Difference between revisions of "Wanted: A Wife for Yitzchak/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 25: Line 25:
 
<li>בנוסף לכך, המבחן נועד להוכיח למשפחתה של רבקה שהזיווג משמים.<fn>This is pointed out by Josephus, Rashbam, and Radak. However, they do not present this as the motivation for the test, but rather as a consequence. Cf. <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/8-parsha/05chayei.php">R. Meir Spiegelman</a> who suggests that the entire need and purpose for the test was to persuade Rivka and her family that this was Hashem's will.</fn>&#160;מכיוון שהיה סיכוי טוב שמשפחתה של האישה הנבחרת לא יסכימו לעזיבתה, העבד היה צריך סימן מובהק שהאישה נועדה להיות אישתו של יצחק, ולא מספיק לחפש מבין קרובי משפחתו של אברהם. הניסיון בבאר השיג מטרה זו והוכיח שיד אלוהית הובילה את דווקא את רבקה הישר לעבד.<fn>And indeed, when Lavan and Betuel hear of the test they say: "מה' יצא הדבר".</fn></li>
 
<li>בנוסף לכך, המבחן נועד להוכיח למשפחתה של רבקה שהזיווג משמים.<fn>This is pointed out by Josephus, Rashbam, and Radak. However, they do not present this as the motivation for the test, but rather as a consequence. Cf. <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/8-parsha/05chayei.php">R. Meir Spiegelman</a> who suggests that the entire need and purpose for the test was to persuade Rivka and her family that this was Hashem's will.</fn>&#160;מכיוון שהיה סיכוי טוב שמשפחתה של האישה הנבחרת לא יסכימו לעזיבתה, העבד היה צריך סימן מובהק שהאישה נועדה להיות אישתו של יצחק, ולא מספיק לחפש מבין קרובי משפחתו של אברהם. הניסיון בבאר השיג מטרה זו והוכיח שיד אלוהית הובילה את דווקא את רבקה הישר לעבד.<fn>And indeed, when Lavan and Betuel hear of the test they say: "מה' יצא הדבר".</fn></li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
<point><b>חוסר ודאותו של העבד ב<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">פסוק כ"א</a></b> – רש"י<fn>See also <multilink><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">Midrash Aggadah (Buber)</a><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn>&#160;ורד"ק מסבירים שאפילו אחרי שעברה רבקה את הניסיון בבאר, העבד היה צריך לברר אם היא היתה קרובת משפחתו של אברהם לפני שידע סופית אם הצליח בשליחותו.</point>
+
<point><b>השתאותו של העבד ב<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">פסוק כ"א</a></b> – רש"י<fn>See also <multilink><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">Midrash Aggadah (Buber)</a><a href="AggadahBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn>&#160;ורד"ק מסבירים שאפילו אחרי שעברה רבקה את הניסיון בבאר, העבד היה צריך לברר אם היא היתה קרובת משפחתו של אברהם לפני שידע סופית אם הצליח בשליחותו.</point>
 
<point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> כמעט כל הפרשנים טוענים שהעבד הביא לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא שהיא ממשפחתו של אברהם.<fn>See Ibn Ezra who explicitly says that had he found out that the woman was not from Avraham's family, the servant would not have given her the jewelry.</fn>&#160;ר"י בכור שור מסביר שהפסוק "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב", המופיע לפני ששואל העבד אודות משפחתה, מתאר רק את הכנת התכשיטים, עוד לפני שנתן לה אותם.<fn>Radak explains similarly. In contrast, R. Saadia, Rashbam, and Ibn Ezra posit that the text is simply not in chronological order, with Rashbam suggesting that the Torah did this so as not to interrupt the transcript of the dialogue.</fn>&#160;רש"י הוא הפרשן היחיד<fn>See also <multilink><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">Midrash Aggadah (Buber)</a><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn>&#160;המבין שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שתשאל אותה, וזאת מכיוון שהאמין שיש השגחה אלוהית המכריחה ומוודאת את הצלחת המשימה.</point>
 
<point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> כמעט כל הפרשנים טוענים שהעבד הביא לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא שהיא ממשפחתו של אברהם.<fn>See Ibn Ezra who explicitly says that had he found out that the woman was not from Avraham's family, the servant would not have given her the jewelry.</fn>&#160;ר"י בכור שור מסביר שהפסוק "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב", המופיע לפני ששואל העבד אודות משפחתה, מתאר רק את הכנת התכשיטים, עוד לפני שנתן לה אותם.<fn>Radak explains similarly. In contrast, R. Saadia, Rashbam, and Ibn Ezra posit that the text is simply not in chronological order, with Rashbam suggesting that the Torah did this so as not to interrupt the transcript of the dialogue.</fn>&#160;רש"י הוא הפרשן היחיד<fn>See also <multilink><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">Midrash Aggadah (Buber)</a><a href="AggadahBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn>&#160;המבין שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שתשאל אותה, וזאת מכיוון שהאמין שיש השגחה אלוהית המכריחה ומוודאת את הצלחת המשימה.</point>
 
<point><b>השינויים בגרסתו של העבד</b> – גישה זו מבטלת כל הבדל מהותי בין תיאורו של המספר לבין זה של העבד.<fn>ראו רד"ק המוסיף שההבדלים המינוריים נובעים ממנהגם של הכתובים לגוון בשפתם.</fn>&#160;שני התיאורים היו עקביים בכך שהוראת אברהם היתה ללכת למצוא אישה מקרב משפחתו, וכן שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא זאת. למרות זאת, על פי רש"י, בתיאורו שינה העבד את זמן נתינת התכשיטים כדי שמשפחתה של רבקה לא יראו בעין רעה את העובדה שנתן לה מתנות לפני שבירר את זהותה.<fn>יכול להיות שרש"י התכוון שהעבד לא רצה שמשפחתה של רבקה יזלזלו באמונתו שה' יחולל ניסים וידאג לכך שרבקה היא קרובת משפחתו של אברהם. ראו גם&#160;<multilink><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn></point>
 
