EN/HEע/E

Yitro's Life After Shemot 18

Sources

Shemot 18:27שמות י״ח:כ״ז

And Moshe sent his father-in-law away; and he went his way to his own land.

וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ.

Bemidbar 10:29-32במדבר י׳:כ״ט-ל״ב

(כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל. (ל) וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ. (לא) וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם. (לב) וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה' עִמָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ.

Shofetim 1:16שופטים א׳:ט״ז

וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם.

Shofetim 4:11שופטים ד׳:י״א

וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה וַיֵּט אָהֳלוֹ עַד אֵלוֹן בצענים בְּצַעֲנַנִּים אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ.

Shemuel I 15:6שמואל א׳ ט״ו:ו׳

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק.

Divrei HaYamim I 2:55דברי הימים א׳ ב׳:נ״ה

וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים (ישבו) יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 2מכילתא יתרו עמלק ב׳

וישלח משה את חותנו, ר' יהושע אומר, שלחו בכבודו של עולם; ר' אלעזר המודעי אומר, נתן לו מתנות רבות; שמתוך תשובה שנתן לו אתה למד, שנא' אל נא תעזוב אותנו. אמר לו, אתה נתת לנו עצה טובה ועצה יפה והמקום הודה לדבריך, אל נא תעזוב אותנו. אמר לו, כלום הנר מהנה אלא במקום החושך, וכי מה הנר מהנה בין חמה ולבנה, אתה חמה, ואהרן אחיך לבנה, מה יעשה הנר ביניכם; אלא הרני הולך לארצי ואגייר לכל בני מדינתי ואביאם לתלמוד תורה ואקרבם תחת כנפי השכינה. יכול שהלך ולא עשה, ת"ל ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים. ואומר וילך וישב את העם, ואין עם אלא חכמה, שנ' אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה, אל תקרי תמות אלא תומת, כל זמן שחכם מתקיים חכמתו מתקיימת, מת חכם אבדה חכמתו עמו. וכן מצינו, משמת רבי נתן אבדה חכמתו עמו. הלכו וישבו להם אצל יושבי יעבץ וכי יושבי יעבץ היו, והלא תלמידי יעבץ היו, שנאמר ומשפחת סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב. תרעתים, שהיו מתריעים ונענים; שמעתים, ששמעו קול תרועת תורה בסיני; סוכתים, על שום שישבו בסוכות שנ' ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו.

Sifre Bemidbar 78ספרי במדבר פיסקא ע״ח

ר' שמעון בן יוחי אומר שני שמות היו לו חובב ויתרו יתרו על שם שיתר פרשה אחת בתורה שנאמ' ואתה תחזה מכל העם (שמות יח כא) והלא אף בידי משה היו מסיני שנאמר אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים (שמות י"ח כ"ג) ולמה נתעלם מעיני משה לתלות זכות בזכאי כדי שיתלה הדבר ביתרו חובב על שם שחיבב את התורה שלא מצינו בכל הגרים שחיבבו את התורה כיתרו וכשם שחיבב יתרו את התורה כך חיבבו בניו את התורה שנאמר הלוך אל בית הרכבים ודבר אליהם דברי ה' (ירמיה לה ב) הואיל ובית זה עתיד ליחרב רואים אותו כאלו הוא חרב עכשיו ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וגו' ונשמע בקול יונדב וגו' ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו ועל ששמעו למצות יונדב אביהם העמיד מהם המקום סופרים שנאמר ומשפחת סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים (דברי הימים א' ב נה) תרעתים על שם ששמעו תרועה מהר סיני, תרעתים על שם שהיו מתריעים ומתענים, תרעתים על שם שלא היו מגלחים, תרעתים על שם שהיו יושבים בפתח שערי ירושלם, שמעתים על שם ששמעו מצות אביהם, סוכתים על שם שלא סכו את השמן, סוכתים על שם שהיו יושבים בסוכות, יושבי יעבץ שהניחו את יריחו והלכו להם אצל יעבץ לעדר ללמוד הימנו תורה שנאמר ויקרא יעבץ לאלהי ישראל וגו' ויבא אלהים את אשר שאל (דברי הימים א' ד י) הם חסרים ממי ילמדו והוא חסר למי ילמד באו חסרים ללמוד אצל חסר למי ילמד שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו' (שופטים א טז) ומנין שבניו של יונדב בן רכב הן הן בניו של יתרו שנאמ' המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב מה שכר נטלו על כך ולבית הרכבים אמר ירמיה כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם אל מצות יהונדב אביכם לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים

Pesikta DeRav Kahana BaChodesh 12:9פסיקתא דרב כהנא י״ב:ט׳

ד"א לב יודע מרת נפשו (משלי י"ד), אילו ישראל. ובשמחתו לא יתערב זר (משלי י"ד), זה יתרו - וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו (שמות יח: כז). מה כת' בתריה, בחדש השלישי (שמות יט: א).

Pesikta DeRav Kahana BaChodesh 12:16פסיקתא דרב כהנא י״ב:ט״ז

מה כת' למעלה מן העינין, פרשת יתרו, מה שהוא מלמד את משה, שנ' ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וגו' (שמות יח: כא), ואחר כך בחדש השלישי, אמר שלמה, לב יודע מרת נפשו (משלי יד: י), לפיכך, ובשמחתו לא יתערב זר (משלי י"ד). אמ' הקב"ה ישר' היו משועבדים בטיט ובלבנים במצרים ויתרו יושב בתוך ביתו השקט ובטח ובא לראות בשמחת התורה עם בניי? לפיכך, וישלח משה את חותנו (שמות יח: כז), ואח' כך בחדש השלישי וג' (שמות יט: א). ד"א למה כן, דרש משה מקל וחומר, אמ' ומה אם מצוה אחת כשבא הקב"ה ליתן את מצות הפסח אמר כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב: מג), עכשיו שהוא בא ליתן את כל התורה לישר' יהא יתרו כאן ויראה אתנו? לפיכך וישלח משה את חותנו וגו' (שמות יח: כז), ואח' כך בחדש השלישי (שמות יט: א).

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 18:27תרגום ירושלמי (יונתן) שמות י״ח:כ״ז

And Mosheh parted from his father-in-law, and he went, and himself made proselytes of all the children of his land.

ופטר משה ית חמוי ואזל ליה לגיירא כל בני ארעא.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Bemidbar 24:21תרגום ירושלמי (יונתן) במדבר כ״ד:כ״א

And he looked upon Jethro, who had been made proselyte, and took up the parable of his prophecy, and said: How strong is thy habitation, who hast set thy dwelling in the clefts of the rocks!

וחמא ית יתרו דמתגייר ונטל מתל נבותיה ואמר מה תקיף הוא משרוייך די שוית בניקריא דטינריא מדורך.

