Commentators:Rashi Leipzig 1/Devarim 18

From AlHaTorah.org
< Commentators:Rashi Leipzig 1
Version as of 11:11, 11 June 2017 by Hillel (talk | contribs)

(diff) ← Older version | Approved version (diff) | Latest version (diff) | Newer version → (diff)
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים י"ח – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כׇּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן.

(ב) וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ.

(ג) וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה.

(ד) רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ.

(ה) כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכׇּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה' הוּא וּבָנָיו כׇּל הַיָּמִים.

(ו) וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכׇּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכׇל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'.

(ז) וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם ה' אֱלֹהָיו כְּכׇל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי ה'.

(ח) חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת.

(ט) כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם.

(י) לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף.

(יא) וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.

(יב) כִּי תוֹעֲבַת ה' כׇּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ.

(יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ.

(יד) כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ.

(טו) נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן.

(טז) כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהָי וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת.

(יז) וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ.

(יח) נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כׇּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ.

(יט) וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ.

(כ) אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא.

(כא) וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'.

(כב) אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה' בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} כל שבט לוי – בין תמימין בין בעלי מומין. חלק – בביזה. ונחלה – בארץ. אשי י"י – קדשי המקדש. ונחלתו – אילו קדשי הגבול, תרומות ומעשרו', אבל.

{ב} נחלה – גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו, ובסיפרי דורשו {ספרי דברים י"ח:ב'} ונחלה לא יהיה לו, זו נחלת שאר, בקרב אחיו, זו נחלת חמשה, ואיני יודע מה הוא ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממים ושל סיחון ועוג שני עממים אמורי וכנעני ונחלת שאר, לרבות קיני קנזי וקדמוני, ת', אם תזכו לירש בהן. ר' כ'כ'ר'ש'. וכן דורש בפר' מתנות שנאמרו לאהרן על כן לא היה ללוי להזהיר על קיני קנזי וקדמוני, שוב נמצא בדברי ר' קלנימוס הכי גרס' בספרי, ונחלה, לא יהיה לו אילו נחלת חמשה, בקרב אחיו, אילו נחלת שבעה, נחל' חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטי' ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי מנשה, ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים וחצי מנשה ושבעה האחרים נטלו מאיליהם אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד, מ'ר' ת' ר'ש'. כאשר דבר לו – בארצם לא תנחל {במדבר י"ח:כ'} אני חלקך.

{ג} מאת העם – ולא מאת הכהנים. ת', שה – מולטון גדול, וכשפירש בו בן שנה הרי כבש, ר', ת'ר'ש'. אם שור א' שה – פרט לחיה. הזרוע – מן הפרק של ארכובה, ועד כף של יד שקורין אישפלרון. הלחיים – עם הלשון דורשי רשומות היו אומ' זרוע תחת היד שנ' ויקח רמח בידו {במדבר כ"ה:ז'}, לחיים, תחת תפלה, שנ' ויעמד פינחס ויפלל {תהלים ק"ו:ל'}, הקיב' תחת האשה אל קבתה.

{ד} ראשית דגנך – זו תרומה, לא פירש בה שיעור, אבל רבותינו נתנו בה שיעור {משנה תרומות ד':ג'} עין יפה אחד מארבעים, רעה אחד מששים, בינונית אחד מחמשים, וסמכו על המקרא שלא לפחות מאחד מששים, שנ' וששיתם האיפה מחומר החיטין[1] {יחזקאל מ"ה:י"ג}, ששית האיפה חצי סאה כשאתה נותן חצי סאה לכור הרי אחד מששים שהכור שלשים סאים. ראשית – תחילת הנאתך ר', ת'ר'ש'. וראשית גז צאנך – כשאתה גוזז צאנך בכל שנה תן ממנה ראשית, ולא פירש שיעור ורבותינו {חולין קלז:} נתנו בו שיעור, אחד מששים, וכמה צאן חיי' בראשית הגז, חמש רחלות, שנ' חמש צאן עשויות {שמואל א כ"ה:י"ח}.[2]

{ה} לעמד לשרת – מכאן שאין שירות אלא מעומד.

{ו} וכי יבא – יכול בבן לוי וודאי הכת' מדבר, ת'ל' ושרת יצאו לויים שאין ראוים לשירות. ובא בכל אות נפש'.

{ז} ושרת – לימד על כהן שבא ומקריב קרבנות נדבתו או חובתו אפילו במשמר שאינו שלו, ד'א' עוד לימד על הכהנים הבאים לרגל שמקריבין ועובדין בקרבנות הבאות מחמת הרגל כגון מוספי הרגלים, וא'ע'פ' שאין המשמר שלהם.

