Difference between revisions of "Yom HaKippurim Topics/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
(Copy from /en)
 
 
(9 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 2: Line 2:
  
 
<page type="Basic">
 
<page type="Basic">
−
<h1></h1>
+
<h1>נושאים לעיון – יום הכיפורים</h1>
−
<category>A Day of Repentance or Atonement?
+
<category>יום תשובה או רק כפרה?
−
<p>Is Yom Hakippurim a day which revolves around individual change and repentance, or is it merely a day of atonement (as per its name)?&#160; What does the description of the service of Yom HaKippurim in&#160;<a href="Vayikra16" data-aht="source">Vayikra 16</a> suggest?</p>
+
<p>האם יום הכיפורים הוא יום שבמרכזו עומדים השינוי והתשובה של הפרט, או שהוא רק יום כפרה (כפי שמשתמע מהשם שלו)? מה ניתן להבין מתיאור עבודת יום הכיפורים ב<a href="Vayikra16" data-aht="source">ויקרא ט"ז</a>?</p>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>In the time of the Beit HaMikdash, one of the eagerly anticipated rites of the day was the dispatching to Azazel of a goat, laden with the nation's sins.&#160; Who or what is Azazel and what is the purpose of the ceremony? How does it achieve atonement? Are the people really cleansed of their sins simply by transferring them to a goat and sending it away? Is there no need for the people to actually repent for their misdeeds?</li>
+
<li>בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? איך טקס זה מביא כפרה? האם תהליך העברת חטאי העם לשעיר ושילוחו באמת מנקה את בני ישראל מעוונותיהם? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?</li>
−
<li>While mystics like&#160;<multilink><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">Ramban</a><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">Vayikra 16:8</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe b. Nachman</a></multilink> suggest that the goat serves to appease demonic beings lest they accuse Israel, the more rationalist <multilink><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">Rambam</a><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">Moreh Nevukhim 3:46</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">About R. Moshe b. Maimon</a></multilink> views the goat as a standard sacrifice which is sent out of the Mikdash only for technical reasons.&#160;<multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">R"Y Bekhor Shor</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">Vayikra 16:10</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink> and <multilink><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">Ralbag</a><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">Vayikra 16:22</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About R. Levi b. Gershom</a></multilink>, in contrast, view the animal as a symbolic scapegoat. The ceremony enables the people to feel that they have been given a fresh start, while simultaneously reminding them that the goat's fate should really have been theirs.&#160; What does each position suggest about the nature of the day as a whole?&#160;</li>
+
<li>בעוד שמיסטיקנים כמו <multilink><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">ויקרא ט"ז:ח'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציעים כי תפקיד השעיר הוא לפייס איזושהי דמות דמונית כדי שהיא לא תזכיר את עוונות ישראל לפני הקב"ה, פרשן רציונליסט יותר כמו <multilink><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">מורה נבוכים ג':מ"ו</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>&#160;רואה בשעיר קורבן סטנדרטי שמוליכים אותו מחוץ למקדש מסיבות טכניות. <multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">ויקרא ט"ז:י'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">ויקרא ט"ז:כ"ב</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, לעומת זאת, רואים אותו כתחליף סמלי. הטקס מאפשר לאנשים להרגיש שניתנה להם התחלה חדשה, ובמקביל הוא מזכיר להם שגורל השעיר באמת היה צריך להיות גורלם. מה מציעה כל עמדה לגבי אופי היום בכללותו?</li>
 
</ul>
 
</ul>
−
<p>See <a href="Why is the Goat Sent to Azazel" data-aht="page">Why is the Goat Sent to Azazel</a> for a full discussion of the above.</p>
+
<p>ראו <a href="Why is the Goat Sent to Azazel" data-aht="page">מדוע נשלח השעיר לעזאזל?</a> להרחבה בנושאים אלו.</p>
 
