Difference between revisions of "Hardened Hearts/2/he"
m |
m |
||
Line 67: | Line 67: | ||
<p>ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":‎<fn>חלק מהווריאציות להלן מפרשות מחדש את "חיזוק לב", בעוד שהאחרות מפרשות מחדש את "ה'".</fn></p> | <p>ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":‎<fn>חלק מהווריאציות להלן מפרשות מחדש את "חיזוק לב", בעוד שהאחרות מפרשות מחדש את "ה'".</fn></p> | ||
<opinion name="">חיזוק לאפשר הישרדות | <opinion name="">חיזוק לאפשר הישרדות | ||
− | <p>"וַיְחַזֵּק ה'‏" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.<fn> | + | <p>"וַיְחַזֵּק ה'‏" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.<fn>השווה <multilink><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">הכתב והקבלה</a><a href="HaketavShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="HaketavShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Yaakov Mecklenburg (HaKetav VeHaKabbalah)" data-aht="parshan">אודות ר' יעקב מקלנבורג</a></multilink> שמחזיק בעמדה הקוטבית כמעט שמשמעות הביטוי היא שה' שלח נגעים חמורים ללבו של פרעה (בדומה ל "אֲנִי שֹׁלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפֹתַי אֶל לִבְּך" בשמות ט':י"ד), אבל פרעה בכל אופן סירב לשלוח את העם. הפסוקים שמדברים על כך שפרעה מחזק את לבו בעצמו מהווים קושי לעמדה זו, כמו גם הפסוקים בסיחון ובעמי כנען (במקרים אלה אין נגעים ידועים שעליהם אפשר לדבר).</fn></p> |
− | <mekorot><multilink><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">רס"ג הנבחר באמונות ודעות ד':ו'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>,<fn> | + | <mekorot><multilink><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">ר' סעדיה גאון</a><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">רס"ג הנבחר באמונות ודעות ד':ו'</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">אודות ר' סעדיה גאון</a></multilink>,<fn>העמדה של ר' סעדיה מופיעה גם בקטע גניזה (ראה פירושו של ר' סעדיה שמות ז':ג'), ומצוטטת בפירוש אנונימי (ראה פירושו של ר' סעדיה בשמות י"ד:י"ז). ראה להלן להסברים חלופיים של ר' סעדיה שמצוטטים על ידי המאירי ובקטעי גניזה. למקומות אחרים בהם ר' סעדיה מאמץ את העמדה של חסינות הבחירה החופשית, ראה <a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">ר' סעדיה גאון</a>, ולאופן שבו מבין ר' סעדיה את "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ " בתהילים ק"ה:כ"ה ראה <a href="New King or Dynasty" data-aht="page">מלך חדש או שושלת חדשה?</a>.</fn> <multilink><a href="TosafotShemot4-21" data-aht="source">בעלי התוספות</a><a href="TosafotShemot4-21" data-aht="source">כ"י המבורג 45 בתוספות השלם ד':כ"א:ח'</a><a href="Ba'alei HaTosafot" data-aht="parshan">אודות בעלי התוספות</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniShemot4-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink><fn>עיין גם בפירוש <a href="IbnEzraShemotLong7-3" data-aht="source">ישועה הקראי</a>.</fn></mekorot> |
− | <point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b> תוך כדי חמש המכות הראשונות , פרעה היה מסוגל לאזור את חוסנו הנפשי, אך בזמן חמש המכות האחרונות שהיו הרסניות יותר, ה' היה נצרך גם כן בכדי לגרום לו להיות עמיד מספיק על מנת להתמודד אתם.<fn> | + | <point><b>מי הקשה את לב פרעה ומתי?</b> תוך כדי חמש המכות הראשונות , פרעה היה מסוגל לאזור את חוסנו הנפשי, אך בזמן חמש המכות האחרונות שהיו הרסניות יותר, ה' היה נצרך גם כן בכדי לגרום לו להיות עמיד מספיק על מנת להתמודד אתם.<fn>ר' סעדיה (שמצוטט בפירוש אנונימי – ראה פירושו של ר' סעדיה שמות י"ד:י"ז) מוסיף שחיזוק לב פרעה בפתיח לטביעתו בים סוף נצרכה כדי שלא יגווע מעמוד הענן והאש.</fn></point> |