Tanchuma (Buber) Yitro 11מדרש תנחומא (בובר) פרשת יתרו סימן יא

בחדש השלישי. מה כתיב למעלה מן הענין פרשת יתרו, משהוא למד למשה ואתה תחזה מכל העם (שמות יח כא) ואחר כך וישלח משה וגו' (שמות י"ח כז), ואחר כך בחדש השלישי. אמר שלמה לב יודע מרת נפשו וגו' (משלי יד י), ולפיכך ובשמחתו לא יתערב זר (משלי יד י), אמר הקב"ה בניי היו משועבדים בטיט ולבנים, ויתרו היה יושב בתוך ביתו בהשקט, ובא לראות בשמחת התורה עם בניי, לכך וישלח משה את חתנו, ואחר כך בחדש השלישי, למה כך, דרש משה קל וחומר, ומה אם מצוה אחת כשבא הקב"ה ליתן מצות פסח אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב מג), שש מאות ושלש עשרה מצות שרוצה ליתן לישראל, יהא יתרו כאן ויראה אותם, לפיכך וישלח משה ואחר כך בחדש השלישי.

Midrash Aggadah (Buber) Shemot 18:27מדרש אגדה (בובר) שמות י"ח:כ"ז

וישלח משה את חתנו – מכאן שכל המצטער בצער צבור זוכה ורואה בנחמת ציבור, ויתרו לא היה בצער ציבור, לא זכה בנחמתן, ואיזו נחמה, זו מתן תורה, ולכך משה שלח את חותנו.

Yalkut Shimoni Yitro 271ילקוט שמעוני יתרו רע״א

וישלח משה את חותנו ר' יהושע אומר שלחו מכבודו של עולם. רבי אלעזר המודעי אומר נתן לו מתנות רבות שמתוך תשובה אתה למד שנתן לו ויאמר אל נא תעזוב אותנו, א"ל אתה נתת לנו עצה טובה ועצה יפה והמקום הודה לדבריך. אל נא תעזוב אותנו א"ל כלום הנר מהנה אלא במקום החושך וכי מה הנר מהנה בין חמה ללבנה את חמה ואהרן לבנה מה יעשה הנר בין חמה ללבנה. אלא הריני הולך לארצי ומגייר כל בני מדינתי ואביאם לתלמוד ואקרבם תחת כנפי השכינה. יכול שהלך ולא עשה הרי הוא אומר ובני קיני חותן משה וגו' וילך וישב את העם אין עם אלא חכמה שנאמר אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה, וישלח משה את חותנו ואחר כך בחדש השלישי אמר שלמה לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר, אמר הקב"ה בני היו משועבדין בטיט ולבנים ויתרו היה יושב בתוך ביתו בבטח והשקט ובא לראות בשמחת התורה עם בני לפיכך וישלח משה את חותנו ואחר כך בחדש השלישי. למה כך דרש משה ק"ו ומה אם מצוה אחת כשבא הקב"ה ליתן מצות פסח אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו תרי"ג מצות שרוצה ליתן לישראל יהא יתרו כאן ויראה אותם לפיכך וישלח משה ואחר כך בחדש השלישי.

Rashi Shemot 18:13רש״י שמות י״ח:י״ג

ויהי ממחרת - מוצאי יום הכיפורים היה, כך שנינו בספרי, ומהו ממחרת, למחרת רדתו מן ההר. ועל כרחך אי אפשר לומר אלא ממחרת יום הכיפורים, שהרי קודם מתן תורה אי אפשר לומר (פסוק טז) והודעתי את חקי וגו', ומשנתנה תורה עד יום הכיפורים לא ישב משה לשפוט את העם, שהרי בשבעה עשר בתמוז ירד ושבר את הלוחות, ולמחר עלה בהשכמה ושהה שמונים יום וירד ביום הכיפורים. ואין פרשה זו כתובה כסדר, שלא נאמר ויהי ממחרת עד שנה שניה, אף לדברי האומר יתרו קודם מתן תורה בא, שילוחו אל ארצו לא היה אלא עד שנה שניה, שהרי נאמר כאן (פסוק כז) וישלח משה את חותנו ומצינו במסע הדגלים שאמר לו משה (במדבר י כט) נוסעים אנחנו אל המקום וגו', (שם לא) אל נא תעזוב אותנו, ואם זו קודם מתן תורה, מששלחו והלך היכן מצינו שחזר ואם תאמר שם לא נאמר יתרו אלא חובב, ובנו של יתרו היה, הוא חובב הוא יתרו, שהרי כתיב (שופטים ד יא) מבני חובב חותן משה.

Rashi Shemot 18:27רש״י שמות י״ח:כ״ז

וילך לו אל ארצו - לגיר בני משפחתו.

Rashi Bemidbar 10:32רש״י במדבר י׳:ל״ב

והיה הטוב ההוא וגו' - מה טובה הטיבו לו, אמרו כשהיו ישראל מחלקין את הארץ היה דושנה של יריחו חמש מאות אמה על ת"ק אמה והניחוהו מלחלוק, אמרו מי שיבנה בית המקדש בחלקו הוא יטלנו, בין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו ליונדב בן רכב, שנאמר ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו' (שופטים א, טז).

Ibn Ezra Long Commentary Shemot 18:1אבן עזרא הפירוש הארוך שמות י״ח:א׳

וישמע יתרו הזכיר למעלה דבר עמלק, כי לרפידים בא (שמ' י"ז:ח'). והיתה ראויה פרשת בחדש השלישי (שמ' י"ט:א') להיותה כתובה אחר דבר עמלק, כי שם כתוב ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני (שמ' י"ט:א'), א"כ למה נכנס דברי יתרו בין שתי הפרשיות? והגאון אמר: כי יתרו בא אל מדבר סיני לפני מתן תורה. ולפי דעתי, שלא בא רק בשנה השנית אחר שהוקם המשכן, כי כתוב בפרשה עולה וזבחים לאלהים (שמ' י"ח:י"ב), ולא הזכיר שבנה מזבח חדש. ועוד, כתיב והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו (שמ' י"ח:ט"ז), והנה זה אחר מתן תורה. והעד הנאמן על דברי, כי כן כתיב, אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלהים (שמ' י"ח:ה'). ואמר משה לחובב שהוא יתרו כאשר פירשתי בפרשת ואלה שמות, כי חתן משה לא שב אל רעואל הקרוב אליו כי אם לחבב, כי כן כתוב מבני חבב חתן משה (שופ' ד':י"א). ומשה אמר לו, כי על כן ידעת חנתנו במדבר (במ' י':ל"א). וידענו כי ישראל עמדו במדבר סיני כמו שנה. והנה דברי משה יוכיחו, שאמר בפרשת אלה הדברים: ה' אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר, רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם (דב' א':ו'-ז'), והנה זה הזמן היה קרוב למסעם, והוא אמר, ואמר אליכם בעת ההיא לאמר, לא אוכל לבדי שאת אתכם (דב' א':ט')... זאת היתה עצת יתרו שנתן לו ממחרת בואו למדבר סיני, על כן אמר משה לחבב, שהוא יתרו, כמו שפירשנו, נוסעים אנחנו (במ' י':כ"ט). והוא השיב, לא אלך, כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (במ' י':ל'). וזהו וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו (שמ' י"ח:כ"ז). ועתה אפרש למה נכנסה פרשת יתרו במקום הזה, בעבור שהזכיר למעלה הרעה שעשה עמלק לישראל, הזכיר כנגדו הטובה שעשה יתרו לישראל. וכתוב ויחד יתרו על כל הטובה (שמות יח ט), ונתן להם עצה טובה ונכונה למשה ולישראל, ומשה אמר לו, והיית לנו לעינים (במד' י, לא), והטעם שהאיר עיניהם. ושאול אמר, ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל (ש"א טו, ו). ובעבור שכתוב למעלה מלחמה לה' בעמלק (שמות יז, טז), שישראל חייבים להלחם בו, כאשר יניח השם להם, הזכיר דבר יתרו, כי הם היו עם גוי עמלק, שיזכרו ישראל חסד אביהם, ולא יגעו בזרעו. והנה ראינו הרכבים, שהם בני יתרו, היו עם בני ישראל בירושלים ובימי ירמיה, יונדב בן רכב (ירמיה לה, יט). ויש פרשה אחרת דומה לזאת.

