Difference between revisions of "Arei Miklat – Cities of Refuge or Exile/1/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(2 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>ערי מקלט – למטרת הצלה או גלות?</h1>
 
<h1>ערי מקלט – למטרת הצלה או גלות?</h1>
 
<h2>פסוקים במקרא וסוגיות בחז"ל</h2>
 
<h2>פסוקים במקרא וסוגיות בחז"ל</h2>
<p>Four different passages in the Torah (<a href="Shemot21-12" data-aht="source">שמות כ"א</a>, <a href="Bemidbar35-6" data-aht="source">במדבר ל"ה</a>, <a href="Devarim4-41" data-aht="source">דברים ד'</a>, ו<a href="Devarim19-1" data-aht="source">דברים י"ט</a>) describe the designation of "עָרֵי מִקְלָט" (cities to which the unintentional murderer can flee and receive protection). From all of them, one is left with the impression that the purpose of the legislation is to safeguard the perpetrator from the "גֹּאֵל הַדָּם" (the next of kin who seeks to avenge the death of his slain relative). This theme is perhaps most explicit in the verses of <a href="Devarim19-1" data-aht="source">דברים י"ט</a>:</p>
+
<p>ארבעה קטעים שונים בתורה (<a href="Shemot21-12" data-aht="source">שמות כ"א</a>, <a href="Bemidbar35-6" data-aht="source">במדבר ל"ה</a>, <a href="Devarim4-41" data-aht="source">דברים ד'</a> ו<a href="Devarim19-1" data-aht="source">דברים י"ט</a>) מתארים את ייעודם של "עָרֵי מִקְלָט" (ערים שאליהן יכול הרוצח בשגגה לברוח ולקבל הגנה). הרושם הוא שמטרת החקיקה היא להגן על העבריין מ"גֹּאֵל הַדָּם" (קרוב משפחה המבקש לנקום את מות קרוב משפחתו ההרוג). נושא זה מופיע בצורה הכי מפורשת בפסוקי <a href="Devarim19-1" data-aht="source">דברים י"ט</a>:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(ו) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. (ז) עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ... (י) וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים.</p>
 
<p>(ו) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. (ז) עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ... (י) וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>However, in contrast to the various Biblical texts which utilize the roots "קלט"<fn>ראו <a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a> לדיון גם באלטרנטיבות.</fn> ו"נוס", מקורות בחז"ל<fn>ראו לדוגמה, <multilink><a href="SifreBemidbar161" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar161" data-aht="source">קס"א</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">אודות ספרי במדבר</a></multilink>, <multilink><a href="MishnaMakkot2" data-aht="source">משנה מכות</a><a href="MishnaMakkot2" data-aht="source">מכות פרק ב':א',ז'</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>, ו<multilink><a href="BavliMakkot10b" data-aht="source">בבלי מכות</a><a href="BavliMakkot10b" data-aht="source">מכות י':</a><a href="BavliMakkot11b" data-aht="source">מכות י"א:</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>.</fn> employ the term "גלות" (exile) to describe the banishment of the inadvertent murderer. This conception of the process as a punishment rather than protection, is reinforced by דיונים ב<multilink><a href="BavliMakkot11b" data-aht="source">בבלי מכות</a><a href="BavliMakkot2b" data-aht="source">מכות ב':</a><a href="BavliMakkot11b" data-aht="source">מכות י"א:</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> as to how the unintentional murderer achieves penance, and whether the exile itself contributes to his atonement.</p>
+
<p>עם זאת, בניגוד לטקסטים המקראיים השונים המשתמשים בשורשים "קלט"<fn>ראו <a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a> לדיון בחלופות אפשריות.</fn> ו"נוס", מקורות בחז"ל<fn> למשל, ראו <multilink><a href="SifreBemidbar160" data-aht="source">ספרי במדבר</a><a href="SifreBemidbar160" data-aht="source">160</a><a href="SifreBemidbar161" data-aht="source">161</a><a href="Sifre Bemidbar" data-aht="parshan">About Sifre Bemidbar</a></multilink>, <multilink><a href="MishnaMakkot2" data-aht="source">משנה מכות</a><a href="MishnaMakkot2" data-aht="source">Makkot 2:1,7</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">About the Mishna</a></multilink>, <multilink><a href="BavliMakkot10b" data-aht="source">בבלי מכות</a><a href="BavliMakkot10b" data-aht="source">Makkot 10b</a><a href="BavliMakkot11b" data-aht="source">Makkot 11b</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink></fn> משתמשים במונח "גלות" לתאר את גירוש הרוצח בשגגה. תפיסה זו של התהליך כעונש ולא כהגנה, מתחזקת בדיונים ב<multilink><a href="BavliMakkot11b" data-aht="source">בבלי מכות</a><a href="BavliMakkot2b" data-aht="source">Makkot 2b</a><a href="BavliMakkot11b" data-aht="source">Makkot 11b</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> שעוסקים בשאלות כיצד הרוצח בשגגה משיג עונש מאסר, והאם הגלות עצמה תורמת לכפרתו.<br/><br/>איך נוכל ליישב תפיסות שונות אלה? האם ערי מקלט מיועדות לטובת הרוצח, לעונשו, או לשניהם?</p>
<p>How can we reconcile these different portraits? Are the "עָרֵי מִקְלָט" intended for the benefit of the murderer, his punishment, or both?</p>
 
