EN/HEע/E

Why Conceal Esther's Nationality?

Sources

Esther 2:10-11אסתר ב׳:י׳-י״א

(י) לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד. (יא) וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ.

Esther 2:19-20אסתר ב׳:י״ט-כ׳

(יט) וּבְהִקָּבֵץ בְּתוּלוֹת שֵׁנִית וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. (כ) אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.

Esther 8:1אסתר ח׳:א׳

בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן צֹרֵר (היהודיים) [הַיְּהוּדִים] וּמׇרְדֳּכַי בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי הִגִּידָה אֶסְתֵּר מַה הוּא לָהּ.

Second Targum of Megillat Esther 2:10תרגום שני למגילת אסתר ב׳:י׳

ולא חויאת אסתר, ית עמה וית תולדותא, מטול דמרדכי פקדה דלא תחוי – מטול דמפקדה דלא תהוי מחוה עמה, חשיב מרדכי בלביה ואמר: ושתי דעבדת יקרא לנפשה ולא צבת למיתי למחמי שופרה למלכא ולשלטוניא, דן יתה דינין בישין וקטל יתה, ולמא לא חויאת אסתר תולדותה – דילמא רגיז עלה מלכא וקטל יתה, ומשיצי לעמה דהיא מניה, לכן פקיד יתה דלא תחוי עמה ותלדותה.

Second Targum of Megillat Esther 8:7תרגום שני למגילת אסתר ח׳:ז׳

ואמר מלכא אחשורוש לאסתר מלכתא ולמרדכי יהודאה הא את סרחת מן שירויא דשאילתיך ואמרית ליך מן הדא זרעיתא איתיך ומן הדא אומתא איתיך ואעביד מנהון הגמונין ופולימרכין ואמרת לי לית אנא ידעא אבא ואמא דמיתין ושבקין יתי טליתא זעירתא וכדון הא ביתיה דהמן יהבית לאסתר ויתיה צליבו על צליבא על דפשיט ידיה ביהודאי.

Midrash Panim Acherot Version B 2:10מדרש פנים אחרות נוסח ב׳ ב׳:י׳

לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה. ולמה אמר לה מרדכי שלא תגיד, שהיה בורח מן השררה ומן הגדולה, אמר מרדכי שאם תאמר זהו שגידל אותי, ויתן לי שררה, א"ל הקדוש ברוך הוא אתה בורח מן השררה, חייך שאני מגדלך, שהיה המלך אומר לה מי את, ואצל מי גידלת, ואעשה אותם שרים, ושלטונים ומלכים אעמיד מהם, ולא הגידה אסתר. ד"א חשב מרדכי בלבו מיום שגלו ישראל מירושלים אינם מכובדים על העמים, שלא אעשה דבר ויעמדו על עמו של הקדוש ברוך הוא, וידעו שאסתר קרובתי היא, וילכו ויאמרו למלך אשתך יהודית היא, ויכרתו את בית אביה ואת עמה, לכך צוה עליה אשר לא תגיד, אעפ"כ לא זז המלך ומביט עליה כל היום, שהיו אומרים יהרגו אותה כאשר הרגו את ושתי.

Midrash Panim Acherot Version B 2:20מדרש פנים אחרות נוסח ב׳ ב׳:כ׳

התחיל היתה מגדת לו יתומה הייתי ואחרים גידלו אותי, מה עשה אמר הריני מכניס בתולות כבראשונה, והייתה מתייראה שהנשים קנאות אותה קנאותיהן, והיא מגדת לי, כיון שראה שהבתולות מתקבצות, לא זז משער, אלא שואל ואומר אוי לי שמא יהרוג את אסתר כשם שהרג את ושתי, ואעפ"כ אין אסתר מגדת את מולדה ואת עמה, והיה מרדכי מצוה עליה אל תכנסי למלכות ואל תגידי שאני בן אחי אביך, לכך נאמר כאשר היתה באמנה אתו.

Yalkut Shimoni Esther 1053ילקוט שמעוני אסתר תתרנ״ג

לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה (כתוב בשמואל ברמז ק"י): כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד, שהיה בורח מן הגדולה, שהיה המלך אומר לאסתר בת מי את אצל מי גדלת ואעשה אותם גדולים מלכים ושלטונים, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה בורח מן הגדולה חייך שאני מגדלך, דבר אחר חשב מרדכי בלבו מיום שגלו ישראל אינם מכובדים על העמים שלא אעשה דבר ויעמדו על עמו של הקדוש ברוך הוא וידעו שאסתר קרובתי היא ויאמרו למלך אשתך יהודית היא ויכריתו עמה ובית אביה, אעפ"כ לא זז הולך, ומביט עליה כל הימים שלא יהרגוה כשם שהרג לושתי.

