Difference between revisions of "Yitro's Visit – Purpose and Significance/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno")
 
(16 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 7: Line 7:
 
<h2>סקירה</h2>
 
<h2>סקירה</h2>
 
בשמות י"ח:א', יתרו מוצג גם בתור "כהן מדין" וגם כ"חתן משה". שני הכובעים שחובש יתרו מציגים אותו כדמות ציבורית ואישית, ומשקפים מניעים אפשריים שונים לביקורו – משפחתיים, דתיים, ופוליטיים.</div>
 
בשמות י"ח:א', יתרו מוצג גם בתור "כהן מדין" וגם כ"חתן משה". שני הכובעים שחובש יתרו מציגים אותו כדמות ציבורית ואישית, ומשקפים מניעים אפשריים שונים לביקורו – משפחתיים, דתיים, ופוליטיים.</div>
−
 
 
<approaches>
 
<approaches>
  
−
<category name="">איחוד משפחתי
+
<category>איחוד משפחתי
 
<mekorot>
 
<mekorot>
−
<multilink><a href="RYBS18" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBS18" data-aht="source">שמות י"ח:ב',ג',ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, אולי <multilink><a href="Seforno18-1" data-aht="source">ספורנו</a><a href="Seforno18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'-ב'</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink><fn><multilink><a href="Josephus3-3-1" data-aht="source">Josephus</a><a href="Josephus3-3-1" data-aht="source">Antiquities 3:3:1</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">About Josephus</a></multilink> also apparently understands that Yitro came for family reasons, but see note in Introduction that it is possible that in Josephus' account, Zipporah and her sons had never left Moshe, and it was Yitro who was being reunited with his family. See Yitro's religious identity for a discussion of how and why Josephus avoids having Yitro convert or even mention Hashem. See also the Keli Yekar 18:1 who reads the family reunification understanding of Yitro's impetus into all three opinions in the Mekhilta DeRabbi Yishmael regarding what news Yitro heard that prompted him to come.</fn>
+
<multilink><a href="RYBS18" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBS18" data-aht="source">שמות י"ח:ב',ג',ו'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, אולי <multilink><a href="Sforno18-1" data-aht="source">ספורנו</a><a href="Sforno18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'-ב'</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink><fn><multilink><a href="Josephus3-3-1" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus3-3-1" data-aht="source">קדמוניות היהודים ג':ג':א'</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>&#160;ככל הנראה גם מבין שיתרו הגיע מסיבות משפחתיות, אך ראה הערה בהקדמה שאפשרי שבתיאורו של יוספוס, ציפורה ובניה מעולם לא עזבו את משה, ויתרו היה זה שאוחד עם משפחתו. ראה זהותו הדתית של יתרו לדיון כיצד ומדוע יוספוס התחמק מכך שיתרו מתגייר או אפילו מזכיר את ה'. ראה גם&#160;<multilink><a href="KeliYekar18-1" data-aht="source">כלי יקר</a><a href="KeliYekar18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'</a><a href="R. Shelomo Ephraim Luntschitz (Keli Yekar)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה אפרים מלונטשיץ</a></multilink> שמבין שהאיחוד המשפחתי הוא התמריץ של יתרו לפי כל אחת משלוש הדעות המובאות במכילתא דרבי ישמעאל בנוגע לשמועה ששמע יתרו שדחפה אותו לבוא.</fn>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
−
<point><b>"אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"</b> – ר"י בכור שור מסביר שמילים אלה בפסוק ו' אינן מה שיתרו אמר כאשר הגיע, אלא הן מתייחסות להבטחה שיתרו הבטיח בעבר כאשר משה נפרד במקור מאשתו. באותו זמן, יתרו התחייב למשה שברגע שמשה יסיים את שליחותו להוציא את בני ישראל ממצרים, יתרו יביא את משפחתו של משה למקום החנייה שלהם. לכן, ברגע שיתרו שומע "כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" הוא מגיע כדי למלא אחר התחייבותו.<fn>R"Y Bekhor Shor also interprets 18:2-4 as speaking of Yitro's past actions when he collected Zipporah and sons from Egypt and brought them back to Midyan. By doing so, he eliminates any redundancy in 18:2-6, as according to him, only 18:5 speaks of Yitro's actions in the present. See <a href="Who Accompanied Yitro" data-aht="page">Who Accompanied Yitro</a> for the Zohar and Minchah Belulah's alternative. [See also Charles Thomson in his <a href="http://www.archive.org/details/holybiblecontain01thom" rel="external">translation of the Septuagint</a> who goes a step further in completely separating the second part of 18:1 from the beginning of the verse, and viewing it as the backdrop for the parenthetical taking of Zipporah home to Midyan.]</fn></point>
+
<point><b>"אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ"</b> – ר"י בכור שור מסביר שמילים אלה בפסוק ו' אינן מה שיתרו אמר כאשר הגיע, אלא הן מתייחסות להבטחה שיתרו הבטיח בעבר כאשר משה נפרד במקור מאשתו. באותו זמן, יתרו התחייב למשה שברגע שמשה יסיים את שליחותו להוציא את בני ישראל ממצרים, יתרו יביא את משפחתו של משה למקום החנייה שלהם. לכן, ברגע שיתרו שומע "כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" הוא מגיע כדי למלא אחר התחייבותו.<fn>ר"י בכור שור גם מפרש את י"ח:ב'-ד' כמדברים על מעשי יתרו בעבר כאשר אסף את ציפורה והבנים ממצרים והביא אותם חזרה למדיין. בכך הוא מבטל כל ייתור בי"ח:ב'-ו', מכיוון שלשיטתו, רק י"ח:ה' מדבר על מעשי יתרו בהווה. ראה&#160;<a href="Who Accompanied Yitro" data-aht="page">מי התלווה ליתרו</a> לחלופה של הזוהר והמנחה בלולה. [ראה גם&#160;Charles Thomson ב<a href="http://www.archive.org/details/holybiblecontain01thom">תרגום השבעים שלו</a> שהולך צעד נוסף קדימה בכך שהוא מפריד לחלוטין את החלק השני של י"ח:א' מהתחלת הפסוק, ורואה אותו בתור הרקע למאמר המוסגר של לקיחת ציפורה הביתה למדיין.]</fn></point>
−
<point><b><a href="אחר שלוחיה – Who Sent What to Whom" data-aht="page">"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"</a></b> – ספורנו מבין שכוונת המילים האלה היא "לאחר ששלחה שליחים", כלומר, לאחר שציפורה שלחה שליחים למשה כדי לגלות היכן הוא חונה.<fn>Or HaChayyim 18:2 also explains <i>achar shiluchehah</i> like Seforno. This understanding would vocalize Seforno's interpretation as אַחַר שֶׁשָׁלְחָה. In contrast, R. Yehuda Copperman's edition of Seforno vocalizes the words as אַחַר שֶׁשִּׁלְּחָהּ (with a <i>chirik</i> under the second ש, a <i>dagesh</i> in the ל, and a <i>mappiq</i> in the ה) which would mean that Yitro had previously sent Zipporah to find out where Moshe was camped. However, it is questionable whether Zipporah would have made a likely choice for a scout. See also Seforno 18:1 where he implies that Yitro would not have sent Zipporah alone.</fn> לשיטה זו, ציפורה מבקשת באופן פעיל להתאחד עם משה, ויתרו עושה מאמץ לסייע לה.<fn>Seforno 18:1 adds that although Yitro could have just sent Zipporah with a messenger, he wanted to come himself in order to seek out Hashem.</fn></point>
+
<point><b><a href="אחר שלוחיה – Who Sent What to Whom" data-aht="page">"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ"</a></b> – ספורנו מבין שכוונת המילים האלה היא "לאחר ששלחה שליחים", כלומר, לאחר שציפורה שלחה שליחים למשה כדי לגלות היכן הוא חונה.<fn>אור החיים י"ח:ב' גם כן מסביר את "אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ" כמו ספורנו. הבנה זו מנקדת את פירושו של ספורנו בתור "אַחַר שֶׁשָׁלְחָה". בניגוד, מהדורת ספורנו של ר' יהודה קופרמן מנקדת את המילים "אַחַר שֶׁשִּׁלְחָהּ" (עם חיריק תחת ה"ש" השנייה, דגש ב"ל", ומפיק ב"ה") שמובנה שיתרו שלח את ציפורה קודם לכן כדי לגלות היכן משה חונה. אולם, קשה לראות את ציפורה כאופציה מסתברת לגשש. ראה גם ספורנו י"ח:א' שממנו משתמע שיתרו לא היה שולח את ציפורה לבד.</fn> לשיטה זו, ציפורה מבקשת באופן פעיל להתאחד עם משה, ויתרו עושה מאמץ לסייע לה.<fn>ספורנו י"ח:א' מוסיף שלמרות שיתרו היה יכול פשוט לשגר את ציפורה עם שליח, הוא רצה לבוא בעצמו בכדי לדרוש את ה'.</fn></point>
−
<point><b>דגש על משפחה</b> – ההבלטה של פרטים הקשורים למשפחה בי"ח:א'-י"ב תומכת בעמדה זו. יתרו מכונה חותן משה או בפשטות חותן שמונה פעמים בחלק זה, מה שמציע שהוא מגיע בעיקר במסגרת תפקיד זה. בנוסף לכך, הטקסט דן בהגעה של יתרו, ציפורה, ושני בניה שלוש פעמים בחמשת הפסוקים י"ח:ב'-ו'.<fn>However, see above that R"Y Bekhor Shor's reading eliminates this redundancy, and see <a href="Who Accompanied Yitro" data-aht="page">Who Accompanied Yitro</a> for the Zohar and Minchah Belulah's suggestion that 18:5 speaks of Yitro's own wife and children.</fn> מצד שני, התורה אינה מספרת לנו דבר על האיחוד עצמו של משה עם ציפורה ובניו, אפילו לא שבירכו האחד את השני לשלום.</point>
+
<point><b>דגש על משפחה</b> – ההבלטה של פרטים הקשורים למשפחה בי"ח:א'-י"ב תומכת בעמדה זו. יתרו מכונה חותן משה או בפשטות חותן שמונה פעמים בחלק זה, מה שמציע שהוא מגיע בעיקר במסגרת תפקיד זה. בנוסף לכך, הטקסט דן בהגעה של יתרו, ציפורה, ושני בניה שלוש פעמים בחמשת הפסוקים י"ח:ב'-ו'.<fn>אולם, ראה לעיל שקריאתו של ר"י בכור שור מבטלת ייתור זה, וראה&#160;<a href="Who Accompanied Yitro" data-aht="page">מי התלווה ליתרו</a> להצעה של הזוהר והמנחה בלולה שי"ח:ה' מדבר על אשתו ובניו של יתרו עצמו.</fn> מצד שני, התורה אינה מספרת לנו דבר על האיחוד עצמו של משה עם ציפורה ובניו, אפילו לא שבירכו האחד את השני לשלום.</point>
 
