Difference between revisions of "Who Sold Yosef/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(One intermediate revision by the same user not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Approaches">
 
<page type="Approaches">
 
<h1>מי מכר את יוסף?</h1>
 
<h1>מי מכר את יוסף?</h1>
−
 
+
<div><b><center><span class="highlighted-notice">תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך</span></center></b></div>
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
 
<h2>סקירה</h2>
 
<h2>סקירה</h2>
Line 40: Line 40:
 
<point><b>כמה מכירות?</b><ul>
 
<point><b>כמה מכירות?</b><ul>
 
<li><b>שתיים -</b> רוב הפרשנים הללו סבורים שהיו רק שתי עסקאות: בין האחים לבין שיירת השימעאלים,<fn>ראו לעיל בדבר שלל התפקידים המיוחסים למדינים/מדנים לפי הפרשנים הללו.&#160;</fn> ובין הישמעאלים לפוטיפר.&#160;</li>
 
<li><b>שתיים -</b> רוב הפרשנים הללו סבורים שהיו רק שתי עסקאות: בין האחים לבין שיירת השימעאלים,<fn>ראו לעיל בדבר שלל התפקידים המיוחסים למדינים/מדנים לפי הפרשנים הללו.&#160;</fn> ובין הישמעאלים לפוטיפר.&#160;</li>
−
<li><b>שלוש</b> - מדרש תנחומא (בובר)<fn>ראו בהערה לעיל דיון בגרסה המובאת במנחת יהודה.</fn> ורש"י לבראשית ל"ז:כ"ח<fn>See, though, Rashi on Bereshit 37:3 where he seems to contradict himself, stating that Yosef was sold to four groups: to Potiphar, the traders ("סֹחֲרִים"), the Yishmaelites, and the Medanites or Midianites (see the note above regarding the text of Rashi). [This earlier comment of Rashi is citing Bereshit Rabbah which reads the word "פַּסִּים" as an acronym for the groups who caused trouble for Yosef (this Midrash does not speak of the number of sales).] See Minchat Yehuda who attempts to resolve this contradiction in Rashi. See also the note above which presents two possible understandings of Rashi.</fn> מציעים שהיו בסך הכל שלוש מכירות: אחי יוסף מכרו אותו לישמעאלים, הישמעאלים מכרו אותו למדינים או למדנים,<fn>ראו לעיל אודות הגרסאות השונות.</fn> והמדנים או המדינים מכרו אותו לפוטיפר.&#160;</li>
+
<li><b>שלוש</b> - מדרש תנחומא (בובר)<fn>ראו בהערה לעיל דיון בגרסה המובאת במנחת יהודה.</fn> ורש"י לבראשית ל"ז:כ"ח<fn>אולם, עיינו רש"י בראשית ל"ז:ג', שדבריו שם נראים כסותרים את דבריו כאן. שם הוא אומר שיוסף נמכר לארבעה קבוצות שונות: לפוטיפר, ל"סֹחֲרִים", לישמעאלים, ולמדנים/מדינים (עיינו בהערה לעיל לגבי הנוסח בפירוש רש"י). פירושו של רש"י שם מצטט מ<multilink><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah84-8" data-aht="source">פ״ד:ח׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink> שפירש את המלה "פַּסִּים" כראשי תיבות לקבוצות השונות שהצרו ליוסף (רק שבשונה מרש"י, המדרש אינו מציין את מספר המכירות). ועיינו ב<multilink><a href="MinchatYehudaBereshit37-28" data-aht="source">מנחת יהודה</a><a href="MinchatYehudaBereshit37-28" data-aht="source">בראשית ל״ז:כ״ח</a><a href="R. Yehuda b. Elazar" data-aht="parshan">אודות מנחת יהודה</a></multilink> שמנסה ליישב סתירה זו ברש"י. ועיינו גם בהערה לעיל המציגה שתי הבנות אפשריות בשיטת רש"י.</fn> מציעים שהיו בסך הכל שלוש מכירות: אחי יוסף מכרו אותו לישמעאלים, הישמעאלים מכרו אותו למדינים או למדנים,<fn>ראו לעיל אודות הגרסאות השונות.</fn> והמדנים או המדינים מכרו אותו לפוטיפר.&#160;</li>
 
<li><b>ארבע או חמש:&#160;</b>ר' יודן ור' חונה ב<a href="BereshitRabbah84-22" data-aht="source">בראשית רבה</a> נוקטים בעמדה הקיצונית לפיה יוסף נמכר ארבע או חמש פעמים, כאשר כל קבוצה (או כמעט כל קבוצה) המוזכרת בכתוב משתתפת בשרשרת העסקאות<fn>גרסאות נוספות לגישה זו ראו גם ב<a href="DaatZekeinimBereshit37-28" data-aht="source">דעת זקנים</a>.</fn>.</li>
 
<li><b>ארבע או חמש:&#160;</b>ר' יודן ור' חונה ב<a href="BereshitRabbah84-22" data-aht="source">בראשית רבה</a> נוקטים בעמדה הקיצונית לפיה יוסף נמכר ארבע או חמש פעמים, כאשר כל קבוצה (או כמעט כל קבוצה) המוזכרת בכתוב משתתפת בשרשרת העסקאות<fn>גרסאות נוספות לגישה זו ראו גם ב<a href="DaatZekeinimBereshit37-28" data-aht="source">דעת זקנים</a>.</fn>.</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
Line 80: Line 80:
 
