Difference between revisions of "Yitro's Visit – Purpose and Significance/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך
m |
m |
||
| Line 12: | Line 12: | ||
<category name="">איחוד משפחתי | <category name="">איחוד משפחתי | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="RYBS18" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBS18" data-aht="source">שמות י"ח:ב',ג',ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, אולי <multilink><a href="Seforno18-1" data-aht="source">ספורנו</a><a href="Seforno18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'-ב'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink><fn><multilink><a href="Josephus3-3-1" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus3-3-1" data-aht="source">קדמוניות היהודים ג':ג':א'</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink> ככל הנראה גם מבין שיתרו הגיע מסיבות משפחתיות, אך ראה הערה בהקדמה שאפשרי שבתיאורו של יוספוס, ציפורה ובניה מעולם לא עזבו את משה, ויתרו היה זה שאוחד עם משפחתו. ראה זהותו הדתית של יתרו לדיון כיצד ומדוע יוספוס התחמק מכך שיתרו מתגייר או אפילו מזכיר את ה'. ראה גם כלי יקר י"ח:א' שמבין שהאיחוד המשפחתי הוא התמריץ של יתרו לפי כל אחת משלוש הדעות המובאות במכילתא דרבי ישמעאל בנוגע לשמועה ששמע יתרו שדחפה אותו לבוא.</fn> | + | <multilink><a href="RYBS18" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBS18" data-aht="source">שמות י"ח:ב',ג',ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, אולי <multilink><a href="Seforno18-1" data-aht="source">ספורנו</a><a href="Seforno18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'-ב'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink><fn><multilink><a href="Josephus3-3-1" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus3-3-1" data-aht="source">קדמוניות היהודים ג':ג':א'</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink> ככל הנראה גם מבין שיתרו הגיע מסיבות משפחתיות, אך ראה הערה בהקדמה שאפשרי שבתיאורו של יוספוס, ציפורה ובניה מעולם לא עזבו את משה, ויתרו היה זה שאוחד עם משפחתו. ראה זהותו הדתית של יתרו לדיון כיצד ומדוע יוספוס התחמק מכך שיתרו מתגייר או אפילו מזכיר את ה'. ראה גם <multilink><a href="KeliYekar18-1" data-aht="source">כלי יקר</a><a href="KeliYekar18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'</a><a href="R. Shelomo Ephraim Luntschitz (Keli Yekar)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה אפרים מלונטשיץ</a></multilink> שמבין שהאיחוד המשפחתי הוא התמריץ של יתרו לפי כל אחת משלוש הדעות המובאות במכילתא דרבי ישמעאל בנוגע לשמועה ששמע יתרו שדחפה אותו לבוא.</fn> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>"אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"</b> – ר"י בכור שור מסביר שמילים אלה בפסוק ו' אינן מה שיתרו אמר כאשר הגיע, אלא הן מתייחסות להבטחה שיתרו הבטיח בעבר כאשר משה נפרד במקור מאשתו. באותו זמן, יתרו התחייב למשה שברגע שמשה יסיים את שליחותו להוציא את בני ישראל ממצרים, יתרו יביא את משפחתו של משה למקום החנייה שלהם. לכן, ברגע שיתרו שומע "כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" הוא מגיע כדי למלא אחר התחייבותו.