<point><b>חשיבות הסיפור</b> – גישה זו משאירה את הקורא תוהה מדוע איחוד זה היה ראוי לציון מספיק כדי לחלוק אותו, בהינתן שלא שומעים עוד ממשפחתו של משה בתורה.</point>
 
<point><b>חשיבות הסיפור</b> – גישה זו משאירה את הקורא תוהה מדוע איחוד זה היה ראוי לציון מספיק כדי לחלוק אותו, בהינתן שלא שומעים עוד ממשפחתו של משה בתורה.</point>
 
<point><b>עיתוי</b> – ראה&#160;<a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a> לטוח הדעות על זמן ההגעה של יתרו. לשיטה זו, כנראה שיתרו הגיע כבר בשנה הראשונה, מכיוון שלא סביר שהיה רוצה לחכות עד לשנה השנייה כדי לאחד את המשפחה.</point>
 
<point><b>עיתוי</b> – ראה&#160;<a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a> לטוח הדעות על זמן ההגעה של יתרו. לשיטה זו, כנראה שיתרו הגיע כבר בשנה הראשונה, מכיוון שלא סביר שהיה רוצה לחכות עד לשנה השנייה כדי לאחד את המשפחה.</point>
−
<point><b>מה שומע יתרו בי"ח:א',ח' והכרתו בה' בי"ח:י"א</b> – דעה זו יכולה להבחין בין החדשות על יציאת מצרים שיתרו שומע בי"ח:א' והמידע הנוסף שהוא מקבל ממשה בי"ח:ח'. הראשון הוא מה שגרם לביקור, מכיוון שעכשיו כשמשה מחוץ לסכנה, יתרו יכול לאחד אותו עם ציפורה ובניו. לעומת זאת, הדיווח השני, שהוא שומע ישירות ממשה, אולי נתן לו השראה להתגייר ולהקריב קרבנות (ראה ספורנו י"ח:י"ב),<fn>As opposed to the first report, the second does not seem to have any ramifications for the family, and thus after 18:6, Zipporah and her sons recede into the background and are not heard from again.</fn> אך לא היה אחראי לביקור עצמו. ההבחנה הזו אולי נמצאת בשורש פירושו של הרשב"ם על י"ח:א',י' (ראה <a href="Two Accounts which Yitro Heard/2#Rashbam" data-aht="page">שני התיאורים</a>), ומפותחת בצורה המלאה ביותר בידי ר' אלחנן סמט.<fn><a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/5-parsha/17yitro.rtf" rel="external">R. Samet </a> suggests that the approach that Yitro came for religious reasons (found in numerous Midrashim – see below) is retrojecting Yitro's religious epiphany (which occurs only in the second section of the chapter) back to the first part of the story.</fn></point>
+
<point><b>מה שומע יתרו בי"ח:א',ח' והכרתו בה' בי"ח:י"א</b> – דעה זו יכולה להבחין בין החדשות על יציאת מצרים שיתרו שומע בי"ח:א' והמידע הנוסף שהוא מקבל ממשה בי"ח:ח'. הראשון הוא מה שגרם לביקור, מכיוון שעכשיו כשמשה מחוץ לסכנה, יתרו יכול לאחד אותו עם ציפורה ובניו. לעומת זאת, הדיווח השני, שהוא שומע ישירות ממשה, אולי נתן לו השראה להתגייר ולהקריב קרבנות (ראה ספורנו י"ח:י"ב),<fn>בניגוד לדיווח הראשון, השני לא נראה כמכיל השלכות כלשהם למשפחה, ולכן לאחר י"ח:ו', ציפורה ובניה נמוגים לתוך הרקע ולא שומעים מהם עוד.</fn> אך לא היה אחראי לביקור עצמו. ההבחנה הזו אולי נמצאת בשורש פירושו של הרשב"ם על י"ח:א',י' (ראה <a href="Two Accounts which Yitro Heard/2#Rashbam" data-aht="page">שני התיאורים</a>), ומפותחת בצורה המלאה ביותר בידי ר' אלחנן סמט.<fn><a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/5-parsha/17yitro.rtf">ר"א סמט</a> מציע שהגישה שיתרו הגיע מסיבות דתיות (שנמצאת במדרשים רבים – ראה להלן) מעבירה אחורה את ההתגלות הדתית של יתרו (שמתרחשת רק בחלק השני של הפרק) חזרה לחלק הראשון של הסיפור.</fn></point>
 
