Shabbat Table Topics – Parashat Ki Tisa/0/he
נושאים לשולחן שבת – פרשת כי תשא
מספרים זהים
פרשת כי תישא פותחת עם ציווי למנות את העם באמצעות מחצית השקל. באופן מפתיע, מניין הראשים שהגיע במפקד זה זהה לסכום המפקד בבמדבר א' שהתרחש רק בשנה השניה במדבר.
Parashat Ki Tisa opens with a command to count the nation via half shekels. Surprisingly, the head count reached by this census is identical to the tally of the census in במדבר א' which took place only in the second year in the Wilderness.
- כיצד זה ייתכן? האם בזמן זה לא היו מקרי מוות או לידות? יתרה מזאת, בהתחשב בכך שרק חודשים ספורים הפרידו בין שני האירועים, מדוע היה צורך בכלל בשני מפקדים?
- How can this be? Were there no deaths or births in the interim? Moreover, considering that only a few months separated the two events, why were two censuses necessary at all?
- מ"ד קאסוטו נעזר במידע על מפקדים במזרח הקדום כדי להצביע על כך ששני האירועים היו חלק מתהליך רחב אחד שהחל בבניית המשכן. ר' יוסף בכור שור מסכים שהיה רק מפקד אחד, אך מציע שזה התרחש רק בראשית השנה השנייה בבמדבר א'. טענתו היא שחצאי השקלים של פרשת כי תשא לא מילאו שום תפקיד בספירת האומה וייעודם היה אך ורק בניית המשכן. מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת מהגישות? ראו מפקדים בני ישראל במדבר, ומחצית השקל – למניין או למשכן?
- Cassuto
uses knowledge of Ancient Near Eastern censuses to suggest that the two events were were both part of a single extended process which started with the building of the Tabernacle. R"Y Bekhor Shor
agrees that there was only one census, but suggests that it occurred only in the beginning of the second year in Bemidbar 1. He claims that the half shekels of Parashat Ki Tisa played no role in counting the nation and were solely for the building of the Mishkan. What are the advantages and disadvantages to each approach? See Censuses in the Wilderness and Half Shekels – For Census or Tabernacle?
פרשנות ופולמוס
עמדותיהם של הפרשנים בסוגיות המקראיות מושפעות ממספר גורמים וביניהם: הבנתם את הטקסט, עניינים תיאולוגים ופילוסופים, אירועים שקרו בזמנם, ופולמוס עם כתות ודתות אחרות.
Commentators' positions on Biblical issues are influenced by numerous factors including their reading of the text, theological and philosophical concerns, the events of their own day, and polemics with other sects or religions.
- ראו ר' יוסף בכור שור על חטא העגל, שם הוא מתווכח במפורש עם "הכופרים" הלועגים לישראל על כישלונם וחטאם במעשה העגל, ושימו לב כיצד עמדתו באה על מנת להדוף טענות כאלה. ראו גם ר' סעדיה גאון על מחצית השקל – למניין או למשכן? אשר עמדתו כי קיימת מצווה שנתית להביא מחצית השקל לתמיכה במקדש נראית כתגובה לטענות הקראיות.
- ראו ר' יוסף בכור שור on the חטא העגל where he explicitly argues with the "heretics" who mock Israel for failing and sinning with the Calf, and note how his position might come to counter such claims. ראו גם ר' סעדיה גאון על מחצית השקל – למניין או למשכן? whose position that there is an annual Biblical obligation to bring half shekels to support the Mikdash may be reacting to opposing Karaite claims.
- נקודה למחשבה: האם העובדה שפרשנות נובעת ממניע פולמוסי הופכת אותה לפחות תקפה או מדוייקת מבחינה אינטלקטואלית מאשר זו שמושפעת מהטקסט בלבד?
- A point to ponder: Does the fact that an approach is polemically motivated make it less valid or intellectually rigorous than one which is influenced by the text alone?
להגנת אהרןIn Defense of Aharon
איך העם, ובמיוחד אהרן, יכולים לטעות ולעשות עגל זהב זמן קצר כל כך לאחר ההתגלות בסיני? האם יתכן שאהרן אכן היה מעורב בטקס עבודה זרה? אם כן, איך הוא מקבל את הכהונה הגדולה זמן כה קצר לאחר מכן?