Rashi Esther 2:10-11רש״י אסתר ב׳:י׳-י״א

(י) אשר לא תגיד – כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה. (יא) ומה יעשה בה – זה אחד משני צדיקים שניתן להם רמז ישועה דוד ומרדכי דוד שנאמר (שמואל א יז) גם את הארי גם הדוב הכה עבדך אמר לא בא לידי דבר זה אלא לסמוך עליו להלחם עם זה וכן מרדכי אמר לא אירע לצדקת זו שתלקח למשכב ערל אלא שעתידה לקום להושיע לישראל לפיכך היה מחזר לדעת מה יהא בסופה.

Lekach Tov Esther 2:10לקח טוב אסתר ב׳:י׳

לא הגידה אסתר את עמה. אעפ"י שהיה מאכלה משונה ממאכל המלכות, לא הבינו בה כי היא יהודית: כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד. שלא תתבזה בעיני המלך, וכדי להגיד הדבר בעתו, כענין שנאמר כי איככה אוכל וראיתי וגו'.

R. Yosef Kara Esther First Commentary 2:10ר׳ יוסף קרא אסתר פירוש א ב׳:י׳

לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד – שאם יודע למלכות עמה ומולדתה, אפילו אם יחפוץ המלך להמליכה לא ימליכוה שריו ועבדיו, שכל האומות שונאים את ישראל.

R. Yosef Kara Esther First Commentary 2:19-20ר׳ יוסף קרא אסתר פירוש א ב׳:י״ט-כ׳

(יט-כ) ובהיקבץ בתולות שינית וגו׳ ואין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה וכו׳ – כיון שראה אחשורוש שאפילו לאחר שהמליכה אינה מגדת מולדתה ואת עמה, חשב בלבו: שמא ממשפחות עבדים היא, או ממשפחה בזוייה, ואינה ראוייה למלכות, אצוה לקבץ בתולות שינית שמא ימצא בהן אחרת מזרע המלוכה ונאה מזו ואעביר אסתר ואמליכנה אחרת תחתיה, לכך נאמר ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי יושב בשער המלך – פתרונו: אף על פי שאסתר רואה שאחשורוש מצוה לקבץ בתולות שנית, שמא ימצא הגונה הימנה וראויה למלכות, ויעביר את אסתר וימליכנה אחרת תחתיה. אף על פי כן: אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה. ואע״פ שרואה שמרדכי כל כך חשוב בעיני המלך שמינהו יושב בשער המלך כמשפט השרים היושבים במלכות ושומרים את המלך, ואינו גנאי לה, אלא כבוד, אם תגיד מה הוא לה, שהרי מרדכי מזרע המלוכה ומזרע בית שאול המלך היה, ואסתר בת דודו ראויה הייתה למלכות, אף על פי כן: אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כי מרדכי צוה עליה אשר {לא} תגיד. ושמא תאמר: לאחר שיצאת מרשות מרדכי ובאת לרשות אחשורוש יכולה לבטל מצות מרדכי, שציוה עליה שלא תגיד עמה ומולדתה, מפני מצות אחשורוש בעלה שדוחק אותה שתגיד. לכך נאמר: ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר היתה באמנה אתו – {ופתרונו: ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כאשר היתה עושה} בהיותה אתו, כשהיה אומן אותה. וכל זה נכתב לנו: למען דעת צדקות י״י, שאילו הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה לאחר שנשאת לאחשורוש, לא נתקנא המן למרדכי, ולא נתן לו רשות אחשורוש לעשות בעם כטוב בעיניו, ואין נס בדבר זה. לפיכך בא ללמדך תוקף הנס, שבתחילה נישאת אסתר למלכות קודם שיעלה המן לגדולה, והמלך לא ידע את עמה ואת מולדתה, ובא המן ונתקנא במרדכי, וחשב לאבד את כל היהודים, ובבואה לפני המלך אמר המלך: ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו.

