הם לא היו אופציה אפשרית לחיתון בכל מקרה.<fn>ראו את שיטת ר"י ורמב"ן להלן.</fn></point>
+
<point><b>האם הכנענים היו&#160;אפשרות גיבוי?</b> מכיוון שהתנגדותו של אברהם היתה לקירבתם הגיאוגרפית, הם לא היו אופציה לחיתון בכל מקרה.<fn>ראו את שיטת ר"י ורמב"ן להלן.</fn></point>
 
<point><b>הניסיון בבאר</b> – חיזקוני מציע שהעבד רצה לבחון את אישיותה של רבקה, כשהיא לבד ולא תחת השפעתם הישירה של בני משפחתה.<fn>חזקוני הולך אחר שיטתו של ר"י בכור שור המובא לעיל. גם הכלי יקר וכן רש"ר הירש רואים באופן דומה את הניסיון כמבחן אישיותי.&#160; . R. Hirsch, who asserts that Avraham required the wife to be from his family, suggests that in testing the trait of kindness and hospitality, the servant was simultaneously checking for signs of relation, as those very traits were emblematic of Avraham.</fn>&#160;מכיוון שהעבד לא חיפש ספיציפית קרובת משפחה של אברהם, הוא חיפש מאפיינים חיוביים אחרים בכלה הפוטנציאלית.<fn>It is possible that Rivka was tested to see if she possessed two qualities that were the hallmarks of Avraham:<ul><li>A willingness to leave her family and homeland (note the parallel usage of the terms from our story in Bereshit 12:1 "מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ").</li><li>A devotion to doing kindness even for utter strangers (note the parallels between Rivka's "וַתְּמַהֵר... וַתָּרָץ" and Avraham's "וַיְמַהֵר... רָץ" in Bereshit 18).</li></ul></fn>&#160;לעומתו שד"ל מציע שהעבד רצה סימן מהקב"ה,<fn>Cf. Radak above. On the appropriateness of the test and the issue of divination, see <a href="$">The Test at the Well</a>.</fn>&#160;והאישה שתעבור את המבחן תיחשב לאישה המתאימה ליצחק, ללא שאלה מאיזו משפחה היא.</point>
 
<point><b>הניסיון בבאר</b> – חיזקוני מציע שהעבד רצה לבחון את אישיותה של רבקה, כשהיא לבד ולא תחת השפעתם הישירה של בני משפחתה.<fn>חזקוני הולך אחר שיטתו של ר"י בכור שור המובא לעיל. גם הכלי יקר וכן רש"ר הירש רואים באופן דומה את הניסיון כמבחן אישיותי.&#160; . R. Hirsch, who asserts that Avraham required the wife to be from his family, suggests that in testing the trait of kindness and hospitality, the servant was simultaneously checking for signs of relation, as those very traits were emblematic of Avraham.</fn>&#160;מכיוון שהעבד לא חיפש ספיציפית קרובת משפחה של אברהם, הוא חיפש מאפיינים חיוביים אחרים בכלה הפוטנציאלית.<fn>It is possible that Rivka was tested to see if she possessed two qualities that were the hallmarks of Avraham:<ul><li>A willingness to leave her family and homeland (note the parallel usage of the terms from our story in Bereshit 12:1 "מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ").</li><li>A devotion to doing kindness even for utter strangers (note the parallels between Rivka's "וַתְּמַהֵר... וַתָּרָץ" and Avraham's "וַיְמַהֵר... רָץ" in Bereshit 18).</li></ul></fn>&#160;לעומתו שד"ל מציע שהעבד רצה סימן מהקב"ה,<fn>Cf. Radak above. On the appropriateness of the test and the issue of divination, see <a href="$">The Test at the Well</a>.</fn>&#160;והאישה שתעבור את המבחן תיחשב לאישה המתאימה ליצחק, ללא שאלה מאיזו משפחה היא.</point>
 
<point><b>השתאותו של העבד&#160;<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">בפסוק כ"א</a></b> – הכלי יקר מציין שהעבד השתהה כי רצה לבדוק אם רבקה תשאב את המים כפי שהבטיחה,&#160; וללא קשר לשאלתו לגבי משפחתה. לעומתו, רש"ר הירש ושד"ל מקשרים בין היסוסו של העבד לבין אי ודאותו לגבי ייחוסה.<fn>לפי שד"ל זו היתה עדיפותו של אברהם ולפי רש"ר הירש זו היתה דרישתו.</fn></point>
 
<point><b>השתאותו של העבד&#160;<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">בפסוק כ"א</a></b> – הכלי יקר מציין שהעבד השתהה כי רצה לבדוק אם רבקה תשאב את המים כפי שהבטיחה,&#160; וללא קשר לשאלתו לגבי משפחתה. לעומתו, רש"ר הירש ושד"ל מקשרים בין היסוסו של העבד לבין אי ודאותו לגבי ייחוסה.<fn>לפי שד"ל זו היתה עדיפותו של אברהם ולפי רש"ר הירש זו היתה דרישתו.</fn></point>

Version as of 12:41, 18 May 2019

דרושה: אשה ליצחק

גישות פרשניות

עדיפות לקרובי משפחה

הקריטריון החשוב ביותר בחיפוש אחר אישה ליצחק היה שתהיה קרובת משפחתו של אברהם.

