Difference between revisions of "Wanted: A Wife for Yitzchak/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך
m |
|||
| Line 6: | Line 6: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
| − | <p>פרשני המקרא חולקים | + | <p>פרשני המקרא חולקים בהבנת הסיבה שאברהם שלח את עבדו למצוא אישה ליצחק בארם נהריים והשבעתו שלא ייקח אישה מבנות הכנעני. יוספוס פלביוס ומספר פרשני ימי הביניים המוקדמים מציעים שאברהם רוצה למצוא אישה לבנו מקרב משפחתו. לעומתם, הכלי יקר ורש"ר הירש מתמקדים בהשפעה השלילית שעלולה להיות על יצחק אילו יישא אישה ממשפחה עובדת אלילים הגרה בקרבת הזוג ונוכחת בחייהם. ספר היובלים ופרשנים רבים נוספים, סוברים שהבעיה בכנענים הייתה שחיתותם המוסרית, וזאת בניגוד לרצון שאשתו של יצחק תהיה בעלת מידות טובות.</p> |
<p>שלוש פרספקטיבות אלו מציירות באופן שונה את תמונת האישה האידאלית על פי אברהם, את הבנתנו כיצד תכנית פעולתו של העבד מסתדרת עם הוראותיו של אברהם, וכן כיצד ליישב את הסתירות שבין גרסת הסיפור הראשונה לבין גרסתו של העבד.</p></div> | <p>שלוש פרספקטיבות אלו מציירות באופן שונה את תמונת האישה האידאלית על פי אברהם, את הבנתנו כיצד תכנית פעולתו של העבד מסתדרת עם הוראותיו של אברהם, וכן כיצד ליישב את הסתירות שבין גרסת הסיפור הראשונה לבין גרסתו של העבד.</p></div> | ||
<approaches> | <approaches> | ||
| Line 16: | Line 16: | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>למה דווקא ממשפחתו של אברהם?</b><ul> | <point><b>למה דווקא ממשפחתו של אברהם?</b><ul> | ||
| − | <li><b>פוטנציאל דתי</b> – ר' סעדיה גאון מציע שאברהם חשב | + | <li><b>פוטנציאל דתי</b> – ר' סעדיה גאון מציע שאברהם חשב שהיה סיכוי יותר גדול שאחת מקרובי משפחתו תסכים לקבל מונותאיזם מנשים אחרות.<fn>בניגוד למלבי"ם המובא להלן, הסובר שהעבד ציפה שרק משפחה עניה, כלומר שאינם ממשפחתו של אברהם, תסכים לביתם להגר מארץ מוצאה.</fn></li> |
<li><b>תכונות אופי מתאימות</b> – אבן עזרא סובר שהעבד חשב שסביר ביותר למצוא אשת חסד בקרב משפחתו של אברהם.<fn>בניגוד לר' סעדיה גאון, אבן עזרא מייחס את הדרישה שתהיה ממשפחה מסויימת לעבד ולא לאברהם. פירוש זה מתקשר להבנתו את ההנחייה "מוֹלַדְתִּי" – ראו להלן.</fn></li> | <li><b>תכונות אופי מתאימות</b> – אבן עזרא סובר שהעבד חשב שסביר ביותר למצוא אשת חסד בקרב משפחתו של אברהם.<fn>בניגוד לר' סעדיה גאון, אבן עזרא מייחס את הדרישה שתהיה ממשפחה מסויימת לעבד ולא לאברהם. פירוש זה מתקשר להבנתו את ההנחייה "מוֹלַדְתִּי" – ראו להלן.</fn></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"</b><ul> | <point><b>הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"</b><ul> | ||
<li><b>משפחה</b> – רשב"ם מבין את המילה "מוֹלַדְתִּי" כמשפחה.<fn>זאת לעומת בראשית מ"ג:ז' ומגילת אסתר ב':י', ח':ו' וראו <a href="$">"מוֹלֶדֶת"</a> .</fn> על פי הבנה זו, אברהם משביע את עבדו באופן מפורש למצוא אישה מבין קרובי משפחתו.</li> | <li><b>משפחה</b> – רשב"ם מבין את המילה "מוֹלַדְתִּי" כמשפחה.<fn>זאת לעומת בראשית מ"ג:ז' ומגילת אסתר ב':י', ח':ו' וראו <a href="$">"מוֹלֶדֶת"</a> .</fn> על פי הבנה זו, אברהם משביע את עבדו באופן מפורש למצוא אישה מבין קרובי משפחתו.</li> | ||
