Difference between revisions of "Who Sold Yosef/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 59: Line 59:
 
</ul></point>
 
</ul></point>
 
<point><b>הפתעתו של ראובן - Reuven's surprise</b> – רש"י מפרש שראובן לא היה עם האחים בעת המכירה, ולפיכך הופתע מהיעדרו של יוסף בשובו אל הבור. רש"י מציע שראובן היה עסוק בכפרה על חטאו עם בלהה (בראשית ל"ה:כב),<fn>This position seems to be motivated by a play on the word "וַיָּשָׁב" which can connote either a physical or spiritual return, and Reuven's absence from the brothers' meal which might suggest that he had been fasting.<br/><br/><br/>נדמה שעמדה זו מבוססת על משחק מלים על בסיס המלה "וַיָּשָׁב", שיכולה להתפרש כשיבה במישור הפיזי או במישור הרוחני, ועל היעדרו של ראובן מסעודתם של האחים שעשויה להצביע על צום.&#160;</fn> או ששב הביתה לשרת את אביו.<fn>אפשרות זו קשה לאור המרחק הגיאוגרפי בין דותן לחברון, אך יתכן שרש"י לא היה מודע לכך בשל היכרות מוגבלת עם הגיאוגרפיה של ארץ ישראל. מעניין לציין כי רק האפשרות הראשונה שמציע רש"י מופיעה במהדורת וילנא של בראשית רבה על הפסוק. יתכן כי הטקסט השתבש, שכן הוא מזכיר את קיומן של שתי דעות, ומביא רק אחת. יתר על כן, בבראשית רבה פ"ד מהדורת אלבק מובאות שתי האפשרויות (והשווה פסיקתא דרב כהנא, שובה, כ"ד:ט). על כל פנים, לא ברור אם אכן זהו המקור שעמד בפני רש"י, כיון שמתואר בו שראובן עסק בכל מלאכות הבית, בעוד לשונו של רש"י - לשרת את אביו - דומה בהרבה ללשון המדרש בבראשית רבה (וילנא) פ"ד:טו.<br/><br/>This option is difficult given the geographic distance between Dotan and Chevron, but it is possible that Rashi was unaware of this fact, not being familiar with the geography of the land of Israel. Interestingly, only Rashi's first possibility appears in the Vilna edition of Bereshit Rabbah on this verse. It is possible that the text might be corrupt, as it mentions the existence of two opinions, but only brings one. Moreover, Bereshit Rabbah Albeck 84 does indeed bring both possibilities (and compare also Pesikta DeRav Kahana, Shuvah 24:9). Nevertheless, it is not clear if this is Rashi's source, for it speaks of Reuven dealing with all the burdens of the house, while Rashi's language of serving his father is much more similar to that found in Bereshit Rabbah (Vilna) 84:15.</fn> רד"ק, לעומתו, מציע שראובן רק הלך לרעות את צאנו במקום אחר<fn>Cf. R. Yosef Bekhor Shor below.<br/><br/>ראו גם בפירוש&#160;<a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a> להלן.&#160;</fn> כאשר התכנית למכירת יוסף נהגתה ובוצעה.&#160;<br/>Rashi asserts that Reuven was not with the brothers during the sale, and hence was surprised when he returned to the pit to find Yosef missing. Rashi suggests that Reuven was either busy atoning for his sin with Bilhah (Bereshit 35:22),<fn>This position seems to be motivated by a play on the word "וַיָּשָׁב" which can connote either a physical or spiritual return, and Reuven's absence from the brothers' meal which might suggest that he had been fasting.</fn> or that he had returned home to serve his father.<fn>This option is difficult given the geographic distance between Dotan and Chevron, but it is possible that Rashi was unaware of this fact, not being familiar with the geography of the land of Israel. Interestingly, only Rashi's first possibility appears in the Vilna edition of Bereshit Rabbah on this verse. It is possible that the text might be corrupt, as it mentions the existence of two opinions, but only brings one. Moreover, Bereshit Rabbah Albeck 84 does indeed bring both possibilities (and compare also Pesikta DeRav Kahana, Shuvah 24:9). Nevertheless, it is not clear if this is Rashi's source, for it speaks of Reuven dealing with all the burdens of the house, while Rashi's language of serving his father is much more similar to that found in Bereshit Rabbah (Vilna) 84:15.<!-- This Midrash, though, refers to a totally different verse, 37:27, where the words "And Reuven heard", might also suggest that Reuven had not been present beforehand. This placement of the midrashic explanation eliminates the difficulty presented by the geographic distance, since here Reuven is not going home and returning in a matter of a couple of hours, but is simply joining the brothers' shepherding later in the day. Nonetheless, one might wonder why Yaakov would need to send Yosef to check on the brothers, if he had just seen Reuven, and, additionally one might have assumed that the two brothers would then travel together.--></fn> Radak, though, suggests that Reuven had simply gone to graze his sheep in a different location<fn>Cf. <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">Bereshit 37:25-30</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink> below.</fn> when the plan to sell Yosef was hatched and implemented.</point>
 
<point><b>הפתעתו של ראובן - Reuven's surprise</b> – רש"י מפרש שראובן לא היה עם האחים בעת המכירה, ולפיכך הופתע מהיעדרו של יוסף בשובו אל הבור. רש"י מציע שראובן היה עסוק בכפרה על חטאו עם בלהה (בראשית ל"ה:כב),<fn>This position seems to be motivated by a play on the word "וַיָּשָׁב" which can connote either a physical or spiritual return, and Reuven's absence from the brothers' meal which might suggest that he had been fasting.<br/><br/><br/>נדמה שעמדה זו מבוססת על משחק מלים על בסיס המלה "וַיָּשָׁב", שיכולה להתפרש כשיבה במישור הפיזי או במישור הרוחני, ועל היעדרו של ראובן מסעודתם של האחים שעשויה להצביע על צום.&#160;</fn> או ששב הביתה לשרת את אביו.<fn>אפשרות זו קשה לאור המרחק הגיאוגרפי בין דותן לחברון, אך יתכן שרש"י לא היה מודע לכך בשל היכרות מוגבלת עם הגיאוגרפיה של ארץ ישראל. מעניין לציין כי רק האפשרות הראשונה שמציע רש"י מופיעה במהדורת וילנא של בראשית רבה על הפסוק. יתכן כי הטקסט השתבש, שכן הוא מזכיר את קיומן של שתי דעות, ומביא רק אחת. יתר על כן, בבראשית רבה פ"ד מהדורת אלבק מובאות שתי האפשרויות (והשווה פסיקתא דרב כהנא, שובה, כ"ד:ט). על כל פנים, לא ברור אם אכן זהו המקור שעמד בפני רש"י, כיון שמתואר בו שראובן עסק בכל מלאכות הבית, בעוד לשונו של רש"י - לשרת את אביו - דומה בהרבה ללשון המדרש בבראשית רבה (וילנא) פ"ד:טו.<br/><br/>This option is difficult given the geographic distance between Dotan and Chevron, but it is possible that Rashi was unaware of this fact, not being familiar with the geography of the land of Israel. Interestingly, only Rashi's first possibility appears in the Vilna edition of Bereshit Rabbah on this verse. It is possible that the text might be corrupt, as it mentions the existence of two opinions, but only brings one. Moreover, Bereshit Rabbah Albeck 84 does indeed bring both possibilities (and compare also Pesikta DeRav Kahana, Shuvah 24:9). Nevertheless, it is not clear if this is Rashi's source, for it speaks of Reuven dealing with all the burdens of the house, while Rashi's language of serving his father is much more similar to that found in Bereshit Rabbah (Vilna) 84:15.</fn> רד"ק, לעומתו, מציע שראובן רק הלך לרעות את צאנו במקום אחר<fn>Cf. R. Yosef Bekhor Shor below.<br/><br/>ראו גם בפירוש&#160;<a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a> להלן.&#160;</fn> כאשר התכנית למכירת יוסף נהגתה ובוצעה.&#160;<br/>Rashi asserts that Reuven was not with the brothers during the sale, and hence was surprised when he returned to the pit to find Yosef missing. Rashi suggests that Reuven was either busy atoning for his sin with Bilhah (Bereshit 35:22),<fn>This position seems to be motivated by a play on the word "וַיָּשָׁב" which can connote either a physical or spiritual return, and Reuven's absence from the brothers' meal which might suggest that he had been fasting.</fn> or that he had returned home to serve his father.<fn>This option is difficult given the geographic distance between Dotan and Chevron, but it is possible that Rashi was unaware of this fact, not being familiar with the geography of the land of Israel. Interestingly, only Rashi's first possibility appears in the Vilna edition of Bereshit Rabbah on this verse. It is possible that the text might be corrupt, as it mentions the existence of two opinions, but only brings one. Moreover, Bereshit Rabbah Albeck 84 does indeed bring both possibilities (and compare also Pesikta DeRav Kahana, Shuvah 24:9). Nevertheless, it is not clear if this is Rashi's source, for it speaks of Reuven dealing with all the burdens of the house, while Rashi's language of serving his father is much more similar to that found in Bereshit Rabbah (Vilna) 84:15.<!-- This Midrash, though, refers to a totally different verse, 37:27, where the words "And Reuven heard", might also suggest that Reuven had not been present beforehand. This placement of the midrashic explanation eliminates the difficulty presented by the geographic distance, since here Reuven is not going home and returning in a matter of a couple of hours, but is simply joining the brothers' shepherding later in the day. Nonetheless, one might wonder why Yaakov would need to send Yosef to check on the brothers, if he had just seen Reuven, and, additionally one might have assumed that the two brothers would then travel together.--></fn> Radak, though, suggests that Reuven had simply gone to graze his sheep in a different location<fn>Cf. <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">Bereshit 37:25-30</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink> below.</fn> when the plan to sell Yosef was hatched and implemented.</point>
<point><b>החיפוי - The cover-up</b> – לפי עמדה זו, יתכן שהאחים גיבשו תכנית חיפוי רק לאחר שובו של ראובן, כיון שמטרתם האמתית היתה להבטיח שראובן לא מסתבך בצרות. לחלופין, רק כאשר הם רואים את מצוקתו הם מבינים כמה אבל יהיה אביהם למשמע הבשורה.&#160;<br/>This position might suggest that the brothers first conceived of a cover-up only after Reuven returned, because their real goal was simply to ensure that Reuven did not get into trouble. Alternatively, only after seeing his distress did they realize how upset their father would be.</point>
+
<point><b>סיפור כיסוי&#160;- The cover-up</b> – לפי עמדה זו, יתכן שהאחים גיבשו סיפור כיסוי רק לאחר שובו של ראובן, כיון שמטרתם האמתית היתה להבטיח שראובן לא מסתבך בצרות. לחלופין, רק כאשר הם רואים את מצוקתו הם מבינים כמה אבל יהיה אביהם למשמע הבשורה.&#160;<br/>This position might suggest that the brothers first conceived of a cover-up only after Reuven returned, because their real goal was simply to ensure that Reuven did not get into trouble. Alternatively, only after seeing his distress did they realize how upset their father would be.</point>
 