<point><b>הפתעתו של ראובן</b> – לפי שד"ל ומלבי"ם, ראובן נמצא עם יתר האחים כאשר הם מתכננים את המכירה, אך ממהר לחזור אל הבור להציל את יוסף לפני שהתכנית תספיק להתממש, ושם מוצא את הבור ריק. ראובן, אם כן, הוא לא האחרון כי אם הראשון מבין האחים לגלות שיוסף נעלם.<fn>דעה זו מוצגת היטב במאמרו של מנחם ליבטאג שצוטט לעיל.</fn> כאשר הוא חוזר לאחיו, הם המומים כמותו,<fn>בן דודו של שד"ל מציין שלו היו האחים מוכרים את יוסף, ניתן היה לצפות שפשוט יספרו לראובן מה עשו, ושתיקתם מעידה שגם הם&#160;תמהים כמוהו.</fn> וכולם מסיקים שיוסף נטרף בידי חיה רעה.</point>
 
<point><b>הפתעתו של ראובן</b> – לפי שד"ל ומלבי"ם, ראובן נמצא עם יתר האחים כאשר הם מתכננים את המכירה, אך ממהר לחזור אל הבור להציל את יוסף לפני שהתכנית תספיק להתממש, ושם מוצא את הבור ריק. ראובן, אם כן, הוא לא האחרון כי אם הראשון מבין האחים לגלות שיוסף נעלם.<fn>דעה זו מוצגת היטב במאמרו של מנחם ליבטאג שצוטט לעיל.</fn> כאשר הוא חוזר לאחיו, הם המומים כמותו,<fn>בן דודו של שד"ל מציין שלו היו האחים מוכרים את יוסף, ניתן היה לצפות שפשוט יספרו לראובן מה עשו, ושתיקתם מעידה שגם הם&#160;תמהים כמוהו.</fn> וכולם מסיקים שיוסף נטרף בידי חיה רעה.</point>
 
<point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – קביעתו זו של יהודה מאוחר יותר מובנת בקלות לאור העובדה שהאחים האמינו באמת ובתמים שיוסף מת. בנוסף, שד"ל מציין שמילותיו של ראובן "וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" יכולות להתפרש באופן דומה.</point>
 
<point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – קביעתו זו של יהודה מאוחר יותר מובנת בקלות לאור העובדה שהאחים האמינו באמת ובתמים שיוסף מת. בנוסף, שד"ל מציין שמילותיו של ראובן "וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" יכולות להתפרש באופן דומה.</point>
−
<point><b>ללא סיפור כיסוי</b> – התכניות מה לספר ליעקב נדונו רק אחרי התגלית של ראובן,&#160;משום שעד אז לא ידע אף אחד מהאחים שיוסף נעדר. חזקוני מוסיף שכיון שגם האחים עצמם האמינו שיוסף נהרג במלתעות חית טרף,&#160;וטבילת&#160;הכתונת של יוסף בדם לא נועדה להונות את יעקב (אלא היה נסיון להעניק לו מעין סגירת מעגל).<fn>Shadal's cousin notes that the only element of deception is that they want Yaakov to believe that Yosef was attacked before he reached his brothers, rather than after.</fn></point>
+
<point><b>ללא סיפור כיסוי</b> – התכניות מה לספר ליעקב נדונו רק אחרי התגלית של ראובן,&#160;משום שעד אז לא ידע אף אחד מהאחים שיוסף נעדר. חזקוני מוסיף שכיון שגם האחים עצמם האמינו שיוסף נהרג במלתעות חית טרף,&#160;וטבילת&#160;הכתונת של יוסף בדם לא נועדה להונות את יעקב (אלא היה נסיון להעניק לו מעין סגירת מעגל).<fn>בן דודו של שד"ל מציין שהדבר היחיד שבו מטעים אחי יוסף את יעקב אביהם, הוא בנסיונם לגרום ליעקב לחשוב שיוסף נפגע לפני שהגיע אל האחים, ולא לאחרי הגעתו אליהם.</fn></point>
 
<point><b>לא מחפשים את יוסף</b> – חזקוני ובן דודו של שד"ל מסבירים שלמרות שהאחים התחרטו על מעשיהם וניסו לנחם את יעקב, הם לא חפשו את יוסף כיון שעובדת מותו היתה מסקנה מתבקשת.<fn>חזקוני ושד"ל מציינים שהסבר זה מסייע להבין גם מדוע לא זיהו האחים את יוסף בבואם למצרים.</fn></point>
 
