Difference between revisions of "Why Were Nadav and Avihu Killed/1/he"
m |
|||
| Line 8: | Line 8: | ||
</figure> | </figure> | ||
<h2>חטא בלתי-מוגדר</h2> | <h2>חטא בלתי-מוגדר</h2> | ||
| − | <p>Parashat Shemini opens with a description of the joyous occasion of the eighth day of the Tabernacle's consecration.  However, just as the service is completed and Hashem's glory descends upon the Mishkan, the climactic moment is marred by the tragic act of Nadav and Avihu and their resulting deaths | + | <p>פרשת שמיני נפתחת בתיאור שמחת יום שמיני לחנות המשכן. עם זאת, ברגע השלמת העבודה וירידת כבוד ה' אל המשכן, שמחת האירוע נפגמת על ידי המעשים הטרגיים של נדב ואביהוא, מעשים שגורמים למותם. (<a href="Vayikra10-1-11" data-aht="source">ויקרא י׳:א׳-ב'</a>):</p> |
| − | <q class="" | + | <p>Parashat Shemini opens with a description of the joyous occasion of the eighth day of the Tabernacle's consecration.  However, just as the service is completed and Hashem's glory descends upon the Mishkan, the climactic moment is marred by the tragic act of Nadav and Avihu and their resulting deaths </p> |
| + | <q class="" lang="he" dir="rtl"> | ||
<p>(א) וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי י"י אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. (ב) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי י"י וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי י"י.</p> | <p>(א) וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי י"י אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. (ב) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי י"י וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי י"י.</p> | ||
</q> | </q> | ||
| + | <p>הפסוקים מייחסים את מותם של האחים להבאת "אֵשׁ זָרָה", אך אינם מסבירים למה הכוונה או מדוע זה היה בעייתי. אם נדב ואביהוא פשוט הביאו קטורת, מנחה יומית מצווה, מדוע זה נקרא "זָרָה"? יתרה מזו, מדוע מעשה כזה ייענש כפשע הון, במיוחד בעיצומו של חגיגת חנוכת המשכן?</p> | ||
<p>The verses attribute the brothers' deaths to bringing "אֵשׁ זָרָה", but do not explain to what this refers or why it was problematic. If Nadav and Avihu simply brought incense, a commanded daily offering, why is it called "זָרָה"?  Moreover, why would such an action be punished as a capital crime, especially in the midst of celebrating the inauguration of the Mishkan?</p> | <p>The verses attribute the brothers' deaths to bringing "אֵשׁ זָרָה", but do not explain to what this refers or why it was problematic. If Nadav and Avihu simply brought incense, a commanded daily offering, why is it called "זָרָה"?  Moreover, why would such an action be punished as a capital crime, especially in the midst of celebrating the inauguration of the Mishkan?</p> | ||
<h2>"בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ"</h2> | <h2>"בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ"</h2> | ||
| + | <p>לאחר הטרגדיה, משה אומר לאהרון: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יֵי לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ". ההצהרה היא דו משמעית. למי מתייחס הביטוי "בִּקְרֹבַי"? כיצד נקדש השם יתברך דרכם? אם נדב ואביהו בכפוף למלים אלה, עולה כי גם במוות הם נחשבו קדושים, אם כי אם כן, מדוע הם נענשו בצורה כה קשה? האם יש לראותם בחוטאים או אהובים?</p> | ||
<p>After the tragedy, Moshe tells Aharon: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר י"י לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ".  The statement is ambiguous. To whom does the phrase "בִּקְרֹבַי" refer?  How was Hashem to be sanctified through them?  If Nadav and Avihu are the subject of these words, it suggests that even in death they were considered holy.  If so, though, why were they punished so severely?  Should they be considered sinful or beloved?</p> | <p>After the tragedy, Moshe tells Aharon: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר י"י לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ".  The statement is ambiguous. To whom does the phrase "בִּקְרֹבַי" refer?  How was Hashem to be sanctified through them?  If Nadav and Avihu are the subject of these words, it suggests that even in death they were considered holy.  If so, though, why were they punished so severely?  Should they be considered sinful or beloved?</p> | ||
| + | <p>בנוסף, מתי ה 'אמר זאת? בשום מקום שלפני האירוע אין ראיות מפורשות להערה כזו. האם יש להניח, או שמא רמזים למלים אחרות במקום אחר? 1 אם זה האחרון, איך ייתכן שההקשר המקורי של דברי ה 'שופך אור על מעשיו של נדב ואביהוא?</p> | ||