<point><b>עזיבת יתרו</b> – לאחר שיתרו איחד את משה עם ציפורה, הוא מימש את מטרתו והיה יכול לשוב לארצו. ראה ספורנו י"ח:כ"ז שרק צאצאיו של יתרו, אך לא יתרו עצמו, ליוו את העם לארץ ישראל.</point>
 
<point><b>עזיבת יתרו</b> – לאחר שיתרו איחד את משה עם ציפורה, הוא מימש את מטרתו והיה יכול לשוב לארצו. ראה ספורנו י"ח:כ"ז שרק צאצאיו של יתרו, אך לא יתרו עצמו, ליוו את העם לארץ ישראל.</point>
 
</category>
 
</category>
−
<category name="">גיור
+
<category>גיור
 
<mekorot>
 
<mekorot>
−
ר' אליעזר ב<multilink><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">יתרו עמלק א'</a><a href="R. Eliezer" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל</a></multilink>, <multilink><a href="Zevachim116a" data-aht="source">Bavli Zevachim</a><a href="Zevachim116a" data-aht="source">זבחים קט"ז.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>,<fn>This is explicit in the printed editions of the Bavli which read 'and he converted' (venitgayyer). However, most manuscripts as well as the Sheiltot #166, do not contain that word (i.e. their version of the Bavli has only the words of the Mekhilta DeRabbi Yishmael).</fn> <multilink><a href="PsJ18-6" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJ18-6" data-aht="source">שמות י"ח:ו'-ז'</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">אודות תרגום המיוחס ליונתן</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBuberYitro5" data-aht="source">Tanchuma Buber</a><a href="TanchumaBuberYitro5" data-aht="source">תנחומא בובר יתרו ה'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaYitro2" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaYitro2" data-aht="source">יתרו ב'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah27-9" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah27-9" data-aht="source">כ"ז:ט'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="MidrashShemuel12" data-aht="source">מדרש שמואל</a><a href="MidrashShemuel12" data-aht="source">י"ב</a><a href="Midrash" data-aht="parshan">אודות מדרש</a></multilink>, <multilink><a href="Ramban18-1" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="Ramban18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'</a><a href="Ramban18-12" data-aht="source">שמות י"ח:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="Minchah18-5" data-aht="source">מנחה בלולה</a><a href="Minchah18-5" data-aht="source">שמות י"ח:ה',ט'</a><a href="R. Avraham Porto (Minchah Belulah)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם מפורטו</a></multilink>, <multilink><a href="Netziv18-5" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="Netziv18-5" data-aht="source">העמק דבר לנצי"ב שמות י"ח:ה',ז'</a><a href="R. Naftali Zvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink><fn>See <a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">Yitro's Religious Identity</a> for other sources who maintain that Yitro converted, but do not necessarily say that this was his purpose in coming, and for sources who maintain that Yitro never converted.</fn>
+
ר' אליעזר ב<multilink><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל</a><a href="MekhiltaAmalek1" data-aht="source">יתרו עמלק א'</a><a href="R. Eliezer" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל</a></multilink>, <multilink><a href="Zevachim116a" data-aht="source">בבלי זבחים</a><a href="Zevachim116a" data-aht="source">קט"ז.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>,<fn>דבר זה מפורש במהדורות המודפסות של הבבלי שבהם כתוב "ונתגייר". אולם, רוב כתבי היד כמו גם השאילתות #166, אינם מכילים מילה זו (כלומר, גרסת הבבלי שלהם מכילה רק המילים של המכילתא דרבי ישמעאל).</fn> <multilink><a href="PsJ18-6" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="PsJ18-6" data-aht="source">שמות י"ח:ו'-ז'</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">אודות תרגום המיוחס ליונתן</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="TanchumaYitro2" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaYitro2" data-aht="source">יתרו ב'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="TanchumaBuberYitro5" data-aht="source">תנחומא (בובר)</a><a href="TanchumaBuberYitro5" data-aht="source">תנחומא בובר יתרו ה'</a><a href="Tanchuma" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah27-9" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah27-9" data-aht="source">כ"ז:ט'</a><a href="Shemot Rabbah" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="MidrashShemuel12" data-aht="source">מדרש שמואל</a><a href="MidrashShemuel12" data-aht="source">י"ב</a><a href="Midrash" data-aht="parshan">אודות מדרש</a></multilink>, <multilink><a href="Ramban18-1" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="Ramban18-1" data-aht="source">שמות י"ח:א'</a><a href="Ramban18-12" data-aht="source">שמות י"ח:י"ב</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="Minchah18-5" data-aht="source">מנחה בלולה</a><a href="Minchah18-5" data-aht="source">שמות י"ח:ה',ט'</a><a href="R. Avraham Porto (Minchah Belulah)" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם מפורטו</a></multilink>, <multilink><a href="Netziv18-5" data-aht="source">נצי"ב</a><a href="Netziv18-5" data-aht="source">העמק דבר לנצי"ב שמות י"ח:ה',ז'</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink><fn>ראה&#160;<a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">זהותו הדתית של יתרו</a> למקורות אחרים שמחזיקים בדעה שיתרו התגייר, אך לא בהכרח אומרים שזו הייתה מטרת בואו, ולמקורות שמחזיקים בדעה שיתרו מעולם לא התגייר.</fn>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
−
<point><b>הר סיני</b> – י"ח:ה' מספר לנו שיתרו בא ל"הר האלהים".<fn>The mention of Mount Sinai is particularly noteworthy since the first record of the nation arriving there is in 19:1-2. There is a dispute among the commentators as to whether either Moshe or the people were already at Mount Sinai when Yitro arrived there – see Chronology.</fn>&#160;המנחה בלולה מסביר שיתרו בא כדי להשתתף במעמד הר סיני. לשיטתו, יתרו הביא גם את אשתו ובניו כדי שיטלו חלק בחוויה, ואליהם מתייחסים ב"ובניו ואשתו" בפסוק ה' – ראה <a href="Who accompanied Yitro" data-aht="page">מי התלווה ליתרו</a>.<fn>This assumes that Yitro knew in advance of the impending revelation at Mount Sinai, either having heard of Hashem's words in Shemot 3:12 from Moshe himself before Moshe left Midyan (as implied by Ramban 18:1) or having more recently learned of the plans from a messenger (Seforno 18:1). Cf. the Pesikta and others (see Chronology) that Yitro was not permitted to participate in the experience, and R"E Hamodai in Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1 that Yitro arrived only after the Decalogue.</fn> הנצי"ב בעמק דבר י"ח:ה' מציע בדומה שיתרו הגיע להר סיני מכיוון ששמע ממשה שהתכונות הרוחניות המיוחדות של ההר מועילות לקבלת רוח הקודש.</point>
