EN/HEע/E

When was the Jewelry Given?

Sources

Bereshit 24:19-26בראשית כ״ד:י״ט-כ״ו

(יט) וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת. (כ) וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו. (כא) וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ אִם לֹא. (כב) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם. (כג) וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין. (כד) וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר. (כה) וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן. (כו) וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לַה'.

Bereshit 24:45-48בראשית כ״ד:מ״ה-מ״ח

(מה) אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר אֶל לִבִּי וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב וָאֹמַר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא. (מו) וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה וָאֵשְׁתְּ וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה. (מז) וָאֶשְׁאַל אֹתָהּ וָאֹמַר בַּת מִי אַתְּ וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ מִלְכָּה וָאָשִׂם הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ. (מח) וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה' וָאֲבָרֵךְ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת בַּת אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ.

Josephus, Antiquities of the Jews 1:16:1-2יוספוס פלביוס, קדמוניות היהודים א׳:ט״ז:א׳-ב׳

(1) NOW when Abraham, the father of Isaac, had resolved to take Rebeka, who was grand-daughter to his brother Nahor, for a wife to his son Isaac, who was then about forty years old, he sent the ancientest of his servants to betroth her, after he had obliged him to give him the strongest assurances of his fidelity; which assurances were given after the manner following : - They put each other's hands under each other's thighs; then they called upon God as the witness of what was to be done. He also sent such presents to those that were there as were in esteem, on account that that they either rarely or never were seen in that country, The servant got thither not under a considerable time; for it requires much time to pass through Meopotamia, in which it is tedious traveling, both in the winter for the depth of the clay, and in summer for want of water; and, besides this, for the robberies there committed, which are not to be avoided by travelers but by caution beforehand. However, the servant came to Haran; and when he was in the suburbs, he met a considerable number of maidens going to the water; he therefore prayed to God that Rebeka might be found among them, or her whom Abraham sent him as his servant to espouse to his son, in case his will were that this marriage should be consummated, and that she might be made known to him by the sign, That while others denied him water to drink, she might give it him. (2) With this intention he went to the well, and desired the maidens to give him some water to drink: but while the others refused, on pretense that they wanted it all at home, and could spare none for him, one only of the company rebuked them for their peevish behavior towards the stranger; and said, What is there that you will ever communicate to anybody, who have not so much as given the man some water? She then offered him water in an obliging manner. And now he began to hope that his grand affair would succeed; but desiring still to know the truth, he commended her for her generosity and good nature, that she did not scruple to afford a sufficiency of water to those that wanted it, though it cost her some pains to draw it; and asked who were her parents, and wished them joy of such a daughter. "And mayst thou be espoused," said he, "to their satisfaction, into the family of an agreeable husband, and bring him legitimate children." Nor did she disdain to satisfy his inquiries, but told him her family. "They," says she, "call me Rebeka; my father was Bethuel, but he is dead; and Laban is my brother; and, together with my mother, takes care of all our family affairs, and is the guardian of my virginity." When the servant heard this, he was very glad at what had happened, and at what was told him, as perceiving that God had thus plainly directed his journey; and producing his bracelets, and some other ornaments which it was esteemed decent for virgins to wear, he gave them to the damsel, by way of acknowledgment, and as a reward for her kindness in giving him water to drink; saying, it was but just that she should have them, because she was so much more obliging than any of the rest.

R. Saadia Gaon Commentary Bereshit 24:22ר׳ סעדיה גאון פירוש בראשית כ״ד:כ״ב

ויקח האיש נזם זהב, במשפט זה יש שני סוגים של מג'אז. א. הסתרת מלים, (וענינו): ויקח האיש נזם זהב וישמיהו על אפה וישם שני צמידים על ידיה. ב. מוקדם ומאוחר, והרי זה כאלו אמר: ויקח האיש נזם זהב וגו' אחרי מה שאמרה אליו בת בתואל אנכי, וכגון מה שכתוב וישם את הים לחרבה, אחרי ויבקעו המים.

R. Saadia Gaon Tafsir Bereshit 24:23ר׳ סעדיה גאון תפסיר בראשית כ״ד:כ״ג

ויאמר בת מי את, אחרי שאמר לה הגידי לי בת מי את.