<point><b>"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו"</b> – בתגובה להצעה של יהודה למכור את יוסף, הפסוק מציין רק שהאחים "שמעו". רש"י מציע שמשתמעת מכך הסכמתם.<fn>רש"י עשוי היה להציע שהניסוח כאן מרמז על הוצאה לפועל, ראו להלן <a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a>.</fn>&#160;<br/>In response to Yehuda's proposal to sell Yosef, the verse tells us that "the brothers heard." Rashi maintains that this implies consent.<fn>Rashi could have posited that it also connotes implementation. Cf. <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">Bereshit 37:25-30</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink> below.</fn></point>
 
<point><b>"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו"</b> – בתגובה להצעה של יהודה למכור את יוסף, הפסוק מציין רק שהאחים "שמעו". רש"י מציע שמשתמעת מכך הסכמתם.<fn>רש"י עשוי היה להציע שהניסוח כאן מרמז על הוצאה לפועל, ראו להלן <a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a>.</fn>&#160;<br/>In response to Yehuda's proposal to sell Yosef, the verse tells us that "the brothers heard." Rashi maintains that this implies consent.<fn>Rashi could have posited that it also connotes implementation. Cf. <multilink><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYBSBereshit37-25" data-aht="source">Bereshit 37:25-30</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink> below.</fn></point>
 
<point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – רש"י מציע שכאשר יהודה אומר זאת ליוסף, הוא משקר, מתוך פחד לחשוף בפני&#160;השליט המצרי שאחיו נמכר.<fn>כמה מבעלי התוספות (ביניהם ר' פלטיאל ור' אפרים) מעדיפים להמנע מלפרש שהאחים שקרו, ומציעים שכיון שעבד חשוב כמת, האחים למעשה אומרים את האמת.</fn>&#160;<br/>Rashi suggests that when Yehuda says this to Yosef, he is lying, fearful of telling the vizier of Egypt that his brother had been sold.<fn>Some of the Tosafists (see R"C Paltiel and R. Ephraim) prefer not to have the brothers lie, and suggest instead that since a slave is considered as a dead person, Yehuda was in fact telling the truth.</fn></point>
 
<point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – רש"י מציע שכאשר יהודה אומר זאת ליוסף, הוא משקר, מתוך פחד לחשוף בפני&#160;השליט המצרי שאחיו נמכר.<fn>כמה מבעלי התוספות (ביניהם ר' פלטיאל ור' אפרים) מעדיפים להמנע מלפרש שהאחים שקרו, ומציעים שכיון שעבד חשוב כמת, האחים למעשה אומרים את האמת.</fn>&#160;<br/>Rashi suggests that when Yehuda says this to Yosef, he is lying, fearful of telling the vizier of Egypt that his brother had been sold.<fn>Some of the Tosafists (see R"C Paltiel and R. Ephraim) prefer not to have the brothers lie, and suggest instead that since a slave is considered as a dead person, Yehuda was in fact telling the truth.</fn></point>
Line 95: Line 95:
 
<point><b>הפתעתו של ראובן Reuven's surprise</b> – לפי שד"ל ומלבי"ם, ראובן נמצא עם יתר האחים כאשר הם מתכננים את המכירה, אך ממהר לחזור אל הבור להציל את יוסף לפני שהתכנית תספיק להתממש, ושם מוצא את הבור ריק. ראובן, אם כן, הוא לא האחרון כי אם הראשון מבין האחים לגלות שיוסף נעלם.<fn>דעה זו מוצגת היטב במאמרו של מנחם ליבטאג שצוטט לעיל.</fn> כאשר הוא חוזר לאחיו, הם המומים כמותו,<fn>בן דודו של שד"ל מציין שלו היו האחים מוכרים את יוסף, ניתן היה לצפות שפשוט יספרו לראובן מה עשו, ושתיקתם מעידה שגם הם&#160;תמהים כמוהו.</fn> וכולם מסיקים שיוסף נטרף בידי חית בר.&#160;<br/>According to Shadal and Malbim, Reuven is with the brothers when they plan the sale, but hastily returns to the pit to save Yosef before the plan could be implemented, only to find the pit empty. Reuven is thus not the last, but rather the first, to discover that Yosef is missing.<fn>This is aptly formulated by R. Menachem Leibtag in his article cited above.</fn> When he returns to his brothers, they are just as astonished as he is,<fn>Shadal's cousin notes that had they in fact sold him, one would have expected them to simply explain to Reuven what they had done. Instead, their silence conveys that they are just as bewildered as Reuven.</fn> and they all conclude that Yosef must have been devoured by a wild animal.</point>
 
<point><b>הפתעתו של ראובן Reuven's surprise</b> – לפי שד"ל ומלבי"ם, ראובן נמצא עם יתר האחים כאשר הם מתכננים את המכירה, אך ממהר לחזור אל הבור להציל את יוסף לפני שהתכנית תספיק להתממש, ושם מוצא את הבור ריק. ראובן, אם כן, הוא לא האחרון כי אם הראשון מבין האחים לגלות שיוסף נעלם.<fn>דעה זו מוצגת היטב במאמרו של מנחם ליבטאג שצוטט לעיל.</fn> כאשר הוא חוזר לאחיו, הם המומים כמותו,<fn>בן דודו של שד"ל מציין שלו היו האחים מוכרים את יוסף, ניתן היה לצפות שפשוט יספרו לראובן מה עשו, ושתיקתם מעידה שגם הם&#160;תמהים כמוהו.</fn> וכולם מסיקים שיוסף נטרף בידי חית בר.&#160;<br/>According to Shadal and Malbim, Reuven is with the brothers when they plan the sale, but hastily returns to the pit to save Yosef before the plan could be implemented, only to find the pit empty. Reuven is thus not the last, but rather the first, to discover that Yosef is missing.<fn>This is aptly formulated by R. Menachem Leibtag in his article cited above.</fn> When he returns to his brothers, they are just as astonished as he is,<fn>Shadal's cousin notes that had they in fact sold him, one would have expected them to simply explain to Reuven what they had done. Instead, their silence conveys that they are just as bewildered as Reuven.</fn> and they all conclude that Yosef must have been devoured by a wild animal.</point>
 
<point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – קביעתו זו של יהודה מאוחר יותר מובנת בקלות לאור העובדה שהאחים האמינו באמת ובתמים שיוסף מת. בנוסף, שד"ל מציין שמילותיו של ראובן "וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" יכולות להתפרש באופן דומה.&#160;</point>
 