למה דווקא ממשפחתו של אברהם?
  • פוטנציאל דתי – ר' סעדיה גאון מציע שאברהם חשב שסיכוי יותר גדול שאחת מקרובי משפחתו תסכים לקבל מונותאיזם מנשים אחרות.4
  • תכונות אופי מתאימות – אבן עזרא סובר שהעבד חשב שסביר ביותר למצוא אשת חסד בקרב משפחתו של אברהם.5
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"
  • משפחה – רשב"ם מבין את המילה "מוֹלַדְתִּי" כמשפחה.6 על פי הבנה זו, אברהם משביע את עבדו באופן מפורש למצוא אישה מבין קרובי משפחתו.
  • ארץ לידה – ר' סעדיה, אבן עזרא ורד"ק מסבירים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ מוצאו של אברהם.7 מוסיפים על כך ר' סעדיה ורד"ק שהיה צריך למצוא את משפחתו של אברהם במקום הזה.8
האם הכנעניות היו אפשרות גיבוי? רש"י9 סובר שאילו העבד לא היה מוצא אישה מתוך משפחתו של אברהם, היה עליו למצוא אישה מבנות הכנעני - מבנות ענר, אשכול וממרא.10 בבסיס שיטה זו עומדת ההנחה שאברהם דרש רק להעדיף את משפחתו, ולא להיבדל באופן מהותי מהכנענים.11
הניסיון בבאר – עמדה זו נדרשת להתמודד עם השאלה מדוע בשלב הראשון, בהגיעו לחרן, לא חיפש העבד את משפחתו של אברהם,12 כמו שעושה יעקב בבראשית כ"ט, אלא התחיל במבחן מברר בבאר.13
  • עמדה זו יכולה להציע שהמבחן היה רעיונו של העבד, שביקש להוסיף על דרישותיו של אברהם. אברהם השביע אותו שיביא אישה מהמשפחה הנכונה,14 והעבד רצה לוודא שתהיה בעלת האופי המתאים.15 כנראה שאברהם התעלם מהיבט זה, והוטרד יותר מעניין הפוטנציאל הדתי שלה.16
  • בנוסף לכך, המבחן נועד להוכיח למשפחתה של רבקה שהזיווג משמים.17 מכיוון שהיה סיכוי טוב שמשפחתה של האישה הנבחרת לא יסכימו לעזיבתה, העבד היה צריך סימן מובהק שהאישה נועדה להיות אישתו של יצחק, ולא מספיק לחפש מבין קרובי משפחתו של אברהם. הניסיון בבאר השיג מטרה זו והוכיח שיד אלוהית הובילה את דווקא את רבקה הישר לעבד.18
חוסר ודאותו של העבד בפסוק כ"א – רש"י19 ורד"ק מסבירים שאפילו אחרי שעברה רבקה את הניסיון בבאר, העבד היה צריך לברר אם היא היתה קרובת משפחתו של אברהם לפני שידע סופית אם הצליח בשליחותו.
מתי ניתנו התכשיטים? כמעט כל הפרשנים טוענים שהעבד הביא לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא שהיא ממשפחתו של אברהם.20 ר"י בכור שור מסביר שהפסוק "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב", המופיע לפני ששואל העבד אודות משפחתה, מתאר רק את הכנת התכשיטים, עוד לפני שנתן לה אותם.21 רש"י הוא הפרשן היחיד22 המבין שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שתשאל אותה, וזאת מכיוון שהאמין שיש השגחה אלוהית המכריחה ומוודאת את הצלחת המשימה.
השינויים בגרסתו של העבד – גישה זו מבטלת כל הבדל מהותי בין תיאורו של המספר לבין זה של העבד.23 שני התיאורים היו עקביים בכך שהוראת אברהם היתה ללכת למצוא אישה מקרב משפחתו, וכן שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא זאת. למרות זאת, על פי רש"י, בתיאורו שינה העבד את זמן נתינת התכשיטים כדי שמשפחתה של רבקה לא יראו בעין רעה את העובדה שנתן לה מתנות לפני שבירר את זהותה.24
עיקר העניין/ הנקודה המרכזית – גישה זו מבינה את הוראותיו של אברהם (ואת יישומן) לאור הידיעה על היוולדה של רבקה לפני השליחות ותיאורו של העבד לאחר ההתרחשויות. היא סוברת שהעבד לא שינה מן האמת בשם החנופה, אלא תיאר את המקרה כפי שהיה. הגישה יוצאת מנקודת הנחה שהסיבה ההגיונית ביותר שהעבד ילך ישירות לעיר בה משפחתו של אברהם גרים, היא כדי למצוא אישה ליצחק מבין קרובות משפחתו.