<fn>ר"י בכור שור גם מפרש את י"ח:ב'-ד' כמדברים על מעשי יתרו בעבר כאשר אסף את ציפורה והבנים ממצרים והביא אותם חזרה למדיין. בכך הוא מבטל כל ייתור בי"ח:ב'-ו', מכיוון שלשיטתו, רק י"ח:ה' מדבר על מעשי יתרו בהווה. ראה <a href="Who Accompanied Yitro" data-aht="page">מי התלווה ליתרו</a> לחלופה של הזוהר והמנחה בלולה. [ראה גם Charles Thomson ב<a href="http://www.archive.org/details/holybiblecontain01thom" data-aht="page">תרגום השבעים שלו</a> שהולך צעד נוסף קדימה בכך שהוא מפריד לחלוטין את החלק השני של י"ח:א' מהתחלת הפסוק, ורואה אותו בתור הרקע למאמר המוסגר של לקיחת ציפורה הביתה למדיין.]</fn></point> | <point><b>"אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"</b> – ר"י בכור שור מסביר שמילים אלה בפסוק ו' אינן מה שיתרו אמר כאשר הגיע, אלא הן מתייחסות להבטחה שיתרו הבטיח בעבר כאשר משה נפרד במקור מאשתו. באותו זמן, יתרו התחייב למשה שברגע שמשה יסיים את שליחותו להוציא את בני ישראל ממצרים, יתרו יביא את משפחתו של משה למקום החנייה שלהם. לכן, ברגע שיתרו שומע "כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" הוא מגיע כדי למלא אחר התחייבותו.<fn>ר"י בכור שור גם מפרש את י"ח:ב'-ד' כמדברים על מעשי יתרו בעבר כאשר אסף את ציפורה והבנים ממצרים והביא אותם חזרה למדיין. בכך הוא מבטל כל ייתור בי"ח:ב'-ו', מכיוון שלשיטתו, רק י"ח:ה' מדבר על מעשי יתרו בהווה. ראה <a href="Who Accompanied Yitro" data-aht="page">מי התלווה ליתרו</a> לחלופה של הזוהר והמנחה בלולה. [ראה גם Charles Thomson ב<a href="http://www.archive.org/details/holybiblecontain01thom" data-aht="page">תרגום השבעים שלו</a> שהולך צעד נוסף קדימה בכך שהוא מפריד לחלוטין את החלק השני של י"ח:א' מהתחלת הפסוק, ורואה אותו בתור הרקע למאמר המוסגר של לקיחת ציפורה הביתה למדיין.]</fn></point> | ||
| Line 24: | Line 24: | ||
<category name="">גיור | <category name="">גיור | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | ר' אליעזר ב<multilink><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">יתרו עמלק א'</a><a href="R. Eliezer" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל</a></multilink>, <multilink><a href="Zevachim116a" data-aht="source"> | + | ר' אליעזר ב<multilink><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">יתרו עמלק א'</a><a href="R. Eliezer" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל</a></multilink>, <multilink><a href="Zevachim116a" data-aht="source">בבלי זבחים</a><a href="Zevachim116a" data-aht="source">זבחים קט"ז.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>,<fn>דבר זה מפורש במהדורות המודפסות של הבבלי שבהם כתוב "ונתגייר". אולם, רוב כתבי היד כמו גם השאילתות #166, אינם מכילים מילה זו (כלומר, גרסת הבבלי שלהם מכילה רק המילים של המכילתא דרבי ישמעאל).