(Created page with "<aht-xml> <page type="Introduction"> <h1>ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו</h1> <h2 name="">מפגש משפחתי?<br/></h2> מה המריץ את י...")
(11 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 3:
Line 3:
<page type="Introduction">
<page type="Introduction">
<h1>ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו</h1>
<h1>ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו</h1>
+
<div><b><center><span class="highlighted-notice">תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך</span></center></b></div>
+
<figure class="thumb"><a href="Yitro's Arrival in Art" data-aht="page"><img src="/Media/2Shemot/18/Yitro's Arrival in Art/Artaud.jpg"/></a><figcaption>(<a href="Yitro's Arrival in Art" data-aht="page">הקליקו לנושא זה באמנות</a>)</figcaption></figure>
<h2 name="">מפגש משפחתי?<br/></h2>
<h2 name="">מפגש משפחתי?<br/></h2>
−
מה המריץ את יתרו לבקר את משה, ומדוע התורה כתבה את הסיפור הזה לדורות? במבט ראשון, יתרו נראה כמונע מרצון להפגיש מחדש את ציפורה ובניה עם משה. בששת הפסוקים הראשונים של הפרק ישנו דגש חזק על המרכיב המשפחתי הזה, עם איזכור משולש של האשה והבנים. אולם, מיד לאחר הגעתם, ציפורה והבנים נעלמים מהזירה. מפסוק ז' והלאה, זהו יתרו, דבריו ומעשיו שהופכים למוקד הבלעדי של הפרק. יתרו הוא זה שמשה מקבל את פניו ונושק לו, ויתרו הוא זה שמשה מדבר עמו על אירועי יציאת מצרים, מה שמציע שלא האשה והילדים הנלווים הם הדמויות המרכזיות בסיפור הגעתו של יתרו, אלא יתרו עצמו.
+
מה המריץ את יתרו לבקר את משה, ומדוע התורה כתבה את הסיפור הזה לדורות? במבט ראשון, יתרו נראה כמונע מרצון להפגיש מחדש את ציפורה ובניה עם משה. בששת הפסוקים הראשונים של הפרק ישנו דגש חזק על המרכיב המשפחתי הזה, עם אזכור משולש של האישה והבנים. אולם, מיד לאחר הגעתם, ציפורה והבנים נעלמים מהזירה. מפסוק ז' והלאה, זהו יתרו, דבריו ומעשיו שהופכים למוקד הבלעדי של הפרק. יתרו הוא זה שמשה מקבל את פניו ונושק לו, ויתרו הוא זה שמשה מדבר עמו על אירועי יציאת מצרים, מה שמציע שלא האישה והילדים הנלווים הם הדמויות המרכזיות בסיפור הגעתו של יתרו, אלא יתרו עצמו.
<h2 name="">לא שומעים מהם עוד לעולם<br/></h2>
<h2 name="">לא שומעים מהם עוד לעולם<br/></h2>
−
נוסף על כך, לו היה יתרו מגיע מסיבות אישיות לחלוטין, לא ברור מדוע התורה היתה מחשיבה את הסיפור מספיק כדי לחלוק אותו. פרטים אישיים על חיי הדמויות נמצאים באופן מצומצם בתנ"ך, ובמקרה המסוים הזה, לא נראה שהם חיוניים לקורא. למעשה, ללא פסוק י"ח:ב', מעולם לא היינו אפילו יודעים שציפורה לא נשארה בחברת משה. יתר על כן, גם ציפורה וגם בניה לא מופיעים עוד בתורה, קל וחומר שאינם משחקים תפקיד חשוב כלשהו. לכן, אם זהו סיפור רק על איחודה מחדש של משפחתו של משה, מדוע שהתורה תמצא לנכון לכלול אותו, במיוחד לאור העובדה שהוא קוטע את הרצף של הנרטיב הלאומי (ראה הקשר)?
