Difference between revisions of "Who Sold Yosef/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Naama.Shalem (talk | contribs) m |
m |
||
| Line 43: | Line 43: | ||
<li><b>ארבע או חמש: </b>ר' יודן ור' חונה ב<a href="BereshitRabbah84-22" data-aht="source">בראשית רבה</a> נוקטים בעמדה הקיצונית לפיה יוסף נמכר ארבע או חמש פעמים, כאשר כל קבוצה (או כמעט כל קבוצה) המוזכרת בכתוב משתתפת בשרשרת העסקאות<fn>גרסאות נוספות לגישה זו ראו גם ב<a href="DaatZekeinimBereshit37-28" data-aht="source">דעת זקנים</a>.</fn>.</li> | <li><b>ארבע או חמש: </b>ר' יודן ור' חונה ב<a href="BereshitRabbah84-22" data-aht="source">בראשית רבה</a> נוקטים בעמדה הקיצונית לפיה יוסף נמכר ארבע או חמש פעמים, כאשר כל קבוצה (או כמעט כל קבוצה) המוזכרת בכתוב משתתפת בשרשרת העסקאות<fn>גרסאות נוספות לגישה זו ראו גם ב<a href="DaatZekeinimBereshit37-28" data-aht="source">דעת זקנים</a>.</fn>.</li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>הפתעתו של ראובן</b> – רש"י מפרש שראובן לא היה עם האחים בעת המכירה, ולפיכך הופתע מהיעדרו של יוסף בשובו אל הבור. רש"י מעלה שתי אפשרויות - שראובן היה עסוק בכפרה על חטאו עם בלהה (בראשית ל"ה:כ"ב),<fn>נדמה שעמדה זו מבוססת על משחק מלים על בסיס המלה "וַיָּשָׁב", שיכולה להתפרש כשיבה במישור הפיזי או במישור הרוחני, ועל היעדרו של ראובן מסעודתם של האחים שעשויה להצביע על צום.</fn> או ששב הביתה לשרת את אביו.<fn>אפשרות זו קשה לאור המרחק הגיאוגרפי בין דותן לחברון, אך יתכן שרש"י לא היה מודע לכך בשל היכרות מוגבלת עם הגיאוגרפיה של ארץ ישראל. מעניין לציין כי רק האפשרות הראשונה שמציע רש"י מופיעה במהדורת וילנא של בראשית רבה על הפסוק. יתכן כי הטקסט השתבש, שכן הוא מזכיר את קיומן של שתי דעות, ומביא רק אחת. יתר על כן, בבראשית רבה פ"ד מהדורת אלבק מובאות שתי האפשרויות (והשווה פסיקתא דרב כהנא, שובה, כ"ד:ט). על כל פנים, לא ברור אם אכן זהו המקור שעמד בפני רש"י, כיון שמתואר בו שראובן עסק בכל מלאכות הבית, בעוד לשונו של רש"י - לשרת את אביו - דומה בהרבה ללשון המדרש בבראשית רבה (וילנא) פ"ד:טו.</fn> רד"ק, לעומתו, מציע שראובן הלך לרעות את צאנו במקום אחר<fn>ראו גם בפירוש <a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a> להלן.</fn> כאשר התכנית למכירת יוסף נהגתה ובוצעה. | + | <point><b>הפתעתו של ראובן</b> – רש"י מפרש שראובן לא היה עם האחים בעת המכירה, ולפיכך הופתע מהיעדרו של יוסף בשובו אל הבור. רש"י מעלה שתי אפשרויות - שראובן היה עסוק בכפרה על חטאו עם בלהה (בראשית ל"ה:כ"ב),<fn>נדמה שעמדה זו מבוססת על משחק מלים על בסיס המלה "וַיָּשָׁב", שיכולה להתפרש כשיבה במישור הפיזי או במישור הרוחני, ועל היעדרו של ראובן מסעודתם של האחים שעשויה להצביע על צום.</fn> או ששב הביתה לשרת את אביו.<fn>אפשרות זו קשה לאור המרחק הגיאוגרפי בין דותן לחברון, אך יתכן שרש"י לא היה מודע לכך בשל היכרות מוגבלת עם הגיאוגרפיה של ארץ ישראל. מעניין לציין כי רק האפשרות הראשונה שמציע רש"י מופיעה במהדורת וילנא של בראשית רבה על הפסוק. יתכן כי הטקסט השתבש, שכן הוא מזכיר את קיומן של שתי דעות, ומביא רק אחת. יתר על כן, בבראשית רבה פ"ד מהדורת אלבק מובאות שתי האפשרויות (והשווה פסיקתא דרב כהנא, שובה, כ"ד:ט). על כל פנים, לא ברור אם אכן זהו המקור שעמד בפני רש"י, כיון שמתואר בו שראובן עסק בכל מלאכות הבית, בעוד לשונו של רש"י - לשרת את אביו - דומה בהרבה ללשון המדרש בבראשית רבה (וילנא) פ"ד:טו.</fn> רד"ק, לעומתו, מציע שראובן הלך לרעות את צאנו במקום אחר<fn>ראו גם בפירוש <a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a> להלן.</fn> כאשר התכנית למכירת יוסף נהגתה ובוצעה.</point> |
| − | <point><b>סיפור כיסוי</b> – לפי עמדה זו, יתכן שהאחים גיבשו סיפור כיסוי רק לאחר שובו של ראובן, כי מטרתם האמתית היתה להבטיח שראובן לא מסתבך בצרות. לחלופין, רק כאשר הם רואים את מצוקתו הם מבינים כמה אבל יהיה אביהם למשמע הבשורה. | + | <point><b>סיפור כיסוי</b> – לפי עמדה זו, יתכן שהאחים גיבשו סיפור כיסוי רק לאחר שובו של ראובן, כי מטרתם האמתית היתה להבטיח שראובן לא מסתבך בצרות. לחלופין, רק כאשר הם רואים את מצוקתו הם מבינים כמה אבל יהיה אביהם למשמע הבשורה.</point> |
| − | <point><b>"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו"</b> – בתגובה להצעה של יהודה למכור את יוסף, הפסוק מציין רק שהאחים "שמעו". רש"י מפרש שהסכמת האחים משתמעת מכאן.<fn>רש"י עשוי היה להציע שהניסוח כאן מרמז על הוצאה לפועל, ראו להלן <a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a>.</fn> | + | <point><b>"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו"</b> – בתגובה להצעה של יהודה למכור את יוסף, הפסוק מציין רק שהאחים "שמעו". רש"י מפרש שהסכמת האחים משתמעת מכאן.<fn>רש"י עשוי היה להציע שהניסוח כאן מרמז על הוצאה לפועל, ראו להלן <a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a>.</fn></point> |
| − | <point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – רש"י מציע שכאשר יהודה אומר זאת ליוסף הוא משקר, מתוך פחד לחשוף בפני השליט המצרי שאחיו נמכר.<fn>כמה מבעלי התוספות (ביניהם ר' פלטיאל ור' אפרים) מעדיפים להמנע מלפרש שהאחים שקרו, ומציעים שכיון שעבד חשוב כמת, האחים למעשה אומרים את האמת.</fn> | + | <point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – רש"י מציע שכאשר יהודה אומר זאת ליוסף הוא משקר, מתוך פחד לחשוף בפני השליט המצרי שאחיו נמכר.<fn>כמה מבעלי התוספות (ביניהם ר' פלטיאל ור' אפרים) מעדיפים להמנע מלפרש שהאחים שקרו, ומציעים שכיון שעבד חשוב כמת, האחים למעשה אומרים את האמת.</fn></point> |
<point><b>"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה"</b> – פסוק זה משקף בבירור את אמונתו של יוסף שהאחים היו הקבוצה שמכרה אותו, ויש בכך משום חיזוק למחזיקים בדעה זו.</point> | <point><b>"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה"</b> – פסוק זה משקף בבירור את אמונתו של יוסף שהאחים היו הקבוצה שמכרה אותו, ויש בכך משום חיזוק למחזיקים בדעה זו.</point> | ||
| − | <point><b>האם יעקב מגלה את האמת? | + | <point><b>האם יעקב מגלה את האמת?</b> <a href="RambanBereshit45-27" data-aht="source">רמב״ן</a> טוען שמעולם לא נודע ליעקב שהאחים מכרו את יוסף, והוא חשב שאחרים חטפו את יוסף ומכרו אותו. לפי עמדה זו, האחים אינם דוברי אמת בבראשית נ:טז-יז בטענתם שיעקב שלח ליוסף בקשה (לאחר מותו) שיסלח לאחיו (ראו גם רד"ק ורלב"ג שם). לעומת זאת, <a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">שד״ל</a> מצטט את דעת ר' מדרכי מורטארה לפיה יעקב בודאי היה מודע לתפקידם של האחים במכירת יוסף, אחרת לא היתה ההודעה ששלח ליוסף מהימנה.</point> |