</fn> <multilink><a href="PsJ18-6" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJ18-6" data-aht="source">שמות י"ח:ו'-ז'</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">אודות תרגום המיוחס ליונתן</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaYitro2" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaYitro2" data-aht="source">יתרו ב'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBuberYitro5" data-aht="source">תנחומא בובר</a><a href="TanchumaBuberYitro5" data-aht="source">תנחומא בובר יתרו ה'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah27-9" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah27-9" data-aht="source">כ"ז:ט'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="MidrashShemuel12" data-aht="source">מדרש שמואל</a><a href="MidrashShemuel12" data-aht="source">י"ב</a><a href="Midrash" data-aht="parshan">אודות מדרש</a></multilink>, <multilink><a href="Ramban18-1" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="Ramban18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'</a><a href="Ramban18-12" data-aht="source">שמות י"ח:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="Minchah18-5" data-aht="source">מנחה בלולה</a><a href="Minchah18-5" data-aht="source">שמות י"ח:ה',ט'</a><a href="R. Avraham Porto (Minchah Belulah)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם מפורטו</a></multilink>, <multilink><a href="Netziv18-5" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="Netziv18-5" data-aht="source">העמק דבר לנצי"ב שמות י"ח:ה',ז'</a><a href="R. Naftali Zvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink><fn>ראה <a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">זהותו הדתית של יתרו</a> למקורות אחרים שמחזיקים בדעה שיתרו התגייר, אך לא בהכרח אומרים שזו היתה מטרת בואו, ולמקורות שמחזיקים בדעה שיתרו מעולם לא התגייר.</fn> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>הר סיני</b> – י"ח:ה' מספר לנו שיתרו בא ל"הר האלהים".<fn>האזכור של הר סיני ראוי לציון במיוחד מכיוון שהתיעוד הראשון של הגעת העם לשם הוא בי"ט:א'-ב'. ישנה מחלוקת בקרב הפרשנים לגבי השאלה האם משה או העם כבר היו בהר סיני כאשר יתרו הגיע לשם – ראה <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>.</fn> המנחה בלולה מסביר שיתרו בא כדי להשתתף במעמד הר סיני. לשיטתו, יתרו הביא גם את אשתו ובניו כדי שיטלו חלק בחוויה, ואליהם מתייחסים ב"ובניו ואשתו" בפסוק ה' – ראה <a class="רגילה" href="Who Accompanied Yitro" data-aht="page">מי התלווה ליתרו</a>.<fn>דבר זה מניח שיתרו ידע מראש על מעמד הר סיני המתקרב, או כי הוא שמע את דברי ה' בשמות ג':י"ב מפי משה עצמו לפני שמשה עזב את מדיין (כפי שמשתמע מדברי רמב"ן י"ח:א') או שלמד לא מכבר על התוכניות מפי שליח (ספורנו י"ח:א'). השווה הפסיקתא ואחרים (ראה <a class="רגילה" href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>) שיתרו לא הורשה להשתתף בחוויה, ור"א המודעי במכילתא דרבי ישמעאל יתרו עמלק א' שיתרו הגיע רק לאחר עשרת הדברות.</fn> הנצי"ב בעמק דבר י"ח:ה' מציע בדומה שיתרו הגיע להר סיני מכיוון ששמע ממשה שהתכונות הרוחניות המיוחדות של ההר מועילות לקבלת רוח הקודש.