  
 
<h2>איסור כופר</h2>
 
<h2>איסור כופר</h2>
<p>A closer examination reveals possible ambiguity even within the Torah itself. At the conclusion of its discussion of the laws of "עָרֵי מִקְלָט" and intentional or unintentional murderers, <a href="Bemidbar35-6" data-aht="source">במדבר ל"ה</a> outlaws the possibility of the murderer paying monetary compensation in lieu of his prescribed penalty:</p>
+
<p>בחינה מדוקדקת יותר מגלה עמימות גם בתוך התורה עצמה. בסיום הדיון בחוקי ערי המקלט ורוצחים מזידים ושוגגים, אוסר <a href="Bemidbar35-6" data-aht="source">במדבר ל"ה</a> על תשלום פיצוי כספי על ידי הרוצח כתחליף לעונשו הקבוע:</p>
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<q class="" dir="rtl" lang="he">
 
<p>(לא) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. (לב) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן. (לג) וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. (לד) וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.</p>
 
<p>(לא) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. (לב) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן. (לג) וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. (לד) וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.</p>
 
</q>
 
</q>
<p>בעוד שפסוק ל"א appears to speak of an intentional murderer from whom restitution cannot be accepted instead of applying capital punishment, פסוקים ל"ב-ל"ד are less clear. Do they transition to prohibiting the acceptance of blood money also from the inadvertent murderer, implying that his exile to the "עִיר מִקְלָט" is a mandatory punishment? Or do they continue with the laws of the intentional murderer, forbidding him to take advantage of the shelter provided by the city of refuge in order to evade the death penalty?</p>
+
<p>בעוד שנראה שפסוק ל"א מתייחס לרוצח במזיד שלא ניתן לקבל ממנו תשלום כתחליף לעונש מוות, פסוקים ל"ב-ל"ד פחות ברורים. האם הם עוברים לעיסוק באיסור קבלת כופר דם גם מהרוצח בשגגה, ובזה הם רומזים כי גלותו לעיר המקלט היא עונש הכרחי? או שהם ממשיכים לעסוק בחוקי הרוצח במזיד, ואוסרים עליו לנצל את המקלט שהעיר מספקת לו כדי להתחמק מעונש מוות?</p>
  
 
<h2>גואל הדם והכהן הגדול</h2>
 
<h2>גואל הדם והכהן הגדול</h2>
<p>There are some additional puzzling aspects which are integrally related to our subject matter:</p>
+
<p>ישנם כמה היבטים תמוהים נוספים הקשורים באופן אינטגרלי לנושא שלנו:</p>
 
<ul>
 
<ul>
<li>Why does the Torah permit and perhaps even encourage the institution of the bloodthirsty avenger? What light does this shed on the guilt of the unintentional murderer and the character of the cities of refuge?</li>
+
<li>מדוע התורה מתירה ואולי אפילו מעודדת את מוסד גואל הדם? מה ניתן ללמוד מזה על אשמת הרוצח בשגגה ועל אופיין של ערי המקלט?</li>
<li>What enables the killer to return to his home and city upon the death of the high priest? What linkage is there between the high priest and the murder or its consequences?</li>
+
<li>מה מאפשר לרוצח לחזור לביתו ולעירו עם מות הכהן הגדול? איזה קשר יש בין הכהן הגדול לבין הרצח או השלכותיו?</li>
 