<point><b>השינויים בגרסתו של העבד</b> – גישה זו מבטלת כל הבדל מהותי בין תיאורו של המספר לבין זה של העבד.<fn>ראו רד"ק המוסיף שההבדלים המינוריים נובעים ממנהגם של הכתובים לגוון בשפתם.</fn>&#160;שני התיאורים היו עקביים בכך שהוראת אברהם היתה ללכת למצוא אישה מקרב משפחתו, וכן שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא זאת. למרות זאת, על פי רש"י, בתיאורו שינה העבד את זמן נתינת התכשיטים כדי שמשפחתה של רבקה לא יראו בעין רעה את העובדה שנתן לה מתנות לפני שבירר את זהותה.<fn>יכול להיות שרש"י התכוון שהעבד לא רצה שמשפחתה של רבקה יזלזלו באמונתו שה' יחולל ניסים וידאג לכך שרבקה היא קרובת משפחתו של אברהם. ראו גם&#160;<multilink><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="Midrash Aggadah (Buber)" data-aht="parshan">About Midrash Aggadah (Buber)</a></multilink>.</fn></point>
Line 47: Line 47:
 
<point><b>הניסיון בבאר</b> – חיזקוני מציע שהעבד רצה לבחון את אישיותה של רבקה, כשהיא לבד ולא תחת השפעתם הישירה של בני משפחתה.<fn>חזקוני הולך אחר שיטתו של ר"י בכור שור המובא לעיל. גם הכלי יקר וכן רש"ר הירש רואים באופן דומה את הניסיון כמבחן אישיותי.&#160; . R. Hirsch, who asserts that Avraham required the wife to be from his family, suggests that in testing the trait of kindness and hospitality, the servant was simultaneously checking for signs of relation, as those very traits were emblematic of Avraham.</fn>&#160;מכיוון שהעבד לא חיפש ספיציפית קרובת משפחה של אברהם, הוא חיפש מאפיינים חיוביים אחרים בכלה הפוטנציאלית.<fn>It is possible that Rivka was tested to see if she possessed two qualities that were the hallmarks of Avraham:<ul><li>A willingness to leave her family and homeland (note the parallel usage of the terms from our story in Bereshit 12:1 "מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ").</li><li>A devotion to doing kindness even for utter strangers (note the parallels between Rivka's "וַתְּמַהֵר... וַתָּרָץ" and Avraham's "וַיְמַהֵר... רָץ" in Bereshit 18).</li></ul></fn>&#160;לעומתו שד"ל מציע שהעבד רצה סימן מהקב"ה,<fn>Cf. Radak above. On the appropriateness of the test and the issue of divination, see <a href="$">The Test at the Well</a>.</fn>&#160;והאישה שתעבור את המבחן תיחשב לאישה המתאימה ליצחק, ללא שאלה מאיזו משפחה היא.</point>
 
<point><b>הניסיון בבאר</b> – חיזקוני מציע שהעבד רצה לבחון את אישיותה של רבקה, כשהיא לבד ולא תחת השפעתם הישירה של בני משפחתה.<fn>חזקוני הולך אחר שיטתו של ר"י בכור שור המובא לעיל. גם הכלי יקר וכן רש"ר הירש רואים באופן דומה את הניסיון כמבחן אישיותי.&#160; . R. Hirsch, who asserts that Avraham required the wife to be from his family, suggests that in testing the trait of kindness and hospitality, the servant was simultaneously checking for signs of relation, as those very traits were emblematic of Avraham.</fn>&#160;מכיוון שהעבד לא חיפש ספיציפית קרובת משפחה של אברהם, הוא חיפש מאפיינים חיוביים אחרים בכלה הפוטנציאלית.<fn>It is possible that Rivka was tested to see if she possessed two qualities that were the hallmarks of Avraham:<ul><li>A willingness to leave her family and homeland (note the parallel usage of the terms from our story in Bereshit 12:1 "מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ").</li><li>A devotion to doing kindness even for utter strangers (note the parallels between Rivka's "וַתְּמַהֵר... וַתָּרָץ" and Avraham's "וַיְמַהֵר... רָץ" in Bereshit 18).</li></ul></fn>&#160;לעומתו שד"ל מציע שהעבד רצה סימן מהקב"ה,<fn>Cf. Radak above. On the appropriateness of the test and the issue of divination, see <a href="$">The Test at the Well</a>.</fn>&#160;והאישה שתעבור את המבחן תיחשב לאישה המתאימה ליצחק, ללא שאלה מאיזו משפחה היא.</point>
 
<point><b>השתאותו של העבד&#160;<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">בפסוק כ"א</a></b> – הכלי יקר מציין שהעבד השתהה כי רצה לבדוק אם רבקה תשאב את המים כפי שהבטיחה,&#160; וללא קשר לשאלתו לגבי משפחתה. לעומתו, רש"ר הירש ושד"ל מקשרים בין היסוסו של העבד לבין אי ודאותו לגבי ייחוסה.<fn>לפי שד"ל זו היתה עדיפותו של אברהם ולפי רש"ר הירש זו היתה דרישתו.</fn></point>
 
