Difference between revisions of "Yom HaKippurim Topics/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 4: Line 4:
 
<h1>נושאים לעיון – יום הכיפורים</h1>
 
<h1>נושאים לעיון – יום הכיפורים</h1>
 
<category>יום תשובה או רק כפרה?
 
<category>יום תשובה או רק כפרה?
<p>האם יום הכיפורים הוא יום שסביבו שינוי ותשובה פרטניים, או שהוא בסך הכל יום כפרה (לפי שמו)? מה מציע התיאור של שירות יום הכיפורים בויקרא ט"ז?<br/><br/>בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? איך הוא משיג כפרה? האם האנשים מתנקים באמת מחטאיהם פשוט על ידי העברתם לעז ושליחתם? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?<br/>מציעים כי העז משמשת לפייס ישויות דמוניות שמא יאשימו את ישראל. פרשן רציונליסט יותר כמו רמב"ם רואה בעז כקורבן סטנדרטי שנשלח מהמקדש רק מסיבות טכניות. לעומת זאת, רואים את החיה כשעיר לעזאזל סמלי, הטקס מאפשר לאנשים לחוש שניתנה להם התחלה חדשה, ובמקביל להזכיר להם שגורל העז באמת היה צריך להיות שלהם. מה מציעה כל עמדה לגבי אופיו של היום בכללותו?</p>
+
<p>האם יום הכיפורים הוא יום שבמרכזו עומדים השינוי והתשובה של הפרט, או שהוא בסך הכל יום כפרה (כפי שמשתמע מהשם שלו)? מה ניתן להבין מתיאור עבודת יום הכיפורים ב<a href="Vayikra16" data-aht="source">ויקרא ט"ז</a>?<br/><br/><br/></p>
<p>Is Yom Hakippurim a day which revolves around individual change and repentance, or is it merely a day of atonement (as per its name)?&#160; What does the description of the service of Yom HaKippurim in&#160;<a href="Vayikra16" data-aht="source">ויקרא ט"ז</a> suggest?</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
<li>בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? How does it achieve atonement? Are the people really cleansed of their sins simply by transferring them to a goat and sending it away? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?</li>
+
<li>בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? איך טקס זה מביא כפרה? האם תהליך העברת חטאי העם לשעיר ושילוחו באמת מנקה את בני ישראל מעוונותיהם? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?</li>
<li>בעוד שמיסטיקנים כמו <multilink><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">ויקרא ט"ז:ח'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> suggest that the goat serves to appease demonic beings lest they accuse Israel, פרשן רציונליסט יותר כמו <multilink><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">מורה נבוכים ג':מ"ו</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink> views the goat as a standard sacrifice which is sent out of the Mikdash only for technical reasons.&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">ויקרא ט"ז:י'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">ויקרא ט"ז:כ"ב</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, in contrast, view the animal as a symbolic scapegoat. The ceremony enables the people to feel that they have been given a fresh start, while simultaneously reminding them that the goat's fate should really have been theirs.&#160; What does each position suggest about the nature of the day as a whole?&#160;</li>
+
<li>בעוד שמיסטיקנים כמו <multilink><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">ויקרא ט"ז:ח'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציעים כי תפקיד השעיר הוא לפייס איזושהי דמות דמונית כדי שלא תזכיר את עוונות ישראל, פרשן רציונליסט יותר כמו&#160;<multilink><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">מורה נבוכים ג':מ"ו</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>&#160;רואה בשעיר קורבן סטנדרטי שמוצא מהמקדש מסיבות טכניות. <multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">ויקרא ט"ז:י'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">ויקרא ט"ז:כ"ב</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, לעומת זאת, רואים אותו כשעיר לעזאזל סמלי. הטקס מאפשר לאנשים להרגיש שניתנה להם התחלה חדשה, ובמקביל הוא מזכיר להם שגורל השיר באמת היה צריך להיות שלהם. מה מציעה כל עמדה לגבי אופי היום בכללותו?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
<p>ראו <a href="Why is the Goat Sent to Azazel" data-aht="page">מדוע נשלח השעיר לעזאזל?</a> להרחבה בנושאים אלו.</p>
 
<p>ראו <a href="Why is the Goat Sent to Azazel" data-aht="page">מדוע נשלח השעיר לעזאזל?</a> להרחבה בנושאים אלו.</p>
 
</category>
 
</category>
 
<category>לסלוח ולשכוח?
 
