Difference between revisions of "Yosef and Daniel/0"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
Line 14: Line 14:
 
<ul>
 
<ul>
 
<li>Exile – Both the Yosef saga and the story of Daniel take place in exile, in Egypt and Bavel respectively.&#160; In addition they were both taken away from their homes when they were young, and were the first to be exiled from their nation, in each the Egyptian exile and Babylonian exile.</li>
 
<li>Exile – Both the Yosef saga and the story of Daniel take place in exile, in Egypt and Bavel respectively.&#160; In addition they were both taken away from their homes when they were young, and were the first to be exiled from their nation, in each the Egyptian exile and Babylonian exile.</li>
−
<li>Thrown into a pit – Yosef was thrown by his brothers into a pit and by Potiphar into prison, and so was Daniel put in the lion's den.</li>
 
−
<li>Position of power – Yosef and Daniel rise to power in the king's palace.</li>
 
 
<li>Dual name – Yosef is given the name Tzafenat Paneach, and Daniel is given the name Belshazzar.</li>
 
<li>Dual name – Yosef is given the name Tzafenat Paneach, and Daniel is given the name Belshazzar.</li>
 
<li>Beauty and charm – Yosef is described as being beautiful, and so is Daniel while accounting for all of the children brought to Bavel.</li>
 
<li>Beauty and charm – Yosef is described as being beautiful, and so is Daniel while accounting for all of the children brought to Bavel.</li>
Line 25: Line 23:
 
<td>
 
<td>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>The dream itself – In Paroh and Belshazzar's dreams, animals come out of water.</li>
+
<li>The dream itself – In both Paroh and Belshazzar's dreams, animals emerge from the water.</li>
−
<li>Reaction to dream – When both Paroh and Nevuchadnezzar had a dream they wake up with their spirit being moved.</li>
+
<li>Reaction to dream – Both Paroh and Nevuchadnezzar awake troubled from their dreams, with their hearts beating quickly.</li>
−
<li>Inability to solve – In both Paroh and Nevuchadnezzar's second dream, they don't know what the dream was / how to solve the dream, and they call wizards who are not able to solve it.</li>
+
<li>Inability to interpret – Both Paroh and Nevuchadnezzar have a dream whose meaning eludes them.<fn>In Nevuchadnezzar's case, he does not even remember the content of the dream itself.</fn> They call upon wizards who are unable to find a satisfying explanation.</li>
−
<li>Solution by Yosef and Daniel –At the end Yosef and Daniel solve the dream.</li>
+
<li>Solution – In both stories, it is the Israelite outsider, Yosef and Daniel, who are able to interpret the dreams.</li>
 
</ul>
 
</ul>
 
</td>
 
</td>
 
</tr>
 
</tr>
 
<tr>
 
<tr>
−
<td>Position of power</td>
+
<td>Rise to power</td>
 
<td>
 
<td>
 
<ul>
 
<ul>
−
<li>Ruling over the land – After solving the king's dream, they are put by the king as a ruler on the whole country.</li>
+
<li>Placement in and removal from "pit" – Yosef is thrown into prison by Potiphar only to be removed and granted a position of power. Similarly, Daniel is thrown into the lion's den but emerges unscathed and is praised by the king, and rises to success.</li>
 +
<li>Find favor – Yosef finds favor in the eyes of both Potiphar and the prison guard while Daniel similalrly, </li>
 +
<li>Ruling over the land – After solving the king's dream, both Yosef and Daniel are appointed as a ruler on the whole country.</li>
 
<li>Signs of kingship –&#160;Both characters are dressed in royal finery, given a necklace to wear on their neck, as others proclaim their royal status.</li>
 
<li>Signs of kingship –&#160;Both characters are dressed in royal finery, given a necklace to wear on their neck, as others proclaim their royal status.</li>
 
</ul>
 
</ul>
Line 78: Line 78:
 
<tr>
 
<tr>
 
<td>&#160;</td>
 
<td>&#160;</td>
−
<td>(מא:א) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר.</td>
+
<td>(מא:א) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם...</td>
−
<td>(ב:א) וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו.</td>
+
<td>(ב:א) וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת...</td>
 
</tr>
 
</tr>
 
<tr>
 
<tr>

Version as of 02:10, 18 December 2014

Yosef and Daniel

Introduction

Content Parallels

Backdrop
  • Exile – Both the Yosef saga and the story of Daniel take place in exile, in Egypt and Bavel respectively.  In addition they were both taken away from their homes when they were young, and were the first to be exiled from their nation, in each the Egyptian exile and Babylonian exile.
  • Dual name – Yosef is given the name Tzafenat Paneach, and Daniel is given the name Belshazzar.
  • Beauty and charm – Yosef is described as being beautiful, and so is Daniel while accounting for all of the children brought to Bavel.
Dreams and Solutions
  • The dream itself – In both Paroh and Belshazzar's dreams, animals emerge from the water.
  • Reaction to dream – Both Paroh and Nevuchadnezzar awake troubled from their dreams, with their hearts beating quickly.
  • Inability to interpret – Both Paroh and Nevuchadnezzar have a dream whose meaning eludes them.1 They call upon wizards who are unable to find a satisfying explanation.
  • Solution – In both stories, it is the Israelite outsider, Yosef and Daniel, who are able to interpret the dreams.
Rise to power
  • Placement in and removal from "pit" – Yosef is thrown into prison by Potiphar only to be removed and granted a position of power. Similarly, Daniel is thrown into the lion's den but emerges unscathed and is praised by the king, and rises to success.
  • Find favor – Yosef finds favor in the eyes of both Potiphar and the prison guard while Daniel similalrly,
  • Ruling over the land – After solving the king's dream, both Yosef and Daniel are appointed as a ruler on the whole country.
  • Signs of kingship – Both characters are dressed in royal finery, given a necklace to wear on their neck, as others proclaim their royal status.
Religiosity
  • Refuse to be swayed – Yosef rejects Mrs. Potiphar's daily advances, while Daniel rejects the non-Kosher food he is offered to eat.