+
<point><b>הר סיני</b> – י"ח:ה' מספר לנו שיתרו בא ל"הר הא-להים".<fn>האזכור של הר סיני ראוי לציון במיוחד מכיוון שהתיעוד הראשון של הגעת העם לשם הוא בי"ט:א'-ב'. ישנה מחלוקת בקרב הפרשנים לגבי השאלה האם משה או העם כבר היו בהר סיני כאשר יתרו הגיע לשם – ראה <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>.</fn>&#160;המנחה בלולה מסביר שיתרו בא כדי להשתתף במעמד הר סיני. לשיטתו, יתרו הביא גם את אשתו ובניו כדי שייטלו חלק בחוויה, ואליהם מתייחסים ב"ובניו ואשתו" בפסוק ה' – ראה <a href="Who Accompanied Yitro" data-aht="page">מי התלווה ליתרו</a>.<fn>דבר זה מניח שיתרו ידע מראש על מעמד הר סיני המתקרב, או כי הוא שמע את דברי ה' בשמות ג':י"ב מפי משה עצמו לפני שמשה עזב את מדיין (כפי שמשתמע מדברי רמב"ן י"ח:א') או שלמד לא מכבר על התוכניות מפי שליח (ספורנו י"ח:א'). השווה הפסיקתא ואחרים (ראה <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>) שיתרו לא הורשה להשתתף בחוויה, ור"א המודעי במכילתא דרבי ישמעאל יתרו עמלק א' שיתרו הגיע רק לאחר עשרת הדברות.</fn> הנצי"ב בעמק דבר י"ח:ה' מציע בדומה שיתרו הגיע להר סיני מכיוון ששמע ממשה שהתכונות הרוחניות המיוחדות של ההר מועילות לקבלת רוח הקודש.</point>
−
<point><b>עיתוי</b> – See <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">Chronology</a> for the range of opinions as to when Yitro arrived. Shemot Rabbah 27:6 and Midrash Shemuel 12 link Yitro to Amalek and explain that he decided to convert when he saw that his side had been defeated in battle.<fn>R. Yehoshua in Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1 already suggests that Yitro came after hearing of the battle with Amalek. However, he does not state either that Yitro supported Amalek or that he converted. It is only later Midrashim which amplify Yitro's connection to Amalek – see Yitro and Amalek.</fn> Ramban 18:12 (developing the position of R"E HaModai in the Mekhilta) notes an alternative possibility that Yitro converted only after the revelation at Sinai, and after he had been with the nation for some time.</point>
+
<point><b>עיתוי</b> – ראה&#160;<a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a> לטווח הדעות על זמן ההגעה של יתרו. שמות רבה כ"ז:ו' ומדרש שמואל י"ב מקשרים את יתרו לעמלק ומסבירים שהוא החליט להתגייר כאשר ראה שהצד שלו הובס בקרב.<fn>ר' יהושע במכילתא דרבי ישמעאל יתרו עמלק א' כבר מציע שיתרו הגיע בעקבות שמיעה על המלחמה עם עמלק. אולם, הוא אינו מציין שיתרו תמך בעמלק או שהתגייר. אלה רק מדרשים מאוחרים יותר שמחזקים את הקשר של יתרו לעמלק – ראה <a href="Yitro and Amalek" data-aht="page">יתרו ועמלק</a>.</fn> הרמב"ן בי"ח:י"ב (שמפתח את העמדה של ר"א המודעי במכילתא) מצביע על אפשרות חלופית שיתרו התגייר רק לאחר מעמד הר סיני, ולאחר שנמצא יחד עם העם לאורך זמן.</point>
−
<point><b>מה שומע יתרו בי"ח:א',ח' והכרתו בה' בי"ח:י"א</b> – According to this position, the two reports are connected, and Yitro's desire to convert begins already upon hearing the initial news, and only intensifies when he hears further details from Moshe. See <a href="Two Accounts which Yitro Heard" data-aht="page">Two Accounts</a>.</point>
+
<point><b>מה שומע יתרו בי"ח:א',ח' והכרתו בה' בי"ח:י"א</b> – לשיטה זו, שני הדיווחים קשורים זה בזה, ורצונו של יתרו להתגייר מתחיל כבר כאשר הוא שומע את החדשות המקוריות, ורק מתחזק כאשר הוא שומע פרטים נוספים ממשה. ראה <a href="Two Accounts which Yitro Heard" data-aht="page">שני דיווחים</a>.</point>
−
<point><b>Yitro's sacrifices</b> – Ramban 18:12 suggests that these were to fulfill the halakhic obligation of a proselyte to bring a burnt offering upon conversion, and that the feast celebrated Yitro's conversion. However, see U. Cassuto who notes that the verse's use of the generic <i>elohim</i>, rather than Hashem, would be surprising if Yitro was converting to Judaism (see also <a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">Yitro's Religious Identity</a> and <a href="Yitro's Sacrifices and Eating Bread Before God" data-aht="page">Yitro's Sacrifices</a>).</point>
+
<point><b>קרבנות יתרו</b> – רמב"ן י"ח:י"ב מציע שאלה היו כדי למלא אחר החובה ההלכתית של גר להביא קרבן בעת התגיירותו, ושהסעודה חגגה את הגיור של יתרו. אולם, ראה מ"ד קאסוטו שמעיר שהשימוש של הפסוק ב"<b>א-להים</b>" הכללי, ולא בשם הוויה, הוא מפתיע אם יתרו אכן מתגייר (ראה גם&#160;<a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">זהותו הדתית של יתרו</a> ו<a href="Yitro's Sacrifices and Eating Bread Before God" data-aht="page">קרבנותיו של יתרו</a>).</point>
−
<point><b>עזיבת יתרו וחזרתו</b> – If Yitro came to convert, why would he then take leave of the Jewish people? R"E HaModai in Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 2 posits that Yitro left only temporarily to convert the rest of his family (see also Targum Pseudo-Jonathan and Rashi 18:27). He then returned in the second year, and he and his descendants remained with the Jewish people. Ramban 18:1 also adopts this position.</point>
+
<point><b>עזיבת יתרו וחזרתו</b> – אם יתרו הגיע כדי להתגייר, מדוע שיעזוב אחר כך את עם ישראל? ר"א המודעי במכילתא דרבי ישמעאל יתרו עמלק ב' טוען שיתרו עזב רק באופן זמני כדי לגייר את שאר משפחתו (ראה גם תרגום ירושלמי (יונתן) ורש"י י"ח:כ"ז). הוא לאחר מכן שב בשנה השנייה, והוא וצאצאיו נשארים עִם עַם ישראל. רמב"ן י"ח:א' גם כן מאמץ עמדה זו.</point>
−
<point><b>חשיבות הסיפור</b> – The story of Yitro becomes a prototype for Gentiles recognizing Hashem and converting to Judaism. The chapter may also serve as background for understanding the relationship between the Jewish people and Yitro's descendants which resurfaces in subsequent books of Tanakh.</point>
+
<point><b>חשיבות הסיפור</b> – סיפור יתרו נהפך לאבטיפוס לגויים שמכירים בה' ומתגיירים. הפרק משמש אולי גם כרקע להבנת מערכת היחסים שבין עם ישראל וצאצאי יתרו שעולה מחדש בספרים מאוחרים יותר בתנ"ך.</point>
 
</category>
 
</category>
−
<category name="">משלחת דיפלומטית
+
<category>משלחת דיפלומטית
 
<mekorot>
 
<mekorot>
−
<multilink><a href="RDZHoffmann18-7" data-aht="source">ר' ד"צ הופמן</a><a href="RDZHoffmann18-7" data-aht="source">רד"צ הופמן שמות י"ח:ז'</a><a href="RDZHoffmann18-12" data-aht="source">רד"צ הופמן שמות י"ח:י"ב</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink>, <multilink><a href="CassutoIntro18-24" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="CassutoIntro18-24" data-aht="source">הקדמה לשמות י"ח-כ"ד</a><a href="Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות משה דוד קאסוטו</a></multilink>
+
<multilink><a href="RDZHoffmann18-7" data-aht="source">ר' ד"צ הופמן</a><a href="RDZHoffmann18-7" data-aht="source">רד"צ הופמן שמות י"ח:ז'</a><a href="RDZHoffmann18-12" data-aht="source">רד"צ הופמן שמות י"ח:י"ב</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink>, <multilink><a href="CassutoIntro18-24" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="CassutoIntro18-24" data-aht="source">הקדמה לשמות י"ח-כ"ד</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
−
<point><b>עיתוי</b> – Cassuto portrays Yitro as a leader of the Midianites coming to express recognition and admiration to the new people which had just emerged from slavery and joined the league of nations.<fn>Cassuto himself claims, like Ibn Ezra, that Yitro came only in the second year – see <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">Chronology</a>. However, R. D"Z Hoffmann maintains that Yitro arrived shortly after the Exodus.</fn> Cassuto's reading may reveal influence of the events of his own time. He wrote his commentary shortly after the establishment of the modern State of Israel, and Yitro's arrival likely symbolized for him the realization of Israel's quest for recognition from surrounding nations.<fn>In his preface to the Yitro story, Cassuto also mentions "the trials and tribulations the Jewish people encountered on their journey caused by both nature and the animosity (of neighboring nations)." The allusion to modern Israel is unmistakeable. [The second volume of Cassuto's commentary on Bereshit (published while he was writing his commentary on Shemot) is dedicated to the memory of his son Natan who perished in the Shoah and his daughter-in-law Channah who was murdered shortly before the founding of the State of Israel in the Arab massacre of the Mount Scopus convoy.]</fn></point>
+
<point><b>עיתוי</b> – קאסוטו מצייר את יתרו בתור מנהיג המדיינים שבא לבטא הכרה והערכה לעם החדש שיצא זה עתה מעבדות והצטרף למשפחת העמים.<fn>קאסוטו עצמו טוען, כמו ראב"ע, שיתרו הגיע רק בשנה השנייה – ראה <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>. אולם, רד"צ הופמן מחזיק בדעה שיתרו הגיע זמן קצר לאחר יציאת מצרים.</fn> קריאתו של קאסוטו אולי חושף השפעה של אירועים שקרו בתקופתו שלו. הוא כתב את פירושו זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל המודרנית, וסביר שהגעתו של יתרו סימלה בעיניו את התממשות השאיפה של ישראל להכרת העמים הסובבים.<fn>בהקדמתו לסיפור יתרו, קאסוטו גם מזכיר את "הקשיים והנסיונות בהם נתקל עם ישראל במסעו שנגרמו גם על ידי הטבע וגם על ידי עוינות (של עמים שכנים)". אי אפשר לטעות בארמז לישראל המודרנית. [הכרך השני של פרשנות קאסוטו לספר בראשית (שנדפס בזמן שכתב את פרשנותו על שמות) מוקדש לזכר בנו נתן שנספה בשואה וכלתו חנה שנרצחה זמן קצר לפני הקמת מדינת ישראל בטבח הערבי בשיירת הר הצופים.]</fn></point>
−
<point><b>Yitro's recognition of Hashem in 18:9-11</b> – As leader of his foreign delegation, Yitro may be simply paying homage to his host nation's god. Cassuto 18:12 says that Yitro neither converted nor abandoned his polytheism. According to this, his visit may be a paradigm of an interfaith encounter.<fn>Alternatively, this approach could suggest that Yitro's initially came for purposes of diplomacy, but that Moshe's account caused a theological transformation.</fn></point>
+
<point><b>יתרו מכיר את ה' בי"ח:ט'-י"א</b> – בתור מנהיג של משלחתו הזרה, יתרו אולי רק חולק כבוד לאלוהי העם המארח אותו. קאסוטו י"ח:י"ב אומר שיתרו לא התגייר ולא עזב את הפוליתאיזם. לשיטה זו, ביקורו יכול להיות מודל למפגש בין- דתי.<fn>לחילופין, גישה זו יכולה להציע שיתרו הגיע במקור למטרות דיפלומטיות, אך התיאור של משה גרם לשינוי התיאולוגי.</fn></point>
−
<point><b>Yitro's sacrifices and the festive meal</b> – R. D"Z Hoffmann Shemot 18:12 suggests that the sacrifice and meal are not part of a religious ritual, but rather a political ceremony which accompanied the signing of a covenant between the nations of Israel and Midyan. He thereby explains why the generic elohim is used, rather than Hashem (the name usually found with regard to sacrifices), as this was neither a religious rite, nor was Yitro converting to monotheism.<fn>According to him, this can also explain the absence of Moshe from the meal, as Moshe was already related to Yitro, and it was Aharon and the elders who were representing the Jewish people in this treaty.</fn> He also notes that treaties were often sealed by a meal, as evidenced by the alliance made between Lavan and Yaakov. In an article in BASOR 175 (1964), Charles F. Fensham brings additional Biblical and Ancient Near Eastern examples of this custom – see <a href="Yitro's Sacrifices and Eating Bread Before God" data-aht="page">Eating Bread Lifnei HaElohim</a> for elaboration.</point>
+
<point><b>קרבנות יתרו והסעודה החגיגית</b> – רד"צ הופמן בשמות י"ח:י"ב מציע שההקרבה והסעודה אינם חלק מפולחן דתי, אלא טקס פוליטי שליווה את הברית שנחתמה בין העמים ישראל ומדיין. בכך הוא מסביר מדוע נעשה שימוש בשם א-לוהים הכללי, ולא בשם הוויה (השם שנמצא בדרך כלל בהקשר לקרבנות), מכיוון שלא היה זה פולחן דתי, וכמו כן יתרו לא המיר את דתו למונותאיזם.<fn>לשיטתו, דבר זה יכול גם להסביר את ההיעדרות של משה מהסעודה, מכיוון שמשה כבר היה קרוב משפחה של יתרו, ואהרן והזקנים היו אלה שייצגו את עם ישראל בברית הזו.</fn> הוא גם מעיר שאמנות נחתמו לעתים קרובות בסעודה, כפי שמעידה הברית שנכרתה בין לבן ויעקב. במאמר ב&#8206;BASOR 175 (1964)&#8206;, מביא צ'רלס פ. פנשהאם דוגמאות נוספות מהתנ"ך והמזרח התיכון הקדום – ראה&#160;<a href="Yitro's Sacrifices and Eating Bread Before God" data-aht="page">אכילת לחם לפני הא-להים</a> להרחבה.</point>