</ul>
 
</ul>
<p>ב<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>, נחקור the options adopted by the various commentators in understanding these institutions, their Biblical sources, and Rabbinic development.</p>
+
<p>ב<a href="2" data-aht="subpage">גישות פרשניות</a>, נבחן את האפשרויות שאומצו על ידי הפרשנים השונים להבנת מוסדות אלה, מקורותיהם המקראיים, והתפתחותם בספרות הרבנית.</p>
<!--
 
<multilang style="overflow:auto">
 
<q xml:lang="he" dir="rtl"></q>
 
<q xml:lang="en"></q>
 
</multilang>
 
-->
 
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 09:38, 12 August 2019

ערי מקלט – למטרת הצלה או גלות?

הקדמה

פסוקים במקרא וסוגיות בחז"ל

ארבעה קטעים שונים בתורה (שמות כ"א, במדבר ל"ה, דברים ד' ודברים י"ט) מתארים את ייעודם של "עָרֵי מִקְלָט" (ערים שאליהן יכול הרוצח בשגגה לברוח ולקבל הגנה). הרושם הוא שמטרת החקיקה היא להגן על העבריין מ"גֹּאֵל הַדָּם" (קרוב משפחה המבקש לנקום את מות קרוב משפחתו ההרוג). נושא זה מופיע בצורה הכי מפורשת בפסוקי דברים י"ט:

(ו) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. (ז) עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ... (י) וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים.

עם זאת, בניגוד לטקסטים המקראיים השונים המשתמשים בשורשים "קלט"1 ו"נוס", מקורות בחז"ל2 משתמשים במונח "גלות" לתאר את גירוש הרוצח בשגגה. תפיסה זו של התהליך כעונש ולא כהגנה, מתחזקת בדיונים בבבלי מכותMakkot 2bMakkot 11bAbout the Bavli שעוסקים בשאלות כיצד הרוצח בשגגה משיג עונש מאסר, והאם הגלות עצמה תורמת לכפרתו.

איך נוכל ליישב תפיסות שונות אלה? האם ערי מקלט מיועדות לטובת הרוצח, לעונשו, או לשניהם?

איסור כופר

בחינה מדוקדקת יותר מגלה עמימות גם בתוך התורה עצמה. בסיום הדיון בחוקי ערי המקלט ורוצחים מזידים ושוגגים, אוסר במדבר ל"ה על תשלום פיצוי כספי על ידי הרוצח כתחליף לעונשו הקבוע:

(לא) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. (לב) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן. (לג) וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. (לד) וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

בעוד שנראה שפסוק ל"א מתייחס לרוצח במזיד שלא ניתן לקבל ממנו תשלום כתחליף לעונש מוות, פסוקים ל"ב-ל"ד פחות ברורים. האם הם עוברים לעיסוק באיסור קבלת כופר דם גם מהרוצח בשגגה, ובזה הם רומזים כי גלותו לעיר המקלט היא עונש הכרחי? או שהם ממשיכים לעסוק בחוקי הרוצח במזיד, ואוסרים עליו לנצל את המקלט שהעיר מספקת לו כדי להתחמק מעונש מוות?

גואל הדם והכהן הגדול

ישנם כמה היבטים תמוהים נוספים הקשורים באופן אינטגרלי לנושא שלנו:

  • מדוע התורה מתירה ואולי אפילו מעודדת את מוסד גואל הדם? מה ניתן ללמוד מזה על אשמת הרוצח בשגגה ועל אופיין של ערי המקלט?
  • מה מאפשר לרוצח לחזור לביתו ולעירו עם מות הכהן הגדול? איזה קשר יש בין הכהן הגדול לבין הרצח או השלכותיו?

בגישות פרשניות, נבחן את האפשרויות שאומצו על ידי הפרשנים השונים להבנת מוסדות אלה, מקורותיהם המקראיים, והתפתחותם בספרות הרבנית.