Why Did Yosef Frame Binyamin/1/he
למה יוסף סידר את בנימין?
הקדמה
מריגול לגניבה
פרשת מקץ מסתיימת בטון מתוח כשבנימין מואשם על לא עוול בכפו בגניבת גביע הכסף של יוסף. זוהי לא האשמת השווא הראשונה שיוסף מטיח באחיו. למען האמת, מהרגע שהאחים נפגשים איתו בבואם לקנות אוכל, יוסף הערים קשיים על חייהם. בתחילה הוא מאשים אותם בריגול, כולא אותם, ושם את שמעון במעצר עד שיביאו לפניו את בנימין. לאחר מכן, הוא מהתל בהם בכך שהוא מחזיר את הכסף ששילמו לו חזרה לתוך שקיהם. כשהם שבים למצרים בשנית, יוסף מתנהג באופן שונה לגמרי, מזמין אותם לארוחת ערב, ומרעיף טובות יתירות על בנימין, אך מיד לאחר מכן הוא שוב הופך את עורו, משתיל את הגביע בשקו של בנימין ומאשים אותו בגניבה. מה ניסה יוסף להשיג בכל המעשים הללו?
מה יוסף חשב לעצמו?
נראה שמזימתו של יוסף להפללת בנימין תוכננה מהרגע הראשון שהאחים הגיעו למצרים. אחרת, מדוע התנה יוסף את הבאתו של בנימין למצרים כהוכחה לכך שהם אינם מרגלים? מה הקשר בכלל בין שני הדברים האלו? ובכלל, מה קיווה יוסף להשיג בהבאתו את בנימין למצרים והאשמתו בגניבה? מכל האחים, בנימין היה היחיד שלא היה מעורב בסיפור מכירתו של יוסף, אז למה להאשים דווקא אותו? יותר מזה, יוסף, פעם נוספת, מצווה להחזיר את כל הכסף ששולם בעבור האוכל חזרה לשקיהם של האחים. מה התכלית של זה? האם זה לא חושף בבירור שהכל היה תרמית?
הקורא היודע-כל
כלומדי תורה מנוסים, אנו כבר יודעים שלסיפור יש סוף טוב, עם הצעתו של יהודה לתת עצמו לעבדות במקום בנימין, והיחשפותו של יוסף בפני אחיו. אך האם יוסף תכנן את מהלך העניינים עד לנקודה זו בה הוא יגלה את האמת, או שהוא הופתע ונאלץ לשנות את תכניתו בעקבות התערבותו הבלתי צפויה של יהודה? במילים אחרות, מה יוסף היה עושה אלמלא תחינתו הרגשנית של יהודה?
האם הזמן מרפא את הפצעים?
סיפרנו מתרחש מעל עשרים שנה לאחר מכירתו של יוסף למצרים. עולמו התהפך עליו, אך למרות כל הצרות, הוא מונה להיות המשנה לפרעה. כשהוא רואה את משפחתו שוב לאחר כל מה שעבר עליו, איך הוא מרגיש? האם הוא מלא איבה, או שהזמן ומזלו הטוב ריככו את תחושותיו? האם הוא נטמע בסביבתו והפך לשליט מצרי או התבגר ונהיה ל"יוסף הצדיק" שמחפש את משפחתו? האם הוא כמה להתאחד מחדש או משתוקק לשכוח את עברו? האם הוא מחפש נקמה או מחילה? אילו רגשות מניעים אותו בסופו של דבר לבצע את פעולותיו ולהפליל את בנימין?