<point><b>כיצד הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית ניסית..</point> | <point><b>כיצד הוקשו הלבבות?</b> לשיטה זו, הלבבות הוקשו דרך התערבות אלוהית ניסית..</point> | ||
− | <point><b>לשם מה התהליך הממושך?</b> עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית העצימה את ההשפעה של העונש או הגמול החינוכי | + | <point><b>לשם מה התהליך הממושך?</b> עמדה זו יכולה להסביר שהעובדה שלא כל המכות הובאו בו זמנית העצימה את ההשפעה של העונש או הגמול החינוכי.<fn>עיין <a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn></point> |
− | <point><b>גיוון בפעלים – חזק, כבד, קשה</b> – בעוד שהשורש "חזק" משמעו לחשל ולהוסיף חוסן, גישה זו נתקלת במידת מה של קושי בהסברת השורש "כבד" ב"כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שמות י':א').<fn> | + | <point><b>גיוון בפעלים – חזק, כבד, קשה</b> – בעוד שהשורש "חזק" משמעו לחשל ולהוסיף חוסן, גישה זו נתקלת במידת מה של קושי בהסברת השורש "כבד" ב"כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שמות י':א').<fn>המשמעות של "כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ" בשמות י"ג:ט"ו גם כן אינה ברורה.</fn></point> |
− | <point><b>סיחון ועמי כנען</b> – כפי שמעיר ר' סעדיה, האימה שחשו עמי כנען<fn> | + | <point><b>סיחון ועמי כנען</b> – כפי שמעיר ר' סעדיה, האימה שחשו עמי כנען<fn>ראה יהושע ב':ט'-י"א, ה':א', ט':כ"ד.</fn> היא מה שהצריך את חיזוק לבם.</point> |
<point><b>בני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – ר' סעדיה מציע פירושים חדשניים לכל אחד מהפסוקים אלה:<br/> | <point><b>בני ישראל בתקופת אליהו וישעיהו</b> – ר' סעדיה מציע פירושים חדשניים לכל אחד מהפסוקים אלה:<br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
− | <li>"וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.<fn> | + | <li>"וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.<fn>ר' סעדיה מפרש אם כן את "הסבת" בתור פועל בעתיד ו"אחרנית" בתור תואר המתאר את הלב. רד"ק בספר השורשים ד"ה אחר מצטט את אביו שמסביר באופן דומה שאליהו מבקש מה' להפוך את לב העם, אך הוא מבין את "אחרנית" בתור תואר הפועל.</fn></li> |
<li>"הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.</li> | <li>"הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.</li> | ||
<li>"לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.</li> | <li>"לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.</li> | ||
Line 84: | Line 84: | ||
<opinion name="">דרך הטבע בלבד | <opinion name="">דרך הטבע בלבד | ||
<p>ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.</p> | <p>ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.</p> | ||
