Why Were Nadav and Avihu Killed/1/he
למה נהרגו נדב ואביהוא?
הקדמה
חטא בלתי-מוגדר
פרשת שמיני נפתחת בתיאור שמחת יום השמיני לחנוכת המשכן. אך ברגע השלמת העבודה וירידת כבוד ה' אל המשכן, שמחת האירוע נפגמת על ידי המעשים הטרגיים של נדב ואביהוא, מעשים שגורמים למותם. (ויקרא י׳:א׳-ב'):
(א) וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי י"י אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. (ב) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי י"י וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי י"י.
הפסוקים מייחסים את מותם של שני האחים להקרבת "אֵשׁ זָרָה", אך הם אינם מסבירים למה הכוונה או מדוע אש זו הייתה בעייתית. אם נדב ואביהוא פשוט הקטירו קטורת, אותה הם מצווים להביא כל יום, מדוע קטורת זו נקראת "זָרָה"? יתרה מזו, מדוע מעשה כזה מחייב עונש מוות, ועוד באמצע חגיגת חנוכת המשכן?
"בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ"
לאחר האסון, משה אומר לאהרן: "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר י"י לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ". ההצהרה אינה ברורה. למי מתייחס הביטוי "בִּקְרֹבַי"? כיצד ה' מתקדש באמצעותם? אם נדב ואביהו הם נושא המלים הללו, נשמע שגם במותם הם נחשבו קדושים. אם כן, מדוע הם נענשו בכזו חומרה? האם יש לראותם כחוטאים או כאהובים?
ומתי ה' אמר את כל זה? הערה זו אינה מוזכרת במפורש בשום מקום שלפני האירוע. האם צריך פשוט להניח שזה נאמר, או שמא נמצא רמז למלים האלה במקום אחר?1 ואם כן קיים רמז כזה, איך ההקשר המקורי של האמירה יכול לעזור לנו להבין את המעשים של נדב ואביהוא?
שאלות נוספות
- "אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" – נראה שביטוי זה כולל כפילות מיותרת: האש מתוארת גם כ"זָרָה" וגם כ"אֲשֶׁר לֹא צִוָּה". האם יש הבדל בין שני הביטויים? האם אפשר ללמוד מהכפילות שצריך לחפש משמעות נוספת לאחד משני המונחים?
- תיאור מיתתם בויקרא ט"ז – בסיפור מותם של נדב ואביהוא בויקרא ט"ז, אין אזכור של אש זרה, אלא מצוין רק שהם מתו "בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי י"י". מה זה אומר על חטא שני האחים? האם הבעיה הייתה בקרבן שלהם או בכך שהתקרבו יותר מדי אל הקודש?
- חזרה משולשת על "לִפְנֵי י"י" – בטווח של שני פסוקים מופיע הביטוי "לִפְנֵי י"י" שלוש פעמים, בשלושה הקשרים שונים: הבאת הקטורת, מות האחים והאש שאכלה אותם. האם משמעות הביטוי זהה בשלושת המקרים? האם הוא מתייחס למיקום גיאוגרפי ספציפי או באופן כללי יותר לקרבה לנוכחות ה'? ואם מדובר במיקום ספציפי, לאיזה מקום הביטוי מתייחס?
