EN/HEע/E

Words with Multiple Meanings

Sources

Bereshit 10:5בראשית י׳:ה׳

Of these were the islands of the nations divided in their lands, everyone after his language, after their families, in their nations.

מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם.

Bereshit 13:8בראשית י״ג:ח׳

Abram said to Lot, “Please, let there be no strife between me and you, and between my herdsmen and your herdsmen; for we are relatives.

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ.

Bereshit 20:12בראשית כ׳:י״ב

Besides, she is indeed my sister, the daughter of my father, but not the daughter of my mother; and she became my wife.

וְגַם אׇמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה.

Bereshit 25:16-18בראשית כ״ה:ט״ז-י״ח

(16) These are the sons of Ishmael, and these are their names, by their villages, and by their encampments: twelve princes, according to their nations. (17) These are the years of the life of Ishmael: one hundred thirty-seven years. He gave up the spirit and died, and was gathered to his people. (18) They lived from Havilah to Shur that is before Egypt, as you go toward Assyria. He lived opposite all his relatives.

(טז) אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם. (יז) וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמׇת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. (יח) וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל פְּנֵי כׇל אֶחָיו נָפָל.

Bereshit 27:7בראשית כ״ז:ז׳

‘Bring me venison, and make me savory food, that I may eat, and bless you before Hashem before my death.’

הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי י״י לִפְנֵי מוֹתִי.

Bereshit 29:12-15בראשית כ״ט:י״ב-ט״ו

(12) Jacob told Rachel that he was her father’s brother, and that he was Rebekah’s son. She ran and told her father. (13) It happened, when Laban heard the news of Jacob, his sister’s son, that he ran to meet Jacob, and embraced him, and kissed him, and brought him to his house. Jacob told Laban all these things. (14) Laban said to him, “Surely you are my bone and my flesh.” He lived with him for a month. (15) Laban said to Jacob, “Because you are my brother, should you therefore serve me for nothing? Tell me, what will your wages be?”

(יב) וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא וַתָּרׇץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ. (יג) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וַיָּרׇץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק לוֹ וַיְנַשֶּׁק לוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. (יד) וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים. (טו) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ.

Bemidbar 14:37במדבר י״ד:ל״ז

even those men who brought up an evil report of the land, died by the plague before Hashem.

וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי י״י.

Devarim 21:23דברים כ״א:כ״ג

his body shall not remain all night on the tree, but you shall surely bury him the same day; for he who is hanged is accursed of God; that you don’t defile your land which Hashem your God gives you for an inheritance.

לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר י״י אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.

Shemuel I 14:15שמואל א י״ד:ט״ו

And there was a trembling in the camp in the field, and among all the people; the garrison, and the spoilers, they also trembled; and the earth quaked; so it grew into a terror from God.

וַתְּהִי חֲרָדָה בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה וּבְכׇל הָעָם הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרְדוּ גַּם הֵמָּה וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים.

Yeshayahu 14:13ישעיהו י״ד:י״ג

And thou saidst in thy heart: 'I will ascend into heaven, Above the stars of God Will I exalt my throne, And I will sit upon the mount of meeting, In the uttermost parts of the north;

וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן.

Yirmeyahu 2:31ירמיהו ב׳:ל״א

O generation, see ye the word of the Lord: Have I been a wilderness unto Israel? Or a land of thick darkness? Wherefore say My people: 'We roam at large; We will come no more unto Thee'?

הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר י״י הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ.

Yonah 3:3יונה ג׳:ג׳

So Jonah arose, and went unto Nineveh, according to the word of the Lord. Now Nineveh was an exceeding great city, of three days' journey.

וַיָּקׇם יוֹנָה וַיֵּלֶךְ אֶל נִינְוֵה כִּדְבַר י״י וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים.

Tehillim 36:7תהלים ל״ו:ז׳

Thy righteousness is like the mighty mountains; Thy judgments are like the great deep; Man and beast Thou preservest, O Lord.

צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ י״י.

Tehillim 80:9-12תהלים פ׳:ט׳-י״ב

(9) Thou didst pluck up a vine out of Egypt; Thou didst drive out the nations, and didst plant it. (10) Thou didst clear a place before it, And it took deep root, and filled the land. (11) The mountains were covered with the shadow of it, And the mighty cedars with the boughs thereof. (12) She sent out her branches unto the sea, And her shoots unto the River.

(ט) גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ. (י) פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ וַתַּשְׁרֵשׁ שׇׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ. (יא) כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי אֵל. (יב) תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד יָם וְאֶל נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ.

Shir HaShirim 8:6שיר השירים ח׳:ו׳

Set me as a seal upon thy heart, As a seal upon thine arm; For love is strong as death, Jealousy is cruel as the grave; The flashes thereof are flashes of fire, A very flame of the Lord.

שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה.

Divrei HaYamim I 12:23דברי הימים א י״ב:כ״ג

For from day to day men came to David to help him, until there was a great host, like the host of God.

כִּי לְעֶת יוֹם בְּיוֹם יָבֹאוּ עַל דָּוִיד לְעׇזְרוֹ עַד לְמַחֲנֶה גָדוֹל כְּמַחֲנֵה אֱלֹהִים.