R. Yosef Kara Esther Second Commentary 2:10ר׳ יוסף קרא אסתר פירוש ב ב׳:י׳

לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד – מה ראה שצוה עליה שלא תגיד? אמר לה: כל נערה אשר תיטב בעיני המלך, תמלוך תחת ושתי מכל עם שתהיה היא, יקבלוה גם עבדי המלך ועם מדינות המלך עליהם למלוכה. אבל את, אם ייטב בעיני המלך ותצליחי בעיני המלך למלוכה, לא יהי כבוד דבר זה בעיני השרים, לפי שיהודים נבזים בעיני כל העמים ושנואים בעיני האומות. לפיכך אם ישאלך המלך מאיזה עם את, אל תגידי עמך ומולדתך, ושמא ייטב בעיניו וימלִכֵך תחת ושתי.

Rashbam Esther 2:10רשב״ם אסתר ב׳:י׳

אשר לא תגיד – כדי שלא יבזוה.

Rashbam Esther 2:19-20רשב״ם אסתר ב׳:י״ט-כ׳

ובהקבץ בתולות שנית – פשוטו: לפי שרוצה לפרש ולסדר עצת המן, ששקל כסף להרוג משפחת המלכה ולא נתיירא מפניה. מה גרם לו, לפי שלא הכיר בה שהיא מזרע היהודים. למה, כי בהקבץ הבתולות למצוא שנית להמליכה תחת ושתי, ונלקחה אסתר, וצוה לה מרדכי שלא תגיד שהיא יהודית – מצוותו קיימה קודם שהומלכה וגם לאחר שהומלכה. על כן לא נתיירא המן לשלוח יד במשפחת אסתר.

Ibn Ezra Esther First Commentary 2:5אבן עזרא אסתר פירוש ראשון ב׳:ה׳

בן קיש – היה גדול כאבותיו ואילו היה אבי שאול היה מזכיר שאול כי הוא מלך ולא אביו על כן לא נודע אם מרדכי היה מבני שאול אם לא.

Ibn Ezra Esther First Commentary 2:9אבן עזרא אסתר פירוש ראשון ב׳:ט׳

וטעם בית הנשים – דבק עם וישנה כי שינה מנותיה ונערותיה והיא בבית הנשים עם חברותיה. יש אומרים כי מרדכי לא עשה נכונה שצוה על אסתר שלא תגיד עמה כי פחד שלא יקחנה המלך לאשה אם ידע שהיא מהגולה. ואחרים אמרו כי בדרך נבואה או בחלום ידע שתבא תשועה על ידה לישראל. והנכון בעיני כי עשה זה מרדכי בעבור שתשמור תורת השם בסתר שלא תאכל נבילות ותשמור השבתות ולא ירגישו המשרתים כי אם יודע הדבר שמא המלך יכריחנה או יהרגנה, כי בעל כרחה נתפשה. וידענו כי מרדכי היה מגדולי ישראל כי הנה הוא שלישי לשרים העולים עם זרובבל, וכאשר ראה כי לא נבנה הבית בא אל עילם, והיה בשער המלך בארמון והיא מעלה גדולה, והנה דניאל הפקיד חביריו על מלכות בבל והוא בשער המלך. ולולי שהיה מרדכי קודם מעשה אסתר ממשרתי המלך לא עזבוהו המשרתים להתהלך לפני חצר בית הנשים.

Ibn Ezra Esther Second Commentary 2:10אבן עזרא אסתר פירוש שני ב׳:י׳

לא הגידה אסתר עמה – שהיא ישראלית ומולדתה זה השבט או המשפחה וזאת היתה דעת מרדכי. ויש לשאול אחר שראינו כי מרדכי היה מאנשי הגדולה והוא {ששי} לעולי גולה עם זרובבל, למה צוה על אסתר שלא תגיד עמה, אולי אם תגיד שהיא מגלות יהודה לא יקחנה אחשורוש. והנה יש בדברי יחיד כי פחד בעבור היותה ממשפחת שאול, ולפי דעתי שכל היהודים נבזים היו בעיני המלכות, הלא תראה דבר בלשצר לדניאל די מן בני גלותא דיהוד, והנכון בעיני כי ראה מרדכי שהמלך לא בקש לקחת בת מלך רק היופי לבדו ולא יחוש מאי זה עם תהיה וידע כי אסתר היתה יפה מאוד ופחד שלא ימצא כמוה ויקחנה לאשה. ואם היא תגיד שלא תאכל פת בג המלך יכריחנה, כי אם היתה גברת תוכל להסתיר עצמה, ואחרים אמרו שידע דרך הנבואה שתגיע לישראל ישועה על ידה.