<point><b>לא מחפשים את יוסף</b> – חזקוני ובן דודו של שד"ל מסבירים שלמרות שהאחים התחרטו על מעשיהם וניסו לנחם את יעקב, הם לא חפשו את יוסף כיון שעובדת מותו היתה מסקנה מתבקשת.<fn>חזקוני ושד"ל מציינים שהסבר זה מסייע להבין גם מדוע לא זיהו האחים את יוסף בבואם למצרים.</fn></point>
−
<point><b>אופים של אחי יוסף</b> – בן דודו של שד"ל מציין מפורשות שהנוקט בגישה זו מקטין את חטאם של האחים -&#160;"כי בני יעקב שבטי יה אשר בחר לסגולתו אינם רשעים מתכונת נפשם הרעה", ומצמצם אותו לכדי נפילה רגעית עליה הם מתחרטים מיד:&#160;"ואף אם ברגע קטון חטאו מסיבת הקנאה והשנאה, כי הלא דרך אנוש למעול, אינם עומדים ח"ו במרדם, וקל מהרה יכירו חטאם וינחמו על כל אשר עשו, ויטרחו בכל יכלתם להינקות ממנו". אחרים הציעו גם שגישה זו עשויה להיות מונעת ע"י הפולמוס האנטי-נוצרי.<fn>ראו א. טוויטו בחיבורו "פרקי נחמה" (ירושלים, 2001, 230-231) בו הוא מפתח את התיאוריה לפיה הרשב"ם הושפע מהרצון להיאבק בקריאה הנוצרית של הסיפור,&#160;לפיה זהו סיפור מקדים לבגידתו של יהודה איש קריות בישו עבור&#160;שלושים חתיכות כסף (ראו בצוואת גד ב:ג-ד בה מוכרים האחים את יוסף עבור&#160;שלושים שקל כסף, שעשרה מתוכם מוחבאים). עם זאת יש לציין, שבניגוד לבעלי תוספות מאוחרים יותר שנקודת המוצא שלהם היא הצורך להגן על האחים ("...כיון שהיו צדיקים"), רשב"ם מציג את דעתו כנובעת מקריאה פשוטה של הפסוקים ("עומק דרך פשוטו של מקרא"), והוא אינו מביע עמדה לגבי דמותם של האחים. בנוסף, הוא מודה במפורש שמעשי האחים הובילו למכירה.</fn></point>
+
<point><b>אופים של אחי יוסף</b> – בן דודו של שד"ל מציין מפורשות שהנוקט בגישה זו מקטין את חטאם של האחים -&#160;"כי בני יעקב שבטי יה אשר בחר לסגולתו אינם רשעים מתכונת נפשם הרעה", ומצמצם אותו לכדי נפילה רגעית עליה הם מתחרטים מיד:&#160;"ואף אם ברגע קטון חטאו מסיבת הקנאה והשנאה, כי הלא דרך אנוש למעול, אינם עומדים ח"ו במרדם, וקל מהרה יכירו חטאם וינחמו על כל אשר עשו, ויטרחו בכל יכלתם להינקות ממנו". אחרים הציעו גם שגישה זו עשויה להיות מונעת ע"י הפולמוס האנטי-נוצרי.<fn>ראו א. טויטו במאמרו בפרקי נחמה (ירושלים, 2001), עמ' 231-230, בו הוא מפתח את התיאוריה לפיה הרשב"ם הושפע מהרצון להיאבק בקריאה הנוצרית של הסיפור,&#160;לפיה זהו סיפור מקדים לבגידתו של יהודה איש קריות בישו עבור&#160;שלושים חתיכות כסף (ראו בצוואת גד ב:ג-ד בה מוכרים האחים את יוסף עבור&#160;שלושים שקל כסף, שעשרה מתוכם מוחבאים). עם זאת יש לציין, שבניגוד לבעלי תוספות מאוחרים יותר שנקודת המוצא שלהם היא הצורך להגן על האחים ("...כיון שהיו צדיקים"), רשב"ם מציג את דעתו כנובעת מקריאה פשוטה של הפסוקים ("עומק דרך פשוטו של מקרא"), והוא אינו מביע עמדה לגבי דמותם של האחים. בנוסף, הוא מודה במפורש שמעשי האחים הובילו למכירה.</fn></point>
 
<point><b>ישמעאלים, מדינים ומדנים</b> – גישה זו מניחה שהמדינים והישמעאלים הם שתי קבוצות נפרדות, כאשר המדינים הם המוכרים המקוריים והישמעאלים הם הקונים המקוריים.<fn>בן דודו של שד"ל מוסיף שהמדינים המופיעים בפסוק כ"ח נפרדים בבירור מהישמעאלים, אחרת לא היו יכולים להיות שני הצדדים בעסקה המקורית. הוא מציע שהפסוק מצביע על כך שהם "סֹחֲרִים" כדי לרמוז לקרוא שהם אינם משתייכים לשיירה הישמעאלית.</fn>&#160;הגישה&#160;נחלקת בשאלה מהי מערכת היחסים בין המדנים לשתי הקבוצות הללו:<br/>
 
<point><b>ישמעאלים, מדינים ומדנים</b> – גישה זו מניחה שהמדינים והישמעאלים הם שתי קבוצות נפרדות, כאשר המדינים הם המוכרים המקוריים והישמעאלים הם הקונים המקוריים.<fn>בן דודו של שד"ל מוסיף שהמדינים המופיעים בפסוק כ"ח נפרדים בבירור מהישמעאלים, אחרת לא היו יכולים להיות שני הצדדים בעסקה המקורית. הוא מציע שהפסוק מצביע על כך שהם "סֹחֲרִים" כדי לרמוז לקרוא שהם אינם משתייכים לשיירה הישמעאלית.</fn>&#160;הגישה&#160;נחלקת בשאלה מהי מערכת היחסים בין המדנים לשתי הקבוצות הללו:<br/>
 
<ul>
 
<ul>
Line 92: Line 92:
 
