EN/HEע/E

Yitro – Religious Identity

Sources

Shemot 2:16-21שמות ב׳:ט״ז-כ״א

(16) Now the kohen of Midyan had seven daughters. They came and drew water and filled the troughs to water their father’s flock. (17) The shepherds came and drove them away; but Moses stood up and helped them and watered their flock. (18) They came to Reuel, avihen, and he said, “How is it that you have returned so early today?” (19) They said, “An Egyptian delivered us out of the hand of the shepherds, and moreover he drew water for us, and watered the flock.” (20) He said to his daughters, “Where is he? Why is it that you have left the man? Call him, that he may eat bread.” (21) Moshe was content to dwell with the man, and he gave Zipporah, his daughter, to Moshe.

(טז) וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן. (יז) וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם. (יח) וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. (יט) וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן. (כ) וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. (כא) וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה.

Shemot 18:1שמות י״ח:א׳

Yitro, the priest of Midyan, Moshe's choten, heard of all that God had done for Moshe, and for Israel His people, how Hashem had brought Israel out of Egypt.

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם.

Shofetim 1:16שופטים א׳:ט״ז

וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם.

Shofetim 4:11,17שופטים ד׳:י״א,י״ז

(יא) וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה וַיֵּט אָהֳלוֹ עַד אֵלוֹן בצענים בְּצַעֲנַנִּים אֲשֶׁר אֶת קֶדֶשׁ. (יז) וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי כִּי שָׁלוֹם בֵּין יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי.

Shemuel I 15:6שמואל א׳ ט״ו:ו׳

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק.

Divrei HaYamim I 2:55דברי הימים א׳ ב׳:נ״ה

וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים (ישבו) יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב.

Demetrius the Chronographer (cited by Eusebius, Praeparatio Evangelica 29)דמטריוס הכרונוגרף (מובא באבסביוס פרק כ״ט)

Demetrius described the slaying of the Egyptian, and the quarrel with him who gave information about the deceased man, in the same way as the writer of the Sacred Book. He says, however, that Moses fled into Midian, and there married Zipporah the daughter of Jothor, who was, as far as one may conjecture from the names, one of the descendants of Keturah, of the stock of Abraham, from Jexan who was the son of Abraham by Keturah: and from Jexan was born Dadan, and from Dadan Raguel, and from Raguel, Jothor, and Hobab: and from Jothor Zipporah, whom Moses married. The generations also agree; for Moses was seventh from Abraham, and Zipporah sixth. For Isaac, from whom Moses descended, was already married when Abraham at the age of a hundred and forty married Keturah, and begat by her a second son Isaar. Now he begat Isaac when he was a hundred years old; so that Isaar, from whom Zipporah derived her descent, was born forty-two years later than Isaac. There is therefore no inconsistency in Moses and Zipporah having lived at the same time. And they dwelt in the city Midian, which was called from one of the sons of Abraham. For it says that Abraham sent his sons towards the East to find a dwelling-place: for this reason also Aaron and Miriam said at Hazeroth that Moses had married an Ethiopian woman.

Artapanus (cited by Eusebius, Praeparatio Evangelica, Ch. 27)ארטפנוס

So he made his escape into Arabia, and lived with Raguel the ruler of the district, having married his daughter.

Ezekiel the Tragedian (cited by Eusebius, Praeparatio Evangelica, Ch. 28)יחזקאל הטרגיקן

Yet the land is ruled by one sole monarch, and sole chief in war. This city has for ruler and for judge a priest, the father of myself and these.

Philo on Drunkenness X-XI:41 - 45פילון על השכרות י׳-י״א

(41) For, when desiring to make a display of his piety, he says, "Now I know that God is a great Lord in comparison of all Gods,"{10}{#ex 18:11.} he accuses himself of impiety in the eyes of all men who are competent to form a judgment; for they will say to him, (42) "Dost thou now know, O impious man, the power of the Ruler of the universe? but before this thou didst not know it. For was there anything which thou hast ever fallen in with of more antiquity or power than God? And are not the virtues of their parents known to the children before anything else in the world? And was not the Ruler of the universe the creator and the father of it? So that if you now say that you know it, you do not know it now, because you did not know it from the beginning of the creation." (43) And you are not the less convicted of false pretences, when you profess to compare things that cannot be compared, and say that you now recognise the greatness and pre-eminence of God in comparison of all other gods. For if thou hadst in real truth known the living God, you would never have supposed that there was any other god endued with independent authority; (44) for as the sun, when he has arisen, hides the stars, pouring forth his own light altogether over our sight, so also when the beams of the light-giving God, unmingled as they are, and entirely pure, and visible at the greatest distance, shone upon the eye of the soul, being comprehensible only by the intellect, then the eye of the soul can see nothing else; for the knowledge of the living God having beamed upon it, out-dazzles everything else, so that even those things which are most brilliant by their own intrinsic light appear to be dark in comparison. (45) Therefore he would never have ventured to compare the true and faithful God to those falsely named gods, if he had really known him; but ignorance of the one God has caused him to entertain a belief of many as gods, who have in reality no existence at all.

Josephus Antiquities 3:3:1יוספוס קדמוניות היהודים ג׳:ג׳:א׳

NOW when Raguel, Moses's father-in-law, understood in what a prosperous condition his affairs were, he willingly came to meet him, and Moses and his children, and pleased himself with his coming. And when he had offered sacrifice, he made a feast for the multitude, near the Bush he had formerly seen; which multitude, every one according to their families, partook of the feast. But Aaron and his family took Raguel, and sung hymns to God, as to Him who had been the author procurer of their deliverance and their freedom. They also praised their conductor, as him by whose virtue it was that all things had succeeded with them. Raguel also, in his eucharistical oration to Moses, made great encomiums upon the whole multitude; and he could not but admire Moses for his fortitude, and that humanity he had shown in the delivery of his friends.

ולרעואל, חותנו של משה, נודעה הצלחתו והוא יצא לקראתו וקיבל אותו ואת צפורה ואת בניהם בשמחה. ומשה (אף הוא) שמח על בוא חותנו והקריב קרבנות ושימח את העם בקרבת (אותו) הסנה, שלא שלטה בו שלהבת האש. והעם למשפחותיו לקח חלק בשמחה, ואהרן ובני לוויתו יחד עם רעואל שרו שירים לאלהים, כלמי שגרם להצלתם והביא להם חירות, וקילסו את המנהיג, ש(בכוח) גבורתו עבר הכל כשורה. ורעואל פיזר שבחים רבים לעם על (רגשי) התודה (שרחש) למשה, ולמשה (הביע) את תמהונו עליו ועל אומץ-לבו בהצלת ידידי נפשו.

Mekhilta DeRashbi Shemot 18:1מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי שמות י״ח:א׳

ר' יהושע או' כומר היה כעינין שנ' ויהונתן בן גרשום ג' (שופ' יח ל) ר' לעזר המודעי או' שר היה כעינין שנ' ובני דוד כהנים היו (ש"ב ח יח) ואו' וגם עירא היא[י]רי היה כהן לדוד (שם כ כו)

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1מכילתא יתרו עמלק א׳

ר' אלעזר המודעי אומר, בארץ נכריה [נכר יה]. אמר משה, הואיל וכל העולם עובדי עבודה זרה, אני אעבוד למי שאמר והיה העולם. שבשעה שאמר משה ליתרו, תן לי צפורה בתך לאשה, אמר לו יתרו, קבל עליך דבר זה שאומר לך ואני נותנה לך לאשה, אמר לו מהו, אמר לו בן שיהיה לך תחלה יהיה לעבודה זרה, מכאן ואילך לשם שמים, וקבל עליו. אמר לו השבע לי, וישבע לו. שנ' ויואל משה. אין אלה אלא לשון שבועה שנ' ויואל שאול את העם לאמר, וכתיב ויאמר נעמן הואל וקח ככרים. לפיכך הקדים המלאך להרוג את משה, מיד ותקח צפורה צר ותכרות את ערלת בנה וגו' וירף וגו'. ר' אלעזר בן עזריה אומר, מאוסה ערלה שנתגנו בה רשעים, שנ' כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1מכילתא יתרו עמלק א׳