| − | <point><b>האם בנימין מגלה את האמת? | + | <point><b>האם בנימין מגלה את האמת?</b> <a href="ShadalBereshit45-4" data-aht="source">שד״ל</a> מציע שבנימין מעולם לא גילה את הסיפור האמתי. הוא מסביר שכאשר יוסף חושף את זהותו בפני האחים כ"יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם... מִצְרָיְמָה", בנימין היה מחוץ לטווח שמיעה. הוא מצביע על כך שרגע לפני החשיפה, מבקש יוסף מהאחים בלבד "גְּשׁוּ נָא אֵלַי",<fn>זהו פסוק קשה, כיון שנדמה שליוסף אין כל סיבה לבקש מהאחים לגשת אליו, שהרי הם כבר משוחחים. אחרים מסבירים שיוסף לא רצה שהמצרים ישמעו שאחיו מכרו אותו.</fn> כדי שבנימין לא ישמע את הנאמר.<fn>מאחר שבנימין הוא זה שהואשם בגניבה, סביר להניח שהוא הוחזק במעצר ועמד במרחק מה משאר האחים שטענו להגנתו בפני יוסף.</fn></point> |
</category> | </category> | ||
| − | <category name="מחצית מהאחים "> | + | <category name="מחצית מהאחים"> |
| − | רק חלק מהאחים מכרו את יוסף | + | רק חלק מהאחים מכרו את יוסף |
| − | <p>קבוצת אחת מאחי יוסף (בהנהגת יהודה) מכרה את יוסף, בעוד קבוצה אחרת (בהנהגת ראובן) לא נכחה שם ולא השתתפה במכירה. | + | <p>קבוצת אחת מאחי יוסף (בהנהגת יהודה) מכרה את יוסף, בעוד קבוצה אחרת (בהנהגת ראובן) לא נכחה שם ולא השתתפה במכירה.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
<a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a> | <a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>ראובן יצא לצהריים</b> – לדעת ר' יוסף בכור שור, האחים אכלו במשמרות.<fn>ר' יוסף בכור שור טוען שזהו נוהג מקובל בקרב רועים.</fn> בעוד הקבוצה של יהודה אכלה צהריים ("וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם"), הקבוצה של ראובן השגיחה על הכבשים.<fn>בבראשית ל"ז:כ"ה, לעומת זאת, מצוין בפשטות ש"הם" ישבו לאכול, ללא סימן המעיד שרק מחצית האחים נכללים בתיאור.</fn> כך ראובן וכל חברי הקבוצה שלו לא היו מודעים כלל הן להצעה של יהודה והן למכירה עצמה.<fn>ר' יוסף בכור שור דוחה את גישתם של בראשית רבה ורש"י שצוטטו לעיל, לפיה בין חלקי הסיפור ראובן שב לבית יעקב לסייע לו, בציינו שהמרחק בין דותן לחברון רב בהרבה מכדי שיוכל ללכת ולחזור מהר כל כך.</fn> <fn>שR"Y Bekhor Shor rejects the approach of Bereshit Rabbah and Rashi above that, in the interim, Reuven had gone home to tend to Yaakov, noting that the distance was much too far for him to go back and forth so quickly.</fn></point> | <point><b>ראובן יצא לצהריים</b> – לדעת ר' יוסף בכור שור, האחים אכלו במשמרות.<fn>ר' יוסף בכור שור טוען שזהו נוהג מקובל בקרב רועים.</fn> בעוד הקבוצה של יהודה אכלה צהריים ("וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם"), הקבוצה של ראובן השגיחה על הכבשים.<fn>בבראשית ל"ז:כ"ה, לעומת זאת, מצוין בפשטות ש"הם" ישבו לאכול, ללא סימן המעיד שרק מחצית האחים נכללים בתיאור.</fn> כך ראובן וכל חברי הקבוצה שלו לא היו מודעים כלל הן להצעה של יהודה והן למכירה עצמה.<fn>ר' יוסף בכור שור דוחה את גישתם של בראשית רבה ורש"י שצוטטו לעיל, לפיה בין חלקי הסיפור ראובן שב לבית יעקב לסייע לו, בציינו שהמרחק בין דותן לחברון רב בהרבה מכדי שיוכל ללכת ולחזור מהר כל כך.</fn> <fn>שR"Y Bekhor Shor rejects the approach of Bereshit Rabbah and Rashi above that, in the interim, Reuven had gone home to tend to Yaakov, noting that the distance was much too far for him to go back and forth so quickly.</fn></point> | ||
| − | <point><b>"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו"</b> – על פי ר' יוסף בכור שור, מונח זה מרמז שהאחים לא רק שמעו והסכימו, אלא אף הוציאו לפועל את תכניתו של יהודה ("ויעשו כן"). | + | <point><b>"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו"</b> – על פי ר' יוסף בכור שור, מונח זה מרמז שהאחים לא רק שמעו והסכימו, אלא אף הוציאו לפועל את תכניתו של יהודה ("ויעשו כן").</point> |
<point><b>"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ"</b> – יהודה ומשלחת האחים שלצדו הם נושאי הפועל "וימכרו". עם זאת, אין זה ברור האם אחי יוסף הם אלה שמשכו והעלו את יוסף מהבור, או שהקונים הם שעשו זאת.<fn>ר' יוסף בכור שור יכול היה להסביר את הופעת המדינים בתחילת הפסוק בשני אופנים - או כיון שהם אלה המושכים ומעלים את יוסף מהבור, או כיון שהם מוצגים בעת הופעתם, והיא מביאה את האחים להתחיל בהליך המכירה.</fn>  <fn>R"Y Bekhor Shor could explain that the Midianites are mentioned in the beginning of the verse either because they are the subject of the pulling and raising of Yosef or because they are being introduced as having arrived, leading the brothers to begin the transaction.</fn></point> | <point><b>"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ"</b> – יהודה ומשלחת האחים שלצדו הם נושאי הפועל "וימכרו". עם זאת, אין זה ברור האם אחי יוסף הם אלה שמשכו והעלו את יוסף מהבור, או שהקונים הם שעשו זאת.<fn>ר' יוסף בכור שור יכול היה להסביר את הופעת המדינים בתחילת הפסוק בשני אופנים - או כיון שהם אלה המושכים ומעלים את יוסף מהבור, או כיון שהם מוצגים בעת הופעתם, והיא מביאה את האחים להתחיל בהליך המכירה.</fn>  <fn>R"Y Bekhor Shor could explain that the Midianites are mentioned in the beginning of the verse either because they are the subject of the pulling and raising of Yosef or because they are being introduced as having arrived, leading the brothers to begin the transaction.</fn></point> | ||
| − | <point><b>"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה"</b> – ר' יוסף בכור שור מוכיח מפסוק זה שהאחים היו האחראים למכירה. | + | <point><b>"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה"</b> – ר' יוסף בכור שור מוכיח מפסוק זה שהאחים היו האחראים למכירה.</point> |