− | <mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>,<fn> | + | <mekorot><multilink><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat36" data-aht="source">עקידת יצחק שמות שער ל"ו</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>,<fn>ר' יצחק עראמה לא היה הראשון להציע פירוש זה. עמדה דומה מצוטטת בשם ר' סעדיה (ראה פירושו של ר' סעדיה שמות י"ד:י"ז). בנוסף, כפי שמעיר העקדת יצחק עצמו, ר' יוסף אלבו מסביר באופן דומה את התהליך בו מתרחשת הקשיית הלב של האדם. אולם, ר' אלבו נחלק בכך שהוא סובר שה' מתערב בכוונה תחילה בכדי לשמֵר את הבחירה החופשית של האדם – ראה להלן.</fn> <multilink><a href="AbarbanelShemot7-3" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelShemot7-3" data-aht="source">שמות ז' התשובה הג'</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>, <multilink><a href="Maasei11" data-aht="source">מעשי ה'</a><a href="Maasei11" data-aht="source">מעשי מצרים י"א</a><a href="R. Eliezer Ashkenazi (Ma'asei Hashem)" data-aht="parshan">אודות ר' אליעזר אשכנזי</a></multilink>, <multilink><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilShemot10-1" data-aht="source">שמות י':א'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink></mekorot> |
− | <point><b>מי הקשה את לב פרעה, כיצד, ומתי?</b> גישה זו מסבירה שפרעה הקשה את לבו בעצמו, אך הבאת מכות בידי ה' שהיו רק הדרגתיות, זמניות, ובדרך הטבע גרמו לפרעה להאמין שהוא פשוט קרבן לשרשרת של אסונות טבע.<fn> | + | <point><b>מי הקשה את לב פרעה, כיצד, ומתי?</b> גישה זו מסבירה שפרעה הקשה את לבו בעצמו, אך הבאת מכות בידי ה' שהיו רק הדרגתיות, זמניות, ובדרך הטבע גרמו לפרעה להאמין שהוא פשוט קרבן לשרשרת של אסונות טבע.<fn>העקדת יצחק מסביר שבים סוף, פרעה חשב בדומה שקריעת הים הייתה פשוט תופעת טבע. השווה רמב"ן שמות י"ד:ד' שצוטט לעיל ור"י אלבו להלן.</fn> לכן, התורה מתייחסת לפרעה ולה' לסירוגין כאל הגורם להקשיית הלב.<fn>בלשון העקדת יצחק "אין שום הפרש בין אומרו ויחזק ה' את לב פרעה ובין אומרו ויחזק לב פרעה כאשר דבר ה'". הוא מביא בתור הוכחה את ההחלפה שבין פרעה וה' כגורם להקשייה בפסוקים העוקבים ט':ל"ד-ל"ה וי':א'. הוא ואברבנאל גם מצטטים כמקבילה את השוני בין במדבר י"ג:ב' ודברים א':כ"ב בנוגע לשאלה מי ביקש לשלוח את המרגלים.</fn> אולם, דבר זה אינו מסביר את המעבר שנעשה באמצע המכות לשים דגש על תפקידו של ה' בהקשיית לב פרעה.</point> |
<point><b>מטרת התהליך הממושך<br/></b><ul> | <point><b>מטרת התהליך הממושך<br/></b><ul> | ||
<li>ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.</li> | <li>ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.</li> | ||
− | <li>ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,<fn> | + | <li>ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,<fn>בהתאם ל<a href="Shemot9-34" data-aht="source">שמות י':א'-ב'</a>.</fn> והביאה אותם להכרה גדולה הרבה יותר בכוחו של ה' מאשר עונש חד פעמי.</li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b>סיחון</b> – ציווי ה' למשה להימנע מחיכוכים עם העמים השכנים - אדום, מואב ועמון גרמה לסיחון לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתייצב מול צבאו.<fn> | + | <point><b>סיחון</b> – ציווי ה' למשה להימנע מחיכוכים עם העמים השכנים - אדום, מואב ועמון גרמה לסיחון לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתייצב מול צבאו.<fn>העקדת יצחק משווה דבר זה לטקטיקה של מארב. ראה להלן להשפעתו של ר' יוסף אלבו על פירוש זה.</fn></point> |
− | <point><b>עמי כנען</b> – הפרשנים בגישה זו אינם מתייחסים להקשיית הלב של עמי כנען, והם היו נזקקים לומר שגם שם ההקשיה נעשתה בצורה טבעית.<fn> | + | <point><b>עמי כנען</b> – הפרשנים בגישה זו אינם מתייחסים להקשיית הלב של עמי כנען, והם היו נזקקים לומר שגם שם ההקשיה נעשתה בצורה טבעית.