<point><b>השתאותו של העבד&#160;<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">בפסוק כ"א</a></b> – הכלי יקר מציין שהעבד השתהה כי רצה לבדוק אם רבקה תשאב את המים כפי שהבטיחה,&#160; וללא קשר לשאלתו לגבי משפחתה. לעומתו, רש"ר הירש ושד"ל מקשרים בין היסוסו של העבד לבין אי ודאותו לגבי ייחוסה.<fn>לפי שד"ל זו היתה עדיפותו של אברהם ולפי רש"ר הירש זו היתה דרישתו.</fn></point>
<point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> שד"ל מציע שהתכשיטים ניתנו לפני הבירור אודות משפחתה של רבקה, כפי שמתואר האירוע בפעם הראשונה במקרא.<fn>He also raises the possibility that the two actions were simultaneous.</fn>&#160;רבקה ראויה לשכר על השקעתה גם לולא הייתה מהמשפחה הנכונה.<fn>Chizkuni explains similarly, but also brings the opposite possibility that the servant asked about her family first. He brings a third compromise possibility, like R. Hirsch below, as well. </fn>&#160;בנוסף לכך, העבד רצה להראות את עושרו ואת אופיו הנדיב. בניגוד אליו, מציע רש"ר הירש שהעבד הכין את התכשיטים לפני, ורק נתן אותם אחרי שתשאל את רבקה.<fn>As R. Hirsch maintains that the family criterion was important, he asserts that the servant asks about that before actually giving the gifts. He notes, like R"Y Bekhor Shor above, that the usage of "וַיִּקַּח" rather than "ויתן" allows for the possibility that it was just prepared to be given. This eliminates any real contradiction between the servant's retelling and the original narrative.</fn></point>
+
<point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> שד"ל מציע שהתכשיטים ניתנו לפני הבירור אודות משפחתה של רבקה, כפי שמתואר האירוע בפעם הראשונה במקרא.<fn>He also raises the possibility that the two actions were simultaneous.</fn>&#160;רבקה היתה ראויה לשכר על השקעתה גם לולא הייתה מהמשפחה הנכונה.<fn>Chizkuni explains similarly, but also brings the opposite possibility that the servant asked about her family first. He brings a third compromise possibility, like R. Hirsch below, as well. </fn>&#160;בנוסף לכך, העבד רצה להראות את עושרו ואת אופיו הנדיב. בניגוד אליו, מציע רש"ר הירש שהעבד הכין את התכשיטים לפני, ורק נתן אותם אחרי שתשאל את רבקה.<fn>As R. Hirsch maintains that the family criterion was important, he asserts that the servant asks about that before actually giving the gifts. He notes, like R"Y Bekhor Shor above, that the usage of "וַיִּקַּח" rather than "ויתן" allows for the possibility that it was just prepared to be given. This eliminates any real contradiction between the servant's retelling and the original narrative.</fn></point>
<point><b>השינויים בגרסתו של העבד</b> – חיזקוני, שד"ל ורש"ר הירש טוענים שהעבד שינה בגרסת סיפורו כדי לשמור על נורמות הנימוס במטרה לכבד את משפחתו של אברהם.<fn>לרשימה שלמה של פרשנים קדומים יותר המאמצים שיטה זו, ראו להלן.</fn></point>
+
<point><b>השינויים בגרסתו של העבד</b> – חיזקוני, שד"ל ורש"ר הירש טוענים שהעבד שינה בגרסת סיפורו למשפחה כדי לשמור על נורמות הנימוס, במטרה לכבד אותם.<fn>לרשימה שלמה של פרשנים קדומים יותר המאמצים שיטה זו, ראו להלן.</fn></point>
<point><b>נישואי בני יעקב</b> – הבנת מניעיו של אברהם כסלידה מהכנענים והרחקתם, יכולה להסביר מדוע יעקב חשש פחות מאבותיו שבניו יתחתנו עם בנות הכנעני. בעוד יצחק ויעקב היו יורשים יחידים לאבותיהם ובקלות יכלו להתבולל במשפחות נשותיהם, בניו של יעקב כבר היו שבט בפני עצמם ומן הצפוי שלאחר הנישואים האישה תימנה עם שבטם. מכאן שלא היה ליעקב חשש לגבי מחותנים מקומיים. להרחבה ראו<a href="Did Yaakov's Sons Marry Canaanites" data-aht="page">האם בני יעקב נשאו נשים כנעניות?</a></point>
+
<point><b>נישואי בני יעקב</b> – הבנת מניעיו של אברהם כסלידה מהכנענים והרחקתם, יכולה להסביר מדוע יעקב חשש פחות מאבותיו שבניו יתחתנו עם בנות הכנעני. בעוד יצחק ויעקב היו יורשים יחידים לאבותיהם ובקלות יכלו להתבולל במשפחות נשותיהם, בניו של יעקב כבר היו שבט בפני עצמם ומן הצפוי שלאחר הנישואים האישה תימנה עם שבטם. מכאן שלא היה ליעקב חשש לגבי מחותנים מקומיים. להרחבה ראו&#160;<a href="Did Yaakov's Sons Marry Canaanites" data-aht="page">האם בני יעקב נשאו נשים כנעניות?</a></point>
<point><b>עיקר העמדה</b> – גישה זו מבינה שאברהם חושש מהתבוללות וזאת לאור האיסור לנשיאת כנענית הנלמד מאוחר יותר בספר&#160;<a href="Devarim7-1" data-aht="source">דברים ז׳</a>. הציווי למצוא אישה מארץ רחוקה והאיסור לבחור אחת מהאוכלוסיה המקומית מובנים כצדדים שונים של אותה מטרה - ניסיון לבודד את יצחק מהשפעות רעות.</point>
+
<point><b>עיקר העמדה</b> – גישה זו מסיקה שאברהם חשש מהתבוללות וזאת לאור האיסור לנשיאת כנענית הנלמד מאוחר יותר בספר&#160;<a href="Devarim7-1" data-aht="source">דברים ז׳</a>. הציווי למצוא אישה מארץ רחוקה והאיסור לבחור אחת מהאוכלוסיה המקומית מובנים כצדדים שונים של אותו המטבע - ניסיון לבודד את יצחק מהשפעות רעות.</point>
 
</category>
 
</category>
 
<category name="Search for Noble Character">
 
<category name="Search for Noble Character">
Search for a Wife of Noble Character
+
חיפוש אחר אשת חסד
 
<p>הקריטריון העיקרי היה שאשתו העתידית של יצחק תהיה נדיבה, רחבת לב ובעלת מצפן מוסרי בוער.</p>
 
<p>הקריטריון העיקרי היה שאשתו העתידית של יצחק תהיה נדיבה, רחבת לב ובעלת מצפן מוסרי בוער.</p>
 