| − | <li><b>ארץ לידה </b>– ר' סעדיה, אבן עזרא ורד"ק מסבירים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ מוצאו של אברהם.<fn>אבן עזרא ורד"ק מזהים את מקום הולדתו של אברהם, "מוֹלַדְתִּי", כאור כשדים, אך הם חלוקים על היחס בין זה לבין "אַרְצִי". אבן עזרא סובר שהעבד נדרש להמשיך לחפש אישה באור כשדים אילו לא היה מוצא אחת בחרן, ואילו רד"ק כ"ד:י' סובר שמשפחתה של רבקה גרים באור כשדים ולא בחרן, וכן שהתיאורים "אַרְצִי" ו"מוֹלַדְתִּי" מתייחסים לאותו המקום.<br/> [ראו Geography למקרים נוספים בהם פרשני ימי הביניים הוגבלו במידע הגיאוגרפי המצומצם שהיה להם].<br/>הפסוק כאן הוא אחד הראיות המרכזיות בדיון בין אבן עזרא לרמב"ן בבראשית י"ב, אודות ארץ מולדתו של אברהם (ראו את <a href="$">Avraham's Migrations</a> ואת <a href="$">"מוֹלֶדֶת"</a>), וכן רמב"ן להלן.</fn> | + | <li><b>ארץ לידה </b>– ר' סעדיה, אבן עזרא, ורד"ק מסבירים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ מוצאו של אברהם.<fn>אבן עזרא ורד"ק מזהים את מקום הולדתו של אברהם, "מוֹלַדְתִּי", כאור כשדים, אך הם חלוקים על היחס בין זה לבין "אַרְצִי". אבן עזרא סובר שהעבד נדרש להמשיך לחפש אישה באור כשדים אילו לא היה מוצא אחת בחרן, ואילו רד"ק כ"ד:י' סובר שמשפחתה של רבקה גרים באור כשדים ולא בחרן, וכן שהתיאורים "אַרְצִי" ו"מוֹלַדְתִּי" מתייחסים לאותו המקום.<br/> [ראו Geography למקרים נוספים בהם פרשני ימי הביניים הוגבלו במידע הגיאוגרפי המצומצם שהיה להם].<br/>הפסוק כאן הוא אחד הראיות המרכזיות בדיון בין אבן עזרא לרמב"ן בבראשית י"ב, אודות ארץ מולדתו של אברהם (ראו את <a href="$">Avraham's Migrations</a> ואת <a href="$">"מוֹלֶדֶת"</a>), וכן רמב"ן להלן.</fn> אולם, ר' סעדיה ורד"ק מוסיפים שהיה מובן שהעבד גם ימצא את משפחתו של אברהם במקום הזה.<fn>לעומתם, אבן עזרא סובר שאברהם לא נתן הוראות מפורשות לחפש קרובת משפחה, והתנאי הוא תוספת של עבדו.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>האם הכנעניות היו אפשרות גיבוי?</b> רש"י<fn>ראו רש"י על פסוקים כ"ד:ח', לז', וכן את פירושו של רש"י בסוגיה בקידושין סא: המרמזים לאותו הדבר (כפי שמציין התוספות).</fn> סובר שאילו העבד לא היה מוצא אישה מתוך משפחתו של אברהם, היה עליו | + | <point><b>האם הכנעניות היו אפשרות גיבוי?</b> רש"י<fn>ראו רש"י על פסוקים כ"ד:ח', לז', וכן את פירושו של רש"י בסוגיה בקידושין סא: המרמזים לאותו הדבר (כפי שמציין התוספות).</fn> סובר שאילו העבד לא היה מוצא אישה מתוך משפחתו של אברהם, היה עליו לקחת אישה מבנות הכנעני - מבנות ענר, אשכול וממרא.<fn>ראו רמב"ן כ"ד:ח' להלן המביא את שיטת ר"י ורמב"ן כהבנה חלופית, והמציין שרש"י על אותו פסוק סותר את בראשית רבה. ראו גם רש"י בפירושו לפסוק כ"ד:מ"ט המסביר שהעבד היה מוצא אישה ממשפתם של לוט או של ישמעאל. להרחבה הבעניין שמירת האבות את המצוות ראו <a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">Avot and Mitzvot</a>.</fn> בבסיס שיטה זו עומדת ההנחה שאברהם דרש רק <span style="text-decoration: underline;">להעדיף</span> את משפחתו, ולא להיבדל באופן מהותי מהכנענים.<fn>ראו גם ר"י בכור שור שמסביר את דברי אברהם בכ"ד:ג' כפירוט לכך שיצחק לא צריך להתחתן עם אישה כנענית על מנת לרשת את הארץ, ולא כאיסור או התנגדות לנישואים כאלה. [נראה שר"י בכור שור מבדיל בין סיפורינו לבין ההוראות המקבילות הניתנים ליעקב מאוחר יותר בבראשית כ"ח. שמה, מצויין מפורשות שהנשים הכנעניות נתפסות באור שלילי].</fn></point> |