<point><b>"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים"</b> – בן דודו של שד"ל קורא את המלים הללו של יוסף כהתייחסות למדינים שגנבו אותו מהבור. מאידך, שד"ל סבור שיוסף מתייחס לאחים שגנבו אותו מיעקב, וקביעתו זו משקפת רק את הנחתו המוטעית שהאחים מכרו אותו.</point>
 
<point><b>"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים"</b> – בן דודו של שד"ל קורא את המלים הללו של יוסף כהתייחסות למדינים שגנבו אותו מהבור. מאידך, שד"ל סבור שיוסף מתייחס לאחים שגנבו אותו מיעקב, וקביעתו זו משקפת רק את הנחתו המוטעית שהאחים מכרו אותו.</point>
 
<point><b>מדוע לא&#160;זימן יוסף את יעקב?</b> ר' יוסף בכור שור מצביע על כך שזוהי שאלה הקשה ביותר לישוב על פי גישתו של רשב"ם, כיון שלפיה יוסף אפילו לא נמכר בידי אחיו.<fn>שד"ל לעיל היה מסביר שיוסף עצמו טעה לחשוב שהאחים הם אלה שמכרו אותו, ולא היה מודע לכך שהם לא ידעו על דבר מכירתו.</fn></point>
 
<point><b>מדוע לא&#160;זימן יוסף את יעקב?</b> ר' יוסף בכור שור מצביע על כך שזוהי שאלה הקשה ביותר לישוב על פי גישתו של רשב"ם, כיון שלפיה יוסף אפילו לא נמכר בידי אחיו.<fn>שד"ל לעיל היה מסביר שיוסף עצמו טעה לחשוב שהאחים הם אלה שמכרו אותו, ולא היה מודע לכך שהם לא ידעו על דבר מכירתו.</fn></point>
−
<point><b>ברכות יעקב</b> – בניגוד לפרשנים אחרים,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">בראשית מ"ט:ט'</a><a href="RashbamBereshit49-23" data-aht="source">בראשית מ״ט:כ״ג</a></multilink> קובע שאף אחת מברכותיו של יעקב בבראשית מ"ט אינה מתייחסת למכירת יוסף בידי האחים. לפיכך, רשב"ם בוחר לפרש את הפסוק "וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים" בהתייחס לאשת פוטיפר שנסתה להרע ליוסף, ולא לאחים. ראו גם&#160;<a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">שד״ל</a> המציין שדעתו מתיישבת עם דעת רשב"ם שהאחים אינם אלה שמכרו את יוסף.<fn>שד"ל עצמו מפרש את הפסוק בכל זאת כעוסק בשנאת האחים ליוסף. לדיון נוסף ראו <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">ברכת יעקב ליוסף</a>.</fn> להעמקה בקריאה של הרשב"ם את ברכת יוסף, ראו <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">ברכת יעקב ליוסף</a>.</point>
+
<point><b>ברכות יעקב</b> – בניגוד לפרשנים אחרים,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">בראשית מ"ט:ט'</a><a href="RashbamBereshit49-23" data-aht="source">בראשית מ״ט:כ״ג</a></multilink> קובע שאף אחת מברכותיו של יעקב בבראשית מ"ט אינה מתייחסת למכירת יוסף בידי האחים. לפיכך, רשב"ם בוחר לפרש את הפסוק "וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים" בהתייחס לאשת פוטיפר שנסתה להרע ליוסף, ולא לאחים.<fn>בדומה, הוא אינו סבור שתוכחת יעקב לשמעון ולוי מוסבת על מכירת יוסף, ובניגוד לדעות של הרבה פרשנים אחרים.</fn> ראו גם&#160;<a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">שד״ל</a> המציין שדעתו מתיישבת עם דעת רשב"ם שהאחים אינם אלה שמכרו את יוסף.<fn>שד"ל עצמו מפרש את הפסוק בכל זאת כעוסק בשנאת האחים ליוסף. לדיון נוסף ראו <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">ברכת יעקב ליוסף</a>.</fn> להעמקה בקריאה של הרשב"ם את ברכת יוסף, ראו <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">ברכת יעקב ליוסף</a>.</point>
 
<point><b>מה חשב יעקב?</b> <multilink><a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">שד"ל </a><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">בראשית מ״ט:כ״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>מציע שעל פי הרשב"ם יתכן שיעקב מעולם לא ידע על שנאת האחים ליוסף, אלא הניח (בצדק) שיוסף נחטף ונמכר בידי קבוצה אחרת. עם זאת שד"ל עצמו, במהדורת הדפוס המאוחרת יותר של פירושו,<fn>בגרסה מאוחרת זו, שד"ל כותב: "כי הנה יוסף האמין שהם מכרוהו, וכן האמין יעקב, כי בודאי בניו לא הגידו לו שהשליכוהו לבור כדי שימות שם". מכל מקום, בכתבי היד (1833 NLI MS,&#160;האחים פארדו&#160;MS,&#160;ואחרים) המשקפים את פירושו המוקדם יותר של שד"ל, הסבר זה אינו מופיע (ובמקומה הוא מציע בפשטות:&#160;"כי אע"פ שלא מכרוהו הנה שנאוהו והיו סבת המכרו").</fn> טוען שיעקב הניח (שלא בצדק) שהאחים היו האחראים הישירים למכירה.<fn>לדעת שד"ל, לא היה בכחם של האחים לספר לאביהם שלא הם מכרו את יוסף, אלא השאירו אותו בבור למות שם. ראו לעיל את הטיעון שמעלה ר' מרדכי מורטארה (תלמידו של שד"ל), שלולא היה יעקב מודע לאחריות האחים למעשה, ההודעה שדאגו האחים שתשלח ליוסף ב-נ':טז-יז לא היתה משכנעת.</fn></point>
 