<fn><a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/9-parsha/17vaerah.php" rel="external">ר' יעקב מדן</a> מציע שההפסד הראשוני של בני ישראל בעי שכנע את הכנענים שיש להם סיכוי. ראה מאמרו ואת ההקבלות לאירועים עכשוויים שהוא מצביע עליהם בסוף המאמר. ראה גם <a href="http://www.daat.ac.il/daat/tanach/rishonim/ki-2.htm" rel="external">ר' יהודה איזנברג</a> שמעלה הצעה שמלכי כנען נקטו באסטרטגיה צבאית יעילה ושיהושע עצמו פחד מהפסד בקרבות (ראה יהושע י':ח', י"א,ו') עד שה' הרגיע אותו. ר' איזנברג מעיר שבתיאורים הראשוניים של המלחמות עם סיחון (במדבר כ"א) ומלכי כנען (יהושע י'-י"א) אין אזכור של הקשיית לב בגלל שהיה נראה שפעולותיהם הן הגיוניות ומתקבלות על הדעת, והשתלשלות העניינים היא טבעית. רק בתיאורים הרטרוספקטיביים של דברים ב'-ג' ויהושע י"א:י"ח – כ' יד ההדרכה האלוהית הופכת לגלויה ללא ספק. אולם, צריך להעיר, שבמקרה של פרעה, יד ה' הייתה גלויה מן ההתחלה ועד הסוף.</fn></point> |
<point><b>בני ישראל בתקופת אליהו</b> – ראה <multilink><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">מלכים א' י"ח:ל"ז</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> שמבהיר שה', דרך הטבע, בעקיפין גרם לחטאי העם כאשר אִפשר ליבול לצמוח אפילו כאשר האנשים עבדו את הבעל.</point> | <point><b>בני ישראל בתקופת אליהו</b> – ראה <multilink><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="RalbagMelakhimI18-37" data-aht="source">מלכים א' י"ח:ל"ז</a><a href="R. Levi b. Gershon (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשון</a></multilink> שמבהיר שה', דרך הטבע, בעקיפין גרם לחטאי העם כאשר אִפשר ליבול לצמוח אפילו כאשר האנשים עבדו את הבעל.</point> | ||
<point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שאומרים הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות אחרות בתנ"ך.</point> | <point><b>"אתה נותן יד לפושעים"</b> – שערי תשובה תמיד נותרים פתוחים, כפי שאומרים הפסוקים ביחזקאל ודוגמאות אחרות בתנ"ך.</point> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion name="">ניב ציורי בלבד | <opinion name="">ניב ציורי בלבד | ||
− | <p>הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.<fn> | + | <p>הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.<fn>ראה <a href="Philosophy:Free Will" data-aht="page">בחירה חופשית</a> למקרים נוספים בהם פעולות חיוביות או שליליות מיוחסות באופן דומה לה'. השווה <multilink><a href="Jubilees48" data-aht="source">ספר היובלים</a><a href="Jubilees48" data-aht="source">ספר היובלים פרק מ"ח</a><a href="Jubilees" data-aht="parshan">אודות יובלים</a></multilink> שמייחס את הקשיית לבבות המצרים למשטמה (דמות דומה לשטן), במאמץ להסיט אחריות מה'. למקרים אחרים בהם ספר היובלים מייחס מעשים למשטמה ולהשפעה זורואסטרית אפשרית, ראה <a href="Jubilees" data-aht="parshan">על ספר היובלים</a>.</fn></p> |
− | <mekorot><multilink><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">דברים ה':כ"ו</a><a href="IbnEzraYeshayahu63-17" data-aht="source">ישעיהו ס"ג:י"ז</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>,<fn> | + | <mekorot><multilink><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim5-26" data-aht="source">דברים ה':כ"ו</a><a href="IbnEzraYeshayahu63-17" data-aht="source">ישעיהו ס"ג:י"ז</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>,<fn>דעת ראב"ע עלולה לא להיות לגמרי עקבית. ראה <a href="A Three Day Journey" data-aht="page">"דרך שלשת ימים"</a> להבנת ראב"ע שה' עודד את העקשנות של פרעה באופן פעיל דרך התרמית של שלושת ימים ושאילת הכלים.