יהודה נגש אל יוסף באמנות
הקדמה
פרשת ויגש נפתחת בנאומו הנרגש של יהודה למען בנימין. שלוש יצירות האמנות המוצגות כאן, מאת וילם דה פורטר,1ג'יימס טיסו,2 ואָרֶנט דה חלדר,3 כולן ממחישות את הסצנה המרגשת. האמנים נבדלים הן בבחירתם אילו דמויות לכלול והן באופן שבו הם מתארים דמויות אלה, ומאפשרים קריאות שונות הן של יהודה והן של יוסף, וכך, של ההתפייסות בכללותה.
תמונות מנוגדות
דה פורטר
דה פורטר ממקם את הסצנה בחדר חשוך וממלא את תמונתו בדמויות. משרת מצביע על גביע הכסף ומאשים את האחים בגניבה, בעוד יוסף, לבוש גלימה עשירה, עומד מולו ומקשיב. יהודה ושלושה מהאחים כורעים על הרצפה, פניהם נשואות אל יוסף. ברקע, כמה דמויות לא ידועות, אולי משרתיו של יוסף או עוד מהאחים, צופות במתרחש.
טיסו
בניגוד לאמנים האחרים, טיסו בוחר בצבעים רכים יותר וממלא את ציורו באור. האפקט מסיר חלק ניכר מהמתח והרגש הנרמזים בתיאורים האחרים. בשונה מדה פורטר, הוא מתאר רק את יוסף ואת יהודה. יהודה אינו עוד כורע ברך או מתחנן, אלא יושב בישיבה מזרחית על הרצפה, נראה רגוע ושליו. יוסף, מצדו, אינו מתנשא מעל הנאשם, אלא יושב על מדרגה, רק מפלס אחד מעל יהודה. סנטרו נשען על ידו כשהוא מהרהר במחשבתו בדבריו של אחיו.
דה חלדר
ציורו של דה חלדר, כמו זה של טיסו, מתמקד רק ביוסף וביהודה, אך דומה יותר לפורטרט מאשר לסצנה מקראית. יהודה כורע לפני אחיו, ידיו שלובות לפניו במחוות תחינה. הוא ממוקם בפינה חשוכה של התמונה, והצופה יכול לראות מעט מעבר לפניו המעונים, המתחננים לרחמים. יוסף עומד מעליו, אוחז בגביע הכסף בידו. הוא פונה אל יהודה, מבטו מודאג ומלא רגש.
יחס לטקסט המקראי
בחירות האמנים משקפות עמימויות מסוימות בטקסט המקראי ועמדות פרשניות אפשריות שונות:
יהודה
הן דה פורטר והן דה חלדר מתארים את יהודה בעמדת כניעה, כורע לפני יוסף. יתרה מזאת, יהודה של דה חלדר מובהק במצוקתו. פניו זועקות את כאבו וכמעט ניתן לשמוע אותו מתחנן ליוסף. יהודה של טיסו, לעומת זאת, אינו משדר את אותה תחושת כניעות או תחינה נואשת. הוא יושב על הרצפה, נראה שאנן, סופר על אצבעותיו כשהוא מדבר ומציג את נקודותיו השונות.
מה אנו יודעים על רגשותיו של יהודה כפי שהם מתוארים בתנ"ך? האם הוא עומד ענוותן ומתחנן לפני יוסף, מקווה לזכות ברחמיו כשהוא מדבר על אביו הזקן?4 או, שמא הוא בטוח בחפותו של בנימין, וכך מסוגל לדבר עם יוסף יותר כשווה? אולי ניתן ללכת אף רחוק יותר, ולהציע שיהודה מודע לתפקידו של יוסף בהפללה, ולפיכך עומד לפניו מאתגר ומאשים.5 ראו נאומו של יהודה להרחבה.
האחים
בעוד שהן דה חלדר והן טיסו מתארים בסצנתם רק את יוסף ואת יהודה, דה פורטר כולל גם כמה מהאחים הנוספים וצופים אחרים. מי היה נוכח כאשר ניגש יהודה אל יוסף? האם היה לבדו או שליווה אותו מישהו? הטקסט המקראי דל דיו כדי לאפשר את שתי האפשרויות.6 ההבדל עשוי להיות קשור הן לאופן שבו תופסים את האחים והן לאופן שבו מבינים את מטרותיו של יהודה בדיבורו. האם היו האחים מאוחדים ברצונם להגן על בנימין,7 ומוכנים לגבות את יהודה במידת הצורך, או שרק יהודה חש אחריות?8 האם רצה יהודה בעוצמה ובתמיכה שסיפקה נוכחות האחים,9 או שהעדיף מטעמים טקטיים לטעון את טענתו ביחידות?10 ראו מסריו של נאום יהודה להרחבה.
יוסף
יוסף של דה חלדר מלא ברגש, פניו תערובת של עצב וחמלה. יוסף של טיסו, לעומת זאת, מהורהר, ונראה כמעט כמנסה להבין משהו. מה חשב יוסף בהאזינו ליהודה? האם דבריו של יהודה חשפו ליוסף עובדות שלא היו ידועות לו עד כה, שגרמו לו לראות את המכירה או את אחיו באור חדש?11 האם יוסף נאלץ לחשוב מחדש על אסטרטגייתו המקורית כיצד להתמודד עם אחיו?12 האם ציפה שיהודה יקום ויגן על בנימין, או שמא הופתע, והתרגש, מתחינתו הנלהבת של יהודה? ומה הוא שהניע אותו – הצעתו של יהודה להשתעבד במקום בנימין, או הידיעה על אביו המזדקן? להרחבה, ראו מדוע יוסף הפליל את בנימין?