</point> | <point><b>הר סיני</b> – י"ח:ה' מספר לנו שיתרו בא ל"הר האלהים".<fn>האזכור של הר סיני ראוי לציון במיוחד מכיוון שהתיעוד הראשון של הגעת העם לשם הוא בי"ט:א'-ב'. ישנה מחלוקת בקרב הפרשנים לגבי השאלה האם משה או העם כבר היו בהר סיני כאשר יתרו הגיע לשם – ראה <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>.</fn> המנחה בלולה מסביר שיתרו בא כדי להשתתף במעמד הר סיני. לשיטתו, יתרו הביא גם את אשתו ובניו כדי שיטלו חלק בחוויה, ואליהם מתייחסים ב"ובניו ואשתו" בפסוק ה' – ראה <a class="רגילה" href="Who Accompanied Yitro" data-aht="page">מי התלווה ליתרו</a>.<fn>דבר זה מניח שיתרו ידע מראש על מעמד הר סיני המתקרב, או כי הוא שמע את דברי ה' בשמות ג':י"ב מפי משה עצמו לפני שמשה עזב את מדיין (כפי שמשתמע מדברי רמב"ן י"ח:א') או שלמד לא מכבר על התוכניות מפי שליח (ספורנו י"ח:א'). השווה הפסיקתא ואחרים (ראה <a class="רגילה" href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>) שיתרו לא הורשה להשתתף בחוויה, ור"א המודעי במכילתא דרבי ישמעאל יתרו עמלק א' שיתרו הגיע רק לאחר עשרת הדברות.</fn> הנצי"ב בעמק דבר י"ח:ה' מציע בדומה שיתרו הגיע להר סיני מכיוון ששמע ממשה שהתכונות הרוחניות המיוחדות של ההר מועילות לקבלת רוח הקודש.</point> | ||
| Line 39: | Line 39: | ||
<point><b>עיתוי</b> – קאסוטו מצייר את יתרו בתור מנהיג המדיינים שבא לבטא הכרה והערכה לעם החדש שיצא זה עתה מעבדות והצטרף למשפחת העמים.<fn>קאסוטו עצמו טוען, כמו ראב"ע, שיתרו הגיע רק בשנה השנייה – ראה <a class="רגילה" href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>. אולם, רד"צ הופמן מחזיק בדעה שיתרו הגיע זמן קצר לאחר יציאת מצרים.</fn> קריאתו של קאסוטו אולי חושף השפעה של אירועים שקרו בתקופתו שלו. הוא כתב את פירושו זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל המודרנית, וסביר שהגעתו של יתרו סימלה בעיניו את התממשות השאיפה של ישראל להכרת העמים הסובבים.<fn>בהקדמתו לסיפור יתרו, קאסוטו גם מזכיר את "הקשיים והנסיונות בהם נתקל עם ישראל במסעו שנגרמו גם על ידי הטבע וגם על ידי עוינות (של עמים שכנים)". אי אפשר לטעות בארמז לישראל המודרנית. [הכרך השני של פרשנות קאסוטו לספר בראשית (שנדפס בזמן שכתב את פרשנותו על שמות) מוקדש לזכר בנו נתן שנספה בשואה וכלתו חנה שנרצחה זמן קצר לפני הקמת מדינת ישראל בטבח הערבי בשיירת הר הצופים.]</fn></point> | <point><b>עיתוי</b> – קאסוטו מצייר את יתרו בתור מנהיג המדיינים שבא לבטא הכרה והערכה לעם החדש שיצא זה עתה מעבדות והצטרף למשפחת העמים.<fn>קאסוטו עצמו טוען, כמו ראב"ע, שיתרו הגיע רק בשנה השנייה – ראה <a class="רגילה" href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>. אולם, רד"צ הופמן מחזיק בדעה שיתרו הגיע זמן קצר לאחר יציאת מצרים.</fn> קריאתו של קאסוטו אולי חושף השפעה של אירועים שקרו בתקופתו שלו. הוא כתב את פירושו זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל המודרנית, וסביר שהגעתו של יתרו סימלה בעיניו את התממשות השאיפה של ישראל להכרת העמים הסובבים.<fn>בהקדמתו לסיפור יתרו, קאסוטו גם מזכיר את "הקשיים והנסיונות בהם נתקל עם ישראל במסעו שנגרמו גם על ידי הטבע וגם על ידי עוינות (של עמים שכנים)". אי אפשר לטעות בארמז לישראל המודרנית. [הכרך השני של פרשנות קאסוטו לספר בראשית (שנדפס בזמן שכתב את פרשנותו על שמות) מוקדש לזכר בנו נתן שנספה בשואה וכלתו חנה שנרצחה זמן קצר לפני הקמת מדינת ישראל בטבח הערבי בשיירת הר הצופים.]</fn></point> | ||
