A Nation that Dwells Alone/5

EN/HEע/E

A Nation that Dwells Alone

Sources

Bemidbar 23:5-10במדבר כ"ג:ה'-י'

(ה) וַיָּשֶׂם י"י דָּבָר בְּפִי בִלְעָם וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר. (ו) וַיָּשׇׁב אֵלָיו וְהִנֵּה נִצָּב עַל עֹלָתוֹ הוּא וְכׇל שָׂרֵי מוֹאָב. (ז) וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל. (ח) מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם י"י. (ט) כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. (י) מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ.

Devarim 32:7-13דברים ל"ב:ז'-י"ג

(ז) זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. (ח) בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (ט) כִּי חֵלֶק י"י עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. (י) יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. (יא) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. (יב) י"י בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. (יג) יַרְכִּבֵהוּ עַל [בָּמֳתֵי] (במותי) אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר.

Yirmeyahu 30:10-11ירמיהו ל':י'-י"א

(י) וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם י"י וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד. (יא) כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם י"י לְהוֹשִׁיעֶךָ כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ.

Targum Onkelos Bemidbar 23:9תרגום אונקלוס במדבר כ"ג:ט'

אֲרֵי מֵרֵישׁ טוּרַיָּא חֲזֵיתֵיהּ וּמֵרָמָתָא סְכֵיתֵיהּ, הָא עַמָּא בִּלְחוֹדֵיהוֹן עֲתִידִין דְּיַחְסְנוּן עָלְמָא וּבְעַמְמַיָּא לָא יִתְּדָנוּן גְּמִירָא.

Targum Pseudo-Jonathan Bemidbar 23:9תרגום המיוחס ליונתן במדבר כ"ג:ט'

אמר בלעם רשיעא מסתכל אנא בעמא הדין דהינון מדברין בזכות אבהתהון צדיקיא דמתילין לטוריא ובזכות אימהתהון דמתילן לגלימתא הא עמא בלחודיהון עתידין למיחסן עלמא מטול דבנימוסי אומיא לא מדברין.

Rashi Bemidbar 23:9רש"י במדבר כ"ג:ט'

כי מראש צרים אראנו – אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם, ואני רואה אותם מיסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו על ידי אבות ואמהות. הן עם לבדד ישכן – הוא אשר זכו לו אבותיו לשכון בדד, כתרגומו. ובגוים לא יתחשב – כתרגומו, לא יהיו נעשין כלה עם שאר האמות, שנאמר (ירמיה ל, יא) כי אעשה כלה בכל הגוים וגו' אינן נמנין עם השאר דבר אחר כשהן שמחין אין אמה שמחה עמהם, שנאמר (דברים לב, יב) ה' בדד ינחנו. וכשהאמות בטובה, הם אוכלין עם כל אחד ואחד ואין עולה להם מן החשבון, וזהו, ובגוים לא יתחשב.

Rashbam Bemidbar 23:9רשב"ם במדבר כ"ג:ט'

כי מראש צרים אראנו – שאני עומד עכשיו אני רואה אותם. מפרש הטעם למה לא זעם אותם הקב"ה ולמה אינו חפץ לקללם, שהרי - מראש צורים - שאני עומד עכשיו אני רואה אותם ומראש הגבעה אני רואה, כי לבדם הם ואין שאר אומות מתחשבין ומעורבין עמהם וגם יש בהם בנים קטנים שאין להם מנין, כי לא נמנו כי אם מבן עשרים שנה ומעלה נמצא יותר ויותר. כי -

Ibn Ezra Bemidbar 23:9אבן עזרא במדבר כ"ג:ט'

כי מראש צורים אראנו – כי על השפי היה והוא גבוה והעד על השפי שהוא כפירושי ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו ולא אל שפי גם יתכן להיות מראש צורים משל לגזירות היורדות מהעליונים כי ראה בחכמתו שתעמוד זאת האומה לבד' ולא תתערב עם אחרות מתגברת עליה לעזוב תורתה כאשר עשו כל האומות. ובגוים לא יתחשב – אפרשנו בפסוק יצב גבולות עמים.

R. Yosef Bekhor Shor Bemidbar 23:9ר' יוסף בכור שור במדבר כ"ג:ט'

(ט) לבדד ישכון – כלומר: לבטח ישכון, כמו "בטח בדד עין יעקב" (דב' לג,כח). דמי שאינו ירא כלום, יושב בדד, ואינו צריך חבורה. ובגוים לא יתחשב – אינם נחשבים כשאר גוים, שיכול אדם לקללם.

