מתי בירך יעקב את אפרים ומנשה?
הקדמה

מבוגרים או צעירים?
בבראשית מ"ח, יעקב מעניק לילדי יוסף מעמד שבטי ומברך אותם. מיקום הסיפור כמה פסוקים לאחר האמירה "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת"1 ופרק אחד בלבד לפני מותו בפועל, מרמז שהאירוע מתרחש לקראת סוף ימיו של יעקב. העובדה שהסיפור נפתח ביעקב על ערש דווי ומסתיים באמירתו ליוסף שהוא עתיד למות בקרוב, נראית כמאשרת זאת. עם זאת, כמה היבטים בסיפור מעוררים תהייה לגבי הכרונולוגיה:
- "מִי אֵלֶּה" – בהבחינו בבני יוסף בפסוק ח', יעקב שואל "מִי אֵלֶּה?" כאילו מעולם לא פגש אותם. אם הסיפור מתרחש שבע עשרה שנה לאחר בואו של יעקב למצרים,2 כיצד ייתכן שיעקב אינו מזהה את נכדיו?
- "רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱ-לֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ" – דברים אלה נראים כמרמזים שיעקב רואה את נכדיו לראשונה, ושרק לאחרונה ניתנה לו ההזדמנות להתאחד עם יוסף. אם שתי המשפחות היו בקשר במשך שנים, מדוע לבטא רגש כזה?
- "וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו" – לפני שמברך יעקב את מנשה ואפרים, נאמר לנו שיוסף הוציא אותם מבין ברכיו. התמונה המתעוררת היא של שני ילדים קטנים המגיחים מחיקו. ואולם, אם יעקב קרוב למותו, אפרים ומנשה אמורים להיות בשנות העשרים המוקדמות שלהם, לא ילדים צעירים.3
כיצד יש ליישב את הפסוקים הסותרים? האם היה יעקב קרוב למותו ונכדיו כבר מבוגרים בעת האירוע, או שהסיפור התרחש בסמוך לבואו של יעקב למצרים, כאשר בני יוסף היו צעירים בהרבה?