Ibn Ezra Long Commentary Shemot 18:27אבן עזרא הפירוש הארוך שמות י״ח:כ״ז

וישלח דרך כבוד, כמו ואברהם הולך עמם לשלחם.

Ibn Ezra Bemidbar 10:29אבן עזרא במדבר י׳:כ״ט

מצאנו שצפורה היא בת רעואל, כי כן כתוב: ויתן את צפורה בתו (שמות ב, כא), ועוד, להשקות צאן אביהן (שם שם, טז), אל רעואל אביהן (שם שם, יח). והנה חובב הוא בן רעואל והנה הוא אחי צפורה. ולפי שיקול הדעת שהוא יתרו, בעבור חנותנו במדבר (לא), ואמר על דבר יתרו כאשר בא אל המדבר אשר הוא חונה שם. ואם יטעון טוען כי הכתוב אמר על יתרו חותן משה, יש להשיב, כי דרך המקרא לקרוא אבי הנערה ואחיה חותן, והעד: לחובב בן רעואל המדיני חותן משה, וכבר נתברר שחובב אחי צפורה, וקראו חותן משה. ואם אמר אין חותן משה דבק עם חובב רק עם רעואל, התשובה: מבני חובב חותן משה (שופ' ד, יא). ורבים אמרו, שחובב הוא יתרו, והוא אבי צפורה, ורעואל היה זקנה, ואמר הכתוב: אל רעואל אביהן (שמות ב, יח), כאשר אמר יעקב: אלהי אבי אברהם (ברא' לב, י), ואמר הכתוב בתו (שמ' ב, כא), כאשר אמר על בלשצר, שהוא בן נבוכדנצר (דני' ה, יח), והוא בן בנו. וחכמינו אמרו, שבעה שמות היה לו ליתרו. ושבעה פנים לתורה.

Ibn Ezra Bemidbar 24:21אבן עזרא במדבר כ״ד:כ״א

וירא את הקיני - משפחת יתרו, וכתוב המה הקינים (דה"א ב, נה), וחבר הקיני (שופ' ד, יא). והמשל: ושים בסלע קנך. והטעם כפול, כי אילו היה מושבך גבוה כקן העוף לא יצילך.

Peirush HaRosh Shemot 18:4פירוש הרא״ש שמות י״ח:ד׳

על מה שהקשה רש"י איך היה יתרו במתן תורה, והא כתיב לב יודע מרת נפשו וגו'. יש ליישב שלעולם אימא לך שבא קודם מתן תורה... ומשה שלחו קודם מתן תורה שנאמר וישלח משה את חותנו, משום ובשמחתו לא יתערב זר, ואמר משה (לא) יבוא אחר מתן תורה, ובא, ושוב לא חזר לעירו. ושילוח זה אינו שילוח דגלים, שבדגלים התחנן לו משה שישאר ועכבו אז, שכן משמע הפרשה שמשלמת על העכבה, וכשראה יתרו שהולכים לארץ ישראל, גם אין לו חלק בארץ, רצה לחזור לעירו, עד שנדר לו דושנה של יריחו ונתעכב.

Radak Shofteim 1:16רד״ק שופטים א׳:ט״ז

כי יתרו לא היה עם בני ישראל כי כן כתוב וילך לו אל ארצו ופרשת ויאמר משה לחובב ופרשת וישמע יתרו בזמן אחד היה בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים וחובב הוא יתרו כמו שכתוב מבני חובב חותן משה ופרשת וישמע יתרו שלא במקומה נכתבה לחבר דבר יתרו עם דבר עמלק כי עמלק הרע לישראל בצאתם ממצרים והצר להם לפיכך שמר לו הקב"ה הדבר עד סוף כל הדורות כמו שכתוב מלחמה לה' בעמלק מדור דור ויתרו הטיב לישראל ושמח בטובתם והטיב להם בעצתו ושמר לו הקב"ה הטובה עד סוף כל הדורות כי הנה אומר שישבו עם בני יהודה ונתנו להם מקום לשבת בארצם ושבו לדת ישראל ובימי שאול היו יושבים עם עמלק כי באהלים היו יושבים ונוסעים ממקום למקום ואמר להם שאול סורו רדו מתוך עמלקי וגו' ואתה עשית חסד עם בני ישראל וגו', הנה כי החסד היה שמור להם לעולם ובימי יהוא יונדב בן רכב היה אהוב ונכבד בין ישראל ובימי ירמיהו הנביא היו בית הרכבים בתוך בני ישראל ואמר הכתוב לא יכרת איש לבית יונדב בן רכב עומד לפני כל הימים ובית הרכבים הם מבני יתרו כמה שנאמר המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב ועתה כשלכדו בני יהודה חברון היו יושבים עם הכנעני בחברון בעיר סמוך לה נקראת עיר התמרים וכשלכדו בני יהודה חברון עלו משם בשלום כי קראו להם בני יהודה לשלום בהלחמם עם הכנעני שיעלו מביניהם ולא יסופו עמם כמו שקרא להם שאול בהלחמו עם העמלקי וכן עשו ועלו משם בשלום וישבו במדבר יהודה עם בני יהודה זהו הנראה לי מדרך הפשט ומדרך הסברא ורז"ל דרשו בו כי בני ישראל נתנו לו עיר התמרים והיא יריחו לדעתם כמו שת"י נתנוהו לבני קני ואמר כי מה שאמר משה רע"ה והיה הטוב ההוא אשר ייטיב השם עמנו והטבנו לך הוא דשנה של יריחו שהיה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה והניחוה מלחלק אמרו מי שיבנה בחלקו בית המקדש יהיה לו ובין כך נתנוהו לבני יתרו והיה בידם ארבע מאות וארבעים שנה עד שנבנה בית המקדש ואז בא בנימן ליטול אותה מהם ופנו אותה להם שנאמר עלו מעיר התמרים ועם ישראל נשאר יתרו כמו שאמר לו משה אל נא תעזוב אותנו ומה שאמר וילך לו אל ארצו שהלך לגייר בני משפחתו ועוד דרשו בו כי מה שאמר עלו מעיר התמרים שהניחו אותו מעצמם שהלכו ללמוד תורה במדבר יהודה עם עתניאל בן קנז הוא יעבץ כמו שכתוב בדברי הימים ומשפחות סופרים יושבי יעבץ וגו' המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב.

