Difference between revisions of "Why Were Nadav and Avihu Killed/1/he"
m |
|||
| Line 22: | Line 22: | ||
<li><b>"אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם"</b> – נראה שביטוי זה כולל כפילות מיותרת: האם היא גם "זָרָה" וגם "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה". האם יש הבדל בין שני הביטויים? האם אפשר ללמוד מהכפילות שצריך לחפש משמעות נוספת לאחד משני המונחים?</li> | <li><b>"אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם"</b> – נראה שביטוי זה כולל כפילות מיותרת: האם היא גם "זָרָה" וגם "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה". האם יש הבדל בין שני הביטויים? האם אפשר ללמוד מהכפילות שצריך לחפש משמעות נוספת לאחד משני המונחים?</li> | ||
<li><b>תיאור מיתתם בויקרא ט"ז</b> – בסיפור מותם של נדב ואביהוא <a href="Vayikra16-1-2" data-aht="source">ויקרא ט"ז</a>, , אין אזכור של אש זרה, אלא מצוין רק שהם מתו "בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי י"י". מה זה אומר על חטא שני האחים? האם הבעיה הייתה בקרבן שלהם או בכך שהתקרבו יותר מדי אל הקודש?</li> | <li><b>תיאור מיתתם בויקרא ט"ז</b> – בסיפור מותם של נדב ואביהוא <a href="Vayikra16-1-2" data-aht="source">ויקרא ט"ז</a>, , אין אזכור של אש זרה, אלא מצוין רק שהם מתו "בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי י"י". מה זה אומר על חטא שני האחים? האם הבעיה הייתה בקרבן שלהם או בכך שהתקרבו יותר מדי אל הקודש?</li> | ||
| − | <li><b>חזרה משולשת על "לִפְנֵי י"י"</b> – בטווח של שני פסוקים מופיע הביטוי "לִפְנֵי י"י" שלוש פעמים, | + | <li><b>חזרה משולשת על "לִפְנֵי י"י"</b> – בטווח של שני פסוקים מופיע הביטוי "לִפְנֵי י"י" שלוש פעמים, בשלושה הקשרים שונים: הבאת הקטורת, מות האחים והאש שאכלה אותם. האם משמעות הביטוי זהה בשלושת המקרים? האם הוא מתייחס למיקום גיאוגרפי ספציפי או באופן כללי יותר לקרבה לנוכחות ה'? ואם מדובר במיקום ספציפי, לאיזה מקום הביטוי מתייחס?</li> |
<li>Within the span of two verses, הביטוי "לִפְנֵי י"י" appears three times, in connection to all of: the bringing of the incense, the death of the brothers, and the fire that consumed them.  Does the term mean the same thing in each of its appearances?  Does it refer to a specific geographical location or more generally to being in God's presence?  If the former, to which space does it refer?</li> | <li>Within the span of two verses, הביטוי "לִפְנֵי י"י" appears three times, in connection to all of: the bringing of the incense, the death of the brothers, and the fire that consumed them.  Does the term mean the same thing in each of its appearances?  Does it refer to a specific geographical location or more generally to being in God's presence?  If the former, to which space does it refer?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
Version as of 05:27, 18 August 2019
למה נהרגו נדב ואביהוא?
הקדמה
חטא בלתי-מוגדר
פרשת שמיני נפתחת בתיאור שמחת יום שמיני לחנות המשכן. עם זאת, ברגע השלמת העבודה וירידת כבוד ה' אל המשכן, שמחת האירוע נפגמת על ידי המעשים הטרגיים של נדב ואביהוא, מעשים שגורמים למותם. (ויקרא י׳:א׳-ב'):
(א) וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי י"י אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. (ב) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי י"י וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי י"י.
הפסוקים מייחסים את מותם של שני האחים להקרבת "אֵשׁ זָרָה", אך הם אינם מסבירים למה הכוונה או מדוע זה אש זו הייתה בעייתית. אם נדב ואביהוא פשוט הקטירו קטורת, אותם הם מצווים להביא כל יום, מדוע קטורת זו נקראת "זָרָה"? יתרה מזו, מדוע מעשה כזה מחייב עונש מוות, ועוד באמצע חגיגת חנוכת המשכן?
"בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ"
לאחר האסון, משה אומר לאהרן: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר י"י לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ". ההצהרה אינה ברורה. למי מתייחס הביטוי "בִּקְרֹבַי"? כיצד ה' מתקדש דרכם? אם נדב ואביהו הם נושא המלים הללו, נשמע שגם במותם הם נחשבו קדושים. אם כן, מדוע הם נענשו בכזו חומרה? האם יש לראותם כחוטאים או כאהובים?
ומתי ה' אמר את כל זה? בשום מקום שלפני האירוע אין אזכור מפורש של הערה זו. האם צריך פשוט להניח שזה נאמר, או שמא נמצא רמז למלים האלה במקום אחר?1 ואם כן קיים רמז כזה, איך ההקשר המקורי של האמירה יכול לעזור לנו להבין את המעשים של נדב ואביהוא?
שאלות נוספות
- "אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" – נראה שביטוי זה כולל כפילות מיותרת: האם היא גם "זָרָה" וגם "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה". האם יש הבדל בין שני הביטויים? האם אפשר ללמוד מהכפילות שצריך לחפש משמעות נוספת לאחד משני המונחים?
- תיאור מיתתם בויקרא ט"ז – בסיפור מותם של נדב ואביהוא ויקרא ט"ז, , אין אזכור של אש זרה, אלא מצוין רק שהם מתו "בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי י"י". מה זה אומר על חטא שני האחים? האם הבעיה הייתה בקרבן שלהם או בכך שהתקרבו יותר מדי אל הקודש?
- חזרה משולשת על "לִפְנֵי י"י" – בטווח של שני פסוקים מופיע הביטוי "לִפְנֵי י"י" שלוש פעמים, בשלושה הקשרים שונים: הבאת הקטורת, מות האחים והאש שאכלה אותם. האם משמעות הביטוי זהה בשלושת המקרים? האם הוא מתייחס למיקום גיאוגרפי ספציפי או באופן כללי יותר לקרבה לנוכחות ה'? ואם מדובר במיקום ספציפי, לאיזה מקום הביטוי מתייחס?
- Within the span of two verses, הביטוי "לִפְנֵי י"י" appears three times, in connection to all of: the bringing of the incense, the death of the brothers, and the fire that consumed them. Does the term mean the same thing in each of its appearances? Does it refer to a specific geographical location or more generally to being in God's presence? If the former, to which space does it refer?
