Shabbat Table Topics – Parashat Shofetim/0/he
נושאים לשולחן שבת – פרשת שופטים
קריאה לשלום בכיבוש הארץ
יש אנשים שתוהים לגבי ההנחיה להשמיד להשמדת עמי כנען. האם באמת לא הייתה אפשרות לדו-קיום? פרשני ימי הביניים חלוקים בנושא. בעוד שרש"י טוען שאסור היה לדרוש שלום, ולא ניתן היה למנוע מלחמה, רמב"ם טוען שבני ישראל היו מחויבים להציע שלום לפני שפתחו במלחמה נגד הכנענים.
- כיצד כל אחת משיטות אלה מבינות את פסוקי דברים כ' (שם נמצאת ההנחיה העיקרית להשמיד את הכנענים)? אילו פסוקים נוספים תומכים בכל עמדה? כיצד סיפור מרמת הגבעונים ביהושע ט' שופך אור על הנושא?
- לפי רש"י, קיימת סיבה דתית לגזירת ההשמדה: החשש שהעמים יסיתו את בני ישראל לעבודה זרה. לפעמים יש צורך במדיניות אפס סובלנות. האם אתם מסכימים? באילו נסיבות אסור להתפשר?
- לפי רמב"ם, מה היה קורה אילו העמים היו מקבלים את תנאי השלום והיו נכנעים לבני ישראל? האם שתי האוכלוסיות היו יכולים לחיות ביחד בארץ? איך זה היה משנה את מהלך ההיסטוריה שלנו? להרחבה, ראו קריאה לשלום בכיבוש הארץ.
לקבוע מה אמת
לפעמים אנו מסתכלים אחורה על התקופה המקראית ותוהים כיצד עם שחי בעידן נבואי וזכה להתגלות אלוהית יכול עדיין להתקשות כל כך ללכת בדרכי ה'. בהינתן נביאים אשר אומרים לך בוודאות מה נכון ולא נכון, האם לא קל יותר להיות אדם טוב? מדוע לעתים קרובות לא שמע העם להוראות הנבואיות?
- יתכן שחלק מהבעיה היה הקושי לקבוע לאיזה נביא להאמין. כאשר גם נביאים אמתיים וגם שקריים טענו שהם מדברים בשם האל, אך אמרו דברים סותרים, כיצד יכול האדם הפשוט לדעת מיהו שליחו האמיתי של ה'?
- דברים י"ח מספק מבחן לקמוס: אם תחזיותיו של נביא אינן מתממשות, אזי בהכרח הוא נביא שקרי. במבט ראשון זה נשמע פשוט. מהפסוק משתמע כי כל הנבואות חייבות להתממש, אך האם זה נכון? מה משתמע מירמיהו י"ח, ירמיהו כ"ח, וסיפור יונה ונינוה? האם תשובה אינה מסוגלת להפוך גזירות אלוהיות? אם כן, כיצד בכל זאת ניתן להבדיל בין נביא אמת לנביא שקר?
- ראו הבחנה בין נביאי אמת ושקר לגישות שונות.
אוטונומיה נבואית
מהי מידת העצמאות שיש לנביא? האם נביא יכול לדבר מיוזמתו, או שכל מעשיו צריכים להיעשות על פי ציווי ה'? על אף שלפי דברים י"ח נביא לעולם לא ידבר בשמו של ה' אלא אם יצטווה לעשות כן, ישנם מקרים מסוימים בתנ"ך שבהם משה אכן מדבר בשמו של הקב"ה, אף על פי שאין תיעוד לציווי א-לוהי מקדים.1
- איך ראוי להבין מקרים כאלו? האם צריך להניח שלמרות שאין אזכור לזה בטקסט, ה' בהכרח הנחה את הנביא לפני כן? לחלופין, הייתכן שלנביאים באמת יש את הרשות לא רק לדבר ולפעול מיוזמתם, אלא גם לייחס את הפעולה הזו לה'? האם כל הנביאים שווים בהקשר זה, או שמא משה הוא ייחודי?
- בהנחה שיש לנביא מידה של אוטונומיה, האם הנביא יכול לטעות?
- איזה מודל של נביא נמצא בדרגה גבוהה יותר – זה שפשוט עוקב אחר הוראות אלוהיות או זה המעז לקחת יוזמה מבלי להתייעץ מבעוד מועד עם א-לוהים? השוו את עמדות ספר העיקרים ואברבנאל ודונו בנושא בשולחן שבת שלכם.
להרחבה, ראו פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה' ומעשי נביאים בלי צו מפורש מאת ה'.
ערי מקלט או גלות?
דברים י"ט עוסק בהבדלת ערי מקלט, מקומות שאליהם רוצח בשגגה יכול לנוס מפני גואל הדם.
- מה אפשר ללמוד מהמצווה הזאת על השקפת התורה בעניין נקמת דם? מצד אחד, עצם קיומן של ערים כאלה מעיד על כך שהתורה לא רוצה שהרוצח בשגגה ימות. מצד שני, מוסד זה מעיד בו-זמנית על כך שהתורה לא אסרה נקמת הדם. אם גאולת דם היא נוהג שראוי לעקור אותו, מדוע התורה מאפשרת אותה? אם היא לגיטימית, מדוע התורה מגינה על הרוצח בשגגה?
- הצד השני של השאלה מתייחס להשקפת התורה בעניין הרוצח בשגגה. האם התורה קובעת שהוא אשם? או שמא הוא חף מפשע לחלוטין, ונשלח לעיר המקלט רק לטובת עצמו? אם כן, למה הוא רשאי לעזוב את העיר רק אחרי מות הכהן הגדול, ולא לפי שיקול דעתו? האם אפשר ללמוד מכאן שגם לו מגיע עונש מסוים, וערי המקלט הן סוג של גלות?
להרחבה, ראו ערי מקלט – למטרת הצלה או גלות?.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת שופטים.