<category>לסלוח ולשכוח?
<p>על פי פרשנים מודרניים רבים, סירובו של יונה להקפיד על קריאתו של האשם להנזת נינווה נבע מהתנגדויותיו התיאולוגיות לעצם מושג התשובה. סיפור זה מאלץ את הקורא להטיל ספק בתפיסות מהותיות ביחס לתשובה וגם לסליחה:<br/><br/>איך החזרה בתשובה? האם זה משמש למחיקת חטא ועונש כאחד, או רק לראשון? האם באמת ישמש צדק אם התנצלות גרידא תבטל את הצורך בתגמול לפשעים מתועבים?<br/>אילו גורמים ממלאים תפקיד בסליחה? האם זו צריכה להיות תגובה לשינוי, או שמא זה נובע מרחמים או אהבה? האם סליחה אינה מתיישבת עם עונש?<br/>לבסוף, האם לתשובה שנובעת מפחד מעונש יש מעמד זהה לזה שנובע מהכרה פשוטה בזכות ובטעות? האם יש ערך בתשובה קצרת מועד?</p>
+
<p>על פי פרשנים מודרניים רבים,<fn>עיינו למשל ר"א בן-מנחם, פירוש דעת מקרא לספר יונה (תשל"ג): 8-7, פרופ' אוריאל סימון, פירוש מקרא לישראל לספר יונה (תשנ"ב), פרופ' דוד הנשקה, "למשמעו של ספר יונה", מגדים כ' (תשנ"ח): 90-75, והרבה אחרים.</fn>&#160;יונה סירב לציית לציווי הא-לוהי לנזוף התושבי נינוה כי מסיבות תאולוגיות היא הסתייג מעצם מושג התשובה. סיפור זה מעמת את הקורא עם שאלות מהותיות הקשר לתשובה&#160; ולסליחה:</p>
<p>According to many modern commentators,<fn>עיינו למשל ר"א בן-מנחם, פירוש דעת מקרא לספר יונה (תשל"ג): 8-7, פרופ' אוריאל סימון, פירוש מקרא לישראל לספר יונה (תשנ"ב), פרופ' דוד הנשקה, "למשמעו של ספר יונה", מגדים כ' (תשנ"ח): 90-75, והרבה אחרים.</fn> Yonah's refusal to heed Hashem's call to rebuke Nineveh stemmed from his theological objections to the very concept of repentance. This story forces the reader to question some fundamental notions regarding both repentance and forgiveness:</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
<li>How does repentance work?&#160; Does it serve to erase both sin and punishment, or only the former?&#160; Would justice really be served if a mere apology eliminated the need for recompense for heinous crimes?</li>
+
<li>איך תשובה "עובדת"? האם היא מוחקת גם את החטא וגם את עונש, או רק את החטא? האם התנצלות באמת יכולה להחליף עונש על עבירות חמורות?</li>
<li>What factors play a role in forgiveness?&#160; Must it be a response to change, or might it stem from mercy or love?&#160; Is forgiveness incompatible with punishment?</li>
+
<li>איך סליחה "עובדת"? האם היא בהכרח באה כתגובה לשינוי, או שאפשר לסלוח גם בלי שינוי, מתוך רחמים או אהבה? האם סליחה מחליפה עונש, או ששניהם יכולים להתקיים במקביל?</li>
<li>Finally, does repentance that stems from fear of punishment have the same status as that which derives from simple recognition of right and wrong?&#160; Is there any value in short-lived repentance?</li>
+
<li>לבסוף, האם לתשובה שנובעת מחשש מעונש יש מעמד זהה לזה של תשובה שנובעת מהבחנה בין טוב לרע? האם יש ערך בתשובה אם האדם חוזר וחוטא לאחר מכן?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
<p>להרחבה, ראו <a href="Why Did Yonah Disobey Hashem" data-aht="page">למה לא שמע יונה בקול ה'?</a></p>
 
<p>להרחבה, ראו <a href="Why Did Yonah Disobey Hashem" data-aht="page">למה לא שמע יונה בקול ה'?</a></p>
Line 32: Line 30:
 
</category>
 
</category>
 
<category>האם שערי תשובה לעולם אינם ננעלים?
 
<category>האם שערי תשובה לעולם אינם ננעלים?
 +
<p>האם זה באמת נכון ששערי התשובה לעולם אינם נעולים? האם יתכן שהשם עלול להעניש מישהו על ידי הכרזתו ככזאת בתשובה? באופן דומה, האם יתכן שמישהו יחזור בתשובה בכנות, ועל כך שהתשובה שלהם לא תתקבל?</p>
 
<p>Is it really true that the gates of repentance are never locked?&#160; Is it possible that Hashem might punish someone by declaring them ineligible for repentance?&#160; Similarly, is it possible for someone to sincerely repent, and for their repentance not to be accepted?</p>
 
<p>Is it really true that the gates of repentance are never locked?&#160; Is it possible that Hashem might punish someone by declaring them ineligible for repentance?&#160; Similarly, is it possible for someone to sincerely repent, and for their repentance not to be accepted?</p>
 
<p>לנושאים שדנים בשאלות אלה, ראו <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a> ו<a href="Repentance Rejected" data-aht="page">תשובה שאינה מתקבלת?</a>.</p>
 
<p>לנושאים שדנים בשאלות אלה, ראו <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a> ו<a href="Repentance Rejected" data-aht="page">תשובה שאינה מתקבלת?</a>.</p>

Version as of 01:55, 4 October 2019

נושאים לעיון – יום הכיפורים

יום תשובה או רק כפרה?