<p>Additionally, when was it that Hashem said this?  Nowhere prior to this incident is there explicit evidence of any such comment.  Is it just to be assumed, or are Hashem's words hinted to elsewhere?<fn>לדיון במקרים אחרים שבהם יש אמירה בשם ה' למרות שלא היה אזכור מפורש של יוזמה א-לוהית כלשהי, ראה <a href="Invoking Hashem's Name Without Explicit Divine Sanction" data-aht="page">פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'</a>.</fn>  If the latter, how might the original context of Hashem's remarks shed light on Nadav and Avihu's actions?</p> | <p>Additionally, when was it that Hashem said this?  Nowhere prior to this incident is there explicit evidence of any such comment.  Is it just to be assumed, or are Hashem's words hinted to elsewhere?<fn>לדיון במקרים אחרים שבהם יש אמירה בשם ה' למרות שלא היה אזכור מפורש של יוזמה א-לוהית כלשהי, ראה <a href="Invoking Hashem's Name Without Explicit Divine Sanction" data-aht="page">פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'</a>.</fn>  If the latter, how might the original context of Hashem's remarks shed light on Nadav and Avihu's actions?</p> | ||
<h2>שאלות נוספות</h2> | <h2>שאלות נוספות</h2> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>"אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם"</b> – This phrase appears redundant, describing the fire as both "זָרָה" וגם "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה".  Are these two not one and the same?  Does the doubling suggest that perhaps one of the two terms needs to be reinterpreted?</li> | + | <li><b>"אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם"</b> – ביטוי זה נראה מיותר, ומתאר את האש כשניהם "זָרָה" וגם "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה". האם שני אלה אינם זהים? האם ההכפלה מציעה שאולי צריך לפרש מחדש את אחד משני המונחים?</li> |
| − | <li><b>תיאור מיתתם בויקרא ט"ז</b> – In speaking of Nadav and Avihu's death in <a href="Vayikra16-1-2" data-aht="source">ויקרא ט"ז</a>, there is no mention of a foreign fire, only that they died "בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי י"י".  What does this say about the brothers' sin?  Was the problem in their offering or in their coming (too) close?</li> | + | <li>This phrase appears redundant, describing the fire as both "זָרָה" וגם "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה".  Are these two not one and the same?  Does the doubling suggest that perhaps one of the two terms needs to be reinterpreted?</li> |
| − | <li><b>חזרה משולשת על "לִפְנֵי י"י"</b> – Within the span of two verses, הביטוי "לִפְנֵי י"י" appears three times, in connection to all of: the bringing of the incense, the death of the brothers, and the fire that consumed them.  Does the term mean the same thing in each of its appearances?  Does it refer to a specific geographical location or more generally to being in God's presence?  If the former, to which space does it refer?</li> | + | <li><b>תיאור מיתתם בויקרא ט"ז</b> – אם מדברים על מותם של נדב ואביהוא בוויקרא ט"ז, אין אזכור לשריפה זרה, רק שהם מתו "בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי י"י". מה זה אומר על חטא האחים? האם הבעיה בהנפקתן או שבקרבתם (מדי)?</li> |
| + | <li>In speaking of Nadav and Avihu's death in <a href="Vayikra16-1-2" data-aht="source">ויקרא ט"ז</a>, there is no mention of a foreign fire, only that they died "בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי י"י".  What does this say about the brothers' sin?  Was the problem in their offering or in their coming (too) close?</li> | ||
| + | <li><b>חזרה משולשת על "לִפְנֵי י"י"</b> – בטווח של שני פסוקים מופיע הביטוי "לִפְנֵי י"י" שלוש פעמים, בקשר לכל: הבאת הקטורת, מות האחים והאש שצרכה אותם. האם המונח אומר אותו דבר האם זה מתייחס למיקום גיאוגרפי ספציפי או באופן כללי יותר להיות בנוכחותו של אלוהים? אם הראשון, לאיזה מרחב הוא מתייחס?</li> | ||
| + | <li>Within the span of two verses, הביטוי "לִפְנֵי י"י" appears three times, in connection to all of: the bringing of the incense, the death of the brothers, and the fire that consumed them.  Does the term mean the same thing in each of its appearances?  Does it refer to a specific geographical location or more generally to being in God's presence?  If the former, to which space does it refer?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Version as of 02:23, 18 August 2019
למה נהרגו נדב ואביהוא?
