Difference between revisions of "The Decalogue: Direct From Hashem or Via Moshe/2/he"
Line 21: | Line 21: | ||
<point><b>נבואה להמונים</b> – עמדתו של רמב"ם יונקת מתפישתו כי נבואה לעולם אינה יכולה להיות מיועדת לכולם, ללא התחשבות ביכולתם ורמתם הרוחנית. לדעתו, העם לא היה מוכן או מסוגל להבין את ה'. יש לציין כי רמב"ם אינו פוסל את האפשרות כי אנשים מסוימים, כדוגמת אהרן ובניו, יכלו להבין חלקים מהנאמר, בהתאם לרמתם הרוחנית.</point> | <point><b>נבואה להמונים</b> – עמדתו של רמב"ם יונקת מתפישתו כי נבואה לעולם אינה יכולה להיות מיועדת לכולם, ללא התחשבות ביכולתם ורמתם הרוחנית. לדעתו, העם לא היה מוכן או מסוגל להבין את ה'. יש לציין כי רמב"ם אינו פוסל את האפשרות כי אנשים מסוימים, כדוגמת אהרן ובניו, יכלו להבין חלקים מהנאמר, בהתאם לרמתם הרוחנית.</point> | ||
<point><b>תפקידו של משה</b> – מאחר והעם לא היה ברמה נבואית גבוהה מספיק בכדי להבין את ה', הוא דיבר רק למשה, אשר לאחר מכן העביר את דברי ה' לשאר העם.</point> | <point><b>תפקידו של משה</b> – מאחר והעם לא היה ברמה נבואית גבוהה מספיק בכדי להבין את ה', הוא דיבר רק למשה, אשר לאחר מכן העביר את דברי ה' לשאר העם.</point> | ||
− | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מקשה במיוחד על עמדה זו, מכיוון שלפי פרשנים אלו, לא התרחש מפגש "פָּנִים בְּפָנִים" כלל, זאת מאחר והעם רק הקשיב כאשר ה' דיבר אל משה ואפילו אז, הוא לא הצליח להבין את פשר מילותיו.<fn>אברבנאל מתייחס לקושי זה (השוו גם אבן כספי דברים ה':ד'-ה'). הביטוי "פָּנִים אֶל פָּנִים" אינו מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך, בעוד הביטוי "פָּנִים בְּפָנִים" מופיע כאשר | + | <point><b>"פָּנִים בְּפָנִים"</b> – ביטוי זה מקשה במיוחד על עמדה זו, מכיוון שלפי פרשנים אלו, לא התרחש מפגש "פָּנִים בְּפָנִים" כלל, זאת מאחר והעם רק הקשיב כאשר ה' דיבר אל משה ואפילו אז, הוא לא הצליח להבין את פשר מילותיו.<fn>אברבנאל מתייחס לקושי זה (השוו גם אבן כספי דברים ה':ד'-ה'). הביטוי "פָּנִים אֶל פָּנִים" אינו מופיע בשום מקום אחר בתנ"ך, בעוד הביטוי "פָּנִים בְּפָנִים" מופיע כאשר ה' מדבר אל משה (שמות ל"ג:י"א, דברים ל"ד:י') וכאשר יעקב וגדעון פוגשים מלאכים (בראשית ל"ב:ל"א, שופטים ו':כ"ב).</fn> רמב"ם מסביר כי המילים "פָּנִים בְּפָנִים" מתייחסים לתחושת הבהירות אותה חווה העם כאשר קלט את קול א-לוהים ללא תיווך של מלאך.<fn>ראו ספורנו דברים ה':ד'.</fn> כלומר, אף כי העם רק שמע את קולו של ה', הקול נשמע ישירות, ולא דרך שליח. במובן זה, ניתן לכנות את המפגש "פָּנִים בְּפָנִים".</point> |
<point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מתפרש כפשוטו, כמתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך מתן הדברות עצמם.</point> | <point><b>"אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם"</b> – פסוק זה מתפרש כפשוטו, כמתייחס לתפקידו של משה כמתווך במהלך מתן הדברות עצמם.</point> | ||
<point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – פסוק זה תומך בעמדה המוצגת, שכן אין כאן שום התייחסות לכוונה כלשהי של ה' לדבר ישירות אל העם, אלא רק שהם יקשיבו בעוד הקב"ה מדבר אל משה.</point> | <point><b>"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ"</b> – פסוק זה תומך בעמדה המוצגת, שכן אין כאן שום התייחסות לכוונה כלשהי של ה' לדבר ישירות אל העם, אלא רק שהם יקשיבו בעוד הקב"ה מדבר אל משה.</point> | ||