Rashi Bereshit 24:23רש״י בראשית כ״ד:כ״ג

ויאמר בת מי את AND HE SAID, WHOSE DAUGHTER ART THOU? – He asked her this after he had given her these presents, for he was confident that, on account of the merit of Abraham, the Holy One blessed be He, had made his journey successful.

ויאמר בת מי את – קודם ששאלה נתן לה, לפי שבטוח היה בזכותו של אברהם שהצליח הקב"ה את דרכו.

Rashi Bereshit 24:47רש״י בראשית כ״ד:מ״ז

ואשאל...ואשם AND I ASKED HER ... AND I PUT THE RING – He changed the order of proceedings for in fact he had first given the presents and afterwards questioned her. But he did this in order that they should not catch him by his own words and say, "How could you give her anything when you did not yet know who she was!"

ואשאל ואשים – שינה הסדר שהרי הוא תחלה נתן ואחר כך שאל אלא שלא יתפשוהו בדבריו ויאמרו היאך נתת ועדין אינך יודע מי היא.

Rashbam Bereshit 24:22רשב״ם בראשית כ״ד:כ״ב

Vayyiqqah THE MAN TOOK A GOLD NOSE RING: It should be understood that only after asking her (in vs. 23), "Whose daughter are you?" did he give them to her. The [chronologically correct] order of events is so recorded below in his [viz. the servant's] retelling of the story (vs. 47). However, so as not to interrupt the order of his words and her answers, the text [here told the story out of order and] moved the account of what he gave her forward.

ויקח האיש נזם זהב – יש לומר שאחר ששאל לה בת מי את (בראשית כ"ד:כ"ג), נתן לה, כמו שכת' לפנינו בסיפור דבריו. אלא שלא להפסיק סדר דבריו ותשובת דבריה, לכן הקדים מעשה נתינתו שנתן לה.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 24:14אבן עזרא בראשית פירוש ראשון כ״ד:י״ד

אתה הכחת – נסמך העבד על תפילת הנביא, שהשם ענהו, והוכיח בחלום על יד המלאך שהוא שליח עמו לעזרו. והעבד חשב בלבו כי אין עם נדיב כמו משפחת אדוניו. ורבים יתמהו ואמרו שלא עשה כהוגן. ולא ידעתי למה, כי אילו היתה נערה אחרת שתשקהו ותשקה לגמליו, ומצאה שהיא ממשפחה אחרת, היה עוזב אותה ולא הפסיד כלום, כי פי' ויאמר בת מי את (בראשית כ"ד:כ"ג), וכבר אמר לה קודם שיתן לה כלום. וכן אמר ואשאל אותה ואחרי כן ואשים הנזם (בראשית כ"ד:מ"ז). וכלל הדבר שהתפלל לשם שיוכיח אחת ממשפחת אדוניו. ותוכחתה שתעשה דבר מוסר, כמו בת נדיב (שיר השירים ז':ב'), והשם שמע תפלתו. ודרך יהונתן אחרת (שמואל א י"ד:ט'-י').

R. Yosef Bekhor Shor Bereshit 24:22-23ר׳ יוסף בכור שור בראשית כ״ד:כ״ב-כ״ג

[ויקח האיש נזם זהב – כלומר: הזמין. ושני צמידים – הזמין לתת על ידיה. ויאמר בת מי את – ואחר כך נתנה לה, כמו שהוא מספר באחרונה (בראשית כ"ד:מ"ז). והדברים ניכרים, כי לא שוטה היה. הג"ה.]

Radak Bereshit 24:22רד״ק בראשית כ״ד:כ״ב

ויהי...ויקח, “he took out the jewelry planning to give it to her after he had asked her the relevant questions. This is also how he describes the sequence of what occurred at the well when he relates the nature of his mission in Betuel’s home before eating the first course of the meal served (verse 46) בקע, a half shekel. He placed it on her nose as mentioned in verse 46. Similarly, in sequence, he placed the other pieces of jewelry on her hands, bracelets weighing ten pieces of gold (ten סלעים in weight according to Onkelos).

ויקח – לתתה לה אחר ששאלה בת מי היא, ואם היא ממשפחת אברהם יתן לה; וכן היה בספור הדברים, כי קודם שאלה ואחר כן נתן לה.

