Akeidat Yitzchak in Art/0/he
עקידת יצחק באמנות
הקדמה
אין זה מפתיע שסיפור עקידת יצחק (בראשית כ״ב), סיפור הגדוש במשמעויות דתיות ובסערות רגשיות, אהוב במיוחד על ידי ציירים מקראיים רבים. שלושת היצירות המוצגות כאן, ציור השמן של קאראווג'ו,1 הפסיפס מבית הכנסת בבית אלפא,2 ויצירתו של פאולו ורונזה,3 כולם מתארים את שיאו של הסיפור, כאשר המלאך עוצר מבעד אברהם להקריב את בנו. הציורים השונים מעוררות רגשות שונים מאוד בצופים, מכיוון שמציגים באופן שונה את אברהם, את יצחק, את המלאך, ואת השה. ההבדלים בין הציורים מלאי החיים הללו, מצליחים גם להצביע על כמה מן העמימויות בטקסט המקראי ועל השלכותיהן בהבנת הסיפור כולו.
השוואת התמונות
קאראווג'ו
ציורו של קאראווג'ו הינו הגראפי ביותר מבין השלושה, מלא בפתוס ובאימה. שלושת הגיבורים ממלאים לגמרי את הקנבס. אברהם ממוקם במרכז הציור, אוחז סכין בידו האחת, בעוד השנייה אוחזת בצווארו של יצחק המפוחד. מלאך אנושי למראה לופת את ידו של אברהם כמו מנסה לעצור בעדו. נראה כי הוא מפחד שאם ירפה, אברהם ימשיך במעשה. רק ראשו של השה מבצבץ בציור. הוא מחכה על יד יצחק, אך מביט בריכוז באברהם.
הפסיפס בבית אלפא
הפסיפס בבית אלפא מתאר את ההתרחשות באופן הנטול כל רגש, ומפשיט לחלוטין את מורכבותה של העלילה. הפסיפס מציג שלושה סצנות מן הסיפור באופן לינארי, אך לא בסדר כרונולוגי. בצדו השמאלי של הפסיפס, שני משרתים אוחזים בחמור. בצדו השמאלי, אברהם מעלה את יצחק הקטן על המזבח, בעוד ידו של מלאך נמתחת לעברו, המילים "אל תשלח" חרוטות תחתיו. השה ממוקם במרכז, ותלוי מעץ בעזרת חבל.
ורונזה
לעומת האמנים האחרים, ורונזה בוחר למקם את המזבח, הנראה כאן כחלק ממקדש גדול יותר, במרכז היצירה. מצד ימין, יצחק מבוגר למראה כורע ברך בזרועות שלובות, אולי בתפילה. אברהם אוחז בראשו של יצחק, אך מביט מעלה לעבר מלאך המנסה לחטוף את הסכין מידו. ברקע, השה נראה מציץ מן השיחים. איש אחד עומד עם חמורו, פניו מופנות מן המתרחש, ונדמה שאינו מודע למתרחש סביבו.
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
גילו של יצחק
בעוד בפסיפס יצחק נראה כילד קטן, קאראווג'ו מתאר אותו כנער מתבגר, ובציורו של ורונזה הוא כבר כמעט מבוגר. איזה מהיצירות נאמן ביותר למקור המקראי? סיפור זה אינו מתוארך, כך שלא ניתן לדעת בוודאות. ייתכן כי מילות הפתיחה לסיפור "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" קושרות סיפור זה לזה שלפניו, בו יצחק הוא רק תינוק, כך שבסיפור זה הוא אמור להיות פעוט, או ילד צעיר. לעומת זאת, מדרשים רבים4 מקשרים סיפור זה למותה של שרה, המתואר בפרק הבא, כך שיצחק אמור להיות בן שלושים ושבע. אבן עזרא נוקט בעמדת ביניים, על פיה יצחק היה נער.5 ההשלכות השונות של התפיסות השונות הללו, הינן משמעותיות ביותר. האם יצחק היה שותף אקטיבי בניסיון? כמה מודע הוא היה למתרחש? האם הוא יכל להתנגד?
עדים למעשה?
בעוד בציורו של קאראווג'ו אין שום עדים למתרחש, ורונזה מצייר אדם אחד עומד עם חמור ברקע הציור, כנראה אחד מן משני המשרתים שליוו את אברהם. אולם, לפי הטקסט המקראי, המשרתים לא הלכו עם אברהם עד למקום ההקרבה. הבחירה להכליל אותם בציור אף על פי כן, מעלה שאלה מעניינת לגבי הסיפור: האם היו עדים לעקידה? שאלה זו קשורה בשאלה הגדולה יותר לגבי מטרת הסיפור כולו: האם הניסיון נועד לאברהם בלבד, או שמא הוא הכיל מסר הרלוונטי לעולם כולו? להרחבה, ראו מטרת עקידת יצחק.
המזבח
המזבח בפסיפס בית אלפא בנוי באופן פשוט למדי, ומהווה ניגוד חד למזבח אותו צייר ורונזה. כיצד באמת נראה הר המוריה? האם ישנה היסטוריה של הקרבת קורבנות באתר הזה, אולי אפילו מקדש שלם? רמב״ם, בעקבות חז"ל,6 מציע שהמזבח שאברהם "בנה" היה למעשה אותו המזבח בו השתמשו אדם, קין, הבל, ונח, ולכן היווה מקום קדוש מתחילת הימים. ראו בחירת ירושלים לתפקידה של תובנה זו בהצעות השונות לסיבת הבחירה בירושלים.
יצחק נענה ברצון?
While Veronese sets Yitzchak in a submissive pose, almost as if he were in the midst of prayer, Caravaggio's Yitzchak is a mask of horror. What was Yitzchak feeling throughout the episode? Was he a willing sacrifice, viewing the act as the ultimate show of devotion, or was he acted upon against his will?7
עקידת יצחק?
Though the story is often referred to as "עקידת יצחק", none of these artists chose to portray Yitzchak as being bound. This omission makes one question what about the binding was deemed as so crucial to the story that it is always called "The Akeidah". Interestingly, this היא ההופעה היחידה של הפועל "עקד" בתנ"ך,8 making the very definition of the word questionable!
"וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ"
While Veronese depicts the ram as hiding in the bramble, the Beit Alfa Mosaic has it tied to a tree, standing on its hind legs. Is there any textual support for this latter portrayal? Might this be a rendering of the unusual phrase "אַיִל אַחַר"?9 More likely, though, the synagogue mosaic's depiction is influenced by Christian iconography in which the ram is meant to prefigure Jesus on the cross.10 It is therefore highlighted in the middle of the image, and depicted as hanging down from a straight tree (representing a cross) rather than being caught in the shrubs.