ר' אליעזר אומר: נאמר למשה אני, אני הוא שאמרתי והיה העולם, אני הוא המקרב ולא המרחק, שנאמר האלוה מקרוב אני נאם ה' ולא אלהי מרחוק. אני הוא שקרבתי את יתרו ולא רחקתיו, אף אתה, כשיבא אדם אצלך להתגייר ואינו בא אלא לשום שמים, אף אתה קרבהו ולא תרחיקהו. מכאן אתה למד, שיהא אדם דוחה בשמאל וימין מקרב, ולא כשם שעשה אלישע לגחזי ודחפו לעולם.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1מכילתא יתרו עמלק א׳

ויספר משה לחותנו, למושכו לקרבו לתורה. - את כל אשר עשה ה', שנתן תורה לעמו ישראל.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1מכילתא יתרו עמלק א׳

עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים. עד עכשיו לא הודה לו בדבר כי גדול ה', אמר, מתחלה לא היה עבד יכול לברוח ממצרים שהיתה סוגרת ומסוגרת, ועכשיו הוציא ששים ריבוא בני אדם ממצרים, לכך נאמר כי גדול ה'. ומה ת"ל מכל האלהים, אמרו: לא הניח יתרו עבודה זרה בכל העולם, שלא חזר עליה ועבדה, שנאמר מכל האלהים. ונעמן הודה בדבר יותר ממנו, שנא' הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל. וכן רחב הזונה אומרת, ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. כי בדבר אשר זדו עליהם. אמר: מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר שנתגדל שמו בעולם, שבמה שחשבו מצרים לאבד את ישראל, בו בדבר נפרע מהם המקום, שנאמר כי בדבר אשר זדו עליהם.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1מכילתא יתרו עמלק א׳

ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלהים. הרי הכתוב מתמיה עליו, אדם שהיה עובד ומזבח ומקטר ומנסך ומשתחוה לעבודה זרה שלו, עכשיו הוא מביא עולה וזבחים לאלהים.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 2מכילתא יתרו עמלק ב׳

וישלח משה את חותנו, ר' יהושע אומר, שלחו בכבודו של עולם; ר' אלעזר המודעי אומר, נתן לו מתנות רבות; שמתוך תשובה שנתן לו אתה למד, שנא' אל נא תעזוב אותנו. אמר לו, אתה נתת לנו עצה טובה ועצה יפה והמקום הודה לדבריך, אל נא תעזוב אותנו. אמר לו, כלום הנר מהנה אלא במקום החושך, וכי מה הנר מהנה בין חמה ולבנה, אתה חמה, ואהרן אחיך לבנה, מה יעשה הנר ביניכם; אלא הרני הולך לארצי ואגייר לכל בני מדינתי ואביאם לתלמוד תורה ואקרבם תחת כנפי השכינה. יכול שהלך ולא עשה, ת"ל ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים. ואומר וילך וישב את העם, ואין עם אלא חכמה, שנ' אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה, אל תקרי תמות אלא תומת, כל זמן שחכם מתקיים חכמתו מתקיימת, מת חכם אבדה חכמתו עמו. וכן מצינו, משמת רבי נתן אבדה חכמתו עמו. הלכו וישבו להם אצל יושבי יעבץ וכי יושבי יעבץ היו, והלא תלמידי יעבץ היו, שנאמר ומשפחת סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב. תרעתים, שהיו מתריעים ונענים; שמעתים, ששמעו קול תרועת תורה בסיני; סוכתים, על שום שישבו בסוכות שנ' ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו.

Sifre Bemidbar 78ספרי במדבר פיסקא עח

ויאמר משה לחובב בן רעואל, חובב היה שמו רעואל היה שמו שנאמר ותבואנה אל רעואל אביהן (שמות ב יח) כשהוא אומר וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה (שופטים ד יא) חובב היה שמו ולא רעואל היה שמו ומה ת"ל ותבואנה אל רעואל אביהן מלמד שהתינוקות קורים לאבי אביהם אבא ר"ש בן מנסיא אומר רעואל היה שמו ריע של אל שנא' ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלקים ר' דוסתאי אומר קיני היה שמו ולמה נקרא שמו קיני שפירש ממעשה קיני דבר שמקנאים בו למקום שנ' הם קנאוני בלא אל (דברים לב כא) ואומר אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה (יחזקאל ח ג) ר' יוסי אומר קיני היה שמו ולמה נקרא שמו קיני שקנה את השמים ואת הארץ ואת התורה ר' ישמעאל בר' יוסי אומר רעואל היה שמו ולמה נקרא שמו רעואל שריעה לאל שנאמר ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז י) ר' שמעון בן יוחי אומר שני שמות היו לו חובב ויתרו יתרו על שם שיתר פרשה אחת בתורה שנאמ' ואתה תחזה מכל העם (שמות יח כא) והלא אף בידי משה היו מסיני שנאמר אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים (שמות י"ח כ"ג) ולמה נתעלם מעיני משה לתלות זכות בזכאי כדי שיתלה הדבר ביתרו חובב על שם שחיבב את התורה שלא מצינו בכל הגרים שחיבבו את התורה כיתרו וכשם שחיבב יתרו את התורה כך חיבבו בניו את התורה שנאמר הלוך אל בית הרכבים ודבר אליהם דברי ה' (ירמיה לה ב) הואיל ובית זה עתיד ליחרב רואים אותו כאלו הוא חרב עכשיו ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וגו' ונשמע בקול יונדב וגו' ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו ועל ששמעו למצות יונדב אביהם העמיד מהם המקום סופרים שנאמר ומשפחת סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים (דברי הימים א' ב נה) תרעתים על שם ששמעו תרועה מהר סיני, תרעתים על שם שהיו מתריעים ומתענים, תרעתים על שם שלא היו מגלחים, תרעתים על שם שהיו יושבים בפתח שערי ירושלם, שמעתים על שם ששמעו מצות אביהם, סוכתים על שם שלא סכו את השמן, סוכתים על שם שהיו יושבים בסוכות, יושבי יעבץ שהניחו את יריחו והלכו להם אצל יעבץ לעדר ללמוד הימנו תורה שנאמר ויקרא יעבץ לאלהי ישראל וגו' ויבא אלהים את אשר שאל (דברי הימים א' ד י) הם חסרים ממי ילמדו והוא חסר למי ילמד באו חסרים ללמוד אצל חסר למי ילמד שנאמר ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו' (שופטים א טז) ומנין שבניו של יונדב בן רכב הן הן בניו של יתרו שנאמ' המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב (דברי הימים א' ב נה). מה שכר נטלו על כך? ולבית הרכבים אמר ירמיה כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם אל מצות יהונדב אביכם לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים (ירמיהו לה יט). ר' יהושע אומר וכי גרים נכנסים להיכל והלא כל ישראל לא נכנסו להיכל? אלא שהיו יושבים בסנהדרין ומורים בדברי תורה. וי"א מבנותיהם נשואות לכהנים והיו מבני בניהם מקריבים על גבי מזבח. והרי דברים ק"ו ומה אלו שקירבו את עצמם כך קירבם המקום ישראל שעושים את התורה עאכ"ו.