<point><b>"וְאָחִיו מֵת"</b> – קביעתו זו של יהודה מאוחר יותר מובנת בקלות לאור העובדה שהאחים האמינו באמת ובתמים שיוסף מת. בנוסף, שד"ל מציין שמילותיו של ראובן "וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" יכולות להתפרש באופן דומה.&#160;</point>
<point><b>No cover-up</b> – The plans for what to tell Yaakov are discussed only after Reuven's discovery because until then none of the brothers were aware that Yosef was missing. Chizkuni adds that, as the brothers themselves believed that a wild animal consumed Yosef, their dipping of Yosef's tunic in blood was not intended to deceive Yaakov (but was merely an attempt to give him closure).<fn>Shadal's cousin notes that the only element of deception is that they want Yaakov to believe that Yosef was attacked before he reached his brothers, rather than after.</fn></point>
+
<point><b>ללא סיפור כיסוי No cover-up</b> – התכניות מה לספר ליעקב נדונו רק אחרי התגלית של ראובן, כיון שעד אז לא ידע אף אחד מהאחים שיוסף נעדר. חזקוני מוסיף שכיון שגם האחים עצמם האמינו שיוסף נהרג במלתעות חית טרף, הטבילה של כתונת יוסף בדם לא נועדה להונות את יעקב (אלא נסיון להעניק לו מעין סגירת מעגל).<fn><p>בן דודו של שד"ל מציין שההיבט היחיד של הונאה במעשי האחים היה רצונם לייצר רושם שיוסף הותקף לפני הגיעו אליהם, ולא לאחר מכן.&#160;</p></fn><br/>The plans for what to tell Yaakov are discussed only after Reuven's discovery because until then none of the brothers were aware that Yosef was missing. Chizkuni adds that, as the brothers themselves believed that a wild animal consumed Yosef, their dipping of Yosef's tunic in blood was not intended to deceive Yaakov (but was merely an attempt to give him closure).<fn>Shadal's cousin notes that the only element of deception is that they want Yaakov to believe that Yosef was attacked before he reached his brothers, rather than after.</fn></point>
<point><b>No search for Yosef</b> – Chizkuni and Shadal's cousin explain that although the brothers regretted their intended actions and tried to console Yaakov, they did not search for Yosef, because it was a foregone conclusion that he was dead.<fn>Chizkuni and Shadal note that this would also account for why the brothers did not recognize Yosef when they came down to Egypt.</fn></point>
+
<point><b>לא מחפשים את יוסף No search for Yosef</b> – חזקוני ובן דודו של שד"ל מסבירים שלמרות שהאחים התחרטו על מעשיהם וניסו לנחם את יעקב, הם לא חפשו את יוסף כיון שעובדת מותו היתה מסקנה מתבקשת.<fn>חזקוני ושד"ל מציינים שהסבר זה מסייע להבין גם מדוע לא זיהו האחים את יוסף בבואם למצרים.&#160;</fn><br/>Chizkuni and Shadal's cousin explain that although the brothers regretted their intended actions and tried to console Yaakov, they did not search for Yosef, because it was a foregone conclusion that he was dead.<fn>Chizkuni and Shadal note that this would also account for why the brothers did not recognize Yosef when they came down to Egypt.</fn></point>
<point><b>Yosef's brothers' character</b> – Shadal's cousin explicitly states that taking this approach mitigates the brothers' sin – "כי בני יעקב שבטי יה אשר בחר לסגולתו אינם רשעים מתכונת נפשם הרעה", and transforms it into a temporary lapse for which they immediately repented: "ואף אם ברגע קטון חטאו מסיבת הקנאה והשנאה, כי הלא דרך אנוש למעול, אינם עומדים ח"ו במרדם, וקל מהרה יכירו חטאם וינחמו על כל אשר עשו, ויטרחו בכל יכלתם להינקות ממנו". Others have also suggested that this approach may be motivated by anti-Christian polemics.<fn>See E. Touitou, in his article in פרקי נחמה (Jerusalem, 2001): 230-231, who advances the theory that Rashbam was motivated by a desire to combat the Christian view of the story as prefiguring Judas (Yehuda) Iscariot's betrayal of Jesus for thirty pieces of silver (cf. the Testament of Gad 2:3-4 which has the brothers selling Yosef for thirty shekel, of which ten were hidden). It should be noted, though, that in contrast to later Tosafists whose point of departure is a reflexive need to defend the brothers ("...כיון שהיו צדיקים"), Rashbam formulates his position as motivated by the simple reading of the text "עומק דרך פשוטו של מקרא" and makes no evaluation of the brothers' character. He also explicitly acknowledges that the brothers' actions led to the sale.</fn></point>
+
<point><b>אופים של אחי יוסף Yosef's brothers' character</b> – בן דודו של שד"ל מציין מפורשות שהנוקט בגישה זו מצמצם את חטאם של האחים -&#160;"כי בני יעקב שבטי יה אשר בחר לסגולתו אינם רשעים מתכונת נפשם הרעה", ומסב אותו לנפילה רגעית עליה הם מתחרטים מיד:&#160;"ואף אם ברגע קטון חטאו מסיבת הקנאה והשנאה, כי הלא דרך אנוש למעול, אינם עומדים ח"ו במרדם, וקל מהרה יכירו חטאם וינחמו על כל אשר עשו, ויטרחו בכל יכלתם להינקות ממנו". אחרים הציעו גם שגישה זו עשויה להיות מונעת ע"י הפולמוס האנטי-נוצרי.<fn>ראו א. טוויטו בחיבורו "פרקי נחמה" (ירושלים, 2001, 230-231) בו הוא מפתח את התיאוריה לפיה הרשב"ם הושפע מהרצון להיאבק בקריאה הנוצרית של הסיפור,&#160;לפיה זהו סיפור מקדים לבגידתו של יהודה איש קריות בישו עבור&#160;שלושים חתיכות כסף (ראו בצוואת גד ב:ג-ד בה מוכרים האחים את יוסף עבור&#160;שלושים שקל כסף, שעשרה מתוכם מוחבאים). עם זאת יש לציין, שבניגוד לבעלי תוספות מאוחרים יותר שנקודת המוצא שלהם היא הצורך להגן על האחים ("...כיון שהיו צדיקים"), רשב"ם מציג את דעתו כנובעת מקריאה פשוטה של הפסוקים ("עומק דרך פשוטו של מקרא"), והוא אינו מביע עמדה לגבי דמותם של האחים. בנוסף, הוא מודה במפורש שמעשי האחים הובילו למכירה.&#160;</fn>&#160;<br/>Shadal's cousin explicitly states that taking this approach mitigates the brothers' sin – "כי בני יעקב שבטי יה אשר בחר לסגולתו אינם רשעים מתכונת נפשם הרעה", and transforms it into a temporary lapse for which they immediately repented: "ואף אם ברגע קטון חטאו מסיבת הקנאה והשנאה, כי הלא דרך אנוש למעול, אינם עומדים ח"ו במרדם, וקל מהרה יכירו חטאם וינחמו על כל אשר עשו, ויטרחו בכל יכלתם להינקות ממנו". Others have also suggested that this approach may be motivated by anti-Christian polemics.<fn>See E. Touitou, in his article in פרקי נחמה (Jerusalem, 2001): 230-231, who advances the theory that Rashbam was motivated by a desire to combat the Christian view of the story as prefiguring Judas (Yehuda) Iscariot's betrayal of Jesus for thirty pieces of silver (cf. the Testament of Gad 2:3-4 which has the brothers selling Yosef for thirty shekel, of which ten were hidden). It should be noted, though, that in contrast to later Tosafists whose point of departure is a reflexive need to defend the brothers ("...כיון שהיו צדיקים"), Rashbam formulates his position as motivated by the simple reading of the text "עומק דרך פשוטו של מקרא" and makes no evaluation of the brothers' character. He also explicitly acknowledges that the brothers' actions led to the sale.</fn></point>
<point><b>Yishmaelites, Midianites, and Medanites</b> – This approach assumes that the Midianites and Yishmaelites are two distinct groups of people, with the Midianites being the original salesmen and the Yishmaelites the original purchasers.<fn>Shadal's cousin adds that the Midianites of verse 28 had to be a distinct group from the Yishmaelites, or there would not be two parties to the original sale. He suggests that the verse thus specifies that they are "סֹחֲרִים" ("merchants") to clue in the reader that they are not part of the Yishmaelite caravan.</fn> The approach subdivides, though, regarding the relationship of the Medanites to these two groups:
+
<point><b>ישמעאלים, מדינים ומדנים Yishmaelites, Midianites, and Medanites</b> – גישה זו מניחה שהמדינים והימעאלים הם שתי קבוצות נפרדות, כאשר המדינים הם המוכרים המקוריים והישמעאלים הקונים המקוריים.<fn>בן דודו של שד"ל מוסיף שהמדינים המופיעים בפסוק כ"ח נפרדים בבירור מהישמעאלים, אחרת לא היו יכולים להיות שני הצדדים בעסקה המקורית. הוא מציע שהפסוק מצביע על כך שהם "סֹחֲרִים" כדי לרמוז לקרוא שהם אינם משתייכים לשיירה הישמעאלית.&#160;</fn>&#160;הגישה מתפצלת בשאלה מהי מערכת היחסים בין המדנים לשתי הקבוצות הללו:<br/>This approach assumes that the Midianites and Yishmaelites are two distinct groups of people, with the Midianites being the original salesmen and the Yishmaelites the original purchasers.<fn>Shadal's cousin adds that the Midianites of verse 28 had to be a distinct group from the Yishmaelites, or there would not be two parties to the original sale. He suggests that the verse thus specifies that they are "סֹחֲרִים" ("merchants") to clue in the reader that they are not part of the Yishmaelite caravan.</fn> The approach subdivides, though, regarding the relationship of the Medanites to these two groups:<br/>
 
<ul>
 
<ul>
 +
<li>רשב"ם ובן דודו של שד"ל&#160; מזהים את המדנים עם הישמעאלים, כאשר בן דודו של שד"ל אף מציע שכל צאצאיו של אברהם (מלבד שושלת יצחק) מכונים ישמעאלים. כך הם נמנעים מהסתירה בין ל"ז:לו לבין ל"ט:א.&#160;</li>
 
<li>Rashbam and Shadal's cousin identify the Medanites as the Yishmaelites, with Shadal's cousin suggesting that all of the sons of Avraham (besides Yitzchak's line) can be referred to as Yishmaelites. This is how they eliminate the contradiction between 37:36 and 39:1.</li>
 
