וישמע {יתרו} – הזכיר למעלה דבר עמלק, כי לרפידים באו (שמות י"ז:ח'). והיתה ראויה פרשת בחדש השלישי (שמות י"ט:א') להיותה כתובה אחר דבר עמלק, כי שם כתוב ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני (שמות י"ט:א'), אם כן למה נכנס דבר יתרו בין שתי הפרשיות. והגאון אמר כי יתרו בא אל מדבר סיני לפני מתן תורה.
ולפי דעתי, שלא בא רק בשנה השנית אחר שהוקם המשכן, כי כתוב בפרשה עולה וזבחים לאלהים (שמות י"ח:י"ב), ולא הזכיר שבנה מזבח חדש. ועוד, כתוב והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו (שמות י"ח:ט"ז), והנה זה אחר מתן תורה. והעד הנאמן על דברי, כי כתב, אל המדבר אשר הוא חונה שם הר האלהים (שמות י"ח:ה'). ואמר משה לחובב שהוא יתרו כאשר פרשתי בפרשת ואלה שמות, כי חותן משה אינו שב אל רעואל הקרוב אליו כי אם לחובב, כי כן כתוב מבני חבב חתן משה (שופטים ד':י"א). ומשה אמר לו, כי על כן ידעת חנתנו במדבר (במדבר י':ל"א). וידענו כי ישראל עמדו במדבר סיני כמו שנה. והנה דברי משה יוכיחו, שאמר בפרשת אלה הדברים. שאמר י"י אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר, רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם (דברים א':ו'-ז'), והנה זה הזמן היה קרוב למסעם. והוא אומר, ואמר אליכם בעת ההיא לאמר, לא אוכל לבדי שאת אתכם (דברים א':ט'), כי השם הרבה אתכם (דברים א':י'). וטעם להזכיר זה להם, כי השם אמר ליעקב, הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים, ונתתי את הארץ הזאת {לזרעך אחריך} (בראשית מ"ח:ד'). והנה הטעם, כאשר ירבה זרעך אז אתן לו את הארץ, על כן אמר י"י אלהיכם הרבה אתכם, והגיע זמן שתירשו את הארץ, ובעבור שהייתם רבים לא יכולתי שאת אתכם לבדי, והוצרכתי לתת לכם שרי אלפים ושרי מאות. וזאת היתה עצת יתרו שנתן לו ממחרת באו למדבר סיני, על כן אמר משה ליתרו נוסעים אנחנו (במדבר י':כ"ט). והוא השיב, לא אלך, כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (במדבר י':ל'). וזהו וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו (שמות י"ח:כ"ז). ועתה אפרש למה נכנסה פרשת יתרו במקום הזה. בעבור שהזכיר למעלה הרעה שעשה עמלק לישראל, הזכיר כנגדה הטובה שעשה יתרו לישראל. וכתוב ויחד יתרו על כל הטובה (שמות י"ח:ט'), ונתן להם העצה הנכונה למשה ולישראל, ומשה אמר לו, והיית לנו לעינים (במדבר י':ל"א), והטעם שהאיר עיניהם. ושאול אמר, ואתה עשיתה חסד עם {כל} בני ישראל (שמואל א ט"ו:ו'). ובעבור שהוא כתוב למעלה מלחמה לי"י בעמלק (שמות י"ז:ט"ז), שישראל חייבים להלחם בו, כאשר יניח השם להם, הזכיר דבר יתרו, כי אם היו עם גוי עמלק, שיזכרו ישראל חסד אביהם, ולא יגעו בזרעו. והנה ראינו כי הרכבים, שהם בני יתרו, היו עם בני ישראל בירושלים (ירמיהו ל"ה:י"ט), ובימי יהוא, יונדב בן רכב. |