<mekorot>
 
<mekorot>
<multilink><a href="Jubilees20-1" data-aht="source">Jubilees</a><a href="Jubilees20-1" data-aht="source">Chapter 20:1-14</a><a href="Jubilees30-1" data-aht="source">Chapter 30:1-16</a><a href="Jubilees34-26" data-aht="source">Chapter 34:26-33</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">About Jubilees</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah59-9" data-aht="source">Bereshit Rabbah</a><a href="BereshitRabbah59-9" data-aht="source">59:9</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit24-7" data-aht="source">Ramban</a><a href="RambanBereshit12-1" data-aht="source">Bereshit 12:1</a><a href="RambanBereshit24-7" data-aht="source">Bereshit 24:7</a><a href="RambanBereshit24-8" data-aht="source">Bereshit 24:8</a><a href="RambanBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="RambanBereshit25-6" data-aht="source">Bereshit 25:6</a><a href="RambanBereshit38-2" data-aht="source">Bereshit 38:2</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, <multilink><a href="KaspiTiratKesef" data-aht="source">R. Yosef ibn Kaspi</a><a href="KaspiBereshit24-23" data-aht="source">Bereshit 24:23</a><a href="IbnKaspiTiratKesef" data-aht="source">Tirat Kesef pp. 105-107</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">About R. Yosef ibn Kaspi</a></multilink>, <multilink><a href="Ran5" data-aht="source">Ran</a><a href="Ran5" data-aht="source">Derashot HaRan 5</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">About R. Nissim Gerondi</a></multilink>, <multilink><a href="MalbimBereshit24-3" data-aht="source">Malbim</a><a href="MalbimBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="MalbimBereshit24-10" data-aht="source">Bereshit 24:10</a><a href="MalbimBereshit24-11" data-aht="source">Bereshit 24:11</a><a href="MalbimBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="MalbimBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="MalbimBereshit24-23" data-aht="source">Bereshit 24:23</a><a href="MalbimBereshit24-27" data-aht="source">Bereshit 24:27</a><a href="MalbimBereshit24-37" data-aht="source">Bereshit 24:37</a><a href="MalbimBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">About R. Meir Leibush Weiser</a></multilink>, <multilink><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">Hoil Moshe</a><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink>
+
<multilink><a href="Jubilees20-1" data-aht="source">יובלים</a><a href="Jubilees20-1" data-aht="source">Chapter 20:1-14</a><a href="Jubilees30-1" data-aht="source">Chapter 30:1-16</a><a href="Jubilees34-26" data-aht="source">Chapter 34:26-33</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות About Jubilees</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah59-9" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah59-9" data-aht="source">59:9</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות About Bereshit Rabbah</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit24-7" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit12-1" data-aht="source">Bereshit 12:1</a><a href="RambanBereshit24-7" data-aht="source">Bereshit 24:7</a><a href="RambanBereshit24-8" data-aht="source">Bereshit 24:8</a><a href="RambanBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="RambanBereshit25-6" data-aht="source">Bereshit 25:6</a><a href="RambanBereshit38-2" data-aht="source">Bereshit 38:2</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, <multilink><a href="KaspiTiratKesef" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="KaspiBereshit24-23" data-aht="source">Bereshit 24:23</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות About R. Yosef ibn Kaspi</a></multilink>, <multilink><a href="Ran5" data-aht="source">הר"ן</a><a href="Ran5" data-aht="source">Derashot HaRan 5</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות About R. Nissim Gerondi</a></multilink>, <multilink><a href="MalbimBereshit24-3" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="MalbimBereshit24-10" data-aht="source">Bereshit 24:10</a><a href="MalbimBereshit24-11" data-aht="source">Bereshit 24:11</a><a href="MalbimBereshit24-21" data-aht="source">Bereshit 24:21</a><a href="MalbimBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="MalbimBereshit24-23" data-aht="source">Bereshit 24:23</a><a href="MalbimBereshit24-27" data-aht="source">Bereshit 24:27</a><a href="MalbimBereshit24-37" data-aht="source">Bereshit 24:37</a><a href="MalbimBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">אודות About R. Meir Leibush Weiser</a></multilink>, <multilink><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilBereshit24-3" data-aht="source">Bereshit 24:3</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות About R. Moshe Yitzchak Ashkenazi</a></multilink>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
 
<point><b>"לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי"</b> – לפי הפרשנים האלה, אברהם לא התנגד לכנענים בגלל היותם עובדי אלילים, שהרי גם משפחתו עבדו עבודה זרה, אלא בגלל שחיתותם המוסרית. ספר היובלים מדגיש שהאיסור להתחתן איתם נבע משחיתות מינית וחברתית, והר"ן מבדיל בין אמונה באלילים שניתן להוקיע על ידי חינוך לבין תכונות אופי רעות הטבועות באדם מהיוולדו - כמו אלו של הכנענים.<fn>ראו גם את הכלי יקר לעיל.</fn></point>
 
<point><b>"לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי"</b> – לפי הפרשנים האלה, אברהם לא התנגד לכנענים בגלל היותם עובדי אלילים, שהרי גם משפחתו עבדו עבודה זרה, אלא בגלל שחיתותם המוסרית. ספר היובלים מדגיש שהאיסור להתחתן איתם נבע משחיתות מינית וחברתית, והר"ן מבדיל בין אמונה באלילים שניתן להוקיע על ידי חינוך לבין תכונות אופי רעות הטבועות באדם מהיוולדו - כמו אלו של הכנענים.<fn>ראו גם את הכלי יקר לעיל.</fn></point>
<point><b>הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"</b> – מלבי"ם והאבן עזרא מבינים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ לידה ולא כהבעת עדיפות לנשיאת אישה ממשפחתו של אברהם.<fn>See also the Hoil Moshe. Ramban presents both possible interpretations of "מוֹלַדְתִּי".</fn><span class="aht-chrome-space"> יתר על כן, מוסיף מלבי"ם שהעבד היה מופתע שקרוביו העמידים של אברהם שולחים את ביתם, ולא עבד, לשאוב מים.</span></point>
+
<point><b>הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"</b> – מלבי"ם ואבן עזרא מבינים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ לידה ולא כהבעת עדיפות לנשיאת אישה דווקא ממשפחתו של אברהם.<fn>See also the Hoil Moshe. Ramban presents both possible interpretations of "מוֹלַדְתִּי".</fn><span class="aht-chrome-space"> יתר על כן, מוסיף מלבי"ם שהעבד היה מופתע שקרוביו העמידים של אברהם שולחים את ביתם, ולא עבד, לשאוב מים.</span></point>
<point><b>האם הכנענים היו אופציה ב'?</b> גישה זו שוללת את האפשרות לבחירת אישה כנענית ליצחק.<fn>This is the position taken by Ri in Tosafot Kiddushin, and adopted by Ramban. Ri asserts that Avraham made the servant take two different oaths: one that he would not take a wife for Yitzchak from the Canaanites, and the other that he would take a wife for him from Avraham's family. According to Ri, the extra word "זֹאת" in "וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת" teaches that in a case where the servant could not find a wife from Mesopotamia, Avraham absolved him only from the second oath, but that the first oath would always remain in effect.</fn>&#160;לפיכך ספר היובלים ורמב"ן סוברים שהאיסור להתחתן עם בנות הכנעני תקף לא רק ליצחק אלא גם לכל אבותיהם של עם ישראל, כולל בני יעקב.<fn><p>ראו&#160;<a href="Did Yaakov's Sons Marry Canaanites" data-aht="page">האם בני יעקב נשאו כנעניות?</a>.&#160;ספר היובלים מרחיב את נמעני האיסור לשאת אישה כנענית לכל זרעו של אברהם.</p>
+
<point><b>האם הכנענים היו אפשרות גיבוי?</b> גישה זו שוללת את האפשרות לבחירת אישה כנענית ליצחק.<fn>This is the position taken by Ri in Tosafot Kiddushin, and adopted by Ramban. Ri asserts that Avraham made the servant take two different oaths: one that he would not take a wife for Yitzchak from the Canaanites, and the other that he would take a wife for him from Avraham's family. According to Ri, the extra word "זֹאת" in "וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת" teaches that in a case where the servant could not find a wife from Mesopotamia, Avraham absolved him only from the second oath, but that the first oath would always remain in effect.</fn>&#160;לפיכך ספר היובלים ורמב"ן סוברים שהאיסור להתחתן עם בנות הכנעני תקף לא רק ליצחק אלא גם לכל אבותיהם של עם ישראל, כולל בני יעקב.<fn><p>ראו&#160;<a href="Did Yaakov's Sons Marry Canaanites" data-aht="page">האם בני יעקב נשאו כנעניות?</a>.&#160;ספר היובלים מרחיב את נמעני האיסור לשאת אישה כנענית לכל זרעו של אברהם.</p>
 