Sifre Bemidbar 143ספרי במדבר קמג

שמעון בן עזאי אומר בוא וראה בכל הקרבנות שבתורה לא נאמר בהם לא אלהים ולא אלהיך ולא שדי ולא צבאות אלא יו"ד ה"י שם המיוחד שלא ליתן פתחון פה למינים לרדות

Yerushalmi Berakhot 2:8ירושלמי ברכות ב׳:ח׳

משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן והיה חביב עליו יותר מדאי. מה עשה המלך נטע לו פרדס. בשעה שהיה הבן עושה רצונו של אביו היה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זו נטיעה יפה בעולם ונוטעה בתוך פרדיסו. ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ כל נטיעותיו. כך בשעה שישראל עושין רצונו של הקב"ה מחזר בכל העולם כולו ורואה אי זה צדיק באומות העולם ומביאו ומדבקו לישראל. כגון יתרו ורחב.

Bavli Bava Batra 109bתלמוד בבלי בבא בתרא ק״ט:

וכי לוי שמו? והלא יהונתן שמו, שנאמ': ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני. אמר ליה: וליטעמיך, וכי בן מנשה הוא, והלא בן משה הוא, דכתיב: בני משה גרשם ואליעזר. אלא, מתוך שעשה מעשה מנשה, תלאו הכתוב במנשה. הכא נמי, מתוך שעשה מעשה מנשה דאתי מיהודה, תלאו הכתוב ביהודה.

Bavli Zevachim 116aתלמוד בבלי זבחים קט״ז.

וישמע יתרו כהן מדין - מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו: ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, שנאמר: ובהיכלו כולו אומר כבוד.

Bereshit Rabbah 22:5בראשית רבה כ״ב:ה׳

ר"א ורבי יוסי בר חנינא, ר"א אמר הקריבו בני נח שלמים ורבי יוסי אמר עולות הקריבו, אתיב ר"א לרבי יוסי בר חנינא והכתיב והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן דבר שחלבו קרב מה עבד ליה לר' יוסי, עביד ליה מן שמניהון, אתיב ר"א לרבי יוסי והא כתיב (שמות כד) וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים מה עביד ליה ר' יוסי בר חנינא, שלמים בלא הפשט וניתוח, אתיב ר"א לרבי יוסי והא כתיב (שמות יח) ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלהים, מה עבד לה רבי יוסי בר חנינא, כמ"ד לאחר מתן תורה בא יתרו, א"ר הונא איתפלגון ר' ינאי ורבי חייא רבה, ר' ינאי אמר קודם מתן תורה בא יתרו, ורבי חייא רבה אמר אחר מתן תורה בא, א"ר חנינא ולא פליגי מאן דאמר קודם מ"ת בא, הקריבו בני נח שלמים, ומאן דאמר אחר מתן תורה בא, עולות הקריבו.

Vayikra Rabbah 9:6ויקרא רבה ט׳:ו׳

R. Eleazar and R. Jose b. Hanina [gave expositions]. R. Eleazar said: The Noahides brought [also] peace-offerings. R. Jose b. Hanina said: The Noahides brought [only] burnt-offerings. R. Eleazar sought to refute R. Jose b. Hanina's view from the verse: And Abel, he also brought of the firstlings of his flock, and of the fat thereof, which implies offerings of which the fat is offered up. What did R. Jose make of this word ['And the fat thereof']? R. Jose took it to mean 'From their fat ones'. R. Eleazar again sought to refute R. Jose b. Hanina's view from the verse, And he sent the young men of the children of Israel, who offered up burnt-offerings and sacrificed peace-offerings-shelamim. What did R. Jose b. Hanina make of this? R. Jose b. Hanina interpreted the word as shelemim, i.e. '[sacrificed] whole', with their skin, and without flaying or cutting into pieces. R. Eleazar raised against R. Jose b. Hanina's view a yet further objection based on the verse, And Jethro, Moses’ father-in-law, took a burnt-offering and sacrifices for God. What did R. Jose b. Hanina make of this? R. Jose b. Hanina regarded this as being in accordance with the view that Jethro became a proselyte after the giving of the Torah. R. Hiyya b. Abba and R. Jannai differed on this point. One said Jethro became a proselyte after the giving of the Law, and the other said Jethro became a proselyte prior to the giving of the Law. R. Huna said: They did not differ on their own account. The one who said that Jethro's conversion took place prior to the giving of the Torah, did so in accordance with the view that the Noahides offered up peace-offerings; the one who said that Jethro's conversion took place after the giving of the Torah, did so in accordance with the view that the Noahides offered up [only] burnt-offerings.

ר' אלעזר ור' יוסי בר חנינא, ר' אלעזר אמר שלמים הקריבו בני נח רבי יוסי בר חנינא אמר עולות הקריבו בני נח מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי בר חנינא (בראשית ד) והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן דבר שחלבו קרב דא מה עביד ליה רבי יוסי בר חנינא עבד לה משמניהון, מתיב ר"א לרבי יוסי בר חנינא (שמות כד) וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ויזבחו שלמים דא מה עבד לה רבי יוסי בר חנינא עביד לה כמאן דאמר שלמים היו בעורן בלא הפשט ונתוח, מתיב רבי אלעזר לרבי יוסי בר חנינא (שמות יח) ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלהים דא מה עבד לה רבי יוסי בר חנינא עבד כמאן דאמר לאחר מתן תורה נתגייר יתרו איפלגו רבי חייא בר אבא ורבי ינאי חד אמר לאחר מתן תורה נתגייר יתרו וחד אמר קודם מתן תורה נתגייר יתרו א"ר הונא ולא פליגי מ"ד קודם מתן תורה נתגייר יתרו כמ"ד שלמים הקריבו בני נח, ומאן דאמר לאחר מתן תורה נתגייר יתרו כמאן דאמר עולות הקריבו בני נח.

Onkelos Shemot 2:16אונקלוס שמות ב׳:ט״ז

ולרבא דמדין שבע בנן ואתאה ודלאה ומלאה ית רטיא לאשקאה ענא דאבוהון.

Onkelos Shemot 3:1אונקלוס שמות ג׳:א׳

ומשה הוה רעי ית ענא דיתרו חמוהי רבא דמדין ודבר ית ענא לאתר שפר רעיא למדברא ואתא לטורא דאתגלי עלוהי יקרא דה' לחורב.

Onkelos Shemot 18:1אונקלוס שמות י״ח:א׳

ושמע יתרו רבא דמדין חמוהי דמשה ית כל דעבד ה' למשה ולישראל עמיה ארי אפיק ה' ית ישראל ממצרים.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 2:16תרגום ירושלמי (יונתן) שמות ב׳:ט״ז

And the priest of Midian had seven daughters; and they came and drew, and filled the watering-troughs, to give drink to the flocks of their father.

ולאוניס דמדין שבע בנתא ואתא ודלאה ומלאה ית מורכיוותא לאשקאה ענא דאבוהן.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 3:1תרגום ירושלמי (יונתן) שמות ג׳:א׳

But Mosheh was keeping the flock of Jethro his father-in-law, the rabba of Midian; and he had led the flock to a pleasant place of pasturage which is behind the desert, and had come to the mountain on which was revealed the glory of the Lord, even Horeb.

ומשה הוה רעי ית ענא דיתרו חמוי רבא דמדין ודבר ית ענא לאתר שפר רעייא דאחורי מדברא ואתא לטוורא דאיתגלי עלוי יקרא דייי לחורב.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 2:21תרגום ירושלמי (יונתן) שמות ב׳:כ״א

וכד חכים רעואל דערק משה מן קדם פרעה טלק יתיה לגובא והות צפרה ברתיה דבריה מפרנסא יתיה בסיתרא בזמן עישרתי שנין ולסוף עישרתי שנין אפקיה מן גובא ועל משה בגו גינוניתא דרעואל והוה מודי ומצלי קדם ייי דעבד עימיה ניסין וגבורן ואיסתכי ית חוטרא דאיתבריאת ביני שימשתא וחקי(ין){ק} ומפרש עלה שמא רבא ויקירא דביה עתיד למיעבד ית תימהיא במצרים וביה עתיד למבזע ית ימאדסוף ולהנפקא מוי מן כיפא והוה דעיץ בגו גינוניתא ומן יד אושיט ידיה ונסביה הא בכין צבי משה למיתב עם גברא ויהב ית ציפורה ברת בריה למשה.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 4:24תרגום ירושלמי (יונתן) שמות ד׳:כ״ד

But it was on the way, in the place of lodging, that the angel of the Lord met him, and sought to kill him, because Gershom his son had not been circumcised, inasmuch as Jethro his father-in-law had not permitted him to circumcise him: but Eliezer had been circumcised, by an agreement between them two.