Chizkuni Bereshit 24:22-23חזקוני בראשית כ״ד:כ״ב-כ״ג

(כב) ויקח האיש ויתן אין כתיב כאן אלא ויקח האיש נזם זהב, ושני צמידים בידו לתת על ידיה אם תהיה הגונה. בקע משקלו שקל חלוק לשני חצאין לשון נטה ידך על הים ובקעהו. (כג) ויאמר בת מי את וכבר אמר לה בת מי את קודם שנתן לה כלום, וכן מוכיח ספור הדברים. ד"א ויקח האיש נזם זהב כמשמעו עשה כהוגן ליתן לה דבר הגון כדי לקנות שם להודיע שהוא עבד לנדיב ועשיר. אבל בספור הדברים אמר שלא נתן לה עד ששאל בת מי את לומר שלכבודם נתן לה.

Ramban Bereshit 24:22רמב״ן בראשית כ״ד:כ״ב

ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים על ידיה – הכתוב הזה יחסר המעשה, שהיה צריך שיאמר "ויקח האיש נזם זהב ויתן על אפה ושני צמידים על ידיה". ולכך אני אומר כי פירושו ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים שיהיו על ידיה ויאמר לה בת מי את. ואחרי שאמרה אליו "בת בתואל אנכי" שם הנזם על אפה והצמידים על ידיה, כאשר אמר להם, אבל חסר כאן הנתינה. וכן במקומות רבים.

Tosafot Chulin 95b s.v. כאליעזרתוספות חולין צ״ה: "כאליעזר"

כאליעזר עבד אברהם – ואם תאמר אליעזר היאך ניחש למ"ד בפ' ארבעה מיתות (סנהדרין נו:) כל האמור בפרשת מכשף בן נח מוזהר עליו וי"ל דההוא תנא סבר שלא נתן לה הצמידים עד שהגידה לו בת מי היא ואף על גב דכתיב (בראשית כ"ד) ויקח האיש נזם זהב וגו' והדר כתיב ויאמר בת מי את אין מוקדם ומאוחר בתורה וכן מוכח כשספר דכתיב ואשאל אותה ואומר בת מי את.

Hadar Zekeinim Bereshit 24:22הדר זקנים בראשית כ״ד:כ״ב

ויקח האיש נזם זהב וכו' ויאמר בת מי את. לאחר ששאל לה בת מי את נתן לה ואין מוקדם ומאוחר בתורה כדכתיב בסמוך ואשאל אותה ואומר בת מי את ואשים הנזם על אפה והא דכתיב ויקח האיש נזם ה"פ לקחם ממקום שהם טמונים שם כדי שיהיו מזומנים בידו ושאל אותה ואח"ך נתן לה כך פי' רשב"ם. וה"ר בכור שור פי' שנתן לה הנזם קודם ששאל לה בת מי את ולא נתן לה אלא בשכר הטובה שעשתה לו להשקות הגמלים בלא ציווי. ואח"ך שאל לה בת מי את אולי ראויה לו להתחתן בה. וכששמע שהיא בת בתואל אז השתחוה. אבל כשספר להם הדבר אמר שבתחלה שאל בת מי את ואח"ך נתן לה הנזם והצמידים. וכשראה לבן הצמידים וכשמעו את דברי רבקה אחותו שבשביל שהשקתה הגמלים נתן לה רץ גם הוא לשמשו כדי להשתכר ולכך א"ל ואנכי פניתי הבית כלומר טרחתי הרבה בשבילך. וגם רץ כמו כן כדי שיראהו עיף ונופח בנשימתו כאדם שטרח ואליעזר ידע שמשקר כי כבר אמרה לו רבקה גם תבן גם מספא רב עמנו גם מקום ללון כלומר פנוי.

Daat Zekeinim Bereshit 24:22דעת זקנים בראשית כ״ד:כ״ב

ויקח האיש נזם זהב. החכם ר' משה דורש מקרא זה לפי פשוטו ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים בידו לתת עליה אם תהיה הגונה ויאמר לה בת מי את וכשהגידה לו משפחתה אז נתנם לה והכתוב קצר דבריו כמו שמצינו בכמה מקומות. וכן מוכיח בספור דבריו דכתיב ואשאל ואחר ואשים. וגם כאן לא כתוב ויקח האיש נזם זהב ויתן על ידה.