</fn> דעות אחדות המצוטטות ב<multilink><a href="Meiri" data-aht="source">מאירי</a><a href="Meiri" data-aht="source">חיבור התשובה א':ו' (עמ' 157-155)</a><a href="R. Menachem HaMeiri" data-aht="parshan">אודות ר' מנחם המאירי</a></multilink>,<fn>The Meiri (pp.152-157) cites three positions of "אחד מחכמי הדור"‎, "ויש שביאר"‎, and "ויש שפירש", all of whom suggest variations of this approach. The third approach is based on <multilink><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">R. Saadia</a><a href="RasagEmunot4-6" data-aht="source">Emunot VeDeiot 4:6</a><a href="R. Saadia Gaon" data-aht="parshan">About R. Saadia</a></multilink> (see also Commentary of R. Saadia Shemot 10:20). See also <a href="Divine Plans and Egyptian Free Choice" data-aht="page">Divine Plans and Egyptian Free Choice</a> for the Rambam and Meiri's approach in understanding "הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ".</fn> <multilink><a href="KaspiShemot7-3" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="KaspiShemot7-3" data-aht="source">ר"י אבן כספי שמות ז':ג'</a><a href="KaspiMelakhimI18-37" data-aht="source">ר"י אבן כספי מלכים א' י"ח:ל"ז</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>, <multilink><a href="BiurShemot7-3" data-aht="source">ביאור</a><a href="BiurShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="Moses Mendelssohn" data-aht="parshan">אודות משה מנדלסון</a><a href="Biur" data-aht="parshan">אודות נתיבות השלום</a></multilink>, <multilink><a href="ShadalShemot7-3" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalShemot7-3" data-aht="source">שמות ז':ג'</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>, <multilink><a href="CassutoShemot4-21" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="CassutoShemot4-21" data-aht="source">שמות ד':כ"א</a><a href="Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות משה דוד קאסוטו</a></multilink></mekorot> |
<point><b>מדוע ההקשיה מיוחסת לה'?</b><ul> | <point><b>מדוע ההקשיה מיוחסת לה'?</b><ul> | ||
<li>רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.</li> | <li>רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.</li> |
Version as of 12:27, 10 January 2015
הקשיית לב
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים נחלקים באופן נרחב בהבנתם את הפסוקים שמתארים איך ה' הקשה את הלב של מספר דמויות בתנ"ך. חלק מבינים את הביטוי בתור דרך מטפורית לומר שה' הפך אנשים לעיקשים, ודיכא את הבחירה החופשית שלהם כדי למנוע מהם לשנות את דרכיהם. דבר זה יכול לקרות בעקבות גודל חטאם, העובדה שהם מיצו את ההזדמנויות שלהם להשתנות, או, מכיוון שהם עובדי אלילים, הם פשוט לא זכו במתנת התשובה.
פרשנים אחרים לא מסכימים ומנסים לפרש מחדש את הפסוקים, מכיוון שהם אומרים שה' לעולם אינו נוטל באופן פעיל את הבחירה החופשית ממישהו. לשיטת ר' סעדיה, הביטוי "חיזוק לב" צריך להיות מובן כחיזוק ממש של מישהו, שנותן לו את היכולת להתמיד כך שיוכל לקבל עונש מלא. ר' יצחק עראמה מציע שהשגחת ה' על העולם בדרך הטבע לפעמים מובילה באופן עקיף לאנשים לשכוח ממנו ולהמשיך לחטוא, ולכן כביכול ה' הקשה את לבם. אחרים מציעים שהביטוי הוא רק ניב ציורי, אשר מייחס פעולות אנושיות לא מוסברות לה', המקור הבלעדי של הכול בעולם. רב יוסף אלבו וספורנו הולכים צעד נוסף קדימה, ומציעים שהקשיית הלבבות בידי ה' היא למעשה מה שמאפשר בחירה חופשית ותשובה אמתית. "חיזוק לב" מובן אם כן בתור חיזוק ההחלטיות של האדם כך שיהיו לו אפשרויות אחרות מלבד לומר "רחמים" ולהיכנע.