| − | <point><b>הניסיון בבאר</b> – עמדה זו נדרשת להתמודד עם השאלה מדוע בשלב הראשון, בהגיעו לחרן, | + | <point><b>הניסיון בבאר</b> – עמדה זו נדרשת להתמודד עם השאלה מדוע בשלב הראשון, בהגיעו לחרן, התחיל העבד במבחן הבאר ולא חיפש העבד את משפחתו של אברהם,<fn>זה קשה במיוחד לפירוש יוספוס ורד"ק המניחים שהעבד נשלח במטרה למצוא ספיציפית את רבקה.</fn> כמו שעושה יעקב בבראשית כ"ט.<fn>ראו שד"ל המציע זאת כהוכחת נגד לשיטה זו. בהשוואה ראו את פרשנות יוספוס ואבן עזרא המבינים את המבחן כדרכו של העבד לברר אם האישה קרובת משפחה של אברהם (המוכר בטוב לבבו וחסדיו). בכל זאת לא ברור מדוע לא שאל לגבי המשפחה כבר בהתחלה.</fn> <br/> |
<ul> | <ul> | ||
<li>עמדה זו יכולה להציע שהמבחן היה רעיונו של העבד, שביקש להוסיף על דרישותיו של אברהם. אברהם השביע אותו שיביא אישה מהמשפחה הנכונה,<fn>ראו פירוש <multilink><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink>,<span class="aht-chrome-space"> הסובר שהיו נשים רבות ממשפחתו של אברהם שהיו ראויות לחיתון בחרן. אם כך, ייתכן שמטרת המבחן היתה לברר מי מביניהם מתאימה להיות כלה ליצחק.</span></fn> והעבד רצה לוודא שתהיה בעלת האופי המתאים.<fn>ראו את דברי ר"י בכור שור, המבין שעל העבד לבחון את האישה בשלושה קריטריונים: חן, ייחוס ואופי. את השניים הראשונים הוא מסוגל לוודא בעצמו, על ידי חקירת האישה ותפיסתו אותה. לעומת זאת, כדי לברר את אופיה היא נדרשה לעבור מבחן בפומבי בתנאי החיים האמיתי, ולא בבית הוריה, באזור הנוחות שלה אחרי הכנה והתארגנות.</fn> כנראה שאברהם התעלם מהיבט זה, והוטרד יותר מעניין הפוטנציאל הדתי שלה.<fn>לחלופין, הוא הניח שקרובי משפחתו חלקו איתו את תכונותו כגומל חסדים ואוהב הבריות ולא היה צורך לבחנם על כך.</fn></li> | <li>עמדה זו יכולה להציע שהמבחן היה רעיונו של העבד, שביקש להוסיף על דרישותיו של אברהם. אברהם השביע אותו שיביא אישה מהמשפחה הנכונה,<fn>ראו פירוש <multilink><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink>,<span class="aht-chrome-space"> הסובר שהיו נשים רבות ממשפחתו של אברהם שהיו ראויות לחיתון בחרן. אם כך, ייתכן שמטרת המבחן היתה לברר מי מביניהם מתאימה להיות כלה ליצחק.</span></fn> והעבד רצה לוודא שתהיה בעלת האופי המתאים.<fn>ראו את דברי ר"י בכור שור, המבין שעל העבד לבחון את האישה בשלושה קריטריונים: חן, ייחוס ואופי. את השניים הראשונים הוא מסוגל לוודא בעצמו, על ידי חקירת האישה ותפיסתו אותה. לעומת זאת, כדי לברר את אופיה היא נדרשה לעבור מבחן בפומבי בתנאי החיים האמיתי, ולא בבית הוריה, באזור הנוחות שלה אחרי הכנה והתארגנות.</fn> כנראה שאברהם התעלם מהיבט זה, והוטרד יותר מעניין הפוטנציאל הדתי שלה.<fn>לחלופין, הוא הניח שקרובי משפחתו חלקו איתו את תכונותו כגומל חסדים ואוהב הבריות ולא היה צורך לבחנם על כך.</fn></li> | ||
| − | <li>בנוסף לכך, המבחן נועד להוכיח למשפחתה של רבקה שהזיווג | + | <li>בנוסף לכך, המבחן נועד להוכיח למשפחתה של רבקה שהזיווג מן השמים.<fn>יוספוס פלאביוס, רשב"ם ורד"ק מצביעים על כך. הם אינם מציגים את זה כמוטיבציה לניסיון אלא כאחת מהשלכותיו. ראו <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/8-parsha/05chayei.php">ר' מאיר שפיגלמן</a> המציע שכל מטרת הניסיון היתה לשכנע את רבקה ומשפחתה שהזיווג יועד משמיים.</fn> מכיוון שהיה סיכוי טוב שמשפחתה של האישה הנבחרת לא יסכימו לעזיבתה, העבד היה צריך סימן מובהק שהאישה נועדה להיות אשתו של יצחק, ולא היה מספיק לחפש מבין קרובי משפחתו של אברהם. הניסיון בבאר השיג מטרה זו והוכיח שיד א-לוהית הובילה דווקא את רבקה הישר לעבד.<fn>ובאמת, כאשר לבן ובתואל שומעים על המבחן בבאר הם מסיקים: "מה' יצא הדבר".