+
<p>נוסף על כך, לו היה יתרו מגיע מסיבות אישיות לחלוטין, לא ברור מדוע התורה הייתה מחשיבה את הסיפור מספיק כדי לחלוק אותו. פרטים אישיים על חיי הדמויות נמצאים באופן מצומצם בתנ"ך, ובמקרה המסוים הזה, לא נראה שהם חיוניים לקורא. למעשה, ללא פסוק י"ח:ב', מעולם לא היינו אפילו יודעים שציפורה לא נשארה בחברת משה.<fn>עיין חזקוני י"ח:ב' ורמב"ן י"ח:ב' שבפעם האחרונה שנזכרה ציפורה (שמות ד':כ'), היא ובניה היו בדרך למצרים עם משה.  מעניין שיוספוס, לפי הבנתו של א' שליט (בהערותיו לקדמוניות היהודים ג':ג':א', הערה 37), מציג את ציפורה ובניה כנשארים עם משה לאורך הדרך.  לפי זה, כשיתרו מגיע להר סיני, הוא זה שמתאחד עם משפחתו, ולא משה (עיין גם קדמוניות היהודים ב':י"ג:א').  [יוספוס משמיט את סיפור המלון (שמות ד':כ"ד-כ"ו), שלפי מספר מפרשים גרם למשה לשלוח את אשתו ובניו בחזרה למדין.]  בכך, יוספוס עוקף את הבעיה הטקסטואלית שהתורה אף פעם אינה מזכירה שציפורה ובניה חזרו למדיין.  שליט מוסיף שבחברה הרומאית הגירושין היו בעיה נפוצה, וזו הייתה סיבה נוספת שיוספוס לא רצה להציג את משה כגרוש או פרוד מאשתו.  [הוא מציע שזה גם הרקע לציונו של יוספוס (קדמוניות ד':ג':ב') שמשה ירש את עושרו מחותנו.]  אולם, ניסוחו של יוספוס אינו חד משמעי, ואפשר שכוונתו היא שציפורה הגיעה עם יתרו להר סיני ומשה יצא לקראת שניהם.</fn> יתר על כן, גם ציפורה וגם בניה לא מופיעים עוד בתורה, קל וחומר שאינם משחקים תפקיד חשוב כלשהו.<fn>מלבד המסופר בשמות, צאצאי משה נזכרים בתנ"ך רק בדברי הימים א' כ"ג:ט"ו-י"ז, כ"ו:כ"ד-כ"ו, ואולי בשופטים י"ח:ל'.  עיין <a href="Miryam's Critique of Moshe and his Cushite Marriage" data-aht="page">ביקורת מרים על משה ונישואי משה לאשה הכושית</a>.</fn> לכן, אם זהו סיפור רק על איחודה מחדש של משפחתו של משה, מדוע שהתורה תמצא לנכון לכלול אותו, במיוחד לאור העובדה שהוא קוטע את הרצף של הנרטיב הלאומי (ראה <a href="Context Overview – Shemot 18" data-aht="page">הקשר</a>)?</p>
+
<p>קשיים אלו מעוררים פרשנים לחפש מניעים נוספים – גם דתיים וגם פוליטיים – לביקור עצמו של יתרו, וכמו כן, לכך שהתורה שימרה אותו לדורות.</p>
−
<notes>
−
קשיים אלו מעוררים פרשנים לחפש מניעים נוספים – גם דתיים וגם פוליטיים – לביקור עצמו של יתרו וכמו כן לכך שהתורה שימרה אותו לדורות.
מה המריץ את יתרו לבקר את משה, ומדוע התורה כתבה את הסיפור הזה לדורות? במבט ראשון, יתרו נראה כמונע מרצון להפגיש מחדש את ציפורה ובניה עם משה. בששת הפסוקים הראשונים של הפרק ישנו דגש חזק על המרכיב המשפחתי הזה, עם אזכור משולש של האישה והבנים. אולם, מיד לאחר הגעתם, ציפורה והבנים נעלמים מהזירה. מפסוק ז' והלאה, זהו יתרו, דבריו ומעשיו שהופכים למוקד הבלעדי של הפרק. יתרו הוא זה שמשה מקבל את פניו ונושק לו, ויתרו הוא זה שמשה מדבר עמו על אירועי יציאת מצרים, מה שמציע שלא האישה והילדים הנלווים הם הדמויות המרכזיות בסיפור הגעתו של יתרו, אלא יתרו עצמו.
לא שומעים מהם עוד לעולם
נוסף על כך, לו היה יתרו מגיע מסיבות אישיות לחלוטין, לא ברור מדוע התורה הייתה מחשיבה את הסיפור מספיק כדי לחלוק אותו. פרטים אישיים על חיי הדמויות נמצאים באופן מצומצם בתנ"ך, ובמקרה המסוים הזה, לא נראה שהם חיוניים לקורא. למעשה, ללא פסוק י"ח:ב', מעולם לא היינו אפילו יודעים שציפורה לא נשארה בחברת משה.1 יתר על כן, גם ציפורה וגם בניה לא מופיעים עוד בתורה, קל וחומר שאינם משחקים תפקיד חשוב כלשהו.2 לכן, אם זהו סיפור רק על איחודה מחדש של משפחתו של משה, מדוע שהתורה תמצא לנכון לכלול אותו, במיוחד לאור העובדה שהוא קוטע את הרצף של הנרטיב הלאומי (ראה הקשר)?
קשיים אלו מעוררים פרשנים לחפש מניעים נוספים – גם דתיים וגם פוליטיים – לביקור עצמו של יתרו, וכמו כן, לכך שהתורה שימרה אותו לדורות.
