Difference between revisions of "Yom HaKippurim Topics/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
Line 4: Line 4:
 
<h1>נושאים לעיון – יום הכיפורים</h1>
 
<h1>נושאים לעיון – יום הכיפורים</h1>
 
<category>יום תשובה או רק כפרה?
 
<category>יום תשובה או רק כפרה?
<p>האם יום הכיפורים הוא יום שבמרכזו עומדים השינוי והתשובה של הפרט, או שהוא בסך הכל יום כפרה (כפי שמשתמע מהשם שלו)? מה ניתן להבין מתיאור עבודת יום הכיפורים ב<a href="Vayikra16" data-aht="source">ויקרא ט"ז</a>?</p>
+
<p>האם יום הכיפורים הוא יום שבמרכזו עומדים השינוי והתשובה של הפרט, או שהוא רק יום כפרה (כפי שמשתמע מהשם שלו)? מה ניתן להבין מתיאור עבודת יום הכיפורים ב<a href="Vayikra16" data-aht="source">ויקרא ט"ז</a>?</p>
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? איך טקס זה מביא כפרה? האם תהליך העברת חטאי העם לשעיר ושילוחו באמת מנקה את בני ישראל מעוונותיהם? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?</li>
 
<li>בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? איך טקס זה מביא כפרה? האם תהליך העברת חטאי העם לשעיר ושילוחו באמת מנקה את בני ישראל מעוונותיהם? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?</li>
<li>בעוד שמיסטיקנים כמו <multilink><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">ויקרא ט"ז:ח'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציעים כי תפקיד השעיר הוא לפייס איזושהי דמות דמונית כדי שלא תזכיר את עוונות ישראל, פרשן רציונליסט יותר כמו&#160;<multilink><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">מורה נבוכים ג':מ"ו</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>&#160;רואה בשעיר קורבן סטנדרטי שמוצא מהמקדש מסיבות טכניות. <multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">ויקרא ט"ז:י'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">ויקרא ט"ז:כ"ב</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, לעומת זאת, רואים אותו כשעיר לעזאזל סמלי. הטקס מאפשר לאנשים להרגיש שניתנה להם התחלה חדשה, ובמקביל הוא מזכיר להם שגורל השעיר באמת היה צריך להיות שלהם. מה מציעה כל עמדה לגבי אופי היום בכללותו?</li>
+
<li>בעוד שמיסטיקנים כמו <multilink><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanVayikra16-8" data-aht="source">ויקרא ט"ז:ח'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> מציעים כי תפקיד השעיר הוא לפייס איזושהי דמות דמונית כדי שהיא לא תזכיר את עוונות ישראל לפני הקב"ה, פרשן רציונליסט יותר כמו <multilink><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">רמב"ם</a><a href="RambamMorehNevukhim3-46" data-aht="source">מורה נבוכים ג':מ"ו</a><a href="R. Moshe b. Maimon (Rambam, Maimonides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן מיימון</a></multilink>&#160;רואה בשעיר קורבן סטנדרטי שמוליכים אותו מחוץ למקדש מסיבות טכניות. <multilink><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYosefBekhorShorVayikra16-10" data-aht="source">ויקרא ט"ז:י'</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagVayikra16-22" data-aht="source">ויקרא ט"ז:כ"ב</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>, לעומת זאת, רואים אותו כתחליף סמלי. הטקס מאפשר לאנשים להרגיש שניתנה להם התחלה חדשה, ובמקביל הוא מזכיר להם שגורל השעיר באמת היה צריך להיות גורלם. מה מציעה כל עמדה לגבי אופי היום בכללותו?</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
<p>ראו <a href="Why is the Goat Sent to Azazel" data-aht="page">מדוע נשלח השעיר לעזאזל?</a> להרחבה בנושאים אלו.</p>
 
<p>ראו <a href="Why is the Goat Sent to Azazel" data-aht="page">מדוע נשלח השעיר לעזאזל?</a> להרחבה בנושאים אלו.</p>
Line 24: Line 24:
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>האם&#160;ייתכן שנביא אמת יתעלם מציווי א-לוהי? מדוע ה' בחר באדם כזה לשמש כנביא? מה ניתן להבין מכאן לגבי נבואה בכלל?</li>
 
<li>האם&#160;ייתכן שנביא אמת יתעלם מציווי א-לוהי? מדוע ה' בחר באדם כזה לשמש כנביא? מה ניתן להבין מכאן לגבי נבואה בכלל?</li>
<li>האם יונה באמת חשב שאם הוא יברח לתרשיש, הוא יצליח להתחמק מהמשימה ומה'?</li>
+
<li>האם יונה באמת חשב שאם הוא יברח לתרשיש, הוא יצליח להתחמק מהמשימה ומהקב"ה?</li>
 
<li>מדוע היה כל כך חשוב ליונה לא לעזור לתושבי נינוה לחזור בתשובה? בעוד ש<multilink><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">יונה א':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> מציע שליונה היו מניעים לאומיים,<fn>הוא חשש שבני ישראל ייראו באור שלילי אם יתמידו בדרכיהם הרעות בזמן שאנשי נינוה יחזרו בתשובה.</fn>&#160;<multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">י'</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>&#160;מציע שיונה פעל מתוך אינטרס עצמי.<fn>הוא חשש שיתייגו אותו כנביא שקר אם תשובתם של אנשי נינוה תביא לביטול גזירת ההשמדה.</fn>&#160;<multilink><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">האמונות והדעות ג':ה'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, לעומת זאת, מנסה להסביר שבאמת יונה ציית לה', ושצריך לפרש מחדש את הפסוקים שמהם ניתן להבין אחרת. איזו מהגישות הללו מסתדרת הכי טוב עם הטקסט? איך הגישות השונות משפיעות על הקריאה שלכם בטקסט? להרחבה, ראו <a href="Why Did Yonah Disobey Hashem" data-aht="page">למה לא שמע יונה בקול ה'?</a></li>
 