</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>השתאותו של העבד<fn>ברור שהעבד היה בספק לגבי הצלחת משימתו מדבריו: "מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ י״י דַּרְכּוֹ אִם לֹא". אך קשה יותר להבין את המילה "מִשְׁתָּאֵה" בתחילת פסוק זה, מכיוון שמדובר במילה יחידאית בתנ"ך, והפרשנים נחלקים לגבי משמעותה. ראו לדוגמא את הדיון שמביא <multilink><a href="RDZHoffmannBereshit24-22" data-aht="source">רד"צ הופמן</a><a href="RDZHoffmannBereshit24-22" data-aht="source">בראשית כ״ד:כ״א-כ״ב</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר׳ דוד צבי הופמן</a></multilink>.</fn> ב<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">פסוק כ"א</a></b> – רש"י<fn>ראו גם <multilink><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">אודות About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn> ורד"ק מסבירים שאפילו אחרי שעברה רבקה את הניסיון בבאר, העבד היה צריך לברר אם היא היתה קרובת משפחתו של אברהם לפני שידע סופית אם הצליח בשליחותו.</point> | <point><b>השתאותו של העבד<fn>ברור שהעבד היה בספק לגבי הצלחת משימתו מדבריו: "מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ י״י דַּרְכּוֹ אִם לֹא". אך קשה יותר להבין את המילה "מִשְׁתָּאֵה" בתחילת פסוק זה, מכיוון שמדובר במילה יחידאית בתנ"ך, והפרשנים נחלקים לגבי משמעותה. ראו לדוגמא את הדיון שמביא <multilink><a href="RDZHoffmannBereshit24-22" data-aht="source">רד"צ הופמן</a><a href="RDZHoffmannBereshit24-22" data-aht="source">בראשית כ״ד:כ״א-כ״ב</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר׳ דוד צבי הופמן</a></multilink>.</fn> ב<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">פסוק כ"א</a></b> – רש"י<fn>ראו גם <multilink><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">אודות About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn> ורד"ק מסבירים שאפילו אחרי שעברה רבקה את הניסיון בבאר, העבד היה צריך לברר אם היא היתה קרובת משפחתו של אברהם לפני שידע סופית אם הצליח בשליחותו.</point> | ||
| − | <point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> כמעט כל הפרשנים טוענים שהעבד הביא לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא שהיא ממשפחתו של אברהם.<fn>ראו את אבן עזרא האומר מפורשות שאילו התברר שהיא אינה ממשפחתו של אברהם, העבד לא היה נותן לה את התכשיטים.</fn> ר"י בכור שור מסביר שהפסוק "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב", המופיע לפני ששואל העבד אודות משפחתה, מתאר רק את הכנת התכשיטים, עוד לפני שנתן לה אותם.<fn>רד"ק מסביר באופן דומה. לעומתם, ר' סעדיה, רשב"ם ואבן עזרא סוברים שאין מוקדם ומאוחר בתורה, כאשר מציע רשב"ם שכאן שובש הסדר כדי זלא לקטוע את תמליל הדיאלוג.</fn> רש"י הוא הפרשן היחיד<fn>ראו גם <multilink><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">אודות About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn> המבין שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני | + | <point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> כמעט כל הפרשנים טוענים שהעבד הביא לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא שהיא ממשפחתו של אברהם.<fn>ראו את אבן עזרא האומר מפורשות שאילו התברר שהיא אינה ממשפחתו של אברהם, העבד לא היה נותן לה את התכשיטים.</fn> ר"י בכור שור מסביר שהפסוק "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב", המופיע לפני ששואל העבד אודות משפחתה, מתאר רק את הכנת התכשיטים, עוד לפני שנתן לה אותם.<fn>רד"ק מסביר באופן דומה. לעומתם, ר' סעדיה, רשב"ם ואבן עזרא סוברים שאין מוקדם ומאוחר בתורה, כאשר מציע רשב"ם שכאן שובש הסדר כדי זלא לקטוע את תמליל הדיאלוג.</fn> רש"י הוא הפרשן היחיד<fn>ראו גם <multilink><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">אודות About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn> המבין שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שתישאל אותה, וזאת מכיוון שהאמין שיש השגחה א-לוהית המכריחה ומוודאת את הצלחת המשימה.</point> |