<li>Rashbam and Shadal's cousin identify the Medanites as the Yishmaelites, with Shadal's cousin suggesting that all of the sons of Avraham (besides Yitzchak's line) can be referred to as Yishmaelites. This is how they eliminate the contradiction between 37:36 and 39:1.</li>
 +
<li>בניגוד לכך, שד"ל ומלבי"ם מזהים את המדנים עם המדינים. הם מציעים שעל פי ל"ז:לו המדנים לא הביאו פיזית את יוסף למצרים (שכן זוהי סתירה לל"ט:א), אך הם מכרו את יוסף לעבר מצרים (כלומר,בכוונה שיגיע למצרים).<fn>כך מבין גם ר' יוסף בכור שור את הגישה הזו. עם זאת, ר' יוסף בכור שור דוחה פרשנות זו כיון שבבר' ל"ז:לו מצוינת לא הירידה מצרימה בלבד, כי אם המכירה לפוטיפר דוקא.&#160;</fn> לחלופין, הפסוק עשוי להצביע פשוט על חלקם המרכזי של המדינים בהגעת יוסף למצרים, בכך שהם אלה שהוציאו אותו לראשונה מהבור.&#160;</li>
 
<li>Shadal and Malbim, in contrast, identify the Medanites with the Midianites. They propose that 37:36 is not saying that the Medanites physically brought Yosef to Egypt (as that would contradict 39:1), but that they sold Yosef towards Egypt (ie. with the intent that he arrive in Egypt).<fn>This is also how R"Y Bekhor Shor understood this approach. R"Y Bekhor Shor, though, rejects this interpretation since 37:36 not only speaks of Yosef being brought down to Egypt, but also specifies that he was sold to Potiphar.</fn> Alternatively, the verse might simply mean that the Midianites were the main cause of Yosef's going to Egypt, as they were the ones who originally drew him from the pit.</li>
 
<li>Shadal and Malbim, in contrast, identify the Medanites with the Midianites. They propose that 37:36 is not saying that the Medanites physically brought Yosef to Egypt (as that would contradict 39:1), but that they sold Yosef towards Egypt (ie. with the intent that he arrive in Egypt).<fn>This is also how R"Y Bekhor Shor understood this approach. R"Y Bekhor Shor, though, rejects this interpretation since 37:36 not only speaks of Yosef being brought down to Egypt, but also specifies that he was sold to Potiphar.</fn> Alternatively, the verse might simply mean that the Midianites were the main cause of Yosef's going to Egypt, as they were the ones who originally drew him from the pit.</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
<point><b>How many sales?</b> According to this approach, there were only two sales. The Midianites stole Yosef from the pit and sold him to the Yishmaelites who, in turn, sold him to Potiphar.</point>
+
<point><b>כמה מכירות? How many sales?</b> לפי גישה זו היו שתי מכירות בלבד. המדינים גנבו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים, שבתורם מכרו אותו לפוטיפר.&#160;<br/>According to this approach, there were only two sales. The Midianites stole Yosef from the pit and sold him to the Yishmaelites who, in turn, sold him to Potiphar.</point>
<point><b>"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – What did Yosef think?</b> Rashbam explains that while the brothers did not actually sell Yosef, since their actions resulted in his sale, it is considered as if they sold him.<fn>R. Yehuda HeChasid and Shadal bring a number of additional cases where actions are attributed to someone who was only an indirect cause. [See also R. Bachya who references the verse in Shemuel II 12:9: "וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן" and cf. Ramban above regarding the Yishmaelites and Midianites.] R. Azariah Figo and Malbim explain similarly, and go a step further by attempting to claim that Yehuda's words "וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" also meant that the brothers only cause Yosef's sale, but not actually sell him.</fn> Shadal's cousin adds that it is also possible that Yosef himself mistakenly assumed that the brothers had sold him to the Midianites who had then proceeded to claim their purchase from the well.<fn>This is also the option favored by Shadal himself.&#160; See also <multilink><a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">Shadal</a><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">Bereshit 49:23</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. Shemuel David Luzzatto</a></multilink>'s interpretation of Yaakov's blessing to Yosef.</fn></point>
+
<point><b>"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – מה חשב יוסף? What did Yosef think?&#160;</b> – רשב"ם מסביר שלמרות שהאחים לא מכרו את יוסף בפועל, כיון שמעשיהם הם שהובילו למכירה, הם נחשבים כאילו מכרו אותו.<fn>ר' יהודה החסיד ושד"ל מביאים מספר מקרים נוספים בהם מעשים מיוחסים לאדם שהיה גורם עקיף בלבד לתוצאה. [ראו גם ר' בחיי המפנה לפסוק בשמו"ב י"ב:ט "וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן וראו גם בדעת הרמב"ן לעיל בעניין הישמעאלים והמדינים.] ר' עזריה פיג'ו ומלבי"ם מפרשים בדרך דומה, ומרחיקים לכת אף יותר בנסיון לטעון שמילותיו של יהודה "וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" משמען שהאחים רק גרמו בעקיפין למכירת יוסף, אך לא מכרו אותו בפועל.&#160;</fn> בן דודו של שד"ל מוסיף שיוסף עצמו הניח בטעות שהאחים מכרו אותו למדינים, והם הגיעו אל הבאר לקחת ממנה את שללם.<fn><p>זוהי גם האפשרות המועדפת על <a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">שד״ל</a><span class="aht-chrome-space"> עצמו. ראו גם את פרשנותו של שד"</span>ל לברכת יעקב ליוסף.</p></fn>&#160;<br/>Rashbam explains that while the brothers did not actually sell Yosef, since their actions resulted in his sale, it is considered as if they sold him.<fn>R. Yehuda HeChasid and Shadal bring a number of additional cases where actions are attributed to someone who was only an indirect cause. [See also R. Bachya who references the verse in Shemuel II 12:9: "וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן" and cf. Ramban above regarding the Yishmaelites and Midianites.] R. Azariah Figo and Malbim explain similarly, and go a step further by attempting to claim that Yehuda's words "וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" also meant that the brothers only cause Yosef's sale, but not actually sell him.</fn> Shadal's cousin adds that it is also possible that Yosef himself mistakenly assumed that the brothers had sold him to the Midianites who had then proceeded to claim their purchase from the well.<fn>This is also the option favored by Shadal himself.&#160; See also <multilink><a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">Shadal</a><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">Bereshit 49:23</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. Shemuel David Luzzatto</a></multilink>'s interpretation of Yaakov's blessing to Yosef.</fn></point>
<point><b>"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים"</b> – Shadal's cousin reads these words of Yosef as a reference to the Midianites stealing him from the pit. Shadal, though, thinks that Yosef is referring to his brothers stealing him from Yaakov, and that this statement merely reflects Yosef's own erroneous assumption that his brothers had sold him.</point>
+
<point><b>"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים"</b> – בן דודו של שד"ל קורא את המלים הללו של יוסף כהתייחסות למדינים שגנבו אותו מהבור. מאידך, שד"ל סבור שיוסף מתייחס לאחים שגנבו אותו מיעקב, וקביעה זו משקפת רק את ההנחה המוטעית שלו שאחיו מכרו אותו.&#160;<br/>Shadal's cousin reads these words of Yosef as a reference to the Midianites stealing him from the pit. Shadal, though, thinks that Yosef is referring to his brothers stealing him from Yaakov, and that this statement merely reflects Yosef's own erroneous assumption that his brothers had sold him.</point>
<point><b>Why Yosef never sent to Yaakov?</b> R"Y Bekhor Shor notes that Rashbam's approach has the greatest difficulty explaining why Yosef did not send to his father, given the fact that he had not even been sold by his brothers.<fn>Shadal above would answer that Yosef himself mistakenly thought that the brothers had sold him, and was unaware that they were uninvolved.</fn></point>
+
<point><b>מדוע יוסף יצר קשר עם יעקב? Why Yosef never sent to Yaakov?</b> ר' יוסף בכור שור מצביע על כך שזוהי שאלה הקשה ביותר לישוב על פי גישתו של רשב"ם, כיון שלפיה יוסף אפילו לא נמכר בידי אחיו.<fn>שד"ל לעיל היה מסביר שיוסף עצמו טעה לחשוב שהאחים הם אלה שמכרו אותו, ולא היה מודע לכך שהם לא ידעו על דבר מכירתו.</fn><br/>R"Y Bekhor Shor notes that Rashbam's approach has the greatest difficulty explaining why Yosef did not send to his father, given the fact that he had not even been sold by his brothers.<fn>Shadal above would answer that Yosef himself mistakenly thought that the brothers had sold him, and was unaware that they were uninvolved.</fn></point>
<point><b>Yaakov's Blessings</b> – In contrast to other exegetes,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">Rashbam</a><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">Bereshit 49:9</a><a href="RashbamBereshit49-23" data-aht="source">Bereshit 49:23</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink> maintains that none of Yaakov's blessings in Bereshit 49 make reference to the brothers' sale of Yosef.&#160; Thus, Rashbam opts to interpret "וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים" as referring to Mrs. Potiphar's attempts to harm Yosef, rather than the brothers.&#160; See also <multilink><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">Shadal</a><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">Bereshit 49:23</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. Shemuel David Luzzatto</a></multilink> who notes that this position could be consistent with Rashbam's view that the brothers were not the ones who sold Yosef.<fn>Shadal, himself, nonetheless explains the verse to be speaking of the brothers' hatred for Yosef.&#160; For further discussion, see <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">Yaakov's Blessing of Yosef</a>.</fn>&#160; For elaboration on Rashbam's reading of the blessing to Yosef, see <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">Yaakov's Blessing of Yosef</a>.</point>
+
<point><b>ברכות יעקב Yaakov's Blessings</b> – בניגוד לפרשנים אחרים,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">בראשית מ"ט:ט'</a><a href="RashbamBereshit49-23" data-aht="source">בראשית מ״ט:כ״ג</a></multilink> קובע שאף אחת מברכותיו של יעקב בבראשית מ"ט אינה מתייחסת למכירת יוסף בידי האחים. לפיכך, רשב"ם בוחר לפרש את הפסוק "וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים" בהתייחס לאשת פוטיפר שנסתה להרע ליוסף, ולא לאחים. ראו גם&#160;<a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">שד״ל</a> המציין שדעתו מתיישבת עם דעת רשב"ם שהאחים אינם אלה שמכרו את יוסף.<fn>שד"ל עצמו מפרש את הפסוק בכל זאת כעוסק בשנאת האחים ליוסף. לדיון נוסף ראו <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">ברכת יעקב ליוסף</a>.</fn> להעמקה בקריאה של הרשב"ם את ברכת יוסף, ראו <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">ברכת יעקב ליוסף</a>.&#160;<br/>In contrast to other exegetes,&#160;<multilink><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">Rashbam</a><a href="RashbamBereshit49-9" data-aht="source">Bereshit 49:9</a><a href="RashbamBereshit49-23" data-aht="source">Bereshit 49:23</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות About R. Shemuel b. Meir</a></multilink> maintains that none of Yaakov's blessings in Bereshit 49 make reference to the brothers' sale of Yosef.&#160; Thus, Rashbam opts to interpret "וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים" as referring to Mrs. Potiphar's attempts to harm Yosef, rather than the brothers.&#160; See also <multilink><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">Shadal</a><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">Bereshit 49:23</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. Shemuel David Luzzatto</a></multilink> who notes that this position could be consistent with Rashbam's view that the brothers were not the ones who sold Yosef.<fn>Shadal, himself, nonetheless explains the verse to be speaking of the brothers' hatred for Yosef.&#160; For further discussion, see <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">Yaakov's Blessing of Yosef</a>.</fn>&#160; For elaboration on Rashbam's reading of the blessing to Yosef, see <a href="Yaakov's Blessing of Yosef" data-aht="page">Yaakov's Blessing of Yosef</a>.</point>
<point><b>What did Yaakov think?</b> <multilink><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">Shadal</a><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">Bereshit 49:23</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. Shemuel David Luzzatto</a></multilink> suggests that, according to Rashbam, it is possible that Yaakov never knew even of the brothers' hatred of Yosef, but rather assumed (correctly) that Yosef had been abducted and sold by a different party.&#160; Shadal himself, though, in the later printed editions of his commentary,<fn>In this later version, Shadal writes: "כי הנה יוסף האמין שהם מכרוהו, וכן האמין יעקב, כי בודאי בניו לא הגידו לו שהשליכוהו לבור כדי שימות שם".&#160; However, in the manuscripts (1833 NLI MS, Pardo brothers MS, and others) which reflect the earlier drafts of Shadal's commentary, this theory does not appear (and he more simply suggests instead that: "כי אע"פ שלא מכרוהו הנה שנאוהו והיו סבת המכרו").</fn> contends that Yaakov assumed (incorrectly) that the brothers had been directly responsible.<fn>According to Shadal, the brothers could hardly tell their father the truth that they had not sold Yosef, but rather left him in a pit to die.&#160; See above for the argument of R. Mordechai Mortara (Shadal's student) that had Yaakov not thought that the brothers were responsible, the posthumous message the brothers arranged to have delivered to Yosef in 50:16-17 would not have been credible.</fn></point>
+
<point><b>מה חשב יעקב? What did Yaakov think?</b> &#160;<multilink><a href="ShadalBereshit37-28" data-aht="source">שד"ל </a><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">בראשית מ״ט:כ״ג</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>מציע שעל פי הרשב"ם יתכן שיעקב מעולם לא ידע על שנאת האחים ליוסף, אלא הניח (בצדק) שיוסף נחטף ונמכר בידי קבוצה אחרת. עם זאת שד"ל עצמו, במהדורת הדפוס המאוחרת יותר של פירושו,<fn>בגרסה מאוחרת זו, שד"ל כותב: "כי הנה יוסף האמין שהם מכרוהו, וכן האמין יעקב, כי בודאי בניו לא הגידו לו שהשליכוהו לבור כדי שימות שם". מכל מקום, בכתבי היד (1833 NLI MS,&#160;האחים פארדו&#160;MS,&#160;ואחרים) המשקפים את פירושו המוקדם יותר של שד"ל, הסבר זה אינו מופיע (ובמקומה הוא מציע בפשטות:&#160;"כי אע"פ שלא מכרוהו הנה שנאוהו והיו סבת המכרו").<br/>&#160;</fn> טוען שיעקב הניח (שלא בצדק) שהאחים היו האחראים הישירים למכירה.<fn>לדעת שד"ל, לא היה בכחם של האחים לספר לאביהם שלא הם מכרו את יוסף, אלא השאירו אותו בבור למות שם. ראו לעיל את הטיעון שמעלה ר' מרדכי מורטארה (תלמידו של שד"ל), שלולא היה יעקב מודע לאחריות האחים למעשה, ההודעה שדאגו האחים שתשלח ליוסף ב-נ':טז-יז לא היתה משכנעת.&#160;</fn>&#160;<br/><multilink><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">Shadal</a><a href="ShadalBereshit49-23" data-aht="source">Bereshit 49:23</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About R. Shemuel David Luzzatto</a></multilink> suggests that, according to Rashbam, it is possible that Yaakov never knew even of the brothers' hatred of Yosef, but rather assumed (correctly) that Yosef had been abducted and sold by a different party.&#160; Shadal himself, though, in the later printed editions of his commentary,<fn>In this later version, Shadal writes: "כי הנה יוסף האמין שהם מכרוהו, וכן האמין יעקב, כי בודאי בניו לא הגידו לו שהשליכוהו לבור כדי שימות שם".&#160; However, in the manuscripts (1833 NLI MS, Pardo brothers MS, and others) which reflect the earlier drafts of Shadal's commentary, this theory does not appear (and he more simply suggests instead that: "כי אע"פ שלא מכרוהו הנה שנאוהו והיו סבת המכרו").</fn> contends that Yaakov assumed (incorrectly) that the brothers had been directly responsible.<fn>According to Shadal, the brothers could hardly tell their father the truth that they had not sold Yosef, but rather left him in a pit to die.&#160; See above for the argument of R. Mordechai Mortara (Shadal's student) that had Yaakov not thought that the brothers were responsible, the posthumous message the brothers arranged to have delivered to Yosef in 50:16-17 would not have been credible.</fn></point>
 