<p>להרחבה ביחס בין האבות למצוות ראו&#160;<a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a>. לגבי נשותיו של אברהם בעצמו ודמותה של קטורה, ראו <a href="Avraham's Many Wives" data-aht="page">נשותיו הרבות של אברהם</a>.</p></fn></point>
 
<p>להרחבה ביחס בין האבות למצוות ראו&#160;<a href="Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew" data-aht="page">אבות ומצוות</a>. לגבי נשותיו של אברהם בעצמו ודמותה של קטורה, ראו <a href="Avraham's Many Wives" data-aht="page">נשותיו הרבות של אברהם</a>.</p></fn></point>
 
<point><b>הניסיון בבאר</b> – סביר להניח שגישה זו תסבור שאחרי שאברהם אסר על לקיחת אישה מבנות הכנעני, הוא המשיך ודרש שתהיה אישה בעלת אופי מוסרי ומידות טובות אפילו שאין פירוט על כך בפסוקים. הנחיות אלו הביאו את העבד לעשות את הניסיון בבאר. לפיכך, בקשתו של אברהם להימנע מבנות הכנעני ומבחן האישיות שעושה העבד הם צדדים שונים של אותה המטרה - למצוא אישה בעלת מידות טובות. מלבי"ם מוסיף ומצביע על כך שהמבחן נועד למצוא אישה טובת לב ממשפחה עניה, והסיכוי שתסכים להגר לארץ נוכריה גבוה יותר. העבד הניח שהמשפחות העשירות בעיר ישלחו עבדים לשאוב ממימי הבאר, ולא העלה בדעתו שקרובת משפחתו של אברהם תהיה הנבחנת.</point>
 