R. Elazar HaRokeach Esther 2:10ר׳ אלעזר הרוקח אסתר ב׳:י׳

לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד. דהטעם שאם תאמר שהיא יהודית המלך באהבתו אותה יצוה שכל השרים ישאו יהודיות ועוד דכשאינם יודעים שהיא יהודית אם יועצים עצה רעה אינם מעלימים ממנה והיא תגיד וירבו תפילה ותשובה ויבטלו הגזירה.

Rid Esther 2:10רי״ד אסתר ב׳:י׳

כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד – מפני שאסתר נולדה מיחס גדול והיתה הגונה למלכות, מפני זה צוה לה מרדכי שלא תגיד, כדי שלא תינשא לו ותיטמע בין הגוים.

Rid Esther 2:19-21רי״ד אסתר ב׳:י״ט-כ״א

(יט) ובהקבץ בתולות שנית – יש לומר שקיבצם המלך ליחסם ולידע אי זו מיוחסת והגונה למלכות. (כא) ומרדכי יושב בשער המלך – שהיה ירא שמא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה.

Northern French Commentary Esther 2:10פירוש חכמי צרפת אסתר ב׳:י׳

לא הגידה אסתר וגו' כי מרדכי ציוה עליה וגו' – שאם יוודע למלכות עמה ומולדתה, אפילו אם יחפוץ המלך להמליכה, לא יניחוהו שריו ועבדיו, שכל האומות שונאים את ישראל.

Baalei HaTosafot (Ms. Oxford-Bodley 322)בעלי התוספות (כ״י אוקספורד-בודלי 322)

כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד – לפי שאמר לה: יודע אני שמרוב יופיך לא יניח מלשכב עמך, ואם תחרישי ולא תגידי את מולדתך, שמא ימליך אותך, ואם תגלי לו שאת יהודית, לא יניחוהו שריו להמליכך, שיאמרו: ביזוי הוא להמליך יהודית עלינו; ונמצאת בעולה לגוי ומבוישת.

R. Avigdor Kohen Tzedek Esther 2:10ר׳ אביגדור כהן צדק אסתר ב׳:י׳

כי מרדכי ציוה עליה אשר לא תגיד – בתרגום: "חשיב מרדכי בלביה: הן ושתי דלא צבת למיח[מ]יה לשופרתא למלכי ולשולטני, דין יתה למיקטל, כך דילמא רגז על אסתר וקטיל לה, וישתצי לעפרא כל בית אביה, לכך פקידתיה דלא תחוי עמה ומולדתה". אי נמי: שמא לא יחפוץ בה המלך, בשביל שהיא יהודית, לכך ציוה שלא תגיד. אבל אין נראה, דאדרבה אהב אותה לבסוף כשהגידה לו מולדתה ומרדכי מה הוא לה. אשר לא תגיד – וסמיך ליה: "ומרדכי יושב בשער". קשה קצת: אחרי שהמן עלה ומרדכי ירד, אם כן, למה ישב שם בעיניו. וי"ל: ישב מרדכי ומצפ[ה] מתי שהיה יכול לגנוב את אסתר להוליכה למלכות אחרת, כי היתה אשתו, ואחשורוש לא ישים על ליבו שהיא יהודיה, אבל אם היתה מגדת עמה ומולדתה, אז היה הורג כל היהודים עד שהיה מחזירה.

Ralbag Esther 2:10רלב״ג אסתר ב׳:י׳

כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד – ידמה כי מרדכי ראה שהיא תהיה מלכה תחת ושתי ולפי שעל ידה יתכן שיגיע טוב לישראל צוה עליה שלא תגיד מאיזה עם היא כדי שלא יעזבנה המלך בעבור ראותו שהיא מעם שפל שהוא גולה בין האומות.

Ralbag Esther Toalot 15רלב״ג אסתר תועלות ט״ו

התועלת החמשה עשר הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיקל בגנות מעט אשר הוא דרך להגיע תועלת מרובה. ולזה תמצא שלא הרחיק מרדכי היות אסתר נלקחת למלך ואם היה בזה קצת יציאה מדרכי התורה מצד רוב התועלת שהיה נכון שיגיע לישראל על ידה מצד מה שהיו בו ישראל אז מן השפלות ולזה צוה אותה שלא תגיד את עמה ואת מולדתה פן יהיה זה סבה אל שירחיק המלך נתינת המלוכה לה עם שכבר ישאר לה הגנות בעצמה והוא היותה פילגש המלך והנה היה יותר נבחר שתהיה מלכה משתהיה פילגש.