Ralbag Bereshit Beur HaMilot 24:23רלב״ג בראשית ביאור המילות כ״ד:כ״ג

ויאמר בת מי את – רוצה לומר: וכבר אמר לה תחילה בת מי את, קודם שיתן לה הנזם והצמידים. ואמנם זכר תחילה נתינתו לה הנזם והצמידים, לסדר זה הסידור באופן שלם, להורות שהוא נתן אלו התכשיטין על החסד שגמלה אותו.

Ralbag Bereshit Beur HaParashah 24:22רלב״ג בראשית ביאור הפרשה כ״ד:כ״ב

והנה כאשר כִּלּוּ הגמלים לשתות, לקח האיש נזם זהב היה משקלו שקל, ושני צמידים של זהב היה עשרה סלעים משקלם, ונתן אותם לזאת הנערה אחר שידע בת מי היא.

Ralbag Bereshit Beur HaParashah 24:47רלב״ג בראשית ביאור הפרשה כ״ד:מ״ז

וסיפר שאחר שידע בת מי היא נתן לה הנזם והצמידים.

R. Yosef ibn Kaspi Bereshit 24:23ר׳ יוסף אבן כספי בראשית כ״ד:כ״ג

ויאמר בת מי את – כן היה מצד הזמן כדרך סדרו, ומה שהפך הסדר בספרו הדבר להם (מז) היה לחכמה, ואם לא היה בו כזב ולא שנוי בענין, כי שנוי הקדימה והאיחור בלשון אינו מחייב תמיד שיהיה כן הענין, כמו שהתבאר בהגיון. ועוד אבאר זה בספר טירת כסף.