<point><b>הניסיון בבאר</b> – סביר להניח שגישה זו תסבור שאחרי שאברהם אסר על לקיחת אישה מבנות הכנעני, הוא המשיך ודרש שתהיה אישה בעלת אופי מוסרי ומידות טובות אפילו שאין פירוט על כך בפסוקים. הנחיות אלו הביאו את העבד לעשות את הניסיון בבאר. לפיכך, בקשתו של אברהם להימנע מבנות הכנעני ומבחן האישיות שעושה העבד הם צדדים שונים של אותה המטרה - למצוא אישה בעלת מידות טובות. מלבי"ם מוסיף ומצביע על כך שהמבחן נועד למצוא אישה טובת לב ממשפחה עניה, והסיכוי שתסכים להגר לארץ נוכריה גבוה יותר. העבד הניח שהמשפחות העשירות בעיר ישלחו עבדים לשאוב ממימי הבאר, ולא העלה בדעתו שקרובת משפחתו של אברהם תהיה הנבחנת.</point>
<point><b>חוסר ודאותו של העבד ב<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">פסוק כ"א</a></b> – לפי מלבי"ם, חוסר הודאות לגבי רבקה לא נבע מהפער במידע אודות משפחתה אלא לחשש שרבקה תדרוש שכר על עבודתה וכך יופחת ערך חסדיה.<fn>ראו ספורנו</fn>&#160;לחילופין, אפשרי שהעבד פחד שמשפחתה לא תסכים לנישואין.<fn>לפי גישה זו, חוסר הוודאות המשיך עד שהמשפחה הסכימה, ורק בפרק כ"ד נ"ב-נ"ו ("וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי") העבד סוף-סוף בטוח שמשימתו צלחה.</fn></point>
+
<point><b>השתאותו של העבד ב<a href="Bereshit24-10" data-aht="source">פסוק כ"א</a></b> – לפי מלבי"ם, חוסר הודאות לגבי רבקה לא נבע מהפער במידע אודות משפחתה אלא לחשש שרבקה תדרוש שכר על עבודתה וכך יופחת ערך חסדיה.<fn>ראו ספורנו</fn>&#160;לחילופין, אפשרי שהעבד פחד שמשפחתה לא תסכים לנישואין ולכן היסס לקפוץ למסקנות.<fn>לפי גישה זו, חוסר הוודאות המשיך עד שהמשפחה הסכימה, ורק בפרק כ"ד נ"ב-נ"ו ("וַה' הִצְלִיחַ דַּרְכִּי") העבד סוף-סוף בטוח שמשימתו צלחה.</fn></point>
<point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> אבן כספי ומלבי"ם טוענים שהרקע המשפחתי של האישה אינו רלוונטי, וכהוכחה מצביעים על התיאור הראשון של האירוע בו העבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שבירר על אילן יוחסיה.<fn>רמב"ן מציג את שתי האפשרויות לשאלה אם זה היה תנאי שהאישה תהיה ממשפחתו של אברהם, ומפרש כמו ר"י בכור שור ורד"ק לעיל, שהעבד רק הכין את התכשיטים אבל לא נתן לה אותם עד שבירר ושאל.</fn>&#160;מלבי"ם מוסיף שהשאלות על משפחתה היו רק שאלות מקדימות לבקשה לדור בביתם.<fn>ראו רד"ק ושד"ל Cf. Radak and Shadal who maintain the exact opposite that asking about lodging was merely an excuse and a means for obtaining information about Rivka's family.</fn></point>
+
<point><b>מתי ניתנו התכשיטים?</b> אבן כספי ומלבי"ם טוענים שהרקע המשפחתי של האישה אינו רלוונטי, וכהוכחה מצביעים על התיאור הראשון של האירוע בו העבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שבירר על אילן יוחסיה.<fn>רמב"ן מציג את שתי האפשרויות לשאלה אם זה היה תנאי שהאישה תהיה ממשפחתו של אברהם, ומפרש כמו ר"י בכור שור ורד"ק לעיל, שהעבד רק הכין את התכשיטים אבל לא נתן לה אותם עד שבירר ושאל.</fn>&#160;מלבי"ם מוסיף שהשאלות על משפחתה היו רק שאלות מקדימות לפני שביקש ללון בביתם.<fn>ראו רד"ק ושד"ל Cf. Radak and Shadal who maintain the exact opposite that asking about lodging was merely an excuse and a means for obtaining information about Rivka's family.</fn></point>
<point><b>השינויים בגרסתו של העבד</b> – רמב"ן, אבן כספי והמלבי"ם<fn>See also <multilink><a href="Akeidat22" data-aht="source">Akeidat Yitzchak</a><a href="Akeidat22" data-aht="source">Bereshit #22</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Arama</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelBereshit24" data-aht="source">Abarbanel</a><a href="AbarbanelBereshit24" data-aht="source">Bereshit 24</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink>, and <multilink><a href="RDZHoffmannBereshit24-47" data-aht="source">R. D"Z Hoffmann</a><a href="RDZHoffmannBereshit24-22" data-aht="source">Bereshit 24:22</a><a href="RDZHoffmannBereshit24-47" data-aht="source">Bereshit 24:47</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">About R. D"Z Hoffmann</a></multilink>.</fn>&#160;מפתחים את האפשרות שהעבד שינה בגרסתו&#160;ושיקר כדי להשיג את מטרתו.<fn>The Hoil Moshe takes the reverse approach, suggesting that "מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי" in the servant's account could refer to almost the entire city, as there were many other families in Avraham's hometown who were all Avraham's relatives.</fn>&#160;הם סוברים שהעבד&#160;שינה&#160;מן האמת רק כדי להחמיא למשפחתה של רבקה וכך לוודא את הסכמתם לשידוך.<fn>ראו את דברי <multilink><a href="AbarbanelBereshit24" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit24" data-aht="source">Bereshit 24</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink><span class="aht-chrome-space"> לסקירה מלאה של ההבדלים בין גרסת המספר הראשונה לבין גרסתו של העבד.</span></fn></point>
+
<point><b>השינויים בגרסתו של העבד</b> – רמב"ן, אבן כספי ומלבי"ם<fn>ראו גם <multilink><a href="Akeidat22" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat22" data-aht="source">Bereshit #22</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות About R. Yitzchak Arama</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelBereshit24" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit24" data-aht="source">Bereshit 24</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink>, ואת&#160;<multilink><a href="RDZHoffmannBereshit24-47" data-aht="source">רד״צ הופמן</a><a href="RDZHoffmannBereshit24-22" data-aht="source">בראשית כ"ד: כ"ב</a><a href="RDZHoffmannBereshit24-47" data-aht="source">בראשית כ"ד:מ"ז</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink>.</fn>&#160;מפתחים את האפשרות שהעבד שינה בגרסתו&#160;ושיקר כדי להשיג את מטרתו.<fn>ההואיל משה נוקט בעמדה ההפוכה, ומציע שהמילים "מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי" בדברי העבד יכולים לאפיין כמעט את כל העיר, מכיוון שמשפחות רבות במקום היו קרובי משפחה של אברהם.</fn>&#160;הם סוברים שהעבד&#160;שינה&#160;מן האמת במטרה להחמיא למשפחתה של רבקה וכך לוודא את הסכמתם לשידוך.<fn>ראו את פירושו של&#160;<multilink><a href="AbarbanelBereshit24" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit24" data-aht="source">Bereshit 24</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink><span class="aht-chrome-space"> לסקירה מלאה של ההבדלים בין גרסת המספר הראשונה לבין גרסתו של העבד.</span></fn></point>
<point><b>עיקר השיטה\העניין העמדה</b> – This approach underscores the opening part of Avraham's admonition, the prohibition of taking a Canaanite wife, reading into it the importance of finding a spouse of upright character. It concludes, in light of the Torah's earlier curse of Canaan<fn>See Bereshit 9:25-27.</fn> and later revulsion from Canaanite behavior,<fn>See Vayikra 18.</fn> that Canaanite society was unique in the depth of its depravity.</point>
+
<point><b>עיקר השיטה\העניין העמדה</b> – גישה זו מדגישה את החלק הראשון באזהרתו של אברהם, בו אוסר אברהם על לקיחת אישה מבנות הכנעני, ומשלב בהנחיה זו את החשיבות של מציאת אישה בעלת מידות טובות. לאור קללת הכנענים מוקדם יותר בחומש<fn>ראו בראשית ט' כ"ה- כ"ז.</fn>&#160;וסלידה מהתנהגותם במקום נוסף,<fn>ראו ויקרא י"ח.</fn>&#160;מסיקים פרשנים אלו שהכנענים היו ייחודיים בעומק שחיתותם.</point>
 
</category>
 
</category>
 
</approaches>
 
</approaches>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Version as of 14:19, 18 May 2019

דרושה: אשה ליצחק

גישות פרשניות

עדיפות לקרובי משפחה

הקריטריון החשוב ביותר בחיפוש אחר אישה ליצחק היה שתהיה קרובת משפחתו של אברהם.

