Difference between revisions of "Yom HaKippurim Topics/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 24: Line 24:
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>האם&#160;ייתכן שנביא אמת מתעלם מציווי א-לוהי? מדוע ה' בחר באדם כזה לשמש כנביא? מה ניתן להבין מכאן לגבי נבואה בכלל?</li>
 
<li>האם&#160;ייתכן שנביא אמת מתעלם מציווי א-לוהי? מדוע ה' בחר באדם כזה לשמש כנביא? מה ניתן להבין מכאן לגבי נבואה בכלל?</li>
<li>האם יונה באמת חשב שהוא יכול לברוח ממשימתו או להימנע מגילוי אלוהי פשוט על ידי עלייה על סירה לתרשיש?Did Yonah really think that he could escape his mission or avoid Divine detection simply by boarding a boat to Tarshish?</li>
+
<li>האם יונה באמת חשב שאם הוא יברח לתרשיש, הוא יצליח להתחמק מהמשימה ומה'?</li>
<li>לבסוף, וביסודו, מדוע יונה היה כה נחרץ בסירובו לסייע לתושבי נינווה לחזור בתשובה? בפרק דרבי אליעזר מציע שיונה פעל רק מתוך אינטרס עצמי. 3 ר 'סעדיה גאון, בינתיים, מנסה להסביר שבאמת יונה מעולם לא צייתה להשם ושפסוקים המצביעים על כך אחרת חייבים מי מהגישות הללו נתמך בצורה הטובה ביותר על ידי הטקסט? איך הן משפיעות על נקודת המבט שלך על יונה? להרחבה, ראו למה לא שמע יונה בקול ה '?Finally, and most fundamentally, why was Yonah so adamant in his refusal to&#160; assist the people of Nineveh to repent?&#160; בעוד ש<multilink><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">יונה א':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> מציע that Yonah had patriotic motives,<fn>הוא חשש שבני ישראל ייראו באור שלילי אם יתמידו בדרכיהם הרעות בזמן שאנשי נינוה יחזרו בתשובה.</fn>&#160;<multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">י'</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink> suggests that Yonah was acting only out of self interest.<fn>הוא חשש שיתייגו אותו כנביא שקר אם תשובתם של אנשי נינוה תביא לביטול גזירת ההשמדה.</fn>&#160; <multilink><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">האמונות והדעות ג':ה'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, meanwhile, attempts to explain that really Yonah never disobeyed Hashem and that verses which indicate otherwise must be reinterpreted. Which of these approaches is best supported by the text?&#160;&#160; How do they affect your perspective on Yonah? להרחבה, ראו <a href="Why Did Yonah Disobey Hashem" data-aht="page">למה לא שמע יונה בקול ה'?</a></li>
+
<li>מדוע היה כל כך חשוב ליונה לא לעזור לתושבי נינוה לחזור בתשובה? בעוד ש<multilink><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">יונה א':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> מציע שליונה היו מניעים לאומיים,<fn>הוא חשש שבני ישראל ייראו באור שלילי אם יתמידו בדרכיהם הרעות בזמן שאנשי נינוה יחזרו בתשובה.</fn>&#160;<multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">י'</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>&#160;מציע שיונה פעל מתוך אינטרס עצמי.<fn>הוא חשש שיתייגו אותו כנביא שקר אם תשובתם של אנשי נינוה תביא לביטול גזירת ההשמדה.</fn>&#160;<multilink><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">האמונות והדעות ג':ה'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, לעומת זאת, מנסה להסביר שבאמת יונה ציית לה', ושצריך לפרש מחדש את הפסוקים שמהם ניתן להבין אחרת. איזו מהגישות הללו מסתדרת הכי טוב עם הטקסט? איך הגישות השונות משפיעות על הקריאה שלכם בטקסט? להרחבה, ראו <a href="Why Did Yonah Disobey Hashem" data-aht="page">למה לא שמע יונה בקול ה'?</a></li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</category>
 
</category>

Version as of 02:05, 4 October 2019

נושאים לעיון – יום הכיפורים

יום תשובה או רק כפרה?