</category>
 
</category>
−
<category>To Forgive and Forget?
+
<category>לסלוח ולשכוח?
−
<p>According to many modern commentators,<fn>See, for example, R"E Ben-Menachem, Da'at Mikra Commentary to Yonah, (1973): 7-8, Prof. U. Simon, Mikra LeYisrael, Commentary to Yonah (1992), Prof. D. Henshke, "למשמעו של ספר יונה", Megadim 20 (1998): 75-90, and many others.</fn> Yonah's refusal to heed Hashem's call to rebuke Nineveh stemmed from his theological objections to the very concept of repentance. This story forces the reader to question some fundamental notions regarding both repentance and forgiveness:</p><ul>
+
<p>על פי פרשנים מודרניים רבים,<fn>עיינו למשל ר"א בן-מנחם, פירוש דעת מקרא לספר יונה (תשל"ג): 8-7, פרופ' אוריאל סימון, פירוש מקרא לישראל לספר יונה (תשנ"ב), פרופ' דוד הנשקה, "למשמעו של ספר יונה", מגדים כ' (תשנ"ח): 90-75, והרבה אחרים.</fn>&#160;יונה סירב לציית לציווי הא-לוהי לנזוף בתושבי נינוה כי מסיבות תאולוגיות הוא הסתייג מעצם מושג התשובה. סיפור זה מעמת את הקורא עם שאלות מהותיות בקשר לתשובה ולסליחה:</p>
−
<li>How does repentance work?&#160; Does it serve to erase both sin and punishment, or only the former?&#160; Would justice really be served if a mere apology eliminated the need for recompense for heinous crimes?</li>
+
<ul>
−
<li>What factors play a role in forgiveness?&#160; Must it be a response to change, or might it stem from mercy or love?&#160; Is forgiveness incompatible with punishment?</li>
+
<li>איך תשובה "עובדת"? האם היא מוחקת גם את החטא וגם את עונש, או רק את החטא? האם התנצלות באמת יכולה להחליף עונש על עבירות חמורות?</li>
−
<li>Finally, does repentance that stems from fear of punishment have the same status as that which derives from simple recognition of right and wrong?&#160; Is there any value in short-lived repentance?</li>
+
<li>איך סליחה "עובדת"? האם היא בהכרח באה כתגובה לשינוי, או שאפשר לסלוח גם בלי שינוי, מתוך רחמים או אהבה? האם סליחה מחליפה עונש, או ששניהם יכולים להתקיים במקביל?</li>
−
</ul><p>See <a href="Why Did Yonah Disobey Hashem" data-aht="page">Why Did Yonah Disobey Hashem</a> for elaboration.</p>
+
<li>לבסוף, האם לתשובה שנובעת מחשש מעונש יש מעמד זהה לזה של תשובה שנובעת מהבחנה בין טוב לרע? האם יש ערך בתשובה אם האדם חוזר וחוטא לאחר מכן?</li>
 +
</ul>
 +
<p>להרחבה, ראו <a href="Why Did Yonah Disobey Hashem" data-aht="page">למה לא שמע יונה בקול ה'?</a></p>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Prophetic Disobedience
+
<category>אי-ציות נביא לקול ה'
−
<p>Given that the main mission of every prophet is to bring the people closer to Hashem and lead them on the path of righteousness, it is perplexing that Yonah should choose to flee rather than aid the people of Nineveh to repent.&#160;</p><ul>
+
<p>בהתחשב בכך שהמשימה העיקרית של כל נביא היא לקרב את בני האדם לה' ולהוביל אותם בדרך של צדק, צריך לתהות מדוע יונה בורח במקום לעזור לתושבי נינוה לחזור בתשובה.</p>
−
<li>Is it conceivable that a true prophet might simply disregard a command of Hashem? Why would Hashem select someone like this as His prophet?&#160; What does this suggest about prophecy in general?</li>
+
<ul>
−
<li>Did Yonah really think that he could escape his mission or avoid Divine detection simply by boarding a boat to Tarshish?</li>
+
<li>האם&#160;ייתכן שנביא אמת יתעלם מציווי א-לוהי? מדוע ה' בחר באדם כזה לשמש כנביא? מה ניתן להבין מכאן לגבי נבואה בכלל?</li>
−
<li>Finally, and most fundamentally, why was Yonah so adamant in his refusal to&#160; assist the people of Nineveh to repent?&#160; While <multilink><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">Rashi </a><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">Yonah 1:3</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>suggests that Yonah had patriotic motives,<fn>He feared that Israel would be cast in a negative light if they persisted in their evil ways while Nineveh repented.</fn>&#160;<multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">Pirkei deRabbi Eliezer</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">10</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">About Pirkei DeRabbi Eliezer</a></multilink> suggests that Yonah was acting only out of self interest.<fn>He feared being labelled a false prophet if the people's repentance resulted in an overturning of the decree of destruction.</fn>&#160; <multilink><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">R. Saadia</a><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">HaEmunot VeHaDeiot 3:5</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">About R. Saadia Gaon</a></multilink>, meanwhile, attempts to explain that really Yonah never disobeyed Hashem and that verses which indicate otherwise must be reinterpreted. Which of these approaches is best supported by the text?&#160;&#160; How do they affect your perspective on Yonah? See <a href="Why Did Yonah Disobey Hashem" data-aht="page">Why Did Yonah Disobey Hashem</a> for elaboration.</li>
+
<li>האם יונה באמת חשב שאם הוא יברח לתרשיש, הוא יצליח להתחמק מהמשימה ומהקב"ה?</li>
 +
<li>מדוע היה כל כך חשוב ליונה לא לעזור לתושבי נינוה לחזור בתשובה? בעוד ש<multilink><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">יונה א':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> מציע שליונה היו מניעים לאומיים,<fn>הוא חשש שבני ישראל ייראו באור שלילי אם יתמידו בדרכיהם הרעות בזמן שאנשי נינוה יחזרו בתשובה.</fn>&#160;<multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">י'</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>&#160;מציע שיונה פעל מתוך אינטרס עצמי.<fn>הוא חשש שיתייגו אותו כנביא שקר אם תשובתם של אנשי נינוה תביא לביטול גזירת ההשמדה.</fn>&#160;<multilink><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">האמונות והדעות ג':ה'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, לעומת זאת, מנסה להסביר שבאמת יונה ציית לה', ושצריך לפרש מחדש את הפסוקים שמהם ניתן להבין אחרת. איזו מהגישות הללו מסתדרת הכי טוב עם הטקסט? איך הגישות השונות משפיעות על הקריאה שלכם בטקסט? להרחבה, ראו <a href="Why Did Yonah Disobey Hashem" data-aht="page">למה לא שמע יונה בקול ה'?</a></li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>
−
<category>The Gates of Repentance are Never Locked
+
<category>האם שערי תשובה לעולם אינם ננעלים?
−
<p>Is it really true that the gates of repentance are never locked?&#160; Is it possible that Hashem might punish someone by declaring them ineligible for repentance?&#160; Similarly, is it possible for someone to sincerely repent, and for their repentance not to be accepted?</p><p>For topics which touch on these questions, see <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">Hardened Hearts</a> and <a href="Repentance Rejected" data-aht="page">Repentance Rejected</a>.</p>
+
<p>האם שערי התשובה באמת לא ננעלים לעולם? האם ייתכן שה' יחליט לא לאפשר למישהו לעשות תשובה? באופן דומה, האם ייתכן שאדם יחזור בתשובה בכנות, ובכל זאת תשובתו לא תתקבל?</p>
 +
<p>לדיון בשאלות אלה, ראו <a href="Hardened Hearts" data-aht="page">הקשיית לבבות</a> ו<a href="Repentance Rejected" data-aht="page">תשובה שאינה מתקבלת?</a>.</p>
 