<point><b>יתרו מכיר את ה' בי"ח:ט'-י"א</b> – בתור מנהיג של משלחתו הזרה, יתרו אולי רק חולק כבוד לאלוהי העם המארח אותו. קאסוטו י"ח:י"ב אומר שיתרו לא התגייר ולא עזב את הפוליתאיזם. לשיטה זו, ביקורו יכול להיות מודל למפגש בין- דתי.<fn>לחילופין, גישה זו יכולה להציע שיתרו הגיע במקור למטרות דיפלומטיות, אך התיאור של משה גרם לשינוי התיאולוגי.</fn></point> | <point><b>יתרו מכיר את ה' בי"ח:ט'-י"א</b> – בתור מנהיג של משלחתו הזרה, יתרו אולי רק חולק כבוד לאלוהי העם המארח אותו. קאסוטו י"ח:י"ב אומר שיתרו לא התגייר ולא עזב את הפוליתאיזם. לשיטה זו, ביקורו יכול להיות מודל למפגש בין- דתי.<fn>לחילופין, גישה זו יכולה להציע שיתרו הגיע במקור למטרות דיפלומטיות, אך התיאור של משה גרם לשינוי התיאולוגי.</fn></point> | ||
| − | <point><b>קרבנות יתרו והסעודה החגיגית</b> – רד"צ הופמן בשמות י"ח:י"ב מציע שההקרבה והסעודה אינם חלק מפולחן דתי, אלא טקס פוליטי שליווה את הברית שנחתמה בין העמים ישראל ומדיין. בכך הוא מסביר מדוע נעשה שימוש בשם אלוהים הכללי, ולא בה' (השם שנמצא בדרך כלל בהקשר לקרבנות), מכיוון שלא היה זה פולחן דתי, וכמו כן יתרו לא המיר את דתו למונותיאיזם.<fn>לשיטתו, דבר זה יכול גם להסביר את ההיעדרות של משה מהסעודה, מכיוון שמשה כבר היה קרוב משפחה של יתרו, | + | <point><b>קרבנות יתרו והסעודה החגיגית</b> – רד"צ הופמן בשמות י"ח:י"ב מציע שההקרבה והסעודה אינם חלק מפולחן דתי, אלא טקס פוליטי שליווה את הברית שנחתמה בין העמים ישראל ומדיין. בכך הוא מסביר מדוע נעשה שימוש בשם אלוהים הכללי, ולא בה' (השם שנמצא בדרך כלל בהקשר לקרבנות), מכיוון שלא היה זה פולחן דתי, וכמו כן יתרו לא המיר את דתו למונותיאיזם.<fn>לשיטתו, דבר זה יכול גם להסביר את ההיעדרות של משה מהסעודה, מכיוון שמשה כבר היה קרוב משפחה של יתרו, ואהרן והזקנים היו אלה שייצגו את עם ישראל בברית הזו.</fn> הוא גם מעיר שאמנות נחתמו לעיתים קרובות בסעודה, כפי שמעידה הברית שנכרתה בין לבן ויעקב. במאמר ב‎BASOR 175 (1964)‎, מביא צ'רלס פ. פנשהאם דוגמאות נוספות מהתנ"ך והמזרח התיכון הקדום – ראה <a class="רגילה" href="Yitro's Sacrifices and Eating Bread Before God" data-aht="page">אכילת לחם לפני הא-להים</a> להרחבה.</point> |
<point><b>עזיבת יתרו</b> – לאחר שהשיג את משימתו הדיפלומטית, יתרו היה יכול לשוב לארצו.</point> | <point><b>עזיבת יתרו</b> – לאחר שהשיג את משימתו הדיפלומטית, יתרו היה יכול לשוב לארצו.</point> | ||
<point><b>משה ויתרו בשמות ב'</b> – ראה מ' ויינפלד<fn>M. Weinfeld, "The Tribal League at Sinai," Ancient Israelite Religion, Essays in Honor of Frank Moore Cross (Philadelphia, 1987): 303-314.</fn> שמציע שהבסיס לברית הזו הוצב כבר בשמות ב' כאשר משה מצא מקלט בביתו של יתרו. הוא מצביע על מספר הקבלות בין הסיפור הזה והסיפורים של יעקב ולבן, הדד האדומי במלכים י"א:י"ד-כ"ב והאגדה המצרית העתיקה של שנהאת. ראה <a href="In-laws" data-aht="page">חותנים</a> לדיון נוסף.