How could the nation, and especially Aharon, blunder by making a golden calf so soon after the revelation at Sinai? Is it possible that Aharon could have really been involved in an idolatrous rite? If so, how could he have been rewarded with the priesthood so soon afterwards?
- נסו לארגן דיון בשולחן השבת שלכם, כאשר כמה מסנגרים על מעשיו של אהרן, ואחרים מקטרגים עליו. לדיון נרחב, ראו חטא העגל.
- Set up a debate at your Shabbat table, with some defending and others prosecuting Aharon for his actions. לדיון נרחב, ראו חטא העגל.
- האם האומה חטאה בכך שהאמינה באלים אחרים, או, כפי שמציע כוזרי, טעותם הייתה בכך שיצרו דימוי בפסל, על אף שהוא נועד לייצג את האל עצמו? ראו גם ר' יוסף בכור שור אשר מציע אפשרות שלישית, שאנשים פשוט חיפשו מנהיג אלטרנטיבי לעם במקום משה האבוד, ושאין מדובר כאן בכלל בחטא אל מול ה'. אילו מהגישות הללו אתם מוצאים כהכי משכנעת ונתמכת על ידי הפסוקים? כיצד כל עמדה תסביר את מעשיו של אהרן?
- Did the nation sin by believing in foreign gods, or, as the כוזרי suggests, did they simply err in making a graven image, even though it was meant to represent God Himself? ראו גם ר' יוסף בכור שור for a third possibility that people were simply looking for an alternative guide to replace the lost Moshe, and that there was no sin against God at all. Which of these approaches do you find most convincing and best supported by the text? How would each position explain Aharon's actions?
סמכות הנביא
בעקבות חטא עגל הזהב, מצווה משה את הלוים, בשם ה', להרוג את כל עובדי העגל (שמות ל"ב:כ"ז). עם זאת, אין שום תיעוד של ציווי אלוקי מפורש כזה למשה.
In the aftermath of the sin of the Golden Calf, Moshe commands the Levites in the name of Hashem to kill all idolaters (שמות ל"ב:כ"ז). However, no record exists of any such explicit Divine command to Moshe.
- האם יכול נביא לדבר מיוזמתו, ואז לייחס את דבריו לא-להים? או שמא עלינו להניח שלמרות שתיקת הטקסט, ה' בוודאי נתן את ההוראות לפני כן? האם יכול להיות שמשה שונה מנביאים אחרים בהקשר זה?
- Is it possible for a prophet to speak on his own initiative, and to then attribute that speech to Hashem? Or must we assume that, despite the textual silence, Hashem must have given the directions beforehand? Might Moshe be different than other prophets in this regard?
- כמה אוטונומיה יש לנביא? האם הוא פשוט שופר של האל, או שמא יש לו רשות לפעול מעצמו? אם יש לו מרחב עצמאות, האם הנביא יכול לטעות? ראו פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'.
- How much autonomy does a prophet have? Is he simply Hashem's mouthpiece, or is he allowed to act on his own? If the latter, is it possible for the prophet to make a mistake? ראו פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'.
"פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת"
מדוע קורה לפעמים שצדיקים נענשים בזמן שחוטאים משגשגים? נראה כי הפסוק "פֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת עָל בָּנִים" מרמז כי לפחות בנסיבות מסוימות, ה' עצמו מעניש ילדים חפים מפשע בזמן שהוריהם החוטאים נקיים מכל עונש.
Why, at times, are the righteous punished while sinners prosper? The verse "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים" appears to suggest that, at least in certain circumstances, Hashem Himself allows innocent children to be punished while their sinful parents go free.
- כיצד דבר זה מבטא צדק אלוקי? האם אפשר להבין את הפסוק בדרך אחרת?
- מתי, אם בכלל, עונש הקולקטיבי מהווה כלי ענישה מוצדק? האם אותו נימוק יכול לחול גם על ענישה עקיפה? האם העובדה שהפסוק מדבר דווקא על ענישה במשפחה מהווה הבדל כלשהו?
- לדיון נרחב, ראו האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?
- How does this manifest Divine justice? Is there any other way of understanding the verse?
- When, if ever, is collective punishment justified? Can the same reasoning apply to vicarious punishment? Does the fact that the verse speaks of punishment within the family make a difference?
- לדיון נרחב, ראו האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת כי תשא.