<point><b>מה חשב יעקב?</b> <multilink><a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">שד"ל </a><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">בראשית מ״ט:כ״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>מציע שעל פי הרשב"ם יתכן שיעקב מעולם לא ידע על שנאת האחים ליוסף, אלא הניח (בצדק) שיוסף נחטף ונמכר בידי קבוצה אחרת. עם זאת שד"ל עצמו, במהדורת הדפוס המאוחרת יותר של פירושו,<fn>בגרסה מאוחרת זו, שד"ל כותב: "כי הנה יוסף האמין שהם מכרוהו, וכן האמין יעקב, כי בודאי בניו לא הגידו לו שהשליכוהו לבור כדי שימות שם". מכל מקום, בכתבי היד (1833 NLI MS,&#160;האחים פארדו&#160;MS,&#160;ואחרים) המשקפים את פירושו המוקדם יותר של שד"ל, הסבר זה אינו מופיע (ובמקומה הוא מציע בפשטות:&#160;"כי אע"פ שלא מכרוהו הנה שנאוהו והיו סבת המכרו").</fn> טוען שיעקב הניח (שלא בצדק) שהאחים היו האחראים הישירים למכירה.<fn>לדעת שד"ל, לא היה בכחם של האחים לספר לאביהם שלא הם מכרו את יוסף, אלא השאירו אותו בבור למות שם. ראו לעיל את הטיעון שמעלה ר' מרדכי מורטארה (תלמידו של שד"ל), שלולא היה יעקב מודע לאחריות האחים למעשה, ההודעה שדאגו האחים שתשלח ליוסף ב-נ':טז-יז לא היתה משכנעת.</fn></point>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 06:03, 22 January 2019

מי מכר את יוסף?

גישות פרשניות

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

סקירה

סיפור מכירת יוסף מתמקד בפעולותיהם של שני אחים - ראובן ויהודה, ובארבע קבוצות זרים - ישמעאלים, מדינים, מדנים ומצרים. הפרשנים חלוקים בהבנת אופי היחסים בין האחים לבין עצמם ובין הקבוצות השונות לבין עצמן, ומידת הקשר ביניהם. לשאלה זו השלכות נרחבות הן לשחזור רצף האירועים בפרק, והן לעמידה על טיבם של האחים.

על פי בראשית רבה, האחים מכרו את יוסף כאיש אחד, וראובן היה המתנגד היחיד למעשה. בנוסף מתוארות במדרש קבוצות זרים רבות, בלתי תלויות, ומספר עסקאות נפרדות, וכך מצטיירת מכירת יוסף לישמעאלים ע"י האחים רק כמכירה ראשונה בסדרת מכירות. מנגד, לפי ר' יוסף בכור שור היו האחים מפולגים בין סיעותיהם של ראובן ושל יהודה, ואילו קבוצות הזרים נכללו כולן בשיירה אחת. לדעתו, מחצית מהאחים מכרו את יוסף למכלול של זרים שהמשיכו והביאו אותו למצרים. לבסוף, הרשב"ם מציג את האחים, ובכללם ראובן, כישות אחת שלא היתה האחראית למכירת יוסף. הוא מציע שהמכירה התבצעה בין קבוצות הזרים לבין עצמן.  

כל האחים (חוץ מראובן) מכרו את יוסף

אחי יוסף הם אלה שמכרו אותו, אבל ראובן היה במקום אחר בעת המכירה1.

מקורות:

בראשית רבה2, תנחומא (בובר)3, תרגום המיוחס ליונתן, רש״י4, אבן עזרא, רבינו תם, רד״ק, ר׳ אברהם בן הרמב״ם, רמב״ן, מעשי ה׳