והוה באורחא בבית אבתותא וארע ביה מלאכא דייי ובעא למיקטליה מן בגלל גרשום בריה דלא הוה גזיר על עיסק יתרו חמוי דלא שבקיה למגזריה ברם אליעזר הוה גזר בתנאה דאתנייו תרוויהון.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 18:1תרגום ירושלמי (יונתן) שמות י״ח:א׳

And Jethro, prince of Midian, the father-in-law of Mosheh, heard all that the Lord had done for Mosheh and for Israel His people, and that the Lord had brought forth Israel from Mizraim.

ושמע יתרו אונוס מדין חמוי דמשה ית כל מאן דעבד ייי למשה ולישראל עמיה ארום אפיק ייי ית ישראל ממצרים.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 18:6-7תרגום ירושלמי (יונתן) שמות י״ח:ו׳-ז׳

(6) And he said to Mosheh, I, thy father-in-law Jethro, have come to thee to be a proselyte; and if thou wilt not receive me on my own account, receive me for the sake of thy wife and of her two sons who are with her. (7) And Mosheh came forth from under the cloud of glory to meet his father-in-law, and did obeisance, and kissed him, and made him a proselyte; and they asked of each other's welfare, and came to the tabernacle, the house of instruction.

(ו) ואמר למשה אנא חמוך יתרו אתי לוותך לאתגיירא ואין לא תקביל יתי{ה} בגיני קביל בגין אינתתך ותרין בנהא דעימה. (ז) ונפק משה מתחות ענני יקרא לקדמות חמוי וסגיד ונשיק ליה וגייריה ושיילו גבר לחבריה לשלם ואתו למשכן ביתאולפנא.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 18:27תרגום ירושלמי (יונתן) שמות י״ח:כ״ז

And Mosheh parted from his father-in-law, and he went, and himself made proselytes of all the children of his land.

ופטר משה ית חמוי ואזל ליה לגיירא כל בני ארעא.

Tanchuma Buber Yitro 5תנחומא בובר יתרו ה׳

וישמע יתרו כהן מדין - כומר לע"ז היה. ויחד יתרו, שיחד שמו של הקב"ה. ד"א ויחד יתרו, שנעשה יהודי, ויאמר יתרו ברוך ה'. אמר יתרו לא הנחתי אלוה שלא עבדתי אותו, ולא מצאתי אלוה כאלוהו של ישראל, עתה ידעתי כי גדול יי' מכל האלהים.

Tanchuma Shemot 11תנחומא שמות י״א

ולכהן מדין וגו' כל שבחו של אותו צדיק להיות הולך לו אצל עובדי ע"ג הקב"ה מקנא לעובדי ע"ג והאיך הוליך למשה למקום עובדי ע"ג אלא שיתרו כומר היה לע"ז ולעולם ע"ג בסורה בפני עובדיה ויתרו רואה חרטומין שלה ובוסר עליהן והרהר לעשות תשובה עד שלא יבא משה וקרא לכל בני עירו ואמר להן עד עכשיו הייתי משמש אתכם עכשיו אני זקן בחרו לכם כומר אחר עמד והוציא כלי תשמישי ע"ז ונתן להם ועמדו הם ונדוהו שלא יזדקק לו אדם ולא יעשו לו מלאכה שלא ירעו את צאנו ובקש מן הרועים לרעות לו את צאנו ולא קבלו ולפיכך היו יוצאות בנותיו לרעות שנאמר ולכהן מדין וגו', ויבואו הרועים ויגרשום והוא היה כהן מדין רב וגדול שבמדין היאך ויגרשום, אלא ללמדך שנדהו וגרשו את בנותיו כאשה גרושה מאישה

Shemot Rabbah 1:32שמות רבה א׳:ל״ב

וישב בארץ מדין וישב על הבאר, קלט דרך אבות, שלשה נזדווגו להם זווגיהם מן הבאר, יצחק יעקב ומשה, ביצחק כתיב (בראשית כד) ויצחק בא מבוא באר וגו', ועוד שנזדווגה רבקה לאליעזר למעין, יעקב (שם/בראשית/כט) וירא והנה באר בשדה, משה וישב על הבאר. ולכהן מדין שבע בנות, והלא הקב"ה שונא עבודת כוכבים ונתן מנוס למשה אצל עובד עבודת כוכבים אלא אמרו רבותינו יתרו כומר לעבודת כוכבים היה וראה שאין בה ממש וביסר עליה והרהר לעשות תשובה עד שלא בא משה וקרא לבני עירו ואמר להם עד עכשיו הייתי משמש אתכם מעתה זקן אני בחרו לכם כומר אחר. עמד והוציא כלי תשמישי עבודת כוכבים ונתן להם הכל. עמדו ונדוהו שלא יזדקק לו אדם ולא יעשו לו מלאכה ולא ירעו את צאנו ובקש מן הרועים לרעות לו את צאנו ולא קבלו לפיכך הוציא בנותיו. ותבאן ותדלנה, מלמד שהיו מקדימות לבא מפני פחד הרועים, ויבואו הרועים ויגרשום, אפשר הוא כהן מדין והרועים מגרשים בנותיו אלא ללמדך שנידוהו וגרשו בנותיו כאשה גרושה.

Tanchuma - Shemot Rabbah - Rashiתנחומא - שמות רבה - רש״י

תנחומא שמות רבה רש"י ולכהן מדין וגו' כל שבחו של אותו צדיק להיות הולך לו אצל עובדי ע"ג ולכהן מדין שבע בנות, ולכהן מדין - הקב"ה מקנא לעובדי ע"ג והאיך הוליך למשה למקום עובדי ע"ג אלא שיתרו כומר היה לע"ז ולעולם ע"ג בסורה בפני עובדיה ויתרו רואה חרטומין שלה ובוסר עליהן והרהר לעשות תשובה עד שלא יבא משה וקרא לכל בני עירו ואמר להן עד עכשיו הייתי משמש אתכם עכשיו אני זקן בחרו לכם כומר אחר עמד והוציא כלי תשמישי ע"ז ונתן להם ועמדו הם ונדוהו שלא יזדקק לו אדם ולא יעשו לו מלאכה שלא ירעו את צאנו ובקש מן הרועים לרעות לו את צאנו ולא קבלו ולפיכך היו יוצאות בנותיו לרעות שנאמר ולכהן מדין וגו', ויבואו הרועים ויגרשום והלא הקב"ה שונא עבודת כוכבים ונתן מנוס למשה אצל עובד עבודת כוכבים אלא אמרו רבותינו יתרו כומר לעבודת כוכבים היה וראה שאין בה ממש וביסר עליה והרהר לעשות תשובה עד שלא בא משה וקרא לבני עירו ואמר להם עד עכשיו הייתי משמש אתכם מעתה זקן אני בחרו לכם כומר אחר. עמד והוציא כלי תשמישי עבודת כוכבים ונתן להם הכל. עמדו ונדוהו שלא יזדקק לו אדם ולא יעשו לו מלאכה ולא ירעו את צאנו ובקש מן הרועים לרעות לו את צאנו ולא קבלו לפיכך הוציא בנותיו. ותבאן ותדלנה, מלמד שהיו מקדימות לבא מפני פחד הרועים, ויבואו הרועים ויגרשום, והוא היה כהן מדין רב וגדול שבמדין אפשר הוא כהן מדין רב שבהן ופירש לו מעבודה זרה היאך ויגרשום, אלא ללמדך שנדהו וגרשו את בנותיו כאשה גרושה מאישה והרועים מגרשים בנותיו אלא ללמדך שנידוהו וגרשו בנותיו כאשה גרושה. ונידוהו מאצלם.