−
<point><b>עזיבת יתרו</b> – His diplomatic mission accomplished, Yitro could now return to his country.</point>
+
<point><b>עזיבת יתרו</b> – לאחר שהשיג את משימתו הדיפלומטית, יתרו היה יכול לשוב לארצו.</point>
−
<point><b>Moshe and Yitro in Shemot 2</b> – See M. Weinfeld, "The Tribal League at Sinai," Ancient Israelite Religion, Essays in Honor of Frank Moore Cross (Philadelphia, 1987): 303-314, who suggests that the foundations for this covenant were laid already in Shemot 2 when Moshe found refuge in Yitro's home. He points to numerous parallels between this story and those of Yaakov and Lavan, Hadad the Edomite in Melakhim I 11:14-22 and the ancient Egyptian tale of Sinuhe. See <a href="In-laws" data-aht="page">In-laws</a> for further discussion.</point>
+
<point><b>משה ויתרו בשמות ב'</b> – ראה מ' ויינפלד<fn>M. Weinfeld, "The Tribal League at Sinai," Ancient Israelite Religion, Essays in Honor of Frank Moore Cross (Philadelphia, 1987): 303-314.</fn> שמציע שהבסיס לברית הזו הוצב כבר בשמות ב' כאשר משה מצא מקלט בביתו של יתרו. הוא מצביע על מספר הקבלות בין הסיפור הזה והסיפורים של יעקב ולבן, הדד האדומי במלכים י"א:י"ד-כ"ב והאגדה המצרית העתיקה של שנהאת. ראה&#160;<a href="In-laws" data-aht="page">חותנים</a> לדיון נוסף.</point>
−
<point><b>Israel and its neighbors</b> – The Midianites, like the other tribes and nations in their region, needed to adjust to the reality of a new Israelite nation in their midst. While most of these peoples as well as some of the Midianites themselves (see Bemidbar 22-25,31) displayed hostility toward the Jewish people, Yitro may have represented a group of Midianites who opted for a peaceful approach (Cf. Devarim 2:29). For the location of Midyan and the relationship between these two stories, see <a href="Realia:Midyan" data-aht="page">Midyan</a>.</point>
+
<point><b>ישראל ושכניו</b> – המדיינים, כמו השבטים והעמים האחרים במחוזם, היו צריכים להסתגל למציאות החדשה של עם חדש, ישראל, בסביבתם. בעוד שרוב האנשים האלה, כמו חלק מהמדיינים עצמם (ראה במדבר כב-כה, לא) הציגו יחס עוין כלפי עם ישראל, יתרו אולי ייצג קבוצה של מדיינים שבחרו בגישה שוחרת שלום (השווה דברים ב':כ"ט). למיקום של מדיין והיחס בין שני סיפורים אלה, ראה <a href="Realia:Midyan" data-aht="page">מדין</a>.</point>
−
<point><b>Keinites in Shofteim and Samuel I</b> – In his aforementioned article, Fensham also adduces evidence for the existence of a treaty between the Jewish people and Yitro's Keinite clan from the stories of Israel's battles with the Canaanites in Shofteim 4 and Amalek in Samuel I 15:6.<fn>See also B. Mazar, "The Sanctuary of Arad and the Family of Hobab the Kenite," JNES 24 (1965): 297-303.</fn> In the former, he suggests that Yael the Keinite's impaling of Sisera can be readily understood in the context of the treaty between the Israelites and the Keinites. In the latter, he posits that the term "chesed" should be rendered as "covenant" (see <a href="Dictionary:חֶסֶד" data-aht="page">chesed</a>), and that Shaul is asking the Keinites to withdraw from amidst the Amalekites because of their pre-existing treaty with the Jewish nation.<fn>According to this reading, Shaul's words "for you have done <i>chesed</i> with the Children of Israel" explain not (only) why Shaul does not want to harm the Keinites, but why the Keinites have a responsibility to remain neutral in the ensuing battle.</fn></point>
+
<point><b>הקינים בשופטים ושמואל א'</b> – במאמרו הנזכר לעיל, פנשהאם גם מביא ראיה לקיומה של ברית בין עם ישראל והשבט הקיני של יתרו מסיפורי המלחמות של ישראל עם הכנענים בשופטים ד' ועם עמלק בשמואל א' ט"ו:ו'.<fn>עיין גם B. Mazar, "The Sanctuary of Arad and the Family of Hobab the Kenite," JNES 24 (1965): 297-303.</fn> בזה הראשון, הוא מציע שדקירת יעל הקינית את סיסרא יכולה להיות מובנת ללא קושי בהקשר של ברית בין בני ישראל והקינים. בשני, הוא טוען שהמושג "חסד" צריך להיות מובן בתור "ברית" (ראה <a href="Dictionary:חֶסֶד" data-aht="page">חסד</a>), וששאול מבקש מהקינים לסור מתוך העמלקים בגלל הברית שקיימת כבר בינם ובין עם ישראל.<fn>לפי קריאה זו, דברי שאול "ואתה עשיתה <b>חסד</b> עם כל בני ישראל" מסבירים לא (רק) מדוע שאול אינו רוצה לפגוע בקינים, אלא מדוע יש לקינים מחויבות להישאר ניטרליים במלחמה המתקרבת.</fn></point>
−
<point><b>Parallel to Shelomo's treaty with Hiram</b> – Y. Avishur<fn>In Studies in Biblical Narrative (Tel Aviv, 1999): 159-172.</fn> notes that postulating a treaty between Moshe and Yitro fits well within the broader array of parallels between the Moshe-Yitro and Shelomo-Hiram stories – see <a href="Encounters with Foreign Leaders" data-aht="page">Encounters with Foreign Leaders</a> for elaboration.</point>
+
<point><b>הקבלה לברית שלמה עם חירם</b> – י. אבישור<fn>Studies in Biblical Narrative (Tel Aviv, 1999): 159-172.</fn>&#160;מעיר שכריתת ברית בין משה ויתרו מסתדרת יפה בתוך המגוון הרחב יותר של הקבלות בין סיפורי משה-יתרו ושלמה-חירם – ראה&#160;<a href="Encounters with Foreign Leaders" data-aht="page">מפגשים עם מנהיגים זרים</a> להרחבה.</point>
−
<point><b>חשיבות הסיפור</b> – Cassuto views the Yitro story as a preamble for Hashem's selection of the Jewish people to be his chosen nation. The chapter may also serve as background for understanding the relationship between the Jewish people and Yitro's descendants which resurfaces in subsequent books of Tanakh.</point>
+
<point><b>חשיבות הסיפור</b> – קאסוטו רואה את סיפור יתרו בתור הקדמה לבחירת ה' את בני ישראל להיות עמו הנבחר. הפרק יכול גם לשמש כרקע להבנת מערכת היחסים בין עם ישראל וצאצאי יתרו שעולה מחדש בספרי תנ"ך מאוחרים יותר.</point>
 