Chizkuni Bemidbar 23:9חזקוני במדבר כ"ג:ט'

ומגבעות אשורנו שהם לבדם שוכנים ואין שום אומה יכולה להם שהרי בוראם הבטיחם להושיבם לבטח כדכתיב וישבתם לבטח עליה, וישבתם לבטח בארצכם.

Ramban Bemidbar 23:9רמב"ן במדבר כ"ג:ט'

כי מראש צורים אראנו – הטעם בעבור שהעלהו במות בעל לראותו אמר מראש צורים ומן הגבעות אני מביט ורואה אותו כי ישכון לבדו ואין עמו גוי אחר שיחשב הוא אליו כמו שיתקבצו עמים רבים ואומות שונות להיות מחנה אחת אבל אלו כולם תורה אחת ומשפט אחד להם וגוי אחד הם וישכון בדד בשם יעקב וישראל ועל כן הזכיר (פסוק ז) ארה לי יעקב וזועמה ישראל כי הזכיר להם שמם הנכבד ושמות אבותם לאמר שהם עם לבדד ושמות נאות להם מאבותם כי בלק לא היה מזכיר לו שם ישראל רק אמר (לעיל כב ה) עם יצא ממצרים כמתנכר בהם שלא ידע אותם שהיה כפוי טובת אביהם והכוונה לומר כי כאשר אני רואה אותו עתה שוכן לבדו כן ישכון לעולמים בטח בדד עין יעקב והוא יהיה לראש לעולם ואין אומה שתתגבר עליו ולא שיטפל הוא אליהם.

Ralbag Bemidbar 23:9רלב"ג במדבר כ"ג:ט'

(ט) כי מראש צורים אראנו וגו' - אמר זה לפי שהוא היה רואה אותם ממקום גבוה מאד, כמו שאמר "וילך שפי" והרצון בו, כאשר אראנו מראש צורים ומגבעות רמות, הנה מצאתי שזה העם ישכון לבדד - להיות נבדל משאר האומות וקדוש מהם. ולזה לא יתחשב בגוים - שיהיה נמנה עם שאר הגוים. והיה זה כן, כי ההמנות ישיג הדברים מצד מה שהם מסכימים, והמשל, שלא ימנה המונה הסוס עם השחרות שנים, מצד שהם בלתי מסכימים, אבל ימנה הסוס עם החמור, מצד מה שהם בעלי חיים, שהם מסכימים בו. והמשל, שאם ישאל אדם כמה בעלי חיים יש שם, והיה שם סוס וחמור, יאמר שנים. והנה אמר זה על צד ההפלגה, להורות שאין יחס בין ישראל ובין שאר האומות.

Seforno Bemidbar 23:9ספורנו במדבר כ"ג:ט'

הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן – הֵם לְבָדָד יִשְׁכְּנוּ אֶרֶץ בְּסוֹף הָעִנְיָן, כְּאָמְרוֹ "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ" (דברים לב, יב), וְאֵיךְ אוּכַל לְהַכְרִיתָם.

R. S"R Hirsch Bemidbarרש"ר הירש במדבר כ"ג:ט'

הן - עם לבדד ישכן וגו'. הוא יחיה בארצו הגדורה בגבולותיה ולא ירבה קשרים עם עמים אחרים. הוא יקיים את תפקידו "הפנימי" הלאומי כ"עם" בעל חברה לאומית, והוא לא יבקש את גדולתו כ"גוי" בין גוים, כ"גוף" לאומי המרשים בכוחו ובגבורתו.

Malbim Bemidbar 23:9מלבי"ם במדבר כ"ג:ט'