Literary Allusions

EN/HEע/E
  יוסף  דניאל
  (לט:א) וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה. (ב:יד) בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיוֹךְ רַב טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶל.
  (לט:כא) וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר. (א:ט) וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים.
  (מ:ו-ז) וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים. וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם. (א:י) וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים מִן הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ.
  (מא:א) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם... (ב:א) וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת...
  (מא:ב) וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת (ז:ג) וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא.
  (מא:ב) שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ. (א:טו) וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ. 
  (מא:ח) וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. (ב:א)  וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו.
(ד:ג)  וּמִנִּי שִׂים טְעֵם לְהַנְעָלָה קָדָמַי לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל דִּי פְשַׁר חֶלְמָא יְהוֹדְעֻנַּנִי.
  (מא:יב-טו) וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר. (יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה. (יד) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה. (טו) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ. (ב:כה) אֱדַיִן אַרְיוֹךְ בְּהִתְבְּהָלָה הַנְעֵל לְדָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְכֵן אֲמַר לֵהּ דִּי הַשְׁכַּחַת גְּבַר מִן בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדַע. (כו) עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר האיתיך הַאִיתָךְ כָּהֵל לְהוֹדָעֻתַנִי חֶלְמָא דִי חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ. 
  (מא:יד) וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה. (ו:כד) בֵּאדַיִן מַלְכָּא שַׂגִּיא טְאֵב עֲלוֹהִי וּלְדָנִיֵּאל אֲמַר לְהַנְסָקָה מִן גֻּבָּא וְהֻסַּק דָּנִיֵּאל מִן גֻּבָּא וְכָל חֲבָל לָא הִשְׁתְּכַח בֵּהּ דִּי הֵימִן בֵּאלָהֵהּ.
  (מא:טו) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ. (ה:טז) וַאֲנָה שִׁמְעֵת [עֲלָךְ] (עליך) דִּי [תִיכּוּל] (תוכל) פִּשְׁרִין לְמִפְשַׁר וְקִטְרִין לְמִשְׁרֵא כְּעַן הֵן [תִּכּוּל] (תוכל) כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַנִי אַרְגְּוָנָא תִלְבַּשׁ והמונכא וְהַמְנִיכָא דִי דַהֲבָא עַל צַוְּארָךְ וְתַלְתָּא בְמַלְכוּתָא תִּשְׁלַט.
  (מא:כד) וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי. (ד:ד) בֵּאדַיִן [עָלִּין] (עללין) חַרְטֻמַיָּא אָשְׁפַיָּא [כַּשְׂדָּאֵי] (כשדיא) וְגָזְרַיָּא וְחֶלְמָא אָמַר אֲנָה קֳדָמֵיהוֹן וּפִשְׁרֵהּ לָא מְהוֹדְעִין לִי.
  (מא:לח) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ. (ד:ה) וְעַד אָחֳרֵין עַל קָדָמַי דָּנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי וְדִי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ וְחֶלְמָא קָדָמוֹהִי אַמְרֵת.
  (מא:מב) וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. (מג) וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם. (ה:כט) בֵּאדַיִן אֲמַר בֵּלְשַׁאצַּר וְהַלְבִּישׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא [וְהַמְנִיכָא] (והמונכא) דִי דַהֲבָא עַל צַוְּארֵהּ וְהַכְרִזוּ עֲלוֹהִי דִּי לֶהֱוֵא שַׁלִּיט תַּלְתָּא בְּמַלְכוּתָא.
  (מא:מה) וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. (א:ז) וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל בֵּלְטְשַׁאצַּר וְלַחֲנַנְיָה שַׁדְרַךְ וּלְמִישָׁאֵל מֵישַׁךְ וְלַעֲזַרְיָה עֲבֵד נְגוֹ.
  (מה:כו) וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם. (ב:מח) אֱדַיִן מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל רַבִּי וּמַתְּנָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן יְהַב לֵהּ וְהַשְׁלְטֵהּ עַל כָּל מְדִינַת בָּבֶל וְרַב סִגְנִין עַל כָּל חַכִּימֵי בָבֶל.
   (מז:ב) וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה.  (א:ה) וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
     
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Yosef_and_Daniel/0&oldid=15878&useskin=vector"