| − | <point><b>ישמעאלים, מדינים ומדנים | + | <point><b>ישמעאלים, מדינים ומדנים</b> – ר' יוסף בכור שור מציע שכל שלוש הקבוצות האלה נדדו בשיירה אחת בגלל שהיו קרובות זו לזו - כולם צאצאי הגר וקטורה, פילגשי אברהם. כיון שלמעשה הם שייכים לקבוצה רחבה אחת, השמות השונים משמשים חליפות בכתוב.<fn>הוא משווה זאת לשמות המגוונים שהתנ"ך נוקט ביחס לישראל - יהודים, עבריים, ישראל וישורון. ראו בדומה לכך את גישתם של רד"ק ור' אברהם בן הרמב"ם לעיל. ובכל זאת, יש לתהות מדוע משתמש הכתוב בשמות שונים בפסוק אחד.</fn> <fn>He compares this to Tanakh's use of various names to refer to Israel: יהודים,‎ עבריים,‎ ישראל, and ישורון. See the similar approach of Radak and R. Avraham b. HaRambam above. It is nonetheless perplexing why the text employs different names within a single verse.</fn></point> |
| − | <point><b>כמה מכירות? | + | <point><b>כמה מכירות?</b> יוסף נמכר רק פעמיים. האחים מכרו אותו לשיירת הישמעאלים-מדינים-מדנים המשולבת, והם מכרו אותו מחדש לפוטיפר.</point> |
| − | <point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – ר' יוסף בכור שור לא מפרש פסוק זה ישירות, אך הוא יכול היה לקבוע - כמו רש"י לעיל - שיהודה שיקר, או שסבר שיוסף היה חשוב כמת. | + | <point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – ר' יוסף בכור שור לא מפרש פסוק זה ישירות, אך הוא יכול היה לקבוע - כמו רש"י לעיל - שיהודה שיקר, או שסבר שיוסף היה חשוב כמת.</point> |
| − | <point><b>מדוע לא זימן יוסף את יעקב מעולם? | + | <point><b>מדוע לא זימן יוסף את יעקב מעולם?</b> ר' יוסף בכור שור<fn>ר' יוסף בכור שור הוא הפרשן הראשון מימי הביניים שהתחבט בשאלה זו. הוא מציין גם שלדעת רשב"ם להלן שהאחים לא מכרו את יוסף, מוזר שיוסף מעולם לא פנה לאביו.</fn> מסביר שבעת המכירה, האחים הכריחו את יוסף להשבע שהוא לעולם לא יחשוף את זהותו או יצור קשר עם יעקב.<fn>תשובתו של ר' יוסף בכור שור (ראו גם את פירושו לבראשית מ"ב:ז ו-מ"ה:טז) דומה לעמדת מדרש תנחומא וישב ב' (וראו כת"י אוקספורד-בודלי MS 156 למדרש זה). להרחבה, ראו <a href="Why Didn't Yosef Send to Yaakov?" data-aht="page">Why Didn't Yosef Send to Yaakov?</a>, וכן <a href="Why Did Yosef Frame Binyamin" data-aht="page">Why Did Yosef Frame Binyamin?</a></fn> <fn>R"Y Bekhor Shor's answer (see also his comments to Bereshit 42:7 and 45:16) bears resemblance to that of the Tanchuma Vayeshev 2 (and see Oxford-Bodley MS 156 of that Tanchuma). For elaboration, see <a href="$">Why Didn't Yosef Send to Yaakov?</a> and <a href="Why Did Yosef Frame Binyamin" data-aht="page">Why Did Yosef Frame Binyamin?</a>.</fn></point> |
</category> | </category> | ||
| − | <category name="אף אחד מהאחים "> | + | <category name="אף אחד מהאחים"> |
| − | אף אחד מהאחים לא מכר את יוסף | + | אף אחד מהאחים לא מכר את יוסף |
| − | <p>אחי יוסף אמנם תכננו למכור אותו אך לא הספיקו לעשות זאת, כיון שהמדינים הקדימו וחטפו את יוסף מהבור לפני שביצעו את תכניתם. | + | <p>אחי יוסף אמנם תכננו למכור אותו אך לא הספיקו לעשות זאת, כיון שהמדינים הקדימו וחטפו את יוסף מהבור לפני שביצעו את תכניתם.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
<multilink><a href="RashbamBereshit37-28" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit37-28" data-aht="source">Bereshit 37:28</a><a href="RashbamBereshit37-36" data-aht="source">Bereshit 37:36</a><a href="RashbamBereshit42-21" data-aht="source">Bereshit 42:21</a><a href="RashbamBereshit42-28" data-aht="source">Bereshit 42:28</a><a href="RashbamBereshit45-24" data-aht="source">Bereshit 45:24</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink>,<fn>רשב"ם הוא הפרשן הראשון שמציע שכך התרחשו הדברים. עם זאת, העקרון לפיו האחים לא היו מעורבים במכירה מצוי כבר ב<a href="TestamentBenjamin2" data-aht="source">צוואת בנימין</a>, בה החטיפה בידי הסוחרים מוצגת בתור שקר לבן אותו בוחר יוסף לספר לבנימין, ואותו הוא מבקש מאחיו לספר ליעקב. ראו גם את עדותו של ארתפנוס המצוטטת אצל אוסביוס בספרו הכנה לבשורה, פרק 23. </fn> <multilink><a href="RYHeChasidBereshit37-28" data-aht="source">ר' יהודה החסיד</a><a href="RYHeChasidBereshit37-28" data-aht="source">Bereshit 37:28</a><a href="MoshavZekeinimBereshit37-28" data-aht="source">Moshav Zekeinim Bereshit 37:28</a><a href="R. Yehuda HeChasid" data-aht="parshan">About R. Yehuda HeChasid</a></multilink>,<fn>זוהי העמדה המתועדת בדברי בנו. ה<a href="MoshavZekeinimBereshit37-28" data-aht="source">מושב זקנים</a> מביא דעה שונה במקצת, המכילה מרכיב נוסף לפיו הישמעאלים והמדינים היו חלוקים בטענותיהם למי שייך יוסף, ולבסוף הגיעו לפשרה ומכרו אותו יחד במצרים.</fn> <multilink><a href="ChizkuniBereshit37-28" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit37-28" data-aht="source">Bereshit 37:28</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">About R. Chizkiyah b. Manoach</a></multilink>, <multilink><a href="BinahLaIttim57" data-aht="source">ר' עזריה פיג'ו</a><a href="BinahLaIttim57" data-aht="source">Binah LaIttim 57</a><a href="R. Azariah Figo" data-aht="parshan">About R. Azariah Figo</a></multilink>, <multilink><a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">שד"ל ובן דודו</a><a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">Bereshit 37:28</a><a href="ShadalBereshit37-29" data-aht="source">Bereshit 37:29</a><a href="ShadalBereshit37-36" data-aht="source">Bereshit 37:36</a><a href="ShadalBereshit42-22" data-aht="source">Bereshit 42:22</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. S.D. Luzzatto</a></multilink>, <multilink><a href="MalbimBereshit37-27" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimBereshit37-27" data-aht="source">Bereshit 37:27-29</a><a href="MalbimBereshit37-36" data-aht="source">Bereshit 37:36</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">About R. Meir Leibush Weiser</a></multilink> | <multilink><a href="RashbamBereshit37-28" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamBereshit37-28" data-aht="source">Bereshit 37:28</a><a href="RashbamBereshit37-36" data-aht="source">Bereshit 37:36</a><a href="RashbamBereshit42-21" data-aht="source">Bereshit 42:21</a><a href="RashbamBereshit42-28" data-aht="source">Bereshit 42:28</a><a