<point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – כדי לתמוך בעמדתם, הפרשנים מציינים כי בפסוקים רבים בספר דברים בהם מתוארת ההתגלות, ישנן התייחסויות חוזרות לקולות שהעם שמע, אך לא למילים כלשהן. ראו <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ג-ל״ו</a>, <a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ״ב</a>.<fn>פסוקים אלו כוללים את הביטויים: "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים", "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱ-לֹהִים", "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ", "כְּשׇׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל", "וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ"‏. יש לציין כי שד"ל משתמש בחלקים שונים של רבים מן הפסוקים הכלולים כאן על מנת להוכיח כי ה' דיבר ישירות אל העם. כך, לדוגמא, חרף העובדה כי העם מדבר על שמיעת קולו של א-לוהים, ה' עצמו מקדים לדבריו את המילים: "וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי".</fn></point> | <point><b>"קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים"</b> – כדי לתמוך בעמדתם, הפרשנים מציינים כי בפסוקים רבים בספר דברים בהם מתוארת ההתגלות, ישנן התייחסויות חוזרות לקולות שהעם שמע, אך לא למילים כלשהן. ראו <a href="Devarim4-10" data-aht="source">דברים ד׳:י"ב</a>, <a href="Devarim4-33" data-aht="source">ד׳:ל״ג-ל״ו</a>, <a href="Devarim5-19-28" data-aht="source">ה׳:י״ט-כ״ב</a>.<fn>פסוקים אלו כוללים את הביטויים: "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים", "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱ-לֹהִים", "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ", "כְּשׇׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל", "וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ"‏. יש לציין כי שד"ל משתמש בחלקים שונים של רבים מן הפסוקים הכלולים כאן על מנת להוכיח כי ה' דיבר ישירות אל העם. כך, לדוגמא, חרף העובדה כי העם מדבר על שמיעת קולו של א-לוהים, ה' עצמו מקדים לדבריו את המילים: "וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי".</fn></point> | ||
− | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ם מציע כי מילים אלו מתייחסות לתפקיד שהוטל על משה במהלך מתן הדברות, להעביר לעם כל אחת מן הדברות, בדיוק כפי ששמע אותה מפי ה'.<fn>יש לציין כי לפי עמדה זו, היינו מצפים שבפסוק ייכתב " | + | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b> – רמב"ם מציע כי מילים אלו מתייחסות לתפקיד שהוטל על משה במהלך מתן הדברות, להעביר לעם כל אחת מן הדברות, בדיוק כפי ששמע אותה מפי ה'.<fn>יש לציין כי לפי עמדה זו, היינו מצפים שבפסוק ייכתב "א-להים ידבר ומשה יעננו בקול", שכן א-לוהים דיבר קודם ורק אחר כך משה העביר את דבריו לעם.</fn></point> |
<point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – לפי גישה זו, פסוק זה מהווה הקדמה למתן עשרת הדברות מפי משה, אשר הובאו מיד לאחר מכן, מהפסוק הבא ואילך.<fn>רק פסוק אחד בלבד, "וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר", מפריד בין ציון שם הדובר ("וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם") לבין תוכן הדיבור (עשרת הדיברות עצמם). פסוק זה נצרך לספר לקורא כי גם א-לוהים וגם משה אמרו את עשרת הדברות (א-לוהים אמר אותם למשה, ולאחר מכן, משה אמר אותם לעם).</fn></point> | <point><b>"וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"</b> – לפי גישה זו, פסוק זה מהווה הקדמה למתן עשרת הדברות מפי משה, אשר הובאו מיד לאחר מכן, מהפסוק הבא ואילך.<fn>רק פסוק אחד בלבד, "וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר", מפריד בין ציון שם הדובר ("וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם") לבין תוכן הדיבור (עשרת הדיברות עצמם). פסוק זה נצרך לספר לקורא כי גם א-לוהים וגם משה אמרו את עשרת הדברות (א-לוהים אמר אותם למשה, ולאחר מכן, משה אמר אותם לעם).</fn></point> | ||