סלידה מקרובי משפחה מקומיים

אברהם רצה לוודא שיצחק ומשפחתו לעתיד לא יהיו מושפעים ממשפחתה של האישה, וכן להימנע מתביעה על זכות בירושתו העתידית של יצחק.

למה "מקומי" גרוע יותר?
  • השפעה מתמדת – לפי הכלי יקר והרש"ר הירש, למרות שייתכן והארמים היו מושחתים מבחינה מוסרית ודתית באותה מידה כמו הכנענים היושבים בארץ, ההשפעה השלילית של קרובי משפחה מקומיים גדולה בהרבה מזו של הגרים רחוק.26 הכלי יקר גם רואה הקבלה בין אזהרתו של אברהם נגד נישואי יצחק לאישה כנענית, לבין האיסור שמגיע מאוחר יותר בדברים ז'.
  • סכנה לנחלה – חיזקוני ושד"ל מתמקדים בבעיה שקרובי משפחה מכנען עלולים ליצור ביחס לירושת אברהם את הארץ. חיזקוני סובר שאברהם רצה לוודא שלא יטענו שירושת הארץ היא בגלל נישואי יצחק לכנענית, ויהיה ברור שזכותם היא אלוהית.27 לעומתו, מציע שד"ל שקשר משפחתי עם הכנענים יקשה על גירושם או חיסולם מאוחר יותר.28
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"
  • משפחה – שד"ל  טוען שהשימוש במילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת למשפחתו של אברהם, אך שזו עדיפות בלבד ולא תנאי. כהוכחה לכך, הוא מצביע על העובדה שעבד אברהם מתחיל בניסיון בבאר למציאת אישה, דרך שאינה יעילה כלל למציאת דווקא קרובת משפחה של אדונו.29 
  • ארץ לידה – חיזקוני ורש"ר הירש מציעים שהמילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת לארצו או עירו של אברהם.30 רש"ר הירש מוסיף וסובר שהמילה מרמזת על הדרישה שהאישה תהיה קרובת משפחתו של אברהם.
האם הכנענים היו אפשרות גיבוי? מכיוון שהתנגדותו של אברהם היתה לקירבתם הגיאוגרפית, הם לא היו אופציה לחיתון בכל מקרה.31
הניסיון בבאר – חיזקוני מציע שהעבד רצה לבחון את אישיותה של רבקה, כשהיא לבד ולא תחת השפעתם הישירה של בני משפחתה.32 מכיוון שהעבד לא חיפש ספיציפית קרובת משפחה של אברהם, הוא חיפש מאפיינים חיוביים אחרים בכלה הפוטנציאלית.33 לעומתו שד"ל מציע שהעבד רצה סימן מהקב"ה,34 והאישה שתעבור את המבחן תיחשב לאישה המתאימה ליצחק, ללא שאלה מאיזו משפחה היא.
השתאותו של העבד בפסוק כ"א – הכלי יקר מציין שהעבד השתהה כי רצה לבדוק אם רבקה תשאב את המים כפי שהבטיחה,  וללא קשר לשאלתו לגבי משפחתה. לעומתו, רש"ר הירש ושד"ל מקשרים בין היסוסו של העבד לבין אי ודאותו לגבי ייחוסה.35
מתי ניתנו התכשיטים? שד"ל מציע שהתכשיטים ניתנו לפני הבירור אודות משפחתה של רבקה, כפי שמתואר האירוע בפעם הראשונה במקרא.36 רבקה ראויה לשכר על השקעתה גם לולא הייתה מהמשפחה הנכונה.37 בנוסף לכך, העבד רצה להראות את עושרו ואת אופיו הנדיב. בניגוד אליו, מציע רש"ר הירש שהעבד הכין את התכשיטים לפני, ורק נתן אותם אחרי שתשאל את רבקה.38
השינויים בגרסתו של העבד – חיזקוני, שד"ל ורש"ר הירש טוענים שהעבד שינה בגרסת סיפורו כדי לשמור על נורמות הנימוס במטרה לכבד את משפחתו של אברהם.39
נישואי בני יעקב – הבנת מניעיו של אברהם כסלידה מהכנענים והרחקתם, יכולה להסביר מדוע יעקב חשש פחות מאבותיו שבניו יתחתנו עם בנות הכנעני. בעוד יצחק ויעקב היו יורשים יחידים לאבותיהם ובקלות יכלו להתבולל במשפחות נשותיהם, בניו של יעקב כבר היו שבט בפני עצמם ומן הצפוי שלאחר הנישואים האישה תימנה עם שבטם. מכאן שלא היה ליעקב חשש לגבי מחותנים מקומיים. להרחבה ראוהאם בני יעקב נשאו נשים כנעניות?
עיקר העמדה – גישה זו מבינה שאברהם חושש מהתבוללות וזאת לאור האיסור לנשיאת כנענית הנלמד מאוחר יותר בספר דברים ז׳. הציווי למצוא אישה מארץ רחוקה והאיסור לבחור אחת מהאוכלוסיה המקומית מובנים כצדדים שונים של אותה מטרה - ניסיון לבודד את יצחק מהשפעות רעות.