Chizkuni Shemot 18:13חזקוני שמות י״ח:י״ג

ומה שפרש"י כאן ואין הפרשה כתובה על הסדר שלא נאמרה עד שנה שניה היינו לשנות עולם שמתחילים מתשרי כמו שפירש למעלה בפרשת בא, וכן הפי': ואין הפרשה - מויהי ממחרת - כתובה על הסדר שהרי לא נאמרה - עד ממחרת יוה"כ - שהיה בשנה השניה שהרי נאמר כאן וישלח משה את חותנו. ומצינו במסע הדגלים - שהיה בשנה שניה - שאמר לו משה נוסעים אנחנו אל נא תעזוב אותנו, ובאותו פרק שלחו כדכתיב ויאמר אליו לא אלך ואם זו קודם מתן תורה - כלומר אם פרשת ויהי ממחרת נאמרה קודם מתן תורה ובשנה שנייה במסע הדגלים חזר ואמר לו משה נוסעים אנחנו, תשובה לדבר - מששלחו והלך היכן מצינו שחזר ואמר לו משה נוסעים אנחנו. ומה שכתוב לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר, שדרשוהו רבותינו שלא רצה הקב"ה שישתתף יתרו עם ישראל בשמחת קבלת התורה לפי שלא היה עמהם בצרת השעבוד מכל מקום לא שלחו משה באותו הפרק לארצו, אלא על פי הדבור נסתלק ונתרחק מעל ישראל עד שקבלו התורה ואחר כך חזר לו אצל ישראל ללמוד תורה והיה שם עד שנה שנייה במסע דגלים ואז אמר לו משה נוסעים אנחנו וגו' והיינו דכתיב כאן וילך לו אל ארצו, מכלל ששלחו פעם אחרת ולא הלך לו אל ארצו.

Ramban Shemot 18:1רמב״ן שמות י״ח:א׳

והקרוב אלי לתפוש סדר התורה שבא קודם מתן תורה בהיותם ברפידים, כמו שאמרו במכילתא (כאן) רבי יהושע אומר מלחמת עמלק שמע ובא, שהיא כתובה בצדו, ונסע עמהם מרפידים אל הר סיני. והכתוב (פסוק ה) שאמר אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלהים, ענינו כי היה הר סיני בדרך מדין קרוב משם, שהרי משה הלך שם לרעות צאן מדין (לעיל ג א), ובאהרן אמר ויפגשהו בהר האלהים (שם ד כז). והנה יתרו יצא עם בתו והבנים ממדין ובאו אל הר סיני, ומשה היה ברפידים שהוא מקום אחד במדבר סין, שהכתוב אמר (לעיל טז א) ויסעו מאלים ויבואו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אלים ובין סיני, לומר כי מדבר סין מגיע עד הר סיני, ויכלול דפקה אלוש ורפידים. ואף על פי שאמר (לעיל יז א) ויסעו ממדבר סין ויחנו ברפידים, כך אמר ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה ואלוש (במדבר לג יב יג), והם ממדבר סין עצמו, כי המדבר כלו יקרא מדבר סין, והמקום שלפני הר סיני יקרא מדבר סין, וכמוהו וישובו אל ארץ פלשתים (בראשית כא לב): והנה יהיה פירוש הכתוב ויבא יתרו חותן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חונה שם ויבא אל הר האלהים, כי אל ההר בא ושם עמד, והוא כמו שאמר ויבא אל הר האלהים חורבה, וכן ויפגשהו בהר האלהים (לעיל ד כז), וכן רב לכם שבת בהר הזה (שם ד כז). ומן ההר שלח אליו אני חותנך יתרו בא אליך, ויצא אליו משה. ולא נצטרך לומר כי "ויאמר" יהיה מוקדם. ואפילו אם לא יהיה רפידים במדבר סין, על כל פנים במדבר הוא, כי לא באו ישראל בארץ נושבת כל ארבעים שנה, וקרוב מהר סיני היה, שבאו משם אל ההר ביום אחד מחנה קהל גדול כמוהו, וכמו שנתבאר (לעיל יז ו) בענין הצור ששתו ממנו ברפידים כאשר פירשתי (שם). והנה יהיה הפירוש שאמרתי נכון... והזכיר זה לשבח יתרו, שעזב ארצו ובא אל המדבר אשר הוא שם בעבור שידע שהוא הר האלהים, כי בו נגלו אליו האלהים, שכבר שמע כל הענין כי ישראל יצאו ממצרים לעבוד את האלהים על ההר הזה (לעיל ג יב), ובא לשם ה' אלהי ישראל. וגם זה נכון הוא. וכן נראה לי שאמר כאן (בפסוק כז) וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו, שהיה זה בשנה הראשונה, והלך לו אל ארצו וחזר אליו. ויתכן שהלך שם לגייר את משפחתו וחזר למשה ועודנו בהר סיני כי קרוב הוא למדין, כמו שהזכרתי, שהרי בנסוע המחנה באייר בשנה שנייה כשאמר לו משה נוסעים אנחנו לכה אתנו (במדבר י כט), וענה אותו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (שם ל), התחנן לו משה מאד ואמר לו אל נא תעזוב אותנו וגו' והיית לנו לעינים, והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך (שם לא לב), ולא השיב אותו דבר, ונראה שקבל דבריו ועשה כרצונו ולא עזבם: אבל בימי שאול היו בניו עם עמלק ובאו והתחברו עוד אל ישראל, והיו בירושלם בני יונדב בן רכב, אולי במות משה חזר לארצו הוא או בניו. ואפשר שהיה הקני היושב עם עמלק ממשפחת יתרו לא בניו, ועשה חסד עם כל המשפחה בעבורו כאשר עשה יהושע עם משפחת רחב (יהושע ו כג). ודעת רבותינו כך היא שהלך עמהם, אמרו בספרי (בהעלותך לד א) שנתנו לו דשנה של יריחו והיו אוכלין אותה עד שנבנה בית המקדש ת"מ שנה, ורש"י עצמו כתב זה בסדר בהעלותך (במדבר י לב). אם כן חזר אליו. ובמכילתא (כאן) אמר לו הריני הולך ומגייר את בני מדינתי שאביאם תחת כנפי שמים, יכול שהלך ולא חזר, ת"ל ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וכו':

Ramban Shemot 18:12רמב״ן שמות י״ח:י״ב

ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים לאלהים - היה כל זה טרם בואם אל הר סיני. גם יתכן לפרש שסידר הכתוב כל ענין יתרו, אבל היה זה אחר שעמד עמהם ימים רבים, ונתגייר במילה וטבילה והרצאת דמים כמשפט.

Ramban Bemidbar 10:29רמב״ן במדבר י׳:כ״ט

ויאמר משה לחבב - כבר פירשתי (שמות ב טז) כי חובב שם חדש שקראו ליתרו כאשר שב לתורת ישראל, כי זה דרך כל המתגייר כי לעבדיו יקרא שם אחר.

Ralbag Shemot Beur HaMilot 18:24רלב״ג שמות ביאור המילות י״ח:כ״ד

והנה זכר שכבר שמע משה לקול חותנו. וזכר עם זה שכבר ליוה משה חותנו, לכבודו, והלך לו אל ארצו. והנה בפרשת בהעלותך (במדבר י, כט-לב) זכר בשלמות דברי משה לחותנו, ובַקְשׁוֹ ממנו שילך את ישראל וייטיבו לו.