Midrash Aggadah Buber Shemot 2:16מדרש אגדה (בובר) שמות ב׳:ט״ז

וכי כל שבחו של אותו הצדיק להיות הולך אחר ע"ז, אלא הרהר יתרו לעשות תשובה עד שלא בא משה, והוציא כל תשמישי ע"ז ונתן לשכיניו, אמר להם זקן אני ואיני יכול לעבוד ע"ז, ועמדו אנשי מקומו ונידוהו, שנאמר ולכהן מדין שבע בנות ויבואו הרועים ויגרשום, אפשר היה כהן מדין אב מדין היאך גירשום, אלא ללמדך שנידוהו שלא יהיו רועים את צאנו, ולכך היו בנותיו יוצאות לרעות וגירשו את בנותיו [כאשה גרושה] כמו שנאמר ויגרש את האדם.

Midrash Shemuel 12:2מדרש שמואל פרשה י״ב:ב׳

דבר אחר לץ תכה זה עמלק, ופתי יערים זה יתרו, אמר רבי יהודה בר סימון מוכתב היה יתרו מאסרטיא של עמלק, וכיון שנפל בא ונתגייר, הדא הוא דכתיב וישמע יתרו כהן מדין (שמות י"ח א').

Midrash Tadshe 21מדרש תדשא פרק כ״א

ועוד יש נשים חסידות גיורות מן הגויים נשים כשרות, אלו הן הגר אסנת צפורה שפרה פועה בת פרעה רחב רות ויעל... ועוד יש גיורות מן הגויים, בהגר נאמר (בראשית ט"ז:ז') וימצאה מלאך ה' ועוד נאמר (שם כ"א:י"ז) וישמע אלהים את קול הנער באסנת אשת יוסף אשר ילדה לו אסנת (שם מ"ו:כ') במילדות פועה ושפרה נאמר ותיראן המילדות את האלהים.

Rasag Shemot 18:8-21רס״ג שמות י״ח:ח׳-כ״א

ולא נתכוון באמרו עתה ידעתי שלפני זמן זה לא ידע את א-להים, כי אילו היה כן אסור היה למשה רבנו להתחתן בזרעו. אך הכוונה בזה שלא ידע כי א-להים מעניש את העושק באותה מדה שבה עשק וקיפח.

Critique of the Writings of R. Saadia Gaon by R. Mubashir HaLevi (p. 107)השגות ר׳ מבשר הלוי על רס״ג (עמ׳ 107)

ומה שנמצא אצלו ירחמהו השם, בפרשת וישמע יתרו, אמרו: כשאמר יתרו עתה ידעתי כי גדול ה' לא נתכוון לאמור שלפני זמן זה לא ידע את א-להים יתעלה, כי אלמלי כך, לא הי' משה רשאי להתחתן בזרעו. אמר מבשר: אין הדבר כמו שחשב שאלמלא הי' יתרו יודע את השם, לא הי' השליח רשאי להתחתן בבתו, כי כבר ראינו שנביאים וחסידים התחתנו בבנות הגויים. וכבר התיר לנו השם יתעלה החיתון עם השבוי' אחרי שאנו מגיירים אותה. וזה מראה לך שהחשוב בנשואי אשה הוא לא היות אביה מאמין, אלא היות היא מאמינה, יודעת את אלקים ודתו.

Rashi Bereshit 47:22רש״י בראשית מ״ז:כ״ב

הכהנים mean THE PRIESTS. The term כהן always means one who ministers to Deity except in those cases where it denotes one of high rank, e.g. (Exodus 2:16) "Jethro the chief of (כהן) Midian" and (Genesis 41:45) "the chief of (כהן) On").

הכהנים – כומרים, כל לשון כהן, לשון משָרת לאלהות הוא, חוץ מאותן שהן לשון גדולה, כגון כהן מדין (שמות ב':ט"ז), כהן און (בראשית מ"א:מ"ה).

Rashi Shemot 2:16-17רש״י שמות ב׳:ט״ז-י״ז

(16) ולכהן מדין THE PRIEST OF MIDIAN – כהן signifies the chief amongst them (see Targ. Onkelos and Mekhilta יתרו); he had abandoned the idol-worship to which they were addicted and they banished him, driving him away from them. (17) ויגרשם AND THEY DROVE THEM AWAY, because of the banishment into which their father and his family had been driven (Tanchuma).

(טז) ולכהן מדין – רב שבהן ופירש לו מעבודה זרה ונידוהו מאצלם. (יז) ויגרשום – מפני הנידוי.

Rashi Shemot 18:9רש״י שמות י״ח:ט׳

ויחד יתרו AND JETHRO REJOICED – This is its literal meaning. A Midrashic comment is: his flesh became full of prickles (חדודין — his flesh crept with horror) — he felt grieved at the destruction of Egypt. That is what people say (what the common proverb says): A proselyte even though his heathen descent dates from as far back as the tenth generation, do not speak slightingly of an Aramean (any non-Jew) in his presence (Sanhedrin 94a). על כל הטובה FOR ALL THE GOODNESS – the goodness in giving the Manna and the well and the Torah — and he rejoiced above all these (more especially), אשר הצילו מיד מצרים THAT HE HAD DELIVERED THEM OUT OF THE HAND OF EGYPT — Until now no slave had ever been able to escape from Egypt because that land was closely shut in on all sides, but these had gone forth six hundred thousand in number (cf. Mekhilta).

ויחד יתרו – וישמח יתרו, זהו פשוטו, ומדרשו נעשה חידודין חדודין, מיצר על איבוד מצרים, דאמרי אינשי גיורא עד עשרא דרי לא תבזי ארמאה באפיה. על כל הטובה – טובת המן והבאר והתורה, ועל אשר הצילו מיד מצרים, עד עכשיו לא היה עבד יכול לברוח ממצרים שהיתה הארץ מסגרת ואילו יצאו ששים רבוא.

Rashi Shemot 18:11רש״י שמות י״ח:י״א

עתה ידעתי NOW I KNOW – I indeed knew Him formerly, but now I know Hi.e.en more (cf. Mekhilta). מכל האלהים [GREATER] THAN ALL THE GODS – This tells us that he had a full knowledge of every idol in the world — that he left no idol unworshipped by him (Mekhilta).

עתה ידעתי – מכירו היתי לשעבר, ועכשיו ביותר. מכל אלהים – מגיד שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה.

Rashi Shemot 29:30רש״י שמות כ״ט:ל׳

[הכהן תחתיו מבניו – From here (from this phraseology) we have a proof that the word הכהן i.e.everywhere a participle — meaning "he who is actually acting as the officiant"; therefore the tonic accent תביר on the word הכהן connects it with the word following it.].

[הכהן תחתיו מבניו – מכאן ראיה כל לשון כהן לשון פועל עובד ממש, לפיכך ניגון תביר נמשך לפניו.]

Rashi Iyyov 12:19רש״י איוב י״ב:י״ט

כהנים – שרים כמו כהן מדין (שמות ג) כהן און (בראשית מא).