Ibn Kaspi Tirat Kesef pp. 105-107אבן כספי טירת כסף עמ׳ 107-105

אחר ספר ואברהם זקן בא בימים וכו', למדנו מזה הספור ﬠנינים רבים ונכבדים, ואזכור קצתם, וזה תחלה שראוי לכל שלם שיבחר מן הנשים מה שתהיה ﬠזר לו, והנה בנות כנﬠן בכלל היו רﬠות כמו שמפורש, וגם היום בנות כל הארץ ההוא, אבל בנות כשדים לא היו או רﬠות כבנות כנﬠן, וגם יש לזה הבחירה מאברהם סבות אחרות יארך ספורם, לכן נראה מיסוד הﬠניין כי כונת אברהם היתה, כי אם לא ישיג אליﬠזר מבוקשו מבנות בית אביו שישא משאר בנות כשדים, כי נראה שלא היה מחזיק לקחת אשה לבנו מבית אביו, אם לדעתו שאין הבדל בינם ובין שכניהם, ואם לחשבו שהם לא ירצו לשלוח בנותם, ולכן אמר בסתם כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך, וטעם מולדתי וארץ מולדתי כלומר הארץ שנולד שם, כאמרו עוד ומארץ מולדתי (פסוק ז'), כי מלת ארצי מורה ﬠל הארץ שדר שם, ולכן נמשך לזה שאמר אליעזר ואפנה על ימין או על שמאל (בראשית כ"ד:מ"ט), אבל לא רצה בשום פנים שישוב יצחק‬ ‫לארץ כשדים, ולזה היו סבות רבות ואחת מהן מה שיקדם לנו מכונת‬ האבות להחזיק בארץ המעותדת לזרעם. אמנם ענין נחוש אליעזר, ‫הנה ידוע מה שכתב בו המורה ז"ל (בפרק האחרון משני), והנה לא‬ ‫כיון ז"ל שלקיחת האשה היא מקרה אבל בחירה מהלוקח והנותן‬ כליקחת השור או כשב או עז, אבל כוון כי באמרם כאשר דבר ה' (שם פסוק נ"א), הנה יחסו גזרה לשם על מה שקרה שנזדמנה‬ רבקה לאליעזר על עין המים. וכלל הדבר הנה דרך המורה וא"ע אחת, והוא האמת. אבל נוטה אני מדעת א"ע בפירוש ויאמר בת‬ ‫מי את וגו', שפירש וכבר אמר, כי דעתי שהתורה ספרה בכאן סדור‬ המעשה כמו שהיו בזמנים הסדורים, אבל הוא שנה את הדבר בספרו להם המאורע כמו שאבאר עוד. והנה המגדנות שנתן הוא לה טרם ידעו אם היא מבנות אביו, הלא כבר הודעתיך שאברהם לא עשה עיקר מבית אביו מצורף לזה כי אינו נמלט בזה מתועלת, כי‬ אע"פ שלא תהיה אשה ליצחק, הנה יקנה בזה יציאת שם בארץ מעושר רב ונדבת לב, ובזה ימצא רבים כי ירצו ליתן לו בנותם, גם אין לחוס על המגדנות כי כל טוב אדוניו בידו‬ ‫ורב העושר בבית אברהם, ועל כל פנים הרויחה‬ ‫הנערה ההיא קצת‬ המגדנות למה ששמשה אותו שרות מופלג. אמנם כל הכתוב אח"כ ‫מבואר ענינו. ורק כי עניין רחיצת הרגלים לבא מן הדרך הוא מהכרך ‫הארץ ההוא מצד מנהגם שהולכים [יחפים?] ככת הצעירים מארצנו‬ זאת. אמנם אמרו לא אוכל עד אם דברתי דברי, מבואר תועלתו להשגת המבוקש. אמנם רצתה תורתנו לכתוב סדור הדברים שעשה ‫אליעזר לפני לבן ובתואל, אשר כללן מתחבולות המלאכות מה שאין להם מספר כלם מבוארות לחכם, ומצורף לזה כי בכלל סדור דבריו‬ שנה בהכרח מה שנזכר לפנים להיות בזה חדוש שומעם, גם כחש בהרבה ענינים, ואין זה חסרון לאליעזר, כי לא היה טוב מיעקב בן‬ ‫אדוניו, וגם מזה הכחש לא יתרעם אברהם אדוניו, כי אלו היה אפשר‬ ‫שיהיה אברהם בהיותו עם אליעזר רואה זה העתיד, היה מצוהו לומר כן, וכבר דברנו ע"ז במאמר הראשון, וזה כי מה שאמר להם שאברהם אמר לו כן אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי, מבואר שלא אמר לו זה. וגם המשך דברו שמתנאי אברהם עמו, שאם לא ישיגנה במשפחתו שיהיה נקי מאלתו, כאלו יאמר שאז יוכל לקחת אשה ליצחק אף מבנות הכנעני, ואין צורך להאריך, כי כל מה שאמר אליעזר להם היה תועלות בהשגת מבוקשו ברבקה, כי חשקה נפשו בה, וכן שנה מפני שלום עצמו, רצוני להשיג מבוקשו במה שאמר ואשאל אותה וכ' ואשים וכ' טרם נתינת המגדנות, כי זה יותר כבוד וחבה להם, ואולי לא היתה שם רבקה ואע"פ שהיתה שם, הנה בלי ספק היתה אז עומדת בענוה זאבית ובצניעות שועלית, כי כן תלבשנה הבחורות לבוש הענוה ברקמת המרמה, וכן הוסיף בברכתו לשם מה שזכר לקחת את בת אחי אדוני לבנו כי רצה להראות ולהחליט מהם שזה דבר פשוט. והנה רצה נותן תורתנו לזכור זה הספור שסדר אליעזר דבריו‬ ‫כמו שבארנו, כי בזה נלמד תועלות רבות מבוארות כמו שאזכיר עוד‬ ‫בקצתם בתחלת הפרק הבא אחר זה, ועוד זולת מה שזכרתי תמצא בדבריו לפניהם, רצוני לפני אלו השומעים שנוי מלות והוספתם וגרעונם וחדוש מאמרים כלם היו מתחבולות המלאכה להשיג את רבקה, ועזבתים לבחירת הקצור יבינם זולתי אם ירצה.

Akeidat Yitzchak 22עקידת יצחק כ״ב

והאיש משתאה לה מחריש כו'. כיון שראה תחילת דבריו מתקיימים השתומם כשעה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו בהסכמת שאר התנאים יש לדעת אם היא מזרע כשר ומשפחה הגונה אשר הוא עקר הכל ומכל מקום למצוא בה הסימנים מטוב מדותיה ונועם שכלה נתן לה הנזם והצמידים שאם תפול בחלקו הרי טוב ואם לאו תקח לה חלף עבודתה. ולא סר משאול לה בת מי את הגידי נא לי אם יש בית וכו'. ותואנה הוא מבקש לדעת את אביה ואת בית כבודו. והנכון כי בראותו שנתקיימו סימניו הוציא הנזם והצמידים אבל קודם שנתנם לה שאלה בת מי את וכאשר אמרה בת בתואל אנכי וכו' שם הנזם על אפה והצמידים על ידיה ותרי קראי דייקי כי בראשונה נאמר ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים כו' ולא נזכר איך נתנם לה עד שבארו בסוף. ואשאל אותה ואומר בת מי את ותאמר בת בתואל אנכי וכו' ואשים הנזם על אפה וכו'. ומשני הכתובים יחד תובן תוכן הענין.