"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ" – גישה זו נחלקת לפרשנויות שונות לגבי האופן בו מתייחסים שלושת הפעלים האלה למדינים, שהוצגו בתחילת הפסוק ("וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים"):
  • לדעת רש"י, כל שלושת הפעלים אינם מתייחסים למדינים, כי אם מוסבים על האחים שהופיעו כנושא בפסוקים הקודמים. האחים משכו והעלו את יוסף מהבור, ולאחר מכן מכרו אותו לישמעאלים כפי שתכננו. עם זאת, זוהי עמדה בעייתית כיון שהופעת המדינים בתחילת הפסוק נדמית לפתע מיותרת ושלא במקומה5.
  • לעומתו, מעשי ה'6 מציע שאמנם האחים מכרו את יוסף לישמעאלים, אך היו אלה המדינים, בתפקיד הסבלים והמתווכים במכירה, שהעלו את יוסף מהבור. עמדה זו מסבירה בנקל את את הזכרת המדינים בתחילת הפסוק, שכן הם נושא הפעולות הנזכרות מיד לאחר מכן.
ישמעאלים ומדינים
  • נפרדים אבל שווים - בבראשית רבה מוצגות שתי הקבוצות הללו כקבוצות סוחרים נפרדות.7 הישמעאלים קנו את יוסף מהאחים, והמדינים בתורם קנו אותו מהישמעאלים ומכרו אותו במצרים.8 
  • נפרדים ולא שווים - גם רבנו תם ומעשי ה' רואים בהן שתי קבוצות מובחנות, אך מציעים שהמדינים משמשים במתווכים בעסקת המכירה הנערכת בין האחים לבין הישמעאלים.9 
  • שיירה אחת - לעומתם, האבן עזרא10, ר' אברהם בן הרמב"ם והרמב"ן מפרשים  שכולם השתייכו לשיירה אחת.
    • אבן עזרא טוען שיש כאן שני שמות לקבוצה אחת,11 איך אינו מסביר מדוע לעתים מופיע שם אחד ולעתים האחר.
    • רמב"ן, לעומתו, מציע שהישמעאלים היו חמרי הגמלים,12 ואילו המדינים היו בעלי העבדים.13 
    • דעת ר' אברהם בן הרמב"ם נמצאת באמצע הדרך, כאשר הוא טוען שהישמעאלים והמדינים היו שתי קבוצות מובחנות באותה שיירה, אך מציע ששמותיהן מתחלפים לעתים כיון שיש להם שושלת משותפת ומאפיינים משותפים.14 
מדינים ומדנים
  • קבוצות מובחנות - נראה15 כי על פי בראשית רבה היו אלה שתי קבוצות שונות. ר' אברהם בן הרמב"ם מציע גם הוא שמדובר בשתי אומות מובחנות, אך הקבוצות השתייכו לשיירה אחת. 
  • קבוצות זהות - מרבית פרשני ימי הביניים16 מזהים את המדנים והמדינים אלה עם אלה.17 
כמה מכירות?
  • שתיים - רוב הפרשנים הללו סבורים שהיו רק שתי עסקאות: בין האחים לבין שיירת השימעאלים,18 ובין הישמעאלים לפוטיפר. 
  • שלוש - מדרש תנחומא (בובר)19 ורש"י לבראשית ל"ז:כ"ח20 מציעים שהיו בסך הכל שלוש מכירות: אחי יוסף מכרו אותו לישמעאלים, הישמעאלים מכרו אותו למדינים או למדנים,21 והמדנים או המדינים מכרו אותו לפוטיפר. 
  • ארבע או חמש: ר' יודן ור' חונה בבראשית רבה נוקטים בעמדה הקיצונית לפיה יוסף נמכר ארבע או חמש פעמים, כאשר כל קבוצה (או כמעט כל קבוצה) המוזכרת בכתוב משתתפת בשרשרת העסקאות22.
הפתעתו של ראובן – רש"י מפרש שראובן לא היה עם האחים בעת המכירה, ולפיכך הופתע מהיעדרו של יוסף בשובו אל הבור. רש"י מעלה שתי אפשרויות - שראובן היה עסוק בכפרה על חטאו עם בלהה (בראשית ל"ה:כ"ב),23 או ששב הביתה לשרת את אביו.24 רד"ק, לעומתו, מציע שראובן הלך לרעות את צאנו במקום אחר25 כאשר התכנית למכירת יוסף נהגתה ובוצעה.
סיפור כיסוי – לפי עמדה זו, יתכן שהאחים גיבשו סיפור כיסוי רק לאחר שובו של ראובן, כי מטרתם האמתית היתה להבטיח שראובן לא מסתבך בצרות. לחלופין, רק כאשר הם רואים את מצוקתו הם מבינים כמה אבל יהיה אביהם למשמע הבשורה.
"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" – בתגובה להצעה של יהודה למכור את יוסף, הפסוק מציין רק שהאחים "שמעו". רש"י מפרש שהסכמת האחים משתמעת מכאן.26
"וְאָחִיו מֵת" – רש"י מציע שכאשר יהודה אומר זאת ליוסף הוא משקר, מתוך פחד לחשוף בפני השליט המצרי שאחיו נמכר.27
"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – פסוק זה משקף בבירור את אמונתו של יוסף שהאחים היו הקבוצה שמכרה אותו, ויש בכך משום חיזוק למחזיקים בדעה זו.
האם יעקב מגלה את האמת? רמב״ן טוען שמעולם לא נודע ליעקב שהאחים מכרו את יוסף, והוא חשב שאחרים חטפו את יוסף ומכרו אותו. לפי עמדה זו, האחים אינם דוברי אמת בבראשית נ:טז-יז בטענתם שיעקב שלח ליוסף בקשה (לאחר מותו) שיסלח לאחיו (ראו גם רד"ק ורלב"ג שם). לעומת זאת, שד״ל מצטט את דעת ר' מדרכי מורטארה לפיה יעקב בודאי היה מודע לתפקידם של האחים במכירת יוסף, אחרת לא היתה ההודעה ששלח ליוסף מהימנה.
האם בנימין מגלה את האמת? שד״ל מציע שבנימין מעולם לא גילה את הסיפור האמתי. הוא מסביר שכאשר יוסף חושף את זהותו בפני האחים כ"יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם... מִצְרָיְמָה", בנימין היה מחוץ לטווח שמיעה. הוא מצביע על כך שרגע לפני החשיפה, מבקש יוסף מהאחים בלבד "גְּשׁוּ נָא אֵלַי",28 כדי שבנימין לא ישמע את הנאמר.29

רק חלק מהאחים מכרו את יוסף

קבוצת אחת מאחי יוסף (בהנהגת יהודה) מכרה את יוסף, בעוד קבוצה אחרת (בהנהגת ראובן) לא נכחה שם ולא השתתפה במכירה.