</category>
 
</category>
 
</approaches>
 
</approaches>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Version as of 15:00, 24 July 2018

מי מכר את יוסף?

גישות פרשניות

סקירה

סיפור מכירת יוסף מתמקד בפעולותיהם של שני אחים - ראובן ויהודה , ובארבע קבוצות זרים - ישמעלים, מדינים, מדנים ומצרים. הפרשנים חלוקים בהבנת אופי היחסים בקרב האחים ובקרב הקבוצות השונות, והקשרים ביניהם. לשאלה זו השלכות נרחבות הן לשחזור רצף האירועים בפרק, והן לעמידה על טיבם של האחים.

The story of Yosef's sale focuses on the actions of two brothers – Reuven and Yehuda, and four groups of foreign nationals – Yishmaelites, Midianites, Medanites, and Egyptians. Commentators disagree about the internal relationships among both the brothers and the foreign parties, and the extent of the interaction between them. This has significant consequences for reconstructing the sequence of events in this episode as well as evaluating the brothers' character.

על פי בראשית רבה, האחים מכרו את יוסף כאיש אחד, וראובן היה המתנגד היחיד למעשה. בנוסף מתוארות קבוצות זרים רבות, בלתי תלויות, ומספר עסקאות, וכך מכירת יוסף לישמעלים ע"י האחים היא רק הראשונה בסדרת מכירות. מנגד, לפי ר' יוסף בכור היו האחים מפולגים בין סיעותיהם של ראובן ושל יהודה, ואילו קבוצות הזרים נכללו כולן בשיירה אחת. לדעתו, מחצית מהאחים מכרו את יוסף למכלול של זרים שהמשיכו והביאו אותו למצרים. לבסוף, הרשב"ם מציג את האחים, ובכללם ראובן, כישות אחת שלא היתה האחראית למכירת יוסף. הוא מציע שהמכירה התבצעה בין קבוצות הזרים לבין עצמן.  
Bereshit Rabbah views the brothers as acting in unison to sell Yosef, with Reuven being the lone holdout. It also maintains that there were numerous unrelated groups of foreigners and multiple transactions, with the brothers' sale to the Yishmaelites being merely the first in a series. In contrast, R. Yosef Bekhor Shor portrays the brothers as divided between the two factions of Reuven and Yehuda, and the foreign nationals as all being part of the same caravan. According to him, half of the brothers sold Yosef to the foreign conglomerate which then proceeded to take him to Egypt. Finally, Rashbam presents all of the brothers including Reuven as one entity which was not responsible for Yosef's sale. He posits that the transaction was instead conducted between the different foreign groups themselves.