הקדמה
חטא בלתי-מוגדר
פרשת שמיני נפתחת בתיאור שמחת יום שמיני לחנות המשכן. עם זאת, ברגע השלמת העבודה וירידת כבוד ה' אל המשכן, שמחת האירוע נפגמת על ידי המעשים הטרגיים של נדב ואביהוא, מעשים שגורמים למותם. (ויקרא י׳:א׳-ב'):
Parashat Shemini opens with a description of the joyous occasion of the eighth day of the Tabernacle's consecration. However, just as the service is completed and Hashem's glory descends upon the Mishkan, the climactic moment is marred by the tragic act of Nadav and Avihu and their resulting deaths
(א) וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי י"י אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. (ב) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי י"י וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי י"י.
הפסוקים מייחסים את מותם של האחים להבאת "אֵשׁ זָרָה", אך אינם מסבירים למה הכוונה או מדוע זה היה בעייתי. אם נדב ואביהוא פשוט הביאו קטורת, מנחה יומית מצווה, מדוע זה נקרא "זָרָה"? יתרה מזו, מדוע מעשה כזה ייענש כפשע הון, במיוחד בעיצומו של חגיגת חנוכת המשכן?
The verses attribute the brothers' deaths to bringing "אֵשׁ זָרָה", but do not explain to what this refers or why it was problematic. If Nadav and Avihu simply brought incense, a commanded daily offering, why is it called "זָרָה"? Moreover, why would such an action be punished as a capital crime, especially in the midst of celebrating the inauguration of the Mishkan?
"בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ"
לאחר הטרגדיה, משה אומר לאהרון: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יֵי לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ". ההצהרה היא דו משמעית. למי מתייחס הביטוי "בִּקְרֹבַי"? כיצד נקדש השם יתברך דרכם? אם נדב ואביהו בכפוף למלים אלה, עולה כי גם במוות הם נחשבו קדושים, אם כי אם כן, מדוע הם נענשו בצורה כה קשה? האם יש לראותם בחוטאים או אהובים?
After the tragedy, Moshe tells Aharon: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר י"י לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ". The statement is ambiguous. To whom does the phrase "בִּקְרֹבַי" refer? How was Hashem to be sanctified through them? If Nadav and Avihu are the subject of these words, it suggests that even in death they were considered holy. If so, though, why were they punished so severely? Should they be considered sinful or beloved?
בנוסף, מתי ה 'אמר זאת? בשום מקום שלפני האירוע אין ראיות מפורשות להערה כזו. האם יש להניח, או שמא רמזים למלים אחרות במקום אחר? 1 אם זה האחרון, איך ייתכן שההקשר המקורי של דברי ה 'שופך אור על מעשיו של נדב ואביהוא?
Additionally, when was it that Hashem said this? Nowhere prior to this incident is there explicit evidence of any such comment. Is it just to be assumed, or are Hashem's words hinted to elsewhere?1 If the latter, how might the original context of Hashem's remarks shed light on Nadav and Avihu's actions?
שאלות נוספות
- "אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" – ביטוי זה נראה מיותר, ומתאר את האש כשניהם "זָרָה" וגם "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה". האם שני אלה אינם זהים? האם ההכפלה מציעה שאולי צריך לפרש מחדש את אחד משני המונחים?
- This phrase appears redundant, describing the fire as both "זָרָה" וגם "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה". Are these two not one and the same? Does the doubling suggest that perhaps one of the two terms needs to be reinterpreted?
- תיאור מיתתם בויקרא ט"ז – אם מדברים על מותם של נדב ואביהוא בוויקרא ט"ז, אין אזכור לשריפה זרה, רק שהם מתו "בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי י"י". מה זה אומר על חטא האחים? האם הבעיה בהנפקתן או שבקרבתם (מדי)?
- In speaking of Nadav and Avihu's death in ויקרא ט"ז, there is no mention of a foreign fire, only that they died "בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי י"י". What does this say about the brothers' sin? Was the problem in their offering or in their coming (too) close?
- חזרה משולשת על "לִפְנֵי י"י" – בטווח של שני פסוקים מופיע הביטוי "לִפְנֵי י"י" שלוש פעמים, בקשר לכל: הבאת הקטורת, מות האחים והאש שצרכה אותם. האם המונח אומר אותו דבר האם זה מתייחס למיקום גיאוגרפי ספציפי או באופן כללי יותר להיות בנוכחותו של אלוהים? אם הראשון, לאיזה מרחב הוא מתייחס?
- Within the span of two verses, הביטוי "לִפְנֵי י"י" appears three times, in connection to all of: the bringing of the incense, the death of the brothers, and the fire that consumed them. Does the term mean the same thing in each of its appearances? Does it refer to a specific geographical location or more generally to being in God's presence? If the former, to which space does it refer?
