Yom HaKippurim Topics/0/he
נושאים לעיון – יום הכיפורים
יום תשובה או רק כפרה?
האם יום הכיפורים הוא יום שסביבו שינוי ותשובה פרטניים, או שהוא בסך הכל יום כפרה (לפי שמו)? מה מציע התיאור של שירות יום הכיפורים בויקרא ט"ז?
בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? איך הוא משיג כפרה? האם האנשים מתנקים באמת מחטאיהם פשוט על ידי העברתם לעז ושליחתם? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?
מציעים כי העז משמשת לפייס ישויות דמוניות שמא יאשימו את ישראל. פרשן רציונליסט יותר כמו רמב"ם רואה בעז כקורבן סטנדרטי שנשלח מהמקדש רק מסיבות טכניות. לעומת זאת, רואים את החיה כשעיר לעזאזל סמלי, הטקס מאפשר לאנשים לחוש שניתנה להם התחלה חדשה, ובמקביל להזכיר להם שגורל העז באמת היה צריך להיות שלהם. מה מציעה כל עמדה לגבי אופיו של היום בכללותו?
Is Yom Hakippurim a day which revolves around individual change and repentance, or is it merely a day of atonement (as per its name)? What does the description of the service of Yom HaKippurim in ויקרא ט"ז suggest?
- בזמן בית המקדש, אחד הטקסים הצפויים בשקיקה של יום הכיפורים היה שילוח השעיר לעזאזל, עמוס בחטאי האומה. מי או מה זה עזאזל, ולמה שולחים לו שעיר? How does it achieve atonement? Are the people really cleansed of their sins simply by transferring them to a goat and sending it away? האם אין צורך שאנשים יחזרו בתשובה בפועל על חטאים שלהם?
- בעוד שמיסטיקנים כמו רמב"ן suggest that the goat serves to appease demonic beings lest they accuse Israel, פרשן רציונליסט יותר כמו רמב"ם views the goat as a standard sacrifice which is sent out of the Mikdash only for technical reasons. ר' יוסף בכור שור ורלב"ג, in contrast, view the animal as a symbolic scapegoat. The ceremony enables the people to feel that they have been given a fresh start, while simultaneously reminding them that the goat's fate should really have been theirs. What does each position suggest about the nature of the day as a whole?
ראו מדוע נשלח השעיר לעזאזל? להרחבה בנושאים אלו.
לסלוח ולשכוח?
על פי פרשנים מודרניים רבים, סירובו של יונה להקפיד על קריאתו של האשם להנזת נינווה נבע מהתנגדויותיו התיאולוגיות לעצם מושג התשובה. סיפור זה מאלץ את הקורא להטיל ספק בתפיסות מהותיות ביחס לתשובה וגם לסליחה:
איך החזרה בתשובה? האם זה משמש למחיקת חטא ועונש כאחד, או רק לראשון? האם באמת ישמש צדק אם התנצלות גרידא תבטל את הצורך בתגמול לפשעים מתועבים?
אילו גורמים ממלאים תפקיד בסליחה? האם זו צריכה להיות תגובה לשינוי, או שמא זה נובע מרחמים או אהבה? האם סליחה אינה מתיישבת עם עונש?
לבסוף, האם לתשובה שנובעת מפחד מעונש יש מעמד זהה לזה שנובע מהכרה פשוטה בזכות ובטעות? האם יש ערך בתשובה קצרת מועד?
According to many modern commentators,1 Yonah's refusal to heed Hashem's call to rebuke Nineveh stemmed from his theological objections to the very concept of repentance. This story forces the reader to question some fundamental notions regarding both repentance and forgiveness:
- How does repentance work? Does it serve to erase both sin and punishment, or only the former? Would justice really be served if a mere apology eliminated the need for recompense for heinous crimes?
- What factors play a role in forgiveness? Must it be a response to change, or might it stem from mercy or love? Is forgiveness incompatible with punishment?
- Finally, does repentance that stems from fear of punishment have the same status as that which derives from simple recognition of right and wrong? Is there any value in short-lived repentance?
להרחבה, ראו למה לא שמע יונה בקול ה'?
אי-ציות נביא לקול ה'
בהתחשב בכך שהמשימה העיקרית של כל נביא היא לקרב את העם להשם ולהוביל אותם בדרך של צדקנות, זה נבוך שיונה צריך לבחור לברוח ולא לסייע לתושבי נינווה לחזור בתשובה.
האם ניתן להעלות על הדעת שנביא אמיתי יכול פשוט להתעלם מציווי השם? מדוע השם יבחר במישהו כזה כנביא שלו? מה זה מצביע על נבואה בכלל?
האם יונה באמת חשב שהוא יכול לברוח ממשימתו או להימנע מגילוי אלוהי פשוט על ידי עלייה על סירה לתרשיש?
לבסוף, וביסודו, מדוע יונה היה כה נחרץ בסירובו לסייע לתושבי נינווה לחזור בתשובה? בפרק דרבי אליעזר מציע שיונה פעל רק מתוך אינטרס עצמי. 3 ר 'סעדיה גאון, בינתיים, מנסה להסביר שבאמת יונה מעולם לא צייתה להשם ושפסוקים המצביעים על כך אחרת חייבים מי מהגישות הללו נתמך בצורה הטובה ביותר על ידי הטקסט? איך הן משפיעות על נקודת המבט שלך על יונה? להרחבה, ראו למה לא שמע יונה בקול ה '?
Given that the main mission of every prophet is to bring the people closer to Hashem and lead them on the path of righteousness, it is perplexing that Yonah should choose to flee rather than aid the people of Nineveh to repent.
- Is it conceivable that a true prophet might simply disregard a command of Hashem? Why would Hashem select someone like this as His prophet? What does this suggest about prophecy in general?
- Did Yonah really think that he could escape his mission or avoid Divine detection simply by boarding a boat to Tarshish?
- Finally, and most fundamentally, why was Yonah so adamant in his refusal to assist the people of Nineveh to repent? בעוד שרש"י מציע that Yonah had patriotic motives,2 פרקי דרבי אליעזר suggests that Yonah was acting only out of self interest.3 ר' סעדיה גאון, meanwhile, attempts to explain that really Yonah never disobeyed Hashem and that verses which indicate otherwise must be reinterpreted. Which of these approaches is best supported by the text? How do they affect your perspective on Yonah? להרחבה, ראו למה לא שמע יונה בקול ה'?
האם שערי תשובה לעולם אינם ננעלים?
Is it really true that the gates of repentance are never locked? Is it possible that Hashem might punish someone by declaring them ineligible for repentance? Similarly, is it possible for someone to sincerely repent, and for their repentance not to be accepted?
לנושאים שדנים בשאלות אלה, ראו הקשיית לבבות ותשובה שאינה מתקבלת?.