Ralbag Bemidbar 10:29-30רלב״ג במדבר י׳:כ״ט-ל׳

(כט) ויאמר משה לחֹבב בן רעואל – חובב הוא יתרו, ולמדנו מזה שכבר נתעכב שם יתרו עד העת שנסעו ממדבר סיני... לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב על ישראל – אמר זה להודיע ליתרו שעתידין ישראל לירש את הארץ, והודיעוֹ שכבר ייטיבו לו מהטוב ההוא. (ל) וענה יתרו שלא ילך עמהם בעבור ירושת הארץ, אבל ילך אל ארצו ואל מולדתו. ויִדמה שיתרו נפרד מעבודה זרה, ולזה מצאנו בניו שהיו יושבים בארץ ישראל, כמו שנזכר בספר שופטים (א, טז): 'ובני קיני חֹתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם'; ונזכר שם עוד (שופטים ד, יא): 'וחבר הקיני נפרד מקין מבני חֹבב חֹתן משה ויט אהלו עד אילון בצעננים אשר את קדש'; וזה מורה שהם היו נלוים לישראל. ונאמר בספר ירמיה (לה, ב): 'הלוך אל בית הרֵכָבים... והשקית אותם יין וגו'', למדנו משם שהם היו מישראל; וידענו שהרכבים היו מבני יתרו, שנאמר: 'ומשפחות סֹפרים יֹשבי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים ‏וּכָתִים, המה הקִינים הבאים מֵחַמַּת אבי בית רֵכָב' (דהי"א ב, נה); ולזה הוא מבואר שכבר נתגייר יתרו. ולזה היה אומרו 'כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך' - למשוך לבבם אל ה' יתעלה; ואם יוכל למשוך אליו כל בני ארצו - יעשה, ואם לא יוכל על זה - ימשוך לב אנשי משפחתו.

Akeidat Yitzchak Shemot #43 (100a-101a)עקדת יצחק שמות שער מ״ג (ק׳.-ק״א.)

ויקח יתרו עולה וזבחים לא-להים. אין ספק שהיה להם מקום וועד בו נגשים לתודה או לתפלה לפני הא-להים, ושם או סמוך אליו עשו סעודה של מצוה זו... והרלב"ג ז"ל שכתב שזה יעיד שהיה זה אחר שנעשה המשכן והמזבח, איך לא זכר הקרבנות שעשו ישראל תחת ההר ביום מתן תורה... ולזה אין לנו אלא פשוטו של מקרא, כי הוא ואשתו של משה ובניו באו מיד אחר מלחמת עמלק וביום בואו או קרוב אליו הקריב עולה וזבחים לא-להים, דאלו אחר מתן תורה כתיב זובח לא-להים יחרם בלתי לה' לבדו... אמנם סבת עמידת העם עליו מבקר עד ערב וצורך העצה ההיא של יתרו לדעתי הי' להיות זה קודם מתן תורה שעדין לא נתן להם סדר המשפטים אשר ישפטו בהם, שאם אמרו שבת ודינין במרה איפקוד ודאי על דיני השבת עצמו אמרו או קצת דינים חלקיים שעליהם אמר והודעתי את חקי הא-להים ואת תורותיו, אבל דיני ממונות וחבלות בכלל אח"כ נתנו להם שנא' ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וגו' כל הפרשה כלה, וכן בשאר פרשיות התורה. והנה לזה הוכרח משה רבינו בתחלת ענינו לשפוט את העם בכל עסקיהם ובכל משאם וריבותם כפי אומד דעתו ושקול סברתו כמנהג קצת מלכים ושופטי ארץ... ביאר כי עצתו זאת היא נכונה מאד אבל שהיא תלוי במה שיצוה אותו הא-להים על אלו הדינים על האופן הנזכר... וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר... אמנם לא עשה כן מיד כמו שחשבו הראשונים כי ראשונה קבלו את התורה שאחר מתן תורה מיד נאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כאלו משיב על דברי יתרו שאמר איעצך ויהיה א-להים עמך וצוך א-להים ויכלת עמוד וגו' ואחרי כן בחר אנשי חיל מכל ישראל ויתן אותם ראשים על העם... ואחר שעשה כן והוציא עצת יתרו אל הפועל מיד וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו. והוא היה מה שנזכר מהליכתו בפרשת בהעלותך ופירוש הכתובים האלה על זה האופן נפלא מאד ומסלק כל הבלבול אשר נפל בשתי הפרשיות המספרות מעצתו של יתרו. וזה מה שנתבאר תכלית הביאו בספור משנה תורה באומרו ה' א-להינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם כי כל זה היה אחר מתן תורה ונאמר שם ואומר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם איכה אשא לבדי וגו' הבו לכם וגו' ואקח וגו' שמוע בין אחיכם וגו', לא תכירו פנים וגו' לא תגורו מפני איש כי המשפט לא-להים הוא, והוא ממש מ"ש לו יתרו ויהי א-להים עמך וצוך א-להים ויכלת עמוד... ולפי זה עולה הכל כהוגן ונכתבו דברים כהויתן כי הנה יתרו חותן משה ובניו ואשתו באו קודם מתן תורה אל המדבר אשר הוא חונה שם הר הא-להים אשר בו קבלו את התורה ומיד למחרת הקריב קרבנותיו נסתכל בענין המשפט ונתן העצה הנכונה הזאת ולא היה אפשר לשומה בפועל עד אחר מתן תורה ומיד כשנעשתה עצתו הלך לו בשנה השנייה.

Akeidat Yitzchak Bemidbar #72 (p. 13)עקידת יצחק במדבר שער ע״ב (י״ג)

ומזה הטעם אמר משה לחובב כשראה הטוב המזומן לבא עליהם נוסעים אנחנו אל המקום וכו' לכה אתנו והטבנו לך כי ה' דבר טוב וגו' כי הטוב השלם הוא אשר יספיק בעליו להיטיב לזולתו. ואמר לו זה לפי שהיה דעתו לילך ויאמר לא אלך וגו' יתכן שירצה הנה אין דעתו ללכת לגמרי כי אם לפקוד ארצי ומולדתי בפקודת שלום או לגיירם אלך ומיד אשוב. ויאמר אל נא תעזוב אותנו לעת כזאת כי על כן ידעת חנותנו במדבר... ובאת להטפל עמנו ולהנהיגנו בעצת שלום וכן תהיה לנו לעיניים מכאן ואילך והיה כי תלך עמנו והיה מן הטוב ההוא אשר ייטיב ה' לנו והטבנו לך ירצה תהיה ראוי לקבלו תמורת הטורח והצער שנצטערת אתנו בימי צרכנו על דרך שאמרו יבא טוב ויקבל טוב מטוב ויראה שנתפייסו בשילך וישוב שכן מצינו שהיה לבני קיני חלק ונחלה עמהם כמו שכתב הרמב"ן ז"ל בשם הירושלמי בני קני חתן משה מביאין וקוראין ובפרשת יתרו כתבנו טעם נכון כי מה שכתוב שם וישלח משה את חותנו וגו' על השילוח הזה נאמר עם היותו בא לפני מתן תורה כמו שנראה מאמתת הענין.

Akeidat Yitzchak Bemidbar #82 (p. 123)עקידת יצחק במדבר כ״ד שער פ״ב (קכ״ג)

אחרי כן השלים הענין במה שנשא עיניו וראה עמלק ואמר שגם הוא עדי אובד לפי שהיה ראשית מלחמתם של ישראל מה שיהיה בהפך אל הקיני שראה איתן מושבו לפי שנתיישב ביניהם ונדבק בהם...

Abarbanel Bemidbar 10:11אברבנאל במדבר י׳:י״א

... ונראה שיתרו עזב העכו"ם שהיה לו בארצו ונתגייר ושב אל האלהים ולכן נשתנה שמו ונקרא חובב כדרך כל מתגייר וכמו שאמר ולעבדיו יקרא שם אחר. ולכן מצינו בניו שהיו יושבים בארץ ישראל כמו שכתוב בספר שופטים (א':ט"ז) ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים מדבר יהודה. ונאמר וחבר הקני נפרד מקין מבני חובב חותן משה והוא המורה כי היו בניו נלוים לישראל. גם בספר ירמיה נאמר הלוך אל בית הרכבים והשקית אותם יין שמורה שהרכבים מישראל היו. ומבואר שהם מבני יתרו שנאמר וממשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים הבאים מבית רכב. ולכן אחשוב שיתרו נתגייר וקצרה התורה בספור ענינו. וכתב הרלב"ג שאמרו כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך היה למשוך לב בניו ומשפחתו לעבודת השם. ויותר נכון הוא שיתרו לא קבל טענות משה וילך לו אל ארצו כי בתשובתו הראשונה גלה את כל חפצו. אמנם אחרי ובניו וזרעו להיות בני משה ואהרן קרוביהם באו להתישב בתוכם. ומפני שיתרו לא רצה ללכת עמהם שהיה חכם ויודע בדרכי המדבר לכן כדי לתור להם מנוחה היה ארון ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים כמו שאבאר. והותרה במה שפירשתי השאלה הי"ג.

Sforno Shemot 18:27ספורנו שמות י״ח:כ״ז

וישלח משה את חתנו. כי לא רצה ללכת עם ישראל לארץ, כאמרו "לא אלך, כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך" (במדבר י, ל), וזה אולי מצד זקנתו, כענין ברזלי באמרו "ישב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי" (שמואל ב יט, לח). אבל בני יתרו הלכו עם ישראל לארץ בלי ספק, כאמרו "ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה" (שופטים א, טז). ועליהם אמר בלעם "איתן מושבך" וכו' (במדבר כד, כא).

Sforno Bemidbar 10:30-31ספורנו במדבר י׳:ל׳-ל״א

(ל) כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך. שלא תסבול זקנתי אויר ארץ אחרת ומזונותיה. (לא) אל נא תעזב אתנו. ילכו בניך לפחות עמנו. כי על כן ידעת חנתנו במדבר. ואם יעזבונו גם בניך, תחללו את ה' בעיני האומות, שיאמרו אילו ראה יתרו בהם ענין אלקי באמת לא היה עוזב אותם הוא ובניו. ובזה הסכים משה ויתרו ובניו: כי אמנם יתרו חזר אל ארצו, כאמרו "וישלח משה את חותנו, וילך לו אל ארצו" (שמות יח, כז). ובניו הלכו עם ישראל בלי ספק, כמו שהעיד בספר שופטים באמרו "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה" (שופטים א, טז).

Biur Bemidbar 10:29ביאור במדבר י׳:כ״ט

[א"ה, וכבר זכרנו בתחלת פרשת יתרו שיש פה מקום ספק, שכפי משמעות הכתובים בא יתרו קודם מתן תורה, ונאמר שם וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו, וכאן משמע שהי' עמו אף בשנה השנית, ונחלקו מפרשי התור' בהתרת הספק הזה כמו שזכרנו שם. לדעת הרמב"ן הלך לו ובא אליו שנית, ולדעת רש"י לא נאמרה הפרשה הכתובה שם עד שנה שנייה. ולולי דברי חז"ל שאמרו שבע שמות יש לו ליתרו, הייתי אומר שרעואל הי' אבי צפורה, ולה שני אחים שם האחד יתרו ושם השני חובב, ושלשתן נקראו חותני משה, שכל קרובי האדם מחמת חתון נקראים כך כמו שכתב הראב"ע, ויתרו חתן משה בא קודם מתן תורה ושב אל ארצו ממחרת בואו, וחובב חותן משה בא גם הוא אליו והלך עמו. ואל החתן הזה אמר משה פה לכה אתנו. וממה שאמר כי על כן ידעת חנותנו במדבר אין ראיה שחובב הא יתרו, כמו שנפרש שם, לפי משמעות פשטות הכתוב. ועוד שחובב גם הוא אפשר שידע חנותם ונתן לב לדעת צרכיהם. והותרו לפי זה רוב הספקות שנפלו בענין זה בלי דוחק כלל.]