Abarbanel Bereshit 24אברבנאל בראשית כ״ד

וכאשר כלתה להשקותם לקח האיש נזם זהב ושני צמידים על ידיה ולפי דעת רש"י נתנם לה קודם ששאל' בת מי את והיה זה לפי שרצה העבד לתת לה שכר עבודת' וכאשר ידע שכפי משפחת' ומעשי' אינה הגונ' ליצחק תקח לה המתנות האלה בעבור מה שהטיב' לעשות אבל כפי' הראב"ע והוא היותר נכון ראשונ' שאל בת מי את ואח"כ נתנה לה ולכן לא אמר הכתוב ויתן לה אלא ויקח האיש נזם זהב ושני צמידים על ידיה ר"ל הראוים להיות על ידיה ושאל' בת מי את כאלו היתה שואלתו לענין הלינ' והיא השיבתו על ראשון ראשון בת בתואל אנכי כמו שביארתי ועל אחרון אחרון גם תבן גם מספא רב עמנו גם מקום ללון ר"ל כמו שנתתי לך המים אתן לך גם תבן גם מספא וגם מקום ללון ואז נתן לה מתנות כמו שכתב הרמב"ן וכן כתב בספרו המעשה ואשאל אותה בת מי את וגומר ואח"כ ואשים הנזם והותר' בזה השאל' הט"ו.

Shadal Bereshit 24:22שד״ל בראשית כ״ד:כ״ב

ואמנם המתנות האלה היו לקרב דעתה אליו קודם שישאלנה: בת מי היא, ואם יש בביתה מקום ללון, כדי שתכיר שהוא עשיר ונדיב לב, שלא יטריח אדם חינם. כי אמנם אחר שנתקיים הנחש, היה מוכרח ללכת לביתה, ואם אחרי שהטריחה עצמה כל כך לשאוב לכל גמליו, לא היה נותן לה מתנה ראויה, אולי היתה אומרת לו שאין בביתה מקום לכל גמליו ואנשיו, ודעת רשב"ם ראב"ע רמב"ן ודון יצחק כי תחילה שאל ולבסוף נתן כמו שאמר אליעזר (פסוק מ"ז), ודעת רש"י כי תחילה נתן ואה"כ שאל, כמו שכתוב כאן, ואני אומר כי הנתינה והדיבור היו כאחד, כי לקח הנזם והצמידים ונתקרב אליה דרך חיבה ונתן לה ושאל אותה.

Malbim Bereshit 24:22מלבי״ם בראשית כ״ד:כ״ב

ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות וראה שאין מבקשת ממנו שום דבר, אז ויקח האיש נזם זהב וכו', והמפרשים תמהו איך נתן לה המתנות קודם ששאל אותה בת מי את, ולדרכי לא קשה מידי, כי אברהם לא צוה לו כלל שיקח ממשפחתו, רק שיקח אשה מארץ מולדתו, וכל אשה שהיא מחרן ראויה לזה אם ימצא בה המעלות הראויות שתהיה אשת יצחק, וע"כ נתן לה תיכף המתנות.

R. D"Z Hoffmann Bershit 24:22רד״צ הופמן בראשית כ״ד:כ״ב

ויקח וגו'. על עזרתה הוא מודה לה במתנות.

R. D"Z Hoffmann Bershit 24:47רד״צ הופמן בראשית כ״ד:מ״ז

בפסוקים מ"ב-מ"ז מספר העבד בקצרה, ובצורה מהימנת למדי, את הדברים שהתרחשו ליד הבאר. אך אין הוא שוכח במקצת את נימת הדברים (פסוק מ"ז) - לדבריו, תחילה שאל את הנערה למשפחתה, ורק לאחר ששמע, שאמנם ממשפחת אברהם היא, רק אז נתן לה את המתנות, כך שלא במקרה אלא לכתחילה כל הכבוד להם הוא.