למה דווקא ממשפחתו של אברהם?
  • פוטנציאל דתי – ר' סעדיה גאון מציע שאברהם חשב שסיכוי יותר גדול שאחת מקרובי משפחתו תסכים לקבל מונותאיזם מנשים אחרות.4
  • תכונות אופי מתאימות – אבן עזרא סובר שהעבד חשב שסביר ביותר למצוא אשת חסד בקרב משפחתו של אברהם.5
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"
  • משפחה – רשב"ם מבין את המילה "מוֹלַדְתִּי" כמשפחה.6 על פי הבנה זו, אברהם משביע את עבדו באופן מפורש למצוא אישה מבין קרובי משפחתו.
  • ארץ לידה – ר' סעדיה, אבן עזרא ורד"ק מסבירים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ מוצאו של אברהם.7 מוסיפים על כך ר' סעדיה ורד"ק שהיה צריך למצוא את משפחתו של אברהם במקום הזה.8
האם הכנעניות היו אפשרות גיבוי? רש"י9 סובר שאילו העבד לא היה מוצא אישה מתוך משפחתו של אברהם, היה עליו למצוא אישה מבנות הכנעני - מבנות ענר, אשכול וממרא.10 בבסיס שיטה זו עומדת ההנחה שאברהם דרש רק להעדיף את משפחתו, ולא להיבדל באופן מהותי מהכנענים.11
הניסיון בבאר – עמדה זו נדרשת להתמודד עם השאלה מדוע בשלב הראשון, בהגיעו לחרן, לא חיפש העבד את משפחתו של אברהם,12 כמו שעושה יעקב בבראשית כ"ט, אלא התחיל במבחן מברר בבאר.13
  • עמדה זו יכולה להציע שהמבחן היה רעיונו של העבד, שביקש להוסיף על דרישותיו של אברהם. אברהם השביע אותו שיביא אישה מהמשפחה הנכונה,14 והעבד רצה לוודא שתהיה בעלת האופי המתאים.15 כנראה שאברהם התעלם מהיבט זה, והוטרד יותר מעניין הפוטנציאל הדתי שלה.16
  • בנוסף לכך, המבחן נועד להוכיח למשפחתה של רבקה שהזיווג משמים.17 מכיוון שהיה סיכוי טוב שמשפחתה של האישה הנבחרת לא יסכימו לעזיבתה, העבד היה צריך סימן מובהק שהאישה נועדה להיות אישתו של יצחק, ולא מספיק לחפש מבין קרובי משפחתו של אברהם. הניסיון בבאר השיג מטרה זו והוכיח שיד אלוהית הובילה את דווקא את רבקה הישר לעבד.18
השתאותו של העבד בפסוק כ"א – רש"י19 ורד"ק מסבירים שאפילו אחרי שעברה רבקה את הניסיון בבאר, העבד היה צריך לברר אם היא היתה קרובת משפחתו של אברהם לפני שידע סופית אם הצליח בשליחותו.
מתי ניתנו התכשיטים? כמעט כל הפרשנים טוענים שהעבד הביא לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא שהיא ממשפחתו של אברהם.20 ר"י בכור שור מסביר שהפסוק "וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב", המופיע לפני ששואל העבד אודות משפחתה, מתאר רק את הכנת התכשיטים, עוד לפני שנתן לה אותם.21 רש"י הוא הפרשן היחיד22 המבין שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שתשאל אותה, וזאת מכיוון שהאמין שיש השגחה אלוהית המכריחה ומוודאת את הצלחת המשימה.
השינויים בגרסתו של העבד – גישה זו מבטלת כל הבדל מהותי בין תיאורו של המספר לבין זה של העבד.23 שני התיאורים היו עקביים בכך שהוראת אברהם היתה ללכת למצוא אישה מקרב משפחתו, וכן שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים רק אחרי שוידא זאת. למרות זאת, על פי רש"י, בתיאורו שינה העבד את זמן נתינת התכשיטים כדי שמשפחתה של רבקה לא יראו בעין רעה את העובדה שנתן לה מתנות לפני שבירר את זהותה.24
עיקר העניין/ הנקודה המרכזית – גישה זו מבינה את הוראותיו של אברהם (ואת יישומן) לאור הידיעה על היוולדה של רבקה לפני השליחות ותיאורו של העבד לאחר ההתרחשויות. היא סוברת שהעבד לא שינה מן האמת בשם החנופה, אלא תיאר את המקרה כפי שהיה. הגישה יוצאת מנקודת הנחה שהסיבה ההגיונית ביותר שהעבד ילך ישירות לעיר בה משפחתו של אברהם גרים, היא כדי למצוא אישה ליצחק מבין קרובות משפחתו.

סלידה מקרובי משפחה מקומיים

אברהם רצה לוודא שיצחק ומשפחתו לעתיד לא יהיו מושפעים ממשפחתה של האישה, וכן להימנע מתביעה על זכות בירושתו העתידית של יצחק.

למה "מקומי" גרוע יותר?
  • השפעה מתמדת – לפי הכלי יקר והרש"ר הירש, למרות שייתכן והארמים היו מושחתים מבחינה מוסרית ודתית באותה מידה כמו הכנענים היושבים בארץ, ההשפעה השלילית של קרובי משפחה מקומיים גדולה בהרבה מזו של הגרים רחוק.26 הכלי יקר גם רואה הקבלה בין אזהרתו של אברהם נגד נישואי יצחק לאישה כנענית, לבין האיסור שמגיע מאוחר יותר בדברים ז'.
  • סכנה לנחלה – חיזקוני ושד"ל מתמקדים בבעיה שקרובי משפחה מכנען עלולים ליצור ביחס לירושת אברהם את הארץ. חיזקוני סובר שאברהם רצה לוודא שלא יטענו שירושת הארץ היא בגלל נישואי יצחק לכנענית, ויהיה ברור שזכותם היא אלוהית.27 לעומתו, מציע שד"ל שקשר משפחתי עם הכנענים יקשה על גירושם או חיסולם מאוחר יותר.28
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי"
  • משפחה – שד"ל  טוען שהשימוש במילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת למשפחתו של אברהם, אך שזו עדיפות בלבד ולא תנאי. כהוכחה לכך, הוא מצביע על העובדה שעבד אברהם מתחיל בניסיון בבאר למציאת אישה, דרך שאינה יעילה כלל למציאת דווקא קרובת משפחה של אדונו.29 
  • ארץ לידה – חיזקוני ורש"ר הירש מציעים שהמילה "מוֹלַדְתִּי" מתייחסת לארצו או עירו של אברהם.30 רש"ר הירש מוסיף וסובר שהמילה מרמזת על הדרישה שהאישה תהיה קרובת משפחתו של אברהם.
האם הכנענים היו אפשרות גיבוי? מכיוון שהתנגדותו של אברהם היתה לקירבתם הגיאוגרפית, הם לא היו אופציה לחיתון בכל מקרה.31
הניסיון בבאר – חיזקוני מציע שהעבד רצה לבחון את אישיותה של רבקה, כשהיא לבד ולא תחת השפעתם הישירה של בני משפחתה.32 מכיוון שהעבד לא חיפש ספיציפית קרובת משפחה של אברהם, הוא חיפש מאפיינים חיוביים אחרים בכלה הפוטנציאלית.33 לעומתו שד"ל מציע שהעבד רצה סימן מהקב"ה,34 והאישה שתעבור את המבחן תיחשב לאישה המתאימה ליצחק, ללא שאלה מאיזו משפחה היא.
השתאותו של העבד בפסוק כ"א – הכלי יקר מציין שהעבד השתהה כי רצה לבדוק אם רבקה תשאב את המים כפי שהבטיחה,  וללא קשר לשאלתו לגבי משפחתה. לעומתו, רש"ר הירש ושד"ל מקשרים בין היסוסו של העבד לבין אי ודאותו לגבי ייחוסה.35
מתי ניתנו התכשיטים? שד"ל מציע שהתכשיטים ניתנו לפני הבירור אודות משפחתה של רבקה, כפי שמתואר האירוע בפעם הראשונה במקרא.36 רבקה היתה ראויה לשכר על השקעתה גם לולא הייתה מהמשפחה הנכונה.37 בנוסף לכך, העבד רצה להראות את עושרו ואת אופיו הנדיב. בניגוד אליו, מציע רש"ר הירש שהעבד הכין את התכשיטים לפני, ורק נתן אותם אחרי שתשאל את רבקה.38
השינויים בגרסתו של העבד – חיזקוני, שד"ל ורש"ר הירש טוענים שהעבד שינה בגרסת סיפורו למשפחה כדי לשמור על נורמות הנימוס, במטרה לכבד אותם.39
נישואי בני יעקב – הבנת מניעיו של אברהם כסלידה מהכנענים והרחקתם, יכולה להסביר מדוע יעקב חשש פחות מאבותיו שבניו יתחתנו עם בנות הכנעני. בעוד יצחק ויעקב היו יורשים יחידים לאבותיהם ובקלות יכלו להתבולל במשפחות נשותיהם, בניו של יעקב כבר היו שבט בפני עצמם ומן הצפוי שלאחר הנישואים האישה תימנה עם שבטם. מכאן שלא היה ליעקב חשש לגבי מחותנים מקומיים. להרחבה ראו האם בני יעקב נשאו נשים כנעניות?
עיקר העמדה – גישה זו מסיקה שאברהם חשש מהתבוללות וזאת לאור האיסור לנשיאת כנענית הנלמד מאוחר יותר בספר דברים ז׳. הציווי למצוא אישה מארץ רחוקה והאיסור לבחור אחת מהאוכלוסיה המקומית מובנים כצדדים שונים של אותו המטבע - ניסיון לבודד את יצחק מהשפעות רעות.