</category>
 
</category>
 
</approaches>
 
</approaches>
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 13:01, 28 January 2023

ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו

גישות פרשניות

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

סקירה

בשמות י"ח:א', יתרו מוצג גם בתור "כהן מדין" וגם כ"חתן משה". שני הכובעים שחובש יתרו מציגים אותו כדמות ציבורית ואישית, ומשקפים מניעים אפשריים שונים לביקורו – משפחתיים, דתיים, ופוליטיים.

איחוד משפחתי

מקורות: ר' יוסף בכור שורשמות י"ח:ב',ג',ו'אודות ר' יוסף בכור שור, אולי ספורנושמות י"ח:א'-ב'אודות ר' עובדיה ספורנו1
"אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ" – ר"י בכור שור מסביר שמילים אלה בפסוק ו' אינן מה שיתרו אמר כאשר הגיע, אלא הן מתייחסות להבטחה שיתרו הבטיח בעבר כאשר משה נפרד במקור מאשתו. באותו זמן, יתרו התחייב למשה שברגע שמשה יסיים את שליחותו להוציא את בני ישראל ממצרים, יתרו יביא את משפחתו של משה למקום החנייה שלהם. לכן, ברגע שיתרו שומע "כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" הוא מגיע כדי למלא אחר התחייבותו.2
"אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ" – ספורנו מבין שכוונת המילים האלה היא "לאחר ששלחה שליחים", כלומר, לאחר שציפורה שלחה שליחים למשה כדי לגלות היכן הוא חונה.3 לשיטה זו, ציפורה מבקשת באופן פעיל להתאחד עם משה, ויתרו עושה מאמץ לסייע לה.4
דגש על משפחה – ההבלטה של פרטים הקשורים למשפחה בי"ח:א'-י"ב תומכת בעמדה זו. יתרו מכונה חותן משה או בפשטות חותן שמונה פעמים בחלק זה, מה שמציע שהוא מגיע בעיקר במסגרת תפקיד זה. בנוסף לכך, הטקסט דן בהגעה של יתרו, ציפורה, ושני בניה שלוש פעמים בחמשת הפסוקים י"ח:ב'-ו'.5 מצד שני, התורה אינה מספרת לנו דבר על האיחוד עצמו של משה עם ציפורה ובניו, אפילו לא שבירכו האחד את השני לשלום.
חשיבות הסיפור – גישה זו משאירה את הקורא תוהה מדוע איחוד זה היה ראוי לציון מספיק כדי לחלוק אותו, בהינתן שלא שומעים עוד ממשפחתו של משה בתורה.
עיתוי – ראה כרונולוגיה לטוח הדעות על זמן ההגעה של יתרו. לשיטה זו, כנראה שיתרו הגיע כבר בשנה הראשונה, מכיוון שלא סביר שהיה רוצה לחכות עד לשנה השנייה כדי לאחד את המשפחה.
מה שומע יתרו בי"ח:א',ח' והכרתו בה' בי"ח:י"א – דעה זו יכולה להבחין בין החדשות על יציאת מצרים שיתרו שומע בי"ח:א' והמידע הנוסף שהוא מקבל ממשה בי"ח:ח'. הראשון הוא מה שגרם לביקור, מכיוון שעכשיו כשמשה מחוץ לסכנה, יתרו יכול לאחד אותו עם ציפורה ובניו. לעומת זאת, הדיווח השני, שהוא שומע ישירות ממשה, אולי נתן לו השראה להתגייר ולהקריב קרבנות (ראה ספורנו י"ח:י"ב),6 אך לא היה אחראי לביקור עצמו. ההבחנה הזו אולי נמצאת בשורש פירושו של הרשב"ם על י"ח:א',י' (ראה שני התיאורים), ומפותחת בצורה המלאה ביותר בידי ר' אלחנן סמט.7
עזיבת יתרו – לאחר שיתרו איחד את משה עם ציפורה, הוא מימש את מטרתו והיה יכול לשוב לארצו. ראה ספורנו י"ח:כ"ז שרק צאצאיו של יתרו, אך לא יתרו עצמו, ליוו את העם לארץ ישראל.