<point><b>השינויים בגרסתו של העבד</b> – גישה זו מבטלת כל הבדל מהותי בין תיאורו של המספר לבין זה של העבד.<fn>ראו רד"ק המוסיף שההבדלים המינוריים נובעים ממנהגם של הכתובים לגוון בשפתם.</fn> שני התיאורים היו עקביים בכך שהוראת אברהם היתה ללכת למצוא אישה מקרב משפחתו, וכן שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא זאת. למרות זאת, על פי רש"י, בתיאורו שינה העבד את זמן נתינת התכשיטים כדי שמשפחתה של רבקה לא יראו בעין רעה את העובדה שנתן לה מתנות לפני שבירר את זהותה.<fn>יכול להיות שרש"י התכוון שהעבד לא רצה שמשפחתה של רבקה יזלזלו באמונתו שה' יחולל ניסים וידאג לכך שרבקה היא קרובת משפחתו של אברהם. ראו גם <multilink><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn></point> | <point><b>השינויים בגרסתו של העבד</b> – גישה זו מבטלת כל הבדל מהותי בין תיאורו של המספר לבין זה של העבד.<fn>ראו רד"ק המוסיף שההבדלים המינוריים נובעים ממנהגם של הכתובים לגוון בשפתם.</fn> שני התיאורים היו עקביים בכך שהוראת אברהם היתה ללכת למצוא אישה מקרב משפחתו, וכן שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא זאת. למרות זאת, על פי רש"י, בתיאורו שינה העבד את זמן נתינת התכשיטים כדי שמשפחתה של רבקה לא יראו בעין רעה את העובדה שנתן לה מתנות לפני שבירר את זהותה.<fn>יכול להיות שרש"י התכוון שהעבד לא רצה שמשפחתה של רבקה יזלזלו באמונתו שה' יחולל ניסים וידאג לכך שרבקה היא קרובת משפחתו של אברהם. ראו גם <multilink><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn></point> | ||
<point><b>עיקר העמדה</b> – גישה זו מבינה את הוראותיו של אברהם (ואת יישומן) לאור הידיעה על היוולדה של רבקה לפני השליחות ותיאורו של העבד לאחר ההתרחשויות. היא סוברת שהעבד לא שינה מן האמת בשם החנופה, אלא תיאר את המקרה כפי שהיה. הגישה יוצאת מנקודת הנחה שהסיבה ההגיונית ביותר שהעבד ילך ישירות לעיר בה משפחתו של אברהם גרים, היא כדי למצוא אישה ליצחק מבין קרובות משפחתו.</point> | <point><b>עיקר העמדה</b> – גישה זו מבינה את הוראותיו של אברהם (ואת יישומן) לאור הידיעה על היוולדה של רבקה לפני השליחות ותיאורו של העבד לאחר ההתרחשויות. היא סוברת שהעבד לא שינה מן האמת בשם החנופה, אלא תיאר את המקרה כפי שהיה. הגישה יוצאת מנקודת הנחה שהסיבה ההגיונית ביותר שהעבד ילך ישירות לעיר בה משפחתו של אברהם גרים, היא כדי למצוא אישה ליצחק מבין קרובות משפחתו.</point> | ||
Version as of 11:22, 22 May 2019
דרושה: אשה ליצחק
גישות פרשניות
סקירה
פרשני המקרא חולקים בהבנת הסיבה שאברהם שלח את עבדו למצוא אישה ליצחק בארם נהריים והשבעתו שלא ייקח אישה מבנות הכנעני. יוספוס פלביוס ומספר פרשני ימי הביניים המוקדמים מציעים שאברהם רוצה למצוא אישה לבנו מקרב משפחתו. לעומתם, הכלי יקר ורש"ר הירש מתמקדים בהשפעה השלילית שעלולה להיות על יצחק אילו יישא אישה ממשפחה עובדת אלילים הגרה בקרבת הזוג ונוכחת בחייהם. ספר היובלים ופרשנים רבים נוספים, סוברים שהבעיה בכנענים הייתה שחיתותם המוסרית, וזאת בניגוד לרצון שאשתו של יצחק תהיה בעלת מידות טובות.