מקורות: ר׳ יוסף בכור שור
ראובן יצא לצהריים – לדעת ר' יוסף בכור שור, האחים אכלו במשמרות.30 בעוד הקבוצה של יהודה אכלה צהריים ("וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם"), הקבוצה של ראובן השגיחה על הכבשים.31 כך ראובן וכל חברי הקבוצה שלו לא היו מודעים כלל הן להצעה של יהודה והן למכירה עצמה.32
"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" – על פי ר' יוסף בכור שור, מונח זה מרמז שהאחים לא רק שמעו והסכימו, אלא אף הוציאו לפועל את תכניתו של יהודה ("ויעשו כן").
"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ" – יהודה ומשלחת האחים שלצדו הם נושאי הפועל "וימכרו". עם זאת, אין זה ברור האם אחי יוסף הם אלה שמשכו והעלו את יוסף מהבור, או שהקונים הם שעשו זאת.33
"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – ר' יוסף בכור שור מוכיח מפסוק זה שהאחים היו האחראים למכירה.
ישמעאלים, מדינים ומדנים – ר' יוסף בכור שור מציע שכל שלוש הקבוצות האלה נדדו בשיירה אחת בגלל שהיו קרובות זו לזו - כולם צאצאי הגר וקטורה, פילגשי אברהם. כיון שלמעשה הם שייכים לקבוצה רחבה אחת, השמות השונים משמשים חליפות בכתוב.34
כמה מכירות? יוסף נמכר רק פעמיים. האחים מכרו אותו לשיירת הישמעאלים-מדינים-מדנים המשולבת, והם מכרו אותו מחדש לפוטיפר.
"וְאָחִיו מֵת" – ר' יוסף בכור שור לא מפרש פסוק זה ישירות, אך הוא יכול היה לקבוע - כמו רש"י לעיל - שיהודה שיקר, או שסבר שיוסף היה חשוב כמת.
מדוע לא זימן יוסף את יעקב מעולם? ר' יוסף בכור שור35 מסביר שבעת המכירה, האחים הכריחו את יוסף להשבע שהוא לעולם לא יחשוף את זהותו או יצור קשר עם יעקב.36

אף אחד מהאחים לא מכר את יוסף

אחי יוסף אמנם תכננו למכור אותו אך לא הספיקו לעשות זאת, כיון שהמדינים הקדימו וחטפו את יוסף מהבור לפני שביצעו את תכניתם.