{ח} חלק כחלק יאכלו – מלמד שחולקין בעורות ובבשר שעירי חטאות, יכול אף בדברים הבאים שלא מחמת הרגל, כגון תמידין ומוספי השב' ונדרים ונדבות, ת'ל' לבד ממכריו על האבו' חוץ ממה שמכרו האבות בימי דוד ושמואל שנקבעו המשמרות ומכרו זה לזה, טול אתה שבתך ואני אטול שבתי.

{ט} לא תלמד לעשות – אבל אתה למד להבין ולהורות, להבין מעשיהם כמה הן מקולקלין ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך, שזה הוא חוק הגוים.

{י} מעביר בנו ובתו באש – היא עבודת המולך, עושה מדורת אש מכאן ומכאן ומעבירו בין שתיהם. איזהו קוסם, האוחז את מקלו, ואומ' אם אלך אם לא אלך, וכן הוא אומ' עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו {הושע ד':י"ב}. מעונן – ר' עקיבא אומ' אילו נותני עונות שאומר' עונה פלונית יפה להתחיל, וחכמים אומ' אילו אוחזי העינים. מנחש – פתו נפלה מפיו, צבי הפסיקו בדרך מקלו נפלה מידו.

{יא} וחבר חבר – שמצרף נחשים ועקרבים או שאר חיות למקום אחד. ושואל אוב – זה מכשפות ששמו פיתום, ומדבר משיחיו מעלה את המת בבית השחי שלו. וידעוני – מכניס עצם חיה ששמה ידוע בתוך פיו ומדבר העצם על ידי מכשפות. ודורש אל המתי' – כגון מעלה בזכורו והנשאל בגלגלת.

{יב} כל עשה אלה – עשה כל אלה לא נאמר, אלא כל עשה אלה, אפילו אחת מהן.

{יג} תמים – אנטרינש.[3] תמים תהיה וגו' – התהלך עמו בשלימות ותצפה לו, ולא תסמוך על המנחשים ועל המעוננים.[4]

{יד} לא כן נתן [לך] – הק'ב'ה' לשמוע אל מעוננים וקוסמים שהרי השרה שכינה על הנביאים ואורים ותומים.

{טו} מקרבך מאחיך כמני – כמו שאני מקרבך מאחיך, יקים לך תחתיי וכן מנבי' לנביא. 

{טז} ת', ככל אשר שאלת – קרב אתה ושמע, את כל אשר ידבר אלי' לרבות נביאי דור ודור, ת' ר'ש', ר'.

{כ} אשר לא צויתיו לדבר – אבל ציויתיו לחברו. ואשר ידבר בשם אלהים אחרים – אפילו כיוון את ההלכה לאסור את האסור ולהתיר את המותר. ומת – בחנק, שלשה מיתתן בידי אדם, המתנבא מה שלא שמע, ומה שלא נאמר לו ונאמר לחברו, והמתנבא בשם ע'ז', אבל הכובש את נבואתו והעובר על דברי נבי',[5] מיתתן בידי שמים, שנ' אנכי אדרש מעמו. אנא אתבע מיניה, ר' ת'.

{כא} וכי תאמר בלבבך – עתידים אתם לומ' כשיבא חנניה בן עזור ומתנבא הנה כלי בית י"י מושבים מבבלה עת' מהרה {ירמיהו כ"ז:ט"ז} וירמיה שם עומד וצווח אל העמודים ואל הים ויתר הכלים {ירמיהו כ"ז:י"ט} שלא גלו עם יכניה בבלה יובאו {ירמיהו כ"ז:כ"ב} על[6] גלות צדקיה.

{כב} אשר ידבר הנביא – ויאמר דבר זה עתיד לבא עליכם, ותראו שלא יבא הוא הדבר אשר לא דברו י"י והרוג אותו, ואם תאמר זו כמתנבא על העתידות, הרי שבא ואומ' עשו כך וכך, מפי הק' אני אומ' זו כבר נצטוו שאם בא להדיחך מאחת מכל המצוות לא תשמע לו, אלא אם [כן] מומחה הוא, לך צדיק גמור כאליהו בהר הכרמ' שהקריב בבמה בשעת איסור הבמות כדי לגדור את ישר' הכל לפי צורך השעה, וסייג הפירצה, לכך נאמ' אליו תשמעון. לא תגור ממנו – לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה, ולא תירא ליענש עליו. לא תגור ממנו – מכל מה שיאמר עוד ויפחידך, ת' ר' ת'ר'ש'.

הערות