שלוש פרספקטיבות אלו מציירות באופן שונה את תמונת האישה האידאלית על פי אברהם, את הבנתנו כיצד תכנית פעולתו של העבד מסתדרת עם הוראותיו של אברהם, וכן כיצד ליישב את הסתירות שבין גרסת הסיפור הראשונה לבין גרסתו של העבד.
עדיפות לקרובי משפחה
הקריטריון החשוב ביותר בחיפוש אחר אישה ליצחק היה שתהיה קרובת משפחתו של אברהם.
למה דווקא ממשפחתו של אברהם?
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"
האם הכנעניות היו אפשרות גיבוי? רש"י9 סובר שאילו העבד לא היה מוצא אישה מתוך משפחתו של אברהם, היה עליו לקחת אישה מבנות הכנעני - מבנות ענר, אשכול וממרא.10 בבסיס שיטה זו עומדת ההנחה שאברהם דרש רק להעדיף את משפחתו, ולא להיבדל באופן מהותי מהכנענים.11
הניסיון בבאר – עמדה זו נדרשת להתמודד עם השאלה מדוע בשלב הראשון, בהגיעו לחרן, התחיל העבד במבחן הבאר ולא חיפש העבד את משפחתו של אברהם,12 כמו שעושה יעקב בבראשית כ"ט.13
- עמדה זו יכולה להציע שהמבחן היה רעיונו של העבד, שביקש להוסיף על דרישותיו של אברהם. אברהם השביע אותו שיביא אישה מהמשפחה הנכונה,14 והעבד רצה לוודא שתהיה בעלת האופי המתאים.15 כנראה שאברהם התעלם מהיבט זה, והוטרד יותר מעניין הפוטנציאל הדתי שלה.16
- בנוסף לכך, המבחן נועד להוכיח למשפחתה של רבקה שהזיווג מן השמים.17 מכיוון שהיה סיכוי טוב שמשפחתה של האישה הנבחרת לא יסכימו לעזיבתה, העבד היה צריך סימן מובהק שהאישה נועדה להיות אשתו של יצחק, ולא היה מספיק לחפש מבין קרובי משפחתו של אברהם. הניסיון בבאר השיג מטרה זו והוכיח שיד א-לוהית הובילה דווקא את רבקה הישר לעבד.18
השתאותו של העבד19 בפסוק כ"א – רש"י20 ורד"ק מסבירים שאפילו אחרי שעברה רבקה את הניסיון בבאר, העבד היה צריך לברר אם היא היתה קרובת משפחתו של אברהם לפני שידע סופית אם הצליח בשליחותו.
מתי ניתנו התכשיטים? כמעט כל הפרשנים טוענים שהעבד הביא לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא שהיא ממשפחתו של אברהם.21 ר"י בכור שור מסביר שהפסוק "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב", המופיע לפני ששואל העבד אודות משפחתה, מתאר רק את הכנת התכשיטים, עוד לפני שנתן לה אותם.22 רש"י הוא הפרשן היחיד23 המבין שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שתישאל אותה, וזאת מכיוון שהאמין שיש השגחה א-לוהית המכריחה ומוודאת את הצלחת המשימה.