<point><b>"וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – רמב"ם מניח כי אף שהדבר לא נאמר מפורשות, משה הינו קהל היעד בפסוק זה, ואליו דיבר א-לוהים את כל הדברים.</point> | <point><b>"וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים"</b> – רמב"ם מניח כי אף שהדבר לא נאמר מפורשות, משה הינו קהל היעד בפסוק זה, ואליו דיבר א-לוהים את כל הדברים.</point> | ||
Line 77: | Line 77: | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b><ul> | <point><b>מטרת ההתגלות בסיני</b><ul> | ||
− | <li>לפי עמדה זו, מטרת ההתגלות הייתה ללמד את העם להאמין בא-לוהים, כמו שכתוב בספר דברים "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים".<fn>נדמה כי ישנה סתירה בין עמדה זו לבין שמות י"ט:ט', שם כתוב בבירור כי מטרת ההתגלות הייתה לחזק את אמון העם במשה. אבן עזרא מסכים כי גם מטרה זו הושגה בהתגלות על ידי כך שהעם למד כי דיבור עם א-לוהים אינו מוביל למוות באופן ישיר, ולכן ישנה אפשרות כי משה באמת דיבר עם ה' לאורך כל הדרך. רלב"ג ואברבנאל, לעומתו, טוענים כי המטרה לעורר אמון במשה היה רק חלק מהתוכנית המקורית ( | + | <li>לפי עמדה זו, מטרת ההתגלות הייתה ללמד את העם להאמין בא-לוהים, כמו שכתוב בספר דברים "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים".<fn>נדמה כי ישנה סתירה בין עמדה זו לבין שמות י"ט:ט', שם כתוב בבירור כי מטרת ההתגלות הייתה לחזק את אמון העם במשה. אבן עזרא מסכים כי גם מטרה זו הושגה בהתגלות על ידי כך שהעם למד כי דיבור עם א-לוהים אינו מוביל למוות באופן ישיר, ולכן ישנה אפשרות כי משה באמת דיבר עם ה' לאורך כל הדרך. רלב"ג ואברבנאל, לעומתו, טוענים כי המטרה לעורר אמון במשה היה רק חלק מהתוכנית המקורית (כאשר ה' תכנן לדבר אל משה ולא אל העם כולו), אך תוכנית זו נדחתה; ראו פירוט בהמשך.</fn> התגלות המונית בקנה מידה כה נרחב הינה מאורע יוצא דופן בהיסטוריה האנושית ומהווה את אחת ההוכחות החזקות ביותר למציאות הבורא ולמקורה הא-לוהי של התורה.<fn>ראו ר' יהודה הלוי אשר טוען טענה דומה, אך מדגיש כי ההתגלות הא-לוהית להמון הוכיחה לעם כי לבני אדם ישנה יכולת להתנבא, דבר שהוביל הן לאמון העם במשה והן לאמון העם בנביאים עתידיים. </fn></li> |
<li>לפי שד"ל, ישנה אפשרות כי להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמונה הן בא-לוהים והן במשה. על ידי כך שהעם שמע את ה' מדבר אל משה לפני הדברות עצמם (ראו פירוט בהמשך), העם הבין את מעמדו הנבואי הרם של משה, ובכך ששמעו בעצמם את ה' מדבר במהלך מתן הדברות, אמונתם בא-לוהים התחזקה.</li> | <li>לפי שד"ל, ישנה אפשרות כי להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמונה הן בא-לוהים והן במשה. על ידי כך שהעם שמע את ה' מדבר אל משה לפני הדברות עצמם (ראו פירוט בהמשך), העם הבין את מעמדו הנבואי הרם של משה, ובכך ששמעו בעצמם את ה' מדבר במהלך מתן הדברות, אמונתם בא-לוהים התחזקה.</li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
Line 90: | Line 90: | ||
<li><b>לפני מתן הדברות</b> – שד"ל טוען כי פסוק זה מתייחס לשיחה אשר התרחשה בין ה' לבין משה לפני מתן הדברות.</li> | <li><b>לפני מתן הדברות</b> – שד"ל טוען כי פסוק זה מתייחס לשיחה אשר התרחשה בין ה' לבין משה לפני מתן הדברות.</li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
− | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – לפי הפרשנים התומכים בעמדה זו, סצנה זו ממוקמת במקומה הכרונולוגי הנכון והתרחשה רק לאחר שה' סיים לומר את כל עשרת הדברות. לפי רשב"ם, אבן עזרא, ורלב"ג, לולא פחד העם, ה' היה מעביר להם ישירות את כל תרי"ג המצוות, בלי תיווכו של משה.<fn>תגובתו של ה' לפחד זה "הֵיטִיבוּ כׇּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ... לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאׇהֳלֵיכֶם וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כׇּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם" עולה יפה עם עמדה זו. נראה כי | + | <point><b>"דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" – פחד העם</b> – לפי הפרשנים התומכים בעמדה זו, סצנה זו ממוקמת במקומה הכרונולוגי הנכון והתרחשה רק לאחר שה' סיים לומר את כל עשרת הדברות. לפי רשב"ם, אבן עזרא, ורלב"ג, לולא פחד העם, ה' היה מעביר להם ישירות את כל תרי"ג המצוות, בלי תיווכו של משה.<fn>תגובתו של ה' לפחד זה "הֵיטִיבוּ כׇּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ... לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאׇהֳלֵיכֶם וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כׇּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם" עולה יפה עם עמדה זו. נראה כי הקב"ה אומר למשה כי הוא מסכים עם העם, ושתוכניתו החדשה היא שמשה יעלה להר סיני על מנת לשמוע את שאר המצוות.</fn></point> |
<point><b>"כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר"</b><ul> | <point><b>"כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר"</b><ul> | ||
<li>לפי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.</li> | <li>לפי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.</li> | ||
− | <li>התומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא פחד העם) הייתה שהעם יעלה אל הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן ברמה רוחנית גבוהה יותר.<fn>ראו רד"צ הופמן לעיל, אשר הולך בכיוון זה. לטענתו, הפסוק "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" מתכוון לכך שבמקור הייתה אמורה להתרחש תקיעת שופר אשר לקולה העם יתאסף בכוונה לעלות בהר. תקיעה זו אינה מצוינת בפסוקים מכיוון שבסופו של דבר העם פחד מכדי להמשיך בתוכנית ולעלות בהר. ראו, רב מנחם ליבטאג, "<a href="https://tanach.org/shmot/yitro/yitros1.htm">Parshat Yitro - The Four Stages of Ma'amad Har Sinai</a>", ויונתן גרוסמן, "<a href="https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%95-%D7%91%D7%94%D7%A8">פרשת יתרו - 'במשך היובל המה יעלו בהר'</a>", אשר מסבירים את הביטוי "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל" לא כסימן לכך | + | <li>התומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא פחד העם) הייתה שהעם יעלה אל הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן ברמה רוחנית גבוהה יותר.<fn>ראו רד"צ הופמן לעיל, אשר הולך בכיוון זה. לטענתו, הפסוק "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" מתכוון לכך שבמקור הייתה אמורה להתרחש תקיעת שופר אשר לקולה העם יתאסף בכוונה לעלות בהר. תקיעה זו אינה מצוינת בפסוקים מכיוון שבסופו של דבר העם פחד מכדי להמשיך בתוכנית ולעלות בהר. ראו, רב מנחם ליבטאג, "<a href="https://tanach.org/shmot/yitro/yitros1.htm">Parshat Yitro - The Four Stages of Ma'amad Har Sinai</a>", ויונתן גרוסמן, "<a href="https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%95-%D7%91%D7%94%D7%A8">פרשת יתרו - 'במשך היובל המה יעלו בהר'</a>", אשר מסבירים את הביטוי "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל" לא כסימן לכך שהנוכחות הא-לוהית, אלא כקריאה לעם לעלות בהר על מנת לשמוע את ה'. אולם, הם מציעים כי התוכנית המקורית הייתה שהעם יעלה להר סיני על מנת לשמוע את עשרת הדברות עצמם.</fn></li> |
</ul></point> | </ul></point> | ||
<point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b><ul> | <point><b>"מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"</b><ul> |
Latest revision as of 03:31, 19 June 2019
עשרת הדברים: ישירות מהקב"ה או דרך משה?