</point> | <point><b>משה ויתרו בשמות ב'</b> – ראה מ' ויינפלד<fn>M. Weinfeld, "The Tribal League at Sinai," Ancient Israelite Religion, Essays in Honor of Frank Moore Cross (Philadelphia, 1987): 303-314.</fn> שמציע שהבסיס לברית הזו הוצב כבר בשמות ב' כאשר משה מצא מקלט בביתו של יתרו. הוא מצביע על מספר הקבלות בין הסיפור הזה והסיפורים של יעקב ולבן, הדד האדומי במלכים י"א:י"ד-כ"ב והאגדה המצרית העתיקה של שנהאת. ראה <a href="In-laws" data-aht="page">חותנים</a> לדיון נוסף.</point> | ||
Version as of 01:28, 6 January 2015
ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו
גישות פרשניות
סקירה
בשמות י"ח:א', יתרו מוצג גם בתור "כהן מדין" וגם כ"חתן משה". שני הכובעים שחובש יתרו מציגים אותו כדמות ציבורית ואישית, ומשקפים מניעים אפשריים שונים לביקורו – משפחתיים, דתיים, ופוליטיים.איחוד משפחתי
"אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ" – ר"י בכור שור מסביר שמילים אלה בפסוק ו' אינן מה שיתרו אמר כאשר הגיע, אלא הן מתייחסות להבטחה שיתרו הבטיח בעבר כאשר משה נפרד במקור מאשתו. באותו זמן, יתרו התחייב למשה שברגע שמשה יסיים את שליחותו להוציא את בני ישראל ממצרים, יתרו יביא את משפחתו של משה למקום החנייה שלהם. לכן, ברגע שיתרו שומע "כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" הוא מגיע כדי למלא אחר התחייבותו.2
"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ" – ספורנו מבין שכוונת המילים האלה היא "לאחר ששלחה שליחים", כלומר, לאחר שציפורה שלחה שליחים למשה כדי לגלות היכן הוא חונה.3 לשיטה זו, ציפורה מבקשת באופן פעיל להתאחד עם משה, ויתרו עושה מאמץ לסייע לה.4
דגש על משפחה – ההבלטה של פרטים הקשורים למשפחה בי"ח:א'-י"ב תומכת בעמדה זו. יתרו מכונה חותן משה או בפשטות חותן שמונה פעמים בחלק זה, מה שמציע שהוא מגיע בעיקר במסגרת תפקיד זה. בנוסף לכך, הטקסט דן בהגעה של יתרו, ציפורה, ושני בניה שלוש פעמים בחמשת הפסוקים י"ח:ב'-ו'.5 מצד שני, התורה אינה מספרת לנו דבר על האיחוד עצמו של משה עם ציפורה ובניו, אפילו לא שבירכו האחד את השני לשלום.
חשיבות הסיפור – גישה זו משאירה את הקורא תוהה מדוע איחוד זה היה ראוי לציון מספיק כדי לחלוק אותו, בהינתן שלא שומעים עוד ממשפחתו של משה בתורה.
עיתוי – ראה כרונולוגיה לטוח הדעות על זמן ההגעה של יתרו. לשיטה זו, כנראה שיתרו הגיע כבר בשנה הראשונה, מכיוון שלא סביר שהיה רוצה לחכות עד לשנה השנייה כדי לאחד את המשפחה.
מה שומע יתרו בי"ח:א',ח' והכרתו בה' בי"ח:י"א – דעה זו יכולה להבחין בין החדשות על יציאת מצרים שיתרו שומע בי"ח:א' והמידע הנוסף שהוא מקבל ממשה בי"ח:ח'. הראשון הוא מה שגרם לביקור, מכיוון שעכשיו כשמשה מחוץ לסכנה, יתרו יכול לאחד אותו עם ציפורה ובניו. לעומת זאת, הדיווח השני, שהוא שומע ישירות ממשה, אולי נתן לו השראה להתגייר ולהקריב קרבנות (ראה ספורנו י"ח:י"ב),6 אך לא היה אחראי לביקור עצמו. ההבחנה הזו אולי נמצאת בשורש פירושו של הרשב"ם על י"ח:א',י' (ראה שני התיאורים), ומפותחת בצורה המלאה ביותר בידי ר' אלחנן סמט.7
עזיבת יתרו – לאחר שיתרו איחד את משה עם ציפורה, הוא מימש את מטרתו והיה יכול לשוב לארצו. ראה ספורנו י"ח:כ"ז שרק צאצאיו של יתרו, אך לא יתרו עצמו, ליוו את העם לארץ ישראל.