חיפוש אחר אשת חסד

הקריטריון העיקרי היה שאשתו העתידית של יצחק תהיה נדיבה, רחבת לב ובעלת מצפן מוסרי בוער.

"לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי" – לפי הפרשנים האלה, אברהם לא התנגד לכנענים בגלל היותם עובדי אלילים, שהרי גם משפחתו עבדו עבודה זרה, אלא בגלל שחיתותם המוסרית. ספר היובלים מדגיש שהאיסור להתחתן איתם נבע משחיתות מינית וחברתית, והר"ן מבדיל בין אמונה באלילים שניתן להוקיע על ידי חינוך לבין תכונות אופי רעות הטבועות באדם מהיוולדו - כמו אלו של הכנענים.40
הוראתו של אברהם - "וְאֶל מוֹלַדְתִּי" – מלבי"ם ואבן עזרא מבינים את "מוֹלַדְתִּי" כארץ לידה ולא כהבעת עדיפות לנשיאת אישה דווקא ממשפחתו של אברהם.41 יתר על כן, מוסיף מלבי"ם שהעבד היה מופתע שקרוביו העמידים של אברהם שולחים את ביתם, ולא עבד, לשאוב מים.
האם הכנענים היו אפשרות גיבוי? גישה זו שוללת את האפשרות לבחירת אישה כנענית ליצחק.42 לפיכך ספר היובלים ורמב"ן סוברים שהאיסור להתחתן עם בנות הכנעני תקף לא רק ליצחק אלא גם לכל אבותיהם של עם ישראל, כולל בני יעקב.43
הניסיון בבאר – סביר להניח שגישה זו תסבור שאחרי שאברהם אסר על לקיחת אישה מבנות הכנעני, הוא המשיך ודרש שתהיה אישה בעלת אופי מוסרי ומידות טובות אפילו שאין פירוט על כך בפסוקים. הנחיות אלו הביאו את העבד לעשות את הניסיון בבאר. לפיכך, בקשתו של אברהם להימנע מבנות הכנעני ומבחן האישיות שעושה העבד הם צדדים שונים של אותה המטרה - למצוא אישה בעלת מידות טובות. מלבי"ם מוסיף ומצביע על כך שהמבחן נועד למצוא אישה טובת לב ממשפחה עניה, והסיכוי שתסכים להגר לארץ נוכריה גבוה יותר. העבד הניח שהמשפחות העשירות בעיר ישלחו עבדים לשאוב ממימי הבאר, ולא העלה בדעתו שקרובת משפחתו של אברהם תהיה הנבחנת.
השתאותו של העבד בפסוק כ"א – לפי מלבי"ם, חוסר הודאות לגבי רבקה לא נבע מהפער במידע אודות משפחתה אלא לחשש שרבקה תדרוש שכר על עבודתה וכך יופחת ערך חסדיה.44 לחילופין, אפשרי שהעבד פחד שמשפחתה לא תסכים לנישואין ולכן היסס לקפוץ למסקנות.45
מתי ניתנו התכשיטים? אבן כספי ומלבי"ם טוענים שהרקע המשפחתי של האישה אינו רלוונטי, וכהוכחה מצביעים על התיאור הראשון של האירוע בו העבד נתן לרבקה את התכשיטים לפני שבירר על אילן יוחסיה.46 מלבי"ם מוסיף שהשאלות על משפחתה היו רק שאלות מקדימות לפני שביקש ללון בביתם.47
השינויים בגרסתו של העבד – רמב"ן, אבן כספי ומלבי"ם48 מפתחים את האפשרות שהעבד שינה בגרסתו ושיקר כדי להשיג את מטרתו.49 הם סוברים שהעבד שינה מן האמת במטרה להחמיא למשפחתה של רבקה וכך לוודא את הסכמתם לשידוך.50
עיקר השיטה\העניין העמדה – גישה זו מדגישה את החלק הראשון באזהרתו של אברהם, בו אוסר אברהם על לקיחת אישה מבנות הכנעני, ומשלב בהנחיה זו את החשיבות של מציאת אישה בעלת מידות טובות. לאור קללת הכנענים מוקדם יותר בחומש51 וסלידה מהתנהגותם במקום נוסף,52 מסיקים פרשנים אלו שהכנענים היו ייחודיים בעומק שחיתותם.