התנהגות יוסף כלפי משפחתו

הקדמה

תוכנית מנחה אחת?

פרשת מקץ מתמקדת במפגש הראשון של יוסף עם אחיו, לאחר עשרים ושתיים שנה בלי שום תקשורת. הטקסט מתאר את הביקור הראשון של האחים, בו הם יורדים לקנות מזון, מואשמים בריגול, ונאסרים. לאחר מכן מתאר הטקסט את הביקור השני, בו בנימין מואשם בגניבה. ההתנהגות של יוסף מעוררת תמיהה לאורך כל הסיפור.

איך עלינו להבין את חוסר התקשורת של יוסף עם אביו במשך כל כך הרבה שנים?¹ מה המניע מאחורי היחס הקשה שלו לאחיו? ולמה הוא מאשים דווקא את בנימין, אחיו האהוב? האם קיים גורם מאחד שיכול להסביר את כל המעשים של יוסף או תוכנית כללית שמנחה אותו לאורך כל הדרך? או שיש ליוסף מספר מניעים שונים ואף סותרים? לחלופין, האם יש כאן התפתחות בדמות של יוסף, או אירועים בלתי צפויים שקורים, שגורמים לו לשנות את תוכניותיו ואת התנהגותו? 

השוטר הטוב והשוטר הרע?

יוסף אמנם מתייחס לאחיו בקשיחות, אך הוא מראה להם גם מידה של רצון טוב: הוא מחזיר בסתר את כספם, מזמין אותם לסעוד איתו, ונותן להם ולבנימין שלל מתנות. איך מעשים אלה מתיישבים עם האשמות השווא, הכליאה, והחקירות הקשוחות? מה המניע מאחורי התנהגות כזאת, שלכאורה סותרת את עצמה? האם יוסף מבקש נקמה או סליחה, איחוד מחדש או שכחה?

יוסף במצרים

התקופה שיוסף בילה במצרים הייתה מלאת עליות וירידות כמו רכבת הרים. איך שנות השעבוד והעלייה לשלטון השפיעו על רגשותיו כלפי אביו ואחיו? התנ"ך רומז לתשובה בבחירת השם של בנו: 

וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱ-לֹהִים אֶת כׇּל עֲמָלִי וְאֵת כׇּל בֵּית אָבִי.

בעקבות לידת בנו הבכור, יוסף מודה לה' על כך שגרם לו לשכוח את עמלו ואת בית אביו. האם יש כאן רמז לכך שההצלחות של יוסף טשטשו את הכאב שאחיו גרמו לו, דבר שאולי סלל את הדרך לפיוס? או שמא המילים מגלות לנו שיוסף קיבל החלטה פעילה להפנות עורף לבית אביו ולמורשתו, ושהוא בחר להתבולל בחברה המצרית.

כוחו של חלום

כפי שקורה לעתים קרובות בתנ"ך, הטקסט אינו חושף את רוב המחשבות והרגשות הפנימיים של יוסף. אך מיד לפני שיוסף מאשים את אחיו בריגול, הפסוק רומז לנו שהחלומות שלו הם שגרמו להתנהלות שלו באותו רגע: "וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם". מה היה בזיכרון החלום הזה שגרם ליוסף לפעול כפי שהוא פעל? האם הוא נזכר בתוכן של החלומות או בכאב שהם גרמו? האם הם הציתו בו תקווה חדשה, או שמא עוררו מחדש את הטינה הישנה?

ההנחות של הקורא

כאשר הקורא יודע את סוף הסיפור, הוא עלול לשכוח שהדמויות בסיפור אינן שותפות לאותו מידע. כדי להבין נכון את יוסף, צריך לבדוק את ההנחות שלנו:  

• שנים עשר שבטים? אמנם הקורא יודע שבסוף כל שנים עשר הבנים נבחרו להקים את עם ישראל, אך סביר להניח שהאחים לא היו מודעים לזה באותה תקופה. איך אפשרות ה"נבחרוּת" או, לחלופין, החשש מדחייה, הניעו את מעשיהם של האחים? 
• סוף טוב? הסיפור מסתיים בנימה אופטימית, עם התחינה האצילה של יהודה עבור בנימין ועם גילוי הזהות של יוסף. האם זה מה שיוסף רצה ותיכנן במקור?² מה יוסף היה עושה אילו יהודה לא היה נחלץ להגנת בנימין?  
• עונש ראוי? האחים רואים ביחס הקשה של יוסף עונש מתאים על מעשיהם הקודמים.³ האם גם יוסף התכוון לזה? 

¹ לאור מערכת היחסים החיובית של יוסף ויעקב והקרבה היחסית בין מצרים לכנען, היינו מצפים שיוסף יודיע לאביו על גורלו ומיקומו בהזדמנות הראשונה. הזדמנות כזאת אולי לא הופיעה בזמן שהיה בשעבוד ובבית הסוהר, אבל איזה תירוץ היה ליוסף לא ליצור קשר אחרי שעלה לשלטון? כמו כן, למה יוסף המשיך לשתוק לאחר הגעת האחים, במקום לחשוף את זהותו ולבקש את יעקב?

² הטקסט מציין ש"לֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק", דבר שאולי רומז שבמקור יוסף לא תכנן לחשוף את זהותו בשלב ההוא.

³ ראו את השיחה שלהם לאחר שהואשמו בריגול. הם מניחים שהם באמת אשמים וטוענים "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ".