Yitro's Visit – Purpose and Significance/2/he

ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו

גישות פרשניות

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

סקירה

בשמות י"ח:א', יתרו מוצג גם בתור "כהן מדין" וגם כ"חתן משה". שני הכובעים שחובש יתרו מציגים אותו כדמות ציבורית ואישית, ומשקפים מניעים אפשריים שונים לביקורו – משפחתיים, דתיים, ופוליטיים.

איחוד משפחתי

מקורות: ר' יוסף בכור שורשמות י"ח:ב',ג',ו'אודות ר' יוסף בכור שור, אולי ספורנושמות י"ח:א'-ב'אודות ר' עובדיה ספורנו¹

"אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ" – ר"י בכור שור מסביר שמילים אלה בפסוק ו' אינן מה שיתרו אמר כאשר הגיע, אלא הן מתייחסות להבטחה שיתרו הבטיח בעבר כאשר משה נפרד במקור מאשתו. באותו זמן, יתרו התחייב למשה שברגע שמשה יסיים את שליחותו להוציא את בני ישראל ממצרים, יתרו יביא את משפחתו של משה למקום החנייה שלהם. לכן, ברגע שיתרו שומע "כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" הוא מגיע כדי למלא אחר התחייבותו.²

"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ" – ספורנו מבין שכוונת המילים האלה היא "לאחר ששלחה שליחים", כלומר, לאחר שציפורה שלחה שליחים למשה כדי לגלות היכן הוא חונה.³ לשיטה זו, ציפורה מבקשת באופן פעיל להתאחד עם משה, ויתרו עושה מאמץ לסייע לה.⁴

דגש על משפחה – ההבלטה של פרטים הקשורים למשפחה בי"ח:א'-י"ב תומכת בעמדה זו. יתרו מכונה חותן משה או בפשטות חותן שמונה פעמים בחלק זה, מה שמציע שהוא מגיע בעיקר במסגרת תפקיד זה. בנוסף לכך, הטקסט דן בהגעה של יתרו, ציפורה, ושני בניה שלוש פעמים בחמשת הפסוקים י"ח:ב'-ו'.⁵ מצד שני, התורה אינה מספרת לנו דבר על האיחוד עצמו של משה עם ציפורה ובניו, אפילו לא שבירכו האחד את השני לשלום.

חשיבות הסיפור – גישה זו משאירה את הקורא תוהה מדוע איחוד זה היה ראוי לציון מספיק כדי לחלוק אותו, בהינתן שלא שומעים עוד ממשפחתו של משה בתורה.

עיתוי – ראה כרונולוגיה לטוח הדעות על זמן ההגעה של יתרו. לשיטה זו, כנראה שיתרו הגיע כבר בשנה הראשונה, מכיוון שלא סביר שהיה רוצה לחכות עד לשנה השנייה כדי לאחד את המשפחה.

מה שומע יתרו בי"ח:א',ח' והכרתו בה' בי"ח:י"א – דעה זו יכולה להבחין בין החדשות על יציאת מצרים שיתרו שומע בי"ח:א' והמידע הנוסף שהוא מקבל ממשה בי"ח:ח'. הראשון הוא מה שגרם לביקור, מכיוון שעכשיו כשמשה מחוץ לסכנה, יתרו יכול לאחד אותו עם ציפורה ובניו. לעומת זאת, הדיווח השני, שהוא שומע ישירות ממשה, אולי נתן לו השראה להתגייר ולהקריב קרבנות (ראה ספורנו י"ח:י"ב),⁶ אך לא היה אחראי לביקור עצמו. ההבחנה הזו אולי נמצאת בשורש פירושו של הרשב"ם על י"ח:א',י' (ראה שני התיאורים), ומפותחת בצורה המלאה ביותר בידי ר' אלחנן סמט.⁷

עזיבת יתרו – לאחר שיתרו איחד את משה עם ציפורה, הוא מימש את מטרתו והיה יכול לשוב לארצו. ראה ספורנו י"ח:כ"ז שרק צאצאיו של יתרו, אך לא יתרו עצמו, ליוו את העם לארץ ישראל.

גיור

מקורות: ר' אליעזר במכילתא דרבי ישמעאליתרו עמלק א'אודות ר' אליעזראודות מכילתא דרבי ישמעאל, Bavli Zevachimזבחים קט"ז.אודות הבבלי,⁸ תרגום המיוחס ליונתןשמות י"ח:ו'-ז'אודות תרגום המיוחס ליונתן, Tanchuma Buberתנחומא בובר יתרו ה'אודות התנחומא (בובר), תנחומאיתרו ב'אודות התנחומא (בובר), שמות רבהכ"ז:ט'אודות שמות רבה, מדרש שמואלי"באודות מדרש, רמב"ןשמות י"ח:א'שמות י"ח:י"באודות ר' משה בן נחמן, מנחה בלולהשמות י"ח:ה',ט'אודות ר' אברהם מפורטו, נצי"בהעמק דבר לנצי"ב שמות י"ח:ה',ז'אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין⁹

הר סיני – י"ח:ה' מספר לנו שיתרו בא ל"הר האלהים".¹⁰ המנחה בלולה מסביר שיתרו בא כדי להשתתף במעמד הר סיני. לשיטתו, יתרו הביא גם את אשתו ובניו כדי שיטלו חלק בחוויה, ואליהם מתייחסים ב"ובניו ואשתו" בפסוק ה' – ראה מי התלווה ליתרו.¹¹ הנצי"ב בעמק דבר י"ח:ה' מציע בדומה שיתרו הגיע להר סיני מכיוון ששמע ממשה שהתכונות הרוחניות המיוחדות של ההר מועילות לקבלת רוח הקודש.

עיתוי – ראה כרונולוגיה לטווח הדעות על זמן ההגעה של יתרו. שמות רבה כ"ז:ו' ומדרש שמואל י"ב מקשרים את יתרו לעמלק ומסבירים שהוא החליט להתגייר כאשר ראה שהצד שלו הובס בקרב.¹² הרמב"ן בי"ח:י"ב (שמפתח את העמדה של ר"א המודעי במכילתא) מצביע על אפשרות חלופית שיתרו התגייר רק לאחר מעמד הר סיני, ולאחר שנמצא יחד עם העם לאורך זמן.

מה שומע יתרו בי"ח:א',ח' והכרתו בה' בי"ח:י"א – לשיטה זו, שני הדיווחים קשורים זה בזה, ורצונו של יתרו להתגייר מתחיל כבר כאשר הוא שומע את החדשות המקוריות, ורק מתחזק כאשר הוא שומע פרטים נוספים ממשה. ראה שני דיווחים.

קרבנות יתרו – רמב"ן י"ח:י"ב מציע שאלה היו כדי למלא אחר החובה ההלכתית של גר להביא קרבן בעת התגיירותו, ושהסעודה חגגה את הגיור של יתרו. אולם, ראה מ"ד קאסוטו שמעיר שהשימוש של הפסוק ב"אלהים" הכללי, ולא בה', הוא מפתיע אם יתרו אכן מתגייר (ראה גם זהותו הדתית של יתרו וקרבנותיו של יתרו).

עזיבת יתרו וחזרתו – אם יתרו הגיע כדי להתגייר, מדוע שיעזוב אחר כך את עם ישראל? ר"א המודעי במכילתא דרבי ישמעאל יתרו עמלק ב' טוען שיתרו עזב רק באופן זמני כדי לגייר את שאר משפחתו (ראה גם תרגום פסבדו-יונתן ורש"י י"ח:כ"ז). הוא לאחר מכן שב בשנה השנייה, והוא וצאצאיו נשארים עִם עַם ישראל. רמב"ן י"ח:א' גם כן מאמץ עמדה זו.

חשיבות הסיפור – סיפור יתרו נהפך לאבטיפוס לגויים שמכירים בה' ומתגיירים. הפרק משמש אולי גם כרקע להבנת מערכת היחסים שבין עם ישראל וצאצאי יתרו שעולה מחדש בספרים מאוחרים יותר בתנ"ך.

משלחת דיפלומטית

מקורות: ר' ד"צ הופמןרד"צ הופמן שמות י"ח:ז'רד"צ הופמן שמות י"ח:י"באודות ר' דוד צבי הופמן, מ"ד קאסוטוהקדמה לשמות י"ח-כ"דאודות משה דוד קאסוטו

עיתוי – קאסוטו מצייר את יתרו בתור מנהיג המדיינים שבא לבטא הכרה והערכה לעם החדש שיצא זה עתה מעבדות והצטרף למשפחת העמים.¹³ קריאתו של קאסוטו אולי חושף השפעה של אירועים שקרו בתקופתו שלו. הוא כתב את פירושו זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל המודרנית, וסביר שהגעתו של יתרו סימלה בעיניו את התממשות השאיפה של ישראל להכרת העמים הסובבים.¹⁴

יתרו מכיר את ה' בי"ח:ט'-י"א – בתור מנהיג של משלחתו הזרה, יתרו אולי רק חולק כבוד לאלוהי העם המארח אותו. קאסוטו י"ח:י"ב אומר שיתרו לא התגייר ולא עזב את הפוליתאיזם. לשיטה זו, ביקורו יכול להיות מודל למפגש בין- דתי.¹⁵

קרבנות יתרו והסעודה החגיגית – רד"צ הופמן בשמות י"ח:י"ב מציע שההקרבה והסעודה אינם חלק מפולחן דתי, אלא טקס פוליטי שליווה את הברית שנחתמה בין העמים ישראל ומדיין. בכך הוא מסביר מדוע נעשה שימוש בשם אלוהים הכללי, ולא בה' (השם שנמצא בדרך כלל בהקשר לקרבנות), מכיוון שלא היה זה פולחן דתי, וכמו כן יתרו לא המיר את דתו למונותיאיזם.¹⁶ הוא גם מעיר שאמנות נחתמו לעיתים קרובות בסעודה, כפי שמעידה הברית שנכרתה בין לבן ויעקב. במאמר ב‎BASOR 175 (1964)‎, מביא צ'רלס פ. פנשהאם דוגמאות נוספות מהתנ"ך והמזרח התיכון הקדום – ראה אכילת לחם לפני הא-להים להרחבה.

עזיבת יתרו – לאחר שהשיג את משימתו הדיפלומטית, יתרו היה יכול לשוב לארצו.

משה ויתרו בשמות ב' – ראה מ' ויינפלד¹⁷ שמציע שהבסיס לברית הזו הוצב כבר בשמות ב' כאשר משה מצא מקלט בביתו של יתרו. הוא מצביע על מספר הקבלות בין הסיפור הזה והסיפורים של יעקב ולבן, הדד האדומי במלכים י"א:י"ד-כ"ב והאגדה המצרית העתיקה של שנהאת. ראה חותנים לדיון נוסף.

ישראל ושכניו – המדיינים, כמו השבטים והעמים האחרים במחוזם, היו צריכים להסתגל למציאות החדשה של עם חדש, ישראל, בסביבתם. בעוד שרוב האנשים האלה, כמו חלק מהמדיינים עצמם (ראה במדבר כב-כה, לא) הציגו יחס עוין כלפי עם ישראל, יתרו אולי ייצג קבוצה של מדיינים שבחרו בגישה שוחרת שלום (השווה דברים ב':כ"ט). למיקום של מדיין והיחס בין שני סיפורים אלה, ראה מדין.

הקינים בשופטים ושמואל א' – במאמרו הנזכר לעיל, פנשהאם גם מביא ראיה לקיומה של ברית בין עם ישראל והשבט הקיני של יתרו מסיפורי המלחמות של ישראל עם הכנענים בשופטים ד' ועם עמלק בשמואל א' ט"ו:ו'.¹⁸ בזה הראשון, הוא מציע שדקירת יעל הקינית את סיסרא יכולה להיות מובנת ללא קושי בהקשר של ברית בין בני ישראל והקינים. בשני, הוא טוען שהמושג "חסד" צריך להיות מובן בתור "ברית" (ראה חסד), וששאול מבקש מהקינים לסור מתוך העמלקים בגלל הברית שקיימת כבר בינם ובין עם ישראל.¹⁹

הקבלה לברית שלמה עם חירם – י. אבישור²⁰ מעיר שכריתת ברית בין משה ויתרו מסתדרת יפה בתוך המגוון הרחב יותר של הקבלות בין סיפורי משה-יתרו ושלמה-חירם – ראה מפגשים עם מנהיגים זרים להרחבה.

חשיבות הסיפור – קאסוטו רואה את סיפור יתרו בתור הקדמה לבחירת ה' את בני ישראל להיות עמו הנבחר. הפרק יכול גם לשמש כרקע להבנת מערכת היחסים בין עם ישראל וצאצאי יתרו שעולה מחדש בספרי תנ"ך מאוחרים יותר.

¹ יוספוס ככל הנראה גם מבין שיתרו הגיע מסיבות משפחתיות, אך ראה הערה בהקדמה שאפשרי שבתיאורו של יוספוס, ציפורה ובניה מעולם לא עזבו את משה, ויתרו היה זה שאוחד עם משפחתו. ראה זהותו הדתית של יתרו לדיון כיצד ומדוע יוספוס התחמק מכך שיתרו מתגייר או אפילו מזכיר את ה'. ראה גם כלי יקר י"ח:א' שמבין שהאיחוד המשפחתי הוא התמריץ של יתרו לפי כל אחת משלוש הדעות המובאות במכילתא דרבי ישמעאל בנוגע לשמועה ששמע יתרו שדחפה אותו לבוא..

² R"Y Bekhor Shor also interprets 18:2-4 as speaking of Yitro's past actions when he collected Zipporah and sons from Egypt and brought them back to Midyan. By doing so, he eliminates any redundancy in 18:2-6, as according to him, only 18:5 speaks of Yitro's actions in the present. See Who Accompanied Yitro for the Zohar and Minchah Belulah's alternative. [See also Charles Thomson in his translation of the Septuagint who goes a step further in completely separating the second part of 18:1 from the beginning of the verse, and viewing it as the backdrop for the parenthetical taking of Zipporah home to Midyan.]