מקורות: רשב"םBereshit 37:28Bereshit 37:36Bereshit 42:21Bereshit 42:28Bereshit 45:24About R. Shemuel b. Meir,37 ר' יהודה החסידBereshit 37:28Moshav Zekeinim Bereshit 37:28About R. Yehuda HeChasid,38 חזקוניBereshit 37:28About R. Chizkiyah b. Manoach, ר' עזריה פיג'וBinah LaIttim 57About R. Azariah Figo, שד"ל ובן דודוBereshit 37:28Bereshit 37:29Bereshit 37:36Bereshit 42:22About R. S.D. Luzzatto, מלבי"םBereshit 37:27-29Bereshit 37:36About R. Meir Leibush Weiser
"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ" – לפי גישה זו, הנושא של כל הפעלים הללו הוא המדינים, כיון שהם הנושא המפורש בתחילת הפסוק ("וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים").‎39
התכנית המקורית
  • מרבית הפרשנים הללו טוענים שהאחים התכוונו למכור את יוסף לישמעאלים, אך תכניתם השתבשה כאשר המדינים הקדימו אותם.40 
  • ר' עזריה פיג'ו והמלבי"ם מרחיקים לכת צעד נוסף. הם מציעים שיהודה מעולם לא התכוון שהאחים עצמם ימכרו את יוסף - הוא רק שכנע את האחים לעזוב את אזור הבור על מנת שהישמעאלים ימצאו את יוסף הנטוש וימכרו אותו לעבד ביזמתם.41
"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" – בן דודו של שד"ל והמלבי"ם מפרשים שכל42 האחים הביעו את הסכמתם, אך לא הוציאו לפועל את תכניתם.
הפתעתו של ראובן – לפי שד"ל ומלבי"ם, ראובן נמצא עם יתר האחים כאשר הם מתכננים את המכירה, אך ממהר לחזור אל הבור להציל את יוסף לפני שהתכנית תספיק להתממש, ושם מוצא את הבור ריק. ראובן, אם כן, הוא לא האחרון כי אם הראשון מבין האחים לגלות שיוסף נעלם.43 כאשר הוא חוזר לאחיו, הם המומים כמותו,44 וכולם מסיקים שיוסף נטרף בידי חיה רעה.
"וְאָחִיו מֵת" – קביעתו זו של יהודה מאוחר יותר מובנת בקלות לאור העובדה שהאחים האמינו באמת ובתמים שיוסף מת. בנוסף, שד"ל מציין שמילותיו של ראובן "וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" יכולות להתפרש באופן דומה.
ללא סיפור כיסוי – התכניות מה לספר ליעקב נדונו רק אחרי התגלית של ראובן, משום שעד אז לא ידע אף אחד מהאחים שיוסף נעדר. חזקוני מוסיף שכיון שגם האחים עצמם האמינו שיוסף נהרג במלתעות חית טרף, וטבילת הכתונת של יוסף בדם לא נועדה להונות את יעקב (אלא היה נסיון להעניק לו מעין סגירת מעגל).45
לא מחפשים את יוסף – חזקוני ובן דודו של שד"ל מסבירים שלמרות שהאחים התחרטו על מעשיהם וניסו לנחם את יעקב, הם לא חפשו את יוסף כיון שעובדת מותו היתה מסקנה מתבקשת.46
אופים של אחי יוסף – בן דודו של שד"ל מציין מפורשות שהנוקט בגישה זו מקטין את חטאם של האחים - "כי בני יעקב שבטי יה אשר בחר לסגולתו אינם רשעים מתכונת נפשם הרעה", ומצמצם אותו לכדי נפילה רגעית עליה הם מתחרטים מיד: "ואף אם ברגע קטון חטאו מסיבת הקנאה והשנאה, כי הלא דרך אנוש למעול, אינם עומדים ח"ו במרדם, וקל מהרה יכירו חטאם וינחמו על כל אשר עשו, ויטרחו בכל יכלתם להינקות ממנו". אחרים הציעו גם שגישה זו עשויה להיות מונעת ע"י הפולמוס האנטי-נוצרי.47
ישמעאלים, מדינים ומדנים – גישה זו מניחה שהמדינים והישמעאלים הם שתי קבוצות נפרדות, כאשר המדינים הם המוכרים המקוריים והישמעאלים הם הקונים המקוריים.48 הגישה נחלקת בשאלה מהי מערכת היחסים בין המדנים לשתי הקבוצות הללו:
  • רשב"ם ובן דודו של שד"ל  מזהים את המדנים עם הישמעאלים, כאשר בן דודו של שד"ל אף מציע שכל צאצאיו של אברהם (מלבד שושלת יצחק) מכונים ישמעאלים. כך הם נמנעים מהסתירה בין ל"ז:לו לבין ל"ט:א. 
  • בניגוד לכך, שד"ל ומלבי"ם מזהים את המדנים עם המדינים. הם מציעים שעל פי ל"ז:לו המדנים לא הביאו פיזית את יוסף למצרים (שכן זוהי סתירה לל"ט:א), אך הם מכרו את יוסף לעבר מצרים (כלומר, בכוונה שיגיע למצרים).49 לחלופין, הפסוק עשוי להצביע פשוט על חלקם המרכזי של המדינים בהגעת יוסף למצרים, בכך שהם אלה שהוציאו אותו לראשונה מהבור. 
כמה מכירות? לפי גישה זו היו שתי מכירות בלבד. המדינים גנבו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים, והם בבתורם מכרו אותו לפוטיפר.
"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – מה חשב יוסף? רשב"ם מסביר שלמרות שהאחים לא מכרו את יוסף בפועל, כיון שמעשיהם הם שהובילו למכירה, הם נחשבים כאילו מכרו אותו.50 בן דודו של שד"ל מוסיף שיוסף עצמו הניח בטעות שהאחים מכרו אותו למדינים, והם הגיעו אל הבאר לקחת ממנה את רכושם.51
"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" – בן דודו של שד"ל קורא את המלים הללו של יוסף כהתייחסות למדינים שגנבו אותו מהבור. מאידך, שד"ל סבור שיוסף מתייחס לאחים שגנבו אותו מיעקב, וקביעתו זו משקפת רק את הנחתו המוטעית שהאחים מכרו אותו.
מדוע לא זימן יוסף את יעקב? ר' יוסף בכור שור מצביע על כך שזוהי שאלה הקשה ביותר לישוב על פי גישתו של רשב"ם, כיון שלפיה יוסף אפילו לא נמכר בידי אחיו.52
ברכות יעקב – בניגוד לפרשנים אחרים, רשב״םבראשית מ"ט:ט'בראשית מ״ט:כ״ג קובע שאף אחת מברכותיו של יעקב בבראשית מ"ט אינה מתייחסת למכירת יוסף בידי האחים. לפיכך, רשב"ם בוחר לפרש את הפסוק "וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים" בהתייחס לאשת פוטיפר שנסתה להרע ליוסף, ולא לאחים.53 ראו גם שד״ל המציין שדעתו מתיישבת עם דעת רשב"ם שהאחים אינם אלה שמכרו את יוסף.54 להעמקה בקריאה של הרשב"ם את ברכת יוסף, ראו ברכת יעקב ליוסף.
מה חשב יעקב? שד"ל בראשית מ״ט:כ״גאודות ר' שמואל דוד לוצאטומציע שעל פי הרשב"ם יתכן שיעקב מעולם לא ידע על שנאת האחים ליוסף, אלא הניח (בצדק) שיוסף נחטף ונמכר בידי קבוצה אחרת. עם זאת שד"ל עצמו, במהדורת הדפוס המאוחרת יותר של פירושו,55 טוען שיעקב הניח (שלא בצדק) שהאחים היו האחראים הישירים למכירה.56
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Who_Sold_Yosef/2/he&oldid=50428&useskin=vector"