href="RashbamBereshit45-24" data-aht="source">Bereshit 45:24</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink>,<fn>רשב"ם הוא הפרשן הראשון שמציע שכך התרחשו הדברים. עם זאת, העקרון לפיו האחים לא היו מעורבים במכירה מצוי כבר ב<a href="TestamentBenjamin2" data-aht="source">צוואת בנימין</a>, בה החטיפה בידי הסוחרים מוצגת בתור שקר לבן אותו בוחר יוסף לספר לבנימין, ואותו הוא מבקש מאחיו לספר ליעקב. ראו גם את עדותו של ארתפנוס המצוטטת אצל אוסביוס בספרו הכנה לבשורה, פרק 23. </fn> <multilink><a href="RYHeChasidBereshit37-28" data-aht="source">ר' יהודה החסיד</a><a href="RYHeChasidBereshit37-28" data-aht="source">Bereshit 37:28</a><a href="MoshavZekeinimBereshit37-28" data-aht="source">Moshav Zekeinim Bereshit 37:28</a><a href="R. Yehuda HeChasid" data-aht="parshan">About R. Yehuda HeChasid</a></multilink>,<fn>זוהי העמדה המתועדת בדברי בנו. ה<a href="MoshavZekeinimBereshit37-28" data-aht="source">מושב זקנים</a> מביא דעה שונה במקצת, המכילה מרכיב נוסף לפיו הישמעאלים והמדינים היו חלוקים בטענותיהם למי שייך יוסף, ולבסוף הגיעו לפשרה ומכרו אותו יחד במצרים.</fn> <multilink><a href="ChizkuniBereshit37-28" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit37-28" data-aht="source">Bereshit 37:28</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">About R. Chizkiyah b. Manoach</a></multilink>, <multilink><a href="BinahLaIttim57" data-aht="source">ר' עזריה פיג'ו</a><a href="BinahLaIttim57" data-aht="source">Binah LaIttim 57</a><a href="R. Azariah Figo" data-aht="parshan">About R. Azariah Figo</a></multilink>, <multilink><a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">שד"ל ובן דודו</a><a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">Bereshit 37:28</a><a href="ShadalBereshit37-29" data-aht="source">Bereshit 37:29</a><a href="ShadalBereshit37-36" data-aht="source">Bereshit 37:36</a><a href="ShadalBereshit42-22" data-aht="source">Bereshit 42:22</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. S.D. Luzzatto</a></multilink>, <multilink><a href="MalbimBereshit37-27" data-aht="source">מלבי"ם</a><a href="MalbimBereshit37-27" data-aht="source">Bereshit 37:27-29</a><a href="MalbimBereshit37-36" data-aht="source">Bereshit 37:36</a><a href="R. Meir Leibush Weiser (Malbim)" data-aht="parshan">About R. Meir Leibush Weiser</a></multilink> | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ"</b> – לפי גישה זו, הנושא של כל הפעלים הללו הוא המדינים, כיון שהם הנושא המפורש בתחילת הפסוק ("וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים").‎<fn>רשב"ם טוען גם שהניסוח "וַיַּעַבְרוּ מורה שהמדינים עברו במקרה ליד הבור, ולא נשלחו לשם במכוון במסגרת עסקת מכירה. טענה זו מצריכה עיון נוסף.</fn></point> | <point><b>"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ"</b> – לפי גישה זו, הנושא של כל הפעלים הללו הוא המדינים, כיון שהם הנושא המפורש בתחילת הפסוק ("וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים").‎<fn>רשב"ם טוען גם שהניסוח "וַיַּעַבְרוּ מורה שהמדינים עברו במקרה ליד הבור, ולא נשלחו לשם במכוון במסגרת עסקת מכירה. טענה זו מצריכה עיון נוסף.</fn></point> | ||
| − | <point><b>התכנית המקורית | + | <point><b>התכנית המקורית</b><ul> |
<li>מרבית הפרשנים הללו טוענים שהאחים התכוונו למכור את יוסף לישמעאלים, אך תכניתם השתבשה כאשר המדינים הקדימו אותם.<fn>לפי ר' יהודה החסיד, האחים בכבר החלו במשא ומתן עם הישמעאלים כאשר המדינים מצאו את יוסף בכחות עצמם והוציאו אותו מהבור. רשב"ם ושד"ל, לעומתו, שהאחים אכלו במרחק מה מהבור, ממתינים לבואה של שיירת הישמעאלים שראו מרחוק, כאשר המדינים חטפו את יוסף.<br/>ראו את <a href="http://www.tanach.org/breishit/vayesh/vayeshs1.htm">מאמרו</a> של ר' מנחם ליבטאג בו הוא מנתח את מיקומם של האחים בהשוואה לדרכי המסחר העתיקות כדי להוכיח שככל הנראה ראו האחים את השיירה מרחוק, ושהיה עליהם להביא את יוסף כעשרה ק"מ צפונה כדי לפגוש בה, שכן היא לא היתה עוברת בסביבתם הקרובה (בן דודו של שד"ל מציין גם הוא את הנקודה האחרונה). הוא טוען שהאחים הניחו שיש להם די זמן לאכול שלא בסמוך לבור, לפני שילכו לחלץ את יוסף על מנת למכור אותו. לא היתה להם דרך לדעת שבינתיים המדינים יגלו את יוסף ויחטפו אותו. <br/><br/></fn> </li> | <li>מרבית הפרשנים הללו טוענים שהאחים התכוונו למכור את יוסף לישמעאלים, אך תכניתם השתבשה כאשר המדינים הקדימו אותם.<fn>לפי ר' יהודה החסיד, האחים בכבר החלו במשא ומתן עם הישמעאלים כאשר המדינים מצאו את יוסף בכחות עצמם והוציאו אותו מהבור. רשב"ם ושד"ל, לעומתו, שהאחים אכלו במרחק מה מהבור, ממתינים לבואה של שיירת הישמעאלים שראו מרחוק, כאשר המדינים חטפו את יוסף.<br/>ראו את <a href="http://www.tanach.org/breishit/vayesh/vayeshs1.htm">מאמרו</a> של ר' מנחם ליבטאג בו הוא מנתח את מיקומם של האחים בהשוואה לדרכי המסחר העתיקות כדי להוכיח שככל הנראה ראו האחים את השיירה מרחוק, ושהיה עליהם להביא את יוסף כעשרה ק"מ צפונה כדי לפגוש בה, שכן היא לא היתה עוברת בסביבתם הקרובה (בן דודו של שד"ל מציין גם הוא את הנקודה האחרונה). הוא טוען שהאחים הניחו שיש להם די זמן לאכול שלא בסמוך לבור, לפני שילכו לחלץ את יוסף על מנת למכור אותו. לא היתה להם דרך לדעת שבינתיים המדינים יגלו את יוסף ויחטפו אותו. <br/><br/></fn> </li> | ||