כי מראש, באר לו שא"א שתחול עליהם קללה מצד רעות העולם השפל ומקריו [שזה בקש ממנו עתה], כי אינם נתונים תחת מקרי העולם השפל ורעותיו מצד ארבעה טעמים: [א] מצד יחוסם מראש מצד האבות ודמה אותם להררי עד גבוהים ורמים ונשאים מכל כדור העולם השפל הלז והם צור ויסוד הכדור הארצי, וישראל נמשכו ביחוס ישר מן הצורים האלה כמ"ש הביטו אל צור חוצבתם, וההרים נשענים תמיד על הגבעות שהם קטנים מההרים והוא במשל האמהות, ויש הבדל בין ראה ובין שור, ששור הוא הראיה מרחוק, ועז"א כי מראש צרים אראנו, וגם מגבעות אשורנו, מרחוק כמי שרואה דבר מרחוק שאינו נראה כ"כ כדבר הנראה מקרוב, וכן זכות האמהות אינו גלוי כ"כ כמו זכות האבות, (שנית) הן עם לבדד ישכן, שאינם כשאר אומות הקדומות שיתערבו בם אומות אחרות ובטל יחוסם, וגם אם לא נתערבו זרים בתוכם הם דומים במנהגיהם ובאים עמהם בחשבון אחד כי אין הבדל ביניהם, כי הם עם לבדד ישכן שלא נתערבו זרים בתוכם, וגם בגוים לא יתחשב בחשבון אחד כי הם נבדלים בכל דבר ולא באו בחשבון של גויי הארץ הקדומים.

Netziv Bemidbar 23:9נצי"ב במדבר כ"ג:ט'

כי מראש צרים אראנו – המשיל כלל ישראל להר גבוה ונעלה. ושבח ההר מלתחת והוא ראש רוחב ההר היינו התחלתו. במה שקשה הרבה עד שחוצבים ממנו ברזל או אבני צור. ושבח ראש גובה ההר היינו שהוא למעלה שיאו. כך הנמשל המון יעקב התחתונים והמרובים נמשלים לראש ההר היינו לתחתית ההר ברחבו. ואמר שהוא צורים תוקף האמונה חזק כצור. ומגבעות אשורנו – גדולי ישראל נמשלים לגובה ההר. ואמר כי מגבעות מביט עליו לגבהו. והכונה שהמה למעלה מהליכות הטבע. כדאיתא בסנהדרין פ' ד' מיתות דר' חנינא לא חש לכישוף והקשו הא נקרא כשפים משום שמכחישים פמליא ש"מ. והשיב הגמ' שאני ר"ח דנפישא זכותיה. פי' דפמליא ש"מ אינו אלא שבעה כוכבי לכת והמזלות. והכשפים גבוה מהם. אבל ר"ח שהוא למעלה מה"ט כחו חזק וגבוה עוד למעלה מן הכישוף. וזהו שראה בלעם. הן עם לבדד ישכון – לא כדרך כל אומה ולשון כשהולכים בגולה ומתערבים עם המגלים אותם משיגים בזה אהבה וחשיבות כל אחד בעיניהם יותר משהיו נפרדים מהם. אבל לא כן עם ישראל כשהוא לבדד – ואינו מתערב עמהם ישכון במנוחה ובכבוד. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליו ואין איש מתחרה עמו. ובגוים – כאשר הוא רוצה להיות מעורב עמם. לא יתחשב – אינו נחשב בעינם להתחשב כלל לאדם [וכיב"ז לשון המשנה שביעית פ"ח מי"א ואם מתחשב הוא. דפי' שהוא נחשב ומכובד] וכדאי' בסנהדרין דף ק"ד א' אני אמרתי וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב עכשיו איכה ישבה בדד. פי' רצוני היה שיהיו בדד שלא יתערבו עם אוה"ע אז יהיו בטח. עכשיו שתשוקתם היה להשתוות עם אוה"ע נעשו בדד מהם ואין אומה מחשב אותם להתערב עמם. ובפסחים דף קי"ח ב' בזר עמים קרבות יחפצו. מי גרם להם לישראל שיתפזרו בין אוה"ע קריבות שהיו חפצין בהם. ובשמות רבה פ"א. שישראל בגלות מצרים מנעו מן המילה אמרו נהיה כמצרים. מה עשה הקב"ה הפך לבם לשנוא עמו. פי' שהן חשבו אשר מאחר שהם בגלות ראוי שלא להיות נבדל מהם. ונעשה להיפך שמצרים בדלו עצמם מישראל. והסיבה לזה הוא מפני שלעם ה' יש צורה מיוחדת גבוה משארי אנשים וכבר ביארנו לעיל כ"א כ' דמי שצורתו גבוה. ומאבד ומשחית צורתו נעשה גרוע מאשר תחתיו ומתבזה עליו. וא"כ זה אות אשר מראש צורים הוא. ומש"ה לא בנקל נפסד צורת האדם כי בטבע כל אדם לשמור בכל עוז עיקר הצורה אשר לזה הוא נוצר. ומש"ה מי שמהלך מכ"מ נגד תכלית צורתו. לא יתחשב לבן אדם כלל. והרי הוא כקוף בצורת אדם.