</category>
 
</category>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 10:40, 5 October 2019

נושאים לעיון – יום הכיפורים

יום תשובה או רק כפרה?

האם יום הכיפורים הוא יום שבמרכזו עומדים השינוי והתשובה של הפרט, או שהוא רק יום כפרה (כפי שמשתמע מהשם שלו)? מה ניתן להבין מתיאור עבודת יום הכיפורים בויקרא ט"ז?

  • בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? איך טקס זה מביא כפרה? האם תהליך העברת חטאי העם לשעיר ושילוחו באמת מנקה את בני ישראל מעוונותיהם? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?
  • בעוד שמיסטיקנים כמו רמב"ןויקרא ט"ז:ח'אודות ר' משה בן נחמן מציעים כי תפקיד השעיר הוא לפייס איזושהי דמות דמונית כדי שהיא לא תזכיר את עוונות ישראל לפני הקב"ה, פרשן רציונליסט יותר כמו רמב"םמורה נבוכים ג':מ"ואודות ר' משה בן מיימון רואה בשעיר קורבן סטנדרטי שמוליכים אותו מחוץ למקדש מסיבות טכניות. ר' יוסף בכור שורויקרא ט"ז:י'אודות ר' יוסף בכור שור ורלב"גויקרא ט"ז:כ"באודות ר' לוי בן גרשום, לעומת זאת, רואים אותו כתחליף סמלי. הטקס מאפשר לאנשים להרגיש שניתנה להם התחלה חדשה, ובמקביל הוא מזכיר להם שגורל השעיר באמת היה צריך להיות גורלם. מה מציעה כל עמדה לגבי אופי היום בכללותו?

ראו מדוע נשלח השעיר לעזאזל? להרחבה בנושאים אלו.

לסלוח ולשכוח?

על פי פרשנים מודרניים רבים,1 יונה סירב לציית לציווי הא-לוהי לנזוף בתושבי נינוה כי מסיבות תאולוגיות הוא הסתייג מעצם מושג התשובה. סיפור זה מעמת את הקורא עם שאלות מהותיות בקשר לתשובה ולסליחה:

  • איך תשובה "עובדת"? האם היא מוחקת גם את החטא וגם את עונש, או רק את החטא? האם התנצלות באמת יכולה להחליף עונש על עבירות חמורות?
  • איך סליחה "עובדת"? האם היא בהכרח באה כתגובה לשינוי, או שאפשר לסלוח גם בלי שינוי, מתוך רחמים או אהבה? האם סליחה מחליפה עונש, או ששניהם יכולים להתקיים במקביל?
  • לבסוף, האם לתשובה שנובעת מחשש מעונש יש מעמד זהה לזה של תשובה שנובעת מהבחנה בין טוב לרע? האם יש ערך בתשובה אם האדם חוזר וחוטא לאחר מכן?

להרחבה, ראו למה לא שמע יונה בקול ה'?

אי-ציות נביא לקול ה'

בהתחשב בכך שהמשימה העיקרית של כל נביא היא לקרב את בני האדם לה' ולהוביל אותם בדרך של צדק, צריך לתהות מדוע יונה בורח במקום לעזור לתושבי נינוה לחזור בתשובה.

האם שערי תשובה לעולם אינם ננעלים?

האם שערי התשובה באמת לא ננעלים לעולם? האם ייתכן שה' יחליט לא לאפשר למישהו לעשות תשובה? באופן דומה, האם ייתכן שאדם יחזור בתשובה בכנות, ובכל זאת תשובתו לא תתקבל?

לדיון בשאלות אלה, ראו הקשיית לבבות ותשובה שאינה מתקבלת?.

Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Yom_HaKippurim_Topics/0/he&oldid=61857&useskin=vector"