גיור
מקורות: ר' אליעזר במכילתא דרבי ישמעאל, בבלי זבחים,8 תרגום המיוחס ליונתן, תנחומא, תנחומא בובר, שמות רבה, מדרש שמואל, רמב"ן, מנחה בלולה, נצי"ב9
הר סיני – י"ח:ה' מספר לנו שיתרו בא ל"הר האלהים".10 המנחה בלולה מסביר שיתרו בא כדי להשתתף במעמד הר סיני. לשיטתו, יתרו הביא גם את אשתו ובניו כדי שיטלו חלק בחוויה, ואליהם מתייחסים ב"ובניו ואשתו" בפסוק ה' – ראה מי התלווה ליתרו.11 הנצי"ב בעמק דבר י"ח:ה' מציע בדומה שיתרו הגיע להר סיני מכיוון ששמע ממשה שהתכונות הרוחניות המיוחדות של ההר מועילות לקבלת רוח הקודש.
עיתוי – ראה כרונולוגיה לטווח הדעות על זמן ההגעה של יתרו. שמות רבה כ"ז:ו' ומדרש שמואל י"ב מקשרים את יתרו לעמלק ומסבירים שהוא החליט להתגייר כאשר ראה שהצד שלו הובס בקרב.12 הרמב"ן בי"ח:י"ב (שמפתח את העמדה של ר"א המודעי במכילתא) מצביע על אפשרות חלופית שיתרו התגייר רק לאחר מעמד הר סיני, ולאחר שנמצא יחד עם העם לאורך זמן.
מה שומע יתרו בי"ח:א',ח' והכרתו בה' בי"ח:י"א – לשיטה זו, שני הדיווחים קשורים זה בזה, ורצונו של יתרו להתגייר מתחיל כבר כאשר הוא שומע את החדשות המקוריות, ורק מתחזק כאשר הוא שומע פרטים נוספים ממשה. ראה שני דיווחים.
קרבנות יתרו – רמב"ן י"ח:י"ב מציע שאלה היו כדי למלא אחר החובה ההלכתית של גר להביא קרבן בעת התגיירותו, ושהסעודה חגגה את הגיור של יתרו. אולם, ראה מ"ד קאסוטו שמעיר שהשימוש של הפסוק ב"אלהים" הכללי, ולא בה', הוא מפתיע אם יתרו אכן מתגייר (ראה גם זהותו הדתית של יתרו וקרבנותיו של יתרו).
עזיבת יתרו וחזרתו – אם יתרו הגיע כדי להתגייר, מדוע שיעזוב אחר כך את עם ישראל? ר"א המודעי במכילתא דרבי ישמעאל יתרו עמלק ב' טוען שיתרו עזב רק באופן זמני כדי לגייר את שאר משפחתו (ראה גם תרגום פסבדו-יונתן ורש"י י"ח:כ"ז). הוא לאחר מכן שב בשנה השנייה, והוא וצאצאיו נשארים עִם עַם ישראל. רמב"ן י"ח:א' גם כן מאמץ עמדה זו.
חשיבות הסיפור – סיפור יתרו נהפך לאבטיפוס לגויים שמכירים בה' ומתגיירים. הפרק משמש אולי גם כרקע להבנת מערכת היחסים שבין עם ישראל וצאצאי יתרו שעולה מחדש בספרים מאוחרים יותר בתנ"ך.
