Difference between revisions of "Yehuda's Blessing – Eternal Kingship/1/he"
m |
m |
||
Line 23: | Line 23: | ||
<li>מה המובן של "יִקְּהַת" ומי הם ה"עַמִּים"?</li> | <li>מה המובן של "יִקְּהַת" ומי הם ה"עַמִּים"?</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
− | <p> </p> | + | <p>כשלוקחים בחשבון גם את אי הבהירות הכללית לגבי התקופה שאליה יעקב מתייחס, ומנסים ליישב את זה עם התקופה הארוכות בהיסטוריה שלנו שבהן המנהיגים <b>לא</b> באה משבט יהודה, יוצאת תוצאה מורכבת בהחלט. </p> |
<p>After one adds to the mix the general question of to what era Yaakov is referring, and then tries to harmonize the resulting picture with the vast periods in our history in which we have <b>not</b> had leaders from the tribe of Yehuda, the result is complex indeed.</p> | <p>After one adds to the mix the general question of to what era Yaakov is referring, and then tries to harmonize the resulting picture with the vast periods in our history in which we have <b>not</b> had leaders from the tribe of Yehuda, the result is complex indeed.</p> | ||
<!-- | <!-- | ||
Line 30: | Line 30: | ||
The connection to the mashiach, though, opened the door for Christian claims that the verses proved that Jesus was the true Messiah. Understanding that Yaakov was saying that the Davidic line would cease with the coming of the Mashiach, they argue that this came true when Jesus, of Davidic descent, reigned and monarchy ceased. Combating such claims and showing the true intent of Yaakov's words, thus, is an important part of the exegetical dialogue surrounding our verses' interpretation.</p> | The connection to the mashiach, though, opened the door for Christian claims that the verses proved that Jesus was the true Messiah. Understanding that Yaakov was saying that the Davidic line would cease with the coming of the Mashiach, they argue that this came true when Jesus, of Davidic descent, reigned and monarchy ceased. Combating such claims and showing the true intent of Yaakov's words, thus, is an important part of the exegetical dialogue surrounding our verses' interpretation.</p> | ||
--> | --> | ||
− | <p>ב<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>, we will examine how commentators throughout history attempted to interpret this verse, define the role(s) of Yehuda that Yaakov was foretelling, and respond to competing Christian claims.</p> | + | <p>ב<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a><span class="aht-chrome-space"> נראה איך הפרשנים לאורך הדורות ניסו להסביר את הפסוק הזה, להבין את איזו תפקיד(ים) של יהודה יעקב ניבא, ולהגיב לטענות מתחרות בנצרות. </span></p> |
+ | <p>we will examine how commentators throughout history attempted to interpret this verse, define the role(s) of Yehuda that Yaakov was foretelling, and respond to competing Christian claims.</p> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> |
Version as of 23:51, 29 July 2019
ברכת יהודה – מלכות נצחית?
הקדמה
דברי פרידה של יעקב
לפני מותו אסף יעקב את שנים-עשר בניו ותיאר להם "אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". לאיזו תקופה מתכוון פסוק חידתי זה? האם הוא מתכוון לסוף חיי בני יעקב עצמם, או לצאצאיהם בתקופה שבה עם ישראל עוד היה מורכב משבטים, או לימות המשיח? האם הנאום האחרון של יעקב הוא אוסף של ברכות או נבואות? האם המילים שלו מתייחסות לאירועים ותקופות ספציפיים? התשובות לשאלות האלה משפיעות על ההבנה שלנו את המילים של יעקב לכל אחד מבניו, אבל הן חשובות במיוחד להבנת תוכן דבריו ליהודה.
Before his death, Yaakov gathered his twelve sons and described to them "אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים". To what time period does this enigmatic phrase refer? Does it refer to the end of the lives of Yaakov's sons themselves, to their descendants in the period when the Israelite nation was still composed of tribes, or to Messianic times? Is Yaakov's last speech a collection of blessings or prophecies? Do his words refer to specific events and eras? The answers to these questions have implications for understanding Yaakov's words to each and every one of his sons, but they have particular importance for interpreting the contents of his address to Yehuda.
הברכה ליהודה
נקודת השיא של דברי יעקב ליהודה נמצאת בבראשית מ״ט:י':
The crowning point of Yaakov's words to Yehuda is in בראשית מ״ט:י':
לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.
אמנם נראה שגם התוכן וגם ההקשר של הפסוק מצביעים על כך שליעקב ניתנה עמדת מנהיג, אך קשה מאוד להבין את המשמעות המדוייקת של הפסוק. מספר פירושים הוצעו עבור כל מילה במשפט. חלק מהשאלות המתבקשות הן:
While both the contents and context of this verse seem to indicate that Yehuda is being assigned a position of leadership, the verse defies attempts at translation, as multiple different interpretations have been suggested for almost every word in the sentence. Some of the obvious questions are:
- מהם "שֵׁבֶט" ו"מְחֹקֵק", ואיזה תפקידי מנהיגות הם מסמלים?
- מהם "שֵׁבֶט" ו"מְחֹקֵק", and what leadership roles do they symbolize?
- האם "שִׁילֹה" הוא הוא אדם, חפץ, או מקום, מי או מה "יָבֹא", מתי, ומדוע?
- האם "שִׁילֹה" הוא a person, object, or place, מי או מה "יָבֹא", מתי, ומדוע?
- מה המובן של "יִקְּהַת" ומי הם ה"עַמִּים"?
כשלוקחים בחשבון גם את אי הבהירות הכללית לגבי התקופה שאליה יעקב מתייחס, ומנסים ליישב את זה עם התקופה הארוכות בהיסטוריה שלנו שבהן המנהיגים לא באה משבט יהודה, יוצאת תוצאה מורכבת בהחלט.
After one adds to the mix the general question of to what era Yaakov is referring, and then tries to harmonize the resulting picture with the vast periods in our history in which we have not had leaders from the tribe of Yehuda, the result is complex indeed.
בגישות פרשניות נראה איך הפרשנים לאורך הדורות ניסו להסביר את הפסוק הזה, להבין את איזו תפקיד(ים) של יהודה יעקב ניבא, ולהגיב לטענות מתחרות בנצרות.
we will examine how commentators throughout history attempted to interpret this verse, define the role(s) of Yehuda that Yaakov was foretelling, and respond to competing Christian claims.