Arei Miklat – Cities of Refuge or Exile/1/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

ערי מקלט – למטרת הצלה או גלות?

הקדמה

פסוקים במקרא וסוגיות בחז"ל

ארבעה קטעים שונים בתורה (שמות כ"א, במדבר ל"ה, דברים ד' ודברים י"ט) מתארים את ייעודם של "עָרֵי מִקְלָט" (ערים שאליהן יכול הרוצח בשגגה לברוח ולקבל הגנה). הרושם הוא שמטרת החקיקה היא להגן על העבריין מ"גֹּאֵל הַדָּם" (קרוב משפחה המבקש לנקום את מות קרוב משפחתו ההרוג). נושא זה מופיע בצורה הכי מפורשת בפסוקי דברים י"ט:

(ו) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ כִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהִשִּׂיגוֹ כִּי יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ וְלוֹ אֵין מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. (ז) עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר שָׁלֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ... (י) וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים.

עם זאת, בניגוד לטקסטים המקראיים השונים המשתמשים בשורשים "קלט"1 ו"נוס", מקורות בחז"ל2 משתמשים במונח "גלות" לתאר את גירוש הרוצח בשגגה. תפיסה זו של התהליך כעונש ולא כהגנה, מתחזקת בדיונים בבבלי מכותMakkot 2bMakkot 11bAbout the Bavli שעוסקים בשאלות כיצד הרוצח בשגגה משיג עונש מאסר, והאם הגלות עצמה תורמת לכפרתו.

איך נוכל ליישב תפיסות שונות אלה? האם ערי מקלט מיועדות לטובת הרוצח, לעונשו, או לשניהם?

איסור כופר

בחינה מדוקדקת יותר מגלה עמימות גם בתוך התורה עצמה. בסיום הדיון בחוקי ערי המקלט ורוצחים מזידים ושוגגים, אוסר במדבר ל"ה על תשלום פיצוי כספי על ידי הרוצח כתחליף לעונשו הקבוע:

(לא) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. (לב) וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן. (לג) וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. (לד) וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

בעוד שנראה שפסוק ל"א מתייחס לרוצח במזיד שלא ניתן לקבל ממנו תשלום כתחליף לעונש מוות, פסוקים ל"ב-ל"ד פחות ברורים. האם הם עוברים לעיסוק באיסור קבלת כופר דם גם מהרוצח בשגגה, ובזה הם רומזים כי גלותו לעיר המקלט היא עונש הכרחי? או שהם ממשיכים לעסוק בחוקי הרוצח במזיד, ואוסרים עליו לנצל את המקלט שהעיר מספקת לו כדי להתחמק מעונש מוות?

גואל הדם והכהן הגדול

ישנם כמה היבטים תמוהים נוספים הקשורים באופן אינטגרלי לנושא שלנו:

  • מדוע התורה מתירה ואולי אפילו מעודדת את מוסד גואל הדם? מה ניתן ללמוד מזה על אשמת הרוצח בשגגה ועל אופיין של ערי המקלט?
  • מה מאפשר לרוצח לחזור לביתו ולעירו עם מות הכהן הגדול? איזה קשר יש בין הכהן הגדול לבין הרצח או השלכותיו?

בגישות פרשניות, נבחן את האפשרויות שאומצו על ידי הפרשנים השונים להבנת מוסדות אלה, מקורותיהם המקראיים, והתפתחותם בספרות הרבנית.