All of the Brothers (Except for Reuven) Sold Yosef כל האחים (חוץ מראובן) מכרו את יוסף

אחי יוסף הם אלה שמכרו אותו, אבל ראובן היה במקום אחר בעת המכירה1
Yosef's brothers were the ones who sold him, but Reuven was elsewhere when the sale occurred.2

"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ" – גישה זו נחלקת לפרשנויות שונות לגבי האופן בו מתייחסים שלושת הפעלים האלה למדינים, שהוצגו בתחילת הפסוק ("וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים"):
This approach subdivides into differing interpretations of how these three
verbs relate to the Midianites who were introduced at the beginning of the verse ("וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים"):
  • לדעת רש"י, כל שלושת הפעלים אינם קשורים למדינים, אלא מוסבים על האחים שהופיעו כנושא בפסוקים הקודמים. האחים משכו והעלו את יוסף מהבור, ואז מכרו אותו לישמעלים ממש כפי שתכננו. עם זאת, עמדה זו בעייתית כיון שהופעת המדינים בתחילת הפסוק נדמית לפתע מיותרת ושלא במקומה9.
  • According to Rashi, all three verbs are unconnected to the Midianites, butrather refer back to the brothers who were the subject of the previous verses. The brothers pulled and raised Yosef from the pit and then sold him to the Yishmaelites precisely as they had planned. This position, though, is problematic, as the mention of the Midianites at the beginning of the verse becomes seemingly irrelevant and out of place.10
  • לעומתו, מעשי ה'11 מציע שאמנם האחים מכרו את יוסף לישמעלים, אך היו אלה המדינים, בתפקיד הסבלים והמתווכים במכירה, שהעלו את יוסף מהבור. עמדה זו מסבירה בנקל את את הזכרת המדינים בתחילת הפסוק, שכן הם נושא הפעולות הנזכרות מיד.
  • In contrast, the Ma'asei Hashem12 suggests that though the brothers are the ones who sold Yosef to the Yishmaelites, it was the Midianites, playing the role of porters and intermediaries in the sale, who pulled him out of the pit. This proposal easily explains the mention of the Midianites in the first clause of the verse, as they are the subject of what follows.
Yishmaelites and Midianites ישמעאלים ומדינים
  • נפרדים אבל שווים - בבראשית רבה מוצגות שתי הקבוצות הללו כקבוצות סוחרים נפרדות.13 הישמעאלים קנו את יוסף מהאחים, והמדינים בתורם קנו אותו מהישמעאלים ומכרו אותו במצרים.14 
  • Separate and equal – Bereshit Rabbah understands these to be two totally separate groups of merchants.15 The Yishmaelites bought Yosef from the brothers, and the Midianites subsequently bought him from the Yishmaelites and then marketed him in Egypt.16
  • נפרדים ולא שווים - גם רבנו תם ומעשי ה' רואים בהן שתי קבוצות מובחנות, אך מציעים שהמדינים משמשים במתווכים בעסקת המכירה הנערכת בין האחים לבין הישמעאלים.17 
  • Separate but unequal – R. Tam and the Ma'asei Hashem also view them as two distinct groups, but suggest that the Midianites played the role of middlemen in facilitating the sale of Yosef by the brothers to the Yishmaelites.18
  • שיירה אחת - לעומתם, האבן עזרא19, ר' אברהם בן הרמב"ם והרמב"ן מפרשים שהם היו בני שיירה אחת.
  • Same caravan – On the other hand, Ibn Ezra,20 R. Avraham b. HaRambam, and Ramban maintain, that they were part of the same caravan.
    • אבן עזרא טוען שיש כאן שני שמות לקבוצה אחת,21 איך אינו מסביר מדוע לעתים מופיע שם אחד ולעתים האחר.
    • Ibn Ezra asserts that these are simply two names for one group of people,22 but does not explain why sometimes they are referred to in one way and sometimes in another.
    • רמב"ן, לעומתו, שהישמעאלים היו חמרי הגמלים,23 ואילו המדינים היו בעלי העבדים.24 
    • Ramban, in contrast, suggests that the Yishmaelites were the camel drivers25 while the Midianites were the slave owners.26
    • דעת ר' אברהם בן הרמב"ם ממוקמת בין הקצוות, כאשר הוא טוען שהישמעאלים והמדינים היו שתי קבוצות מובחנות באותה שיירה, אך מציע ששמותיהן מתחלפים לעתים כיון שיש להם שושלת משותפת ומאפיינים משותפים.27 
    • R. Avraham b. HaRambam's position is some place in the middle as he proposes that both the Yishmaelites and Midianites were distinct members of the caravan, but maintains that their names are sometimes interchanged as they shared a common lineage and features.28
Midianites and Medanites מדינים ומדנים
  • קבוצות מובחנות - נראה29 כי על פי בראשית רבה היו שתי קבוצות שונות. ר' אברהם בן הרמב"ם מציע גם הוא שאלה שתי אומות מובחנות, אך הקבוצות היו שייכות לשיירה אחת. 
  • Distinct – It appears30 that Bereshit Rabbah understands them to be two different groups. R. Avraham b. HaRambam also maintains that they were two distinct peoples, but says they were part of the same caravan.
  • קבוצות זהות - מרבית פרשני ימי הביניים31 מזהים את המדנים והמדינים אלה עם אלה.32 
  • Identical – Most of the medieval commentators33 identify the Midianites and Medanites with one another.34
How many sales? כמה מכירות?
  • שתיים - רוב הפרשנים הללו סבורים שהיו רק שתי עסקאות: בין האחים לבין שיירת השימעאלים,35 ובין הישמעאלים לפוטיפר. 
  • Two – Most of these commentators maintain that there were only two sales: by the brothers to the caravan of Yishmaelites36 and by the Yishmaelites to Potiphar.
  • שלוש - מדרש תנחומא (בובר)37 ורש"י לבראשית ל"ז:כ"ח38 מציעים שהיו בסך הכל שלוש מכירות: אחי יוסף מכרו אותו לישמעאלים, הישמעאלים מכרו אותו למדינים או למדנים, והמדנים או המדינים מכרו אותו לפוטיפר. 
  • Three – Tanchuma (Buber)39 and Rashi on Bereshit 37:2840 assert that there were was a total of three sales: Yosef's brothers sold him to the Yishmaelites, the Yishmaelites sold him to the Medanites or Midianites,41 and the Medanites or Midianites sold him to Potiphar.
  • ארבע או חמש: ר' יודן ור' חונה בבראשית רבה נוקטים בעמדה הקיצונית לפיה יוסף נמכר ארבע או חמש פעמים, ובה/כאשר  כל קבוצה (או כמעט כל קבוצה) המוזכרת בכתוב משתתפת בשרשרת העסקאות42.
  • Four or five – R. Yudan and R. Chona in Bereshit Rabbah84:22About Bereshit Rabbah take the extreme position that Yosef was sold four or five times, with every (or almost every) group mentioned in the story participating in the series of transactions.43
הפתעתו של ראובן - Reuven's surprise – רש"י מפרש שראובן לא היה עם האחים בעת המכירה, ולפיכך הופתע מהיעדרו של יוסף בשובו אל הבור. רש"י מציע שראובן היה עסוק בכפרה על חטאו עם בלהה (בראשית ל"ה:כב),44 או ששב הביתה לשרת את אביו.45 רד"ק, לעומתו, מציע שראובן רק הלך לרעות את צאנו במקום אחר46 כאשר התכנית למכירת יוסף נהגתה ובוצעה. 
Rashi asserts that Reuven was not with the brothers during the sale, and hence was surprised when he returned to the pit to find Yosef missing. Rashi suggests that Reuven was either busy atoning for his sin with Bilhah (Bereshit 35:22),47 or that he had returned home to serve his father.48 Radak, though, suggests that Reuven had simply gone to graze his sheep in a different location49 when the plan to sell Yosef was hatched and implemented.
סיפור כיסוי - The cover-up – לפי עמדה זו, יתכן שהאחים גיבשו סיפור כיסוי רק לאחר שובו של ראובן, כיון שמטרתם האמתית היתה להבטיח שראובן לא מסתבך בצרות. לחלופין, רק כאשר הם רואים את מצוקתו הם מבינים כמה אבל יהיה אביהם למשמע הבשורה. 
This position might suggest that the brothers first conceived of a cover-up only after Reuven returned, because their real goal was simply to ensure that Reuven did not get into trouble. Alternatively, only after seeing his distress did they realize how upset their father would be.
"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" – בתגובה להצעה של יהודה למכור את יוסף, הפסוק מציין רק שהאחים "שמעו". רש"י מציע שמשתמעת מכך הסכמתם.50 
In response to Yehuda's proposal to sell Yosef, the verse tells us that "the brothers heard." Rashi maintains that this implies consent.51
"וְאָחִיו מֵת" – רש"י מציע שכאשר יהודה אומר זאת ליוסף, הוא משקר, מתוך פחד לחשוף בפני השליט המצרי שאחיו נמכר.52 
Rashi suggests that when Yehuda says this to Yosef, he is lying, fearful of telling the vizier of Egypt that his brother had been sold.53
"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – פסוק זה משקף בבירור את אמונתו של יוסף שהאחים היו הקבוצה שמכרה אותו, ויש בכך חיזוק לעמדה זו.
At face value, this verse reflects Yosef's belief that his brothers were the party which sold him, and it supports this approach.
האם יעקב מגלה את האמת? Did Yaakov ever find out? רמב״ן טוען שמעולם לא נודע ליעקב שהאחים מכרו את יוסף, והוא חשב שאחרים חטפו את יוסף ומכרו אותו. לפי עמדה זו, האחים אינם דוברי אמת בבראשית נ:טז-יז בטענתם שיעקב שלח ליוסף בקשה (לאחר מותו) שיסלח לאחיו (ראו גם רד"ק ורלב"ג שם). לעומת זאת, שד״ל מצטט את דעת ר' מדרכי מורטארה לפיה יעקב בודאי היה מודע לתפקידם של האחים במכירת יוסף, אחרת לא היתה ההודעה ששלח ליוסף מהימנה. 
RambanBereshit 45:27About R. Moshe b. Nachman contends that Yaakov never became aware that the brothers sold Yosef, but rather thought that others had abducted Yosef and sold him.  According to this, the brothers are not telling the truth in Bereshit 50:16-17 when they claim that Yaakov arranged for a message be delivered to Yosef (after Yaakov's death) requesting that Yosef forgive his brothers (see also Radak and Ralbag there). In contrast, ShadalBereshit 49:23About R. Shemuel David Luzzatto cites the opinion of R. Mordechai Mortara that Yaakov must have been aware of the brothers' role in Yosef's sale, or else the message to Yosef would not have been credible.
האם בנימין מגלה את האמת? Does Binyamin ever find out? שד״ל מציע שבנימין מעולם לא גילה את הסיפור האמתי. הוא מסביר שכאשר יוסף חושף את זהותו בפני האחים כ"יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם... מִצְרָיְמָה", בנימין היה מחוץ לטווח שמיעה. הוא מצביע על כך שרגע לפני החשיפה, מבקש יוסף מהאחים בלבד "גְּשׁוּ נָא אֵלַי",54 כדי שבנימין לא ישמע את הנאמר.55 
 ShadalBereshit 45:4About R. Shemuel David Luzzatto suggests that Binyamin may have never learned the true story.  He explains that when Yosef revealed himself to the brothers as "Yosef whom you sold to Egypt" Binyamin was not within hearing range.  He points out that immediately beforehand, Yosef said to the brothers, "גְּשׁוּ נָא אֵלַי", asking them alone to come close,56 so that Binyamin would not overhear.57