משלחת דיפלומטית
עיתוי – קאסוטו מצייר את יתרו בתור מנהיג המדיינים שבא לבטא הכרה והערכה לעם החדש שיצא זה עתה מעבדות והצטרף למשפחת העמים.13 קריאתו של קאסוטו אולי חושף השפעה של אירועים שקרו בתקופתו שלו. הוא כתב את פירושו זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל המודרנית, וסביר שהגעתו של יתרו סימלה בעיניו את התממשות השאיפה של ישראל להכרת העמים הסובבים.14
יתרו מכיר את ה' בי"ח:ט'-י"א – בתור מנהיג של משלחתו הזרה, יתרו אולי רק חולק כבוד לאלוהי העם המארח אותו. קאסוטו י"ח:י"ב אומר שיתרו לא התגייר ולא עזב את הפוליתאיזם. לשיטה זו, ביקורו יכול להיות מודל למפגש בין- דתי.15
קרבנות יתרו והסעודה החגיגית – רד"צ הופמן בשמות י"ח:י"ב מציע שההקרבה והסעודה אינם חלק מפולחן דתי, אלא טקס פוליטי שליווה את הברית שנחתמה בין העמים ישראל ומדיין. בכך הוא מסביר מדוע נעשה שימוש בשם אלוהים הכללי, ולא בה' (השם שנמצא בדרך כלל בהקשר לקרבנות), מכיוון שלא היה זה פולחן דתי, וכמו כן יתרו לא המיר את דתו למונותיאיזם.16 הוא גם מעיר שאמנות נחתמו לעיתים קרובות בסעודה, כפי שמעידה הברית שנכרתה בין לבן ויעקב. במאמר בBASOR 175 (1964), מביא צ'רלס פ. פנשהאם דוגמאות נוספות מהתנ"ך והמזרח התיכון הקדום – ראה אכילת לחם לפני הא-להים להרחבה.
עזיבת יתרו – לאחר שהשיג את משימתו הדיפלומטית, יתרו היה יכול לשוב לארצו.
משה ויתרו בשמות ב' – ראה מ' ויינפלד17 שמציע שהבסיס לברית הזו הוצב כבר בשמות ב' כאשר משה מצא מקלט בביתו של יתרו. הוא מצביע על מספר הקבלות בין הסיפור הזה והסיפורים של יעקב ולבן, הדד האדומי במלכים י"א:י"ד-כ"ב והאגדה המצרית העתיקה של שנהאת. ראה חותנים לדיון נוסף.
ישראל ושכניו – המדיינים, כמו השבטים והעמים האחרים במחוזם, היו צריכים להסתגל למציאות החדשה של עם חדש, ישראל, בסביבתם. בעוד שרוב האנשים האלה, כמו חלק מהמדיינים עצמם (ראה במדבר כב-כה, לא) הציגו יחס עוין כלפי עם ישראל, יתרו אולי ייצג קבוצה של מדיינים שבחרו בגישה שוחרת שלום (השווה דברים ב':כ"ט). למיקום של מדיין והיחס בין שני סיפורים אלה, ראה מדין.
הקינים בשופטים ושמואל א' – במאמרו הנזכר לעיל, פנשהאם גם מביא ראיה לקיומה של ברית בין עם ישראל והשבט הקיני של יתרו מסיפורי המלחמות של ישראל עם הכנענים בשופטים ד' ועם עמלק בשמואל א' ט"ו:ו'.18 בזה הראשון, הוא מציע שדקירת יעל הקינית את סיסרא יכולה להיות מובנת ללא קושי בהקשר של ברית בין בני ישראל והקינים. בשני, הוא טוען שהמושג "חסד" צריך להיות מובן בתור "ברית" (ראה חסד), וששאול מבקש מהקינים לסור מתוך העמלקים בגלל הברית שקיימת כבר בינם ובין עם ישראל.19
הקבלה לברית שלמה עם חירם – י. אבישור20 מעיר שכריתת ברית בין משה ויתרו מסתדרת יפה בתוך המגוון הרחב יותר של הקבלות בין סיפורי משה-יתרו ושלמה-חירם – ראה מפגשים עם מנהיגים זרים להרחבה.
חשיבות הסיפור – קאסוטו רואה את סיפור יתרו בתור הקדמה לבחירת ה' את בני ישראל להיות עמו הנבחר. הפרק יכול גם לשמש כרקע להבנת מערכת היחסים בין עם ישראל וצאצאי יתרו שעולה מחדש בספרי תנ"ך מאוחרים יותר.