השינויים בגרסתו של העבד – גישה זו מבטלת כל הבדל מהותי בין תיאורו של המספר לבין זה של העבד.24 שני התיאורים היו עקביים בכך שהוראת אברהם היתה ללכת למצוא אישה מקרב משפחתו, וכן שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא זאת. למרות זאת, על פי רש"י, בתיאורו שינה העבד את זמן נתינת התכשיטים כדי שמשפחתה של רבקה לא יראו בעין רעה את העובדה שנתן לה מתנות לפני שבירר את זהותה.25
עיקר העמדה – גישה זו מבינה את הוראותיו של אברהם (ואת יישומן) לאור הידיעה על היוולדה של רבקה לפני השליחות ותיאורו של העבד לאחר ההתרחשויות. היא סוברת שהעבד לא שינה מן האמת בשם החנופה, אלא תיאר את המקרה כפי שהיה. הגישה יוצאת מנקודת הנחה שהסיבה ההגיונית ביותר שהעבד ילך ישירות לעיר בה משפחתו של אברהם גרים, היא כדי למצוא אישה ליצחק מבין קרובות משפחתו.
סלידה מקרובי משפחה מקומיים
אברהם רצה לוודא שיצחק ומשפחתו לעתיד לא יהיו מושפעים ממשפחתה של האישה, וכן להימנע מתביעה על זכות בירושתו העתידית של יצחק.
למה "מקומי" גרוע יותר?
- השפעה מתמדת – לפי הכלי יקר והרש"ר הירש, למרות שייתכן והארמים היו מושחתים מבחינה מוסרית ודתית באותה מידה כמו הכנענים היושבים בארץ, ההשפעה השלילית של קרובי משפחה מקומיים גדולה בהרבה מזו של הגרים רחוק.27 הכלי יקר גם רואה הקבלה בין אזהרתו של אברהם נגד נישואי יצחק לאישה כנענית, לבין האיסור שמגיע מאוחר יותר בדברים ז'.
- סכנה לנחלה – חיזקוני ושד"ל מתמקדים בבעיה שקרובי משפחה מכנען עלולים ליצור ביחס לירושת אברהם את הארץ. חיזקוני סובר שאברהם רצה לוודא שלא יטענו שירושת הארץ היא בגלל נישואי יצחק לכנענית, ויהיה ברור שזכותם היא א-לוהית.28 לעומתו, מציע שד"ל שקשר משפחתי עם הכנענים יקשה על גירושם או חיסולם מאוחר יותר.29
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"
- משפחה – שד"ל טוען שהשימוש במילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת למשפחתו של אברהם, אך שזו עדיפות בלבד ולא תנאי. כהוכחה לכך, הוא מצביע על העובדה שעבד אברהם מתחיל בניסיון בבאר למציאת אישה, דרך שאינה יעילה כלל למציאת דווקא קרובת משפחה של אדונו.30
- ארץ לידה – חיזקוני ורש"ר הירש מציעים שהמילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת לארצו או עירו של אברהם.31 רש"ר הירש מוסיף וסובר שהמילה מרמזת על הדרישה שהאישה תהיה קרובת משפחתו של אברהם.
האם הכנענים היו אפשרות גיבוי? מכיוון שהתנגדותו של אברהם היתה לקירבתם הגיאוגרפית, הם לא היו אופציה לחיתון בכל מקרה.32
הניסיון בבאר – חיזקוני מציע שהעבד רצה לבחון את אישיותה של רבקה, כשהיא לבד ולא תחת השפעתם הישירה של בני משפחתה.33 מכיוון שהעבד לא חיפש ספיציפית קרובת משפחה של אברהם, הוא חיפש מאפיינים חיוביים אחרים בכלה הפוטנציאלית.34 לעומתו שד"ל מציע שהעבד רצה סימן מהקב"ה,35 והאישה שתעבור את המבחן תיחשב לאישה המתאימה ליצחק, ללא שאלה מאיזו משפחה היא.
השתאותו של העבד בפסוק כ"א – הכלי יקר מציין שהעבד השתהה כי רצה לבדוק אם רבקה תשאב את המים כפי שהבטיחה, וללא קשר לשאלתו לגבי משפחתה. לעומתו, רש"ר הירש ושד"ל מקשרים בין היסוסו של העבד לבין אי ודאותו לגבי ייחוסה.36
מתי ניתנו התכשיטים? שד"ל מציע שהתכשיטים ניתנו לפני הבירור אודות משפחתה של רבקה, כפי שמתואר האירוע בפעם הראשונה במקרא.37 רבקה היתה ראויה לשכר על השקעתה גם לולא הייתה מהמשפחה הנכונה.38 בנוסף לכך, העבד רצה להראות את עושרו ואת אופיו הנדיב. בניגוד אליו, מציע רש"ר הירש שהעבד הכין את התכשיטים לפני, ורק נתן אותם אחרי שתשאל את רבקה.39
השינויים בגרסתו של העבד – חיזקוני, שד"ל ורש"ר הירש טוענים שהעבד שינה בגרסת סיפורו למשפחה כדי לשמור על נורמות הנימוס, במטרה לכבד אותם.40
נישואי בני יעקב – הבנת מניעיו של אברהם כסלידה מהכנענים והרחקתם, יכולה להסביר מדוע יעקב חשש פחות מאבותיו שבניו יתחתנו עם בנות הכנעני. בעוד יצחק ויעקב היו יורשים יחידים לאבותיהם ובקלות יכלו להתבולל במשפחות נשותיהם, בניו של יעקב כבר היו שבט בפני עצמם ומן הצפוי שלאחר הנישואים האישה תימנה עם שבטם. מכאן שלא היה ליעקב חשש לגבי מחותנים מקומיים. להרחבה ראו האם בני יעקב נשאו נשים כנעניות?