הגישות השונות מושפעות מעמדות הפרשנים במספר עניינים: מה הייתה המטרה הבלעדית של המכות; האם הן נועדו להעניש או לשקם? כיצד התורה רואה חזרה בתשובה של גויים? האם ה' פועל בדרך הטבע או שהוא מבצע ניסים גלויים?
פרשנים אלה מציעים ספקטרום של אפשרויות בהסברת המשמעות של הקשיית הלב של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך בידי ה' וההשפעה שהייתה לכך על הבחירה החופשית שלהם:
דיכוי בחירה חופשית
הקשיית הלב של דמויות אלה בידי ה' מנעה מהם לממש את הבחירה החופשית שלהם ולשנות כיוון כדי להתחמק מעונש. על כל הווריאציות של גישה זו להסביר מדוע לא הגיעה לאנשים אלה הזדמנות לשנות את דרכיהם ולמה ה' לא היה יכול לסדר דרך בה יוכל להעניש אותם בלי שיצטרך לדכא את בחירה החופשית שלהם.1
חטאים חמורים
עקב טבעם וגודלם העצום של החטאים שדמויות אלה עשו, עונש היה המסקנה המתבקשת כבר מההתחלה והיה נצרך גם אם המעורבים בעניין היו בוחרים לשנות את התנהגותם ולחזור בתשובה.2 לכן, נטרול הבחירה החופשית שלהם (והעקשנות שהגיעה בעקבות כך) לא גרם להם לקבל עונשים נוספים, אלא רק אִפשֵר את העונש על החטאים המקוריים שלהם.3
- רדיפת בני ישראל – רמב"ם ואברבנאל מסבירים שיחסו האיום של פרעה כלפי בני ישראל5 הוא מה שחרץ את גורלו. אברבנאל ממשיך ומבהיר שתשובה יכולה לכפר רק על חטאים שבין אדם למקום אך אינה יכולה למנוע את העונש הקבוע על רצח6 וחטאים חמורים אחרים שנעשו בין אדם לחברו.
- חברה מופקרת – בהתבסס על ויקרא י"ח:ג', רלב"ג טוען שאפילו אם פרעה היה מסכים מיד לשלח את בני ישראל לחופשי, הוא והמצרים עדיין היו ראויים לעונש עקב ההתנהגות המינית המושחתת שלהם.
הזדמנויות מבוזבזות
לחוטא מוענק רק מספר מוגבל של הזדמנויות לשנות כיוון לפני ששערי תשובה ננעלים וגורלו נחתם. חוטאים אלה מיצו את כל הזדמנויותיהם, וכאשר עשו זאת, ה' נטל מהם את הבחירה החופשית שלהם ואת יכולתם לחזור בתשובה.
עובדי אלילים אינם יכולים לחזור בתשובה אמתית
תשובה היא מתנת א-לוהים מיוחדת ששמורה עבור אלו שמאמינים בה'. מכיוון שחוטאים אלה היו עובדי אלילים ולא היו יכולים לחזור בתשובה, לא היה מחסום מוסרי שניצב בפני הסרת הבחירה החופשית שלהם.
- אברבנאל מגדיר חזרה בתשובה בתור שיבה לה', ולכן, בהגדרה, רק מי שמאמין בה' יכול לחזור בתשובה. תזה זו מוגבלת לעובדי אלילים.
- אולם, נראה שרש"י, כמו התנחומא, עורך הבחנה על סמך המציאות שהחזרה בתשובה של אומות העולם אינה כנה ושורדת רק כל עוד העונש עדיין בתוקף. התנחומא ורש"י27 מדברים על גויים בכלל, ולא רק על עובדי אלילים.