Shadal Shemot 18:1שד״ל שמות י״ח:א׳

ואמר הרמב"ן כי חובב הוא שם חדש שקראו ליתרו כאשר שב לתורת ישראל, כי זה דרך כל המתגייר, כי לעבדיו ייקרא שם אחר, ואיננו רחוק שיהיה חובב שם חדש שקראו ישראל ליתרו, אם מלשון חביבות, ואם מגזרה אחרת בלתי ידועה היום. אך מה שהרמב"ן ואחרים אומרים כי יתרו נתגייר, זה אינו נ"ל, שהרי אם נתגייר, איך השיב למשה: לא כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (במדבר י' ל')? ואין ספק כי כהטמעות המילות האלה הוא הליכה לחלוטין לא הליכה על מנת לגייר בני ביתו ולחזור. וגם אחר הדור ההוא אנו מוצאים כי חבר הקיני אע"פ שהיה יושב בארץ ישראל היה בשלום עם יבין צורר ישראל ואינני אומר שהיה בית חבר הקיני אוהב את יבין, כי מעשה יעל מעיד הפך מזה (שופטים ד' י"ז-כ"ב), אבל יבין היה בשלום עם בית חבר וסיסרא בטח ביעל, וזה דבר שאין הדעת סובלתו, אם היו הקינים גרי צדק והיו מעורבים עם בני ישראל מכמה זמן קודם לכן. ורבה מזאת הנה בימי שאול היה הקיני בתוך עמלק (שמואל א' ט"ו ו'), הייתכן לגרי צדק שיקבעו דירתם בקרב העם המתועב, אשר ציוה ה' למחות את זכרו? ועוד הנה שאול אמר אל הקיני: ואתה עשית חסד עם בני ישראל בעלותם ממצרים, ולא אמר: ואתה שומר תורת ה' ואלהיך אלהי. ומה שהטעה את המפרשים הוא ענין משפחת הרכבים שהיתה בקרב ישראל (ירמיה ל"ה), ובדברי הימים (א' ב' נ"ה) כתוב המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב, ורז"ל בספרי (פרשת בהעלותך פיסקא ע"ה), ובסוטה י"א ע"א וסנהדרין ק"ד ע"א, למען הראות מעלת הגרים שאין ראוי לבזותם חלילה ושהם שווים לישראל בכל דבר וראויים לישב אפילו בסנהדרין, אמרו כי הקינים שבדברי הימים הם הם בני קיני חותן משה, וזה אמנם דרך דרש ואסמכתא, ואשרי השומע אל המוסר הטוב היוצא ממנו, ואולם בדרך הפשט נראה כי הקינים שבדברי הימים והרכבים שבירמיה מבני יהודה היו ואין להם שום התייחסות אל בני קיני חותן משה; ואולי נקראו גם הרכבים קינים, מפני שהיו יושבי אהלים ונעים ממקום למקום כמוהם; ואם תרצה אמור כי אלה ואלה נקראו קינים על שם קין שהיה נע ונד בארץ; והנה מקרא אחד נראה כמסייע את האומרים שבני קיני חותן משה נתגיירו, והוא מה שכתוב בשופטים (א' ט"ז) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם. ואמנם אחרי כל מה שראינו למעלה לא ייתכן לנו ללמוד מן המקרא הזה שהיו גרי צדק, אלא שהיו גרים תושבים; אך באמת מפקפק אני מאד בענין הכתוב הזה אם הוא כמחשבת המפרשים, כלומר אם ענינו שבני קיני ישבו עם בני יהודה, כי לא מצאתי להם פירוש מספיק ומדויק ללשון המקרא, ואולי המכוון בו הפך מה שחשבו ותהיה משמעות הכתוב הזה, כי בני קיני היושבים באהלים ונעים ממקום למקום היו אז במקרה שרויים אצל עיר התמרים, וכשראו כי בני יהודה יוצאים למלחמה על הכנעני, הם שהיו אנשי שלום (ולפיכך נקראו בארמית בתרגום שם שלמאה) התרחקו ממקומות המלחמה, ועלו משם והלכו למדבר יהודה אשר בנגב ערד והלכו וישבו עם העם, כלומר עם העמלקי והכנעני יושבי הארץ, ומילות עלו מעיר התמרים את בני יהודה, ענינן מאת בני יהודה, ומ"ם מעיר התמרים מושכת אחרת עמה; וייתכן ג"כ לפרש עלו מעיר התמרים אשר היו שם את אנשי יהודה שקודם לכן היו עם בני יהודה. ואשובה אל ענין הפרשה ואומר כי אחרי ההודאה שחובב הוא יתרו נחלקו המפרשים בהתרת הסתירה אשר בין פרשה זו לפרשת בהעלותך. ודעת הרמב"ן (ואחריו החזיק רבנו בחיי) כי יתרו בא אצל ישראל שתי פעמים, אחת קודם מתן תורה, והיא הנזכרת כאן, והלך לו, וחזר אתר מתן תורה, והחזרה הזאת לא נזכרה בתורה, רק נזכר בחומש הפקודים (ה כ"ט) שאמר לו משה : נוסעים אנחנו לכה אתנו, והוא השיב: לא כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך, והפציר בו משה: אל נא תעזוב אותנו, והוא (לדעת הרמב"ן) נתרצה לו ונשאר עם ישראל , ולפירוש זה יקשה מאד שלא נזכרה חזרת יתרו אחר שכבר סופרה (למטה כ"ז) הליכתו אל ארצו. ורשב"ם וראב"ע ורד"ק (בתחילת ס' שופטים) אמרו כי יתרו לא בא רק פעם אחת, והיא אחר מתן תורה, ושאמנם בא הסיפור הזה כאן חוץ למקומו, לסיבות פרטיות (ע' רשב"ם למטה י"ג וראב"ע כאן), אשר אין כוח בהן להוציא מן הלב התמיהה הגדולה על כתיבת הסיפור במקום הזה, כי על כל אלה מפרשים אחרים הסכימו כי ביאת יתרו לא היתה אלא קודם מתן תורה, ושחזרתו לארצו לא היתה עכשיו, אלא בשנה השניה, ואמנם הפסוק האחרון (כ"ז) הכולל הליכת יתרו אל ארצו, או גם שלושה מקראות שלפניו הכוללים מינוי השופטים, הם חוץ למקומם ונכתבו כאן להשלמת הסיפור, והם כאן דרך כלל, ובמקום אחר (בפרשת בהעלותך ובפרשת דב' א':י"ג) הם מפורשים דרך פרט... ור' וואלף מאיר בעל המעמר הוסיף חיזוק לפירוש הזה ואמר: הלא ידענו כי כך היא דרכה של תורה להשלים הסיפורים על דרך כלל במקום אחד, ולהגיד אחרית דבר בראשיתו, כמו ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת (שמ' ט"ז:ל"ג), שבא הצווי הזה בשנה השניה אחרי שהוקם המשכן והזכיר הכתוב כאן; וכן ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה (שמ' ט"ז:ל"ה) ועוד הרבה כמוהו עכ"ל; הן אמת כי אין הנדון דומה לראיה מכל צדדיו, כי צווי הצנצנת ומשך זמן ירידת המן לא חזרו ונכתבו בתורה במקום אחר, כענין הליכת יתרו אל ארצו שכתוב כאן וכתוב פעם שנית בפרשת הפקודים (י':כ"ט) וכן מינוי השופטים שחזר ונכתב בפרשת דברים (א':י"ג) ואמנם הכפילה הזאת היא המידה הי"ג ממידות ר' אליעזר בר' יוסי הגלילי.

Shadal Bemidbar 10:31שד״ל במדבר י׳:ל״א

אל נא תעזוב אותנו: אין ספק כי משה לא היה מבקש מחובב דבר לתועלתו, שיהיה לו למנהיג וכיוצא בזה, כי משה לא היה יודע שיתעכבו שם עוד ימים ושנים, כאשר היה על דבר המרגלים, והיה סבור שמיד יסעו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם, ולכבוש הארץ מה יועיל איש אחד. והנה "חנותנו במדבר" לא ייתכן לפרשו על העתיד, כי לא ידע משה שהם עתידים לחנות ולהתעכב עוד שם, רק טעמו לשעבר, מאחר שידעת וניסית חנותנו במדבר, ראוי שתראה ג"כ הטוב אשר ייטיב ה' לנו; ולשון "והיית לנו לעיניים" טעמו, מאחר שהיית עמנו כאיש מעיין ורואה מה עניננו, הטוב הוא אם רע, ראוי שתבוא עמנו ותראה גם בהצלחתנו בכיבוש הארץ; אבל בענין מנהיג ומורה דרך לא מצאנו ל' עינים, ואין ראיה מעינים הייתי לעור (איוב כ"ט:ט"ו), כי שם המליצה נאותה בעבור מילת לעור. וכל הסיפור הזה להגיד טוב לב משה, ונראה שהסכים חובב ללכת עמהם, שנ' (למטה כ"ד:כ"א) וירא את הקיני.

Malbim Shemot 18:27מלבי״ם שמות י״ח:כ״ז

וישלח משה. למ"ד קודם מ"ת בא יתרו כפי פשטות הכתובים וסדרם, ישב שם יתרו שנה תמימה, כי בעת שרצה לכנס לא"י אז ויאמר משה לחובב וגו' נוסעים אנחנו אל המקום וכו' לכה אתנו וכו' (במדבר י), ובעת ההיא עשה כדבר יתרו במנוי השופטים ויתרו לא רצה ללכת אתם וישלח משה את חותנו.