<li>מדוע היה כל כך חשוב ליונה לא לעזור לתושבי נינוה לחזור בתשובה? בעוד ש<multilink><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiYonah1-3" data-aht="source">יונה א':ג'</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink> מציע שליונה היו מניעים לאומיים,<fn>הוא חשש שבני ישראל ייראו באור שלילי אם יתמידו בדרכיהם הרעות בזמן שאנשי נינוה יחזרו בתשובה.</fn>&#160;<multilink><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDeRabbiEliezer10" data-aht="source">י'</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>&#160;מציע שיונה פעל מתוך אינטרס עצמי.<fn>הוא חשש שיתייגו אותו כנביא שקר אם תשובתם של אנשי נינוה תביא לביטול גזירת ההשמדה.</fn>&#160;<multilink><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RSaadiaGaonHaEmunotVeHaDeiot3-5" data-aht="source">האמונות והדעות ג':ה'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>, לעומת זאת, מנסה להסביר שבאמת יונה ציית לה', ושצריך לפרש מחדש את הפסוקים שמהם ניתן להבין אחרת. איזו מהגישות הללו מסתדרת הכי טוב עם הטקסט? איך הגישות השונות משפיעות על הקריאה שלכם בטקסט? להרחבה, ראו <a href="Why Did Yonah Disobey Hashem" data-aht="page">למה לא שמע יונה בקול ה'?</a></li>
 
</ul>
 
</ul>

Latest revision as of 10:40, 5 October 2019

נושאים לעיון – יום הכיפורים

יום תשובה או רק כפרה?

האם יום הכיפורים הוא יום שבמרכזו עומדים השינוי והתשובה של הפרט, או שהוא רק יום כפרה (כפי שמשתמע מהשם שלו)? מה ניתן להבין מתיאור עבודת יום הכיפורים בויקרא ט"ז?

  • בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? איך טקס זה מביא כפרה? האם תהליך העברת חטאי העם לשעיר ושילוחו באמת מנקה את בני ישראל מעוונותיהם? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?
  • בעוד שמיסטיקנים כמו רמב"ןויקרא ט"ז:ח'אודות ר' משה בן נחמן מציעים כי תפקיד השעיר הוא לפייס איזושהי דמות דמונית כדי שהיא לא תזכיר את עוונות ישראל לפני הקב"ה, פרשן רציונליסט יותר כמו רמב"םמורה נבוכים ג':מ"ואודות ר' משה בן מיימון רואה בשעיר קורבן סטנדרטי שמוליכים אותו מחוץ למקדש מסיבות טכניות. ר' יוסף בכור שורויקרא ט"ז:י'אודות ר' יוסף בכור שור ורלב"גויקרא ט"ז:כ"באודות ר' לוי בן גרשום, לעומת זאת, רואים אותו כתחליף סמלי. הטקס מאפשר לאנשים להרגיש שניתנה להם התחלה חדשה, ובמקביל הוא מזכיר להם שגורל השעיר באמת היה צריך להיות גורלם. מה מציעה כל עמדה לגבי אופי היום בכללותו?

ראו מדוע נשלח השעיר לעזאזל? להרחבה בנושאים אלו.

לסלוח ולשכוח?

על פי פרשנים מודרניים רבים,1 יונה סירב לציית לציווי הא-לוהי לנזוף בתושבי נינוה כי מסיבות תאולוגיות הוא הסתייג מעצם מושג התשובה. סיפור זה מעמת את הקורא עם שאלות מהותיות בקשר לתשובה ולסליחה:

  • איך תשובה "עובדת"? האם היא מוחקת גם את החטא וגם את עונש, או רק את החטא? האם התנצלות באמת יכולה להחליף עונש על עבירות חמורות?
  • איך סליחה "עובדת"? האם היא בהכרח באה כתגובה לשינוי, או שאפשר לסלוח גם בלי שינוי, מתוך רחמים או אהבה? האם סליחה מחליפה עונש, או ששניהם יכולים להתקיים במקביל?
  • לבסוף, האם לתשובה שנובעת מחשש מעונש יש מעמד זהה לזה של תשובה שנובעת מהבחנה בין טוב לרע? האם יש ערך בתשובה אם האדם חוזר וחוטא לאחר מכן?

להרחבה, ראו למה לא שמע יונה בקול ה'?

אי-ציות נביא לקול ה'

בהתחשב בכך שהמשימה העיקרית של כל נביא היא לקרב את בני האדם לה' ולהוביל אותם בדרך של צדק, צריך לתהות מדוע יונה בורח במקום לעזור לתושבי נינוה לחזור בתשובה.

האם שערי תשובה לעולם אינם ננעלים?

האם שערי התשובה באמת לא ננעלים לעולם? האם ייתכן שה' יחליט לא לאפשר למישהו לעשות תשובה? באופן דומה, האם ייתכן שאדם יחזור בתשובה בכנות, ובכל זאת תשובתו לא תתקבל?

לדיון בשאלות אלה, ראו הקשיית לבבות ותשובה שאינה מתקבלת?.