גיור

מקורות: ר' אליעזר במכילתא דרבי ישמעאליתרו עמלק א'אודות ר' אליעזראודות מכילתא דרבי ישמעאל, בבלי זבחיםקט"ז.אודות הבבלי,8 תרגום המיוחס ליונתןשמות י"ח:ו'-ז'אודות תרגום המיוחס ליונתן, תנחומאיתרו ב'אודות התנחומא, תנחומא (בובר)תנחומא בובר יתרו ה'אודות התנחומא, שמות רבהכ"ז:ט'אודות שמות רבה, מדרש שמואלי"באודות מדרש, רמב"ןשמות י"ח:א'שמות י"ח:י"באודות ר' משה בן נחמן, מנחה בלולהשמות י"ח:ה',ט'אודות ר' אברהם מפורטו, נצי"בהעמק דבר לנצי"ב שמות י"ח:ה',ז'אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין9
הר סיני – י"ח:ה' מספר לנו שיתרו בא ל"הר הא-להים".10 המנחה בלולה מסביר שיתרו בא כדי להשתתף במעמד הר סיני. לשיטתו, יתרו הביא גם את אשתו ובניו כדי שייטלו חלק בחוויה, ואליהם מתייחסים ב"ובניו ואשתו" בפסוק ה' – ראה מי התלווה ליתרו.11 הנצי"ב בעמק דבר י"ח:ה' מציע בדומה שיתרו הגיע להר סיני מכיוון ששמע ממשה שהתכונות הרוחניות המיוחדות של ההר מועילות לקבלת רוח הקודש.
עיתוי – ראה כרונולוגיה לטווח הדעות על זמן ההגעה של יתרו. שמות רבה כ"ז:ו' ומדרש שמואל י"ב מקשרים את יתרו לעמלק ומסבירים שהוא החליט להתגייר כאשר ראה שהצד שלו הובס בקרב.12 הרמב"ן בי"ח:י"ב (שמפתח את העמדה של ר"א המודעי במכילתא) מצביע על אפשרות חלופית שיתרו התגייר רק לאחר מעמד הר סיני, ולאחר שנמצא יחד עם העם לאורך זמן.
מה שומע יתרו בי"ח:א',ח' והכרתו בה' בי"ח:י"א – לשיטה זו, שני הדיווחים קשורים זה בזה, ורצונו של יתרו להתגייר מתחיל כבר כאשר הוא שומע את החדשות המקוריות, ורק מתחזק כאשר הוא שומע פרטים נוספים ממשה. ראה שני דיווחים.
קרבנות יתרו – רמב"ן י"ח:י"ב מציע שאלה היו כדי למלא אחר החובה ההלכתית של גר להביא קרבן בעת התגיירותו, ושהסעודה חגגה את הגיור של יתרו. אולם, ראה מ"ד קאסוטו שמעיר שהשימוש של הפסוק ב"א-להים" הכללי, ולא בשם הוויה, הוא מפתיע אם יתרו אכן מתגייר (ראה גם זהותו הדתית של יתרו וקרבנותיו של יתרו).
עזיבת יתרו וחזרתו – אם יתרו הגיע כדי להתגייר, מדוע שיעזוב אחר כך את עם ישראל? ר"א המודעי במכילתא דרבי ישמעאל יתרו עמלק ב' טוען שיתרו עזב רק באופן זמני כדי לגייר את שאר משפחתו (ראה גם תרגום ירושלמי (יונתן) ורש"י י"ח:כ"ז). הוא לאחר מכן שב בשנה השנייה, והוא וצאצאיו נשארים עִם עַם ישראל. רמב"ן י"ח:א' גם כן מאמץ עמדה זו.
חשיבות הסיפור – סיפור יתרו נהפך לאבטיפוס לגויים שמכירים בה' ומתגיירים. הפרק משמש אולי גם כרקע להבנת מערכת היחסים שבין עם ישראל וצאצאי יתרו שעולה מחדש בספרים מאוחרים יותר בתנ"ך.

משלחת דיפלומטית

מקורות: ר' ד"צ הופמןרד"צ הופמן שמות י"ח:ז'רד"צ הופמן שמות י"ח:י"באודות ר' דוד צבי הופמן, מ"ד קאסוטוהקדמה לשמות י"ח-כ"דאודות פרופ' משה דוד קאסוטו
עיתוי – קאסוטו מצייר את יתרו בתור מנהיג המדיינים שבא לבטא הכרה והערכה לעם החדש שיצא זה עתה מעבדות והצטרף למשפחת העמים.13 קריאתו של קאסוטו אולי חושף השפעה של אירועים שקרו בתקופתו שלו. הוא כתב את פירושו זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל המודרנית, וסביר שהגעתו של יתרו סימלה בעיניו את התממשות השאיפה של ישראל להכרת העמים הסובבים.14
יתרו מכיר את ה' בי"ח:ט'-י"א – בתור מנהיג של משלחתו הזרה, יתרו אולי רק חולק כבוד לאלוהי העם המארח אותו. קאסוטו י"ח:י"ב אומר שיתרו לא התגייר ולא עזב את הפוליתאיזם. לשיטה זו, ביקורו יכול להיות מודל למפגש בין- דתי.15
קרבנות יתרו והסעודה החגיגית – רד"צ הופמן בשמות י"ח:י"ב מציע שההקרבה והסעודה אינם חלק מפולחן דתי, אלא טקס פוליטי שליווה את הברית שנחתמה בין העמים ישראל ומדיין. בכך הוא מסביר מדוע נעשה שימוש בשם א-לוהים הכללי, ולא בשם הוויה (השם שנמצא בדרך כלל בהקשר לקרבנות), מכיוון שלא היה זה פולחן דתי, וכמו כן יתרו לא המיר את דתו למונותאיזם.16 הוא גם מעיר שאמנות נחתמו לעתים קרובות בסעודה, כפי שמעידה הברית שנכרתה בין לבן ויעקב. במאמר ב‎BASOR 175 (1964)‎, מביא צ'רלס פ. פנשהאם דוגמאות נוספות מהתנ"ך והמזרח התיכון הקדום – ראה אכילת לחם לפני הא-להים להרחבה.
עזיבת יתרו – לאחר שהשיג את משימתו הדיפלומטית, יתרו היה יכול לשוב לארצו.
משה ויתרו בשמות ב' – ראה מ' ויינפלד17 שמציע שהבסיס לברית הזו הוצב כבר בשמות ב' כאשר משה מצא מקלט בביתו של יתרו. הוא מצביע על מספר הקבלות בין הסיפור הזה והסיפורים של יעקב ולבן, הדד האדומי במלכים י"א:י"ד-כ"ב והאגדה המצרית העתיקה של שנהאת. ראה חותנים לדיון נוסף.
ישראל ושכניו – המדיינים, כמו השבטים והעמים האחרים במחוזם, היו צריכים להסתגל למציאות החדשה של עם חדש, ישראל, בסביבתם. בעוד שרוב האנשים האלה, כמו חלק מהמדיינים עצמם (ראה במדבר כב-כה, לא) הציגו יחס עוין כלפי עם ישראל, יתרו אולי ייצג קבוצה של מדיינים שבחרו בגישה שוחרת שלום (השווה דברים ב':כ"ט). למיקום של מדיין והיחס בין שני סיפורים אלה, ראה מדין.
הקינים בשופטים ושמואל א' – במאמרו הנזכר לעיל, פנשהאם גם מביא ראיה לקיומה של ברית בין עם ישראל והשבט הקיני של יתרו מסיפורי המלחמות של ישראל עם הכנענים בשופטים ד' ועם עמלק בשמואל א' ט"ו:ו'.18 בזה הראשון, הוא מציע שדקירת יעל הקינית את סיסרא יכולה להיות מובנת ללא קושי בהקשר של ברית בין בני ישראל והקינים. בשני, הוא טוען שהמושג "חסד" צריך להיות מובן בתור "ברית" (ראה חסד), וששאול מבקש מהקינים לסור מתוך העמלקים בגלל הברית שקיימת כבר בינם ובין עם ישראל.19
הקבלה לברית שלמה עם חירם – י. אבישור20 מעיר שכריתת ברית בין משה ויתרו מסתדרת יפה בתוך המגוון הרחב יותר של הקבלות בין סיפורי משה-יתרו ושלמה-חירם – ראה מפגשים עם מנהיגים זרים להרחבה.
חשיבות הסיפור – קאסוטו רואה את סיפור יתרו בתור הקדמה לבחירת ה' את בני ישראל להיות עמו הנבחר. הפרק יכול גם לשמש כרקע להבנת מערכת היחסים בין עם ישראל וצאצאי יתרו שעולה מחדש בספרי תנ"ך מאוחרים יותר.
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Yitro%27s_Visit_–_Purpose_and_Significance/2/he&oldid=76087&useskin=vector"