גישות פרשניות
סקירה
התגלותו של ה' במעמד הר סיני מוצגת בתורה באופנים שונים ואף סותרים, דבר המוליד גישות פרשניות שונות לשאלה: האם העם קיבל את עשרת הדיברות מה' או ממשה? לתשובות השונות לשאלה זו השלכות חשובות לגבי מטרת ההתגלות הא-לוהית בסיני כולה.
בקצה האחד של הספקטרום, רמב"ם ורד"צ הופמן מתרכזים בפסוקים בהם משה מוצג כמתווך, וטוענים כי העם שמע רק את קולו של ה' ולא הצליח להבין דבר ממילותיו. משה, אם כן, פעל כמתווך, או כמתרגם, לכל עשרת הדברות. מגישות אלו נובע כי מטרת ההתגלות לא היתה להחדיר בעם אמונה בה', אלא דווקא ללמדם להאמין בנבואותיו של משה. בקצה האחר, רשב"ם, אבן עזרא, ואחרים, מתרכזים בתיאורי הפרשה כמפגש "פנים לפנים". בהתאם לכך, הם מניחים כי ה' תקשר עם העם ישירות, והעביר להם את כל עשרת הדברות במטרה לחזק את אמונתם בא-לוהים.
ישנן גם גישות הנמצאות בתווך שבין שני הקצוות הללו, כדוגמת רש"י, רמב"ן, ואחרים. פרשנים אלו מחפשים לפתור את הסתירה שבין הפסוקים על ידי אימוץ עמדת ביניים, הגורסת כי ניתן לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות. את שני הדברות הראשונים, קיבלו העם ישירות מפיו של הקב"ה, אך הם נזקקו למשה על מנת שיסביר להם את השמונה הנותרים. רמב"ן מסביר כי היתה מטרה כפולה להתגלות בסיני. ההתגלות נועדה להחדיר אמונה בה' מצד אחד, ולהחדיר אמונה במשה כנביא מצד שני. יסודות האמונה, אם כן, התקבלו ישירות מפי ה', ושאר הדברות הועברו על ידי משה, אשר מנקודה זו ואילך שימש כמורה לעם בכל הנוגע לחוקי הא-ל ומצוות התורה.
לא הבינו אף דיבר
לפי עמדה זו, העם שמע רק את קולו של ה', אך לא הבין את פשר מילותיו כלל. משה, אם כן, נצרך לתפקד כמתווך בין הקב"ה לבין העם במהלך כל עשרת הדברות. הפרשנים חלוקים בשאלה האם קולו של ה' אותו שמע העם היה מיועד להם, או שהם רק האזינו לשיחה שהתרחשה בין ה' ומשה.
שמעו את שיחתו של ה' עם משה
העם הקשיב כאשר ה' אמר את עשרת הדברות למשה, אך הוא שמע רק את רחשי הקול הא-לוהי, ולא הצליח להבין את פשר מילותיו כלל.
אולי רבי עקיבא במכילתא דרבי ישמעאל,1 רמב"ם,2 ר' אברהם בן הרמב"ם
שמעו את קול ה' ישירות
על פי גישה זו, ה' דיבר עם העם ישירות, אך מפאת המרחק ביניהם, העם הצליח לשמוע רק קולות, ולא להבין מילים ברורות.
הבינו את כל עשרת הדברות
על פי גישה זו, העם שמע את כל עשרת הדברות מפי ה' והבין את כולם. פרשנים התומכים בעמדה זו נחלקים בשאלה האם ה' כיוון את דבריו אל העם או אל משה.
ה' דיבר אל משה
ה' דיבר אל משה בלבד, אך הוא התכוון שהעם כולו יאזין לשיחתם.
ה' דיבר אל העם ישירות
לפי עמדה זו, ה' דיבר אל העם עצמו, והעם, ולא משה, היה קהל היעד של הדברות כולם.