<li>ר' עזריה פיג'ו והמלבי"ם מרחיקים לכת צעד נוסף. הם מציעים שיהודה מעולם לא התכוון שהאחים עצמם ימכרו את יוסף - הוא רק שכנע את האחים לעזוב את אזור הבור על מנת שהישמעאלים ימצאו את יוסף הנטוש וימכרו אותו לעבד ביזמתם.<fn>הם מציעים שמילת הפתיחה של יהודה, "לְכוּ", אינה קריאה לפעולה כי אם קריאה ממשית להתרחק. בנוסף, הם מפרשים את המלים "וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ" כדחיה לא רק של האפשרות לפגיעה פיזית ביוסף, כי אם גם של האפשרות להיות מעורבים פעילים במכירתו. ראו גם להלן בפירושם לביטוי "וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים".</fn></li> | <li>ר' עזריה פיג'ו והמלבי"ם מרחיקים לכת צעד נוסף. הם מציעים שיהודה מעולם לא התכוון שהאחים עצמם ימכרו את יוסף - הוא רק שכנע את האחים לעזוב את אזור הבור על מנת שהישמעאלים ימצאו את יוסף הנטוש וימכרו אותו לעבד ביזמתם.<fn>הם מציעים שמילת הפתיחה של יהודה, "לְכוּ", אינה קריאה לפעולה כי אם קריאה ממשית להתרחק. בנוסף, הם מפרשים את המלים "וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ" כדחיה לא רק של האפשרות לפגיעה פיזית ביוסף, כי אם גם של האפשרות להיות מעורבים פעילים במכירתו. ראו גם להלן בפירושם לביטוי "וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים".</fn></li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו"</b> – בן דודו של שד"ל והמלבי"ם מפרשים שכל<fn>ראובן העמיד פני מסכים, מתוך פחד שאילולא כן התכנית שלו להציל את יוסף תתגלה. </fn> האחים הביעו את הסכמתם, אך לא הוציאו לפועל את תכניתם.</point> | <point><b>"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו"</b> – בן דודו של שד"ל והמלבי"ם מפרשים שכל<fn>ראובן העמיד פני מסכים, מתוך פחד שאילולא כן התכנית שלו להציל את יוסף תתגלה. </fn> האחים הביעו את הסכמתם, אך לא הוציאו לפועל את תכניתם.</point> | ||
| − | <point><b>הפתעתו של ראובן | + | <point><b>הפתעתו של ראובן</b> – לפי שד"ל ומלבי"ם, ראובן נמצא עם יתר האחים כאשר הם מתכננים את המכירה, אך ממהר לחזור אל הבור להציל את יוסף לפני שהתכנית תספיק להתממש, ושם מוצא את הבור ריק. ראובן, אם כן, הוא לא האחרון כי אם הראשון מבין האחים לגלות שיוסף נעלם.<fn>דעה זו מוצגת היטב במאמרו של מנחם ליבטאג שצוטט לעיל.</fn> כאשר הוא חוזר לאחיו, הם המומים כמותו,<fn>בן דודו של שד"ל מציין שלו היו האחים מוכרים את יוסף, ניתן היה לצפות שפשוט יספרו לראובן מה עשו, ושתיקתם מעידה שגם הם תמהים כמוהו.</fn> וכולם מסיקים שיוסף נטרף בידי חיה רעה.</point> |
| − | <point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – קביעתו זו של יהודה מאוחר יותר מובנת בקלות לאור העובדה שהאחים האמינו באמת ובתמים שיוסף מת. בנוסף, שד"ל מציין שמילותיו של ראובן "וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" יכולות להתפרש באופן דומה. | + | <point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – קביעתו זו של יהודה מאוחר יותר מובנת בקלות לאור העובדה שהאחים האמינו באמת ובתמים שיוסף מת. בנוסף, שד"ל מציין שמילותיו של ראובן "וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" יכולות להתפרש באופן דומה.</point> |
<point><b>ללא סיפור כיסוי</b> – התכניות מה לספר ליעקב נדונו רק אחרי התגלית של ראובן, משום שעד אז לא ידע אף אחד מהאחים שיוסף נעדר. חזקוני מוסיף שכיון שגם האחים עצמם האמינו שיוסף נהרג במלתעות חית טרף, וטבילת הכתונת של יוסף בדם לא נועדה להונות את יעקב (אלא הית נסיון להעניק לו מעין סגירת מעגל).<fn>Shadal's cousin notes that the only element of deception is that they want Yaakov to believe that Yosef was attacked before he reached his brothers, rather than after.</fn></point> | <point><b>ללא סיפור כיסוי</b> – התכניות מה לספר ליעקב נדונו רק אחרי התגלית של ראובן, משום שעד אז לא ידע אף אחד מהאחים שיוסף נעדר. חזקוני מוסיף שכיון שגם האחים עצמם האמינו שיוסף נהרג במלתעות חית טרף, וטבילת הכתונת של יוסף בדם לא נועדה להונות את יעקב (אלא הית נסיון להעניק לו מעין סגירת מעגל).<fn>Shadal's cousin notes that the only element of deception is that they want Yaakov to believe that Yosef was attacked before he reached his brothers, rather than after.</fn></point> | ||
| − | <point><b>לא מחפשים את יוסף | + | <point><b>לא מחפשים את יוסף</b> – חזקוני ובן דודו של שד"ל מסבירים שלמרות שהאחים התחרטו על מעשיהם וניסו לנחם את יעקב, הם לא חפשו את יוסף כיון שעובדת מותו היתה מסקנה מתבקשת.<fn>חזקוני ושד"ל מציינים שהסבר זה מסייע להבין גם מדוע לא זיהו האחים את יוסף בבואם למצרים.</fn></point> |
| − | <point><b>אופים של אחי יוסף | + | <point><b>אופים של אחי יוסף</b> – בן דודו של שד"ל מציין מפורשות שהנוקט בגישה זו מקטין את חטאם של האחים - "כי בני יעקב שבטי יה אשר בחר לסגולתו אינם רשעים מתכונת נפשם הרעה", ומצמצם אותו לכדי נפילה רגעית עליה הם מתחרטים מיד: "ואף אם ברגע קטון חטאו מסיבת הקנאה והשנאה, כי הלא דרך אנוש למעול, אינם עומדים ח"ו במרדם, וקל מהרה יכירו חטאם וינחמו על כל אשר עשו, ויטרחו בכל יכלתם להינקות ממנו". אחרים הציעו גם שגישה זו עשויה להיות מונעת ע"י הפולמוס האנטי-נוצרי.<fn>ראו א. טוויטו בחיבורו "פרקי נחמה" (ירושלים, 2001, 230-231) בו הוא מפתח את התיאוריה לפיה הרשב"ם הושפע מהרצון להיאבק בקריאה הנוצרית של הסיפור, לפיה זהו סיפור מקדים לבגידתו של יהודה איש קריות בישו עבור שלושים חתיכות כסף (ראו בצוואת גד ב:ג-ד בה מוכרים האחים את יוסף עבור שלושים שקל כסף, שעשרה מתוכם מוחבאים). עם זאת יש לציין, שבניגוד לבעלי תוספות מאוחרים יותר שנקודת המוצא שלהם היא הצורך להגן על האחים ("...כיון שהיו צדיקים"), רשב"ם מציג את דעתו כנובעת מקריאה פשוטה של הפסוקים ("עומק דרך פשוטו של מקרא"), והוא אינו מביע עמדה לגבי דמותם של האחים. בנוסף, הוא מודה במפורש שמעשי האחים הובילו למכירה.</fn></point> |
| − | <point><b>ישמעאלים, מדינים ומדנים | + | <point><b>ישמעאלים, מדינים ומדנים</b> – גישה זו מניחה שהמדינים והישמעאלים הם שתי קבוצות נפרדות, כאשר המדינים הם המוכרים המקוריים והישמעאלים הם הקונים המקוריים.<fn>בן דודו של שד"ל מוסיף שהמדינים המופיעים בפסוק כ"ח נפרדים בבירור מהישמעאלים, אחרת לא היו יכולים להיות שני הצדדים בעסקה המקורית. הוא מציע שהפסוק מצביע על כך שהם "סֹחֲרִים" כדי לרמוז לקרוא שהם אינם משתייכים לשיירה הישמעאלית.</fn> הגישה נחלקת בשאלה מהי מערכת היחסים בין המדנים לשתי הקבוצות הללו:<br/> |
<ul> | <ul> | ||
<li>רשב"ם ובן דודו של שד"ל  מזהים את המדנים עם הישמעאלים, כאשר בן דודו של שד"ל אף מציע שכל צאצאיו של אברהם (מלבד שושלת יצחק) מכונים ישמעאלים. כך הם נמנעים מהסתירה בין ל"ז:לו לבין ל"ט:א. </li> | <li>רשב"ם ובן דודו של שד"ל  מזהים את המדנים עם הישמעאלים, כאשר בן דודו של שד"ל אף מציע שכל צאצאיו של אברהם (מלבד שושלת יצחק) מכונים ישמעאלים. כך הם נמנעים מהסתירה בין ל"ז:לו לבין ל"ט:א. </li> | ||