Malbim Bemidbar 10:29-30מלבי״ם במדבר י׳:כ״ט-ל׳

(כט) מה היה הוכוח עם חובב שעמ"ש והטבנו לך השיב לא אלך ומה השיב לו שנית והטבנו לך. ויאמר משה לחובב, הוא יתרו, שהיו נוהגים לתת לגרים שם חדש כמ"ש ולעבדיו יקרא שם אחר (ישעיה ס"ה) כמ"ש הרמב"ן, וחז"ל נתנו טעמים לשם זה על שחיבב את התורה. והנה במשך זמן שעמדו במדבר סיני עמד יתרו ביניהם ועתה רצה לשוב אל ארצו, וא"ל משה אם מתירא אתה ללכת עמנו מפני סכנת המלחמה הן נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם, לא נצטרך למלחמה כי ה' נותנו לנו בלא מלחמה, וא"כ לכה אתנו והטבנו לך אחר שה' דבר טוב על ישראל תקח גם אתה חלק בטובה זו אחר שאתה כאחד מאתנו. (ל) ויאמר אליו לא אלך, ספר הכתוב כי דרך השלמים שלא לעשות שום דבר ע"מ לקבל פרס או מתקות איזה טובה והנאה רק שיעשה הטוב בעבור שהוא טוב ואחר ששמע ממשה שמטרת נסיעתו לא יהיה רק כדי שיקבל טובת עה"ז עושר ונכסים אמר לא אלך, כי בזה טוב יותר כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך ששם יוכל לפרסם אמונת ה' ולגייר בני ארצו התועים. (לא) ויאמר, אז אמר לו משה שבנסיעתו עמהם יצמח ג"כ תכלית טוב ותועלת כללי, ואל נא תעזב אותנו, כי בהליכתך תעשה טובה לכללות העם ותחת שאתה רוצה להטיב עם בני מדין תטיב עם ב"י באשר אתה יודע ובקי בעניני חנותנו, ותהיה לנו לעינים כי נהנה ממך עצה ותושיה. וגם אמר כי על כן ידעת ר"ל הלא לתכלית זה עצמו שאתה חפץ לזכות את הרבים לתכלית זה ידעת את חנותנו במדבר ובאת אלינו והיית לנו לעינים בעבר שעפ"י עצתך בחרנו שופטים כמ"ש בפ' יתרו והשם הסכים אל עצתך, ולתכלית זה תלך עמנו גם עתה.

Malbim Shofetim 1:16מלבי״ם שופטים א׳:ט״ז

ובני קיני. היו יושבי אהלים נוסעים ממקום למקום והיה להם שלום עם ישראל, ובעת לחם יהודה עם הכנעני עלו מעיר התמרים שהיה במקום המלחמה ונתישבו במדבר יהודה וישב את העם בברית שלום ובהשקט, וכמו שעשה שאול עת לחם עם עמלק ויאמר לקיני סורו רדו מתוך עמלקי וכו' (ש"א טו, ו), כן היה עתה.

Hoil Moshe Bemidbar 10:29הואיל משה במדבר י׳:כ״ט

חתן משה – יתרו הנקרא גם כן רעואל היה אבי צפורה וחובב אחיה, ויתרו בא עמה אל משה בהיותו במדבר סיני ונתן לו עצה ושב אל ארצו, ובלכת בנ"י מול מדבר פארן פגעו בחובב שגם הוא כמשפט בני ערב היה נודד ממקום למקום וקראו לו ללכת אתם, ובראשונה מאן, ומשה הפציר בו ולא השיב, ולא הוגד לנו ששב אל ארצו , ואח"כ מצאנו חבר מבני בניו בתוך בנ"י, אם כן נתפצר חובב ונתעכב (ועמ"ש בביאורי לנ"ר שופטים א' ט"ז).

Hoil Moshe Shofetim 1:16הואיל משה שופטים א׳:ט״ז

ושם אבי צפורה הוא יתרו או יתר שכן כתוב "ומשה היה רועה את צאן יתרו חתנו כהן מדין", "וישב אל יתר חתנו" (שמות), ונקרא גם כן רעואל כי כהן הוא ושם חותן לא על אבי האשה לבדו יאמר , רק גם על אחיה כי נגזר משרש חתן, והתחתנתם בם, תבאו לקרבה עמהם, ויתרו בא לראות את משה ואח"כ הלך לו אל ארצו, וחבב בנו (שכן כתוב, ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה) בא עם אביו, או בא אח"כ, או פגעו בו בדרך ומאחר שלא מצאנו שמיאן שנית אחר שאמר לו משה אל נא תעזב אתנו, סברא לאמר שנתעכב עם בני ישראל. וחבר מבני בניו של חבב הוא שכן כתוב למטה ד':י"א מבני חבב חתן משה ונקראו כל צאצאי יתרו קיני על שם מקום מושבם בארץ מדין ששמו קין... וכאן ספר לנו שבני קיני לא באו לעזרת ישראל במלחמות כנען, רק התעכבו בסביבות יריחו היא עיר התמרים שהיא על הגבול ובהלחם יהודה עם יתר הכנעני עלו עמהם ונתישבו בתוך בני ישראל.

U. Cassuto Shemot 18:12מ״ד קאסוטו שמות י״ח:י״ב

"ויקח", הביטוי הרגיל להכנת בהמות לקרבן (השווה בראשית ח':כ', ט"ו:ט'-י', ועוד כאלה) "יתרו חותן משה עולה", קרבן כליל, "וזבחים" - זבחי שלמים שאף בעל הזבח וקרוביו וידידיו משתתפים באכילתם, "לאלהים", לכבוד אלוהי ישראל, המכונה כאן בשם הכללי "אלהים" ולא בשם ה', להשמיע, כי אף על פי שהכיר יתרו את עליונותו של ה' על יתר האלים, לא קיבל עליו בהחלט את אמונת ישראל (אמנם חז"ל חשבוהו ממש לגר), וחשב את ה' רק לאחד האלים. כפי שהכירו חז"ל (ספרי במדבר, פיסקה קמ"ג, ומקומות מקבילים): "בכל הקרבנות שבתורה לא נאמר בהם לא אלהים, ולא אלהיך, ולא שדי, ולא צבאות, אלא יו"ד ה"י, שם המיוחד"; וכאן אנו רואים יציאה מן הכלל. כנראה מתכוונת יציאה זו להדגיש כי המקריב היה איש זר, שלמרות מה שכתוב בפסוק הקודם, לא הגיע עדיין לידיעת ה' בטוהרתה ובשלמותה.

U. Cassuto Shemot 18:27מ״ד קאסוטו שמות י״ח:כ״ז

הפגישה נסתיימה, וכל הסיפור על מעשה יתרו מסתיים עכשיו. "וישלח משה את חותנו", נתן לו רשות לצאת וליווה אותו בהתחלת הדרך (השווה בראשית י"ט, ט"ז: "ואברהם הולך עמם לשלחם"), "וילך לו" יתרו "אל ארצו".