מתי אירע הטקס בהר עיבל?

הקדמה

"בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן"

בדברים כ"ז, ה' מדבר על הטקס שייערך בהר עיבל והר גריזים לאחר כניסת בני ישראל לארץ. העם מצווה להקים אבנים גדולות, לכתוב עליהן דברי תורה, לעשות מזבח ולהכריז על הברכות והקללות שתתקיימנה במי ששומר את המצוות או עובר עליהן. הפסוקים קובעים עוד כי אירוע זה יתקיים באותו היום בו העם ייכנס לארץ ישראל:

(ב) וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר י"י אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד.

ביהושע ח' מסופר לנו על הגשמת הציווי:

(ל) אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַי"י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. (לא) כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד י"י אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַי"י וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים.

האירוע מסופר מיד לאחר כיבוש העי, מה שאומר כי בניגוד להנחיה המקורית, יהושע לא ביצע את הטקס ביום חציית הירדן, אלא הרבה יותר מאוחר. הפסוק בכל זאת מדגיש ומספר לנו שיהושע נהג כפי שה' ציווה. כיצד יש להבין את הסתירה הזו? מתי התקיים הטקס? האם היה זה ביום בו העם נכנס לארץ, או רק כמה חודשים לאחר מכן? אם יהושע סטה ממצוות ה', מה הוביל אותו לעשות זאת? ואם לא, מדוע הסיפור אינו נמצא במקומו הכרונולוגי?

מיקום ההרים

דברים י"א:כ"ו-ל"ב מפרט על מיקומם של הר עיבל והר גריזים, ונותן כמה נקודות ציון שונות שיסייעו בזיהוי שלהם:

(כט) וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ י"י אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל. (ל) הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה.

עם זאת, על אף התיאור המפורט, המיקום המדויק נותר לא ברור, שכן נראה כי הסימנים בפסוק סותרים זה את זה. מצד אחד הביטוי "בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל" מתייחס למקום מזרחי, קרוב לירדן ויריחו, אולם מצד שני, התיאור הבא, "אֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה", מדבר על מקום באזור שכם, כלומר בכלל במרכז הארץ.¹ התיאור השלישי, "אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ" הוא רב-משמעי. האם "דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ" זה היכן שהשמש זורחת או שוקעת? מה זה אומר שההרים הם "אַחֲרֵי" דרך זו? לסוגיית המיקום של טקס הברכה והקללה יש גם השלכות חשובות להבנת העיתוי שלו. אם ההרים היו קרובים לשכם, קשה להבין כיצד ייתכן שהעם כולו יכול היה לחצות מרחק כזה ביום אחד, ובמיוחד בהתחשב בכך שרוב הדרך נמצאת בשטח אויב!

כפילות בדברים כ"ז

נוסח הציווי בדברים כ"ז מעלה שאלות נוספות. נראה כי פסוקים ד'-ח' חוזרים על תוכנם של שלושת הפסוקים הראשונים של הפרק. פסוק ב' נפתח במילים "וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן", ופסוק ד' חוזר ואומר "וְהָיָה בְּעׇבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן". בנוסף, בשתי היחידות ה' מצווה את העם להקים אבנים ולכתוב עליהן את דברי התורה. עם זאת, רק בפסוקים המאוחרים יותר ה' מזכיר את בניין המזבח ואת שמות ההרים. כיצד יש להבין הן את הכפילות והן את ההבדלים הללו? בנוסף, מה הקשר בין שני הקטעים הללו לבין המצווה השלישית של הפרק, אמירת הברכות והקללות, המתוארת בפסוקים י"א-כ"ו. גם אירוע זה היה אמור להתבצע בהר עיבל (והר גריזים), אך הוא ניצב כמצווה נפרדת עם פתיחה משלה.² מדוע הציווי הזה נפרד מהציווים שקדמו לו?

שאלות נוספות

"כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" – מה נכתב על האבנים? האם הביטוי הזה מתייחס לכל חמשת חומשי תורה, או לחלק ספציפי מתוכם?
המטרה – עבור איזו מטרה התבצעה כתיבת התורה על האבנים? האם התכלית הייתה הטקס עצמו, או שמא זו הייתה מצבת זיכרון שהוקמה עבור מבקרים עתידיים במקום?
בחירת ההרים – האם יש משמעות לעובדה שדווקא הר עיבל והר גריזים נבחרו כמקומות לעשיית הטקסים הללו?