Difference between revisions of "Yehuda's Blessing – Eternal Kingship/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
Line 15: Line 15:
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>מהם "שֵׁבֶט" ו"מְחֹקֵק", ואיזה תפקידי מנהיגות הם מסמלים?&#160;</li>
 
<li>מהם "שֵׁבֶט" ו"מְחֹקֵק", ואיזה תפקידי מנהיגות הם מסמלים?&#160;</li>
<li>האם "שִׁילֹה" הוא הוא אדם, חפץ, או מקום,&#160;מי או מה "יָבֹא", מתי, ומדוע?</li>
+
<li>האם "שִׁילֹה" הוא אדם, חפץ, או מקום,&#160;מי או מה "יָבֹא", מתי, ומדוע?</li>
 
<li>מה המובן של "יִקְּהַת" ומי הם ה"עַמִּים"?</li>
 
<li>מה המובן של "יִקְּהַת" ומי הם ה"עַמִּים"?</li>
 
</ul>
 
</ul>

Version as of 21:36, 30 July 2019

ברכת יהודה – מלכות נצחית?

הקדמה

PDF לימוד מודרך 

דברי פרידה של יעקב

לפני מותו אסף יעקב את שנים-עשר בניו ותיאר להם "אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". לאיזו תקופה מתייחס פסוק חידתי זה? האם הוא מתייחס להמשך חיי בני יעקב עצמם, או לצאצאיהם בתקופה שבה עם ישראל עוד היה מורכב משבטים, או לימות המשיח? האם הנאום האחרון של יעקב הוא אוסף של ברכות או של נבואות? האם המילים שלו מתייחסות לתקופות ואירועים מסוימים? התשובות לשאלות האלה משפיעות על ההבנה שלנו את המילים של יעקב לכל אחד מבניו, אך הן חשובות במיוחד להבנת תוכן דבריו ליהודה. 

הברכה ליהודה

נקודת השיא של דברי יעקב ליהודה נמצאת בבראשית מ״ט:י'

לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.

אמנם נראה שגם התוכן וגם ההקשר של הפסוק מצביעים על כך שליהודה ניתנה עמדת מנהיגות, אך קשה מאוד להבין את המשמעות המדויקת של המילים. מספר פירושים הוצעו עבור כל מילה במשפט. חלק מהשאלות שעולות מהפסוק הן:

  • מהם "שֵׁבֶט" ו"מְחֹקֵק", ואיזה תפקידי מנהיגות הם מסמלים? 
  • האם "שִׁילֹה" הוא אדם, חפץ, או מקום, מי או מה "יָבֹא", מתי, ומדוע?
  • מה המובן של "יִקְּהַת" ומי הם ה"עַמִּים"?

כשלוקחים בחשבון גם את אי-הבהירות הכללית לגבי התקופה שאליה יעקב מתייחס, ומנסים ליישב את זה עם התקופות הארוכות בהיסטוריה שלנו שבהן המנהיגות לא באה משבט יהודה, מגיעים לתוצאה מורכבת בהחלט. 

בגישות פרשניות נראה איך הפרשנים לאורך הדורות ניסו להסביר את הפסוק הזה, להבין את איזה תפקיד(ים) של יהודה יעקב ניבא, ולהגיב לטענות מתחרות בנצרות.