רק חלק מהאחים מכרו את יוסף Only Some of the Brothers Sold Yosef

קבוצת אחת מאחי יוסף (בהנהגת יהודה) מכרה את יוסף, בעוד קבוצה אחרת (בהנהגת ראובן) לא כנחה שם ולא השתתפה במכירה. 
One group of Yosef's brothers (led by Yehuda) sold Yosef, while another group of the brothers (headed by Reuven) were not present and did not participate.

ראובן יצא לצהריים Reuven out to lunch – לדעת ר' יוסף בכור שור, האחים אכלו במשמרות.58 בעוד הקבוצה של יהודה אכלה צהריים ("וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם"), הקבוצה של ראובן השגיחה על הכבשים.59 כך ראובן וכל חברי הקבוצה שלו לא היו מודעים כלל הן להצעה של יהודה והן למכירה עצמה.60 
According to R. Yosef Bekhor Shor, the brothers dined in shifts.61 While Yehuda's group ate lunch ("וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם"), Reuven's group was tending to the sheep.62 Thus, Reuven and his entire group of brothers were completely unaware of both Yehuda's proposal and the sale itself.63
"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" – על פי ר' יוסף בכור שור, מונח זה מרמז לא רק שהאחים שמעו והסכימו, כי אם שהוציאו לפועל את תכניתו של יהודה ("ויעשו כן"). 
According to R"Y Bekhor Shor, this term implies not just hearing and consent, but also implementation ("ויעשו כן") of Yehuda's plan.
"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ" – יהודה ומשלחת האחים שלצדו הם נושאי הפועל "וימכרו". עם זאת, אין זה ברור האם אחי יוסף הם אלה שמשכו והעלו את יוסף מהבור, או שעשו זאת הקונים.64  
Yehuda and his contingent of brothers are the subject of the verb "וַיִּמְכְּרוּ". It is unclear, though, whether the brothers also raised and pulled Yosef out of the pit, or if the buyers did that.65
"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – ר' יוסף בכור שור מוכיח מפסוק זה שהאחים היו האחראים למכירה. 
R"Y Bekhor Shor proves from this verse that the brothers were responsible for the sale.
ישמעאלים, מדינים ומדנים Yishmaelites, Midianites, and Medanites – ר' יוסף בכור שור מציע שכל שלוש הקבוצות האלה נדדו בשיירה אחת, כיון שכולם קרובים בהיותם צאצאי הגר וקטורה, פילגשי אברהם. כיון שכולם שייכים לקבוצה רחבה אחת, השמות השונים משמשים חליפות בכתוב.66 
R"Y Bekhor Shor suggests that these three groups were all traveling together in one caravan, as they were related to each other, all being descendants of Avraham's concubines, Hagar and Keturah. As they were essentially all part of one broader population, the different names are used interchangeably in the text.67
כמה מכירות? How many sales? יוסף נמכר רק פעמיים. האחים מכרו אותו לשיירת הישמעאלים-מדינים-מדנים המשולבת, שמכרו אותו בתורם לפוטיפר. 
Yosef was sold only twice. The brothers sold him to the combined Yishmaelite / Midianite / Medanite caravan, who then resold him to Potiphar.
"וְאָחִיו מֵת" – ר' יוסף בכור שור לא מפרש פסוק זה ישירות, אך הוא יכול היה לקבוע, כמו רש"י לעיל, שיהודה שיקר, או שסבר שיוסף היה חשוב כמת. 
R"Y Bekhor Shor does not comment on this verse, but he could maintain, like Rashi above, that Yehuda was simply lying, or that he thought Yosef was as good as dead.
מדוע יוסף מעולם לא יצר קשר עם יעקב? Why Yosef never sent to Yaakov? ר' יוסף בכור שור68 מסביר שבעת המכירה, האחים הכריחו את יוסף להשבע שהוא לעולם לא יחשוף את זהותו או יצור קשר עם יעקב.69 
R"Y Bekhor Shor70 explains that when the brothers sold Yosef, they forced him to take an oath that he would never reveal his identity or communicate with Yaakov.71

אף אחד מהאחים לא מכר את יוסף None of the Brothers Sold Yosef

אחי יוסף אמנם תכננו למכור אותו, אך הם לא הספיקו לעשות זאת, כיון שהמדינים מנעו זאת מהם בכך שהקדימו אותם וחטפו את יוסף מהבור. 
While Yosef's brothers planned on selling him, they never actually succeeded in doing so, as the Midianites preempted them by abducting Yosef from the pit.