R. Yosef ibn Kaspi Esther 2:10ר׳ יוסף אבן כספי אסתר ב׳:י׳

לא הגידה אסתר וגו' – לא נוכל להנבא על כל פנים טעם זה, כמו שלא נוכל לגזור טעמי המצות או הספורים שבתורה או בשאר ספרי הקדש. אבל יש לנו לגזור בזה שעורין ואומדות, וזה היתה כונת המורה ז"ל. וגם בזה יאמר כל חכם כנראה לו.

Akeidat Yitzchak Esther 2:10עקדת יצחק אסתר ב׳:י׳

והנה להסתר זה הסיבות כפירוש המפרשים וכולם קיימו וקבלו שלא הגידו שהיא ישראלית. ואם קבלה הכרחית היא אני אומר כן היה מוכרח עליה מדין תורה כי אם יכריחה המלך למשכב או לעבור על דת יהודית הנה בידוע שהוא אינו מכוין אלא להנאתו. והדין בכל היוצא כזה יעבור ואל יהרג אמנם אם ידע שהיא יהודית כבר אפשר שיכריחנה כדי לעבור על דתיה בפרהסיא והדין בזה יהרג ואל יעבור ואפילו אערקתא דמסאנא. והוא כיוון לעמוד על דת ולבסוף הועיל לו כענין שנאמר (משלי כ"ט:י"ח) ושומר תורה אשריהו, ואמר שומר מצוה לא ידע דבר רע, ולהלן אבאר בעזרת ד' (ב':י"ז) שלא כיוון המלך אלא להנאתו. האמנם כי יש לי בזה דעה אחרת אכתוב אותו אך על גב דמסתפינא ממאי דרגילנא עליה מימים לימים והוא כי הדבר מפורסם ביניהם שאסתר היא ישראלית כי מבית מרדכי לוקחה אמנם כשראה שלוקחין אותה לטוב יופיה כי מד' היתה ראה לו שיסתיר יחוסה כדי שיחשיבוה בבית המלך בחשבם שהיא מזרע מלכות בית רב גדול שמו בגוים שהוא אומן אותה כמו שאמרנו. וציוה לה שאם ישאלוה על זה תשיב אמרה שאינה יודעת עמה ומולדתה כלל כי לא הכירה אב ואם רק שגדלה בבית האומן וזה כדי שלא תהיה תפוסה בדבריה ואם ישאלו ממנו ידע להזהר וזהו דעת אמיתי ונכון, לא יכחישוהו הכתובים כלל אבל יקימוהו. תדע שלא הוצרכה אחר כך להגיד למלך בשעת הדוחק כי היא יהודית אבל אמרה תנתן לי נפשי בשאלתי (ז':ג') וכו' כי נמכרנו אני ועמי (ז':ד') והמלך לא שאלה מאי זה עם היא כי לא נכחד ממנו אבל נתחדש לו אז שהיהודים היו נמסרים. גם בגמרא (מגילה ט"ו:) אמר רבא עד חצי המלכות ותעש (ה':ז') ולא דבר שהוא חצי המלכות ומאי היא בית המקדש ואם לא ידע שהיא יהודית בית המקדש מאי עבידתיה והעד הנאמן בזה מה שנאמר בסוף ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה (ח':א') יראה באמת כי גילה סודה זה לא זולת. ואם תאמר אם כן איך עלה בלב לחשוב כזאת על עם המלכה האהובה משיבך כי גם בעיני המלך יפלא כמו שאמר מי הוא זה ואי זה הוא (ז':ה') וגו' כמו שיבוא במקומו (ז':ד') על נכון בעזרת ה'.