<li>בניגוד לכך, שד"ל ומלבי"ם מזהים את המדנים עם המדינים. הם מציעים שעל פי ל"ז:לו המדנים לא הביאו פיזית את יוסף למצרים (שכן זוהי סתירה לל"ט:א), אך הם מכרו את יוסף לעבר מצרים (כלומר, בכוונה שיגיע למצרים).<fn>כך מבין גם ר' יוסף בכור שור את הגישה המדוברת. עם זאת, ר' יוסף בכור שור דוחה פרשנות זו כיון שבבר' ל"ז:לו מצוינת לא הירידה מצרימה בלבד, כי אם המכירה לפוטיפר דוקא.</fn> לחלופין, הפסוק עשוי להצביע פשוט על חלקם המרכזי של המדינים בהגעת יוסף למצרים, בכך שהם אלה שהוציאו אותו לראשונה מהבור. </li> | <li>בניגוד לכך, שד"ל ומלבי"ם מזהים את המדנים עם המדינים. הם מציעים שעל פי ל"ז:לו המדנים לא הביאו פיזית את יוסף למצרים (שכן זוהי סתירה לל"ט:א), אך הם מכרו את יוסף לעבר מצרים (כלומר, בכוונה שיגיע למצרים).<fn>כך מבין גם ר' יוסף בכור שור את הגישה המדוברת. עם זאת, ר' יוסף בכור שור דוחה פרשנות זו כיון שבבר' ל"ז:לו מצוינת לא הירידה מצרימה בלבד, כי אם המכירה לפוטיפר דוקא.</fn> לחלופין, הפסוק עשוי להצביע פשוט על חלקם המרכזי של המדינים בהגעת יוסף למצרים, בכך שהם אלה שהוציאו אותו לראשונה מהבור. </li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>כמה מכירות? | + | <point><b>כמה מכירות?</b> לפי גישה זו היו שתי מכירות בלבד. המדינים גנבו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים, והם בבתורם מכרו אותו לפוטיפר.</point> |
| − | <point><b>"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – מה חשב יוסף? | + | <point><b>"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – מה חשב יוסף?</b> רשב"ם מסביר שלמרות שהאחים לא מכרו את יוסף בפועל, כיון שמעשיהם הם שהובילו למכירה, הם נחשבים כאילו מכרו אותו.<fn>ר' יהודה החסיד ושד"ל מביאים מספר מקרים נוספים בהם מעשים מיוחסים לאדם שהיה גורם עקיף בלבד לתוצאה. [ראו גם ר' בחיי המפנה לפסוק בשמואל ב' י"ב:ט "וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן וראו גם בדעת הרמב"ן לעיל בעניין הישמעאלים והמדינים.] ר' עזריה פיג'ו ומלבי"ם מפרשים בדרך דומה, ומרחיקים לכת אף יותר בנסיון לטעון שמילותיו של יהודה "וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" משמען שהאחים רק גרמו בעקיפין למכירת יוסף, אך לא מכרו אותו בפועל.</fn> בן דודו של שד"ל מוסיף שיוסף עצמו הניח בטעות שהאחים מכרו אותו למדינים, והם הגיעו אל הבאר לקחת ממנה את רכושם.<fn><p>זוהי גם האפשרות המועדפת על <a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">שד״ל</a><span class="aht-chrome-space"> עצמו. ראו גם את פרשנותו של שד"</span>ל לברכת יעקב ליוסף.</p></fn> <fn>This is also the option favored by Shadal himself.  See also <multilink><a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">Shadal</a><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">Bereshit 49:23</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. Shemuel David Luzzatto</a></multilink>'s interpretation of Yaakov's blessing to Yosef.</fn></point> |
| − | <point><b>"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים"</b> – בן דודו של שד"ל קורא את המלים הללו של יוסף כהתייחסות למדינים שגנבו אותו מהבור. מאידך, שד"ל סבור שיוסף מתייחס לאחים שגנבו אותו מיעקב, וקביעתו זו משקפת רק את הנחתו המוטעית שהאחים מכרו אותו. | + | <point><b>"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים"</b> – בן דודו של שד"ל קורא את המלים הללו של יוסף כהתייחסות למדינים שגנבו אותו מהבור. מאידך, שד"ל סבור שיוסף מתייחס לאחים שגנבו אותו מיעקב, וקביעתו זו משקפת רק את הנחתו המוטעית שהאחים מכרו אותו.</point> |
| − | <point><b>מדוע לא זימן יוסף את יעקב? | + | <point><b>מדוע לא זימן יוסף את יעקב?</b> ר' יוסף בכור שור מצביע על כך שזוהי שאלה הקשה ביותר לישוב על פי גישתו של רשב"ם, כיון שלפיה יוסף אפילו לא נמכר בידי אחיו.<fn>שד"ל לעיל היה מסביר שיוסף עצמו טעה לחשוב שהאחים הם אלה שמכרו אותו, ולא היה מודע לכך שהם לא ידעו על דבר מכירתו.</fn></point> |
| − | <point><b>ברכות יעקב | + | <point><b>ברכות יעקב</b> – בניגוד לפרשנים אחרים, <multilink><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">בראשית מ"ט:ט'</a><a href="RashbamBereshit49-23" data-aht="source">בראשית מ״ט:כ״ג</a></multilink> קובע שאף אחת מברכותיו של יעקב בבראשית מ"ט אינה מתייחסת למכירת יוסף בידי האחים. לפיכך, רשב"ם בוחר לפרש את הפסוק "וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים" בהתייחס לאשת פוטיפר שנסתה להרע ליוסף, ולא לאחים. ראו גם <a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">שד״ל</a> המציין שדעתו מתיישבת עם דעת רשב"ם שהאחים אינם אלה שמכרו את יוסף.<fn>שד"ל עצמו מפרש את הפסוק בכל זאת כעוסק בשנאת האחים ליוסף. לדיון נוסף ראו <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">ברכת יעקב ליוסף</a>.</fn> להעמקה בקריאה של הרשב"ם את ברכת יוסף, ראו <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">ברכת יעקב ליוסף</a>.</point> |
| − | <point><b>מה חשב יעקב? | + | <point><b>מה חשב יעקב?</b> <multilink><a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">שד"ל </a><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">בראשית מ״ט:כ״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>מציע שעל פי הרשב"ם יתכן שיעקב מעולם לא ידע על שנאת האחים ליוסף, אלא הניח (בצדק) שיוסף נחטף ונמכר בידי קבוצה אחרת. עם זאת שד"ל עצמו, במהדורת הדפוס המאוחרת יותר של פירושו,<fn>בגרסה מאוחרת זו, שד"ל כותב: "כי הנה יוסף האמין שהם מכרוהו, וכן האמין יעקב, כי בודאי בניו לא הגידו לו שהשליכוהו לבור כדי שימות שם". מכל מקום, בכתבי היד (1833 NLI MS, האחים פארדו MS, ואחרים) המשקפים את פירושו המוקדם יותר של שד"ל, הסבר זה אינו מופיע (ובמקומה הוא מציע בפשטות: "כי אע"פ שלא מכרוהו הנה שנאוהו והיו סבת המכרו").</fn> טוען שיעקב הניח (שלא בצדק) שהאחים היו האחראים הישירים למכירה.<fn>לדעת שד"ל, לא היה בכחם של האחים לספר לאביהם שלא הם מכרו את יוסף, אלא השאירו אותו בבור למות שם. ראו לעיל את הטיעון שמעלה ר' מרדכי מורטארה (תלמידו של שד"ל), שלולא היה יעקב מודע לאחריות האחים למעשה, ההודעה שדאגו האחים שתשלח ליוסף ב-נ':טז-יז לא היתה משכנעת.</fn></point> |
</category> | </category> | ||
</approaches> | </approaches> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 10:54, 25 November 2018
מי מכר את יוסף?
גישות פרשניות
סקירה
סיפור מכירת יוסף מתמקד בפעולותיהם של שני אחים - ראובן ויהודה, ובארבע קבוצות זרים - ישמעאלים, מדינים, מדנים ומצרים. הפרשנים חלוקים בהבנת אופי היחסים בין האחים לבין עצמם ובין הקבוצות השונות לבין עצמן, ומידת הקשר ביניהם. לשאלה זו השלכות נרחבות הן לשחזור רצף האירועים בפרק, והן לעמידה על טיבם של האחים.