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 2:16אבן עזרא שמות פירוש שני ב׳:ט״ז

ולכהן מדין – הוא יתרו לא רעואל. וכל כהן במקרא משרת הוא לשם או לע"ז, והעד, וכהני י"י (ישעיהו ס"א:ו'). ויתרו היה כהן לשם כאשר אפרש עוד.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 18:1אבן עזרא שמות פירוש שני י״ח:א׳

בעבור שהזכיר למעלה הרעה שעשה עמלק לישראל, הזכיר כנגדה הטובה שעשה יתרו לישראל. וכתוב ויחד יתרו על כל הטובה (שמות י"ח:ט'), ונתן להם העצה הנכונה למשה ולישראל, ומשה אמר לו, והיית לנו לעינים (במדבר י':ל"א), והטעם שהאיר עיניהם. ושאול אמר, ואתה עשיתה חסד עם {כל} בני ישראל (שמואל א ט"ו:ו'). ובעבור שהוא כתוב למעלה מלחמה לי"י בעמלק (שמות י"ז:ט"ז), שישראל חייבים להלחם בו, כאשר יניח השם להם, הזכיר דבר יתרו, כי אם היו עם גוי עמלק, שיזכרו ישראל חסד אביהם, ולא יגעו בזרעו. והנה ראינו כי הרכבים, שהם בני יתרו, היו עם בני ישראל בירושלים (ירמיהו ל"ה:י"ט), ובימי יהוא, יונדב בן רכב.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 18:12אבן עזרא שמות פירוש שני י״ח:י״ב

ויקח... עלה וזבחים – הם שלמים. וטעם לאלהים, כי עתה יחל השם הנכבד לאלהים.

R. Avraham b. HaRambam Shemot 2:20ר׳ אברהם בן הרמב״ם שמות ב׳:כ׳

ויאמר (וג') ואיו וג' – ממשפחת אברהם היה (רעואל) כי מדין מבני קטורה אשר ממדותיו כלומר (ממדותיו) של אברהם ע"ה גמילת החסד והכנסת האורחים סימן לזרע אברהם גומלי חסדים.

Ramban Bereshit 41:45רמב״ן בראשית מ״א:מ״ה

בת פוטיפרע כהן און - הוא פוטיפר, ונקרא פוטיפרע על שם שנסתרס מאליו לפי שלקח יוסף למשכב, לשון רש"י. והוא מדרש רבותינו (סוטה יג ב). והוצרך ממנו רש"י (להלן מז כב) לומר כי כל "כהן" משרת לאלהות, חוץ מזה שהוא לשון גדולה, שהרי שר הטבחים היה, וכן כהן מדין (שמות ב טז). ואני אומר כי לדברי רבותינו היה פוטיפר שר לפרעה, וכאשר נסתרס בגופו והכירו בו וקראוהו פוטיפרע נתבייש בדבר ופירש משררתו, והכניס עצמו בבית עבודה זרה ונעשה כומר לעבודה זרה כי כן מנהג הנכבדים. ואפשר שהיה און שם עבודה זרה שלו, וכן כהן מדין כומר, כמו שאמרו (סנהדרין פב ב) ביתרו שהיה מפטם עגלים לעבודה זרה. והאמת כי לשון כהונה שרות, אבל לא לאלהות בלבד, כי הנה ובני דוד כהנים היו (ש"ב ח יח), ובמקומו בדברי הימים (א יח יז) ובני דוד הראשונים ליד המלך. וכן מוליך כהנים שולל (איוב יב יט), שהם משרתי המלך, וכן יכהן פאר (ישעיה סא י), יתלבש פאר ככהן העובד, שיעשו לו בגדים שלא כשאר העם לכבוד ולתפארת. וכן ומיודעיו וכהניו (מ"ב י יא), ראשי משרתיו.

Ramban Shemot 2:16רמב״ן שמות ב׳:ט״ז

והיה זה, כי הכהן לא ימצא בבית, כי היה נטרד בכיהונו בבית אלהיו, ותבאנה אל הזקן... ותבאנה ותדלנה - כי היו הרועים בכל הימים באים וממלאים הרהטים ומשקים צאנם בתחלה, ואחרי כן היו הנשים האלה משקות שלהן, ואירע כי היום הזה קדמו הנשים ותבאנה ותדלנה, כי היו חושבות להשקות צאנם בתחילה טרם בא הרועים.

Ramban Shemot 18:1רמב״ן שמות י״ח:א׳

והזכיר זה לשבח יתרו, שעזב ארצו ובא אל המדבר אשר הוא שם בעבור שידע שהוא הר האלהים, כי בו נגלו אליו האלהים, שכבר שמע כל הענין כי ישראל יצאו ממצרים לעבוד את האלהים על ההר הזה (לעיל ג יב), ובא לשם ה' אלהי ישראל. וגם זה נכון הוא. וכן נראה לי שאמר כאן (בפסוק כז) וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו, שהיה זה בשנה הראשונה, והלך לו אל ארצו וחזר אליו. ויתכן שהלך שם לגייר את משפחתו וחזר למשה ועודנו בהר סיני כי קרוב הוא למדין, כמו שהזכרתי, שהרי בנסוע המחנה באייר בשנה שנייה כשאמר לו משה נוסעים אנחנו לכה אתנו (במדבר י כט), וענה אותו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (שם ל), התחנן לו משה מאד ואמר לו אל נא תעזוב אותנו וגו' והיית לנו לעינים, והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך (שם לא לב), ולא השיב אותו דבר, ונראה שקבל דבריו ועשה כרצונו ולא עזבם. אבל בימי שאול היו בניו עם עמלק ובאו והתחברו עוד אל ישראל, והיו בירושלם בני יונדב בן רכב, אולי במות משה חזר לארצו הוא או בניו. ואפשר שהיה הקני היושב עם עמלק ממשפחת יתרו לא בניו, ועשה חסד עם כל המשפחה בעבורו כאשר עשה יהושע עם משפחת רחב (יהושע ו כג). ודעת רבותינו כך היא שהלך עמהם, אמרו בספרי (בהעלותך לד א) שנתנו לו דשנה של יריחו והיו אוכלין אותה עד שנבנה בית המקדש ת"מ שנה, ורש"י עצמו כתב זה בסדר בהעלותך (במדבר י לב). אם כן חזר אליו. ובמכילתא (כאן) אמר לו הריני הולך ומגייר את בני מדינתי שאביאם תחת כנפי שמים, יכול שהלך ולא חזר, ת"ל ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וכו'.

Ramban Shemot 18:12רמב״ן שמות י״ח:י״ב

(יב) ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים לאלהים - היה כל זה טרם בואם אל הר סיני. גם יתכן לפרש שסידר הכתוב כל ענין יתרו, אבל היה זה אחר שעמד עמהם ימים רבים, ונתגייר במילה וטבילה והרצאת דמים כמשפט. ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם. עמו ביום חתונתו כי חתן דמים הוא.

Chizkuni Shemot 18:1חזקוני שמות י״ח:א׳

כהן מדין גדול היה מדהשוה הכתוב ליבין חבר, דהיינו יתרו כדכתיב כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני ש"מ גדול היה.

Paneach Raza Shemot 18:11פענח רזא שמות י״ח:י״א

עתה ידעתי - פירש"י מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר. פירוש, כי כבר פירש מע"ז כדפירש"י בפ' שמות אצל ולכהן מדין ז' בנות וגו', ועדיין גר ותושב אוכל נבילות הי' ועכשיו נתגייר לגמרי. ד"א כבר פי'[רש] מע"ז של מדין ועתה מכל ע"ז שבעולם, שזהו מכל האלהים, ר' משה הדרשן.

R. Dan (cited in R. Bachya Shemot 2:21)ר׳ בחיי שמות ב׳:כ״א

ויואל משה - מה ראה משה ליטפל ביתרו עובד ע"ג? אלא היה משה בורח מפני פרעה ומתירא ממנו שמא יגלגל עלילות בכל מקום שהוא כדי שיהרגוהו, ועל כן הלך להתחתן עם אחד הכהנים שהם כומרים לע"ג, מפני שהיו כל נכסיהם בני חורין אין למלך עליהם שום נגישה ולא שום תביעה, כענין שכתוב: "רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה" וכתיב: "כי חק לכהנים מאת פרעה, ועל כן רצה להתחתן עם אחד מהם, ושישא בתו אחר שנתגייר. ומה שבחר יתרו מן הכהנים, מפני שהיו לו בנות רבות, כדי שיעשה לו זו וירצו בו לאלתר ולא ידקדקו עמו, ומזה אמר "ולכהן מדין שבע בנות" (פסוק טז), כי מה צורך להזכיר שהיו לו שבע בנות, אלא שמן הטעם הזה רצה להטפל במקום ההוא, ורצה להשבע להם בדבר, שכן דרשו רז"ל (שמו"ר א, מ) "ויואל משה", אין אלה אלא שבועה, כך שמעתי מפי הרב רבי דן ז"ל.