Search for a Wife of Noble Character

הקריטריון העיקרי היה שאשתו העתידית של יצחק תהיה נדיבה, רחבת לב ובעלת מצפן מוסרי בוער.

"לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי" – לפי הפרשנים האלה, אברהם לא התנגד לכנענים בגלל היותם עובדי אלילים, שהרי גם משפחתו עבדו עבודה זרה, אלא בגלל שחיתותם המוסרית. ספר היובלים מדגיש שהאיסור להתחתן איתם נבע משחיתות מינית וחברתית, והר"ן מבדיל בין אמונה באלילים שניתן להוקיע על ידי חינוך לבין תכונות אופי רעות הטבועות באדם מהיוולדו - כמו אלו של הכנענים.40
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי" – מלבי"ם והאבן עזרא מבינים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ לידה ולא כהבעת עדיפות לנשיאת אישה ממשפחתו של אברהם.41 יתר על כן, מוסיף מלבי"ם שהעבד היה מופתע שקרוביו העמידים של אברהם שולחים את ביתם, ולא עבד, לשאוב מים.
האם הכנענים היו אופציה ב'? גישה זו שוללת את האפשרות לבחירת אישה כנענית ליצחק.42 לפיכך ספר היובלים ורמב"ן סוברים שהאיסור להתחתן עם בנות הכנעני תקף לא רק ליצחק אלא גם לכל אבותיהם של עם ישראל, כולל בני יעקב.43
הניסיון בבאר – סביר להניח שגישה זו תסבור שאחרי שאברהם אסר על לקיחת אישה מבנות הכנעני, הוא המשיך ודרש שתהיה אישה בעלת אופי מוסרי ומידות טובות אפילו שאין פירוט על כך בפסוקים. הנחיות אלו הביאו את העבד לעשות את הניסיון בבאר. לפיכך, בקשתו של אברהם להימנע מבנות הכנעני ומבחן האישיות שעושה העבד הם צדדים שונים של אותה המטרה - למצוא אישה בעלת מידות טובות. מלבי"ם מוסיף ומצביע על כך שהמבחן נועד למצוא אישה טובת לב ממשפחה עניה, והסיכוי שתסכים להגר לארץ נוכריה גבוה יותר. העבד הניח שהמשפחות העשירות בעיר ישלחו עבדים לשאוב ממימי הבאר, ולא העלה בדעתו שקרובת משפחתו של אברהם תהיה הנבחנת.
חוסר ודאותו של העבד בפסוק כ"א – לפי מלבי"ם, חוסר הודאות לגבי רבקה לא נבע מהפער במידע אודות משפחתה אלא לחשש שרבקה תדרוש שכר על עבודתה וכך יופחת ערך חסדיה.44 לחילופין, אפשרי שהעבד פחד שמשפחתה לא תסכים לנישואין.45
מתי ניתנו התכשיטים? אבן כספי ומלבי"ם טוענים שהרקע המשפחתי של האישה אינו רלוונטי, וכהוכחה מצביעים על התיאור הראשון של האירוע בו העבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שבירר על אילן יוחסיה.46 מלבי"ם מוסיף שהשאלות על משפחתה היו רק שאלות מקדימות לבקשה לדור בביתם.47
השינויים בגרסתו של העבד – רמב"ן, אבן כספי והמלבי"ם48 מפתחים את האפשרות שהעבד שינה בגרסתו ושיקר כדי להשיג את מטרתו.49 הם סוברים שהעבד שינה מן האמת רק כדי להחמיא למשפחתה של רבקה וכך לוודא את הסכמתם לשידוך.50
עיקר השיטה\העניין העמדה – This approach underscores the opening part of Avraham's admonition, the prohibition of taking a Canaanite wife, reading into it the importance of finding a spouse of upright character. It concludes, in light of the Torah's earlier curse of Canaan51 and later revulsion from Canaanite behavior,52 that Canaanite society was unique in the depth of its depravity.