- לפי עמדה זו, מטרת ההתגלות הייתה ללמד את העם להאמין בא-לוהים, כמו שכתוב בספר דברים "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים".22 התגלות המונית בקנה מידה כה נרחב הינה מאורע יוצא דופן בהיסטוריה האנושית ומהווה את אחת ההוכחות החזקות ביותר למציאות הבורא ולמקורה הא-לוהי של התורה.23
- לפי שד"ל, ישנה אפשרות כי להתגלות היתה מטרה כפולה, לעורר אמונה הן בא-לוהים והן במשה. על ידי כך שהעם שמע את ה' מדבר אל משה לפני הדברות עצמם (ראו פירוט בהמשך), העם הבין את מעמדו הנבואי הרם של משה, ובכך ששמעו בעצמם את ה' מדבר במהלך מתן הדברות, אמונתם בא-לוהים התחזקה.
- דיבר אל כולם – לפי אבן עזרא,28 כוונת פסוק זה היא לא שה' דיבר אל משה לבדו, אלא רק שכאשר הקב"ה דיבר אל משה (ואל העם כולו), מעמדו כנביא אומת. העם פקפק בנבואותיו של משה בעבר, מאחר וסבר כי אדם אשר קיבל נבואה אינו יכול להמשיך לחיות. לכן, ה' אומר למשה שכאשר העם יראה אותו מדבר אל משה במהלך מתן הדברות, לא תהיה להם ברירה אלא להכיר בעובדה כי טעו בהנחותיהם וכי משה היה דובר אמת.
- שינוי בתוכנית – לפי רלב"ג ואברבנאל, ה' תיכנן במקור לדבר אל משה לבדו ושהעם רק ישמע את שיחתם, ובכך יוגבר אמונם במשה כנביא. משה לאחר מכן הבהיר להקב"ה כי העם מעדיף שלא יהיה מתווך, ורוצה במפגש פנים אל פנים. כתוצאה מבקשה זו, הקב"ה חזר בו מתוכניתו המקורית.29
- לפני מתן הדברות – שד"ל טוען כי פסוק זה מתייחס לשיחה אשר התרחשה בין ה' לבין משה לפני מתן הדברות.
- לפי אבן עזרא, משה אומר כאן כי העם פחד מן האש, אף על פי שכלל לא עלו בהר.
- התומכים בעמדה זו יכולים גם לטעון כי התכנית המקורית (לולא פחד העם) הייתה שהעם יעלה אל הר סיני לאחר מתן הדברות וישמע את שאר תרי"ג המצוות הן מנקודת תצפית גבוהה יותר והן ברמה רוחנית גבוהה יותר.31
- לפני מתן הדברות – לפי אבן עזרא, אברבנאל, ושד"ל,32 הפסוק מתייחס לשיחה שהתרחשה בין א-לוהים למשה לפני מתן הדברות, ולכן אינו מעניק מידע כלל לגבי האופן בו א-לוהים העביר את הדברות עצמם.33
- לפני ובמהלך הדברות – רלב"ג טוען כי פסוק זה מתייחס הן לדבר א-לוהים לפני מתן הדברות, והן למתן הדברות עצמם.34 התיאור של משה מדבר מתייחס לשיחתם המקדימה, אך התיאור של א-לוהים מדבר "בְקוֹל" יכול להתייחס לשני ההתרחשויות.35
- במהלך הדברות – ר' אליעזר מציע כי הפסוק מתייחס למתן הדברות בלבד, וכוונתו היא שלפני שא-לוהים דיבר אל העם, הוא חיכה שמשה יגיד לו שהעם מוכן להתגלות.36
הבינו רק שני דברות
העם כולו קיבל רק שני דברות ישירות מה'. הפרשנים חלוקים בשאלה כיצד העם קיבל את שמונה הדברות הנוספים.
שמונה רק מפי משה
מכיוון שהעם פחד, ה' הפסיק לדבר אליהם באופן ישיר לאחר שני הדברות הראשונים, ובמקום זה דיבר רק אל משה, אשר מסר לעם את שמונה הדברות הנותרים.
בשמונה שמעו רק קול
ה' אמר לעם גם את שמונה הדברות הנותרים, אך העם רק שמע את קול א-לוהים ולא הבין את פשר מילותיו במהלך דברות אלו. על כן, העם נזקק למשה שיתרגם את דבר הא-לוהים בשמונה הדברות האחרונים.