למה לא שמע יונה בקול ה'?
הקדמה
בריחה מן הנבואה
ספר יונה נפתח בכך שה' מצווה על יונה לפנות לעיר נינווה ולהזהיר את יושביה מתוצאות המשך התנהגותם הרשעה. הכתוב ממשיך ומספר כיצד יונה, המפר לכאורה את מצוות ה',1 בורח במקום זאת לתרשיש ("וַיָּקׇם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי י"י"). סירובו זה של יונה מפליא בכמה רמות:
- מדוע התנגד יונה כך למשימת התוכחה לנינווה? האם אין זו משימתו של כל נביא אלוקי להפיץ צדק בעולם?
- האם ניתן לתפוס שנביא אמת יתעלם סתם כך ממצוות ה'? מדוע יבחר ה' מישהו כזה כנביאו?
- האם יונה חשב באמת שהוא יכול להימלט ממשימתו או להימנע מגילוי אלוקי בעזרת עלייה לאונייה לתרשיש? האם לא ציפה יונה שתהיה לה' תגובה שלילית לחריגתו מן הפקודה?
יונה מנסה, ככל הנראה, להצדיק את התנהגותו בפרק ד':
וַיִּתְפַּלֵּל אֶל י"י וַיֹּאמַר אָנָּה י"י הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה.
And he prayed unto the Lord, and said: 'I pray Thee, O Lord, was not this my saying, when I was yet in mine own country? Therefore I fled beforehand unto Tarshish; for I knew that Thou art a gracious God, and compassionate, long-suffering, and abundant in mercy, and repentest Thee of the evil.
אם ניקח דברים אלה כפשוטם, הם נראים כמעצימים את הקשיים בהבנת יונה. האם באמת ברח יונה משום שה' רחום וסולח ומבטל גזרות עונש? כיצד הדבר מסביר את מעשיו של יונה?
תשובה נדירה
בכל התנ"ך, יונה הוא אחד הנביאים היחידים שמצליח בפועל לשכנע את שומעיו לשנות את דרכיהם.2 לאחר חמש מילות אזהרה בלבד ("עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת"), אנשי נינווה יוצאים למסע תשובה מקיף, מלא תענית ושק. כולם משתתפים, מצעיר עד זקן, אפילו הבהמות. במבט ראשון, הסצנה נראית מרשימה, אך במבט מדוקדק יותר, הקורא מוזעק. מדוע משתתפות הבהמות? האם הן, גם הן, יכולות באמת לעבור תהליך פנימי של חרטה או שינוי? לבישתן סימנים חיצוניים של תשובה נראית כמעט כפרסה, ומובילה את הקורא להטיל ספק באופייה הכללי של תשובת העיר.3
בנוסף, חרף העובדה שבנרטיב הסובב מוזכר שמו המפורש של ה', בעת הדיון במעשי נינווה, הפסוקים משתמשים רק בשם אלוקים. בעוד שהמלחים זעקו קודם לכן אל ה' ("וַיִּקְרְאוּ אֶל י"י"), אנשי נינווה זועקים אל אלוקים ("וְיִקְרְאוּ אֶל אֱ-לֹהִים"). האם שינוי זה משמעותי, ואם כן, מה הוא מרמז על זעקות העם ושיבתם לה'?
הסמליות של ה"קיקיון"
בפרק ד', לאחר שיונה משלים את משימתו ונאמר לנו שה' ביטל את גזרתו, יונה נסער ומתפלל למות. ה' משיב בפעולה סמלית ותעלומתית, ומצמיח "קיקיון" להגן על יונה מפני השמש, ולאחר מכן מייבש אותו, מה שמוביל את יונה לבקש למות פעם נוספת. ה' אז מבהיר את מסרו:
(י) וַיֹּאמֶר י"י אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד. (יא) וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה.
(10) And the Lord said: 'Thou hast had pity on the gourd, for which thou hast not laboured, neither madest it grow, which came up in a night, and perished in a night; (11) and should not I have pity on Nineveh, that great city, wherein are more than sixscore thousand persons that cannot discern Between their right hand and their left hand, and also much cattle?'
חרף הסברו של ה', עם זאת, הקורא נותר תוהה בנוגע לכמה היבטים של הסצנה:
- "אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן" – ה' מרמז שיונה חס על הצמח, ואילו בפועל יונה היה נסער רק מאובדנו האישי שלו כתוצאה מייבושו!4
- "וַאֲנִי לֹא אָחוּס" – יונה ג':י' ("וַיַּרְא הָאֱ-לֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱ-לֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה") מרמז שה' ביטל את גזרת ההשמדה בשל שינוי לבם של העם. ביונה ד':י"א, עם זאת, ה' מרמז שההחלטה נבעה מרחמים. מה הייתה הסיבה האמיתית לביטול הגזרה?
- "אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה" – מה פירוש הדבר שהעם "לא ידע להבחין בין ימינו לשמאלו", וכיצד עובדה זו נכנסה לחשבונו של ה'? בנוסף, מדוע היה רלוונטי שהיו בעיר בהמות רבות?
- תגובה ליונה – כיצד משיבה האנלוגיה כולה על מה שהטריד את יונה? מה הלקח שה' מנסה ללמד אותו?
שיקולים פילוסופיים
השאלות שלעיל נוגעות לכמה סוגיות רחבות יותר המרכזיות להבנה נכונה של הספר:
- חסינות הנביא מטעות – האם ה' בוחר רק בשליחים שיבצעו את רצונו במדויק כפי שנצטוו, או שהם עשויים לחטוא ולשגות גם כן?
- תשובה – כיצד התשובה פועלת? האם היא משמשת למחיקת החטא והעונש כאחד, או רק את הראשון מביניהם? המילה "תשובה" מרמזת על חזרה; האם הכוונה לחזרה לה' או למעמדו של האדם לפני החטא? לבסוף, האם לתשובה הנובעת מפחד מעונש יש אותו מעמד כשל תשובה הנובעת מהכרה פשוטה בטוב וברע?
- סליחה – אילו גורמים משפיעים על הסליחה? האם היא מוכרחה להיות תגובה לשינוי, או שהיא עשויה לנבוע מרחמים או מאהבה? האם סליחה יכולה למחוק את הצורך בעונש כלשהו?
בגישות, נבחן כיצד פרשנים לדורותיהם התמודדו הן עם הסוגיות הטקסטואליות והן עם הפילוסופיות שהעלה סיפור יונה.