- לשיטת אברבנאל, לפרעה, בתור עובד אלילים, מעולם לא הייתה אפשרות לחזור בתשובה. העובדה שפרעה מקשה את לב עצמו בהתחלה מהווה קושי, מכיוון שמשתמע מכך שהוא היה יכול לחזור בתשובה.28
- רש"י, מאידך גיסא, טוען שלפרעה ניתנה הזמנות לחזור בתשובה בזמן חמש המכות הראשונות, למרות ידיעת ה' שכל חזרה בתשובה שלו תהיה במקרה הטוב ביותר לא כנה. דבר זה מאפשר לרש"י להרגיע את המתיחות שבין הכרזת ה' בהתחלה שיקשה את לב פרעה, לפסוקים המופיעים במשך חמש המכות הראשונות שמדברים על כך שפרעה מקשה את לב עצמו.29
- חזרתם בתשובה של האשורים בנינוה לכאורה סותרת את התזה של אברבנאל בכך שהיא מראה שגויים יכולים לעשות ואכן עושים תשובה.30 אברבנאל נאבק לענות שהאשורים היו יוצאי דופן מכיוון שה' ייעד אותם להיות שליחו בהשמדת מלכות ישראל הצפונית.31 לחילופין, הוא היה יכול לענות שאנשי נינוה נטשו את אליליהם לטובת מונותיאיזם, ולכן נהיו מסוגלים לחזור בתשובה.32
- לרש"י, לעומת זאת, הסיפור פחות מהווה בעיה מכיוון שהחזרה בתשובה של נינוה הייתה יכולה להיות לא-כנה.33
לא מנע בחירה חופשית
ה' לא השפיע בצורה זו או אחרת על אדם כלשהו לממש את בחירתו החופשית. אפשרות זו מסתעפת בהבנתה מה ה' אכן עושה וביחס לשאלה איך לפרש (מחדש) את הביטוי "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב":39
חיזוק לאפשר הישרדות
"וַיְחַזֵּק ה'" משמעותו שה' באופן פיזי או נפשי חיזק חוטאים כדי לאפשר להם לשרוד מספיק זמן לקבל את עונשם המלא, ולא שהוא הפך אותם לעקשנים.40
- "וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית" – ר' סעדיה מסביר את המילים כבקשה של אליהו מה' לשנות את המצב הפונה לאחור של לב העם.47
- "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה" – ר' סעדיה מפרש שהציווי הוא לגרום לעם לא לשים לב לאירועים המתרחשים סביבם.
- "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ" – ר' סעדיה מסביר כאן שישעיהו מבקש מה' לא לראות את העם כמרדן.
דרך הטבע בלבד
ה' לא עשה דבר שונה מהרגיל כדי לגרום לחוטאים לאבד את בחירתם החופשית, אך הדרך הטבעית בה הוא מנהל את העולם הייתה לפעמים גורם עקיף לכך שהאנשים המשיכו לחטוא.
- ר' אליעזר אשכנזי מסביר שזוהי פשוט הדרך שבה ה' תמיד מנהל את העולם, ראשית נותן אזהרות בעדינות ולא משמיד מידית את החוטא.
- ר' יצחק עראמה ור' משה אשכנזי מציעים שבעוד שתהליך ההענשה הארוך הטעה אולי את פרעה, הייתה לו השפעה הפוכה ומועילה על שאר העולם,51 והביאה אותם להכרה גדולה הרבה יותר בכוחו של ה' מאשר עונש חד פעמי.
ניב ציורי בלבד
הדמויות חיזקו את ליבן בעצמן, אך המעשה מיוחס לה' מכיוון שהוא המניע הראשון ומקור הבלעדי של הכול בעולם.54
- רבים מפרשנים אלה מסבירים שה' יצר את האדם, העניק לו בחירה חופשית, ונתן לו אפשרויות אחדות שמהן יוכל לבחור. אולם, סיבה זו אינה מסבירה מדוע רק חלק קטן מבין הפעולות בתורה מיוחסות לה'.