על פי בראשית רבה, האחים מכרו את יוסף כאיש אחד, וראובן היה המתנגד היחיד למעשה. בנוסף מתוארות במדרש קבוצות זרים רבות, בלתי תלויות, ומספר עסקאות נפרדות, וכך מצטיירת מכירת יוסף לישמעאלים ע"י האחים רק כמכירה ראשונה בסדרת מכירות. מנגד, לפי ר' יוסף בכור שור היו האחים מפולגים בין סיעותיהם של ראובן ושל יהודה, ואילו קבוצות הזרים נכללו כולן בשיירה אחת. לדעתו, מחצית מהאחים מכרו את יוסף למכלול של זרים שהמשיכו והביאו אותו למצרים. לבסוף, הרשב"ם מציג את האחים, ובכללם ראובן, כישות אחת שלא היתה האחראית למכירת יוסף. הוא מציע שהמכירה התבצעה בין קבוצות הזרים לבין עצמן.
כל האחים (חוץ מראובן) מכרו את יוסף
אחי יוסף הם אלה שמכרו אותו, אבל ראובן היה במקום אחר בעת המכירה1. 2
מקורות:
בראשית רבה3, תנחומא (בובר)4, תרגום המיוחס ליונתן, רש״י5, אבן עזרא, רבינו תם, רד״ק, ר׳ אברהם בן הרמב״ם, רמב״ן, מעשי ה׳
"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ" – גישה זו נחלקת לפרשנויות שונות לגבי האופן בו מתייחסים שלושת הפעלים האלה למדינים, שהוצגו בתחילת הפסוק ("וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים"):
- לדעת רש"י, כל שלושת הפעלים אינם מתייחסים למדינים, כי אם מוסבים על האחים שהופיעו כנושא בפסוקים הקודמים. האחים משכו והעלו את יוסף מהבור, ולאחר מכן מכרו אותו לישמעאלים כפי שתכננו. עם זאת, זוהי עמדה בעייתית כיון שהופעת המדינים בתחילת הפסוק נדמית לפתע מיותרת ושלא במקומה6.
- לעומתו, מעשי ה'7 מציע שאמנם האחים מכרו את יוסף לישמעאלים, אך היו אלה המדינים, בתפקיד הסבלים והמתווכים במכירה, שהעלו את יוסף מהבור. עמדה זו מסבירה בנקל את את הזכרת המדינים בתחילת הפסוק, שכן הם נושא הפעולות הנזכרות מיד לאחר מכן.
ישמעאלים ומדינים
- נפרדים אבל שווים - בבראשית רבה מוצגות שתי הקבוצות הללו כקבוצות סוחרים נפרדות.8 הישמעאלים קנו את יוסף מהאחים, והמדינים בתורם קנו אותו מהישמעאלים ומכרו אותו במצרים.9
- נפרדים ולא שווים - גם רבנו תם ומעשי ה' רואים בהן שתי קבוצות מובחנות, אך מציעים שהמדינים משמשים במתווכים בעסקת המכירה הנערכת בין האחים לבין הישמעאלים.10
- שיירה אחת - לעומתם, האבן עזרא11, ר' אברהם בן הרמב"ם והרמב"ן מפרשים שכולם השתייכו לשיירה אחת.
-
- אבן עזרא טוען שיש כאן שני שמות לקבוצה אחת,12 איך אינו מסביר מדוע לעתים מופיע שם אחד ולעתים האחר.
- רמב"ן, לעומתו, מציע שהישמעאלים היו חמרי הגמלים,13 ואילו המדינים היו בעלי העבדים.14
- דעת ר' אברהם בן הרמב"ם נמצאת באמצע הדרך, כאשר הוא טוען שהישמעאלים והמדינים היו שתי קבוצות מובחנות באותה שיירה, אך מציע ששמותיהן מתחלפים לעתים כיון שיש להם שושלת משותפת ומאפיינים משותפים.15
מדינים ומדנים
כמה מכירות?
- שתיים - רוב הפרשנים הללו סבורים שהיו רק שתי עסקאות: בין האחים לבין שיירת השימעאלים,19 ובין הישמעאלים לפוטיפר.
- שלוש - מדרש תנחומא (בובר)20 ורש"י לבראשית ל"ז:כ"ח21 מציעים שהיו בסך הכל שלוש מכירות: אחי יוסף מכרו אותו לישמעאלים, הישמעאלים מכרו אותו למדינים או למדנים,22 והמדנים או המדינים מכרו אותו לפוטיפר.
- ארבע או חמש: ר' יודן ור' חונה בבראשית רבה נוקטים בעמדה הקיצונית לפיה יוסף נמכר ארבע או חמש פעמים, כאשר כל קבוצה (או כמעט כל קבוצה) המוזכרת בכתוב משתתפת בשרשרת העסקאות23.
הפתעתו של ראובן – רש"י מפרש שראובן לא היה עם האחים בעת המכירה, ולפיכך הופתע מהיעדרו של יוסף בשובו אל הבור. רש"י מעלה שתי אפשרויות - שראובן היה עסוק בכפרה על חטאו עם בלהה (בראשית ל"ה:כ"ב),24 או ששב הביתה לשרת את אביו.25 רד"ק, לעומתו, מציע שראובן הלך לרעות את צאנו במקום אחר26 כאשר התכנית למכירת יוסף נהגתה ובוצעה.
סיפור כיסוי – לפי עמדה זו, יתכן שהאחים גיבשו סיפור כיסוי רק לאחר שובו של ראובן, כי מטרתם האמתית היתה להבטיח שראובן לא מסתבך בצרות. לחלופין, רק כאשר הם רואים את מצוקתו הם מבינים כמה אבל יהיה אביהם למשמע הבשורה.
"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" – בתגובה להצעה של יהודה למכור את יוסף, הפסוק מציין רק שהאחים "שמעו". רש"י מפרש שהסכמת האחים משתמעת מכאן.27
"וְאָחִיו מֵת" – רש"י מציע שכאשר יהודה אומר זאת ליוסף הוא משקר, מתוך פחד לחשוף בפני השליט המצרי שאחיו נמכר.28
"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – פסוק זה משקף בבירור את אמונתו של יוסף שהאחים היו הקבוצה שמכרה אותו, ויש בכך משום חיזוק למחזיקים בדעה זו.
האם יעקב מגלה את האמת? רמב״ן טוען שמעולם לא נודע ליעקב שהאחים מכרו את יוסף, והוא חשב שאחרים חטפו את יוסף ומכרו אותו. לפי עמדה זו, האחים אינם דוברי אמת בבראשית נ:טז-יז בטענתם שיעקב שלח ליוסף בקשה (לאחר מותו) שיסלח לאחיו (ראו גם רד"ק ורלב"ג שם). לעומת זאת, שד״ל מצטט את דעת ר' מדרכי מורטארה לפיה יעקב בודאי היה מודע לתפקידם של האחים במכירת יוסף, אחרת לא היתה ההודעה ששלח ליוסף מהימנה.
האם בנימין מגלה את האמת? שד״ל מציע שבנימין מעולם לא גילה את הסיפור האמתי. הוא מסביר שכאשר יוסף חושף את זהותו בפני האחים כ"יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם... מִצְרָיְמָה", בנימין היה מחוץ לטווח שמיעה. הוא מצביע על כך שרגע לפני החשיפה, מבקש יוסף מהאחים בלבד "גְּשׁוּ נָא אֵלַי",29 כדי שבנימין לא ישמע את הנאמר.30
רק חלק מהאחים מכרו את יוסף
קבוצת אחת מאחי יוסף (בהנהגת יהודה) מכרה את יוסף, בעוד קבוצה אחרת (בהנהגת ראובן) לא נכחה שם ולא השתתפה במכירה.
מקורות: ר׳ יוסף בכור שור
ראובן יצא לצהריים – לדעת ר' יוסף בכור שור, האחים אכלו במשמרות.31 בעוד הקבוצה של יהודה אכלה צהריים ("וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם"), הקבוצה של ראובן השגיחה על הכבשים.32 כך ראובן וכל חברי הקבוצה שלו לא היו מודעים כלל הן להצעה של יהודה והן למכירה עצמה.33 34
"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" – על פי ר' יוסף בכור שור, מונח זה מרמז שהאחים לא רק שמעו והסכימו, אלא אף הוציאו לפועל את תכניתו של יהודה ("ויעשו כן").