האם יום הכיפורים הוא יום שבמרכזו עומדים השינוי והתשובה של הפרט, או שהוא בסך הכל יום כפרה (כפי שמשתמע מהשם שלו)? מה ניתן להבין מתיאור עבודת יום הכיפורים בויקרא ט"ז?


  • בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? איך טקס זה מביא כפרה? האם תהליך העברת חטאי העם לשעיר ושילוחו באמת מנקה את בני ישראל מעוונותיהם? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?
  • בעוד שמיסטיקנים כמו רמב"ןויקרא ט"ז:ח'אודות ר' משה בן נחמן מציעים כי תפקיד השעיר הוא לפייס איזושהי דמות דמונית כדי שלא תזכיר את עוונות ישראל, פרשן רציונליסט יותר כמו רמב"םמורה נבוכים ג':מ"ואודות ר' משה בן מיימון רואה בשעיר קורבן סטנדרטי שמוצא מהמקדש מסיבות טכניות. ר' יוסף בכור שורויקרא ט"ז:י'אודות ר' יוסף בכור שור ורלב"גויקרא ט"ז:כ"באודות ר' לוי בן גרשום, לעומת זאת, רואים אותו כשעיר לעזאזל סמלי. הטקס מאפשר לאנשים להרגיש שניתנה להם התחלה חדשה, ובמקביל הוא מזכיר להם שגורל השיר באמת היה צריך להיות שלהם. מה מציעה כל עמדה לגבי אופי היום בכללותו?

ראו מדוע נשלח השעיר לעזאזל? להרחבה בנושאים אלו.

לסלוח ולשכוח?

על פי פרשנים מודרניים רבים,1 יונה סירב לציית לציווי הא-לוהי לנזוף התושבי נינוה כי מסיבות תאולוגיות היא הסתייג מעצם מושג התשובה. סיפור זה מעמת את הקורא עם שאלות מהותיות הקשר לתשובה  ולסליחה:

  • איך תשובה "עובדת"? האם היא מוחקת גם את החטא וגם את עונש, או רק את החטא? האם התנצלות באמת יכולה להחליף עונש על עבירות חמורות?
  • איך סליחה "עובדת"? האם היא בהכרח באה כתגובה לשינוי, או שאפשר לסלוח גם בלי שינוי, מתוך רחמים או אהבה? האם סליחה מחליפה עונש, או ששניהם יכולים להתקיים במקביל?
  • לבסוף, האם לתשובה שנובעת מחשש מעונש יש מעמד זהה לזה של תשובה שנובעת מהבחנה בין טוב לרע? האם יש ערך בתשובה אם האדם חוזר וחוטא לאחר מכן?

להרחבה, ראו למה לא שמע יונה בקול ה'?

אי-ציות נביא לקול ה'

בהתחשב בכך שהמשימה העיקרית של כל נביא היא לקרב את העם להשם ולהוביל אותם בדרך של צדקנות, זה נבוך שיונה צריך לבחור לברוח ולא לסייע לתושבי נינווה לחזור בתשובה.

האם ניתן להעלות על הדעת שנביא אמיתי יכול פשוט להתעלם מציווי השם? מדוע השם יבחר במישהו כזה כנביא שלו? מה זה מצביע על נבואה בכלל?
האם יונה באמת חשב שהוא יכול לברוח ממשימתו או להימנע מגילוי אלוהי פשוט על ידי עלייה על סירה לתרשיש?
לבסוף, וביסודו, מדוע יונה היה כה נחרץ בסירובו לסייע לתושבי נינווה לחזור בתשובה? בפרק דרבי אליעזר מציע שיונה פעל רק מתוך אינטרס עצמי. 3 ר 'סעדיה גאון, בינתיים, מנסה להסביר שבאמת יונה מעולם לא צייתה להשם ושפסוקים המצביעים על כך אחרת חייבים מי מהגישות הללו נתמך בצורה הטובה ביותר על ידי הטקסט? איך הן משפיעות על נקודת המבט שלך על יונה? להרחבה, ראו למה לא שמע יונה בקול ה '?

Given that the main mission of every prophet is to bring the people closer to Hashem and lead them on the path of righteousness, it is perplexing that Yonah should choose to flee rather than aid the people of Nineveh to repent. 

האם שערי תשובה לעולם אינם ננעלים?

האם זה באמת נכון ששערי התשובה לעולם אינם נעולים? האם יתכן שהשם עלול להעניש מישהו על ידי הכרזתו ככזאת בתשובה? באופן דומה, האם יתכן שמישהו יחזור בתשובה בכנות, ועל כך שהתשובה שלהם לא תתקבל?

Is it really true that the gates of repentance are never locked?  Is it possible that Hashem might punish someone by declaring them ineligible for repentance?  Similarly, is it possible for someone to sincerely repent, and for their repentance not to be accepted?

לנושאים שדנים בשאלות אלה, ראו הקשיית לבבות ותשובה שאינה מתקבלת?.