"וַיִּמְשְׁכוּ, וַיַּעֲלוּ... וַיִּמְכְּרוּ" – לפי גישה זו, הנושא של כל הפעלים הללו הוא המדינים, כיון שהם הנושא המפורש בתחילת הפסוק ("וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים").‎74
התכנית המקורית The original plan
  • מרבית הפרשנים הללו טוענים שהאחים התכוונו למכור את יוסף לישמעאלים, אך תכניתם השתבשה כאשר המדינים הקדימו אותם.75 
  • ר' עזריה פיג'ו והמלבי"ם מתקדמים צעד נוסף. הם מציעים שיהודה מעולם לא התכוון שהאחים עצמם ימכרו את יוסף - הוא שכנע את האחים לעזוב את אזור הבור על מנת שהישמעאלים ימצאו את יוסף הנטוש וימכרו אותו לעבד ביזמתם.76
"וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו" – בן דודו של שד"ל והמלבי"ם מפרשים שכל77 האחים הביעו את הסכמתם, אך לא הוציאו לפועל את תכניתם.
Shadal's cousin and Malbim interpret literally that all78 of the brothers agreed, but did not yet act on their plan.
הפתעתו של ראובן Reuven's surprise – לפי שד"ל ומלבי"ם, ראובן נמצא עם יתר האחים כאשר הם מתכננים את המכירה, אך ממהר לחזור אל הבור להציל את יוסף לפני שהתכנית תספיק להתממש, ושם מוצא את הבור ריק. ראובן, אם כן, הוא לא האחרון כי אם הראשון מבין האחים לגלות שיוסף נעלם.79 כאשר הוא חוזר לאחיו, הם המומים כמותו,80 וכולם מסיקים שיוסף נטרף בידי חית בר. 
According to Shadal and Malbim, Reuven is with the brothers when they plan the sale, but hastily returns to the pit to save Yosef before the plan could be implemented, only to find the pit empty. Reuven is thus not the last, but rather the first, to discover that Yosef is missing.81 When he returns to his brothers, they are just as astonished as he is,82 and they all conclude that Yosef must have been devoured by a wild animal.
"וְאָחִיו מֵת" – קביעתו זו של יהודה מאוחר יותר מובנת בקלות לאור העובדה שהאחים האמינו באמת ובתמים שיוסף מת. בנוסף, שד"ל מציין שמילותיו של ראובן "וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ" יכולות להתפרש באופן דומה. 
ללא סיפור כיסוי No cover-up – התכניות מה לספר ליעקב נדונו רק אחרי התגלית של ראובן, כיון שעד אז לא ידע אף אחד מהאחים שיוסף נעדר. חזקוני מוסיף שכיון שגם האחים עצמם האמינו שיוסף נהרג במלתעות חית טרף, הטבילה של כתונת יוסף בדם לא נועדה להונות את יעקב (אלא נסיון להעניק לו מעין סגירת מעגל).83
The plans for what to tell Yaakov are discussed only after Reuven's discovery because until then none of the brothers were aware that Yosef was missing. Chizkuni adds that, as the brothers themselves believed that a wild animal consumed Yosef, their dipping of Yosef's tunic in blood was not intended to deceive Yaakov (but was merely an attempt to give him closure).84
לא מחפשים את יוסף No search for Yosef – חזקוני ובן דודו של שד"ל מסבירים שלמרות שהאחים התחרטו על מעשיהם וניסו לנחם את יעקב, הם לא חפשו את יוסף כיון שעובדת מותו היתה מסקנה מתבקשת.85
Chizkuni and Shadal's cousin explain that although the brothers regretted their intended actions and tried to console Yaakov, they did not search for Yosef, because it was a foregone conclusion that he was dead.86
אופים של אחי יוסף Yosef's brothers' character – בן דודו של שד"ל מציין מפורשות שהנוקט בגישה זו מצמצם את חטאם של האחים - "כי בני יעקב שבטי יה אשר בחר לסגולתו אינם רשעים מתכונת נפשם הרעה", ומסב אותו לנפילה רגעית עליה הם מתחרטים מיד: "ואף אם ברגע קטון חטאו מסיבת הקנאה והשנאה, כי הלא דרך אנוש למעול, אינם עומדים ח"ו במרדם, וקל מהרה יכירו חטאם וינחמו על כל אשר עשו, ויטרחו בכל יכלתם להינקות ממנו". אחרים הציעו גם שגישה זו עשויה להיות מונעת ע"י הפולמוס האנטי-נוצרי.87 
Shadal's cousin explicitly states that taking this approach mitigates the brothers' sin – "כי בני יעקב שבטי יה אשר בחר לסגולתו אינם רשעים מתכונת נפשם הרעה", and transforms it into a temporary lapse for which they immediately repented: "ואף אם ברגע קטון חטאו מסיבת הקנאה והשנאה, כי הלא דרך אנוש למעול, אינם עומדים ח"ו במרדם, וקל מהרה יכירו חטאם וינחמו על כל אשר עשו, ויטרחו בכל יכלתם להינקות ממנו". Others have also suggested that this approach may be motivated by anti-Christian polemics.88
ישמעאלים, מדינים ומדנים Yishmaelites, Midianites, and Medanites – גישה זו מניחה שהמדינים והימעאלים הם שתי קבוצות נפרדות, כאשר המדינים הם המוכרים המקוריים והישמעאלים הקונים המקוריים.89 הגישה מתפצלת בשאלה מהי מערכת היחסים בין המדנים לשתי הקבוצות הללו:
This approach assumes that the Midianites and Yishmaelites are two distinct groups of people, with the Midianites being the original salesmen and the Yishmaelites the original purchasers.90 The approach subdivides, though, regarding the relationship of the Medanites to these two groups:
  • רשב"ם ובן דודו של שד"ל  מזהים את המדנים עם הישמעאלים, כאשר בן דודו של שד"ל אף מציע שכל צאצאיו של אברהם (מלבד שושלת יצחק) מכונים ישמעאלים. כך הם נמנעים מהסתירה בין ל"ז:לו לבין ל"ט:א. 
  • Rashbam and Shadal's cousin identify the Medanites as the Yishmaelites, with Shadal's cousin suggesting that all of the sons of Avraham (besides Yitzchak's line) can be referred to as Yishmaelites. This is how they eliminate the contradiction between 37:36 and 39:1.
  • בניגוד לכך, שד"ל ומלבי"ם מזהים את המדנים עם המדינים. הם מציעים שעל פי ל"ז:לו המדנים לא הביאו פיזית את יוסף למצרים (שכן זוהי סתירה לל"ט:א), אך הם מכרו את יוסף לעבר מצרים (כלומר,בכוונה שיגיע למצרים).91 לחלופין, הפסוק עשוי להצביע פשוט על חלקם המרכזי של המדינים בהגעת יוסף למצרים, בכך שהם אלה שהוציאו אותו לראשונה מהבור. 
  • Shadal and Malbim, in contrast, identify the Medanites with the Midianites. They propose that 37:36 is not saying that the Medanites physically brought Yosef to Egypt (as that would contradict 39:1), but that they sold Yosef towards Egypt (ie. with the intent that he arrive in Egypt).92 Alternatively, the verse might simply mean that the Midianites were the main cause of Yosef's going to Egypt, as they were the ones who originally drew him from the pit.
כמה מכירות? How many sales? לפי גישה זו היו שתי מכירות בלבד. המדינים גנבו את יוסף מהבור ומכרו אותו לישמעאלים, שבתורם מכרו אותו לפוטיפר. 
According to this approach, there were only two sales. The Midianites stole Yosef from the pit and sold him to the Yishmaelites who, in turn, sold him to Potiphar.
"אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" – מה חשב יוסף? What did Yosef think?  – רשב"ם מסביר שלמרות שהאחים לא מכרו את יוסף בפועל, כיון שמעשיהם הם שהובילו למכירה, הם נחשבים כאילו מכרו אותו.93 בן דודו של שד"ל מוסיף שיוסף עצמו הניח בטעות שהאחים מכרו אותו למדינים, והם הגיעו אל הבאר לקחת ממנה את שללם.94 
Rashbam explains that while the brothers did not actually sell Yosef, since their actions resulted in his sale, it is considered as if they sold him.95 Shadal's cousin adds that it is also possible that Yosef himself mistakenly assumed that the brothers had sold him to the Midianites who had then proceeded to claim their purchase from the well.96
"כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" – בן דודו של שד"ל קורא את המלים הללו של יוסף כהתייחסות למדינים שגנבו אותו מהבור. מאידך, שד"ל סבור שיוסף מתייחס לאחים שגנבו אותו מיעקב, וקביעה זו משקפת רק את ההנחה המוטעית שלו שאחיו מכרו אותו. 
Shadal's cousin reads these words of Yosef as a reference to the Midianites stealing him from the pit. Shadal, though, thinks that Yosef is referring to his brothers stealing him from Yaakov, and that this statement merely reflects Yosef's own erroneous assumption that his brothers had sold him.
מדוע יוסף יצר קשר עם יעקב? Why Yosef never sent to Yaakov? ר' יוסף בכור שור מצביע על כך שזוהי שאלה הקשה ביותר לישוב על פי גישתו של רשב"ם, כיון שלפיה יוסף אפילו לא נמכר בידי אחיו.97
R"Y Bekhor Shor notes that Rashbam's approach has the greatest difficulty explaining why Yosef did not send to his father, given the fact that he had not even been sold by his brothers.98
ברכות יעקב Yaakov's Blessings – בניגוד לפרשנים אחרים, רשב״םבראשית מ"ט:ט'בראשית מ״ט:כ״ג קובע שאף אחת מברכותיו של יעקב בבראשית מ"ט אינה מתייחסת למכירת יוסף בידי האחים. לפיכך, רשב"ם בוחר לפרש את הפסוק "וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים" בהתייחס לאשת פוטיפר שנסתה להרע ליוסף, ולא לאחים. ראו גם שד״ל המציין שדעתו מתיישבת עם דעת רשב"ם שהאחים אינם אלה שמכרו את יוסף.99 להעמקה בקריאה של הרשב"ם את ברכת יוסף, ראו ברכת יעקב ליוסף
In contrast to other exegetes, RashbamBereshit 49:9Bereshit 49:23אודות About R. Shemuel b. Meir maintains that none of Yaakov's blessings in Bereshit 49 make reference to the brothers' sale of Yosef.  Thus, Rashbam opts to interpret "וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים" as referring to Mrs. Potiphar's attempts to harm Yosef, rather than the brothers.  See also ShadalBereshit 49:23About R. Shemuel David Luzzatto who notes that this position could be consistent with Rashbam's view that the brothers were not the ones who sold Yosef.100  For elaboration on Rashbam's reading of the blessing to Yosef, see Yaakov's Blessing of Yosef.
מה חשב יעקב? What did Yaakov think?  שד"ל בראשית מ״ט:כ״גאודות ר' שמואל דוד לוצאטומציע שעל פי הרשב"ם יתכן שיעקב מעולם לא ידע על שנאת האחים ליוסף, אלא הניח (בצדק) שיוסף נחטף ונמכר בידי קבוצה אחרת. עם זאת שד"ל עצמו, במהדורת הדפוס המאוחרת יותר של פירושו,101 טוען שיעקב הניח (שלא בצדק) שהאחים היו האחראים הישירים למכירה.102 
ShadalBereshit 49:23About R. Shemuel David Luzzatto suggests that, according to Rashbam, it is possible that Yaakov never knew even of the brothers' hatred of Yosef, but rather assumed (correctly) that Yosef had been abducted and sold by a different party.  Shadal himself, though, in the later printed editions of his commentary,103 contends that Yaakov assumed (incorrectly) that the brothers had been directly responsible.104