Rashbam Bereshit 27:7רשב״ם בראשית כ״ז:ז׳

Lifne yhwh: In God's name. However, lifne yhwh in the phrase (Gen. 10.9), "Nimrod, a mighty fighter lifne yhwh," means "throughout the world." So also (Jonah 3.3), "Nineveh was a large city le'lohim" means that in all of God's world there was no city as large as Nineveh.

לפני י״י – בשם י״י. אבל כנמרוד גבור ציד לפני י״י (בראשית י׳:ט׳), פירושו בכל העולם. וכן: ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים (יונה ג׳:ג׳) – בכל עולמו של הקב״ה לא היתה עיר גדולה כנינוה.

Rashbam Devarim 21:23רשב״ם דברים כ״א:כ״ג

כי קללת אלהים תלוי [DO NOT LET HIS CORPSE REMAIN HANGING ON THE TREE OVERNIGHT,] FOR A HANGED PERSON LEADS TO THE CURSING OF GOD: It is common that when people — either the relatives of a hanged person or others — see a person hanging, they curse the judges, because sometimes a person is executed for a minor infraction, like the gatherer of wood [on the Sabbath (Num 15:32-36)]. God has commanded us not to curse the judges, because people commonly do curse them. That is why [the Torah said,] DO NOT LET HIS CORPSE REMAIN HANGING. Rather, YOU MUST BURY HIM, because if you do not bury him, the body will be a source of impurity for anyone who touches it or is under the same roof as the body.

כי קללת אלהים תלוי – כשרואין בני אדם את התלוי, רגילין לקלל את הדיינין, או קרובים של הרוג, או שאר בני אדם, לפי שפעמים על עבירה מועטת הוא נהרג, כמו מקושש. והקב״ה אמר {אלהים} לא תקלל (שמות כ״ב:כ״ז), לפי שרגילין בני אדם לקללם, ולכך: לא תלין נבלתו. אלא, קבר תקברנו שלא תטמא את אדמתך – שאם {לא} היה נקבר יטמאו בו נוגע או מאהיל.

R. Yosef Bekhor Shor Bereshit 20:12ר׳ יוסף בכור שור בראשית כ׳:י״ב

וגם – לא שקרתי, כי האמנה אחותי בת אבי – קרובתי היא – ממשפחתי ומבית אבי. ודרך לקרות קרובו: אחיו, כמו: אנשים אחים אנחנו (בראשית י״ג:ח׳) דלוט, וכן: כי אחי אביה הוא (בראשית כ״ט:י״ב) דיעקב, והכי אחי אתה (בראשית כ״ט:ט״ו). אך לא בת אמי – כלומר: לא נולדנו מכרס אחת, שאינה אחותי ממש רק קרובתי, ולכך: ותהי לי לאשה.

R. Yosef Bekhor Shor Shemot 12:12ר׳ יוסף בכור שור שמות י״ב:י״ב

ובכל אלהי מצרים – נראה, בכל גדולי מצרים, כמו נתתיך אלהים לפרעה (שמות ז׳:א׳), עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כ״ב:ח׳) – לשון גדולה, שגדולים מתו עם הבכורות. כי כל זה לשון בכור, כדכתיב: אף אני בכור אתניהו (תהלים פ״ט:כ״ח).

Radak Bereshit 1:2רד״ק בראשית א׳:ב׳

ורוח אלוקים, the word רוח here is in the construct mode, to indicate that it functioned as an agent of its Creator, of God. Its assignment had been to provide the necessary motion over the waters and to help dry them out in a manner of speaking, as explained by Ibn Ezra. It is also possible that the reason it appears in this mode is because it is such a powerful agent of God that it sometimes appears to have Divine force. It is quite common in our use of language that when we want to stress the power of someone or something, we somehow associate it with the name of God. In the Book of Jonah the city of Nineveh is thus described as עיר גדולה לאלוקים, (Jonah 3,3) and Psalms 36,7 uses the expression כהררי א-ל, in order to describe towering mountains.

ורוח אלהים – סמך אותו לאלהים בעבור היותו שליח האל להתנועע על פני המים וליבשם קצת, כמו שפרש החכם ר׳ אברהם בן עזרא. ואפשר שסמך אותו לאלהים לפי שהייתה חזקה, כי כן מנהג הלשון, כשירצה להגדיל הדבר סומך אותו לאלהים וליה, כמו: עיר גדולה לאלהים (יונה ג׳:ג׳) כהררי אל (תהלים ל״ו:ז׳) ארזי אל (תהלים פ׳:י״א) שלהבתיה (שיר השירים ח׳:ו׳), מאפליה (ירמיהו ב׳:ל״א).

HaKetav VeHaKabbalah Devarim 21:23הכתב והקבלה דברים כ״א:כ״ג

קללת אלהים – אלהים הוא להפליג הדבר כמו הררי אל, שלהבת יה, וכן כאן פי׳ בזיון גדול ומופלג מאד הוא בזיון התליה; קללה הוא לשון בזיון בכל מקום (הגר״א).

Hoil Moshe Bemidbar 14:37הואיל משה במדבר י״ד:ל״ז

במגפה לפני ה׳ – במכאובים קשים מרד, ע״ד גבור ציד לפני ה׳ (פרשת נח) גבור ציד מאד, ואברך לפני ה׳ (פרשת תולדות) ברכה רבה, ארור האיש לפני ה׳ (יהושע ו׳:כ״ו) תחול עליו גדולה שבקללות.