Tur Shemot 18:1בעל הטורים שמות י״ח:א׳

יתרו - בגימטריא, 'כומר היה לעבודה זרה', ובגימטריא 'התורה', שבא להתגייר ולקבל התורה.

Yalkut Shimoni Shemot 169ילקוט שמעוני תורה פרשת שמות קס״ט

ולמה קורא אותו כהן מדין, שעתידין בני בנותיו להיות כהנים גדולים. רבי יהושע אומר ע"ז היה, כענין שנא' ויהונתן בן גרשם בן מנשה. ר' אלעזר המודעי אומר שר היה, כענין שנאמר ובני דוד כהנים היו.

Tzeror Hamor Shemot 2:21צרור המור שמות ב׳:כ״א

ואמר ויואל משה לשבת את האיש. לפי שהיה האיש ההוא חכם מכל בני קדם. ולפי שהוא הכיר בחכמתו. רצה ברצון נפשו להתדבק אליו לראות חכמתו. ואולי ברוח קדשו הכיר בו שראוי לחסות תחת כנפי השכינה. ולכן רצה לשבת אצלו להחזירו למוטב. ולפי שיתרו ג"כ הכיר בחכמת משה ומעלתו. ויתן את צפורה בתו המיותדת לו בענותנותה ובמעשיה.

Tzeror Hamor Shemot 18:24צרור המור שמות י״ח:כ״ד

וישמע משה לקול חותנו. לפי שראה שעצתו היתה טובה. ויעש כל אשר אמר. בלי תוספת ומגרעת. לפי שדבריו היו ברוח הקדש. וזה יורה על ענותנותו של משה שקבל האמת ממי שאמרו ועשאו בלי שנוי. ויורה על חכמתו של יתרו שראתה עינו מה שלא ראה עינו של משה. וכל זה זכה יתרו בזכות וישמע יתרו. ולכן כתב במקומו וישמע משה לקול חותנו. ולא רצה השם יתברך לומר פרשה זו למשה אלא שיבא יתרו לחדשה. כדי שיכירו ישראל חכמתו של יתרו. כי לא לחנם הלך משה לישא בתו. אלא מפני שהוא מינו וחכם כמותו. ולכן עשה מאמרו בכח אל ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל.

Sforno Shemot 18:27ספורנו שמות י״ח:כ״ז

וישלח משה את חתנו. כי לא רצה ללכת עם ישראל לארץ, כאמרו "לא אלך, כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך" (במדבר י, ל), וזה אולי מצד זקנתו, כענין ברזלי באמרו "ישב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי" (שמואל ב יט, לח). אבל בני יתרו הלכו עם ישראל לארץ בלי ספק, כאמרו "ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה" (שופטים א, טז). ועליהם אמר בלעם "איתן מושבך" וכו' (במדבר כד, כא).

Sforno Bemidbar 10:30-31ספורנו במדבר י׳:ל׳-ל״א

(ל) כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך. שלא תסבול זקנתי אויר ארץ אחרת ומזונותיה. (לא) אל נא תעזב אתנו. ילכו בניך לפחות עמנו. כי על כן ידעת חנתנו במדבר. ואם יעזבונו גם בניך, תחללו את ה' בעיני האומות, שיאמרו אילו ראה יתרו בהם ענין אלקי באמת לא היה עוזב אותם הוא ובניו. ובזה הסכים משה ויתרו ובניו: כי אמנם יתרו חזר אל ארצו, כאמרו "וישלח משה את חותנו, וילך לו אל ארצו" (שמות יח, כז). ובניו הלכו עם ישראל בלי ספק, כמו שהעיד בספר שופטים באמרו "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה" (שופטים א, טז).

R. Eliyahu Mizrachi Shemot 2:16ר׳ אליהו מזרחי שמות ב׳:ט״ז

[ולכהן מדין] ופירש לו מעבודה זרה, ונדוהו מאצלם. בשמות רבה. דאם לא כן איך נשא משה בתו של כומר לעבודה זרה, ואיך אפשר שיהיו הרועים מגרשים את בנותיו, שהיה כומר שלהם שכולם נכנעים תחתיו, אלא מתחלה היה כומר לעבודה זרה, וראה שאין בה ממש וקרא לבני עירו ואמר להם: עד עכשיו הייתי משמש אתכם, מעתה אני זקן, בחרו לכם כומר אחר. עמדו ונדוהו, שלא יזדקק לו אדם ולא יעשו לו מלאכה ולא ירעו לו צאנו, ולפיכך הוציא את בנותיו כו', כדאיתא בשמות רבה. אך לא ידעתי למה לא פירש הרב "ולכהן מדין" כומר כמשמעו, דבשלמא המתרגם תרגמו "ולרבא דמדין" ולא תרגמו כומר, כמו שתרגם "רק אדמת הכהנים", איכא למימר מפני שהיה קשה לו לומר שהזמין ה' למשה לקחת בת כומר לעבודה זרה, אלא לרש"י ז"ל שפירש שנדוהו מאצלם על שפירש מעבודה זרה, כמו שדרשו בשמות רבה, למה לא פירש אותו כומר ממש. ושמא יש לומר, שגם המתרגם מסכים למה שפירשו בשמות רבה, אלא שעם כל זה קשה בעיניו שיהיה הכתוב מכנה אותו אחרי התשובה באותו שם של גנאי שהיה נקרא בו כשהיה עובד עבודה זרה, וכל שכן שיקראנו כן אחר שיהיה חותנו של משה.

Minchah Belulah Shemot 2:18מנחה בלולה שמות ב׳:י״ח

אל רעואל - אבי אביהן היה, כי הכהן לא היה בבית כי היה נטרד בכיהונו בבית אלהיו.

Minchah Belulah Shemot 18:5מנחה בלולה שמות י״ח:ה׳

ובניו ואשתו - של יתרו. אל המדבר - רצון הפסוק שתכלית בואם היה להיות במדבר אצל הר האלוקים במתן תורה, וזהו כמ"ד יתרו קודם מתן תורה בא.

Or HaChayyim Bemidbar 10:30אור החיים במדבר י׳:ל׳

כי אם אל ארצי…אלך, "but I will rather go to my own country." Why did Yitro have to say אלך, seeing he had already said that he would not go with the Israelites? Perhaps this can be explained on the basis of Mechilta in Exodus 18,27 where Moses let his father-in-law depart. Rabbi Joshua said that Moses allowed Yitro to depart from the most honoured place in the world [from the Presence of the Lord as displayed in the Tabernacle. Ed]. Rabbi Eliezer the Modai claimed that before he departed Yitro said to Moses: "light is effective only in a place of darkness." He meant that amongst the Israelites he was not needed to provide enlightenment seeing Israel basked in the light of God. In his own country, however, his new found enlightenment could be of benefit to his countrymen. There he might succeed in converting his countrymen to monotheism and then he would bring them to study Torah. In the event we might think that Yitro went home and did not convert his countrymen, look at what is written in the Book of Judges 1,16, where the members of the Kenite (Yitro's clan) are reported as haying come from the city of Jericho to join the tribe of Yehudah to live in the neighbourhood of Arad, part of the desert of Yehudah. It appears from the wording of the Mechilta that Rabbi Joshua was of the opinion that Yitro did not convert and that this was the reason Moses consented that he would leave the כבודו של עולם, the environment in which God's Presence predominated. On the other hand, Rabbi Eliezer the Modai believed that Yitro did indeed convert to Judaism. The extraneous word אלך can be explained satisfactorily according to either of these two views. According to Rabbi Joshua Yitro told Moses: "I will not go but I will go to my country; should you think this is only because I prefer my country over the land of Canaan, this is not so; even granted that what you have to offer me is attractive, nonetheless I will go (back to my country)." According to Rabbi Eliezer we must read Yitro's remark as follows: "I will not go (at this stage) but will return to my country (in order to convert my countrymen). At a later stage אלך, I will go (and join you) as per the report in the Book of Judges." The reason that Yitro mentioned both "my country and my birthplace" is that he implied that if he failed to convert all his countrymen to Judaism at least he was certain he could convert all the people in his hometown. [Our version has a different text entirely, such as that Moses showered his father-in-law with gifts. Ed.]