האם יום הכיפורים הוא יום שבמרכזו עומדים השינוי והתשובה של הפרט, או שהוא בסך הכל יום כפרה (כפי שמשתמע מהשם שלו)? מה ניתן להבין מתיאור עבודת יום הכיפורים בויקרא ט"ז?


  • בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? איך טקס זה מביא כפרה? האם תהליך העברת חטאי העם לשעיר ושילוחו באמת מנקה את בני ישראל מעוונותיהם? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?
  • בעוד שמיסטיקנים כמו רמב"ןויקרא ט"ז:ח'אודות ר' משה בן נחמן מציעים כי תפקיד השעיר הוא לפייס איזושהי דמות דמונית כדי שלא תזכיר את עוונות ישראל, פרשן רציונליסט יותר כמו רמב"םמורה נבוכים ג':מ"ואודות ר' משה בן מיימון רואה בשעיר קורבן סטנדרטי שמוצא מהמקדש מסיבות טכניות. ר' יוסף בכור שורויקרא ט"ז:י'אודות ר' יוסף בכור שור ורלב"גויקרא ט"ז:כ"באודות ר' לוי בן גרשום, לעומת זאת, רואים אותו כשעיר לעזאזל סמלי. הטקס מאפשר לאנשים להרגיש שניתנה להם התחלה חדשה, ובמקביל הוא מזכיר להם שגורל השיר באמת היה צריך להיות שלהם. מה מציעה כל עמדה לגבי אופי היום בכללותו?

ראו מדוע נשלח השעיר לעזאזל? להרחבה בנושאים אלו.

לסלוח ולשכוח?

על פי פרשנים מודרניים רבים,1 יונה סירב לציית לציווי הא-לוהי לנזוף התושבי נינוה כי מסיבות תאולוגיות היא הסתייג מעצם מושג התשובה. סיפור זה מעמת את הקורא עם שאלות מהותיות הקשר לתשובה  ולסליחה:

  • איך תשובה "עובדת"? האם היא מוחקת גם את החטא וגם את עונש, או רק את החטא? האם התנצלות באמת יכולה להחליף עונש על עבירות חמורות?
  • איך סליחה "עובדת"? האם היא בהכרח באה כתגובה לשינוי, או שאפשר לסלוח גם בלי שינוי, מתוך רחמים או אהבה? האם סליחה מחליפה עונש, או ששניהם יכולים להתקיים במקביל?
  • לבסוף, האם לתשובה שנובעת מחשש מעונש יש מעמד זהה לזה של תשובה שנובעת מהבחנה בין טוב לרע? האם יש ערך בתשובה אם האדם חוזר וחוטא לאחר מכן?

להרחבה, ראו למה לא שמע יונה בקול ה'?

אי-ציות נביא לקול ה'

בהתחשב בכך שהמשימה העיקרית של כל נביא היא לקרב את בני האדם לה' ולהוביל אותם בדרך של צדק, צריך לתהות מדוע יונה בורח במקום לעזור לתושבי נינוה לחזור בתשובה.

האם שערי תשובה לעולם אינם ננעלים?

האם זה באמת נכון ששערי התשובה לעולם אינם נעולים? האם יתכן שהשם עלול להעניש מישהו על ידי הכרזתו ככזאת בתשובה? באופן דומה, האם יתכן שמישהו יחזור בתשובה בכנות, ועל כך שהתשובה שלהם לא תתקבל?

Is it really true that the gates of repentance are never locked?  Is it possible that Hashem might punish someone by declaring them ineligible for repentance?  Similarly, is it possible for someone to sincerely repent, and for their repentance not to be accepted?

לנושאים שדנים בשאלות אלה, ראו הקשיית לבבות ותשובה שאינה מתקבלת?.