עיקר העמדה – גישה זו מסיקה שאברהם חשש מהתבוללות וזאת לאור האיסור לנשיאת כנענית הנלמד מאוחר יותר בספר דברים ז׳. הציווי למצוא אישה מארץ רחוקה והאיסור לבחור אחת מהאוכלוסיה המקומית מובנים כצדדים שונים של אותו המטבע - ניסיון לבודד את יצחק מהשפעות רעות.
חיפוש אחר אשת חסד
הקריטריון העיקרי היה שאשתו העתידית של יצחק תהיה נדיבה, רחבת לב ובעלת מצפן מוסרי בוער.
"לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי" – לפי הפרשנים האלה, אברהם לא התנגד לכנענים בגלל היותם עובדי אלילים, שהרי גם משפחתו עבדו עבודה זרה, אלא בגלל שחיתותם המוסרית. ספר היובלים מדגיש שהאיסור להתחתן איתם נבע משחיתות מינית וחברתית, והר"ן מבדיל בין אמונה באלילים שניתן להוקיע על ידי חינוך לבין תכונות אופי רעות הטבועות באדם מהיוולדו - כמו אלו של הכנענים.41
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי" – מלבי"ם ואבן עזרא מבינים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ לידה ולא כהבעת עדיפות לנשיאת אישה דווקא ממשפחתו של אברהם.42 יתר על כן, מוסיף מלבי"ם שהעבד היה מופתע שקרוביו העמידים של אברהם שולחים את ביתם, ולא עבד, לשאוב מים.
האם הכנענים היו אפשרות גיבוי? גישה זו שוללת את האפשרות לבחירת אישה כנענית ליצחק.43 לפיכך ספר היובלים ורמב"ן סוברים שהאיסור להתחתן עם בנות הכנעני תקף לא רק ליצחק אלא גם לכל אבותיהם של עם ישראל, כולל בני יעקב.44
הניסיון בבאר – סביר להניח שגישה זו תסבור שאחרי שאברהם אסר על לקיחת אישה מבנות הכנעני, הוא המשיך ודרש שתהיה אישה בעלת אופי מוסרי ומידות טובות אפילו שאין פירוט על כך בפסוקים. הנחיות אלו הביאו את העבד לעשות את הניסיון בבאר. לפיכך, בקשתו של אברהם להימנע מבנות הכנעני ומבחן האישיות שעושה העבד הם צדדים שונים של אותה המטרה - למצוא אישה בעלת מידות טובות. מלבי"ם מוסיף ומצביע על כך שהמבחן נועד למצוא אישה טובת לב ממשפחה עניה, והסיכוי שתסכים להגר לארץ נוכריה גבוה יותר. העבד הניח שהמשפחות העשירות בעיר ישלחו עבדים לשאוב ממימי הבאר, ולא העלה בדעתו שקרובת משפחתו של אברהם תהיה הנבחנת.
השתאותו של העבד בפסוק כ"א – לפי מלבי"ם, חוסר הודאות לגבי רבקה לא נבע מהפער במידע אודות משפחתה אלא לחשש שרבקה תדרוש שכר על עבודתה וכך יופחת ערך חסדיה.45 לחילופין, אפשרי שהעבד פחד שמשפחתה לא תסכים לנישואין ולכן היסס לקפוץ למסקנות.46
מתי ניתנו התכשיטים? אבן כספי ומלבי"ם טוענים שהרקע המשפחתי של האישה אינו רלוונטי, וכהוכחה מצביעים על התיאור הראשון של האירוע בו העבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שבירר על אילן יוחסיה.47 מלבי"ם מוסיף שהשאלות על משפחתה היו רק שאלות מקדימות לפני שביקש ללון בביתם.48