כי אם אל ארצי וגו׳ אלך – צריך לדעת למה הוצרך לומר תיבת אלך והלא מובן הוא מאומרו לא אלך כי אם וגו׳. יתבאר על דרך אומרם ז״ל (מכילתא יתרו) וזה לשונם וישלח משה את חותנו ר׳ יהושע אומר שלחו מכבודו של עולם, ר״א המודעי אומר אמר לו כלום הנר מהנה אלא במקום החושך מה אני מהנה בין חמה ולבנה אלא אני הולך לארצי ומגייר כל בני מדינה ואביאם ללמוד וכו׳ יכול הלך ולא עשה כן הרי אומר (שופטים א) ובני קני וגו׳, מתוך דבריהם משמע שרבי יהושע סובר שיתרו לא נתגייר ושלחו משה מכבודו של עולם, ולר״א נתגייר, ולדברי שניהם יתיישב יתור אלך על נכון, לר׳ יהושע נתכוון לומר על זה הדרך לא אלך כי אם אל ארצי ולא לטעם חביבות ארצי לבד אבל זולת זה הייתי יושב, לא כן הוא אלא אלך על כל פנים, ולסברת ר״א על זה הדרך לא אלך פירוש לחלוטין בהליכה זו כי אם אל ארצי ואל מולדתי פירוש אל אשר יאות לבני ארצי ומולדתי אלך לגיירם ולשוב, וכפל לומר ארצי ומולדתי לומר אם אמצא מקום אגייר כל בני מדינתי ולפחות בני מולדתי.

Shadal Shemot 18:1שד״ל שמות י״ח:א׳

ואמר הרמב"ן כי חובב הוא שם חדש שקראו ליתרו כאשר שב לתורת ישראל, כי זה דרך כל המתגייר, כי לעבדיו ייקרא שם אחר, ואיננו רחוק שיהיה חובב שם חדש שקראו ישראל ליתרו, אם מלשון חביבות, ואם מגזרה אחרת בלתי ידועה היום. אך מה שהרמב"ן ואחרים אומרים כי יתרו נתגייר, זה אינו נ"ל, שהרי אם נתגייר, איך השיב למשה: לא כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (במדבר י' ל')? ואין ספק כי כהטמעות המילות האלה הוא הליכה לחלוטין לא הליכה על מנת לגייר בני ביתו ולחזור. וגם אחר הדור ההוא אנו מוצאים כי חבר הקיני אע"פ שהיה יושב בארץ ישראל היה בשלום עם יבין צורר ישראל ואינני אומר שהיה בית חבר הקיני אוהב את יבין, כי מעשה יעל מעיד הפך מזה (שופטים ד' י"ז-כ"ב), אבל יבין היה בשלום עם בית חבר וסיסרא בטח ביעל, וזה דבר שאין הדעת סובלתו, אם היו הקינים גרי צדק והיו מעורבים עם בני ישראל מכמה זמן קודם לכן. ורבה מזאת הנה בימי שאול היה הקיני בתוך עמלק (שמואל א' ט"ו ו'), הייתכן לגרי צדק שיקבעו דירתם בקרב העם המתועב, אשר ציוה ה' למחות את זכרו? ועוד הנה שאול אמר אל הקיני: ואתה עשית חסד עם בני ישראל בעלותם ממצרים, ולא אמר: ואתה שומר תורת ה' ואלהיך אלהי. ומה שהטעה את המפרשים הוא ענין משפחת הרכבים שהיתה בקרב ישראל (ירמיה ל"ה), ובדברי הימים (א' ב' נ"ה) כתוב המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב, ורז"ל בספרי (פרשת בהעלותך פיסקא ע"ה), ובסוטה י"א ע"א וסנהדרין ק"ד ע"א, למען הראות מעלת הגרים שאין ראוי לבזותם חלילה ושהם שווים לישראל בכל דבר וראויים לישב אפילו בסנהדרין, אמרו כי הקינים שבדברי הימים הם הם בני קיני חותן משה, וזה אמנם דרך דרש ואסמכתא, ואשרי השומע אל המוסר הטוב היוצא ממנו, ואולם בדרך הפשט נראה כי הקינים שבדברי הימים והרכבים שבירמיה מבני יהודה היו ואין להם שום התייחסות אל בני קיני חותן משה; ואולי נקראו גם הרכבים קינים, מפני שהיו יושבי אהלים ונעים ממקום למקום כמוהם; ואם תרצה אמור כי אלה ואלה נקראו קינים על שם קין שהיה נע ונד בארץ; והנה מקרא אחד נראה כמסייע את האומרים שבני קיני חותן משה נתגיירו, והוא מה שכתוב בשופטים (א' ט"ז) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם. ואמנם אחרי כל מה שראינו למעלה לא ייתכן לנו ללמוד מן המקרא הזה שהיו גרי צדק, אלא שהיו גרים תושבים; אך באמת מפקפק אני מאד בענין הכתוב הזה אם הוא כמחשבת המפרשים, כלומר אם ענינו שבני קיני ישבו עם בני יהודה, כי לא מצאתי להם פירוש מספיק ומדויק ללשון המקרא, ואולי המכוון בו הפך מה שחשבו ותהיה משמעות הכתוב הזה, כי בני קיני היושבים באהלים ונעים ממקום למקום היו אז במקרה שרויים אצל עיר התמרים, וכשראו כי בני יהודה יוצאים למלחמה על הכנעני, הם שהיו אנשי שלום (ולפיכך נקראו בארמית בתרגום שם שלמאה) התרחקו ממקומות המלחמה, ועלו משם והלכו למדבר יהודה אשר בנגב ערד והלכו וישבו עם העם, כלומר עם העמלקי והכנעני יושבי הארץ, ומילות עלו מעיר התמרים את בני יהודה, ענינן מאת בני יהודה, ומ"ם מעיר התמרים מושכת אחרת עמה; וייתכן ג"כ לפרש עלו מעיר התמרים אשר היו שם את אנשי יהודה שקודם לכן היו עם בני יהודה.

R. David Zvi Hoffmann Shemot 2:16רד״צ הופמן שמות ב׳:ט״ז

ולכהן. אונקלוס מתרגם רבא, ונראה שהכהן היה אצל שבטים אלה גם נשיא העם.

U. Cassuto Shemot 18:12מ״ד קאסוטו שמות י״ח:י״ב

"לאלֹהים", לכבוד אלוהי ישראל, המכונה כאן בשם הכללי "אלהים" ולא בשם ה', להשמיע, כי אף על פי שהכיר יתרו את עליונותו של ה' על יתר האלים, לא קיבל עליו בהחלט את אמונת ישראל (אמנם חז"ל חשבוהו ממש לגר), וחשב את ה' רק לאחד האלים. כפי שהכירו חז"ל (ספרי במדבר, פיסקה קמ"ג, ומקומות מקבילים): "בכל הקרבנות שבתורה לא נאמר בהם לא אלהים, ולא אלהיך, ולא שדי, ולא צבאות, אלא יו"ד ה"י, שם המיוחד"; וכאן אנו רואים יציאה מן הכלל. כנראה מתכוונת יציאה זו להדגיש כי המקריב היה איש זר, שלמרות מה שכתוב בפסוק הקודם, לא הגיע עדיין לידיעת ה' בטוהרתה ובשלמותה.