³ Or HaChayyim 18:2 also explains achar shiluchehah like Seforno. This understanding would vocalize Seforno's interpretation as אַחַר שֶׁשָׁלְחָה. In contrast, R. Yehuda Copperman's edition of Seforno vocalizes the words as אַחַר שֶׁשִּׁלְּחָהּ (with a chirik under the second ש, a dagesh in the ל, and a mappiq in the ה) which would mean that Yitro had previously sent Zipporah to find out where Moshe was camped. However, it is questionable whether Zipporah would have made a likely choice for a scout. See also Seforno 18:1 where he implies that Yitro would not have sent Zipporah alone.

⁴ Seforno 18:1 adds that although Yitro could have just sent Zipporah with a messenger, he wanted to come himself in order to seek out Hashem.

⁵ However, see above that R"Y Bekhor Shor's reading eliminates this redundancy, and see Who Accompanied Yitro for the Zohar and Minchah Belulah's suggestion that 18:5 speaks of Yitro's own wife and children.

⁶ As opposed to the first report, the second does not seem to have any ramifications for the family, and thus after 18:6, Zipporah and her sons recede into the background and are not heard from again.

⁷ R. Samet suggests that the approach that Yitro came for religious reasons (found in numerous Midrashim – see below) is retrojecting Yitro's religious epiphany (which occurs only in the second section of the chapter) back to the first part of the story.

⁸ This is explicit in the printed editions of the Bavli which read 'and he converted' (venitgayyer). However, most manuscripts as well as the Sheiltot #166, do not contain that word (i.e. their version of the Bavli has only the words of the Mekhilta DeRabbi Yishmael).

⁹ See Yitro's Religious Identity for other sources who maintain that Yitro converted, but do not necessarily say that this was his purpose in coming, and for sources who maintain that Yitro never converted.

¹⁰ The mention of Mount Sinai is particularly noteworthy since the first record of the nation arriving there is in 19:1-2. There is a dispute among the commentators as to whether either Moshe or the people were already at Mount Sinai when Yitro arrived there – see Chronology.

¹¹ This assumes that Yitro knew in advance of the impending revelation at Mount Sinai, either having heard of Hashem's words in Shemot 3:12 from Moshe himself before Moshe left Midyan (as implied by Ramban 18:1) or having more recently learned of the plans from a messenger (Seforno 18:1). Cf. the Pesikta and others (see Chronology) that Yitro was not permitted to participate in the experience, and R"E Hamodai in Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1 that Yitro arrived only after the Decalogue.

¹² R. Yehoshua in Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1 already suggests that Yitro came after hearing of the battle with Amalek. However, he does not state either that Yitro supported Amalek or that he converted. It is only later Midrashim which amplify Yitro's connection to Amalek – see Yitro and Amalek.

¹³ Cassuto himself claims, like Ibn Ezra, that Yitro came only in the second year – see Chronology. However, R. D"Z Hoffmann maintains that Yitro arrived shortly after the Exodus.

¹⁴ In his preface to the Yitro story, Cassuto also mentions "the trials and tribulations the Jewish people encountered on their journey caused by both nature and the animosity (of neighboring nations)." The allusion to modern Israel is unmistakeable. [The second volume of Cassuto's commentary on Bereshit (published while he was writing his commentary on Shemot) is dedicated to the memory of his son Natan who perished in the Shoah and his daughter-in-law Channah who was murdered shortly before the founding of the State of Israel in the Arab massacre of the Mount Scopus convoy.]

¹⁵ Alternatively, this approach could suggest that Yitro's initially came for purposes of diplomacy, but that Moshe's account caused a theological transformation.

¹⁶ According to him, this can also explain the absence of Moshe from the meal, as Moshe was already related to Yitro, and it was Aharon and the elders who were representing the Jewish people in this treaty.

¹⁷ M. Weinfeld, "The Tribal League at Sinai," Ancient Israelite Religion, Essays in Honor of Frank Moore Cross (Philadelphia, 1987): 303-314.

¹⁸ עיין גם B. Mazar, "The Sanctuary of Arad and the Family of Hobab the Kenite," JNES 24 (1965): 297-303.

¹⁹ According to this reading, Shaul's words "for you have done chesed with the Children of Israel" explain not (only) why Shaul does not want to harm the Keinites, but why the Keinites have a responsibility to remain neutral in the ensuing battle.

²⁰ Studies in Biblical Narrative (Tel Aviv, 1999): 159-172.