"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ" – יהודה ומשלחת האחים שלצדו הם נושאי הפועל "וימכרו". עם זאת, אין זה ברור האם אחי יוסף הם אלה שמשכו והעלו את יוסף מהבור, או שהקונים הם שעשו זאת.35 36
"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – ר' יוסף בכור שור מוכיח מפסוק זה שהאחים היו האחראים למכירה.
ישמעאלים, מדינים ומדנים – ר' יוסף בכור שור מציע שכל שלוש הקבוצות האלה נדדו בשיירה אחת בגלל שהיו קרובות זו לזו - כולם צאצאי הגר וקטורה, פילגשי אברהם. כיון שלמעשה הם שייכים לקבוצה רחבה אחת, השמות השונים משמשים חליפות בכתוב.37 38
כמה מכירות? יוסף נמכר רק פעמיים. האחים מכרו אותו לשיירת הישמעאלים-מדינים-מדנים המשולבת, והם מכרו אותו מחדש לפוטיפר.
"וְאָחִיו מֵת" – ר' יוסף בכור שור לא מפרש פסוק זה ישירות, אך הוא יכול היה לקבוע - כמו רש"י לעיל - שיהודה שיקר, או שסבר שיוסף היה חשוב כמת.
אף אחד מהאחים לא מכר את יוסף
אחי יוסף אמנם תכננו למכור אותו אך לא הספיקו לעשות זאת, כיון שהמדינים הקדימו וחטפו את יוסף מהבור לפני שביצעו את תכניתם.
"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ" – לפי גישה זו, הנושא של כל הפעלים הללו הוא המדינים, כיון שהם הנושא המפורש בתחילת הפסוק ("וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים").44
התכנית המקורית
- מרבית הפרשנים הללו טוענים שהאחים התכוונו למכור את יוסף לישמעאלים, אך תכניתם השתבשה כאשר המדינים הקדימו אותם.45
- ר' עזריה פיג'ו והמלבי"ם מרחיקים לכת צעד נוסף. הם מציעים שיהודה מעולם לא התכוון שהאחים עצמם ימכרו את יוסף - הוא רק שכנע את האחים לעזוב את אזור הבור על מנת שהישמעאלים ימצאו את יוסף הנטוש וימכרו אותו לעבד ביזמתם.46
"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" – בן דודו של שד"ל והמלבי"ם מפרשים שכל47 האחים הביעו את הסכמתם, אך לא הוציאו לפועל את תכניתם.
הפתעתו של ראובן – לפי שד"ל ומלבי"ם, ראובן נמצא עם יתר האחים כאשר הם מתכננים את המכירה, אך ממהר לחזור אל הבור להציל את יוסף לפני שהתכנית תספיק להתממש, ושם מוצא את הבור ריק. ראובן, אם כן, הוא לא האחרון כי אם הראשון מבין האחים לגלות שיוסף נעלם.48 כאשר הוא חוזר לאחיו, הם המומים כמותו,49 וכולם מסיקים שיוסף נטרף בידי חיה רעה.
"וְאָחִיו מֵת" – קביעתו זו של יהודה מאוחר יותר מובנת בקלות לאור העובדה שהאחים האמינו באמת ובתמים שיוסף מת. בנוסף, שד"ל מציין שמילותיו של ראובן "וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" יכולות להתפרש באופן דומה.
ללא סיפור כיסוי – התכניות מה לספר ליעקב נדונו רק אחרי התגלית של ראובן, משום שעד אז לא ידע אף אחד מהאחים שיוסף נעדר. חזקוני מוסיף שכיון שגם האחים עצמם האמינו שיוסף נהרג במלתעות חית טרף, וטבילת הכתונת של יוסף בדם לא נועדה להונות את יעקב (אלא הית נסיון להעניק לו מעין סגירת מעגל).50
לא מחפשים את יוסף – חזקוני ובן דודו של שד"ל מסבירים שלמרות שהאחים התחרטו על מעשיהם וניסו לנחם את יעקב, הם לא חפשו את יוסף כיון שעובדת מותו היתה מסקנה מתבקשת.51
אופים של אחי יוסף – בן דודו של שד"ל מציין מפורשות שהנוקט בגישה זו מקטין את חטאם של האחים - "כי בני יעקב שבטי יה אשר בחר לסגולתו אינם רשעים מתכונת נפשם הרעה", ומצמצם אותו לכדי נפילה רגעית עליה הם מתחרטים מיד: "ואף אם ברגע קטון חטאו מסיבת הקנאה והשנאה, כי הלא דרך אנוש למעול, אינם עומדים ח"ו במרדם, וקל מהרה יכירו חטאם וינחמו על כל אשר עשו, ויטרחו בכל יכלתם להינקות ממנו". אחרים הציעו גם שגישה זו עשויה להיות מונעת ע"י הפולמוס האנטי-נוצרי.52
ישמעאלים, מדינים ומדנים – גישה זו מניחה שהמדינים והישמעאלים הם שתי קבוצות נפרדות, כאשר המדינים הם המוכרים המקוריים והישמעאלים הם הקונים המקוריים.53 הגישה נחלקת בשאלה מהי מערכת היחסים בין המדנים לשתי הקבוצות הללו:
- רשב"ם ובן דודו של שד"ל מזהים את המדנים עם הישמעאלים, כאשר בן דודו של שד"ל אף מציע שכל צאצאיו של אברהם (מלבד שושלת יצחק) מכונים ישמעאלים. כך הם נמנעים מהסתירה בין ל"ז:לו לבין ל"ט:א.
- בניגוד לכך, שד"ל ומלבי"ם מזהים את המדנים עם המדינים. הם מציעים שעל פי ל"ז:לו המדנים לא הביאו פיזית את יוסף למצרים (שכן זוהי סתירה לל"ט:א), אך הם מכרו את יוסף לעבר מצרים (כלומר, בכוונה שיגיע למצרים).54 לחלופין, הפסוק עשוי להצביע פשוט על חלקם המרכזי של המדינים בהגעת יוסף למצרים, בכך שהם אלה שהוציאו אותו לראשונה מהבור.
כמה מכירות? לפי גישה זו היו שתי מכירות בלבד. המדינים גנבו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים, והם בבתורם מכרו אותו לפוטיפר.
"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – מה חשב יוסף? רשב"ם מסביר שלמרות שהאחים לא מכרו את יוסף בפועל, כיון שמעשיהם הם שהובילו למכירה, הם נחשבים כאילו מכרו אותו.55 בן דודו של שד"ל מוסיף שיוסף עצמו הניח בטעות שהאחים מכרו אותו למדינים, והם הגיעו אל הבאר לקחת ממנה את רכושם.56 57
"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" – בן דודו של שד"ל קורא את המלים הללו של יוסף כהתייחסות למדינים שגנבו אותו מהבור. מאידך, שד"ל סבור שיוסף מתייחס לאחים שגנבו אותו מיעקב, וקביעתו זו משקפת רק את הנחתו המוטעית שהאחים מכרו אותו.
מדוע לא זימן יוסף את יעקב? ר' יוסף בכור שור מצביע על כך שזוהי שאלה הקשה ביותר לישוב על פי גישתו של רשב"ם, כיון שלפיה יוסף אפילו לא נמכר בידי אחיו.58
ברכות יעקב – בניגוד לפרשנים אחרים, רשב״ם קובע שאף אחת מברכותיו של יעקב בבראשית מ"ט אינה מתייחסת למכירת יוסף בידי האחים. לפיכך, רשב"ם בוחר לפרש את הפסוק "וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים" בהתייחס לאשת פוטיפר שנסתה להרע ליוסף, ולא לאחים. ראו גם שד״ל המציין שדעתו מתיישבת עם דעת רשב"ם שהאחים אינם אלה שמכרו את יוסף.59 להעמקה בקריאה של הרשב"ם את ברכת יוסף, ראו ברכת יעקב ליוסף.
