בבראשית ט״ז, הגר ניתנה לאברם על מנת שתשמש כפונדקאית לשרי. לאחר שגילתה כי היא בהיריון, הגר התייחסה לשרי בזלזול, ובתגובה לכך שרי עינתה את הגר. הגר ברחה למדבר, שם התגלה אליה מלאך שניסה לשכנע אותה לחזור לאברם. המלאך הבטיח לה:
מדוע המלאך אמר להגר, "הִנָּךְ הָרָה"? הרי, אין ספק שהגר יודעת שהיא הרה. אכן, זלזולה בשרי נבע מן העובדה הזו בדיוק, מה שמותיר את הקורא תוהה, מדוע המלאך מציין את המובן מאליו? האם משהו התרחש בין שני האירועים הללו שהוביל את המלאך להתייחס להיריון באופן מפורש?