- שד"ל מציע שמאורעות מוזרים57 מיוחסים במיוחד ליד ה',58 מכיוון שהם אינם מובנים בלי להניח התערבות של ה'.59 ההואיל משה, לעומת זאת, מצביע על כך שלא רק נרטיב המספר משייך את הקשיית הלבבות לה', אלא גם ה' עצמו.
- המאירי מצטט דעה שמרחיבה את העמדה של ר' סעדיה ומציעה שהקשיית הלב מיוחסת לה' מכיוון שהוא זה שהציג את העקשנות של פרעה בפני העולם כולו.60
העצמת בחירה חופשית
ה' חיזק את ההחלטיות של החוטאים בכדי להוות משקל נגד לפחד המכריע שלהם מעונש או מוות. על ידי כך שעשה זאת ה' וידא שהם ישמרו על הבחירה החופשית שלהם ויוכלו לחזור בתשובה באמת ולא להיכנע רק מתוך פחד.62
- ר' יוסף אלבו מציג את חיזוק לב החוטאים כמבחן לקמוס של טהרת המניעים שלהם64 וכאמצעי למנוע תשובה מזויפת.
- בניגוד, ר' יוסף אבן שושן רואה את התהליך כולו כמימוש של ה"חסד ורחמים" של ה', בכך שהוא מכוון רשעים לתשובה כנה ואמתית.65
- ספורנו מחזיק במידת מה בדעה משלבת, בכך שהוא טוען שלמרות שחיזוק לב פרעה הבטיח את המשך קיום הבחירה החופשית שלו, המטרה והתקווה המרכזית הייתה שלפחות העם המצרי יחזור בתשובה באמת.66
- ספורנו עושה ניסיון להתייחס לשאלה זו בטענה שלא היה זה באמת פרעה אלא המצרים שהיו המוקד העיקרי של התהליך החינוכי של המכות. לשיטת ספורנו, אפילו הטבעת הצבא המצרי בים סוף נועדה לעודד את החזרה בתשובה של שאר המצרים שנותרו במצרים.
- פרקי דרבי אליעזר מרחיק לכת יותר ומציג את פרעה עצמו בתור אבטיפוס של תשובה וכהוכחה לכוחות הגואלים שלה ("תדע לך כח התשובה – בא וראה מפרעה מלך מצרים"). פרקי דרבי אליעזר מציג תיאור משונה של פרעה ניצל מטביעת צבאו בים סוף,74 הופך למלך נינוה, ומוביל את תנועת ה"תשובה" בתקופת יונה, מאות שנים לאחר מכן.75
- מקביל לפרעה – ר' יוסף אלבו אומר שציווי ה' למשה להימנע מהתנגשות עם העמים השכנים – אדום, מואב ועמון הטעו את סיחון76 לחשוב שבני ישראל חלשים מכדי להתמודד עם צבאו.77 הוא ממשיך ומסביר שטקטיקה זו נצרכה כדי להוות משקל נגד לשמועות על ניסי ה' שהפחידו את סיחון. לכן, בצורה דומה למקרה של פרעה, חיזוק לב סיחון על ידי ה' איזן את כפות המאזניים וסיפק לו בחירה חופשית.78 מכיוון שהתורה, בכל זאת, אומרת בפירוש שמטרת החיזוק הייתה לאפשר את השמדתו של סיחון,79 ר' אלבו מוסיף שאילולא היה סיחון תוקף, היה לוקח הרבה יותר זמן לכבוש את ארצו.80
- ניגוד לפרעה – ר' יוסף אבן שושן טוען שסיחון ועוג היו ראויים למות מכיוון שהם היו חלק משבעת עמי כנען,81 ולא בגלל מעשיהם כלפי בני ישראל. לכן, הוא טוען שחיזוק כוח הרצון שלו היה רק אמצעי להוציא את סיחון מעירו ולזרז את השמדתו,82 והוא מנותק לחלוטין מהמטרות של חיזוק כוח הרצון של פרעה.