R. Y"S Reggio Esther pp. 7-8ר׳ י״ש ריגייו אסתר עמ׳ 7-8

בהקבץ נערות רבות אל שושן ובתוכן גם אסתר לא זכר הכתוב שהיה מרדכי דואג ונעצב על הפרדו מבת דודו אשר לקחה לו לבת, גם לא שהזהיר אותה בהזהרות אחר הזהרות לבלתי תסור מדרך התורה ולבלתי תבגוד באמונת אחדות הבורא לזנות אחרי סברות הפרסיים המאמינים בשתי רשויות בהיותה עתה נבדלת מן היהודים ומוכרחת לבלות ימיה בין עם לועז, כמו שהיה ראוי לעשות לאיש חרד על דבר ה' ודבק באמונת אבותיו. גם לא מצאנו שהזהיר אותה לבלתי תתגאל בפתבג המלך וביין משתיו, אע"פי שהיה יודע כי הנערות הנכנסות לבית הנשים לא היו אנוסות ומוכרחות לקחת מזון אשר יושם לפניהן, שהרי כתוב (אסתר ב':י"ג) את כל אשר תאמר ינתן לה, ואע"פי שהיה יודע כי שנים מעט קודם לכן דניאל בבואו עם חבריו אל חצר מלך בבל נתן אל לבו לבלתי התגאל בפתבג המלך והצליח בזה, ואע"פי שהיה יודע כי בודאי אסתר לא תמרה את פיו בדבר חמור כזה אלא תעשה ככל אשר יצוה עליה, כי כן כתוב (שם ב':כ') ומאמר מרדכי אסתר עושה; הנה מכל אלה שתק הכתוב ולא הגיד לנו דבר, אבל הפך מזה הודיענו כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד את עמה ואת מולדתה, ופה יש מקום לשאול: למה נתן לה מרדכי זה הצווי? והלא יותר טוב בכל מצב ובכל זמן שימצא איש ממנו לקרוא בקול גדול כדברי יונה הנביא: עברי אנכי ואת ה׳ אלהי השמים אני ירא! וכן עשה דניאל בארמון נבוכדנצר, וכן כל קדמוני האומה בחירי יה בבואם למקום שלא היו מכירים אותם התפארו בקדוש ישראל והודיעו בשמחה היותם עבדי האל ית' ומאמיני תורת משה נאמן ביתו, וכן התנהג אברהם בגרר שאמר לאבימלך כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה, והודיעו בזה שהוא ירא אלהים, ולמה זה יתחפש איש ישראל ויתנכר לאביו שבשמים כאלו יבוש ויכלם להודות בקהל עם היותו עברי? ובפרט במצב שהיתה בו אסתר היה ראוי לה להגיד עמה ומולדתה לפי שבהעלמת אמונתה תצטרך להתגאל במאכלות אסורות כשאר הבתולות פן יתפרסם היותה עברית אם תעשה שינוי במאכליה, אבל אם תגיד שהיא עברית היתה יכולה לשאול מאכלים המותרים לה כי כן כתוב את כל אשר תאמר ינתן לה. והמפרשים הרגישו בזה ובקשו לתרץ באופנים שונים, קצתם אמרו כי חשש מרדכי פן יבחר בה המלך בשמעו שהיא מזרע המלוכה, אך זה לא יתכן, כי אם הדבר כן היה ראוי שתגיד מולדתה אחרי הושם כתר מלכות בראשה. כי אז יכבדנה המלך כפלים, ובכל זאת אנו רואים שאף אחרי בחירתה לא הגידה שנא' (שם ב':כ') אין אסתר מגדת. ואחרים אמרו כי רצה שתעלים מולדתה כרי שהיה ביכלתה לעזור יותר את בני עמה במסתרים אם תגיע למלכות, מה שלא היתה יכולה להועיל כל כך אם ידע המלך שהיא ישראלית, יאמר לזכות עמה היא דורשת, אך זה אינו מספיק, כי מלבד שבהקבץ הבתולות לא היתה עדיין עת צרה ליעקב ודחוק הוא שיקוה אז מרדכי לעזרת המלכה קודם הסכנה, הנה הנסיון הוכיח ההפך, כי כל עוד שהעלימה משפחתה לא הועילה כלום ורק בהגיד עמה ומולדתה יכלה להציל היהודים, כמו שאמרה בפירוש לפני המלך כי נמכרנו אני ועמי, א״כ מה תועלת הגיע לה מהעלמת מולדתה ימים רבים? לכן לא נשאר אלא להחזיק בדעת הראב"ע שכתב בשם יש אומרים כי פחד מרדכי פן לא יקחנה המלך אם ידע שהיא מהגולה, וזה מסכים עם פשטי הספורים הבאים במגלה כי כל חפצו של מרדכי לא היה אלא לראות כתר מלכות על ראש אסתר. ובעבור תוחלתו זאת היה מתהלך יום יום לפני חצר בית הנשים לדעת מה יעשה בה אם תצליח למלוכה כמו שהיה מקוה, הגם כי שרידי ישראל בכל דור ודור המבינים היטב יעוד האומה לא יבקשו שררה זמנית לא לעצמם ולא לבני משפחתם, ובפרט לישב על כס מלכות להשתרר על עם עובדי שתי רשויות ואצל מלך המשתחוה לשמש, והגם כי אין ראוי לישראלי להעלים אמונתו ולהתגאל במאכלים אסורים בשביל שררה כזאת.